The Rolling Stones - The Rolling Stones

כתב: Moti Kupfer

תאריך הוצאה - UK 16.04.1964 / US 29.5.1964

לונדון של שנות ה 60 היתה כר פורה ללהקות רוק חדשות שהיו לקולו של דור הבייבי בום. Keith Richards ו- Mick Jagger הפכו ב-1950 לחברים לכיתה, וחברי ילדות בדארטפורד, קנט. בהמשך עברה משפחת ג'אגר לווילמינגטון, קנט, ויחלפו עוד 7 שנים עד שחברי הילדות יפגשו בשנית.

זה קרה ב 17 באוקטובר 1961 על הרציף השני של תחנת הרכבת בדארטפורד, Keith Richards ו- Mick Jagger נפגשו לאחר 7 שנים שלא ראו אחד את השני. הפעם הם החליטו על שותפות מוזיקלית שכעבור שנה תביא להקמה של להקת "האבנים המתגלגלות".

שם הלהקה נולד ממש במקרה כאשר Brian Jones התראיין בטלפון לעיתון Jazz News, כשנשאל מה שם הלהקה, ג'ונס הבחין בתקליט של מאדי ווטרס שהיה מונח לידו, אחד הרצועות באלבום נקראה "Rollin' Stone" ומכאן נולד שם הלהקה.

במאי 1963 "האבנים המתגלגלות" החתימו את אנדרו לוג אולדהם בן ה 19 כמנהלם לאחר המלצה שקיבלו עליו מהביטלס, אולדהם החליט להפוך את הלהקה לנגטיב של "הביטלס" הפופולריים. בעוד ש"הביטלס" היו נחשבים הילדים הטובים, אולדהם הפך את "האבנים המתגלגלות" לבד בויז עם מראה חצוף ומרדני בהשראת הכנופיה של אלכס גיבור הספר "התפוז המכני".

בעוד ג'אגר ולצידו קית' ריצ'ארדס הם הידועים יותר בלהקה, בתחילת דרכה משקלם היה קטן יותר מאשר בהמשך, ומי שהיה המוזיקאי המוכשר ביותר של הלהקה ואולי בבריטניה כולה, היה דווקא Brian Jones שניגן על מספר רב של כלי נגינה והיה יוצא דופן בכישוריו.

ג'ונס שהיה בעל סקרנות מוזיקלית רבה הגה את הרעיון של להקת בלוז בריטית שתנגן מוזיקת בלוז במלוא העוצמה.

יחד עם Keith Richards ,Mick Jagger, Charlie Watts, ו- Bill Wyman התגבשה להקה שהיתה ללהקה הראשונה ואולי היחידה בבריטניה שהצליחה לנגן מוזיקת רית'ם אנד בלוז שחורה בצורה משמעותית, וג'ונס היה מעל כולם.

"הסטונס" שילבו את הקשיחות הבלוזית של שיקגו עם מוזיקת הרוקנרול, והשירה של ג'אגר התאימה לג'ונס ולרעיונותיו. פעם זה היה נגינה על תוף מרים, ופעם נגינה על מפוחית כליווי רב עוצמה לשירה האיכותית של ג'אגר, או בנגינת סלייד איכותית, ועוד כלי נגינה.

ב- 7 ביוני 1963, הוציאה הלהקה את הסינגל הראשון שלה, שהיה גרסת כיסוי לשיר "Come On" של צ'אק ברי. על אף העובדה שהלהקה סירבה לבצע את השיר בהופעותיה והוא זכה למסע פרסומי דל ביותר, זכה השיר להצלחה כשהגיע למקום ה-21 ברשימת הסינגלים הנמכרים באנגליה.

האלבום כלל ברובו גרסאות כיסוי לשירי אר אנד בי ובלוז (ווילי דיקסון, ג'ימי ריד, צ'אק ברי, רופוס תומאס) בנוסף לשיר מקורי "(Tell Me (You're Coming Back" אותו כתבו ג'אגר וריצ'רדס.

בנוסף, ניתן קרדיט לשני שירים נוספים באלבום ל- "Nanker Phelge" שם בדוי שהיה מקובל בין השנים 1963–1965 וסימל עבודה משותפת של חברי הלהקה.

בראיון למגזין "רולינג סטון" ב-1995 אמר ג'אגר: "Tell Me" שונה מאוד מביצוע הקאברים שעשינו ל R&B או קאברים של מרווין גיי".

יש כאן תחושה מאוד חזקה של שיר מאוד פופי, בניגוד לכל שירי הבלוז והקאברים של מוטאון, שנעשו באותה תקופה." מילות השיר הן הצצה לזוגיות כושלת ולניסיון של הזמר לזכות בחזרה באהבתה של הנערה.

בין המוזיקאים שהשתתפו בהקלטות אפשר למצוא את Graham Nash (קולות ליווי), פיל ספקטור (מראקס, כלי הקשה) וג'ין פיטני (פסנתר) המכונים "הדוד פיל והדוד ג'ין".

עטיפת האלבום שצולמה על ידי ניקולס רייט. עוצבה לפי הנחיותיו של אולדהם, ונטולה כל אזכור לשם התקליט ולשמה של הלהקה, קונספט שהיה נחשב חריג מאוד לאותה תקופה.

את הפאנץ' האמיתי נתן אולדהם בהערות בתוך האלבום שם נכתב "הרולינג סטונס הם יותר מסתם קבוצה, הם דרך חיים שכבשה את דמיונם של בני נוער, והפכה אותם לאחת הקבוצות המבוקשות ביותר. שכן ל"סטונס" יש את החוש לסאונד המתאים למוזיקת פופ".

מעניין לציין שהאלבום יצא בארה"ב ב- 29 למאי 1964 תחת כותרת המשנה "England's Newest Hit Makers" וכלל את השיר "Not Fade Away" (במקור של באדי הולי), במקום השיר "Mona (I Need You Baby)" (במקור של בו דידלי).

להאזנה: Spotify, Apple Music

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר