אז "Angel Dust" הוא כינוי לסם פנציקלידין, סם הזיות הגורם לתחושת ניתוק מהסביבה וחוסר רגישות לכאב שהינו מסוכן ואסור לשימוש, מה שהופך את הכתיבה על האלבום הזה לטריפ אחד גדול עבורנו.
ישנם אלבומים שאנחנו ניגשים לכתיבה שלהם עם "יראת כבוד" גם בגלל שיש להם השפעה מאוד גדולה עלינו וגם לאור האימפקט שיש להם על המוסיקה בכלל, "Angel Dust" של "Faith No More" שיצא ב-8 ליוני 1992, הוא אחד מהאלבומים הללו.
רק מבט חטוף על העטיפה שמצידה האחד מציגה אגרט לבן (סוג של אנפה) ומצד שני תמונה של פס ייצור במפעל בשר, כבר מכניסה בנו צמרמורות.
אז כמו שרמזנו, לאלבום הזה יש השפעה עצומה עלינו, השינוי בסגנון בין השירים מעיף אותך למקומות שלא ציפית, הסאונד של הגיטרות והתופים כל-כך מיוחד שאתה מרגיש כל תו אצלך בורידים, בזמן שהמילים והקול של מייק גורמים לך צמרמורות בכל הגוף.
למרות ש-"The Real Thing" היווה את תחילתו של המסע של הלהקה עם Mike Patton, שם הוא כתב את המילים למוסיקה שכתבה הלהקה מראש, באלבום הזה הוא כבר היה שותף מלא לכתיבת המוסיקה והמילים. כבר ב- "The Real Thing" שמענו את הגיוון בסגנונות ובאופי של השירים שזורק אותך מצד לצד, אבל שם האלבום היה קצת יותר קליל. האלבום הזה ממשיך את הקו שהתחיל ב-"The Real Thing" אך עם יותר בגרות ועומק. באחד הספיישלים שנעשו ב-88 FM על מייק פאטון, אמר קוואמי משפט נכון: "Faith No More" היא הגרסה המרוסנת של "Mr. Bungle" להקתו הראשונה של מייק מהתיכון, שם היצירות הרבה יותר מופרעות וחסרות רסן.
(Photo: Mick Hutson)
אז ברשותו של קוואמי אנחנו משנים קצת את הביטוי וקוראים לאוסף השירים באלבום הזה ל"מופרעות מרוסנת"...
הוא נפתח עם השיר "Land of Sunshine" כשחטיבת הקצב (האהובה עלינו ביותר) מובילה אותך בין העננים אל תוך ארץ השמש במילים “Sing and Rejoice…” אתה חושב לעצמך האם החיים נראים לך כדאיים כשניתנת לך האפשרות להזמין לעצמך חיים חדשים? מילים שמייק כתב מתוך טקסטים של עוגיות מזל ושאלון קבלה לכנסיה הסיינטולוגית.
משם עוברים עם קולות יללה של זאבים לאחד השירים המטריפים ביותר (מבחינתנו) באלבום הזה - "Caffeine", עם קצבים שהופכים אותך, מטלטלים אותך ומשגעים אותך, משקט לרעש מרעש לשקט כמו לערבב בירה ואספרסו!! לחישותיו של מייק והסנר של Mike Bordin גורמים לשיניים שלך לנקוש ללא שליטה. אחד הפזמונים הגדולים שמעיפים אותך באוויר ומנחיתים אותך בעוצמה לקרקע.
עוד לא סיימת להתאושש ואתה כבר מוצא את עצמך ב"משבר אמצע החיים", ואתה עוד לא מתקרב אפילו לגיל 40. אתה פשוט לא מבין איך לאכול את מה שאתה שומע. שוב מייק בורדין ובילי גולד גורמים לגפיים שלך לזוז ללא שליטה והגוף שלך והמוח שלך מתמסרים לקולו של מייק, כשהוא מודיע לך שאתה במשבר אמצע החיים, ואתה בלי שום הרהור או ויכוח כבר מתמסר... פאטון סיפר שהשיר לא באמת מדבר על משבר אמצע החיים שלו, כי הוא לא ידע איך משבר כזה אמור להרגיש. הוא ציין שמדונה היא זו שהשפיע על מילות השיר. באותה תקופה הוא ראה אותה בכל מקום, בטלוויזיה, על שלטי חוצות ובמגזינים והיא תמיד נראתה לו מוטרדת כאילו עובר עליה משהו... תאמינו או לא, אבל השיר הזה כולל סימפולים מהשיר "Cecilia" של סיימון וגרפונקל ומהשיר "Car Thief" של ה"ביסטי בויז", מה שהופך אותו לעוד יותר אייקוני ממה שהוא.
אחרי אחד הסינגלים הגדולים בהיסטוריית הרוק המודרנית, "RV" לוקח אותך לריקוד קטן באולם הנשפים הגדול עם אתנחתא קלה כדי שיהיה לך כוח להכיל את מה שקורה בהמשך. השיר מתפתח לעוצמה יותר גבוהה בשליש האחרון שלו על מנת שלא תישכח איפה אתה נמצא אבל מסתיים בלטיפה נעימה.
קטן יותר, קטן יותר... אולי זו הסיבה שהוא כמעט ולא נוגן בהופעות הלהקה. השיר הזה לוקח אותך ומתפתח איתך דרך קולו של מייק והגיטרה של ג'ים עם שילוב של טקס אינדיאני, מופרך עד כמה שזה ישמע, זה בדיוק זה.
ואז "הכל הרוס", כל הסיפור הזה הרוס לגמרי ואתה כבר הרוס על האלבום הזה כשאתה רק במחצית שלו. אחד השירים הגדולים אם לא הגדול שבאלבום שלוקח אותך בסיפור אפוקליפטי על תעשיה של עבדים שמרוכזים בלבצע את עבודת השליט ומגדלים עריץ שנולד לשלוט בכל ה"טוב" הזה.
"רשלנות רפואית" היא בדיוק מה שמתאר את השיר הזה שמכניס אותך לבלנדר עם קצת יוגורט, קרח ומסמרים ועושה ממך שייק, מבלי שביקשת, ואתה שותה אותו בחדווה לא רוצה שהוא יגמר אבל אז כבר מתחיל השיר הבא.
השיר "Kindergarten" שוב נפתח עם הגיטרה של ג'ים, שלמרבה הפלא זה הוא אלבומו האחרון עם הלהקה. הוא השיר הראשון מתוך שניים בלבד שעליהם הוא קיבל קרדיט כתיבה. ללא ספק מרגישים את תביעת המיתרים שלו כאן וזה תענוג של שיר.
בשיר "Be Aggressive" שר מייק פאטון למילים שכתב Roddy Bottum הקלידן של הלהקה, ללא כל מעורבות של מייק. השיר מדבר על S&M, "מין אוראלי בין שני גברים", יחסים הומוסקסואלים, כשבעת כתיבתו, סיפר רודי שהוא נהנה מהמחשבה שמייק יופיע על במה וישיר שיר כזה. רודי כמובן יצא מאוחר יותר מהארון, מה שיסביר את ההשפעה על מילות השיר.
"ניצחון גדול" האלבום הזה (לא ניצחון קטן), ניצחון על מגדירי הז'אנרים, על מחברי השירים, על המוסיקה בכלל. פריצת גבולות כמעט בלתי נתפסת. מה שהולך בשיר הזה (שהוא אגב הסינגל השני שיצא מהאלבום), עם כל הסמפלים המוטרפים שמלווים אותו, ואת האלבום כולו, עלו לחברת התקליטים ולהנהלת החברה הרבה מאוד לחץ וכסף.
"ברון סמים שחושב שהוא היטלר" מספר השיר הבא, הגיטרה פותחת את השיר עם סימפול של כרוז בשדה התעופה ואתה עף איתה הלאה והלאה.
אתה מנסה להירגע קצת עם צלילי המים, הצרצרים והצפרדעים בפתיחה של "Jizzlobber" אבל אז הפסנתר והגיטרה מכניסים אותך לסצנה דרמטית ואחוזת אימה (שירו השני של ג'ים), בדיוק כמו הפחד של מייק פאטון להיכנס לכלא, כך הוא מספר. הוא יודע שזה יקרה מתי שהוא כי הוא כבר היה, אבל הוא יודע שבפעם הבאה זה יהיה לזמן הרבה יותר ארוך.
ואחרי כל זאת, אחרי כל מה שעברת... כל הטלטלות, הריגושים, העליות, הירידות והזעזועים הם מחליטים להעניק לך סיום נעים ואופטימי עם שני קאברים, "Midnight Cowboy" ו- "Easy", האחרון לא הופיע בגירסת האלבום הרגילה אך הוא יהפוך ברבות הימים לאחד מסימני ההיכר של הלהקה אצל קהלים מסוימים, ואף לשיר המצליח והמושמע ביותר שלה במספר מדינות בעולם.
מבחינתנו האלבום הזה "אלמותי", מרחף מעל הזמן, תמיד איתנו ומלווה אותנו עוד לפני שחלמנו על משבר אמצע החיים וגם לאחריו. זו יצירת מופת שגורמת לנו להתאהב בה בכל פעם מחדש. התפרענו קצת הפעם אבל זה באמת מה שהאלבום הזה גורם לנו להרגיש.
ועכשיו קחו איזו הפסקה מהחיים שימו פליי וכנסו לעולם אחר Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט