שנת 1967 הייתה אחת השנים החשובות בהתפתחות הרוק והפסיכדליה. שרשרת של אלבומי מופת ששוחררו בקצב מסחרר, עיצבו את מפת המוזיקה העולמית. "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band" של "הביטלס", "The Piper at the Gates of Dawn" של "פינק פלויד", "Disraeli Gears" של "הקצפת", "?Are You Experienced", ו- "Axis: Bold As Love" של "הנדריקס", אלבום הבכורה של הדלתות, "The Velvet Underground & Nico" ועוד ועוד אלבומים, הגדירו מחדש את הרוק ושינו את עולם המוזיקה לנצח.
24 שנים לאחר מכן, מתרחשת מהפיכה מוזיקלית לא פחות חשובה. שנת 1991 הייתה אחת השנים החשובות במוזיקה העולמית, השנה בה השוליים התמרכזו והאלטרנטיב הפך למיינסטרים. זו היתה קריאה של דור שלם שגדל והתבגר באייטיז וזעק לשינוי, אשר הגיע ובגדול, עם תחילתו של העשור החדש.
האלבום "Out of Time" של "R.E.M." היה בין הראשונים ששוחררו באותה שנה מדהימה והביאו עימם את בשורת השינוי, והוא הראשון עליו נכתוב לכם במסגרת סידרת הסיקורים "Class Of 91".
אז כדי להבין את המהפכה שהתחוללה באותה שנה היסטורית, צריך לחזור קצת בזמן.
בשנות ה- 80 תעשיית המוזיקה נחלקה לשניים. בצד אחד, שכן עולם המיינסטרים, בו בלטו כוכבי הפופ והרוק שזכו להשמעות חוזרות בערוצי הרדיו המסחריים ולשידורים מחזוריים של קליפים ב- MTV. זה היה העולם ששלט בכסף הגדול ובתהילה. מנגד, התקיימה בייקום מקביל תעשייה ענייה של "מוזיקה אלטרנטיבית" - קטגוריה שכללה בזמנו את כל מה שלא נחשב למיינסטרים. פאנק, Fאנק, מטאל, אינדסטריאל, אינדי ועוד. זה היה עולם מחתרתי של תחנות רדיו פיראטיות, דלות תקציב, אולפני הקלטה עלובים וקסטות מחתרתיות. שני העולמות המקבילים הללו היו כל-כך שונים וקוטביים, שאף אחד לא העלה על דעתו שניתן לגשר ביניהם.
אבל בשנת 1991 הכל השתנה....
בסוף שנות ה- 80 החלה המוזיקה המחתרתית הופכת יותר ויותר פופולארית. הכל התחיל מלמטה, מהשטח וללא כל סיוע מהתקשורת ומתחנות הרדיו המסחריות. הופעות בלתי פוסקות של להקות השוליים, פליירים ושלטי רחוב סייעו להפיץ את הבשורה - דור ה- X השתלט על עולם המוזיקה!
בתחילת דרכה הייתה "R.E.M." שייכת לאותו זן של להקות "מחתרת", אשר במחצית שנות ה-80 לא הייתה ממש מקובלת במיינסטרים. אבל הדברים הלכו והשתנו עבורה ועבור להקות "השוליים", ככל שהעשור של שנות ה- 80 חישב את קיצו לאחור. "R.E.M." שחררו חמישה אלבומים שזכו לשבחי הביקורת בין השנים 1983-1987, אך למרות זאת הצליחו לפרוץ מבחינה מסחרית את תיקרת הזכוכית של האלטרנטיב. אולם, בשנת 1988 מוחתמת הלהקה בחברת התקליטים הגדולה Warner Bros. וורנר היתה הראשונה לזהות את השינוי ההולך ומתקרב בעולם המוזיקה ובאותה שנה החתימה גם את Jane's Addiction על חוזה הקלטות. בכך הפכו "R.E.M." ו- "Jane's Addiction" ללהקות האלטרנטיב הראשונות שהוחתמו בלייבל גדול, ובזאת ניתן האות למהפכה הגדולה שתושלם 3 שנים מאוחר יותר.
החברים מאת'נס ג'ורג'יה ניצלו עד תום את הבמה שנתנה להם חברת וורנר, וייצרו בשנת 1988 את האלבום הכי מצליח שלהם מבחינה מסחרית, עד אותה עת - "Green". מהאלבום שוחררו סינגלים כמו "Orange Crush" ו- "Stand" אשר היוו את הניצנים למה שייגיע שלוש שנים לאחר מכן עם האלבום "Out of Time", אחד מאלבומי האלטרנטיב (זה קצת מוזר להגדיר אותו כך היום) הראשונים ששוחררו בשנת 1991 המופלאה.
הלהקה מגיעה להקלטות האלבום "Out of Time" לאחר הפסקה מתוכננת בת שנה, הראשונה מאז הקמתה. ההפסקה הזאת נבעה משחיקה אדירה של חברי הלהקה אשר היו מותשים לאחר סיבוב הופעות ארוך ומייגע שליווה את אלבומם Green.
מצד אחד האלבום "Out of Time" מהווה המשך ישיר לשילוב היייחודי של האלטרנטיב-פופ-רוק-פולק מהאלבום Green. מצד שני הלהקה קיבלה כאן החלטה מודעת לכתוב את השירים באמצעות כלי נגינה שאינם אינהרנטים לז'אנר הרוק. אותם כלי נגינה ימצאו את דרכם גם לאולפן ההקלטות ויעשירו את הגיוון המוזיקלי של האלבום. באופן זה, הפכה המנדולינה של Peter Buck לכלי יותר דומיננטי ממה שהיה באלבום הקודם, והבסיסט והזמר Mike Mills העשיר עוד יותר את קשת הכלים עליהם הוא מנגן, עם שלל כלי מקלדת, כגון פסנתר, אורגן ועוד. בנוסף, הלהקה נעזרה בנגנים חיצוניים שהוסיפו לאלבום מגוון של כלי מיתר וכלי נשיפה.
ואם בכך לא די, הלהקה הסתייעה כאן לראשונה בזמרים אורחים כמו KRS-One שמבצע את קטע הראפ בשיר הפתיחה "Radio Song" וב- Kate Pierson מלהקת ה- B-52 שמתארחת בשלושה שירים: "Near Wild Heaven", Shiny Happy People" ו- "Me in Honey".
מהאלבום שוחררו ארבעה סינגלים מצליחים ובראשם "Losing My Religion" אשר חרך את תחנות הרדיו ובעיקר את ה- MTV, עם הקליפ המפורסם שלא ניתן היה לפספס. השיר הזה שהחל מניסיון כושל של הגיטריסט Peter Buck לנגן במנדולינה יהפוך את הלהקה, בין לילה, לאחת הלהקות הגדולות והמצליחות של שנות ה- 90.
אחריו מגיע הסינגל השני "Shiny Happy People" הפופי ומתקתק, שכלל את הדואט המפורסם (ויש האומרים הידוע לשימצה) של Michael Stipe עם Kate Pierson, עם הקליפ הקופצני והססגוני. ואז, זה כבר היה ברור, "R.E.M." עשתה זאת ובגדול, היא הצליחה לפרוץ את תקרת הזכוכית ולהשלים את המטמורפוזה שהפכה אותה מלהקת אלטרנטיב בינונית להרכב מיינסטרים אימתני שממלא אצטדיונים.
והיו גם "Near Wild Heaven" בו Mike Mills נוטל את ההובלה בשירה ובדואט נוסף עם Kate Pierson, ואת הסינגל הרביעי והאחרון - "Radio Song" - שיר הפתיחה של האלבום שכלל שיתוף פעולה עם הראפר KRS-One.
אבל בחלוף יותר מ- 30 שנה מאז יציאתו, ניתן לומר שהקסם האמיתי של האלבום מצוי דווקא בשירים שלא הפכו ללהיטי רדיו גדולים, שירים שיהוו את הגשר לקסם שיתחולל באלבום הבא של הלהקה - "Automatic for the People". אנחנו מדברים על שירים כמו "Half a World Away", "Texarkana" ו- "Country Feedback" שפשוט נשמעים יותר ויותר מיוחדים ככל שחולפות להן השנים.
האלבום "Out of Time" ישמש כיריית פתיחה למבול של אלבומים שיבואו לאחר מכן, וישלים את המהפיכה שבמהלכה תחדור מוזיקת השוליים ותכבוש את המיינסטרים. האלבום הזה יכבוש את ראש מצעדי המכירות, הן בארצות הברית והן בבריטניה, כשהוא מבלה 109 שבועות במצעד האמריקאי ו- 183 שבועות במצעד הבריטי. האלבום מכר כ- 5 מיליון עותקים בארצות הברית לבדה ולמעלה מ -18 מיליון עותקים ברחבי העולם. הוא זכה בשלושה פרסי גראמי, החשוב בהם הוא כאלבום המוסיקה האלטרנטיבית הטובה ביותר.
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music.
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט