Ozzy Osbourne - Ozzmosis

ב- 23 לאוקטובר, 1995, Ozzy Osbourne הוציא את אלבומו השביעי, "Ozzmosis".

לאחר שהודיע ​​על "פרישתו" בעקבות האלבום "No More Tears" שיצא בשנת 1991, מעטים האמינו ש- Ozzy Osbourne באמת הולך לעזוב את עולם המוזיקה. אבל כותרת סיבוב ההופעות שבא לאחר מכן "No More Tours" העלתה מעט חששות בקרב המעריצים. אבל בסופו של דבר, כמו כל אמן חסר מנוחה שמייחל לחזור לבמות ולקבל את אהבת הקהל, גם אוזי לא יכול היה לשתוק לאורך זמן. שלוש שנים לאחר מכן, הוא חזר עם אנרגיה מחודשת, לייבל חדש ואלבום ששילב אופל ומלודיה.

באמצע שנות ה-90, ההבי מטאל השתנה. הגראנג' הגיע לשיאו, האלטרנטיב שלט בגלי האתר, ולהקות מטאל קלאסיות התקשו למצוא את שיווי המשקל שלהן בחיפוש אחר סאונד וסגנון שיתאים לתקופה. אבל אוזי, מגובה בגיטריסט Zakk Wylde והבסיסט Geezer Butler בבס, סירב לרדוף אחרי הטרנדים התקופתיים. במקום זאת, הוא יצר אלבום ששילב את שורשי הדום האפלים שלו יחד עם מלודיה מתקתקה וברק מודרני.

ההקלטות הראשונות של האלבום נערכו בתחילה עם המפיק Michael Wagener והרכב אחר שכלל את הבסיסט Mike Inez והמתופף Randy Castillo, כשהמטרה היתה ליצור צליל דומה לזה של האלבום "No More Tears". עם זאת, הקלטות אלו נגנזו, ואוזי בחר להתחיל הכל מחדש עם המפיק Michael Beinhorn, הידוע בין היתר בזכות עבודתו עם "Soundgarden" ו- "Red Hot Chili Peppers", מה שנתן לאלבום נופך מודרני ואטמוספרי יותר. עם זאת, בסופו של דבר, מתוך החומרים שהופקו על ידי Wagener, השירים "Aimee" and "Living with the Enemy" יצאו כבי סיידים לסינגלים ששוחררו מהאלבום.

האלבום נפתח בדרמה קולנועית עם "Perry Mason", שנכתב על עורך הדין הפלילי האמריקאי הבדיוני של ארל סטנלי גרדנר. אינטרו המלוטרון של Rick Wakeman מלהקת "Yes" והריף הקליט של Zakk Wylde מוסיפים למשקל התיאטרלי. השיר שוחרר כסינגל הראשון מהאלבום, והוא ללא ספק אחד החזקים ביותר של אוזי בקריירה המאוחרת שלו.

השיר "I Just Want You", שנכתב במשותף עם Jim Vallance, נוטף רגש טהור - וידוי נטול תיאטרליות שנצבע בשכבות המלוטרון של Rick Wakeman אשר מעניקות לו נופך רפאים אטמוספרי. השיר מבטא את הרצון ליציבות ולחיים פשוטים יותר, עם ישירות ופגיעות שחושפות את הצד הרך של אוזי שלעתים קרובות מאפיל על הפרסונה הפראית שלו.

השיר "Ghost Behind My Eyes" הוא אחד היפים, השקטים והקליטים באלבום, בעוד ש- "Thunder Underground" ו- "My Jekyll Doesn’t Hide" משקפים לנו את עבודת הריפים הסמיכה והצורמת שבנתה את שמו של Zakk Wylde.

לאחר מכן מגיע "See You on the Other Side", אולי הליבה הרגשית של האלבום, שמוכיחה את הכיוון והסאונד החדשים שאוזי חיפש באלבום הזה. הרהור בוגר על מוות ומורשת, שנכתב במשותף עם Lemmy Kilmister מ-"Motörhead". הבנייה האיטית של השיר והמלודיה הנוגעת ללב שלו, מקבעים אותו כאחד הרגעים החזקים ביותר בקריירה של אוזי.

בהמשך, "Tomorrow" ו- "Denial" חושפים את האינסטינקטים המלודיים של אוזי שמצליחים להישאר שלמים אפילו כשאוזי בוהה בשדים האישיים שלו. "My Little Man", נכתב במשותף עם Steve Vai עבור בנו של אוזי, Jack Osbourne. זה שיר ערש עדין, מעט מפחיד, עם עיבודים רב-שכבתיים שעוטפים בצורה מושלמת את המסע האינטרוספקטיבי.

האלבום מסתיים עם הבלדה הרכה והמלנכולית, מבוססת הפסנתר "Old L.A. Tonight". ההפקה השופעת וההגשה הרגשית הופכים אותה לסוג של פרידה מרגשת - הן מהאלבום והן, באופן סמלי, מתקופה בחייו של אוזי.

עם יציאתו הגיע האלבום "Ozzmosis" היישר למקום הרביעי במצעד הבילבורד 200 וזכה במהרה למעמד של פלטינה כפולה בארה"ב. הוא הוכיח שגם בשנות ה-90, שנשלטו על ידי אלטרנטיב, קולו של אוזי היה עדיין רלוונטי. זו הייתה תזכורת שמתחת לתיאטרליות ולטירוף של "נסיך האופל" מסתתר שורד - כזה שעדיין יכול ליצור שירים שמשלבים יופי ואימה במידה שווה.

ייתכן שהאלבום לא זכה לסופרלטיבים ולגבהים המהפכניים של "Blizzard of Ozz" או "No More Tears", היו אפילו שביקרו את ההפקה המלוטשת, עומס האפקטים והסאונד המעובד והמודרני. אבל לדעתנו "Ozzmosis" הוא אלבום אנדרייטד שראוי להערכה רבה.

להאזנה: Spotify, Apple Music

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר