• FaceOff - עימות חזיתי

Led Zeppelin - Led Zeppelin III

ב- 5 לאוקטובר 1970, שחררה "Led Zeppelin" את אלבומה השלישי "Led Zeppelin III".



האלבום הזה מסמן שינוי מהותי בסגנון המוזיקלי של הלהקה שהתנסתה כאן עם קטעים פולקיים, אקוסטיים, בלוז רוק ופסיכדליה בנוסף להארד רוק השורשי שאפיין אותה.


לאחר שני אלבומים וסיבובי הופעות אינטנסיביים בתקופה של פחות משנתיים, מחליטה הלהקה לקחת פסק זמן למנוחה לפני שיתחילו לעבוד על אלבומם הבא.


הזמר Robert Plant מחליט לפרוש לקוטג' "Bron-Yr-Aur" שבוויילס בו נהג לבלות יחד עם משפחתו בילדותו. הוא משכנע את הגיטריסט Jimmy Page לחבור אליו לקוטג' בכדי לכתוב חומר לאלבומם הבא. הקוטג' היה מאוד מבודד ולא היו בו מים זורמים או חשמל, דבר שהשפיע מאוד על הכתיבה אשר התמקדה בעיקר על ביצועים אקוסטיים.


דבר נוסף שאפיין את השירים שנכתבו לאלבום הזה, היו כיווני הגיטרה החריגים. Page הושפע באותה תקופה מהנגנים Davey Graham ו- Bert Jansch אשר נהגו לכוון את הגיטרה באופן שונה מהכיוון המסורתי והדבר ללא ספק השפיע על הסאונד של האלבום.


פלאנט ציין שאחרי שני אלבומי בלוז והארד רוק הלהקה היתה מעוניינת בשינוי בכיוון המוזיקלי, כי רצתה להראות שהיא מסוגלת לנגן גם סגנונות מוזיקליים אחרים.


מאפיין נוסף שקיים באלבום הזה, הוא העובדה שכל חברי הלהקה היו שותפים לכתיבה, לעומת האלבומים הקודמים בהם Page היה הכותב הדומיננטי.


כמ-כן, מי שמתבלט במיוחד באלבום הזה הוא הבסיסט John Paul Jones אשר התגלה כאן כמולטי אינסטרומנטאליסט מוכשר שמנגן גם על שלל כלים, בניהם אורגן האמונד, מוג סינתסייזר, מנדולינה ובס פדאל וגם היה אחראי על תוספת כלי המיתר בשיר "Friends".


האלבום נפתח עם התיפוף הדוהר של בונהאם וקריאת הטרזן המפורסמת של פלאנט בשיר "Immigrant Song". השיר נכתב באיסלנד שם הופיעה הלהקה בשנת 1970 והוא מושפע מהפלישה הויקינגית לאנגליה. "We come from the land of the ice and snow" קורא פלאנט "The Hammer Of The God" ו- "Valhalla" אינם מותירים מקום לספק כי אכן מדובר בשיר על הויקינגים. השיר בוצע בפסטיבל "Bath", רק 6 ימים אחרי שהלהקה עזבה את ריקיאוויק, אך עם מילים קצת שונות.


הקטע השני "Friends" הוא שיר אקוסטי בכיוון גיטרה לא מסורתי של Jimmy Page ועיבוד כלי מיתר של John Paul Jones. פייג' רצה להביא בשיר הזה סאונד בסגנון הודי והוא אכן הוקלט מחדש בשנת 1972 יחד עם האורקסטרה של בומביי והביצוע המיוחד הזה מופיע בגירסה המורחבת של האלבום "Coda" אשר יצאה בשנת 2015. השיר הזה מתחבר לשיר הבא "Celebration Day" בקטע קישור הנוגן על-ידי סינתסייזר מוג. הקטע הזה נועד לחפות על תקלה בה נמחקו קטע מהשיר בתחילת סרט המאסטר של ההקלטה. התקלה הזאת כמעט והביאה לכך שהשיר יישאר מחוץ לאלבום. השיר נכתב על-ידי Robert Plant כהבעה לחוויה שלו משהותו בניו יורק. פלאנט גם נהג להציג את השיר הזה כ- "The New York Song" במהלך ההופעות של הלהקה.


הרצועה הרביעית "Since I've Been Loving You" היא ללא ספק השיר הטוב באלבום ואחד מהשירים הגדולים של הלהקה. קטע בלוז אלמותי שהוקלט חי באולפן כשכל הלהקה מנגנת סימולטנית, ומי שיקשיב היטב יוכל לשמוע את חריקות פדאל הבייס דראם של בונהאם, מה שרק מוסיף לאותנטיות של הביצוע. John Paul Jones מנגן כאן על אורגן האמונד כשאת תפקידי הבס הוא מבצע באמצעות בס פדאל. הסולו של Jimmy Page הוא אחד היפים בכל הקריירה שלו ורק לחשוב שגם הוא בוצע בלייב ובטייק אחד מעביר בנו צמרמורת. השירה של פלאנט היא בין העוצמתיות ביותר שלו, עוד מהתקופה בה המנעד הקולי שלו היה אינסופי.


הצד הראשון של האלבום נסגר עם "Out on the Tiles" שיר שכתב John Bonham. האינטרו לשיר שימש לפתיחת השיר "Black Dog" בהופעות. בערך באמצע השיר ניתן לשמוע את Jimmy Page אומר את המילה "Stop" כנראה שביקש לעצור את הטייק אך הלהקה המשיכה לנגן.


השיר הראשון בצד השני של הויניל "Gallows Pole" הוא גירסת זפלין לשיר העממי "The Maid Freed from the Gallows". Jimmy Page מנגן כאן לראשונה בבנג'ו שהיה שייך ל- John Paul Jones, בגיטרה חשמלית ואקוסטית ואילו John Paul Jones מנגן במנדולינה ובבס.


השיר "Tangerine" נכתב על-ידי Jimmy Page עוד בתקופת היארדבירדס שלו, שם הוא נקרא "Knowing That I'm Losing You". השיר מספר על אהבה אבודה. Jimmy Page מנגן כאן על סטיל גיטר פדאל מעבר לאקוסטית.


ממשיכים עם הקו האקוסטי והשיר "That's the Way" אשר נכתב בקוטג' "Bron-Yr-Aur" על הבעיות של בני זוג במערכת היחסים שלהם. השיר נקרא במקור "The Boy Next Door" והוא נולד כתוצאה מאילתור של Jimmy Page שניגן את האקורדים ופלאנט אילתר מילים על הנגינה של פייג'. השיר נוגן לראשונה על-ידי הלהקה בפסטיבל בת'. זו גם הייתה הפעם הראשונה של הלהקה לנגן סט אקוסטי. הלהקה תמשיך בקו הזה ותשלב סטים אקוסטיים במהלך ההופעות שלה בשנים 71-73.


מכאן אנחנו מגיעים לשיר "Bron-Y-Aur Stomp" שמהווה מעין אות הוקרה לקוטג' בו נכתבו חלק מהשירים לאלבום. השיר שמדבר על כלבו של פלאנט נקרא במקור "Jennings Farm Blues" והוא הוקלט עוד בשנת 1969 בגירסה חשמלית. לכבוד האלבום השלישי של הלהקה השיר קיבל עיבוד אקוסטי והוא כולל נגינה של John Bonham על כפיות ונגינה של John Paul Jones על קונטראבס.


השיר החותם את האלבום "Hats Off to (Roy) Harper" מבוסס על שיר בלוז של "Bukka White" אשר נקרא "Shake 'Em On Down" והוא מוקד לחברם הזמר והיוצר Roy Harper. בשיר זה קולו של פלאנט עובר דרך מגבר עם אפקט ויבראטו.


במהלך הסשנים לאלבום הקליטה הלהקה 6 שירים נוספים אשר לא מצאו דרכם לגירסא הסופית של האלבום. "Poor Tom" שוחרר במסגרת אלבום האוסף "Coda", השיר "Bron-Yr-Aur" נכלל באלבום הכפול "Physical Graffiti", השיר "Hey, Hey, What Can I Do" שוחרר לראשונה כבי סייד לשיר "Immigrant Song", והשירים "Jennings Farm Blues" ו- "Key to the Highway/Trouble in Mind" הופיעו בהוצאה המורחבת של האלבום משנת 2014.


עם שחרורו האלבום הזה גרר לא מעט ביקורת על הלהקה ואפילו טענה שהלהקה מנסה להישמע כמו "Crosby, Stills & Nash". הביקורת הזאת פגעה מאוד ב- Jimmy Page וגרמה לו להפסיק לתת ראיונות לקידום האלבום. הביקורת הזאת גם גרמה לפייג' לעמוד על-כך שהאלבום הרביעי של הלהקה לא יישא את שם הלהקה על העטיפה. פייג' רצה שיישפטו את הלהקה על סמך החומר המוזיקלי ולא בגלל השם שלה.


למרות הביקורת שספגה הלהקה בזמן אמת מדובר באלבום מצוין שמוכיח את הגיוון והוורסטיליות של הלהקה, שלב מהותי וחשוב בהתפתחות שלה שרק תלך ותתעצם באלבומים הבאים.


להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!