מה הקשר בין גשר לונדון, מהגרים הודים👳 ואלבומים אייקונים של תקופת הגראנג'?
Rakesh "Rick" Parashar
(December 13, 1963 – August 14, 2014)
יש אנשים שמילאו תפקיד בנקודות מסויימות בהיסטוריה של המוסיקה, אך נשארו יחסית אנונימיים לקהל הרחב... ומדהים כמה השפעתם הייתה מהותית!
כזה הוא הסיפור של ריק פאראשאר והמעורבות שלו בהתפוצצות הר הגעש🌋 של הגראנג'!
דוגמית קטנה מהמקבץ ש-ריק הפיק ב-91/92 (!!!)...
Temple Of The Dog - Temple of the Dog
Blind Melon - Blind Melon
מלבד ההפקה הישירה שלו, ריק ואחיו (ראג'אן), הקימו בשנת 1985, אולי את "מקדש"🙏 הגראנג' האייקוני ביותר בסיאטל London Bridge Studios.
לריק הייתה הכשרה מוסיקלית עוד מהיותו ילד (בעיקר פסנתר וקלידים). בשנתו האחרונה ללימודי אקוסטיקה, החליט להגשים חלום, כאשר לו ולאחיו (ראג'אן), ילדים במשפחת מהגרים הודית, הייתה אובססיה למוסיקה... וגם אבא שהאמין בשניהם, כאשר עזר לממן את הקמת האולפן כשהיו צעירים.
אז מלבד הפקה, ריק נגע גם בתור טכנאי סאונד בפרויקטים רבים מספור עבורם קיבל קרדיט... הצצה ל"תיק העבודות" המרשים: לחצו כאן.
על האלבומים האייקוניים של פרל ג'אם וטמפל אוף דה דוג, כבר נכתבו הרי🏔️🗻⛰️ מילים וסופרלטיבים - כולם ראויים!
כך גם לגבי SAP האדיר של AIC, שכנראה רק באולפן כמו לונדון ברידג' באותה התקופה, היה אפשר להכניס למקום אחד את AIC, כריס קורנל ( Soundgarden ) ומארק ארם ( Mudhoney ), כדי ליצור יצירה מופלאה וחד פעמית כמו השיר - Inside שנכלל באלבום, שהקרדיט ניתן ל"שם צללים", המורכב מ-3 להקות ה"אֵם"... "Alice Mud Garden"
לגבי Blind Melon - מדובר לטעמי באחת הלהקות האנדרייטד מאותו העשור ואולי בכלל, שהוציאה מוסיקה שהיא כל כך הרבה יותר מילדת הדבורה🐝 המפורסמת (קצת הרחבה עליהם בפוסט אחר... כאן.
... אבל איך להקה שרק עברה לא מזמן ללוס אנג'לס הגיעה בכלל לסיאטל?
"מזל" ש-שאנון הון, סולן בליינד מלון, עשה כל כך הרבה בלאגן💥 בלוס אנג'לס, שחברי הלהקה וחברת התקליטים החליטו להרחיק אותו משם לזמן מה... אז גם הם הגיעו לסיאטל וללונדון ברידג'.
ריק אמר שצריך שני דברים כדי להצליח בתור בעל אולפן/מפיק, הבנה במוסיקה ובסאונד... אך דבר נוסף שחברי בליינד מלון אומרים שהיה לו, הם יחסי אנוש מעולים😎 ויכולת "לשחרר" ולתת להם לבטא את עצמם ...לא פחות חשוב, גם לפנק ולהוציא אותם למסיבות רבות בלילות שאחרי ההקלטות (חחח) תקופה בה הוא ואחיו היו בשיאם... ראיון קצר שניים מחברי בליינד מלון:
מאותה תקופה ראוי לציין בנוסף גם את Dinosaur Jr. שהפיקו במשותף עם ריק את Whatever's Cool with Me, לצד EP וגם אלבום הבכורה (היחיד למעשה) של Mother Love Bone , אשר כמו רבים אחרים, הוקלט באולפן.
גם אם לא באותה עוצמה, ההצלחה המשיכה עם ריק גם לשנות ה-2000 עם הפקת אלבומים שמכרו מיליוני עותקים כגון: Have a Nice Day של Bon Jovi, את Away from the Sun של 3 Doors Down, ואפילו מועמדות לגראמי🏆 עם Silver Side Up של Nickelback.
מקור מידע נוסף ומעניין שמצאתי, הוא עם מי שעבד לצד ריק בלונדון ברידג' סטודיוס והיה איש הגיטרות המרכזי שלו באולפן - Dave Hollis.
היליס ציין את צליל התופים האדיר🥁 שהיו בד"כ ממוקמים על ריצפת עץ שמאחוריה קיר לבנים/בטון גבוה שמסתיים בתקרה משופעת, אשר תרם לדבריו לסאונד הייחודי.
זכורות לו גם שעות האולפן הרבות והטייקים לתוך הלילה, גם אם ריק לא תמיד נכח שם בעצמו... והכל כמובן בימים של סלילי הקלטה (טרם תקופת המחשבים/פרו-טולס).
מנגד, היליס שיתף, שדווקא תחת לחץ זמן, התרחשו אולי העבודות האייקוניות ביותר. למשל, טמפל אוף דה דוג, הוקלט ב-15 ימים ומרבית השירים מהפסקול האייקוני של "סרט🎥 התקופה" - Singles אפילו בפרק זמן קצר יותר (כולל שירים אדירים כמו: state of love and trust, breath של PJ ואת Would האלמותי של AIC).
סיפור משעשע🙃
בהקלטות Even Flow (מתוך Ten של Pearl Jam)... היליס סיפר, שלאחר סשיין מפרך וניסיונות אינספור של הלהקה, נגמר פתאום באמצע אחד הטייקים סליל ההקלטה.
היליס היה בטוח שכמו כל הערב, הם יבצעו עוד טייק... אך בסופו של האחרון, חברי הלהקה שחררו צהלת שמחה בסגנון this is the one! דווקא בהקלטה הזאת... ורצו לשמוע את התוצאה.
היליס הלחוץ, אילתר בקור רוח וערך את ההקלטה הסופית מסלילים אחרים ובסיוע רישומים שערך תוך כדי... למזלו חברי הלהקה, שמעו ו"אכלו את דייסת הסלילים"📼 שבישל והטייק עבר את מבחן השמיעה.
למיטיבי לכת/מתעניינים, הראיון (ארוך) עם היליס, מתוך פרק בפודקאסט של אנשי/טכנאי סאונד:
פיקנטריה 🌶️
רק בגיל 50, מקריש דם שהגיע למקום הלא נכון... לתדהמת החברים והמשפחה😔 ריק השיב נשמתו לבורא. האולפן החליף ידיים, אך נותר עדיין פעיל.
סוג של סגירת מעגל 1 - אלבומם האחרון של The Pretty Reckless - Death by Rock and Roll שיצא השנה, הוקלט שם, כאשר מסתבר שבדיעבד הושפע מאוד ממותו של אחד מדיירי העבר המובהקים של האולפן - כריס קורנל🖤.
סגירת מעגל 2 - מכונת הסלילים ששירתה את ריק באולפן "צברה אבק" לאחר מותו. לפני שפתח אולפן בעצמו (בפיטסבורג), אותו דייב היליס, פנה למשפחת פאראשאר, ושאל אם יהיו מוכנים למכור לו את המכונה... והם הסכימו בשמחה שהיא תישאר בידיו המוכרות.
סגירת מעגל 3 - מסתבר שסליליי המאסטר של Temple of the Dog נותרו באולפן כל אותן שנים. אחיו של ריק - ראג'אן, טען כי ההסכם (בע"פ) של ריק עם חברת התקליטים📀 לגבי הפקת האלבום/מאסטרים, לא כלל אותו (הוא עבד כטכנאי בהקלטות). לאחר דיונים משפטיים רבים, הצדדים הגיעו לפשרה וכשנה לפני מותו בטרם עת של כריס קורנל, הסלילים שבו אליו "בדיוק בזמן" להוצאת רימאסטר לרגל 25 שנים לאלבום המופת (ראו בתמונות)!
משאיר אתכם עם סרטון קצרצר לזכרו🙏 של ריק, הכולל קטעי ראיון איתו מתוך האולפן, כולל קצת נגינה על הפסנתר האהוב עליו ואפילו אזכור קטן על כך שמלבד הקלטת הדמו של AIC, עוד ליווה את Jerry Cantrell עוד בהיותו בן 14...
דובדבן🍒 + ווידוי
אני הגעתי לפאראשאר בכלל דרך שאלה שעלתה לי לראש... יום אחד התעניינתי מי מנגן על הפסנתר ב-Black של PJ? ...והגענו עד הלום.
... אז אני מצרף פלייליסט שנפתח עם 5 שירים בהם פאראשאר לא הסתפק בעמדת ההפקה וחָבַר לכלי הנגינה האהובים עליו (בעיקר הפסנתר/אורגן וקצת כלי הקשה) כדי להשתתף בעצמו בהקלטות ובכך הפך לעוד חלק בלתי נפרד לכמה מהפנינים היקרות ביותר של התקופה, אותה עזר לעצב באופן כה עמוק!
אחרי חמשת הקטעים, הוספתי כמה מהאלבומים שעיצבו את התקופה ועוד כמה שהופקו על ידו ואוזכרו בפוסט: כאן.
בתמונת השער 🖼️ (משמאל לימין):
עליונה - ריק וילדת הדבורה האייקונית בבכורה של בליינד מלון. אמצעית - עטיפות שלושת האלבומים ההיסטוריים הנוספים משנת 91/92.
תחתונה - תמונות של אולפני לונדון ברידג', ליין סטיילי המנוח מתוך הקליפ של Would, שהופק ע"י ריק לכבוד (עטיפה מימין) פסקול Singles ואחד מהלוגואים של האולפנים (מעליו).
תמונה 2: עמדת התופים🧱 המפורסמת בלונדון ברידג', לצד רשימה מטורפת של חלק מהאלבומים שהוקלטו שם.
תמונה 3:
עטיפת טמפל אוף דה דוג, שנוצרה על "חורבותיה" של מאת'ר לאב בואן לזכר אנדי ווד הסולן, מתחת לעטיפת Shine ה-EP שגם הופק ע"י ריק באולפנים. מימין, תמונה של קלטות המאסטר "ששבו הביתה" לכריס קורנל ("זצ"ל") ...שימו לב בתחתית אותה תמונה, לכתב התביעה של חברת התקליטים נגד ראג'אן.
לזכר כל אלו שהיו באותו המפץ/תקופה שנקראה עידן הגראנג' ועזבו את עולמנו בטרם עת... לנו נותר להאזין🎧 ולהנות לנצח מהמוסיקה הנפלאה והזכרונות שהותירו אחריהם!