יהב ליפינסקי

מחדר קטן בנצר סירני, דרך במות עם מיטב אמני ישראל ועד לקדמת הבמה של להקת הרוק הגדולה בארץ...

גבירותיי ורבותיי, קבלו את יהב ליפינסקי !!

המתופף של להקת "היהודים", שאצלו תופים הם לא סתם כלי נגינה… הם דרך חיים, תשוקה, ואובססיה טהורה.

Photo: Avihai Levy

= יהב נולד ב-22 לנובמבר 1975 וגדל בקיבוץ נצר סירני.

= בילדותו התגורר בגרמניה כשלוש שנים בעקבות שליחות של אביו, שניהל תנועת נוער ציונית מקומי מטעם הסוכנות היהודית.

= בגיל 11, במחנה חורף באיטליה, נחשף לראשונה לתופים והוקסם מהם. כיוון שהמתופף שניגן שם לקח תמיד את המקלות איתו, יהב חיפש דרך לנגן על התופים שלו והשאיל מהמטבח כפות עץ עמן יוכל לתופף.

= בגיל 12, היה מסתובב כל היום ומנגן תופים עם השיניים (אנחנו מכירים עוד מישהו שעשה את זה). אביו זיהה את החיבור וההתלהבות וקנה לו את התוף הראשון שלו, תוף סנייר ב-10 מרקים. הוא גם דאג להביא לו את המורה הראשון, שבכלל היה קלידן גרמני בשם תום, אשר לימד אותו לנגן שירים ולא טכניקות תיפוף.

= עם חזרתו לישראל לקיבוץ נצר סירני, המשיך יהב ללמוד לנגן על תופים אצל חיים בן-יקר ז"ל, מוזיקאי ומנצח מקומי, שלימד אותו תיאוריה, קריאת תווים ויצירות קלאסיות. במקביל למד יהב מנגנים ותיקים בקיבוץ שתרמו רבות להתפתחותו, ביניהם אילן קאצ’קה.

= בתקופה זו החל יהב לנגן בחדר מתחת לאולם התרבות של הקיבוץ, בו נערכו חזרות של אמנים ישראלים מובילים. היה לו חדר ממש מתחת לבמה ופעמים רבות טכנאי הבמה היו מעיפים אותו מהחדר בגלל הרעש שעשה.

Photo: yahav Lipinski

= חוויית ההופעה הראשונה שהשפיעה על יהב באופן משמעותי, הייתה הופעתה של ריטה באולם הקיבוץ בשנת 1988. המתופף אלון הלל היה חלק מההרכב שליווה אותה. ההפקה, הסאונד והביצועים של אלון על התופים היו כל כך מדהימים, שיהב שהיה אז בן 13, סיפר שזה הרגע הראשון בו הבין שזה מה שהוא רוצה לעשות כשיהיה גדול.

= מאותו הרגע יהב הפך אובססיבי לתופים והחל לחקור וללמוד כל דבר שקשור בכלי הנגינה (המדהים הזה, אנחנו חייבים לציין).

= הוא גדל בעיקר על המוזיקה שהוריו שמעו כמו “The Beatles”, "Elvis", "Simon & Garfunkel" ועוד.

= האלבום הראשון שהיה בבעלותו, אותו קיבל כמתנה לבר-מצווה מדודתו, היה של המתופף Bill Bruford שהיה בין היתר המתופף של להקת הפרוג “Yes”. הוא גם זוכר בבירור את ההופעה של “Guns & Roses” ששודרה בערוץ 2 הניסיוני, שם הוא נחשף בפעם הראשונה לדיסטורשנים ותופים עוצמתיים.

= במהלך אחת החזרות בקיבוץ (חזרות של גידי גוב ויהודה פוליקר, אגב), בעודו מנגן בחדר שמתחת לבמה, שמע לפתע דפיקות חזקות בדלת וצעקות. כשפתח את הדלת, גילה מולו את ניר צדקיהו, אז מתופף בן 20, היום ממתופפי האולפנים המובילים באמריקה. במקום לנזוף בו על הרעש, צדקיהו אמר לו: “אתה מנגן יפה”, החל לכוון לו את הסט ולסדר את מיקומי חלקי התופים, ואז הזמין אותו להצטרף אליו לעלות יחד לאולם החזרות, כדי שיוכל להאזין למוזיקה (ולא יפריע לחזרות). הוא הושיב אותו בפינה וביקש שיצפה בשקט מבלי שידעו שהוא שם. כך ישב יהב ימים ארוכים, צופה ולומד מקרוב את עבודתם של מיטב האמנים בארץ.

= בגיל 14 עבר יהב עם משפחתו לנס ציונה ורצה לקנות סט תופים. במהלך אחד השיטוטים שלו בעיר, שמע יהב מישהו מתופף מתוך בית וצעק אליו מהרחוב. המתופף הזמין אותו להיכנס, וכעבור זמן קצר אביו של יהב קנה ממנו את הסט בכמה מאות שקלים בלבד.

Photo: Avihai Levy

= יהב חיפש מסגרת מקצועית ללימודי תופים, ולמזלו בדיוק אז נפתח בנס ציונה בית הספר למוזיקה של "כלי זמר". הוא נרשם לביה"ס וגילה שהמורה שלו הוא לא אחר מאשר ניר צדקיהו. יהב למד שם מספר חודשים תחת סגל מורים מוביל כמו ארז נץ, זיו הרפז, מישל עמר, יוסי בוזין ואחרים. יהב מספר שאצל ניר למד לבצע כל דבר בצורה הכי מדויקת שאפשר. ניר שם דגש גם על מקצבים או סגנונות ודפוסי נגינה שהוא לא התחבר אליהם בתחילה כמו "ג'אז" ו"מוסיקה לטינית". לניר הייתה השפעה עצומה על סגנון ותפיסת הנגינה של יהב.

= בגיל 16 הוא למד אצל שאול שובל (המורה של ניר) בבית הספר “מטרונום” בתל אביב, שהיה באותה תקופה בית הספר היחיד בארץ ללימודי תופים. ממש מוקד עלייה לרגל למתופפים. ב“מטרונום” הוא ממש נכנס לכל הפרטים הקטנים והטכניים של הנגינה.

= במהלך תקופת התיכון החל יהב להופיע בהרכבי קאברים שונים במועדונים באזור ראשון לציון. אביו היה מסיע אותו לכל הופעה, ורק שנים מאוחר יותר גילה יהב שאביו היה נשאר כל פעם בקהל וצופה בהופעות מבלי לומר מילה. במקביל החל יהב ללמד תופים בעצמו בבית הספר של "כלי זמר" בנס ציונה.

= באותו בית ספר הוא פגש שוב את ארז נץ ואת הבסיסט אבי סטרול. ארז לקח את אבי ואת יהב תחת חסותו, היה המנטור שלהם, הזמין אותם להופעות, חזרות ובאלאנס ומדי פעם הם אפילו ניגנו איתו יחד על הבמה.

= יהב קיבל מארז נץ את ההמלצה הראשונה שלו להופעה מקצועית, הופעה עם שימי תבורי, שהייתה למעשה תחילת דרכו הבימתית המקצועית.

= קבלו סיפור מטורף... אבא של יהב (שהיה אז בן 17) דרש לפגוש את שימי תבורי לפני שהבן שלו נוסע בדרכים (ואפילו לחו"ל) עם הבחור הזר הזה. שימי נענה לדרישה והגיע לפגוש את הוריו של יהב, ואפילו קיים הופעה פרטית בסלון ביתם.

= באחד הימים התקיימה הופעה מאוד מיוחדת בקומה מעל בית הספר למוזיקה ב"קניותר" הקטן בנס ציונה. הייתה זו הופעה של המתופף אשר פדי ז"ל וגיטריסט אלמוני שניגנו ג'אז / פיוז'ן. זו הופעה שהשפיעה חזק מאוד על יהב והביאה אותו ללמוד תופים לתקופה קצרה אצל אשר.

= באותה תקופה יהב ניגן בכל מקום והרכב אפשרי, מלהקות קאברים במועדונים קטנים, דרך חתונות ואירועים ועד להרכבים מפורסמים כמו "הכל עובר חביבי", אבי טולדנו ועוד. כך הוא הכיר הרבה מהמוזיקאים בתעשייה, כולל את איציק סולם.

= בשנת 1995 הוא הצטרף כמתופף מחליף ליובל ליון באופרת הרוק "צבעוני שחור". אופרת רוק שהפיק מיכה שטרית ("החברים של נטשה"), כתבו רון סלונים ואייל פארן, שרה אלונה דניאל והגיטריסט היה לא אחר מאשר... איציק סולם.

= איציק סולם, שניגן עם תום פטרובר ואורית שחף בהרכב החדש שלהם "היהודים", הזמין אותם לראות את יהב באחת ההופעות. השניים התרשמו והחליטו להזמין את יהב לאודישן. הם שלחו ליהב קלטות עם חומרים של הלהקה והזמינו אותו לאודישן בחדר החזרות “פידבק” בתחנה המרכזית בתל אביב. במהלך האודישן החיבור המוזיקלי היה מידי ואפילו שאלו אותו אם הוא יכול לנגן חזק יותר באחד השירים, ברגע הזה הבין שהוא הגיע בדיוק למקום המתאים לו.

= בשנת 1995, "היהודים" השלימו את הקלטת אלבום הבכורה שלהם, "מציאות נפרדת". האלבום קיבל תקציב משמעותי, יותר מהרגיל, מהלייבל "הד-ארצי". השתתפו בו אורית ותום, שמוליק בודגוב על הגיטרות, ערן מיטלמן על הקלידים, אבי יפרח על הבס ואשר פדי ז"ל על התופים.

Photo: Ronen Lalena

= "היהודים" רצו לקבוע את הופעת ההשקה שלהם לתאריך יציאת האלבום ולא לפני, והם החלו את ההכנות להופעה. יהב החליף את אשר על התופים, איציק סולם החליף את בודגוב על הגיטרות והלהקה החלה להשקיע את כל המשאבים והאנרגיות שלה לקראת רגע הפריצה הגדול, הופעת החימום לאביב גפן בפסטיבל ערד אל מול עשרות אלפי אנשים.

= אך הפריצה הגדולה לא הגיעה, בעקבות "אסון פסטיבל ערד". אסון שגרם לביטול הפסטיבל, ביטול הופעתו של אביב גפן וכמובן ביטול הופעת הבכורה של "היהודים". בעקבות הביטול, קיימה הלהקה את הופעת הבכורה שלה במקביל ליציאת האלבום, במועדון "הלילה ה-12" ברמת השרון, הופעה שבה נכחו בין 20-30 איש בלבד.

= "מציאות נפרדת" יצא ב-18 לאוגוסט 1995. הוא כמובן לא נחל את ההצלחה שקיוו לה בתחילה, אבל עם השנים הוא הפך לאלבום אלמותי, האלבום המצליח ביותר של הלהקה ואחד מאבני הדרך החשובים בהיסטוריה של המוזיקה הישראלית. עד היום חלק גדול ממנו נכלל בסטליסט של הופעות הלהקה.

= אם לא מתחילים בגדול, אז מתחילים בקטן...

חברי הלהקה האמינו בעצמם ובמוזיקה שלהם עד הסוף, והחליטו שלא לתת לשום מכשול לעצור בעדם. הלהקה הצעירה והבועטת הופיעה בכל מועדון אפשרי בארץ, מול עשרות בודדות של אנשים, וחרשה את המדינה לאורכה ולרוחבה ללא הפסקה. במקביל, עבדו בכל עבודה שאפשרה לממן את הלהקה. מאז ועד היום, הלהקה היא מרכז חייהם של כל אחד מחבריה.

= אבל אז, הלייבל שראה את ההשקעה הגדולה שלו מתפוצצת לו בפנים, החליט לצמצם נזקים ולסגור את הברז. את הפרויקט שנקרא “היהודים” הפקידו בידיה של דנה קמינסקי, שהושבה במשרד קטן ופינתי (אנחנו מוסיפים: וחשוך). דנה האמינה בלהקה כמו חבריה והפכה למנוע שמאחורי הקלעים. היא סגרה הופעות, טיפלה בלוגיסטיקה, דאגה לחזרות, עשתה סאונד ודאגה לכל פרט שהלהקה הייתה צריכה כדי להמשיך להתקדם.

