• FaceOff - עימות חזיתי

Iron Maiden - Brave New World

ב- 29 למאי 2000, שוחרר האלבום "Brave New World" - אלבומה ה- 12 של "Iron Maiden".


באלבום זה "מיידן" מתרחקת מסגנונה הקלאסי ומהמטאל המסורתי והולכת ומתקרבת לז'אנר הפרוג מטאל. האלבום מכיל 10 שירים הנפרשים על פני למעלה מ- 66 דק', שבעה מהם שירים ארוכים במיוחד, דינמיים ועם מלודיות מורכבות.



המוזיקה באלבום הזה מלנכולית וקודרת יותר מאלבומיה האחרים של "מיידן" ומזכירה קצת את אלבומי הסולו של Bruce Dickinson מאשר את אלו של הלהקה. נראה שזה האלבום שכולל הכי הרבה רגעים שקטים ורכים של הלהקה. שירים כמו "Ghost of the Navigator", "Brave New World", "Blood Brothers", "Dream of Mirrors" מכילים פתיחות שקטות ורגועות יותר או אתנחתות רכות במהלכם.


גם מבחינת מילות השירים, מדובר באלבום המטפל בנושאים רציניים ומדכאים יותר, תוך התמקדות בפילוסופיה.

לאחר עזיבתו של Blaze Bayley את הלהקה, בשנת 1999, הותירה "איירון מיידן" את עולם המטאל בהלם עם ההכרזה על חזרתם של הזמר Bruce Dickinson והגיטריסט Adrian Smith ללהקה, ועם ההחלטה להותיר את Janick Gers כגיטריסט שלישי בהרכב. הציפיות ממיידן בעקבות ההודעה הדרמטית היו גבוהות במיוחד והשאלה היתה האם הלהקה תוכל לספק את הסחורה.


מיד לאחר הוצאת אלבום האוסף ומשחק המחשב "Ed Hunter" יצאה הלהקה לסיבוב ההופעות שנקרא Tour The Ed Hunter. שלושה חודשים לתוך סיבוב ההופעות החלה הלהקה בכתיבת חומרים חדשים לאלבומה הבא. הפיכת הלהקה להרכב המונה שישה חברים, הרחיבה את אפשרויות הכתיבה של הלהקה והעשירה אותה מבחינת כמות ואיכות החומרים והסולואים. למרות שאדריאן וברוס לא היו חלק מהלהקה בעשור החולף, הם היו שותפים מלאים בכתיבת החומרים לאלבום והתוצאות היו בהתאם. זה כנראה אלבומה הטוב ביותר של הלהקה מאז "Seventh Son of Seventh Son" שיצא בשנת 1988.


האלבום נשמע בדיוק כמו שהיינו מצפים מאלבום של מיידן להישמע. הרמוניות מיוחדות וסוחפות, ריפים נושכים וחזקים וסולואים מלודיים ומהירים נמתחים לכל אורך האלבום. קולו של ברוס נשמע חזק ועוצמתי בדיוק כפי שהיה לפני שעזב את הלהקה.


כלל מעריצי "מיידן" לסוגיהם יוכלו להזדהות עם האלבום. אלו המעדיפים את שנות ה- 90 ותקופת Blaze Bayley ימצא שם שירים כמו "Dream of Mirrors", "The Nomad", "The Thin Line Between Love And Hate". לעומת זאת אלו המעדיפים את התקופה הקלאסית של שנות ה- 80 ימצאו שם את "The Wicker Man", "The Mercenary", "The Fallen" Angel".


לסיכום, להבדיל מאלבומיה של "מיידן" בשנות ה- 90 האלבום הזה לא כולל רגעים חלשים בהם את מרגיש שההאזנה הופכת למאולצת. האלבום הזה ללא ספק מימש את הציפיות שהיו ממיידן עם ההודעה על חזרתם של דיקנסון וסמית'. "Brave New World" מחזיר אלינו אותה "מיידן" שלא נראתה כבר שנים, מאז האלבומים הגדולים של שנות ה- 80. "מיידן" קמה לתחייה עם חזרתם של ברוס ואדריאן, אשר הפיחו חיים חדשים בלהקה שהפופולאריות שלה הלכה ודעכה.


יחד עם זאת, זו עדיין לא אותה "מיידן" מתקופת הזוהר של שנות ה- 80. מיידן של "Brave New World" חסרה את הדרייב ו"האש בעיניים". היא מנומסת יותר, עדינה יותר, פחות נועזת, פחות הרפתקנית ולבטח פחות "זועמת" ממיידן הישנה והטובה שהכרנו ב"תור הזהב" שלה בשנות ה- 80.


להאזנה: Spotify, Apple music


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!