• FaceOff - עימות חזיתי

Marillion - Script For A Jester’s Tear

ב- 13 למרץ 1983 שחררה "Marillion" את אלבום הבכורה שלה. זה אלבום חשוב מאוד שאחראי לא מעט להחייאת ז'אנר הרוק המתקדם שפשוט לא היה קיים באותה תקופה. בואו לגלות למה.


יש דבר אחד שלא ניתן לקחת מלהקת "Marillion". הקמה לתחיה של ז'אנר הרוק המתקדם. הז'אנר המפואר שעלה לגדולה בתחילת שנות ה- 70, אך הלך גווע וגסס בשלהי אותו עשור, משנתפס כמנופח, משעמם וארכאי.

בשלהי שנות ה-70 לא היה מקום לפרוגרסיב בעולם המוזיקה. הפאנק היה בעליה, הדיסקו משל בכיפה, הניו ווייב והאלקטרוני החלו לבסס את עצמם ומעבר לפינה עמדה להתפרץ מהפיכת הגל החדש של ההבי-מטאל הבריטי.


באותו הזמן בדיוק קמה לה בדרום מזרח אנגליה להקה שמאמצת לעצמה את השם "סילמריליון" על שם סדרת הספרים של סופר הפנטזיה ג'יי אר. אר. טולקין. הלהקה שהוקמה בשנת 1979 מחליטה לשחות נגד הזרם, ובשעה שלהקות הענק של הרוק המתקדם עליהן גדלה כמו ג'טרו טול, יס וג'נסיס התחילו להתמסחר ולחפש כיוונים חדשים, החליטו חברי מריליון לא להיכנע ללחצים ולטרנדים הקיימים ולעשות את המוזיקה שהם אוהבים.


הגרעין העיקרי של "Silmarillion" החל להתגבש ב- 19 לאוגוסט 1979 עת הגיטריסט Steve Rothery עובר בהצלחה אודישן ללהקה. באותה תקופה חברי הלהקה היו: Mick Pointer על התופים, Doug 'Rastus' Irvine על הבס ו- Brian Jelliman על הקלידים. ההופעה הראשונה של Rothery במדי הלהקה נערכה ב- 1 למרץ 1980, אז הלהקה גם קיצרה את שמה ל- "Marillion".

בחודש יולי 1981 מצטרף ללהקה הזמר הסקוטי והכריזמטי Fish ללהקה ואז דברים מתחילים לזוז. בנובמבר 1981 מצטרף ללהקה הקלידן Mark Kelly. בהמשך, במרץ 1982 מצטרף ללהקה גם הבסיסט Pete Trewavas ובכך מושלם ההרכב הראשוני של הלהקה. "מריליון" מקליטה דמואים של גירסאות ראשונות לשירים "He Knows You Know" ו- "Garden Party", אשר יופיעו מאוחר יותר באלבום הבכורה, וכן שיר נוסף שישוחרר כסינגל "Charting the Single".


ההזדמנות הראשונה של הלהקה מגיעה כש"מריליון" הוזמנה לתוכנית "Friday Rock Show" ברדיו BBC, שם הם נגנו את השירים "The Web", "Three Boats Down from The Candy" ו- "Forgotten Sons". החשיפה הזו הובילה להתעניינות של חברת EMI אשר החתימה אותם על חוזה הקלטות.


הסינגל הראשון של הלהקה "Market Square Heroes" משוחרר ב- 25 לאוקטובר 1982 והוא כולל את הבי-סייד המצוין "Three Boats Down from The Candy" וכן את הקטע האפי והמתקדם בן 20 הדקות - "Grendel". הביקורות להן זכה הסינגל היו טובות והסינגל אפילו הצליח להעפיל למקום הרביעי במצעד השנתי של המגזין "Kerrang!".


מחוזקת בביקורות החיוביות להן זכה הסינגל הראשון, נכנסת "מריליון" לאולפן בחודש דצמבר 1982 על-מנת להקליט את אלבום הבכורה "Script For A Jester’s Tear", שהחומר שירכיב אותו נכתב במהלך ההופעות הרבות שערכה הלהקה.


האלבום הזה שואב את השורשים של הרוק המתקדם הקלאסי של ראשית שנות השבעים, אבל עם מספר תיקונים אבולוציוניים מחויבי מציאות שנועדו להתאים את הז'אנר שנחשב אז מיושן ובומבסטי לרוח התקופה. מצד אחד נאחזת הלהקה בדינמיות הבלתי מתפשרת של הז'אנר ובמלודיות הקלאסיות שמאפיינות אותו, ומנגד היא נוטשת את הווירטואוזיות והמקצבים הלא שגרתיים. מחד היא נצמדת למבנים המורכבים ולקטעים האפיים והארוכים, אך מנגד נוטשת את המלוטרון וההאמונד לטובת סינתסייזרים "אייטיזים".


האלבום הזה כולל ששה קטעים בלבד, אשר במובן מסוים שינו את מפת המוזיקה של ראשית שנות השמונים. 47 דקות של מוזיקה שפתחה את הדלת ללהקות ניאו-פרוג צעירות ואפשרה להם לחדור לוואקום העצום שהותירו אחריהן הדינוזאוריות של ז'אנר הרוק המתקדם בראשית שנות השמונים.


שיר הנושא של האלבום שגם פותח אותו "Script For A Jester’s Tear" מתכתב עם עטיפת האלבום המציגה לנו את דמות "הליצן" ה- "Jester" הדמות הראשונה שמשתקפת מתוך אישיותו המורכבת של הזמר Fish. פיש יחזור לעסוק בדמויות המבוססות על אישיותו כגון הילד מהאלבום "Misplaced Childhood" או Torch מהאלבום "Clutching at Straws". כבר מהאינטרו הווקאלי לשיר בולט הדימיון ללהקת "Genesis" ובמיוחד לקטע הפתיחה של Peter Gabriel מהאלבום "Selling England By The Pound". פיש ויתר חברי הלהקה לא הסתירו את הערצתם ל"ג'נסיס" והעובדה שפיש נהג לעטות על עצמו דמויות שונות במהלך הופעות הלהקה, רק הגבירו את הניסיון להשוות בין הלהקות. אך כמו שכתבנו, אין מדובר בדמיון אלא יותר בהשראה. "Script For A Jester’s Tear" הוא ללא ספק אחד מהקטעים הגדולים של הלהקה בכל תקופותיה, והוא מהווה תצוגת תכלית אדירה ליכולת הכתיבה והביצוע של חבריה. הסולואים של Rothery פשוט מפרקים אותנו לרסיסים, קולו של Fish עוצמתי-ורגוע, תוקפני-ומלטף, הכל בהתאם לרלוונטיות של הסיפור. נכון בקטע הספצפי חטיבת הקצב לוקה קצת בחסר ונעדרת תשוקה ואלתור, אבל כשמסתכלים על המכלול ומבינים באיזו תקופה האלבום הזה יצא, לא רק שניתן להתייחס לכך בסלחנות אלא שלחבורה המדהימה הזאת מגיעים כל הסופרלטיבים האפשריים. נכון, לא תמצאו פה את התחכום והוירטואוזיות של ז'אנר הרוק המתקדם הקלאסי, אבל תמצאו כאן מלודיות, מעברים ודינמיות מתפרצת שלא היו קיימים באותן שנים ואשר הלהקה הזאת היתה אחראית במידה לא קטנה על הרלוונטיות שלהם.


הקטע השני "He Knows You Know" הוא "הלהיט" הגדול מתוך האלבום אשר שוחרר גם כסינגל וזכה לקליפ שהצליח אפילו להשתחל לקלטת ה- VHS של מיטב הקליפים של להקות "הרוק הכבד", ששחרר המגזין Kerrang! בזמנו.

אורכו של השיר קוצר והותאם לאזור ה- 3 דקות כשסולו הקלידים של מארק קלי מקוצץ, על-מנת למנוע השוואה לדינוזאורים משנות ה- 70, אשר נחשבו למוקצה באותן שנים. השיר מתייחס לשימוש בסמים, במיוחד לשימוש בסם תוך ורידי. מי שמכיר את הופעות הלהקה מאותן שנים יודע שפיש נהג להציג את השיר לעתים קרובות כ"שיר הסמים" וציין שהוא נכתב בהשראת שימוש בסמים. זכור במיוחד הקטע בו פיש מבצע תנועה של החדרת המיקרופון לוריד ידו, בסינכרון מושלם לסולו הגיטרה של Rothery.



הקטע השלישי "The Web" חותם את הצד הראשון של האלבום ומדגיש במיוחד את היכולות המדהימות של Rothery. קטע פרוג שהפך לחביב הקהל בהופעות הלהקה ובהמשך שמו ישמש ככינוי למועדון המעריצים שלה.


פותח את הצד השני של הויניל השיר "העליז" והסרקסטי "Garden Party", אשר שוחרר כסינגל השני מתוך האלבום. השיר לועג ל"מסיבות הגן" של המעמד העליון ושוב קשה שלא להשוות את נושא הכתיבה לאלבום "Selling England By The Pound" של "ג'נסיס", במיוחד אם מתייחסים גם לסגנון השירה של Fish אשר מאוד מזכיר כאן את התיאטרליות של Peter Gabriel.


האלבום מסתיים עם שני קטעים מדהימים "Chelsea Monday" המלנכולי שעוסק בהתאבדות, עם הגיטרות הגונחות והמייללות של Rothery והבס הפועם והדומיננטי של Pete Trewavas וקטע הסיום האפי "Forgotten Sons" שהינו שיר מחאה המתייחס לקונפליקט בצפון אירלנד וזכה לביצוע מאוד תיאטרלי בהופעות הלהקה מצד Fish אשר מתחפש כאן לחייל.


עם יציאתו, זכה האלבום להצלחה מסחרית ולביקורות חיוביות מטעם המבקרים. עוד באותה שנה מצליחה "מריליון" למלא את אולם ה- "Hammersmith Odeon" שבלונדון ולצלם שם את הופעת הסיום של הטור. ההופעה תשוחרר אחר כך גם בקלטת VHS, באוקטובר של אותה שנה, ותהפוך למופע קאלט. רק כדי לסבר את האוזן מי שחימם את "מריליון" באותה הופעה היה לא אחר מאשר פיטר האמיל הגדול מ"ואן דר גראאף גנרטור".


נראה שאין כל מקום לספק! ההצלחה של "מריליון" הביאה להחייאה של ז'אנר הולך וגווע שעמד להיעלם מהעולם. נכון, "מריליון" לא היתה שם לבדה, אבל ההצלחה הגדולה שלה היטתה את הכף והצילה את הז'אנר ולכן לעניות דעתנו כל להקות הניאו-פרוג, פוסט-פרוגרסיב, פרוג-מטאל או איך שלא תקראו להן, חייבות באופן כזה או אחר את עצם קיומן ללהקת "מריליון" ולאלבום הזה במיוחד.


להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music.


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!