היום אנחנו מגיעים לפרק הרביעי בסדרת "הרובוטריקים של המטאל". פרק בו אנחנו עומדים לגלות את נקודות התורפה של "המפלצות המתכתיות", אשר עד עכשיו נראו לנו בלתי מנוצחות. פרק בו אנו עדים לתחילת תהליך ההתפוררות של חבורת "משני הצורה".
אבל לפני שאתם מתחילים בקריאת החלק הרביעי, כדאי שתוודאו שקראתם את שלושת החלקים הקודמים:
1. "עלייתם של הרובוטריקים של המטאל" כאן:
2. "נקמתם של הרובוטריקים של המטאל" - "Revenge of the Fallen" כאן:
3. "אפלת הירח" - "Dark of the Moon" כאן:
ועכשיו בואו הצטרפו אלינו אל החלק הרביעי, ואולי גם האחרון, בסדרת "הרובוטריקים של המטאל" - "הרובוטריקים: עידן ההכחדה - Transformers: Age of Extinction":
ב- 7 למאי 1996 שוחרר האלבום "The Great Southern Trendkill" - אלבום האולפן השמיני של "Pantera".
זה כנראה האלבום הכי כוחני, הכי עצבני והכי אגרסיבי של הלהקה, ואת זה ניתן להבין כבר משאגת הפתיחה שמגיעה מיד בפתיחת שיר הנושא "The Great Southern Trendkill" שפותח גם את האלבום. אבל כפי שנראה מיד להלן, הכוחניות והאגרסיביות הזאת אינה מעידה בהכרח על אחדות ועוצמה במחנה "הרובוטריקים של המטאל", אלא דווקא על ריחוק וניכור שהחל לכרסם בהם אט אט.
שמו של האלבום נובע מביקורת על "הטרנדים" הפופולריים במוזיקה בתקופת הקלטת האלבום ובמיוחד "הראפ מטאל". "הרובוטריקים של המטאל" רצו להניף "אצבע משולשת" לכל "השקרניקים" - לכלל תעשיית המוזיקה שהלכה והשתנתה להם מול העיניים, וזה התבטא היטב לא רק בשמו של האלבום אלא גם בתוכנו. נראה שככל שלהקות המטאל התקרבו יותר ויותר ל- "שקרניקים" ולמיינסטרים ונהנו מהחיבוק של MTV, "הרובוטריקים של המטאל" הלכו בדיוק לכיוון הנגדי והפכו פחות נגישים, עם ריפים מוזרים ומעוותים, ושאגות וצווחות אגרסיביות.
בשל חיכוכים ומתח ששררו אותה עת בין חבורת "משני הצורה", ההקלטות לאלבום נערכו בשני אולפנים שונים, כאשר Phil Anselmo מקליט את תפקידי השירה באולפנו של "Trent Reznor" מלהקת "Nine Inch Nails" בניו אורלינס, בעוד שיתר חברי הלהקה הקליטו את המוזיקה בביתו של Dimebag Darrell ובאולפן "Chasin Jason" שבדאלאס טקסס.
צורת ההקלטה הזאת איתגרה מאוד את חברי הלהקה, הואיל והגיטריסט Dimebag Darrell, אחיו - המתופף Vinnie Paul והבסיסט Rex Brown, לא ידעו איזה תפקידי שירה Phil Anselmo הולך להקליט על המוזיקה שלהם והאם הם בכלל יתאימו למוזיקה שכתבו.
ההפרדה בין שני האולפנים במהלך ההקלטות הקשתה במיוחד על הגיטריסט הרובוטריק "אקס מן" Dimebag Darrell, שהיה מורגל להקליט את תפקידי הגיטרה המובילה אחרי ש- Phil Anselmo הקליט כבר את תפקידי השירה. למרות הקושי של Dimebag, ניתן למצוא באלבום כמה מרגעיו המופלאים ביותר, במיוחד סולו הגיטרה בשיר "Floods" אשר נחשב בעיני רבים כסולו הטוב ביותר שלו. מעניין לציין שאת הסולו המדהים הזה דימבאג הרכיב מחלקי הסולו הארוך שנהג לנגן בהופעות הלהקה בסיבוב שנועד לתמוך באלבום "Far Beyond Driven".
רק כדי לסבר את האוזן, במגזין המוערך "Guitar World" דורג הסולו הזה במקום ה -15 ברשימת 100 הסולואים הטובים ביותר בכל הזמנים, הדירוג הגבוה ביותר של דימבאג מתוך 3 סולואים שהצליח להכניס לרשימת המופת הזאת (השניים האחרים היו "Cemetry Gates" שדורג במקום ה -35 ו- "Walk" שדורג במקום ה -57) .
אגב, הסיבה לריחוק בין חברי "מפלצות המתכת" בעת ההקלטות, התבררה מספר חודשים לאחר צאת האלבום, כאשר בתאריך 13 ליולי הרובוטריק Phil Anselmo כמעט ומת, לאחר שנטל מנת יתר של הירואין מאחורי הקלעים, בסיום הופעת הלהקה בדאלאס.
(Photo: Mick Hutson)
נראה כי המתח והתסכול שליוו את הקלטות האלבום והמאבק של Phil Anselmo בהתמכרות לסמים קשים השפיעו גם על תוכנו של האלבום, שכאמור הינו כנראה הכי קיצוני והכי כבד של הלהקה.
ביטוי נוסף לאופיו האגרסיבי והאפל של האלבום ניתן למצוא בשירה של אנסלמו שנשמעת כמעט "שטנית". בכדי לייצר את האפקט ה"שטני" הזה הוקלט קולו של Phil Anselmo בשכבות, על פני מספר ערוצים שחוברו אחר כך יחדיו. ההרמוניה ה"שטנית" הזאת נשמרת גם בשיר "Steps to Nowhere 13" בו מתארח Seth Putnam - הזמר והגיטריסט של Anal Cunt, אשר אחראי לשאגות המרעידות שמהוות כר פורה לשירה של אנסלמו. כאן המקום לציין שסת' מתארח בשירים נוספים באלבום ובהם "The Great Southern Trendkill" ו- "War Nerve",
אין ספק שמדובר באלבום שאינו קל להאזנה בשמיעה ראשונה. אך בחלוף הזמן וככל שמעמיקים יותר ויותר אל תוך המוזיקה והטקסטים, מגלים שהוא אינו נופל בהרבה מיתר אלבומי הלהקה של ראשית שנות ה- 90 ולרגעים נדמה שהוא אפילו מתעלה. כפי שציינו, זה אולי האלבום הכי כבד של הלהקה, אך ניתן למצוא בו גם רגעים "איטיים" ושקטים יותר, אשר מוסיפים לגיוון ולוורסטיליות של האלבום. הוורסטיליות הזאת מגיעה לשיאה בשני חלקי השיר "Suicide Note", אשר חלקו הראשון "מלטף רכות", בעוד שחלקו השני "מרסק עצמות".
מעניין לציין שדימבאג היה הבמאי של הקליפ לשיר "Drag the Waters" שהוא גם הסינגל הראשון ששוחרר מהאלבום. דימבאג ציין שהשיר מדבר על אותם אנשים בהם אתה נתקל במהלך החיים, שלא ברור מה הכוונות האמיתיות שלהם.
באופן מצער, הרגשות הקיצוניים, האווירה והמתח שאפפו את תהליך היצירה של האלבום הזה, השפיעו לא רק על תוכנו, אלא גם הצביעו על "תחילתו של הסוף"... על "עידן ההכחדה" של הרובוטריקים של המטאל... "Transformers: Age of Extinction"...
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
Comments