Dream Theater - A View from the Top of the World
ב- 22 באוקטובר 2021 יצא "A View from the Top of the World", אלבום האולפן החמישה עשר של להקת "Dream Theater".
שנת 2020 תפסה את ענקית הפרוגרסיב מטאל "Dream Theater" בעיצומו של סיבוב הופעות עולמי מצליח לקידום אלבומה "Distance Over Time" ולציון עשרים שנה ליצירת המופת "Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory". כאשר המגפה העולמית עצרה את עולם המוזיקה מלכת ואילצה את חברי הלהקה לבטל את המשך הסיבוב ולחזור לבתיהם, הם ניצבו בפני מציאות חדשה ובלתי מוכרת. במקום לשקוע בקיפאון יצירתי, החליטו חברי החמישייה לתעל את הבידוד הכפוי ואת האנרגיה העצורה לטובת בניית בית קבע מוזיקלי משלהם, אולפן הקלטות פרטי ומשוכלל בלונג איילנד שבניו יורק שזכה לשם DTHQ, ראשי תיבות של מפקדת הלהקה.
הקמת האולפן החדש העניקה ללהקה חופש אמנותי מוחלט ללא מגבלות זמן או שעון מתקתק של אולפנים חיצוניים. תחילת סשן הכתיבה באוקטובר 2020 התנהלה בשלט רחוק, כאשר הגיטריסט John Petrucci, הקלידן Jordan Rudess, הבסיסט John Myung והמתופף Mike Mangini התכנסו באולפן בניו יורק, בעוד הסולן James LaBrie השתתף בתהליך הכתיבה מביתו שבקנדה באמצעות שיחות וידאו על גבי מסך ענק שהוצב בחדר החזרות. רק במרץ 2021, לאחר חודשים של עבודה מרחוק, טס James LaBrie לניו יורק ונכנס לבידוד של שבועיים לפני שהצטרף לחבריו באולפן כדי להקליט את תפקידי השירה המורכבים יחד עם John Petrucci והטכנאי הקבוע James Meslin. על מלאכת המיקס והמאסטרינג הופקד מפיק העל הבריטי Andy Sneap, שיצר עבור האלבום מעטפת סאונד מודרנית, חדה, שקופה ועוצמתית להפליא שבה כל כלי נגינה מקבל מרחב נשימה מושלם.
מבחינה מוזיקלית, "A View from the Top of the World" משלב בין האנרגיה הישירה והקומפקטית שאפיינה את קודמו לבין חזרה מלאת ביטחון לקומפוזיציות האפיות והארוכות שהפכו לסמל המסחרי של הלהקה. שבע רצועות האלבום נפרשות על פני שבעים דקות של תצוגת תכלית וירטואוזית, שבה חברי הלהקה מוכיחים כי גם אחרי קרוב לארבעה עשורים של פעילות, הרעב המוזיקלי והיכולת הטכנית שלהם נמצאים בשיאם. בדיעבד, קיבל האלבום משמעות היסטורית נוספת בדרכה של הלהקה, שכן הוא חתם תקופה בת שלוש עשרה שנים וחמישה אלבומי אולפן עם המתופף הפנומנלי Mike Mangini, בטרם חזרתו של המתופף המייסד Mike Portnoy לשורות ההרכב באוקטובר 2023.
האלבום נפתח בסערה עוצרת נשימה עם "The Alien", יצירה בת תשע דקות וחצי שנכתבה על ידי חברי הלהקה והמילים שלה חוברו על ידי James LaBrie בהשראת החיפוש האנושי אחר התיישבות בין כוכבית. השיר נפתח במפגן תיפוף פוליריטמי מסחרר של Mike Mangini בתיבות משקל של שבע עשרה שמיניות, שעליו מתלבשים ריפים כבדים וסולואים מלודיים מרקיעי שחקים של John Petrucci לצד מעברי סינתיסייזר עתידניים של Jordan Rudess. באפריל 2022 עשה השיר היסטוריה כאשר זיכה את "Dream Theater" בפרס הגראמי הראשון בתולדותיה בקטגוריית ביצוע המטאל הטוב ביותר, הישג מרגש במיוחד ליצירה מורכבת ונטולת פשרות מסחריות.
מיד אחריו מגיע "Answering the Call", קטע פרוג מטאל קצבי, מלוטש ומלודי שנפתח בריף גיטרה כבד ובקצב תופים מהודק, ומתפתח לפזמון המנוני וסוחף שמזכיר את רגעי השיא של הלהקה מתחילת שנות האלפיים. הדו-שיח האינסטרומנטלי באמצע השיר בין הגיטרה של John Petrucci לקלידים של Jordan Rudess מדגים תיאום טלפתי כמעט בין שני הווירטואוזים. משם ממשיך האלבום אל הסינגל השני "Invisible Monster", השיר הקצר והנגיש ביותר באלבום, שעוסק בהתמודדות הנפשית עם חרדה, אותה מפלצת בלתי נראית שתוקפת מבפנים ללא אזהרה מוקדמת. השיר מתאפיין באווירה קודרת ומלודית, ומציג שירה מלאת רגש של James LaBrie לצד סולו גיטרה לירי ומרגש במיוחד.
הרצועה הרביעית, "Sleeping Giant", מחזירה את הלהקה אל מחוזות הפרוגרסיב הכבדים והתיאטרליים. במשך עשר דקות עוברת היצירה דרך שלל מצבי רוח, מריפים קודרים וסינקופות מורכבות ועד לקטעי מעבר הרמוניים שבהם Jordan Rudess משלב צלילי אורגן האמונד קלאסיים ופסנתר מהיר, בעוד הבס של John Myung מחזיק את המבנה המוזיקלי ביד רמה. אחריו מגיע "Transcending Time", משב רוח רענן, מואר ואופטימי שמונע על ידי קלידים אווריריים ומלודיות מרוממות נפש ברוח להקות הפרוג והרוק הקלאסי כמו "Rush" ו-"Yes", הוכחה ליכולתה של הלהקה ליצור אור ותקווה גם בתוך מעטפת טכנית מורכבת.
אחד הרגעים המסקרנים והחדשניים ביותר באלבום מגיע ברצועה השישית, "Awaken the Master". זוהי הפעם הראשונה בתולדות הלהקה שבה John Petrucci עושה שימוש בגיטרת שמונה מיתרים, דגם ייחודי שנבנה עבורו על ידי חברת Ernie Ball Music Man. הפתיחה של השיר מכה במאזין עם תדרים נמוכים, כבדים ורועמים שטרם נשמעו בדיסקוגרפיה של הלהקה, אך במקום להסתפק בנגינה כבדה ומונוטונית, שוזרים חברי ההרכב את הסאונד הנמוך אל תוך מארג פרוגרסיבי עשיר, מלודי ודינמי בן קרוב לעשר דקות.
האלבום מגיע לשיאו הדרמטי עם שיר הנושא המונומנטלי "A View from the Top of the World", אפוס רחב יריעה שנמשך למעלה מעשרים דקות ומחולק לשלושה פרקים מוזיקליים. המילים, שכתב John Petrucci, שואבות השראה מעולמם של ספורטאי האקסטרים, מטפסי ההרים והצוללנים שדוחפים את גבולות היכולת האנושית אל הקצה למען תחושת ההתעלות שעל פסגת העולם. היצירה נפתחת בבנייה סימפונית אדירה ומתפתחת למסע מוזיקלי עוצר נשימה שכולל קטעי אנסמבל מסובכים, מעבר אקוסטי שקט ומהפנט באמצע היצירה שבו בולטת נגינת הצ'לו והבס של John Myung, וסיום גרנדיוזי שבו כל חמשת החברים מתאחדים למפגן עוצמה מלודי וטכני שמשאיר את המאזין חסר נשימה.
עטיפת האלבום עוצבה על ידי האמן הקנדי הנודע Hugh Syme, שעיצב רבות מעטיפותיה של "Dream Theater" ושל להקת "Rush". העטיפה משלבת את צוק הסלע המפורסם Kjeragbolten שבנורווגיה, סלע ענק הלכוד בגובה רב מעל תהום בין שני צוקים, ומחברת בין אימת הטבע הפראי לבין מבט פילוסופי מראש העולם. עם צאתו זכה האלבום לשבחים מקיר לקיר במגזיני המוזיקה והמטאל המובילים בעולם, כיכב בצמרת מצעדי המכירות באירופה ובארצות הברית, והוכיח שוב כי גם מפסגת האולימפוס של הרוק המתקדם, "Dream Theater" ממשיכה להביט קדימה ולכבוש פסגות חדשות.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות