top of page

Ozzy Osbourne - Scream

אלבום האולפן האחד-עשר של "נסיך האופל", "Scream", יצא ב- 14 ביוני 2010 והוא מוכיח שוב את הגדולה של Ozzy Osbourne.


האלבום נועד בתחילה להיקרא "Soul Sucka" (כשם השיר השלישי), אבל עבר "שינוי כותרת" בעקבות התנגדויות של מעריצים. הוא הופק על ידי Ozzy Osbourne עצמו ועל-ידי Kevin Churko, שעבד גם על אלבומו הקודם של אוסבורן משנת 2007 "Black Rain", והוקלט באולפן הביתי של אוסבורן, המכונה "The Bunker", בלוס אנג'לס, קליפורניה.


האלבום מציג את גיטריסט הפאוור מטאל היווני Gus G כתוספת חדשה ללהקתו של אוסבורן, אשר החליף את הגיטריסט הוותיק Zakk Wylde. אין ספק שהיכולת הטכנית והסגנון המתקדם של Gus G מפיחים רוח חדשה באלבום ומהווים את אחת מנקודות האור שלו. הריפים הכבדים שלו, מזכירים מצד אחד את ימיה הראשונים של "Black Sabbath" אבל עם טוויסט מודרני, אפשר לשמוע זאת ברצועות כמו "Let Me Hear You Scream" ו-"Fearless". לכל אורכו' האלבום מציג לראווה את הכישרון של Gus G, ומדגים את היכולת המדהימה שלו לספק ריפי "דום-מטאל" בהשראת "Black Sabbath" מצד אחד ובו בזמן לתת כבוד ל- Randy Rhoads עם שרדים מהירים ונגינה ניאו-קלאסית/הבי מטאל שורשית. "Scream" הוא גם האלבום הראשון שמציג את הקלידן Adam Wakeman (הבן של...) כחבר מן המניין בלהקה, לאחר שניגן עם אוסבורן כמוזיקאי בסיבובי הופעות מאז 2004.


השירה של Ozzy Osbourne נותרה באלבום הזה עוצמתית כתמיד. היללות והצעקות שלו נוכחות לאורך האלבום, והוא אפילו משלב כאן אפקטים ווקאליים, שמוסיפים מימד אווירתי לשירים, כפי שניתן לשמוע ברצועת הפתיחה "Let It Die". הביצועים של אוסבורן עדיין כובשים, ומציגים את יכולתו לספק מגוון רחב של סגנונות, מהיללות הקלאסית שלו ועד להימנונים זועקים כמו ב- "Let Me Hear You Scream".


אשר להפקה, למרות שהאלבום נשמע מדי פעם עם "הפקת יתר" שנותנת תחושה מעט מכנית, בדומה לאלבום הקודם, "Black Rain", עדיין יש שיפור מהותי מהאלבום הקודם שמאפשר האזנה קולחת לאלבום לכל אורכו מבלי לעייף את האוזן.


מעבר לגיטריסט Gus G שהינו אחת ההפתעות של האלבום, הרכב הלהקה כולל גם את Rob Nicholson על הבס ואת Tommy Clufetos בתופים. כאן המקום לציין, שבעוד שהאלבום כולל בעיקר את המפיק Kevin Churko על תופים, היה זה Tommy Clufetos שזוכה לקרדיט כמתופף, אולי בשל העבודה שוהא היה חלק מהרכב ההופעות של אוסבורן באותה תקופה. אין ספק שהתרומה של הבס וגם התופים מוסיפים עומק ועוצמה לסאונד הכללי הכבד של האלבום.


האלבום "Scream" הוא שילוב של רצועות בולטות לצד רגעים חלשים יותר. הימנוני הופעה כמו "Let Me Hear You Scream" או "Diggin' Me Down" עם האינטרו היפהפייה בהשראה קלאסית שמזכירה לנו את "Diary of a Madman", מציגים פוטנציאל אדיר של אנרגיה מתפרצת. מצד שני שירים כמו "I Love You All" בן הדקה ו- "I Want It More" לא מצליחים להשאיר השפעה מתמשכת. בנוסף, ישנם מקרים שבהם האלבום מרגיש מעט זוחל, עם שירים במיד-פייס כמו "Crucify", "Time" או הסמי-בלדה שיצאה כסינגל השני מהאלבום "Life Won't Wait" .


למרות פגמיו הקטנים, "Scream" מאשש מחדש את מעמדו של Ozzy Osbourne ככוח אדיר בז'אנר המטאל. למרות שהוא אולי לא מתקרב לפסגות הקלאסיקות שלו כמו "Blizzard Of Ozz", האלבום מציג את הכישרון המתמשך ואת היכולת המדהימה של אוסבורן ליצור מוזיקה בלתי נשכחת גם בעשור השישי לחייו. החל מהשירה הדינמית שלו ועד לעבודת הגיטרה המדהימה של Gus G והביצועים הסולידיים של שאר חברי הלהקה, "Scream" משמש כתוספת מבורכת לרפרטואר האדיר של Ozzy Osbourne, ומזכיר למאזינים שאוזי אוסבורן הוא עדיין הנסיך הבלתי מעורער של ההבי מטאל.


להאזנה: Spotify, Apple Music


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

Comments


 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page