Iggy Pop - Lust for Life

כתב: Moti Kupfer

תאריך הוצאה - 09.09.1977

תארו לעצמכם את Jim Morrison, Mick Jagger, James Brown ו-David Bowie מתאחדים לגוף של אומן אחד. איזו הופעה מדהימה היינו מקבלים. אז זהו שקיבלנו, והוא אפילו לא ידע שהוא כזה. אני מדבר כמובן על Iggy Pop.

איגי פופ היה הכינוי שנתנו לו חברי להקתו המוקדמת, "The Iguanas". לאחר שחברו ג'ימי פופ איבד את כל שערותיו כולל הגבות, הגיב איגי בגילוח גבותיו שלו, והשאר היסטוריה. השם איגי פופ נשאר שלו לתמיד.

התשוקה לחיים היא יצר בסיסי של כל בני האדם. גם כשהחיים מזמנים לנו קשיים, אנחנו נמצא את הדרך להתגבר עליהם. הרצון לחיות חזק מהכל.

הרצון לחיות הוא התהליך הבסיסי שהניע את יצירת אלבומו השני של איגי פופ, "Lust for Life", שיצא ב-09.09.1977.

איגי פופ נולד בשנת 1947 ב-Ann Arbor, Michigan, לאב מורה לאנגלית ולאם יהודייה שעבדה כמזכירה. בתחילת דרכו היה איגי מתופף. רק לאחר שהבין שהייעוד שלו הוא בקדמת הבמה, הקים יחד עם חברו לספסל הלימודים רון אשטון, אחיו סקוט אשטון והבסיסט דייב אלכסנדר את להקת "The Stooges".

פופ, שבנערותו היה ילד ביישן, התגלה כחיית במה. "יש להם קצב טוב, וסולן מוזר שממזג על הבמה חושניות ואלימות", אמר נציג חברת "Elektra" שהמליץ להחתים אותם.

פופ, שכאמור היה ביישן בחיי היום יום, נע על הבמה בחתוליות תוך כדי שהוא מרבה ליצור אינטראקציה עם הקהל, ולא בחל גם במחוות מוזרות כמו התפלשות בתוך זכוכיות ומריחת גופו בחמאת בוטנים. וכמובן Stage Diving, אותו זינוק לתוך הקהל ש-פופ היה האומן הראשון שהעז לבצע.

את ההשראה להתנהגות חסרת העכבות על הבמה לקח פופ מג'ים מוריסון, סולן "The Doors", אותו ראה בהופעה בשנת 1967 כאשר היה סטודנט באוניברסיטת Michigan.

בסופו של יום, "הסטוג'ס" הפכו ללהקה שבדיעבד הייתה אבן שואבת ומורת דרך להרכבים כמו "טלוויז'ן", "נירוונה", "הסמיתס", "סקס פיסטולז", "סוזי והבנשיז" ועוד.

"הסטוג'ס", כמו "הוולווט אנדרגראונד", השפיעו בעיקר בדיעבד, אבל התקשו למכור אלבומים, אולי משום שבחרו לנגן הרבה פאנק לסוגיו. איגי, שהיה מכור במהלך השנים לסמים, נותר חסר כל, עד שחברו הטוב דיויד בואי, שהיה מכור כמוהו, החליט לנסות ולהציל את "הסטוג'ס" מפשיטת רגל, ממש כפי שעשה שנה קודם לכן עם להקת "מוט דה הופל", שזכתה בזכותו בלהיטה הענק "All the Young Dudes", שבואי כתב עבורם.

בואי הפיק ל"הסטוג'ס" את אלבומם השלישי "Raw Power" (1973), שגם הוא נכשל מסחרית. לאחריו התפרקה הלהקה.

בואי ואיגי פופ, שהיו מכורים לסמים, יצאו לסיבוב הופעות באירופה, שלאחריו נדדו עד לגרמניה כדי להיגמל. שניהם היו חפצים בחיים והבינו שכך אי אפשר להמשיך. בזמן שישבו בבית שבו נגמלו מסמים, גמלה בליבם ההחלטה להקליט אלבום. האלבום נוצר באולפן שהיה ממוקם לא רחוק מביתם וצמוד לחומת ברלין שעוד לא נפלה, באולפני "Hansa", שנודעו באקוסטיקה ובסאונד המיוחד שלהם, ואמנים רבים נהרו לשם כדי להקליט את אלבומיהם.

האלבום הוקלט במהירות, גם בשל רצונו של איגי פופ לקבל יותר קרדיט ולהרגיש שתרם יותר לאלבום שיוצא תחת שמו, לאחר שהרגיש שתרם מעט מעצמו באלבום הראשון "The Idiot" שיצר עם דיוויד בואי חצי שנה לפני כן.

מופיעים בו שירים על התמכרויות והרצון להיגמל מהן. "Lust for Life" עוסק בדיוק במקום הזה. הקצב הממכר בתחילתו של השיר הגיע בכלל מצליל מורס של נעימת פתיחת השידורים בערוץ הטלוויזיה שבו צפו איגי פופ ודיוויד בואי תוך כדי הגמילה.

בזמן אמת "Lust for Life" תפס פחות, ורק כעבור עשרים שנה, כאשר שובץ בפסקול הסרט "Trainspotting", הוא זכה לכבוד הראוי לו.

השיר הזכור מהאלבום בזמן אמת הוא "The Passenger", שלקח השראה מהדרך שבה ראה ג'ים מוריסון את החיים המודרניים כמסע ארוך בתוך מכונית. לימים זכה השיר לחידושים רבים, ביניהם של "Siouxsie and the Banshees" ו-Michael Hutchence.

את שמו של האלבום לקחו איגי פופ ודיוויד בואי מתוך הנובלה של הסופר אירווינג סטון על חייו של הצייר ההולנדי וינסנט ואן גוך.

עטיפת האלבום, אותה צילם אנדי קנט, תופסת את איגי פופ ברגע מזוקק של "הבחור הנחמד מהשכונה". עטיפה שמבטאת את השינוי החיובי שחל באיגי פופ מרגע שהחל בתהליך הגמילה שלו מסמים.

להאזנה: Spotify, Apple Music

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר