מקבץ חדשות השבוע לשבוע שמתחיל ב- 05.02.23 להקת המטאל " Oceans On Orion " משחררת סינגל וקליפ חדש "Killing The Messenger" וזה הוא סינגל האחרון לפני יציאת אלבום הבכורה המלא של הלהקה בקרוב. השיר "Killing The Messenger" מספר על כעס לא מכוון, הכחשה עצמית ואת המחיר שמשלמים אלה ש"הורגים את השליח" בחייהם. השיר מגוון ממטאל מודרני, עבודות גיטרה כבדות, ועד תפקידי שירה מפוצצים והרמוניות ווקאליות שמדגישות את הצלילים היחודיים של "Oceans On Orion" והשילוב המלוטש של שירה מה- Golden Era של שנות ה-80 וריפים על גיטרות עם סאונד מודרני. הקליפ צולם בבימוי של הסולן לב קרז'נר, צילום של דניס ריזיקוב ועריכה/צבע של נועה גרומן וישודר היום בשעה 18:00. הסינגל השלישי שיצא מתוך האלבום האחרון של " Slipknot ", האלבום "The End, So Far" מקבל עכשיו וידאו קליפ שמגיע עמוק מתוך מרתפי האימה כשבתפקיד הראשי Corey Taylor ועל הבימוי Shawn Crahan . להקת " Nirvana " מקבלת את פרס מפעל חיים בטקס הגראמי שהתקיים השבוע. הפרס מוענק למבצעים שתרמו יצירות בעלות משממעות אומנותית יוצאת דופן בתחום המוזיקה המוקלטת. הפרס הוענק בטקס מיוחד שנקרא "Special Merit Awards" שנערך ע"י, שימו לב לשם המלא, Recording Academy / Grammy !! להקת " Linkin Park " משחררת שיר חדש-ישן לרגל חגיגות 20 שנה לאלבומה השני " Meteora ". השיר "Lost" הוקלט במהלך הסשנים לאלבום " Meteora " ורואה אור לראשונה היום בכל פלטפורמות הסטרימינג השונות. השיר יוצא לכבוד חגיגות 20 שנה לאלבום. מה זה????? הבלט המלכותי של בירמינגהאם מכריז על הבכורה העולמית של " Black Sabbath - The Ballet " עם כרטיסים זמינים להיפודרום בירמינגהם בתאריכים 23 - 30 בספטמבר ותאריכים נוספים לסתיו 2023 ב- "Plymouth Theatre Royal" וב-"Sadler's Wells" בלונדון. מדובר במופע בלט באורך מלא, 3 מערכות, יצירה חדשה לגמרי שמפגישה שורה של יוצרים בינלאומיים כולל הכוריאוגרף השוודי הראשי פונטוס לידבורג, המעצבת הקובנית אלכסנדרה ארצ'אה, המלחין זוכה פרס הטוני כריסטופר אוסטין עם כוריאוגרפים נוספים ראול ריינסו וקאסי אבנצ'ס והמלחינים מרקו נייברג וסאן קטינג. הבלט יכלול 8 הרצועות של "Black Sabbath" והם: Paranoid (" Paranoid ", 1970); Ironman (" Paranoid ", 1970); War Pigs (" Paranoid ", 1970); Black Sabbath (" Black Sabbath ", 1970); Solitude (" Master Of Reality ", 1971); Orchid (" Master Of Reality ", 1971); Laguna Sunrise (" Vol. 4 ", 1972) and Sabbath Bloody Sabbath (" Sabbath Bloody Sabbath ", 1973). המוזיקה תתוזמר מחדש עבור הסימפוניה המלכותית לבלט' עם יצירות חדשות בהשראת "Black Sabbath", כאשר ההופעות יבוצעו בהופעה חיה על הבמה, על-ידי תזמורת מלאה עם גיטרות ותופים. (Photo © Perou) כנראה ש- Roger Waters איבד את זה לגמרי.... ווטרס הקליט מחדש את המאסטרפיס " The Dark Side Of The Moon ", ללא עזרת אף אחד מחברי הלהקה שעזרו במקור ליצור את האלבום. בראיון לעיתון הגרמני ברלינר צייטונגבריאיון שתורגם לאנגלית ופורסם באתר שלו הוא מודיע שהקליט מחדש את כל האלבום באומרו "אני כתבתי את האלבום, לא אנחנו". כידוע האלבום חוגג השנה 50 שנה ליציאתו ויוצא במהדורה מחודשת ומורחבת שאומנם לא מחדשת הרבה למעריצים אך מציינת את גודל האירוע. עדיין לא פורסם תאריך יציאה לאלבום שהוקלט מחדש על-ידי ווטרס. (Photo: Ethan Miller, Getty Images / Harvest/Capitol) סינגל שני מהאלבום המצופה "I/O" של Peter Gabriel עליו הוא עובד כבר 20 שנה. גם בשיר "The Court" מנגנים בריאן אנו, טוני לוין, המתופף מאנו קצ'ה והגיטריסט דיוויד רודס, כאשר הפעם הצטרפה אליהם ביתו של גבריאל - מלאני גבריאל בשירה מלווה. גם במקרה זה השירים שמשחרר גבריאל יוצאים בשתי גרסאות שונות, גירסת BRIGHT-Side Mix וגרסת Dark-Side Mix. גירסת הדארק סייד משוחררת כשהירח החדש נולד וגרסת הברייט סייד יוצת כאשר הירח מלא. בזמן שהם היו עסוקים בעבודה על האלבום הקרוב "72 Seasons", חברי " Metallica " עדיין מצאו את הזמן לגייס מיליוני דולרים לקרן "All Within My Hands" שלהם. השבוע התפרסם שאגדות המטאל הצליחו לגייס סכומים פנטסטיים בזכות אלבומם "Metallica Blacklist" משנת 2021 ו-"Helping Hands Concert & Auction" בשנת 2022. הסכומים שגוייסו הם $1,000,000 ו-$3,000,000 בהתאמה. כל הכספים הללו ללא יוצא מן הכלל יעברו לקרן של "מטאליקה", התומכת בחינוך, מאבק ברעב, סיוע באסונות ועוד. להקת " Depeche Mode " חוזרת עם סינגל חדש ודרמטי "Ghosts Again", הראשון ללא אנדי פלטשר. הלהקה גם הכריזה על אלבומה החדש והמיוחל "Memento Mori" שאמור לצאת ב-24 במרץ. זה יהיה אלבום האולפן ה-15 של אגדות הסינת-פופ. הסולן דייב גאהן סיפר שבעניו "Ghosts Again" לוכד את האיזון המושלם של מלנכוליה ושמחה, כשחברו ללהקה מרטין גור הוסיף: "לא לעתים קרובות אנו מקליטים שיר דפדוט לא נמאס לי לחזור ולהקשיב לו". והפעם במסגרת פרסומת הוויסקי של Crown Royal, י Dave Grohl "מפיק" עם הגיטריסטית העל הקנדית Donna Grantis את ההמנון הקנדי O Canada ???!!! זוכרים את הביצוע המאלף של Shane Hawkins בנו של המתופף המנוח Taylor Hawkins לשיר "My Hero" במהלך מופע המחווה לאביו? אז עכשיו הוא זוכה בפרס "Drum Performance Of The Year" של "drumeo" על הביצוע הזה. בהודעת הזכייה נכתב: "שיין הוקינס בן ה-16 עשה בדיוק את זה (צפו בסרטון המלא כאן), ושפך את ליבו ונשמתו בהופעה חיה של "My Hero" בקונצרט מחווה שהוקדש לאביו המנוח ולמתופף "פו פייטרס", טיילור הוקינס. זה נגע במיליוני אנשים והראה כמה אהבה, אנרגיה ורוח יכולים לצאת על ערכת התופים". זוכים נוספים שהוכרזו בקטגוריות שונות: Jay Weinberg , Phil Collins , Chad Smith , Danny Carey, Travis Barker ועוד. לרשימה המלאה של הזוכים לחצו כאן : מאור כהן מרגיש טוב, שיר חדש של הרוקר הוותיק, "מרגיש טוב" שנכתב, הולחן ומבוצע על ידו. " מרגיש טוב הוא שיר על ההבנה שבכל מצב בחיים צריך למצוא את הפינה הטובה ולהיאחז בה כדי להמשיך ולטפס הלאה. נכון, העולם יכול להיות קשה ועצוב, בגלל זה חשוב לשמור את השליטה על הרוח אצלך ולא לתת למערבולות מסביבנו להטביע אותך ביגון. ובקיצור, בחיים לפעמים צריך לעשות הפוך, קודם לחייך ואז ההרגשה הטובה תבוא. כמו שכל שיר בלוז אם תוסיף לו קצת קצב וצבע הוא יכול להפוך לרוקנ'רול." מאור נמצא בעיצומו של סיבוב הופעות בשם "טורבו" עם פרומו שיפיל אתכם מצחוק אבל עם הופעה מחשמלת של רוקנרול מכל ההיסטוריה המגוונת של הרוקר הישראלי!! אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!! "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

אין סיכוי שפספסתם את המאורע הזה, אבל רק כדי שנהיה בטוחים, אז ביום שישי שעבר לפנות בוקר, כשרובכם ישנתם שנת ישרים, "Linkin Park" הפילה פצצה אדירה!! או יותר נכון מספר פצצות!! הלהקה עושה קאמבק אחרי האובדן של Chester Bennington ב-2017. מצטרפת ללהקה זמרת חדשה בשם Emily Armstrong (בעבר מלהקת "Dead Sara"). הלהקה מוציאה סינגל חדש ומצויין בשם " The Emptiness Machine ". הכרזה על אלבום חדש בשם "From Zero" שאמור לצאת ב-15 בנובמבר. מתופף הלהקה Rob Bourdon מחליט לא להיות שותף לקאמבק ומוחלף ע"י Colin Brittain גיטריסט הלהקה Brad Delson מחליט לא לקחת חלק בסיבובי ההופעות של הלהקה ואותו יחליף הגיטריסט Alex Feder. הלהקה גם משנה את הלוגו שלה ויוצרת לוגו חדש לכבוד המאורע. צפו בהופעה החיה ששודרה לייב עם ההכרזה: להקת הרוק האגדית "SWEET" משחררת סינגל חדש בשם " Destination Hannover " וצפויה להוציא את אלבום האולפן החדש שלה, "Full Circle", ב-20 בספטמבר 2024. לפי הודעה לעיתונות, זה יהיה אלבום האולפן האחרון של הלהקה אי פעם. "SWEET" היא תופעה גלאם רוק שכבשה את העולם בסערה במשך יותר מחמישה עשורים. במהלך השנים, מכרה "SWEET" יותר מ-55 מיליון אלבומים ושיגרה לא פחות מ- 34 להיטים למקום הראשון במצעדים השונים ברחבי העולם. חוט הזהב שמקשר בין העבר להווה ואל העתיד של הלהקה הוא החבר המייסד והיחיד שנשאר מההרכב המקורי של "SWEET", הגיטריסט Andy Scott. הלהקה תכננה להוציא את "Full Circle" בשנת 2019, אבל אז הגיעה מגפת הקורונה, הפרויקט נגנז ובמקומו הלהקה הוציאה את "Isolation Boulevard". לפעמים אנחנו שוכחים שהאמנים שאנחנו כל כך אוהבים, מעריכים ואפילו מעריצים הם בסה"כ בני אדם והנה תזכורת מאחד שאנחנו ממש אוהבים Dave Grohl ... לכבוד חגיגות 20 שנה לאלבום הבכורה מצליח "Contraband" להקת "Velvet Revolver" מוציאה גרסת דלוקס לאלבום. גרסת הדלוקס כוללת ביצוע אקוסטי לשיר "Fall To Pieces" ועוד 5 קאברים. הלהקה הפסיקה את פעילותה בשנת 2015 לאחר מותו של Scott Weiland . אחרי שכבר שמענו על האיחוד המחודש עכשיו מגיעה ההכרז הרשמית על סיבוב ההופעות. להקת "Drea, Theater" מכריזה על סיבוב ההופעות של בצפון אמריקה לשנת 2025. זהו סיבוב ההופעות הראשון שלהם בצפון אמריקה וקנדה משנת 2010 עם המתופף הוותיק Mike Portnoy . (Photo: Dream Theater) להקת "Metallica" משחררת וידאו מרגש כמחווה לבסיסט Cliff Burton . הלהקה שלא מזמן הקימה את המוזיאון הדיגיטלי לזכרו " Orion: A tribute to Cliff Burton ", רכשה לאחרונה יותר מ-150 תמונות נדירות שלא נראו לפני כן מהצלם Russ Marino. התמונות מתעדות את קליף בדטרויט ושיקגו בשנים 1985 ו-1986. ג'ון בון ג'ובי גיבור מקומי !! במהלך צילומי קליפ לשיר החדש  “The People’s House”, על גשר הולכי רגל בנאשוויל, ג'ון הבחין באישה צעירה שהתכוונה לקפוץ מהגשר ולשים קץ לחייה. בון ג’ובי לא היסס, ניגש בעצמו לאשה, הצליח לשכנע אותה לא לקפוץ מהגשר, ואף עזר לה לטפס חזרה בבטחה. הארוע צולם במצלמות האבטחה של העיר. טיטאן הבלוז-רוק Joe Bonamassa ממשיך לחגוג את יום השנה ה-10 לאלבומו פורץ הדרך "Different Shades Of Blue" עם סינגל חדש, "Scarlet Town". רצועת הבלוז הזו משמשת כסינגל השני מתוך המהדורה המיוחדת של "Different Shades Of Blue". מדובר בשיר שנכתב ובוצע במקור על ידי Bob Dylan ולקוח מאלבומו "Tempest" משנת 2012. הסינגל "Scarlet Town" הוא אחד מהשירים הנדירים שטרם פורסמו מתקופת "Different Shades Of Blue", אשר יהיו חלק מהמהדורה המיוחדת של האלבום. אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק  ו/או להירשם לאתר!! "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

ריליס לשישי בחסות הקורונה #42 והפעם, Queen + Adam Lambert שמשחררים היום את אלבום ההופעה הכפול והמצופה שלהם. האלבום כולל את מיטב הביצועים של ההרכב בהופעות, במהלך 6 השנים האחרונות. 20 השירים שנבחרו לאלבום שיצא גם בפורמט די. וי. די. ובלוריי נבחרו על-ידי בריאן מיי, רוג'ר טיילור ואדם למברט מתוך כ- 200 הופעות שערכו ברחבי העולם מאז שנת 2014. באופן מאכזב ברשימת השירים לא נמצא שיר מהופעת ההרכב בישראל בספטמבר 2016. Tear It Up: The O2, London, UK, 02/07/2018 Now I'm Here: Summer Sonic, Tokyo, Japan, 2014 Another One Bites The Dust: Summer Sonic, Tokyo, Japan, 2014 Fat Bottomed Girls ft. Dallas Cowboys Cheerleaders: American Airlines Center, Dallas, USA, 2019 Don't Stop Me Now: Rock In Rio, Lisbon, Portugal, 2016 I Want To Break Free: Rock In Rio, Lisbon, Portugal, 2016 Somebody To Love: Isle of Wight Festival, UK, 2016 Love Kills: The Ballad iHeart Radio Theater, Los Angeles, USA, 2014 I Was Born To Love You: Summer Sonic, Tokyo, Japan, 2014 Under Pressure: Global Citizen Festival, New York, USA, 2019 Who Wants To Live Forever: Isle of Wight Festival, UK, 2016 The Show Must Go On: The O2, London, UK, 04/07/2018 Love Of My Life: The O2, London, UK, 02/07/2018 Bohemian Rhapsody: Fire Fight Australia, ANZ Stadium, Sydney, Australia, 2020 Radio Ga Ga: Fire Fight Australia, ANZ Stadium, Sydney, Australia, 2020 Ay-Ohs: Fire Fight Australia, ANZ Stadium, Sydney, Australia, 2020 Hammer To Fall: Fire Fight Australia, ANZ Stadium, Sydney, Australia, 2020 Crazy Little Thing Called Love: Fire Fight Australia, ANZ Stadium, Sydney, Australia, 2020 We Will Rock You: Fire Fight Australia, ANZ Stadium, Sydney, Australia, 2020 We Are The Champions: Fire Fight Australia, ANZ Stadium, Sydney, Australia, 2020 להאזנה לאלבום: https://open.spotify.com/album/4UAsVsprIJu1OU9qkLwTMe?si=SyRFCTklQeSX71KEB1mi1g אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר !! "עימות חזיתי" - תוכנית רוק, ראש בראש, בימי ראשון ב- 11:00

ריליס לשישי בחסות הקורונה #29 הסנונית הראשונה מהאלבום Terminal Velocity של John Petrucci, קליפ ראשון מאלבום הסולו הראשון של פטרוצ'י מזה חמש שנים שאמור להיות משוחרר בסתיו הקרוב. פטרוצ'י משתף כאן פעולה עם המתופף Mike Portnoy אשר עזב את דרים ת'יאטר בשנת 2010, וכמה יפה לראות אותם יחד באותו קליפ, הגם שלא באותו מתחם, ככל הנראה לאור מגבלות הקורונה. כמו-כן, על הבס Dave LaRue המוכר בין היתר מההרכבים Dixie Dregs , Flying Colors ועוד. רשימת השירים באלבום: TERMINAL VELOCITY THE ODDFATHER HAPPY SONG GEMINI OUT OF THE BLUE GLASSY-EYED ZOMBIES THE WAY THINGS FALL SNAKE IN MY BOOT TEMPLE OF CIRCADIA "עימות חזיתי" - תוכנית רוק, ראש בראש, בימי ראשון ב- 11:00 ברדיו "זה רוק" להאזנה לתוכניות Spotify: https://bit.ly/FaceOffSpotify להאזנה לתוכניות Apple Music: https://bit.ly/FaceOffAppleMusic להאזנה לתוכניות Deezer: https://bit.ly/FaceOffDeezer להאזנה לתוכניות Mixcloud : https://bit.ly/FaceOffMixcloud

ריליס לשישי עדיין בחסות הקורונה #8. אז עודף הגבינות, הצפת הלקטוז ורצף הפוסטים של אתמול העבירו אותנו על דעתנו, ושכחנו לספר לכם שאתמול שוחררה גירסת הדלוקס המיוחדת לרגל 40 שנה לאלבום " Permanent Waves " של הלהקה האהובה עלינו " Rush" . זה אחד מהאלבומים המכוננים של הלהקה, הגשר בין תקופת הפרוג לתקופת הסינתסייזרים, וממש לפני הפריצה הבינלאומית הגדולה של "Moving Pictures". עוד על אלבום המופת הזה קראו בסיקור שכתבנו עליו. המהדורה כוללת בין היתר גירסה מעודכנת עם סאונד משופר להפליא של האלבום המקורי וכן 12 קטעי בונוס מהופעות הלהקה במהלך סיבוב ההופעות שליווה את יציאת האלבום בשנת 1980. ההקלטות החיות הן בעיקר מהופעות בבריטניה ואחת במיזורי, ארה"ב. בעוד שהאלבום עבר רימאסטר משובח שמאפשר לשמוע את ריבוי השכבות והרצועות של מגוון הכלים והקולות, הרי שהערך המוסף של המהדורה המיוחדת הזאת הוא דווקא ברצועות ההופעה המהוות תצוגת תכלית של הכישרון האדיר של חברי הלהקה. בעוד שהלהקות הפופולריות של התקופה נשענו במידה רבה על שיער מנופח, לבוש מצועצע ומופעים פירוטכניים "Rush" התמקדה במוזיקה עצמה וקטעי ההופעה בגירסה המיוחדת מוכיחים כמה כישרון מוזיקלי היה לכל אחד מחברי הלהקה, לא כל שכן לכולם יחד. אחת ההפתעות הגדולות של אלבום ההופעה הוא הביצוע ממנצ'סטר, אנגליה של "The Trees" מהאלבום " Hemispheres " משנת 1978, אשר קדם ל-" Permanent Waves ". הביצוע הזה כולל פתיח שונה ומיוחד של Alex Lifeson על הגיטרה הקלאסית והוא מופע מדהים לחלוטין של כושר נגינה מטאורי!!! מהשירה של Geddy Lee , נגינת הגיטרה של החדה והמלוטשת של Alex Lifeson והתיפוף המופתי והאנרגטי של Neil Peart - ללא ספק אחד המתופפים הגדולים ביותר שאי פעם החזיק במקלות. הרצועה הזו מציגה את "Rush" בשיא תפארתה עם כימיה מדהימה וסנכרון מדוייק להפליא ונדיר במהלך הופעה חיה. להאזנה: Spotify , Apple Music אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק   ו/או להירשם לאתר!! "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

אתם יודעים איך זה... כשאתה חווה משהו גדול בפעם הראשונה אתה אומר לעצמך שזה בטח חד פעמי, זה כל כך גדול ומיוחד שאין סיכוי שזה יחזור על עצמו. העוצמה, ההתרגשות והאימפקט של החוויה כל כך מיוחדים שאתה לא מאמין שדבר כזה יכול לחזור על עצמו. אבל אתמול זה קרה...זה חזר על עצמו...ואפילו בגדול יותר !! אזהרה: זו לא תהיה סקירת הופעה או ביקורת, זו תהיה פסקה (או שתיים) של שיתוף החוויה ! זה קרה אתמול בלילה, בדרום תל אביב...בארבי תל אביב. להקת Walkways עלתה להופעה השנייה שלה בבארבי מאז הופעת השקת האלבום המטורפת שהתקיימה שנה שעברה וזה היה ענק, עוצמתי, ייחודי ופנומנאלי. אתם מכירים את זה שאתם מרגישים ברגע מסויים שאתם חלק ממשהו גדול, אתם עדים למשהו שאתם מרגישים בלב שהולך להיות ענק, אז אלה הם Walkways!! הלהקה שחתמה לא מזמן על חוזה עם חברת התקליטים Nuclear Blast, חזרה מסיבוב הופעות של מספר חודשים באירופה כמופע פותח ל- Memphis May Fire וכמו שאביחי (הבסיסט) תיאר את זה..."זה היה כמו בסרטים", על אוטובוס עם כל הציוד מתעוררים כל יום בעיר אחרת באירופה, נותנים את הנשמה וחיים רוק אנד רול. ההופעה הייתה מורכבת משני חלקים, בחלק הראשון עלו SHREDHEAD ובחלק השני עלו Walkways כשמופע החימום היה של For Us All. אבל לפני שנדבר על Walkways אנחנו חייבים להתעכב רגע על Shredhead... אנחנו לא מכירים את הלהקה, אף פעם לא שמענו את המוסיקה שלהם וזו הפעם הראשונה שאנחנו בהופעה שלהם. אז מכאן אנחנו רוצים לפנות לשר הבטחון ולרמטכ"ל של מדינת ישראל ולהודיע להם שהם יכולים לשחרר את המערך הסדיר ואת המילואים כי יש במדינת ישראל מכונת מלחמה מתוחכמת, אימתנית ואכזרית בשם Shredhead !!! שני הגיטריסטים שלה, יותם נגור ורזי אלבז מובילים בנחישות, במיקצועיות ובאכזריות את סיירות הקומנדו בזמן שהמתופף המטורף רועי כהנא (שנראה שיש לו 4 פדלים או ארבע רגליים) עם הבסיסט לי לוי הם סוללת תותחים או טילים עצומה שמורידה ארטילריה כבדה ועוצמתית בסיוע לסיירות ואת כל זה מוביל הזמר אהרון רגוזה שעם הגרון והעוצמה שלו לא צריך אפילו מכשירי קשר, שומעים אותו עד לרחוק בזמן שהוא מנווט את הכוחות. אין דרך אחרת לתאר את ההופעה ואת המוסיקה שלהם, למי שאוהב את הסגנון הזה מצפה לו חוויה חוץ גופית קטלנית ואכזרית לחלוטין ולפי איך שזה היה נראה בבארבי יש להם קהל אדוק ואוהב. כבר דיברנו מספר פעמים על Walkways וגם השמענו אותם מספר פעמים אצלנו בתוכנית. הדבר המדהים בלהקה הזו הוא שיש לה DNA מיוחד משלה, היא אמנם נמצאת בז'אנר הזה שנקרא מטאל קור אבל היא מיוחדת במינה ומרגישים את זה מיד עם התו הראשון. יש משהו קוסמי במבנה ובדינמיקה של המוסיקה שלהם, שילוב מאוד מתוחכם וקטלני של ריפים חזקים עם פריטות מלטפות, ברייקים בלתי צפויים ומעברים של מקצבים שונים במבנה לא אחיד. אתה מרגיש שזה מושך אותך למעלה, מלטף אותך ברכות ופתאום אתה חוטף אגרוף אכזרי לפרצוף, אתה מוטח לריצפה ומוצא את עצמך רוקע בעוצמה. קשה מאוד להסביר במילים מה הלהקה הזו מצליחה להעביר למאזין ובמיוחד לקהל שלה בהופעות, בארבי מפוצץ, מלא בריח נעורים, כולם עם הידיים למעלה שואגים For Heaven Sake... השילוב של כל הכשרון הזה על הבמה עם הסאונד המהפנט לא משאירים שום אפשרות אחרת מאשר התמסרות טוטאלית. שני הגיטרסיטים, בר כספי ויוני מנר מייצרים צלילים אולטרסוניים שחודרים לך לתוך המוח ומייצרים פולסים חשמליים מסוג שלא הכרת עד היום והמוח שלך ללא שום התנגדות מעביר את התחושות הלא מוכרות הללו לכל האיברים בגופך. אתה מרגיש שהגוף שלך נע ממצב קיצון אחד למצב קיצון אחר. ברגע אחד אתה רוצה להתפוצץ, לקפוץ, לשאוג וברגע אחר אתה רוצה לשיר, ללחוש לנוע ברכות. ומי שאחראים על הניווט או יותר נכון על כיוון החיווט הם המתופף הענק פריאל חורש והבסיסט המדהים אביחי לוי. כשהריפים חזקים ומטלטלים, הם תוקפים יחד איתם ומהווים להם מין מסילת ברזל אימתנית עם מסלול התנגשות שזה אחלה ונהדר אבל מוציא אותך משיווי משקל כשמגיעים הברייקים המוטרפים ואתה לא מבין בכלל מאיפה זה נוחת עלייך. הסנייר, הבייס דראם והבס יוצרים מעברים שעוצרים את נשמתך ובשקט ששורר אתה לא שומע בכלל את דפיקות הלב אלא רק את הנחתות הסנייר והבס. כל אלה מזינים בעוצמתיות את הזמר רן ירושלמי שבכריזמתיות מהפנטת חודר אל הנשמה, הוא לוחש לך באוזן, הוא שואג ממעמקי גרונו, הוא מלטף אותך והוא בועט אותך לאלף עזאזל...הוא פשוט ענק. אתם בטח אומרים שנסחפנו, שאנחנו ממש מגזימים, שיש להקות רבות מרגשות אבל זה...ממש מוגזם. אז אנחנו לא מתכוונים להצטדק או להתנצל...זה מה שקורה כשלהקה מגיעה לרמה כל-כך גבוהה והיא בבית שלך, בארץ שלך והיא חלק ממך. אנחנו ממליצים מעומק הלב להיכנס עכשיו לבנדקאמפ או לאתר של הלהקה ולהאזין לשני האלבומים שלהם. אנחנו מאוד מקווים שיהיו להם עוד הופעות בקרוב כי זו הופעה חובה !! להאזנה לאלבום האחרון של הלהקה " Bleed Out , Heal Out " שיצא ב-2019 Spotify , Apple Music   להאזנה לאלבום הבכורה של הלהקה "Safe In Sound" שיצא ב-2013 Spotify , Apple Music . אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק   ו/או להירשם לאתר!! "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

ריליס לשישי #137 שיר חדש שמשוחרר תחת המותג "Pink Floyd", הכולל שיתוף פעולה בין David Gilmour, Nick Mason והמוזיקאי האוקראיני Andriy Khlyvnyuk מלהקת "Boombox". לשני חברי ה"פינק פלויד" הותיקים, הצטרף הבסיסט Guy Pratt הנשוי לבתו של הקלידן Richard Wright אשר הלך לעולמו בשנת 2008 והקלידן והמפיק הבריטי Nitin Sawhney. זה החומר הראשון של הלהקה מזה 8 שנים, מאז שוחרר "The Endless River", אלבום אשר כלל ברובו קטעים שהוקלטו בשנת 1994 במהלך הסשנים לאלבום "The Division Bell", אך גם הקלטות חדשות מהשנים 2013-2014. הקטע מבוסס על שיר עם אוקראיני אותו שר המוזיקאי האוקראיני Andriy Khlyvnyuk, לאחר שעזב את סיבוב ההופעות שלו בארצות הברית כדי לחזור הביתה ולהילחם באוקראינה. הוא הקליט סרטון בו הוא שר את השיר האוקראיני ובכך היווה השראה לחברי "פינק פלויד". הרצועה, שהוקלטה ביום רביעי שעבר (30 במרץ), עושה שימוש בשירה של Andriy Khlyvnyuk שנלקחה מהפוסט שלו באינסטגרם, שר בכיכר סופיסקאיה בקייב. השיר עצמו ששמו באנגלית "The Red Viburnum In The Meadow" הוא שיר מחאה אוקראיני אשר נכתב במהלך מלחמת העולם הראשונה, אשר הפך לאחרונה שוב לפופולרי בעקבות המחאה כנגד הפלישה הרוסית לאוקראינה. כותרת השיר של "פינק פלויד" לקוחה מהשורה האחרונה של השיר שמתורגמת כ-"Hey Hey Rise up and rejoice". כאן המקום לציין, כי לגילמור יש כלה ונכדים אוקראינים והוא ציין כי השיר נכתב בתמיכה בעם האוקראיני בעקבות זעם ותסכול של המעשה השפל בו מדינה דמוקרטית עצמאית ושלווה נפלה קורבן בידי מדינה אחת המעצמות הגדולות בעולם. גילמור נחשף ל- Andriy Khlyvnyuk ולהקתו "Boombox" לראשונה בשנת 2015 במהלך הופעה שערך בלונדון, בה התארחו חברי להקת "Boombox". הוא ציין שראה את הסרטון של אנדריי באינסטגרם, בו הוא עומד בכיכר בקייב עם הכנסייה היפה וכיפת הזהב ושר את השיר. הוא סיפר שזה היה רגע עוצמתי שהביא לכתיבת השיר. להאזנה: Spotify אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!! "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

חברי הלהקה: אלון קרניאלי: סולן וגיטרת ליווי עידן קרינגל: גיטרה מובילה סער טובי: גיטרה בס ליעם פיין: תופים (Photo: Or Shenkerman) בשנת 2013, חבורה של ילדים בני 17-16 חדורי מוטיבציה ומלאי אגרסיות ירדה למרתף מעופש של חנות מוזיקה בהרצליה והקליטה את הדמו הראשון שלה. טוב, "הקליטה" היא אולי מילה קצת מוגזמת לנסיבות, מאחר שכל "ההקלטה" נעשתה באמצעות הטלפונים הניידים של חברי הלהקה על מחשב נייד של אחד החברים. כמעט עשור לאחר מכן יספרו לנו אלון קרניאלי (סולן וגיטרת ליווי) ועידן קרינגל (גיטרה מובילה) שזה היה צעד חובבני ומזעזע, אך יחד עם זאת הכרחי להתקדמות של הלהקה בכיוון הנכון. שלא תבינו לא נכון, ההקלטה המחתרתית הזאת (לא מצאנו דרך טובה יותר להגדיר אותה) לא מנעה מחברי הלהקה להרגיש כמו "רוקסטארים", כשכל ריף שלהם בגיטרה נשמע להם כמו יצירת מופת שמקומה בהיכל התהילה של הרוקנרול. הם הקליטו את הדמו וצרבו אותו על דיסקים, שעליהם הם הדביקו את הלוגו של הלהקה. הגשמת חלומות זה כאן!!! זה היה הצעד המשמעותי הראשון שלהם כלהקה ומכאן הם החלו לפלס את דרכם למעלה בהרבה השקעה, עבודה קשה ואהבה גדולה למוזיקה. את הדיסקים הצרובים עם לוגו הלהקה הם חילקו בהופעות. הופעות...? בכל מקום שבו היה פלייר עם מקום פנוי הם היו מכניסים את הלוגו שלהם ועולים להופיע. הם פנו לכל להקה מסצנת המטאל הישראלית, מוכרת יותר או פחות, במטרה להיות מופע פותח או אפילו חלק קטן מהסט, רק כדי לקבל הזדמנות להופיע, להגיע לעוד אוזן, עוד קהל. צפון, דרום, לא משנה איפה. מעמיסים, נוסעים ומופיעים!! במקביל לעבודה הקשה על הבמות ובדרכים, חברי הלהקה המשיכו לכתוב עוד חומרים חדשים. בשנת 2016 החברים כבר הרגישו בשלים להוציא משהו ועל הפרק תוכנן לו EP. כשהם באו בכוונה להקליט את הEP, יובל קרמר, מוזיקאי, סמנכ"ל בחברת "קרמר אלקטרוניקה" ובעל אולפן הקלטות (נדבר עליו עוד בהמשך), שכנע את החבורה הצעירה להקליט אלבום מלא. קרינגל הביא עוד כמה ריפים והלהקה הייתה מוכנה להיכנס להקליט את אלבום הבכורה שלה. "מוכנה" זה אולי קצת מוגזם, כי חברי הלהקה סיפרו שהקלטת אלבום הבכורה הייתה מוזרה מאוד. חלקים של שירים נכתבו תוך כדי ההקלטות, רעיונות עלו בכמויות אבל הם לא ידעו איך לתעד אותם או איך לעבד אותם לשירים או אפילו לסקיצות. התהליך היה להם קשה מאוד בעיקר בגלל שהם לא ידעו איך להתנהל עם זה. עד היום הם בטוחים שהרבה שירים ורעיונות טובים הלכו לאיבוד במהלך ההקלטות. הכלל היה שאם ריף נשמע טוב אז "זוכרים" אותו. איך? שאלה טובה... למרות חוסר הניסיון והחומרים הטובים שהלכו לאיבוד בדרך, הלהקה הצליחה לכתוב חומרים שהספיקו לאלבום מלא, אלבום הבכורה. הם נכנסו שוב למרתף, הפעם של אולפן הקלטות בשם "IScream Studios" ברמת-גן אשר תופעל על-ידי אלי פיקובר. אלי האמין בהם ותמך בהם לאורך כל התהליך. הוא לקח ארבעה ילדים חסרי ניסיון ולימד אותם את כל מה שצריך לדעת כשנכנסים להקליט באולפן וליווה אותם בכל תהליך ההקלטה. ב- 6 במאי 2016 הוציאה "Sinnery" את אלבום הבכורה שלה: "A Feast Of Fools" . בתאריך 21/07/2016 קיימה הלהקה הופעת השקה חגיגית במועדון "האזור" בתל-אביב לכבוד צאת אלבום הבכורה, הופעה שחבריה יעידו שהיא אחד מהרגעים המכוננים בהיסטוריה הקצרה של הלהקה. ההופעה הייתה כמעט Sold-Out כשיותר מ- 300 איש מילאו את המועדון. קרניאלי וקרינגל סיפרו שעד אז הם לא ראו דבר כזה. בכל ההופעות הקודמות שלהם הגיעו כמה עשרות אנשים ופתאום הם עמדו על במה וראו את מועדון "האזור" מפוצץ כמעט עד אפס מקום. קהל שבא לראות אותם במיוחד. לא כלהקת חימום, לא כחלק ממיני פסטיבל או סט. זה היה רגע עצום עבורם, אבל זה לא הסתיים שם. הלהקה התחילה את ההופעה וגילתה שכל האנשים האלה שעמדו מולם, האנשים האלה שקנו כרטיס במיטב כספם, שאגו את כל מילות השירים מהאלבום שזה עתה הוציאו. זה ללא ספק היה אירוע גדול ממדים ועוצמתי עבור כל חברי הלהקה. סיפור מעניין: הבסיסט סער טובי, שהצטרף ללהקה זמן קצר קודם לכן, מספר שכשעה ורבע אל תוך הסט חברי הלהקה כבר היו חצי מפורקים. ואז, הוא פתאום החליט לענות לקריאות הקהל המשולהב ששאג "רוצים עוד" עם יציאה מעניינת - "רוצים לשמוע שיר חדש"? שאר חברי הלהקה, חצי גמורים, הסתכלו על סער במבטים מופתעים ולא הבינו מה נפל עליהם. הם לא תכננו או עשו חזרות. אבל אם סער הבטיח אז חייבים לקיים והלהקה ביצעה את השיר "Hanged From the Sun", שיר שבסופו של דבר נכלל כקטע בונוס באלבומה השני של הלהקה. הופעת ההשקה הייתה רגע מכונן, שבו הם הבינו שיש להם משהו טוב בידיים. הם הבינו שאת הדבר הזה צריך לקחת עכשיו ברצינות ולהשקיע בו את כל מה שיש להם, כי הם קיבלו אישור מהקהל. הם קיבלו אישור שאנשים אוהבים את מה שהם עושים. כאן המקום לציין שההצטרפות של סער ללהקה, ממש לפני מופע ההשקה, הייתה תוספת משמעותית לנקודת המפנה, כי הוא זה שדחף אותם להחליט שהם הולכים על זה בכל הכוח ויהי מה! כחודש אחרי אותה הופעה מכוננת, חברי הלהקה הגשימו חלום נוסף. הם עלו כמופע פותח ללהקת "בצפר" במועדון שמבחינתם הוא מיתולוגי, מועדון "הבארבי" בתל-אביב. זו הייתה ההופעה הראשונה שלהם במועדון, הופעה שפתחה להם את העיניים והפכה להיות יעד ושאיפה שממש בקרוב הולכת להתגשם! (Photo: Avihai Levy) זה לא נגמר בכך, כי ממש לפני ההופעה הלהקה חתמה עם הלייבל הקפריסאי "Pitch Black Records" וזמן קצר אחרי ההופעה, ללא שום הכנה מוקדמת, הם מצאו את עצמם על מטוס בדרך להופעה בקפריסין. זו הייתה שנה שבה הם עשו דברים שהם לא דמיינו שהם יעשו, אבל ללא ספק חלמו עליהם. אחרי שהם חתמו עם הלייבל הקפריסאי, חברי להקת"Sinnery" הבינו שזה הזמן לדחוף קדימה ולעבוד על האלבום השני. הם פנו ליובל קרמר (זוכרים אותו?) במטרה לשריין אותו כמפיק לאלבום. הם הכירו אותו לראשונה עוד כשהיו בני 16, כשיובל היה הגיטריסט והמפיק של להקה בשם "Dark Serpent" . יובל תמיד דיבר אליהם בגובה העיניים. כבר אז הוא התייחס לילדים האלה, שבאו להציק לו עם כל מיני שאלות, באופן רציני מאוד. הוא ממש אימץ אותם. הוא היה מגיע לחזרות שלהם ממבשרת עד לרעננה, יושב איתם לפגישות של שיחות ארוכות אל תוך הלילה ונותן להם עצות, רעיונות ונקודות מבט שהם לא חשבו עליהן. חברי "Sinnery" רצו מאוד להכניס אותו כסוג של חבר חמישי בלהקה והוא לקח את התפקיד הזה באופן מלא במהלך ההפקה של האלבום השני. הוא נכנס איתם לכל נבכי ומעמקי תהליך היצירה, אם זה בדינמיקה, בסאונד ואפילו בליריקה. המטרה שלו הייתה להוציא מהם את כל הרגש והאמוציות. אבל רגע, שנייה, בואו ניקח צעד אחד אחורה... אפשר לומר שהמסע לאלבום השני של "Sinnery", שקיבל את השם "Black Bile", התחיל עוד בשנת 2016, עם סער ועם השיר "Hanged From the Sun" . מייד אחר כך הם החלו לעבוד על