Photo: Avihai Levy

= עם הזמן הלהקה הפכה לתופעה ובכל הופעה כמות הקהל הלכה וגדלה, מעשרות אנשים למאות אנשים בכל הופעה. אלבום הבכורה הופץ אומנם באופן מצומצם, אך איכשהו הצליח להגיע לשורותיו של צה"ל, שם התפשט כאש בשדה קוצים, ומשם הביא להתפוצצות ארצית. מעשרות ומאות אנשים בהופעות, החלו להגיע חיילים באלפים והפכו כל הופעה לתופעת טבע רוקנרולית.

= אבל גם אז תחנות הרדיו התעלמו באופן מוחלט מהלהקה ולא שידרו אפילו סינגל אחד שלה, ככל הנראה גם בגלל "רצח רבין" שהפך לאירוע ששינה גם את פני המוזיקה הישראלית. ההתעלמות התקשורתית מהלהקה היא נושא שילווה אותה לאורך כל הדרך בראיונות וציוני דרך משמעותיים.

= אחד מהרגעים הבולטים בהיסטוריה של "היהודים" היה הרגע בו חיים שמש (דמות מפתח בהד ארצי) עלה לבמה באחת ההופעות של הלהקה, שנה וחצי לאחר יציאת אלבום הבכורה, והעניק ללהקה תקליטי זהב על המכירות לאלבום "מציאות נפרדת".

Photo: Avihai Levy

= בתחושה שהם בדרך הנכונה, רוקסטרים רק בלי הכסף, נכנסו חברי הלהקה שוב לאולפן, ובאוגוסט 1998 יצא אלבומה השני של הלהקה שנושא את שם הלהקה. האלבום הוקלט עם תקציב מאוד זעום ביחס לאלבום הראשון ותחת לחץ כבד של הלייבל מבחינת לוח הזמנים וההפקה.

= שלוש עובדות מעניינות על האלבום...

= בחלק האחרון של הקלטת השיר "לפעמים" ממש לפני המילים “You got to be free” יהב העיף את האוזניות מהאוזניים (היה שינוי מקצב שלא היה מסונכרן עם הקלידים) והקליט את התופים ללא פלייבק בכלל.

= בסיום אחד השירים (תזהו אתם באיזה) אפשר לשמוע את הסוף של הסליל המתגלגל. האלבום כולו הוקלט על טייפ סליל 2 אינצ'.

= למרות שהלהקה ביצעה מיקס ומאסטרינג מחדש לאלבום מספר פעמים, היא עדיין לא הייתה מרוצה מהתוצאה הסופית, מבחינת הסאונד, ותמיד רצתה לבצע לו מאסטרינג מחודש. כמה שנים לאחר מכן התברר שהמאסטרים נמכרו לחברת NMC, והסלילים עצמם נעלמו, כנראה לאחר שהוקלטו עליהם מחדש חומרים עבור אמנים אחרים של חברת תקליטים. בעקבות זאת, אין עוד אפשרות לבצע מיקס או מאסטרינג חדש לאלבום.

= בשנת 1999 זכתה הלהקה בתואר "להקת השנה" בתחנת הרדיו "גלי צה"ל". הלהקה בכלל לא הייתה ברשימת המועמדות לתואר, אבל זכתה בו בעקבות מאות מכתבים ועשרות שיחות טלפון מקהל המעריצים לתחנת הרדיו. עוד באותה שנה הם חיממו את "Metallica" שהופיעו באמפי פארק בראשון לציון, ושנה מאוחר יותר הם חיממו את "Rage Against The Machine" שהופיעו בסינרמה בתל-אביב.

= ביולי 2002 יצא אלבומה השלישי של הלהקה "פחד מוות". האלבום הופק בהשקעה גדולה יותר ובפיקוח של יהודה עדר, אך התהליך היה מורכב ולווה בחילופי גיטריסטים. עם יציאת האלבום הייתה ירידה בנוכחות הקהל בהופעות והלהקה מצאה את עצמה שוב מופיעה מול עשרות אנשים בלבד ובונה לעצמה את המוניטין מחדש.

= בתקופה ההיא יהב הרגיש שהוא מאבד קצת את התשוקה וההשראה במוזיקה, וחיפש דרך אחרת להחזיר לעצמו את הניצוץ. בשנת 2003 הוא הוציא רישיון טיס פרטי על מטוס קל בחברת “שירגל־כנפיים” (עוד לפני שהיה לו רישיון נהיגה).

= בשנת 2003 יצא אלבום ההופעה המיוחד והחד-פעמי "היהודים LIVE", שהוקלט בהופעה של הלהקה במועדון הבית שלה באותן שנים - "מועדון התאטרון" ביפו. האלבום יצא על גבי דיסק כפול ו-DVD וכלל שיר חדש בשם "אני רואה דם" וגם את ההמשך לשיר "מלחמה שקטה".

= האלבום ששיקף היטב את האנרגיה הבימתית של הלהקה (למרות אתגרי סאונד לא קטנים), הביא לפריצה מחודשת, החזיר את הקהל, בהמוניו, להופעות, ושוב הביא את להקת הרוק הגדולה של ישראל לפסגה.

= דבר נוסף שתרם לפריצה המחודשת היה השיר "קח אותי". ביצוע ההופעה החיה של השיר החל לצבור תאוצה בתחנות הרדיו ובפעם הראשונה, שיר של הלהקה זכה להיכנס ל"פלייליסט" של גלגל"צ. באותה שנה, נינט טייב ביצעה את השיר בתוכנית הריאליטי "כוכב נולד" מה שהביא לחשיפה עוד יותר גדולה של הלהקה.

= בדצמבר 2004 יצא אלבום ההופעה האקוסטי והחד-פעמי "היהודים UNPLUGGED", שהציג לראשונה צד שונה ומופשט של הלהקה. האלבום מתעד את ההופעה האקוסטית שנערכה ב־3 ביולי 2004 בהיכל התרבות בתל אביב ושודרה בערוץ 24, ובה הוצגו להיטי הלהקה בעיבודים חשופים לפסנתר ולגיטרות אקוסטיות, תוך שמירה על העוצמה והרגש שמזוהים עם "היהודים". האלבום יצר הד תקשורתי משמעותי, חשף את הלהקה לקהלים חדשים, והשיר "אם כבר" מתוכו הפך ללהיט רדיו גדול ולשיר קבוע בסטליסט ההופעות.

= בשנת 2005 לאחר שנה של עבודה על האלבום הבא של הלהקה, החליטו החברים לעשות הפסקה ולטוס לארה"ב לטיול מוזיקה. הם הגיעו לניו-יורק וחיפשו להרגיש ולהתרגש ממוזיקה מקומית. החוויה לא כל כך עמדה בציפיות (ראו ערך השיר "ניו-יורק סיטי"), אבל הם בכל זאת נהנו מהטיול וקיימו מספר הופעות תחת השם "I.U.D.M".

= לאחר החזרה לארץ, הם חזרו ממוקדים להקלטות האלבום. בשונה מהאלבומים הקודמים, הפעם הם לקחו את יוסי חסון שהיה טכנאי הקלטות צעיר ולא מוכר, והסיפור שלו דומה מאוד לסיפור של Adam Kasper עם ה- "Foo Fighters". בעבודה עם יוסי שהיה טכנאי סאונד באלבום LIVE, הם הרגישו שהוא יודע להביא לידי ביטוי את מה שהם רוצים להוציא מבחינת הסאונד, ולקחו אותו כטכנאי הקלטות לאלבום.

= ביולי 2007 יצא אלבומה הרביעי של הלהקה, "פורטה". עבור רבים ממעריצי הלהקה זהו האלבום בעל הסאונד הטוב ביותר שלהם, אלבום שמצליח ללכוד ולשקף את מלוא העוצמה של הלהקה. עבור חברי הלהקה עצמם, "פורטה" סימן נקודת מפנה משמעותית, הם לקחו שליטה מלאה על הסאונד ועל כיוון ההפקה, בשיתוף פעולה הדוק עם יוסי חסון שהבין את החזון שלהם והצליח לתרגם אותו לתוצאה מדויקת. גם הדינמיקה בתוך הלהקה, ובפרט עם דניאל ברכר וגיא באר על הגיטרות, הייתה מתואמת וחדה מתמיד, מה שאיפשר ללהקה להביא לידי ביטוי את מה שביקשה באופן המדויק ביותר.

= בין השנים 2008 ל- 2012 חזר יהב לבית הספר לטיסה "שירגל-כנפיים", אך הפעם כמדריך. הוא גם היה אחראי על תפעול מערכת הלימוד ופיתוח טכנולוגי של כלים פדגוגיים. הוא הקים את בית הספר הווירטואלי הראשון בארץ להדרכת טיסה. משם התגלגל ללימודי מדעי המחשב בשנים 2013-2017, מה שהוביל אותו לעבודה בתחום ההייטק. הוא עבד במשרה מלאה בשנים 2015-2019, תוך כדי הופעות וחזרות עם הלהקה.

= בשנת 2019 הגיעה נקודת מפנה: באותו יום שבו החברה בה עבד השיקה גרסה חדשה (אירוע סטרטאפ טיפוסי של עבודה סביב השעון), “היהודים” הופיעו בהיכל התרבות בתל-אביב. יהב הבין שהשילוב הזה כבר בלתי אפשרי, עבר לחצי משרה ובהמשך עזב את עולם השכירים והפך לעצמאי.

= ביולי 2015 יצא אלבומה החמישי "יותר לא". באלבום השתתפו גם ניר מימון כבסיסט ועומרי אגמון כגיטריסט יחד עם גיא באר ושאר חברי הלהקה. למרות שזה אחד האלבומים האהובים עלינו הוא לא זכה להצלחה גדולה ואף אינו נכלל באופן משמעותי בסטליסט ההופעות של הלהקה היום.

= בשנת 2020, בתקופת הקורונה, הפסיקה הלהקה את פעילותה, כמו הרבה אמנים ולהקות בעולם. ההפסקה הזו גרמה להם להתקרב יותר כחברים ולהשקיע יותר זמן במשפחה. יהב מספר שזו תקופה שחיזקה את הקשר החברי והאנושי שבתוך הלהקה, יסוד שלדעתו שומר על הלהקה ביחד, אחרי כל כך הרבה שנים.

= ב-1 ביוני 2022 התקיים אירוע יוצא דופן ומיוחד במינו, בפעם הראשונה בארצנו הקטנה. להקת "היהודים" אירחו את רביב כנר, יחד עם 400 נגנים, גיטריסטים, מתופפים, בסיסטים, קלידנים וזמרים (מעקיצי הלהקה), ויחד עם המנהל המוזיקלי גיא מזיג, ביצעו שני שירים לכבוד "יום ירושלים" - את השיר "מחפש תשובה" ואת השיר "ירושלים של זהב". האירוע התקיים על חומות עיר דויד, בחסות "עירית ירושלים" והופק ע"י חברת "כפיים". הואיל ועבדכם הנאמנים לקחו חלק באותו אירוע, אנחנו יכולים לספר עם יד הלב שזה היה אחד האירועים הגדולים והמרגשים ביותר בהם לקחנו חלק!!!

= יהב מספר שאחד הגורמים הנוספים שמחזיקים את הלהקה מאוחדת, הוא הדינמיות שלה. כל אחד מחברי הלהקה משקיע גם בתחומים אחרים, מחוץ ללהקה. תום הוא גם מפיק, טכנאי סאונד ועורך וידאו. אורית יוצרת מוסיקה אלקטרונית, והיא גם אמנית-ציירת ומעצבת בגדים. איציק היה גם מתכנת והוא עוסק בהפקות. וגרג עוסק גם הוא בסאונד והפקות.

= במהלך ההקלטות, יהב אוהב לשמור את האנרגיה והאוטנטיות של ההקלטה ומעדיף להקליט טייקים שלמים בנגינה עם הלהקה ביחד, להבדיל מבניית שיר בחלקים.

= הלהקה ממשיכה להופיע ללא הפסקה ולעבוד על חומרים חדשים, תוך שמירה על דינמיקה מאוזנת. כל אחד מחברי הלהקה תורם את יכולותיו למכלול. בדרך כלל, בעבודה על אלבומים, תום ואורית מביאים את הטקסטים והלחנים, וכל הלהקה עובדת יחד על העיבוד, כאשר כל אחד מוסיף את התרומה שלו.

אנחנו מחכים בקוצר רוח לאלבום הבא וממשיכים לפקוד את הופעות הלהקה בעקביות...

אז עד שייצא האלבום המיוחל, אנחנו מזמינים אתכם להאזין לאלבום המדהים "יותר לא" ב: Spotify, Apple Music

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר