ב- 27 ליולי 1993 יצא האלבום "Siamese Dream" של The Smashing Pumpkins.
זה היה אלבום שלידתו לא היתה קלה עבור הלהקה, אלבום שכמעט וחיסל את הקריירה הקצרה שלה, אלבום שבמהלך יצירתו חשב Billy Corgan לשים קץ לחייו.
בשנת 1991 מוציאים ה"סמאשינג פמפקינז" את אלבום הבכורה המצויין שלהם "Gish". האלבום זכה להצלחה רבה בזכות עצמו, אולם מספר חודשים לאחר מכן, כשיצא האלבום "Nevermind" של נירוונה הלהקה קיבלה רוח גבית נוספת כשהיו כאלה שערכו את ההשוואה המתבקשת ואפילו קראו לה "נירוונה הבאה". מי שהפיק את "Gish" ואת "Nevermind" היה מפיק העל Butch Vig, והיה זה אך מתבקש שהלהקה תמשיך לעבוד עימו באלבומה הבא.
לאור ההצלחה של אלבום הבכורה הוחתמה הלהקה בחברת "Caroline Records" המוחזקת על-ידי "Virgin Records". במקום שעובדה זו תנסוך ביטחון במנהיג הלהקה והכותב העיקרי שלה – Billy Corgan, המהלך יצר עליו לחץ לייצר אלבום שיהיה אפילו טוב יותר מקודמו. קורגן גם נאבק אותה עת בהשמנה ובדיפרסיה ובנוסף על כל הצרות חווה מחסום כתיבה קשה.
אבל זה לא הסוף, כי המתופף Jimmy Chamberlin היה אותה עת תחת התמכרות קשה להרואין, היה מקרה אחד בו הוא נעלם מהאולפן לכמה ימים וחבריו המודאגים לא יגעו היכן הוא. בנוסף, הגיטריסט James Iha והבסיסטית D'arcy Wretzky בדיוק סיימו קשר רומנטי, מה שהשפיע גם על ריכוזם ותפקודם במהלך ההקלטות.
מעל כל הבעיות הללו ריחפה דמותו הפרפקציוניסטית של Billy Corgan אשר לא התפשר על הסאונד ועל איך שהאלבום הזה צריך להישמע. הוא בילה שעות באולפן, לעיתים 16 שעות רצופות ולפעמים אפילו ישן שם, בכדי להקליט שוב ושוב את הקטעים שלא היה שבע רצון מהאופן שבו הם נשמעו. המפיק Butch Vig סיפר כי לעיתים הוא עבד יחד עם קורגן על קטע בן 45 שניות במשך יומיים מלאים על-מנת להגיע לרמת השלמות אותה חיפש Billy Corgan. קורגן לא הסתפק בהקלטות קטעי הנגינה והשירה שלו והוא הקליט בעצמו גם את תפקידי הבס והגיטרה המובילה, כאשר סבר שהביצועים של חבריו לא היו מספיק טובים.
ואם בכל זה לא די, הרי שחברת התקליטים ששמעה על הבעיות החליטה לבוא ולבקר באולפן ההקלטות על-מנת לבחון מקרוב כיצד מתקדם הליך ההקלטה.
קורגן התוודה שנים מאוחר יותר כי הלחצים שחווה היו כה קשים עבורו, עד כי הוא שקל לשים קץ לחייו ואפילו תכנן את המהלך בקפידה.
למרות כל הקשיים וכנגד כל הסיכויים הצליחו קורגן וחבריו לסיים כעבור ארבעה חודשים את ההקלטות, רק עם חריגה "קטנה" של רבע מליון דולר מהתקציב שנקבע.
זה האלבום שקיבע סופית את שמה של הלהקה, כאחת מהבולטות בסצינת האלטרנטיב, בין היתר בזכות ארבעה הסינגלים ששוחררו מתוכו: "Cherub Rock", "Today", "Disarm", ו- "Rocket".
מדובר באחד מהאלבומים הגדולים שיצאו בשנות ה- 90 אשר גם זכה להיכנס לרשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון. בהמשך דורג האלבום על-ידי אותו מגזין במקום ה- 12 ברשימת אלבומי הגראנג'.
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
תגובות