מוזיקה חדשה, כשתהליך היצירה הושפע מלהקות שונות שלהן הם האזינו במהלך התקופה. ההשפעות המוזיקליות שלהם התרחבו במהלך השנים, אבל אפשר לומר שלהקות כמו "Gojira", "Trivium", "The Hunted", "Behemoth" ו "Decapitated" קיבלו מקום דומיננטי בפלייליסט של חברי הלהקה והשפיעו עליהם במיוחד. בשנים הללו הלהקה עברה תהליך של התבגרות, ממש כמו פרפר שיצא מהגולם שלו. הלהקות שלהן הם האזינו באותה תקופה השתנו, קרינגל נכנס לכתיבה באופן מעמיק יותר, אבל הייתה הרגשה של מסע התפתחות וגיבוש הזהות המוזיקלית של כל הלהקה. כדוגמה ויזואלית להתפתחות המוזיקלית, אפשר לראות אפילו את השינוי שעבר הלוגו של הלהקה. (Photo: Or Shenkerman) חברי הלהקה תיארו את תהליך הכתיבה של "Black Bile" כבלתי רציף בעליל. כתיבה לפי תקופות, כמו אינטרוולים, כתיבה אינטנסיבית לתקופה קצרה, הפסקה קצרה ושוב כתיבה אינטנסיבית. אין שיטה ספציפית, אין חוק. לפעמים המילים באות קודם, לפעמים הריפים, לפעמים מקצב מסוים אבל באלבום הזה, במיוחד בחלק השני, שלו אלון העדיף לכתוב את המילים רק אחרי שסיימו את המוזיקה באופן מושלם. הם סיפרו שגם תהליך היצירה עבר התפתחות והתפכחות. חברי הלהקה פיתחו הסתכלות שונה על המוזיקה, על ההבנה שהיא חלק משפה שאמורה לחדור בסופו של דבר לליבו של המאזין. הם התחילו לחשוב איך הם כלהקה יכולים להעביר את האמוציות, את הרגשות והתסכולים שלהם דרך המוזיקה והשירים. איך הם היו רוצים להרגיש כמאזינים ששומעים לראשונה את השירים שהם כתבו. הם כתבו לא מעט שירים שנזנחו כי הם הרגישו שהאמוציות לא מצליחות לעבור בהם טוב, שזה פשוט לא קורה שם. אם הם הרגישו שיש ריף או קטע שהוא חזק מספיק, הם היו לוקחים אותו ומנסים לבנות עליו שיר, אבל כמובן שזה לא תמיד הצליח. היו להם הרבה התנסויות וחיפושים עד שהם מצאו בדיוק את מה שהם הרגישו שהוא נכון, את מה שהם הרגישו שמעביר את התחושות והרגשות שלהם החוצה בצורה הטובה ביותר. לפני הכניסה להקלטות הם עבדו על כל השירים באופן עצמאי, כשמדי פעם הם שלחו את החומרים ליובל לצורך התייעצות. עד שהם נכנסו להקליט יובל כבר הכיר את כל השירים, הריפים והטקסטים מכל הכיוונים. הוא היה עוזר להם לווסת, לשנות, לתקן ולהשחיז את השירים עד לקבלת התוצר הסופי. את ההקלטות הם קיימו ב "Libra Studio" , האולפן הפרטי של יובל במבשרת, אשר נמצא בקומה התחתונה של ביתו. כך יצא, שבזמן שחברי הלהקה שחררו להם אגרסיות הרסניות במרתף הבית, בקומה שמעליהם משפחה שקטה אכלה ארוחת ערב. אחרי שהם עבדו על כל השירים וסגרו אותם באופן כמעט מוחלט, הם נכנסו כל אחד בנפרד להקליט את תפקידו באלבום. כל כלי הוקלט בנפרד לאורך כל השירים באלבום, עד לסיום. כמובן שלמרות שהשירים כבר היו מבושלים ומהודקים עד שהם החלו בהקלטות, עדיין היו דברים שהשתנו תוך כדי ההקלטה באולפן. יובל התעקש להגביל את מספר הנוכחים בהקלטות, כדי לאפשר לאותו חבר להקה שהקליט להיכנס לאווירה ולהיות מרוכז בהקלטה. יובל היה בדעה שאותו חבר שנכנס להקליט היה "המלך". זה היה הרגע שלו, רגע היצירה שלו והביצוע צריך להיות ללא הפרעות וללא שלוש דעות נוספות. חברי הלהקה סיפרו שהאווירה בהקלטות הייתה מדהימה, יצירתית, חיובית ורצינית. מעניין לגלות שהאלבום הזה הוקלט בעצם שלוש פעמים. בפעם הראשונה חברי הלהקה כתבו, יצרו והקליטו בבית עד לכדי שיר מלא מההתחלה ועד הסוף. בפעם השנייה הם הביאו את החומרים ליובל ואז שינו, תיקנו, השחיזו ושיפרו. בפעם השלישית הם הקליטו כל כלי בנפרד וזה מה שנכנס בסופו של דבר לאלבום. את המיקס והמאסטרינג לאלבום ביצע Matt Hyde מלונדון, דמות ידועה בעולם המטאל שהפיק, הנדס ומיקסס ללהקות כמו " Slipknot ", " Trivium", " Machine Head " ועוד. הם מצאו אותו דרך גוגל. כן, שמעתם נכון. הם ידעו את מי הם רוצים מאלבומים אחרים שהוא עשה, חיפשו אותו בגוגל ופנו אליו. העבודה על "Black Bile" הסתיימה בתחילת שנת 2020, ממש רגע לפני שפרצה הקורונה!! אבל אז, יחד עם כל העולם ובמיוחד תעשיית המוזיקה, גם חברי הלהקה חטפו זעזוע חזק. כל התוכניות שלהם קיבלו בלימת פתע מוחלטת עם כל ארבעת הגלגלים. היה להם "תפוח אדמה לוהט" ביד והם לא ידעו מה לעשות איתו. אלבום מלא ומושלם שהם היו גאים ביצירה שלו אבל הם חששו מאוד מהעיתוי של הוצאתו. הם לא הרגישו שזה נכון להוציא את החומרים החדשים כשכל העולם נמצא בחוסר ודאות, אבל לא הייתה חזרה או פגישה של הלהקה שבהן לא עלה הרצון העז לעשות כבר משהו, להוציא איזה שיר, לשתף באיזה טיזר, כל דבר. זה בער להם בוורידים ושרף להם את המוח, שהאלבום שעליו עבדו קשה כל-כך, האלבום שמציג את הזהות החדשה, המגובשת והבוגרת של הלהקה, ישב על המדף והעלה אבק. ואז, כדי לתעל את התסכול, חברי הלהקה החליטו לנצל את הזמן כדי "להתחמש". הם הוציאו את האנרגיות שלהם על כל מה שצריך מסביב לאלבום: עיצוב עטיפת האלבום, בוקלט, תמונות תדמית, פוסטרים, חולצות, מדבקות, צילומי קליפים וכל מה שאפשר לעשות כדי להיות מוכנים לשעת השין. ולבסוף זה קרה. האלבום "Black Bile" יצא באופן רשמי ב- 16 בספטמבר 2022. (Photo: Eyal Pe'er) ב- 11 בפברואר 2023 להקת "Sinnery" תסגור מעגל במועדון "הבארבי" בתל-אביב עם מופע השקה חגיגי ועוצמתי במיוחד. 7 שנים אחרי שהם עלו על אותה במה כמופע חימום ללהקת "בצפר", הם יקיימו את ההופעה הראשונה שלהם כמופע מרכזי במועדון המיתולוגי ויש לנו הרגשה שהוא יהיה מפוצץ מקצה לקצה. את הקהל יחממו "Maanish" ו"Hotbox", שתי להקות שיכניסו את המועדון לאנרגיות מחשמלות לפני ש"סינרי" תתפוס את הבמה. חברי הלהקה החליטו פה אחד שלא ייעברו עוד 6 שנים עד שיצא האלבום הבא. הם החליטו לקחת את זה קדימה בכל הכוח ומעבר למופע ההשקה הם עובדים על סיבוב הופעות באירופה, על מוזיקה חדשה ועובדים בכל הנתיבים כדי לעלות שלב ולקחת את המוזיקה והאלבום החדש שלהם, להתפוצץ בארץ ובעולם. אפשר לומר שהם כבר מיישמים, כשבאמצע 2022 הם עלו לבמה בפסטיבל "Rockstadt" שברומניה עם להקות ענקיות כמו Lamb of God, Behemoth, OverKill. ובנימה אישית בשביל להיות להקת מטאל / רוק בארץ צריך הרבה מאוד יכולות של DIY !!! במילים אחרות, אתה צריך לעשות הכל בעצמך! זה לא רק בגלל שהז'אנר בארץ הוא עדיין מאוד נישתי, אלא בעיקר בגלל המיקום הגאוגרפי הבעייתי מאוד שגורם לכך שדברים לא יבואו אליך, אתה צריך ללכת ולחפש אותם בחוץ! לחפש מיקסינג טוב ומאסטרינג מקצועי בחו"ל. לסגור לעצמך לייבל. לסגור לעצמך סיבובי הופעות באירופה. למרות שזה מאתגר מאוד את הלהקות הישראליות, זה גם מה שעושה אותן רעבות, חזקות ומכוונות מטרה להשיג את כל הדברים הללו. התמזל מזלם ול "Sinnery" יש הנהלה אמריקאית והם חתומים בלייבל בארה"ב שאמור לדאוג להם בחו"ל. אבל אל תטעו, הם לא מחכים לטלפון שיצלצל. הם אלה שמחייגים ודואגים לדחוף את עצמם בכל דרך אפשרית. המציאות מחייבת אותם לשמור על קשר יום יומי עם בעלי תפקידים שונים כדי לשמור על כל הדבר הנפלא הזה כך שימשיך לנוע קדימה. אנחנו מאחלים הצלחה ענקית ללהקה ומקווים לראות אותם על פוסטרים בחו"ל ובארץ באופן תדיר !! עכשיו לכו תשריינו לעצמכם כרטיסים להופעה המטורפת ב-11.02.23 במועדון הבארבי. להאזנה לאלבום החדש "Black Bile" ב: Spotify, Apple Music מדיה חברתית: Facebook / Bandcamp / Instagram / Band Website עריכת לשון: אורי ענבי / Ori Anabi אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!! "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

חברי הלהקה: סקיני – Skinny – תופים פליפה – Flipa – גיטרה דני – Danny - שירה (Photo: Mooz) אחרי שיצאנו מהדירה שלהם בגבעתיים, הדירה שבה גרים שלושת חברי הלהקה, היה לנו קשה להירגע. קשה להירגע לא רק מהסיפורים המטורפים שרק עכשיו שמענו אלא מהאופי, האופי הכל כך מיוחד של הלהקה הזו. מוזיקאים שיש להם אש בעיניים, אורניום מועשר בוורידים, מצוידים במכולות של מוטיבציה במטרה אחת: להגשים חלום!! חלום שלא מתבטא באלבום הבא או בסיבוב הופעות בחו"ל, חלום של להיות הדבר הגדול הבא במוזיקה!! זה אולי נשמע לכם קצת יומרני, אבל כשתגיעו לסוף הסיקור אנחנו מבטיחים לכם שתחשבו אחרת. איך אומר המשפט הקלישאתי: אם תכוון לשמיים תגיע לכוכבים!! ערד. עיר עם היסטוריה של פסטיבלים בשנות ה- 90, אך בתחילת שנות ה- 2000 היא כבר הייתה מקום די משעמם עם הרבה מדבר ושממה (אל תכעסו ערדניקים אהובים). בכל זאת, סקיני (תופים) וסיקס (בס) ניסו להקים להקה עם חברים מהתיכון. להקת קאברים ללהקות שונות משנות ה- 90. הם הופיעו במועדונים באזור וניסו גם לכתוב חומרים מקוריים, אבל העניין לא ממש המריא. חברים באו והלכו והספק הכתיבה הסתכם בשישה שירים שנכתבו על פני שש שנים. בשנת 2013 סקיני וסיקס החליטו שזה לא עסק להמשיך ככה. הם פירקו את הלהקה והחליטו להקים הרכב חדש, מקצועי, מחויב ומגובש, כדי ליצור את המוזיקה שהם אוהבים ולקחת את העניין שהיה עד כה קצת חובבני לשלב הבא והתחילו לחפש גיטריסט וזמר. פליפה (אה כן, הם נקראים רק בכינויים שלהם. אל תנסו לקרוא להם בשמות האמיתיים, זה עלול להיגמר רע), שהיה חבר של השניים והתרועע עם אותו חוג חברים, הזדמן לאחת ההופעות שלהם והתלהב מאוד מהרעיון של להופיע על במה ולעשות מוזיקה. הוא החליט שהוא רוצה לנגן בתופים ופנה להורים שלו בבקשה להגשים לו את החלום. ההורים "נענו" לבקשה והביאו לו גיטרה קלאסית מחברים שהפסיקו לנגן בה מזמן, גיטרה ישנה, מכוערת ועקומה (הכל בגלל השכנה שהייתה מתופפת ועשתה להם חור בראש). פליפה לקח את הגיטרה והתחיל לנגן. הוא למד לנגן משמיעה וניגן את כל האלבום "Blood Sugar Sex Magik" של "RHCP" על הגיטרה הסובייטית החבוטה (לא לזלזל חברים יש שם 17 שירים, ו- John Frusciante אחד גדול...). סקיני ידע שפליפה מנגן בגיטרה, אבל מאחר שהטעם המוזיקלי שלהם היה קצת שונה הוא לא חשב אפילו להציע לו להיות בהרכב, בעיקר כי עיצבן אותו שהוא לא אהב את "Limp Bizkit". גם לפליפה זה לא ממש התאים. (Photo: FaceOff) אחרי חיפושים ממושכים שלא עלו יפה (טוב בכל זאת ערד), סקיני נשבר, פנה לפליפה והציע לו להצטרף להרכב. הוא השמיע לו את השיר "Golden Cobra" של "Limp Bizkit" וחיכה לראות פרצוף מרוגש, אך זה לא ממש הגיע. פליפה ויתר על ההצעה בנימוס, אך ניסה לעזור לחבורה וחיפש להם גיטריסטים אחרים שהוא הכיר. אחרי מספר חודשים עדיין לא נמצא הגיבור הראוי (לא ברור לנו מה לא הבנתם, ערד) וסקיני החליט להפעיל על פליפה לחץ רגשי לא מתון כדי לנסות לשכנע אותו להצטרף להרכב. הוא הזמין אותו לחזרות של הלהקה. סקיני וסיקס התחילו לנגן, פליפה הניח על עצמו את גיטרת שבעת המיתרים (שהם שאלו מחבר) ובשנייה אחת כאילו היכה בו ברק. האנרגיות בחדר התפוצצו והשילוב בין שלושת החברים יצר קרינה רדיואקטיבית בלתי נשלטת!!! בסיום החזרה, השניים הציבו לפליפה שני תנאים: האחד, בלי סולואים והשני, גם אם תיאלץ לנגן רק תו אחד בשיר תהיה מרוצה. פליפה כמובן הסכים לתנאים והשלושה התחילו לחפש זמר. הם גייסו בחור בשם דייב, עם עבר קצת מחוספס אבל עם יכולת מיקרופון חדה וקטלנית, וכבר התחילו לעבוד על חומר מקורי. במשך שנה הם הופיעו, התנסו וחיפשו את הזהות המוזיקלית כשלבסוף הם נכנסו לאולפן והקליטו את הדמו הראשון שלהם: “Bite Me”. כשנראה שהכל הולך בכיוון הנכון הסיפור קיבל תפנית ויום אחרי סיום ההקלטות של השיר, דייב נכנס לכלא לשנה בעקבות שוד מזויין. הואיל ושאר חברי הלהקה כבר התגייסו לצה"ל ודייב היה בכלא, הלהקה נכנסה לסוג של הפסקה, כשמדי פעם החבר'ה נפגשו וג'מג'מו כדי לשמור על הגחלת בוערת. בסוף שנת 2015, אחרי שסקיני משתחרר מהצבא ודייב מהכלא (סיקס ופליפה עדיין בצבא), הלהקה הגשימה חלום ויצאה לסיבוב הופעות בחו"ל!! רגע, איך זה קרה?? WTF?? חברת הפקות מחו"ל בשיתוף עם חברה מקומית פרסמה הצעה ללהקות בארץ לצאת לסיבוב הופעות באירופה. 14 הופעות, 5 מדינות ב- 15 ימים. ממש טיול מאורגן של הופעות בחו"ל. חברי הלהקה (למעט סיקס, שהוחלף בגיטריסט מקומי) קפצו על ההזדמנות ויצאו להגשים חלום ולהופיע ב- 14 מועדונים שונים באירופה. חלק מהמועדונים היו מלאים, חלקם ריקים. בחלק מהזמן הם ישנו במלונות שני כוכבים ובחלק מהזמן בדירות מעופשות או בחדרי מועדונים צדדיים. אבל היה מי שדאג להם. "בוז'ו" הכל יכול!!! הוא היה הטור מנג'ר, הנהג, פועל הבמה, הגזבר, המאבטח, הכל מהכל. מבחינת חברי הלהקה זו הייתה חוויה מדהימה, ניסיון מעולה לחבורה הצעירה, ללמוד ולהבין שבדיוק ככה הם לא רוצים שסיבוב ההופעות הבא שלהם בחו"ל ייראה. אבל הציפיות מסיבוב ההופעות היו גבוהות. חברי הלהקה ציפו לקבל חשיפה משמעותית והזדמנויות להתפתח ולצמוח בחו"ל, אך לארץ הם חזרו עם חוויות בלבד. תחושת האכזבה והריקנות הייתה חזקה והשפיעה קשות על חברי הלהקה. לא מוכנים עדיין לוותר, הם החליטו לנסות להביא את הבשורה למרכז ולהרים סיבוב הופעות קטן במועדונים בתל-אביב. מהר מאוד הם גילו שהדרישות היו גבוהות מאוד, לעומת התוצאה שהייתה די עגומה. המועדונים דרשו מקדמה גבוהה מאוד ולא ממש הביאו קהל חדש, כשבמקביל הלהקה הייתה מממנת אוטובוסים למעריצים שלה מהדרום, כך שלא רק שהם לא קיבלו את החשיפה שהם רצו הם גם היו צריכים לשלם על זה הרבה מאוד כסף. (Photo: FaceOff) חברי הלהקה הבינו שזו לא הדרך לחשוף את המוזיקה שלהם לקהל חדש וחיפשו פתרון אחר. איפה אפשר להופיע מול קהל בחינם??? בהופעות רחוב!! הם החליטו לקחת את כל הכסף שהיה להם ולהשקיע בציוד. הם קנו ואן GMC, מגברים, רמקולים, מיקרופונים, כל מה שצריך כדי להרים הופעה מאפס והתחילו להופיע ברחובות. זוכרים את הוואן האדום של Dave Grohl? אז זהו, בדיוק ככה!! והיה גם נוהל קרב. קודם כל היו מחפשים מיקום: סמטאות, מבנים נטושים, סקייט פארקים וגבעות נידחות. היו מרימים פרסום במדיות החברתיות ומנסים לעשות כמה שיותר רעש. היו מעמיסים את הציוד על הוואן ומרימים את הכל מאפס בכל מיקום מחדש. נכון, לפעמים זה לא חוקי ויותר מפעם אחת סגרו אותם, הזמינו משטרה או נתנו להם דו"ח, אבל אם לא הבנתם עד עכשיו, אף אחד לא יעצור את "Hotbox"!! (Photo: Hotbox) סקיני סיפר שהיה מקרה אחד שזכור לו במיוחד, כשהם הופיעו בסקייט פארק שרק עכשיו הוקם. הם עשו לו מסיבת השקה לא רשמית משלהם מול קהל גדול של פאנקיסטים. בשלב מסוים הגיעה המשטרה כדי לסגור אותם והקהל הרים מהומה גדולה וכל האירוע הפך לכאוס אחד שלם עם הקהל והמשטרה. מפה הלהקה למדה לקח חשוב מאוד: אסור להיות תלוי באף אחד!! מפה והלאה, בכל פעם שהלהקה קיבלה את התשובה "לא!" היא פשוט עשתה זאת בעצמה. בכל פעם שנסגרה לה דלת היא פרצה אותה עם איל ניגוח. מכירים את המונח "עשה זאת בעצמך"? בזה יש ל"Hotbox" דוקטורט ולא סתם דוקטורט, מצטיין דיקאן... רק להזכירכם, אנחנו עדיין ב-2016... עוד באותה שנה ניסתה הלהקה להתקבל לפסטיבל "אינדינגב" אך ללא הצלחה. ומה קורה כשאומרים ל"Hotbox" לא? הם עושים את זה לבד!! הלהקה החליטה להקים פסטיבל בעצמה! הם מצאו חווה ליד כלא נפחא, הרימו במות מרפסודות שפירקו וחיברו מחדש בצורת במה, קנו ציוד הגברה, ארגנו אוכל ושתייה, הביאו חברים שיעזרו בסידור של הדברים ועוד כמה להקות שיופיעו איתם והצליחו להרים פסטיבל באמצע המדבר!! פסטיבל “Road Kill”. אומנם לפסטיבל הגיעו רק 100 איש, אבל האירוע יצר באז והשמועות על להקה שהרימה פסטיבל בדרום הגיעו עד ברצלונה!! בחור ישראלי מקיבוץ טללים יצר קשר עם הלהקה והציע להם להרים פסטיבל בטללים. הם לקחו את ההצעה בשתי ידיים והרימו פסטיבל של יומיים שלמים עם 20 להקות, שתי במות, הפנינג של קעקועים, מרצ', רמפות של סקייטרים והרבה מאוד אלכוהול ומוזיקה. 400 איש הגיעו לפסטיבל “Road Kill 2” והדבר כבר הפך להיות אבן דרך בסצנת המוזיקה בדרום. (Photo: Hotbox) הם המשיכו להקים ארבעה פסטיבלים נוספים בטללים עד שנת 2017. לכל פסטיבל היה נושא אחר והם כללו להקות שהיום מוכרות לכם מאוד כמו "Sinnery", "Shredhead", "הפסוליה של דייזי" ועוד. הפסטיבלים חשפו את הלהקה לא רק לקהל חדש אלא גם לתעשיית המוזיקה עצמה, שפתחה בפניהם הזדמנויות להופעות גדולות יותר ובאזור המרכז. הם החלו להופיע ב"בארבי" כמופע פותח ללהקות כמו "בצפר", "פסטיהבל", "הפסוליה של דייזי" ואפילו, מה אתם יודעים, הוזמנו להופיע בפסטיבל "אינידינגב" שדחה אותם בעבר. באחד הפסטיבלים הם הכירו את הסאונדמן שלהם שאצלו הם הקליטו את ה EP הראשון שלהם: “White Trash”. הם בילו שלושה ימים במדבר כשהם אוכלים, שותים וישנים בסטודיו. הם הקליטו והוציאו את ה EP הראשון שלהם בינואר 2017 שכלל שישה שירים. אגב, מי שעשה להם את המאסטר היה יורם וזאן שעבד עם "Zack De La Rocha, "Wu-Tang ועוד כשמעבר למקצועיות היה חשוב גם שהוא יופיע על עטיפת ה EP. לאחר תקופת הפסטיבלים הם נשארו עם הרבה מאוד ציוד והחליטו להקים עם כל מה שנשאר להם חדר חזרות משלהם בבאר-שבע בדירה שכורה. חדר שבו הם יוכלו ליצור ולהתאמן מבלי להיות תלויים באף אחד ומבלי לשלם לאף אחד. במשך השנתיים הללו חברי הלהקה עבדו באופן אינטנסיבי וטוטאלי כדי לפלס את הדרך שלהם לקהל, ליצור את המוזיקה שלהם ולשתף אותה. זה ה DNA של הלהקה. כל חברי הלהקה יודעים שהמטרה היא לגרום לזה להצליח בכל מחיר. הם כולם בעניין והם כולם מוכנים להקריב הכל למען המטרה. אבל בשנת 2018, אחרי שנתיים שבהן הם הגשימו חלומות כמו הופעות ב"בארבי", לגור יחד בווילה בבאר- שבע, להקים חדר חזרות ולהפיץ את המוזיקה שלהם, הגיעה נקודת שבר! (Photo: FaceOff) הסולן שלהם, דייב, החליט לעזוב את הארץ ואת הלהקה וגרם גם לפיצול של שאר חברי הלהקה. סיקס עזב לערד, סקיני נשאר בבאר-שבע ופליפה עבר לגור בדירה של חברים. המצב החדש הביא לתסכול גדול מאוד אצל שאר חברי הלהקה. אחרי כל העבודה הקשה, ההשקעה הפיננסית, ההשקעה הנפשית, בשיא של הלהקה, דייב פרש. במשך שנה חברי הלהקה עברו משבר קשה מאוד שהשפיע עליהם גם בפן האישי. הם ניסו להמשיך לבד ולנסות להפעיל את דייב או לשתף איתו פעולה מרחוק אבל זה לא הצליח. הם ניסו לגייס סולן חדש שיתאים ל DNA של הלהקה. זה לא רק עניין מוזיקלי, זה גם אופי, הוא צריך להיות טוטאלי. הם קיימו שני אודישנים שמוזיקלית נשמעו טוב אבל עם אף אחד מהם לא נוצר ממש חיבור והם המשיכו לחפש. פליפה, שהכיר את אתל פייגמן, זמרת ויוצרת שהייתה מחוברת לסצנת ההיפ-הופ והמטאל הישראלית, פנה אליה לעזרה ושאל אם היא מכירה סולן שיכול להתאים ללהקה. אתל נענתה לקריאה וסיפרה לו שהיא מכירה בחור בשם דני שעושה ראפ בעברית וברוסית ויש לו גם יכולות גראוולינג שאולי יתאים. פליפה וסקיני החליטו לנסות, קיימו איתו שיחה ושלחו לו את המבחן הראשון: להקליט שירה על השיר שלהם “Big Bag Johnny”. מהר מאוד הם קיבלו תשובה. פליפה, סקיני וסיקס היו ברכב בדרך לפגישה. דקה אחרי שהם יצאו מהרכב הם קיבלו מייל מהסולן הנבחן. הם החליטו לחזור לרכב ולהאזין להקלטה במערכת. השלושה לא האמינו למה שהם שמעו. המנעד מטורף, הקול מחוספס, הראפ קטלני וזה בדיוק מה שהם חיפשו. הוא עבר את המבחן הראשון בהצלחה והם קבעו חזרה ראשונה באולפן. הארבעה הגיעו לאולפן וכבר בתו הראשון נוצר קליק קוסמי עם חיבור מושלם בין חברי הלהקה. חתיכת הפאזל החסרה הושלמה. ממש Chris Cornell ושלישיית הזעם!! דני עלה לארץ בשנת 2007 בגיל 10, כשעד אז הוא האזין בעיקר למוזיקה ברוסית, ראפ ברוסית. אחרי שהוא עלה לארץ חבר שלו הכיר לו להקות בינלאומיות כמו Limp Bizkit", "Linkin Park", "Disturbed"" וזו הייתה הפעם הראשונה שהוא נחשף למוזיקה באנגלית. לא רק נחשף, אלא ממש הקדיש לה תשומת לב והתעמק בה. הוא התחיל לעשות מוזיקה כשהיה בן 14. הוא היה כותב ושר ראפ ברוסית כשבגלל היותו קטן הוא קיבל את הכינוי "מאלוי" (צעיר ברוסית). הוא התחבר לבחור עם אולפן והתחיל להקליט סקיצות של ראפ ברוסית. תוך כדי הקלטות ועבודה עם חברים נוספים הוא למד איך ליצור, לשיר ולהגיש ראפ. במשך מספר שנים הוא עבד עם הרכבים, יצר והקליט חומרים שונים, גם לרוסיה וגם לישראל ויצר לעצמו מוניטין של ראפר ומפיק אבל בפנים הוא הרגיש שמשהו עדיין חסר. הוא הרגיש דחף ליצור משהו אחר, משהו מחוספס יותר, עוצמתי יותר. הוא רצה לשבור ולשאוג בדיוק כמו שהוא שמע בשירים של "Limp Bizkit" ו"Linkin Park". בשנת 2017 הוא ניסה להקים להקת רוק כדי להביא את התשוקה שלו לידי ביטוי, אבל ההרכב לא היה ממש מחויב לסטנדרטים ולמטרות שלו. הקצב והתשוקה של דני היו מהירים וחזקים ביחס לשאר חברי הלהקה ואחרי זמן קצר ההרכב התפרק. במשך שנה דני חיפש את עצמו ועם הזמן הוא החליט להתמקד יותר בהפקות. הוא אירגן לעצמו חדר בסטודיו "ז'אן ז'אק", למד את המקצוע במכללת "BPM" והתחיל לחפש אומנים לעבוד איתם. הוא מצא את אתל, שאותה הוא הכיר מההרכב “Orgonite” והציע לה לעבוד איתו. מאחר שההרכב שלה בדיוק התפרק והיא רצתה להתחיל את הדרך העצמאית שלה, היא נענתה להצעה והשניים החלו לעבוד יחד. במהלך העבודה עם אתל היא הכירה לו את המוזיקה המקומית וגם את האנשים. היא הייתה משמיעה לו להקות מקומיות בסצנת המטאל ולפעמים גם מזמינה אנשים לאולפן. באחד הימים היא השמיעה לו את השיר “Big Bag Johnny” של להקת “HotBox” וזה העיף לו את הגבות. הוא היה בשוק כי זה בדיוק מה שהוא חיפש. רצה הגורל ושבועיים לאחר מכן היא אמרה לו: "זוכר את Hotbox''? אז הם מחפשים סולן, מה אתה אומר"? (Photo: FaceOff) אחרי החזרה המחשמלת עם הסולן החדש ואחרי שהוא עבר את המבחן השני, הגיע המבחן השלישי ודני קיבל משימה: לכתוב מילים לקטע אינסטרומנטלי של הלהקה. עד אז דני לא שר בכלל באנגלית, רק ברוסית ובעברית אבל היה לו Flow. הוא ידע בדיוק איך הוא רוצה שהמילים יישמעו, איך המלודיה תישמע ואיך זה יתלבש על המוזיקה. הוא היה ממציא משפטים בג'יבריש ורק אחרי שהוא היה מגבש את הסגנון הוא היה מחליף אותן בשפה הגיונית. כמובן שגם את המבחן הזה הוא עבר בהצלחה והלהקה יצאה לדרך חדשה! הם התחילו לעבוד באופן אינטנסיבי שלוש פעמים בשבוע, כתבו, יצרו והתאמנו בשביל להשחיז את המוזיקה שלהם. בשנת 2019 הם קיימו את ההופעה הראשונה שלהם. עד אז הם הופיעו כמופע חימום או כחלק מפסטיבל, אבל עד לאותה שנה הם לא קיימו הופעה רק של הלהקה. ההופעה התקיימה במועדון "האזור" ובה הם אירחו אומנים כמו: נומי (ז"ל), טדי נגוסה, אתל, זולוד, SUNSHINEWALKER ,DAV ועוד. מאחר שלא היה לדני זמן ללמוד את כל השירים, הוא למד שישה שירים של הלהקה ואת שאר הסטליסט הם מילאו בביצועים מטאליים לשירים של האומנים שאותם הם אירחו על הבמה. דני סיפר שלמרות שהיה לו ניסיון בהופעות, הוא אפילו הופיע מספר פעמים בחו"ל, הוא לא דמיין לעצמו שככה ייראה הקהל בהופעה. הוא היה רגיל לקהל של היפ-הופ/ראפ לא לקהל של מטאל. לשיר ראפ לצלילי מטאל מול קהל כזה הייתה חוויה מטורפת מבחינתו. פליפה סיפר שבאותה תקופה דני היה מגיע לחזרות בדרום ונשאר ללון אצלו. ערב אחד כשהם צפו בסרט (קצת מעושנים), דני פנה לפליפה ואמר לו: "אני הולך להיות פרדי מרקורי הבא ומי שיהיה איתי יגיע לטופ". פליפה היה בשוק מהיהירות, ניסה לעכל את מה שהוא שמע ולאט לאט נמרח לו חיוך על הפרצוף, כי הוא הרגיש שזה בדיוק מה שהוא מחפש בחבר להקה, שיהיו לו שאיפות גבוהות וחלומות גדולים. אחרי ההופעה חברי הלהקה התחילו לעבוד על הפרק הבא. היעד: ארה"ב!! כבר כשדני גויס לתפקיד, המטרה הייתה להגיע אל מעבר לים ולעוף הכי גבוה שאפשר ועכשיו אחרי שכל החלקים התחברו להם באופן קוסמי ומחשמל, הגיע הזמן לעלות על המטוס. אבל איך אמרנו? תכנונים לחוד ומציאות לחוד... אז הגיע נגיף הקורונה. הוא השאיר את הלהקה מרותקת לבית והם מצידם חישבו מסלול מחדש. הם החליטו להשקיע את כל הזמן שהיה להם ביצירת תוכן ועשייה שתעזור להם לקדם את הלהקה. הם הקליטו קאברים, יצרו וידאו קליפים, שיתפו פעולה עם אומנים אחרים, הוציאו הרבה תוכן למדיות החברתיות אבל בעיקר התחילו לכתוב וליצור את אלבום הבכורה שלהם. אהההה כמובן, איך שכחנו: על הדרך הם שוב בנו אולפן בעצמם. אנחנו חייבים לציין שאנחנו מרגישים שיש כאן חיבור קוסמי לדייב (גרוהל)... במשך חמישה חודשים הם עבדו על האלבום, הכל באופן עצמאי. גם את הקטעים האינסטרומנטליים וגם את הליריקה חברי הלהקה כתבו יחד. הם סיפרו שהעבודה על האלבום הייתה חוויה מטורפת. העבודה יחד והצורך לעשות את הכל בעצמם הביאו להתפתחות מוזיקלית ואישית של כל אחד מחברי הלהקה בנפרד וגם יחד כקבוצה. זו הייתה הפעם הראשונה שהם יצרו יחד עם דני וזה היה שונה ומאתגר. סקיני סיפר שדייב לא היה כותב מילים, הוא פשוט היה שר ב Free Style וממציא את המילים תוך כדי (בכל הופעה הוא שר משהו אחר) ועם דני הם היו צריכים לחשוב על המילים ולעשות את זה באופן מובנה. הואיל והם גם רצו לעשות את הכל באופן מקצועי ומלוטש יותר זה לקח להם הרבה זמן. פליפה החל ללמוד סאונד ועריכה כדי להתמקצע ולהביא את האלבום לרמה אחרת. ב-7 בספטמבר 2021 יצא אלבום הבכורה של “Hotbox” האלבום “Legacy”. האלבום מורכב מ-21 קטעים שנוצרו בהשראת אלבומי ראפ של שנות ה-2000, אלבומים ארוכים של 20 פלוס קטעים שכללו הרבה קטעי קישור וסמפלים. באותו חודש מקיימת הלהקה הופעת השקה אדירה במועדון ה"גגרין" ומשם היא ממשיכה להשתתף בהופעות גדולות ופסטיבלים כמו: שיתוף הפעולה עם ההרכב הצרפתי “Smash Hit Combo”, הופעות עם “Walkways”, “Sinnery”, השתתפות ועזרה בהפקה של הפסטיבלים “Psycho Ward Fest, Vol.1” ו- "Psycho Ward Fest, Vol.2" ויוצרת לעצמה מוניטין של אחת הלהקות עם ההופעה המטורפת ביותר בארץ עם תלבושות, מסיכות, פירוטכניקה, ואקרובטיקה. לא סתם הם מחזיקים בשיא של 25 Stage Dives בשיר אחד. בשנת 2022 סיקס החליט לעזוב את הלהקה, החלטה שנבעה מסיבות בריאותיות, אך גם מסיבות של הגשמה עצמית. הלהקה החליטה שלא עוצרים וממשיכים קדימה אך עדיין לא נמצא מחליף שמתאים מוזיקלית אך גם מנטלית לדבר הזה שנקרא “Hotbox”. אם הזכרנו את המסכות, מה הקטע של המסכות אתם שואלים? הסיפור התחיל בפסטיבל “Road Kill” הראשון. הם שמו את המסכות באחת ההופעות כקטע לפסטיבל. הקהל זכר אותם כלהקה שעלתה לבמה עם מסכות ומאז הם החליטו להפוך את זה לתדמית שלהם. הם החליטו להפוך את זה למשהו קבוע ולהשאיר את המסכה עד הסוף ואפילו מעבר. המסכות יוצרות אחידות. אין אינדיבידואליות על הבמה, אלא כולם כגוף אחד ללא פנים. החלום שלהם זה להגיע להופעה ולראות צבא שלם של קהל עם מסכות משתולל להם מול העיניים. (Photo: FaceOff) בנימה אישית: אנחנו בטוחים ששמתם לב שיש שתי מנטרות שמנחות את הלהקה המיוחדת הזו. האחת זה “All In”. הם הולכים על זה עד הסוף. הם מציבים לעצמם מטרות והם עושים הכל יחד כדי להשיג אותן. שלושתם מקריבים כל מה שצריך כדי להפוך את הלהקה הזו לדבר הכי גדול שאפשר, ללא קיצורי דרך וללא פשרות, עד הסוף. השנייה היא “DIY”. אם הם לא מצליחים להשיג משהו הם עושים זאת בעצמם ולא רק בקטע הטכני או החומרי של הדברים אלא גם באופן המנטלי. הם לא רוצים להיות תלויים באף אחד אלא רק בעצמם. סקיני סיפר שבכל פעם שהם מגשימים חלום מסוים הם יוצרים את החלום הבא. את החלומות של גיל העשרה הם הגשימו ועכשיו הם בדרך להגשים את חלומות גיל העשרים!! המטרה של החברים היא להפוך את הלהקה לקריירה. הם רוצים לקום, לישון, לשתות ולאכול מוזיקה ושזה מה שיפרנס אותם בחיים. הם רוצים להגיע לכל מקום בעולם ולהופיע בכל מקום בעולם. הם רוצים להיות גדולים כמו "מטאליקה"!! בשבת הקרובה יש לכם הזדמנות מיוחדת לראות את אחת מלהקות הלייב הגדולות בסצנת המטאל בארץ בהופעה שהולכת להאפיל על כל מה שעשתה הלהקה בעבר. ההופעה קיבלה את השם המחייב "Final Round" לא בכדי ויתארחו בה אלון קרניאלי ועידן קרינגל מ“סינרי”, Six Pack, Lou & Vit ואומן מיוחד וסודי ביותר!! מדיה חברתית: Facebook / Bandcamp / Instagram / TikTok עריכת לשון: אורי ענבי / Ori Anabi אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!! "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

ריליס לשישי #129 אחרי שתיקה של 6 שנים (הארוכה ביותר של הלהקה), "Red Hot Chili Peppers" חוזרת עם סינגל ראשון מתוך האלבום "Unlimited Love" אלבומה ה- 12 של הלהקה שצפוי לצאת ב- 1 באפריל 2022. זה האלבום הראשון של הלהקה מאז חזרתו של John Frusciante , אשר אלבומו האחרון עם הלהקה "Stadium Arcadium" שוחרר בשנת 2006. באלבום הזה הלהקה חוזרת לעבוד עם המפיק האגדי Rick Rubin שעבד עם הלהקה באלבומי המופת Blood Sex Sugar Magik [1991], Californication [1999], By The Way [2002], Stadium Arcadium [2006]. הלהקה ציינה שהעבודה על האלבום היתה מרוממת ומהנה. כשהתחילו לכתוב את החומרים לאלבום, הם האזינו לשירים ישנים של להקות כמו "The New York Dolls" ו- "The Kinks" ובהדרגה החלו להביא רעיונות חדשים. הם הוסיפו כי בילו שעות באולפן, ביחד ולחוד, כדי לעשות את האלבום הכי טוב שיכלו וכי הם פשוט אסירי תודה על ההזדמנות להיות יחד בחדר אחד. האלבום צפוי לכלול 17 שירים המתפרשים על-פני 73 דקות. רשימת השירים: 1.Black Summer 2.Here Ever After 3.Aquatic Mouth Dance 4.Not The One 5.Poster Child 6.The Great Apes 7.It’s Only Natural 8.She’s A Lover 9.These Are The Ways 10.Whatchu Thinkin’ 11.Bastards of Light 12.White Braids & Pillow Chair 13.One Way Traffic 14.Veronica 15.Let ‘Em Cry 16.The Heavy Wing 17.Tangelo להאזנה: Spotify , Apple Music אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!! "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

חברי הלהקה: תומר פינק: גיטרות עומר פישביין: גיטרות אור שלו: גיטרות שי ילין: קלידים גולן פרחי: בס יאלון שחורי: תופים וידי דולב: שירה (Photo: Sabine Bischof) פרויקט של איש אחד בשנת 1997 תומר פינק, מוזיקאי צעיר מרמת הגולן, הקים פרויקט מוזיקלי. הוא ידע בדיוק מה הוא רוצה ואיך המוזיקה שלו תישמע. תחילה הוא עבד ויצר לבדו, אבל לאחר זמן קצר הצטרפו אליו ישי שוורץ (Raven Music) ודורי בר-אור (Eternal Gray). השלושה המשיכו לכתוב וליצור חומרים יחד, אך לאור הזדמנות עבודה מעבר לים תומר נאלץ לקחת את הפרויקט שלו ולנסות להרים אותו ביבשת אחרת. בשנת 2002 עבר תומר לארה"ב והחייה שם את הפרויקט מחדש עם מספר מוזיקאים מקומיים. הפרויקט התחיל לקרום עור וגידים ובשנת 2004 תומר הצליח אפילו להוציא את ה EPהראשון שלו: “Temporary Psychotic State”. ה EP יצא תחת הלייבל "The End Record" ומהר מאוד זכה לשבחים רבים מצד המבקרים וגם מצד הקהל. השילוב הכל-כך אלסטי בין סגנונות שונים, החל מרוק פסיכדלי רך ועד פרוגרסיב מטאל, יצר גלקסיה של צבעים וצלילים, שמייד קנו ללהקה סטאטוס של כבוד בעולם הפרוג. כשהוא רוכב על גל הביקורות המהללות, נכנס תומר עוד באותה שנה לאולפני "Counterpoint” שביוטה והתחיל לזרוע את הזרעים לאלבום הבכורה. הוא התחבר עם מוזיקאים ונגנים מוכשרים, ביניהם הווקאליסט Paul Kuhr, הגיטריסט Jake Depolitte והמתופף Steve Lyman, ושילב בהקלטות מקהלה, כלי מיתר וכלים נוספים שהעשירו את הסאונד הייחודי של הלהקה. בשנת 2004 תומר הוציא את אלבום הבכורה: “Suspended Animation Dreams”. אלבום עם שמונה שירים שלקחו את "סאבמאסק" צעד אחד קדימה והמשיכו למתוח את גבולות המוזיקה עם אלמנטים של ג'ז, פולק ומוזיקה קלאסית. את כל זה הוביל סגנון הפרוג מטאל. אגב, האלבום הזה מוקסס ע"י Neil Kernon (זוכה גראמי) והוא החלק השני מתוך טרילוגיה שהחלה במיני אלבום הראשון: "“Temporary Psychotic State. למרות שגם האלבום הזה זכה לשבחים וביקורות מהללות, תומר החליט לסיים את הפרויקט ולצאת להפסקה... כבר חוזרים!! לאחר 7 שנים של הפסקה, שבהן תומר עבר תהליכים משמעותיים בחייו ובדרך גם חזר לארץ, הגעגוע למוזיקה הכריע אותו והוא החליט להחזיר לחיים את "סאבמאסק". בשנת 2012 אסף תומר מספר מוזיקאים מקומיים, ביניהם המתופף מתן שמואלי ("אורפנד לנד") והגיטריסט אור שלו, והתחיל לעבוד עימם על האלבום הבא. חלק מהאנשים שהשתתפו בפרויקט היו ממקומות שונים בעולם, כמו הווקאליסט Paul Kuhr משיקגו. בשנת 2013 יצא ה EP השני של הלהקה בשם “Home”, שסימן את החזרה הביתה של הלהקה. הדלת המסתובבת המשיכה לעבוד, נגנים באו והלכו ותומר התחיל לעבוד על האלבום השני. לפרויקט הצטרפו הקלידן שי יאלין והווקאליסט הנורבגי Kjetil Nordhus. למרות המרחק, תומר הצליח לחבר ולגבש את כל הנגנים וליצור את האלבום “The Great Bazaar”. על-אף שהאלבום הזה היה שינוי מוזיקלי משמעותי יחסית לחומרים הקודמים של הלהקה, הם קיבלו פידבקים חמים וחזקים מאוד מקהל המעריצים. תומר סיפר שזה נתן להם הרגשה ממש טובה ותחושה שהם בכיוון הנכון, במיוחד לאור העובדה שהם כל-כך נהנו ליצור את האלבום הזה. שי סיפר שאחד הרגעים הזכורים לו ביותר היה במהלך העבודה על האלבום. הוא ותומר עבדו אחד עם השני בשלט רחוק, הם לא נפגשו מעולם. באותו זמן שי כתב תפקידים לכלי מיתר, כינורות וצ'לו. הם נפגשו לראשונה באולפן הקלטות קטן בשדרות בן ציון בתל אביב, לשם הגיע גם אורן צור, הכנר שלהם. באותו אולפן הם הקליטו את תפקידי כלי המיתר לאלבום. שי הקליט תפקידים כאלה בעבר, זו לא הייתה הפעם הראשונה שלו, אבל זו הייתה הפעם הראשונה שהוא הקליט עם אורן צור והוא מתאר חוויה אחרת לגמרי. רמת הכישרון, הגישה והחן של אורן הם פנומנאליים והוא אף פעם לא שמע או אפילו דמיין שהדברים שהוא כתב יישמעו ככה. אורן לקח את מה ששי כתב והעצים אותו עשרות מונים. הוא ביצע כל טייק בצורה אחרת וזה נשמע כאילו בכל פעם ניגן שם כנר אחר. להקה בהתהוות ב- 2016 יצאה הלהקה לסיבוב ההופעות הראשון שלהם באירופה. הרעיון לסיבוב ההופעות הגיע בעקבות הזמנה שהלהקה קיבלה מבחור בהולנד שהפיק פסטיבל בשם “Progpower Europe”. מנהל הלהקה באותה תקופה החליט שזה יהיה רעיון טוב לבנות את כל סיבוב ההופעות סביב הפסטיבל, כשהשיא יהיה ההופעה בפסטיבל אשר תסיים את סיבוב ההופעות. החבר'ה ארזו את הכלים ויצאו לסיבוב הופעות באירופה עם שתי להקות נוספות, באוטובוס Nightliner. אחת הלהקות הייתה מפולין והשנייה מאוסטרליה. רק מלכתוב את המילה Nightliner התחלנו להזיל רירררררררררר... זו הייתה הפעם הראשונה של ההרכב המתגבש בחו"ל. הם הופיעו בתשעה מקומות שונים בדנמרק, גרמניה, צרפת, אנגליה והולנד. תרשו לנו לכתוב שוב את המילה Nightliner. אז ככה: למרות כל ההילה מסביב ל Nightliner, שי סיפר שסיבוב ההופעות לא היה מאורגן היטב מהרבה בחינות. אבל היי, לפחות הם הופיעו בחו"ל. אבל לא רק זה. שי סיפר שסיבוב ההופעות הזה היה טירונות חשובה מאוד ללהקה. הם למדו הרבה על התעשייה באירופה, על איך יוצאים לסיבוב הופעות בחו"ל, על הלוגיסטיקה, על ההתנהלות מול הגורמים השונים, על לוחות זמנים, על שיווק ועוד. הדבר החשוב ביותר בסיבוב ההופעות הקצר הזה היה שהוא פתח להם דלתות. הוא חשף את הלהקה לקהל רחב יותר, לגורמים שונים בתעשייה ולשיתופי פעולה שבעתיד יצרו להם הזדמנויות מדהימות. זה היה סיבוב הופעות מאוד חשוב ומשמעותי בקריירה של הלהקה. (Photo: Yalon Schori) אחת ההופעות בסיבוב ההופעות הייתה בעיירה על גבול דנמרק-גרמניה בשם פלשברג. עיירה קטנה, הופעה ממש אינטימית, אפילו אנונימית, אבל אחת שתומר סיפר שלעולם לא ישכח. חברי הלהקה ישבו מאחורי הבמה, חיכו שהדלתות ייפתחו ושהקהל יתחיל לזרום בהמוניו, אבל...אף אחד לא בא. להופעה הגיעו שישה אנשים, כולל המאבטח והברמנית. המועדון היה ריק. הם עלו לבמה ונתנו את ההופעה של החיים לכל ששת האנשים ששילמו כסף והגיעו לראות אותם. תומר סיפר שבמהלך ההופעה הם ירדו לרחבה והחלו לרקוד ולהשתולל עם הקהל, לשמח אותם וליהנות יחד איתם. בדיעבד, מתברר שמתוך הארבעה שהגיעו להופעה היו שני הולנדים בעלי מגזין פרוגרסיב רוק קטן בשם “Progspace”, שעם הזמן הלך וגדל. הם זכרו את "סאבמאסק" לטובה. הם זכרו להקה שלמרות שהופיעה מול שישה אנשים נתנה את הלב והנשמה שלה עד הסוף וזה משהו שלימד את הלהקה לקח גדול להמשך הדרך. בכל הופעה, בין אם זה מול שישה אנשים או 10,000 איש, תמיד יהיה מישהו שיצא מאושר מהחוויה שעבר וזה ישפיע לא רק על העולם שלו אלא גם על העולם שלך. כפי שסיפרנו, הם סיימו את סיבוב ההופעות בפסטיבל “Progpower Euro” שהתקיים בכפר קטן בהולנד, אך מבחינתם זו הייתה חוויה בלתי נשכחת. מאות אנשים הגיעו לפסטיבל כדי לראות את "סאבמאסק", ביניהם קבוצת מעריצים גדולה מאוד שממש חיכתה במשך 7 שנים לאלבום שאיחר לבוא וללהקה שתבוא להופיע. אחרי כל הריר שהזלנו על ה Nightliner, במהלך סיבוב הופעות באירופה יש גם דברים פחות "סקסיים", הכל באופן יחסי כמובן. שי הגדיר את ההופעות ברחבי אירופה כ- 23 שעות של "המתנה"... לוקח כמה ימים להיכנס למיינדסט, אבל סיבוב הופעות באירופה זה 23 שעות של המתנה ושעה אחת של הופעה. זו עבודה קשה וצריך לאהוב את זה. אתה פועל במה, אתה מוכר מרצ' ואתה גם הפרפורמר וכל אחד מהדברים הללו לוקח חלק שווה בחלוקת הזמן. לכן, צריך לבוא לדבר הזה מתוך אהבה גדולה למוזיקה, אהבה חזקה ומתמשכת, כי יש הרבה עבודה מסביב ל- 60 דקות של הופעה. זה אומנם פחות "סקסי", אבל זה ללא ספק נדרש ואף חיוני בתהליך ההתפתחות והצמיחה של להקה!! חברי הלהקה, כן אפשר כבר לקרוא להם חברי הלהקה ועוד מעט תבינו למה, סיפרו שלתומר תמיד יש כבר את האלבום הבא בראש. כשהם סיימו למקסס את “The Great Bazaar” כבר היו להם סקיצות לאלבום הבא... בשנת 2017 יצא האלבום השלישי של הלהקה, “Vagabond”, תחת הלייבל "ViciSolum". גם באלבום הזה הווקאליסט היה Kjetil Nordhus, אך הפעם הצטרף אליו בשאגות דת' מטאל אלירן וויצמן. את השקת האלבום הם חגגו באופן רשמי עם הופעה מיוחדת במועדון ה"גגארין" הישן יחד עם Nordhus, כשלהקת החימום שלהם הייתה “Tomorrow’s Rain”. לאחר ההופעה הלהקה הייתה אמורה לצאת לסיבוב הופעות נוסף באירופה עם Nordhus, אך הואיל והווקאליסט הנורבגי הודיע ללהקה שהוא לא יצליח להשתתף בסיבוב ההופעות, הלהקה הייתה צריכה לחפש ווקאליסט אחר... החלק החסר בפאזל וידי דולב גר ועבד בסקנדינביה, שם הוא למד מוזיקה וגם עבד במקצוע. הוא היה שותף במספר הרכבים, הוא שיתף פעולה עם מוזיקאים שונים ואפילו הקליט מספר אלבומים. מהסיפורים של וידי הרגשנו שגם הוא, כמו תומר, חיפש סגנון מוזיקה מסוים וכשהוא לא מצא אותו בארץ הוא עזב ליבשת אחרת, למצוא וליצור את מה שהוא אוהב. לאחר 4 שנים שבהן הוא היה על קו דנמרק-ישראל, וידי חזר לישראל. תומר הרים לו טלפון והזמין אותו להופיע איתם בהופעה אחת עם אופציה להמשך, הכל אם הוא יתאים כמובן. וידי, שהכיר את הלהקה טוב מאוד, לא היסס ומייד אמר כן. לא היה לו בכלל ספק שהוא לוקח את ההזדמנות הזו בשתי ידיים. זה בדיוק מה שהוא חיפש מבחינה מוזיקלית והנה נוצר לו חיבור קוסמי! (Photo: Kyle Finlan) בדצמבר 2017 הלהקה המתגבשת השלימה את החלק האחרון בפאזל ועלתה לבמה כמופע חימום ללהקת “Orphaned Land”. מיותר לומר שכבר בהופעה הזו הניצוצות על הבמה והחשמל שעובר דרך וידי לשאר חברי הלהקה היו מטורפים!!! הלהקה המשיכה לסיבוב הופעות באירופה עם “Orphaned Land”, כשהסיבוב הזה התגלה כ"עולם אחר" בהשוואה למה שהלהקה חוותה בעבר. לסיבוב היה מנהל שהכתיב את הקצב וניהל את הכל ביד רמה. היה לוח זמנים, היה ארגון, הייתה מקצועיות וכל הדבר הזה הפך לחוויה הרבה יותר טובה מבעבר. אך דווקא מבחינת וידי, סיבוב ההופעות הזה היה כמו טירונות. לא שסיבובי הופעות הם דבר זר לו, אלא שזה היה הסיבוב הראשון שלו עם הלהקה וזה היה עבורו ממש כמו טירונות. ארבעה שבועות שבהם הם הופיעו כמעט כל לילה. ארבעה שבועות שבהם הוא היה צריך למצוא את מקומו, להבין את הדינמיקה, להבין מה החלק שלו בהרכב של הקבוצה המגובשת. בכל פעם הוא ניסה משהו אחר, ניסה להרגיש מה עובד ומה לא עובד. פעם עם חברי הלהקה, פעם עם הקהל, ממש "ניסוי וטעייה" של למידה עצמית על הבמה וגם מחוץ לה. מעבר לאתגרים הללו, וידי סיפר שסיבוב ההופעות הזה היה מדהים מבחינתו. הוא עבר מסיבובי הופעות במכוניות פרטיות ורכבות לסיבוב הופעות ב...אתם מוכנים??? Nightliner!! הוא סיפר שזה היה ליגה אחרת, חוויה טובה הרבה יותר ממה שחווה בעבר. (Photo: Adrian Coleasa) תוך כדי סיבוב ההופעות החלו לצאת סיקורים מאוד מפרגנים ומאוד ממוקדים ספציפית על ההופעות של "סאבמאסק" באירופה. אחד הבולטים שבהם היה סיקור במגזין “Metal Hammer”, על הופעה שהלהקה קיימה בברלין. זה גרם לכל חברי הלהקה, אך בעיקר ל"טירון" החדש וידי, להבין שזה לא רק הוא שמרגיש שמשהו מדהים קורה על הבמה, כי עכשיו יש לזה כבר תוקף חיצוני וחותמת של מגזין מוכר ומוערך. הקהל והמבקרים הגיבו ל"חשמל" ולדינמיקה המדהימה שהתרחשה על הבמה. הסיקור הזה היה הראשון מבין סיקורים רבים שיצאו ולא הפסיקו להתפעל מהדבר הזה שנקרא "סאבמאסק". וידי, שהתחיל את הדרך כווקאליסט שני יחד עם אלירן, המשיך לאחר זמן קצר כווקאליסט יחיד ואם לא יצא לכם להאזין לו עד עכשיו, אז תרשו לנו לעשות פה השוואה, ללא פחד: הוא ללא ספק מזכיר לנו את ה"זיקית" Mike Patton. כמובן שבסוף סיבוב ההופעות כבר היה ברור לכולם שוידי הוא חלק בלתי נפרד וקבוע בהרכב. "ספינת פיראטיים שהיא גם מרק" בשנתיים שבאו אחר כך, הלהקה, שכבר הפכה מפרויקט של איש אחד להרכב מגובש ומאוחד, חרשה את אירופה בסיבובי הופעות בכל מועדון ו/או אולם אפשרי. הם הופיעו ללא הפסקה במשך שבועות שלמים כשמדי פעם הם הגיעו לארץ להפסקות של מנוחה. וידי סיפר שהייתה הופעה אחת מאוד מיוחדת מבחינתו שהייתה סוג של "הארה". ב- 2018, אחרי מספר הופעות בחלק הצפוני של אירופה שם הקור שולט, הם הגיעו להופעה בברצלונה החמה. במהלך ההופעה היה רגע שבו הוא נשען על אחד מהעמודים. לאחר מספר דקות הוא הבין שהוא יכול לטפס על העמוד, ממש כמו Eddie Vedder בימיו הטובים. הוא אזר אומץ והתחיל לטפס. במקביל הוא ראה את תומר מתחיל לטפס ועולה על הדלפק של הבר. לא עברו דקות בודדות והקהל כולו, בטירוף מוחלט, התחיל לטפס על כל מה שאפשר, כאילו הלהקה והקהל יחד קראו תיגר על כוח המשיכה. ואז זה נגלה לעיניו: ההופעות של "סאבמאסק" קוראות תיגר על כוח המשיכה!! (Photo: Kyle Finlan) במהלך סיבוב ההופעות הם התחילו לעבוד על האלבום הבא. אם באלבומים הקודמים של הלהקה תומר היה כותב את כל החומרים ומחלק את התפקידים בין חברי הלהקה, כולל הטקסטים, הפעם זה כבר היה שונה. הואיל וכל אחד מהחברים גיבש כבר את מקומו בהרכב, גם תהליך היצירה קיבל את אותה הדינמיקה והם החלו לעבוד כיחידה אחת הרמונית שכותבת ויוצרת יחד. תומר כתב סקיצה, גיטרות/תופים/מלודיה כללית ואז לחוד או יחד, כל אחד כתב את התפקידים שלו לשיר. לאחר השלב הראשוני השיר הלך לוידי שבדרך כלל טען שהשיר עמוס מדי ואי אפשר לכתוב לו שירה. זה חזר חזרה לשאר חברי הלהקה שנאלצו לדלל והחזירו לו ומשם המשיכו לעבוד על השיר יחד בחדר חזרות. זה כמו מרק שצריך להרגיש את הטעמים השונים שלו. צריך למצוא את האיזון בין המרקם, הטעם, רמת הטריות, הפריכות של כל אחד מהמרכיבים. תומר הוא קפטן הוק. הוא מנווט את ספינת הפיראטיים הזו ואת חבריה שרוקחים להם כעת מרק מהביל. הוא מחבר ומסנכרן בין כולם על מנת להביא את קדרת המרק הזאת למקום מבטחים. עידן חדש עם פרוץ הקורונה, הלהקה חוותה את אחד האירועים המשמעותיים בקריירה שלה. היא חתמה בלייבל המפורסם “Sensory” – “The Laser’s Edge” שהוא אחד הלייבלים הגדולים בארה"ב למוזיקת פרוג. לא רק החתימה בלייבל כזה גדול הייתה משמעותית, אלא גם העיתוי. הלייבל החתים את הלהקה מישראל בתקופה שבה האי וודאות בתעשיית המוזיקה הייתה בשיאה. אף אחד לא ידע איך הקורונה תשפיע על התעשייה ומה יהיה בעתיד, כשברקע חווינו סגרים ואיסורי התקהלות בכל מקום בעולם. עובדה זאת לבדה גרמה להם להבין שהלייבל מאמין בהם ומחתים אותם למרות המציאות הקשה. אלבום חדש מוכן – יש! לייבל גדול להפצה – יש! קהל – אין!!! לאור האי וודאות, הסגרים וחוסר היכולת להופיע, הלהקה החליטה לא להוציא את האלבום. על מנת לשמור על הקשר המוזיקלי עם הקהל, אבל גם לשמור על הקשר המוזיקלי בין חברי הלהקה, הם החליטו להקליט שירים מהאלבומים הקודמים בביצועי "בידוד" מיוחדים ובאוקטובר 2020 יצא לו האלבום “The Pros & Cons of Social Isolation”. חודשיים לפני ההסרה המשמעותית של ההגבלות, במאי 2021, הוציאה הלהקה את האלבום הרביעי שלה: “Mountain Fever”. חברי הלהקה סיפרו שהם הרגישו שעם שחרור הסגרים, תעשיית המוזיקה בארץ קיבלה חיבוק ענק מהקהל ומהתעשייה ובמיוחד "סאבמאסק", שהרגישה שהקהל בארץ קיבל אותם ביתר חום ואהבה. התעשייה חוותה פתאום צמיחה משוגעת, בין היתר לאור העובדה שבמשך תקופה ארוכה לא הגיעו אומנים מחו"ל ואנשים היו צמאים להופעות. זה גרם להרכבים מקומיים רבים לנצל את ההזדמנות ולקחת את הדברים בצורה הרבה יותר מקצועית. הם השחיזו את המופע שלהם כדי להעניק לקהל חוויה ברמה גבוהה. ההופעה הראשונה של הלהקה אחרי הקורונה הייתה כמופע חימום לפורטיסחרוף ביוני 2021 בפסטיבל ארץ הגולן. במהלך ההופעה הם ניסו את כל השירים החדשים שלהם ותרגלו את מבנה הסטליסט, כל זאת אל מול קהל שאכל פיצה וחיכה למופע המרכזי. חוויה דומה זכורה ללהקה גם בהופעת החימום לענקי הרוק “Deep Purple”. שם, שעת כניסת הקהל לא סונכרנה עם שעת ההופעה ו"סאבמאסק" מצאה את עצמה על הבמה הגדולה אל מול קרחות עצומות של מושבים. למרות זאת, מבחינתם שתי ההופעות הללו היו חשובות מאוד, כי למרות ההתנסות המאתגרת הם קיבלו אפשרות להופיע עם השירים החדשים ולבדוק מה ההרגשה על הבמה וגם להתנסות בהופעה על במה גדולה, באצטדיון גדול כל-כך. בתחילת 2022, "סאבמאסק" החליטה לגשש את הקהל והיציאה מהסגרים בארץ באמצעות קיום סיבוב הופעות "Unplugged". במקביל להופעה המטורפת שהם תכננו בפורים במועדון הגגרין הם התחילו לעבוד גם על מופע אינטימי יותר, רגוע יותר עם ווליום ואנרגיות נמוכות בהשוואה לטירוף שקורה על הבמה בדרך כלל. כדי לכוון את הלהקה, תומר הביא את הרפרנס של הופעת ה MTV Unplugged המיתולוגית של “Nirvana”. לדברי שי, הלהקה לקחה את הדבר הזה והפכה אותו ל"סגול ומעושן", מעין אווירת סיגר עם וויסקי. בפועל, הם לקחו את השירים שלהם הפשיטו אותם לגמרי, פירקו אותם לחלקים והרכיבו אותם מחדש בצורה נגישה יותר, אך עדיין עוצמתית. הם עבדו על העיבודים האלה במשך שבועות בחדר חזרות בקיבוץ יגור, כשהם משחיזים ומדייקים יותר ויותר את העיבודים החדשים, כדי שהם לא יאבדו מהעוצמה והרגש שלהם, למרות היעדר כלי המיתר, קלידים וצלילים נוספים שקיימים בהם. הם קיימו מספר הופעות בסיבוב המיוחד הזה שבו גם השתתפו אומנים אורחים כמו נועה גורמן מלהקת “Scardust” ומקהלת המטאל “Hellscore”. אם לא יצא לכם לראות את המופע אתם יכולים קבל טעימה מפרויקט ה “Metal Unplugged” שיזם עומרי יגן מהצוללת הצהובה. שנת 2022 ממשיכה להיות שנה מיוחדת ל"סאבמאסק" ובאותו קיץ הלהקה קיבלה פנייה מחברת Start-Up בעלת המותג “Heavys” אשר מפתחת אוזניות On-Ear שמותאמות להאזנה למוזיקת מטאל. בחברה שותפים לא מעט יזמים ישראלים שמכירים את "סאבמאסק", מכירים את המוזיקה, את ההופעות, מחוברים ללהקה טוב מאוד, שנים אחורה. מאחר שהחברה חיפשה נציגות ישראלית, הם פנו ל"סאבמאסק" שהצטרפה לנציגות מרשימה של להקות כמו “Symphony X”, “Star One”, “Klone” ועוד. זהו, בעצב רב, אנחנו נפרדים מה Nightliner, כי לאחר הקורונה כל תעשיית המוזיקה השתנתה, סיבובי ההופעות השתנו וגם הלהקה עצמה השתנתה ולכן הם החלו לעבוד בשיטה של גיחות. במקום לצאת לסיבוב הופעות של מספר שבועות, הם היו טסים לשתיים–שלוש הופעות וחוזרים. אחת מהגיחות הזכורות להם ביותר היא ההשתתפות בפסטיבל “Saarang World Fest” שבהודו בינואר 2023. זהו פסטיבל שמתקיים כל שנה כדי לאחד אנשים מכל העולם, כאשר בכל פעם מגיעות להופיע להקות שונות מכל מיני מקומות בעולם. "סאבמאסק" קיימו שתי הופעות באותו ביקור. אחת הייתה ספונטנית לגמרי, בעקבות הזמנה שהם קיבלו ביום הנחיתה והשנייה הייתה בפסטיבל שנקבע מראש. חברי הלהקה סיפרו שהיה מדהים לראות איך ההודים מגיבים למוזיקה שלהם כמו מעריצים שרופים, לאותה מוזיקה שתומר כתב אי שם לפני שנים בהודו עצמה. "סאבמאסק" עובדים עכשיו על האלבום הבא. הם מרגישים שזה לא יהיה קל להתעלות על “Mountain Fever”, אבל במקביל הם עובדים באופן קדחתני ויוצא דופן על ההופעה החגיגית והמיוחדת שתתקיים ב-1 באפריל 2023. חברי הלהקה מספרים שזו הופעה שהם לא עשו אף פעם, מבחינת התפאורה, התאורה, האביזרים, השירים. זה יהיה מופע חד פעמי שלא יחזור על עצמו אז אסור לכם לפספס!! בנימה אישית אחרי שהם עברו לא מעט שנים של רגעים יפים, הצלחות, חוויות מטורפות, צמיחה בלתי פוסקת ואלפי אנשים שמביעים את האהבה שלהם ללהקה ולמוזיקה שלה ברחבי העולם. חברי הלהקה מרגישים שהלהקה נמצאת במקום הכי טוב שהם היו בו מעולם. הם מקבלים הכרה משמעותית מכל הכיוונים, בארץ ובחו"ל. הם עובדים יחד באופן מגובש, מסונכרן והרמוני על הבמה ומחוצה לה והכתיבה והיצירה שופעת, עם אלבום חדש בדרך. כפי שזה נראה צפויות לנו עוד הרבה הפתעות בדרך, הראשונה שבהן ממש בקרוב, עם ההופעה המיוחדת והחד-פעמית ב-1 באפריל במועדון הגגרין. אין מצב שאתם מפספסים את זה: ב-1.4.23 במועדון הגגרין. Website / Instagram / Facebook / YouTube / Bandcamp / Spotify / Apple Music עריכת לשון: אורי ענבי / Ori Anabi אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!! "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

ריליס לשישי בחסות הקורונה #13 טום מורלו משחרר סינגל חדש בו הוא משתף פעולה עם Dan Reynolds הפרוטמן של Imagine Dragons, עם הזמרת Shea Diamond ועם להקת האלקטרו דאנס The Bloody Beetroots. מדובר בשיר מחאה שנכתב בעקבות אירועי האלימות המשטרתית וריבוי מקרי הגזענות האחרונים בארה"ב. מילות השיר לא מותירות כל מקום לספק שמדובר באחד משירי המחאה הישירים ביותר של מורלו: "When I call the police/ Will they just kill me?/ Will they just kill you?/ When I call the police/ Will they just protect me/ 'Cause I'm white-skinned too?/ Stand up/ 'Cause you are standing for nothing/ Just shut up/ Cause your words mean nothing" כל הכספים שיכניס השיר יתרמו לארגוני זכויות אדם. להאזנה לשיר: לחצו כאן. אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!! "עימות חזיתי" - תוכנית רוק, ראש בראש, ימי ראשון בשעה 11:00