• FaceOff - עימות חזיתי

Dream Theater - Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory

האלבום "Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory", אלבום האולפן החמישי של "Dream Theater" יצא לאור ב- 26 לאוקטובר 1999.



זה אלבום הקונספט הראשון של הלהקה וללא ספק אחד השיאים האומנותיים שלה.


האלבום שנפתח עם קצב המטרונום המונוטוני שחולף לסירוגין מאוזן ימין לאוזן שמאל וחוזר חלילה, ללא ספק הכניס את המאזינים והמעריצים להיפנוזה מוחלטת, שכן לא ניתן היה כבר להישאר אדיש נוכח היצירה המדהימה והשאפתנית הזאת.


הסיפור הטרגי על אהבה, בגידה, רצח וגלגול נשמות הינו ללא ספק מאסטרפיס בז'אנר הפרוג-מטאל, והוא נפתח בהווה כשניקולס, איש מוטרד, מבקר אצל המהפנט. באמצעות טיפול ברגרסיה, ניקולס לומד על חיי העבר שלו ואנו למדים על הסיבה שהוא הגיע לטיפול (Strange Deja Vu). ניקולס המורדם פוגש לראשונה בויקטוריה פייג', לומד על הרצח האכזרי שלה משנת 1928 ועל משולש האהבה שלה עם הסנטור אדוארד ביינס (The Miracle) ואחיו ג'וליאן ביינס (The Sleeper). הוא מבין שהסיבה לחלומות המוזרים שפקדו אותו הייתה מעין קריאה לעזרה של ויקטוריה שמעוניינת שהאמת על הרצח שלה תתגלה. באמצעות דיווחים בעיתונים, סיפורים מאדם זקן (Fatal Tragedy) וזיכרונות שנשלחו מהתת-מודע שלו, ניקולס מרכיב אט אט את הפאזל הטרגי. הוא מבין שהוא היה ויקטוריה בחייו הקודמים והם למעשה חולקים את אותה נשמה (Through My Words). הוא גם למד שהרומנטיקה של ויקטוריה וג'וליאן הביאה אותם דרומה, שם ויקטוריה ניהלה רומן עם אחיו, הסנאטור. כאשר הזוג מתפייס, אדוארד הזועם מבצע רצח כפול, אותו הוא מפיל בהצלחה על ג'וליאן כהתאבדות ורצח. על-אף שהוא שבור ועצוב מהגילוי המרעיש על גורלה הטראגי של ויקטוריה, הסיפור מביא לניקולס שקט נפשי שלא היה לו זמן רב. הוא גם מבין שהמוות אינו הסוף, ולראיה הוא ממשיך כגלגול של נשמתה של ויקטוריה (The Spirit Carries On).


מעודד מהמחשבה על ההמשכיות הרוחנית ניקולס חוזר הביתה ומדליק את הטלוויזיה. הדיווח על מותו של ג'ון פ. קנדי הבן מופיע בחדשות. בכדי להסיח את דעתו ניקולס שם תקליט על הפטיפון. דלת נפתחת, ופורץ נכנס... המהפנט אומר "פתח את עינך ניקולס...", ניקולס מתנשף צועק, המחט מועפת מהתקליט, ורעש סטטי.....


המסקנה מהסיום הזה היא כי המהפנט הוא למעשה גלגול נשמתו של אדוארד ולאחר שהוא רצח את ניקולס מעגל החיים שוב נסגר.


הסוף של הסיפור הזה הוא גם ההתחלה של אלבומה הבא של הלהקה, שכן הרעש הסטטי שבסיום האלבום פותח את השיר "Glass Prison" מהאלבום "Six Degrees of Inner Turbulence" ואנחנו נכנסים כאן למעין שרשרת נמשכת, שכן הקטע הסוגר של האלבום "Six Degrees" זהה לפתיח האלבום שבא אחריו..


האלבום "Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory" הוא למעשה המשך של היצירה "Metropolis Pt. 1: The Miracle and the Sleeper" ,מתוך אלבומה השני של הלהקה, שהוא גם אלבום הפריצה שלה: "Images and Words". הגיטריסט John Petrucci הוסיף לשיר את המילים "Pt. 1" כאקט היתולי, הוא לא באמת חשב באותו זמן שיהיה חלק שני ליצירה.


זהו ללא ספק אלבום מורכב מבחינת הסיפור העלילתי. התרומה של ארבעה הליריקאים (Mike Portnoy, John Petrucci, John Myung והסולן James LaBrie) תרמו ליצירתו של נרטיב מגובש להפליא.


גם מבחינת נגינה וקומפוזיציה מדובר במאסטרפיס, אין דרך אחרת לתאר זאת, הלהקה הגיעה לכאן לשיאים מטורפים. הקטע האינסטרומנטלי "Overture 1928" מציג את הנושאים המוזיקלים שנפגוש לאורך כל היצירה, כמו "The Dance of Eternity", "One Last Time" ועוד. משם אנחנו עוברים מאודיסיאה מוזיקלית בלתי נשכחת אחת לשניה, כולן משתלבות בצורה מושלמת עם סיפור העלילה. לאורך כל האלבום הלהקה שומרת אותנו במתח, תמיד מפתיעה, תמיד מאתגרת, תמיד עושה את הבלתי צפוי. "Fatal Tragedy", הוא שיר כבד עם השפעה גותית חזק, שמסתיים בקטע אינסטרומנטלי ארוך. לאחר מכן המהפנט מוביל אותנו ישירות אל "Beyond This Life" הכבד עוד יותר, שמלמד אותנו מה דיווח העיתון על רצח ויקטוריה. אחרי 11 דקות של טירוף, אנחנו סוף סוף מקבלים הזדמנות להירגע קצת עם "Through Her Eyes" עם הגיטרה שוברת הלב של John Petrucci ועם הזמרת האורחת Theresa Thomason. החלק השישי ביצירה "Home" הוא ללא ספק אחד הקטעים הטובים באלבום ואולי גם אחד הטובים ברפרטואר של הלהקה. השיר הזה מתכתב גם עם "Metropolis Pt. 1: The Miracle and the Sleeper". משם אנחנו ממשיכים לחלק השביעי "The Dance of Eternity" קטע אינסטרומנטאלי עם נגינה וירטואוזית שמפילה למאזין את הלסת, אפילו בסטנדרטים הגבוהים של הלהקה המדהימה הזאת. החלק השמיני "The Spirit Carries On" הוא אחד הקטעים המלודיים של הלהקה וכנראה גם "הלהיט" של האלבום, עד כמה שניתן להשתמש במילה הזאת באותו משפט עם "Dream Theater". הקטע המרגש הזה שכולל גם מקהלת גוספל מהווה את הפרוזדור שלנו לקטע הסיום "Finally Free" שחושף את האמת על מותה של ויקטוריה וכולל תצוגה מדהימה של Mike Portnoy על התופים שמעצימה את הסיום האפי של האלבום.


כאן המקום לציין כי זה האלבום הראשון של הלהקה עם הקלידן הוירטואוז Jordan Rudess אשר כבר כאן ניכר עד כמה הוא מוסיף ומשפיע על הסאונד והסגנון של הלהקה.


האלבום הזה הוא ללא ספק אחד השיאים היצירתיים של הלהקה והוא מהווה קלאסיקת פרוג-מטאל שלא נס ליחה גם לא לאחר 20 שנה ויותר. אלבום חובה לכל מטאליסט ופרוגריסט, מתחילים או ותיקים.


להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!