Search Results

כתב: Moti Kupfer תאריך הוצאה - 12.03.1983 "כשאתה מקים להקה חדשה, אתה משווה את עצמך ללהקות אחרות, כמה אלבומים הם מכרו, הופעות, ועוד, אבל אחרי האלבום הראשון או השני שלך כל מה שמעניין אותך זו היצירתיות שלך, וסיבובי ההופעות. כלומר ברור שאתה עדיין מתעניין במה שאחרים עושים אבל אתה פשוט בוחר את הדרך שלך" כאשר הזמר Fish מדבר על הדרך שלו, ועל הרצון להיות מקורי, הוא ללא ספק מדבר על תחילת דרכה של להקתו "Marillion" הבי-סייד של סינגל הבכורה שלהם (1982) היה קטע ארוך בן 17 דקות (" Grendel ") שגרר השוואות אוטומטיות ללהקת ג'נסיס ההיא של שנות השבעים המוקדמות, בנוסף, קולו הגבוה של פיש נשמע דומה להפליא לקולו של Peter Gabriel , והתלבושות הראוותניות שלו על הבמה היו סממן זהה נוסף. העיתונות הבריטית כמעט ויצאה מגדרה בכותרות על הקאמבק של "ג'נסיס" הפרוגית, אבל בסוף הסתפקה בלכנות את "מריליון" "הג'נסיס השנייה הכי טובה בכל הזמנים". פיש שנולד בשם דרק וויליאם דיק באפריל 1958 באדינבורו, סקוטלנד, הושפע בילדותו מאומנים כמו "ג'נסיס", "המודי בלוז", "טי-רקס", דיויד בואי , ו"פינק פלויד" מה שהיה יכול להעיד על העתיד. את הכינוי שלו Fish הוא זכה לקבל מבעל הדירה שהשכיר לאחר שנראה מתקלח פעמים רבות. "מריליון" שהוקמה לה ממש ברגעים האחרונים לפני בואו של עשור חדש (79) חיכתה לא פחות מארבע שנים עד שבישרה לעולם על תחייתו של הרוק הפרוגרסיבי באריזה שונה: הניאו-פרוג. תת הז'אנר הזה צץ בסוף שנת 1981. הניאו-פרוג מאופיין בתוכן רגשי עמוק, ומועבר לרוב באמצעות מילים דרמטיות ושימוש נדיב בדימויים ובתיאטרליות על הבמה. המוזיקה היא בעיקר תוצר של קומפוזיציה מוקפדת, המסתמכת פחות על ג'ם מאולתר, ויותר על סולו גיטרה חשמלית נקייה, מלודית ואמוציונלית, בשילוב קלידים. ההשפעות העיקריות היו להקות מהגל הראשון של הפרוג-רוק כמו "ג'נסיס", "קאמל", "ואן דר גראף גנרטור" ו"פינק פלויד". בנוסף גם הFאנק, הרוק כבד והPאנק רוק השפיעו על הז'אנר. "מריליון" לקחו את שמם מהסילמריליון: אוסף של כתבי הסופר ג'ון רונלד רעואל טולקין, שהמתופף המייסד מיק פוינטר היה מעריץ שלו. אפרופו פוינטר, לאחר יציאת אלבום הבכורה " Script For a Jester's Tear " שזכה לביקורות מהללות. יצאה הלהקה לסיבוב הופעות שהסתיים בפיטוריו של פוינטר לאחר שמצא לנכuן להתמקד פחות בהופעות ויותר בסטוץ בין שני לילות. "מריליון" שנכנסו להקליט את אלבומם השני "Fugazi" שיצא ב- 12.03.1984, מצאו שהמעיין יבש, ואין להם מספיק חומר ראוי לאלבום. "זו היתה תקופה מוזרה" ציין פיש, היציאה של אלבום הבכורה יצרה הרבה עניין סביב "מריליון" וסביב להקת ניאו-פרוג נוספות שצצו. פתאום כל חברות התקליטים חיפשו את ה"מריליון" שלהם. וההרכב הרגיש לא בנוח עם הטייטל כמביא את בשורת הניאו-פרוג. את אלבום הבכורה הם כתבו במשך בישול איטי של שנתיים-שלוש, וכעת היו לפיש כמה רעיונות גולמיים, וגרסאות מוקדמות לשירים, הלחץ מחברת התקליטים לנפק עוד אלבום גבר. כשההרכב החליף לא פחות מעשרה אולפני הקלטות, והשקיעו כ 120,000 פאונד. "פוגאזי", שנקרא על שם סלנג ששימש חיילים אמריקאים בווייטנאם ומשמעותו "הכל דפוק", המחיש את ההתקדמות שעשתה הלהקה מאז אלבום הבכורה שנשמע שברירי למדי. נביאים, אנשי חזון ומשוררים בכל מקום שמעו את קריאת הגיוס של פיש כשהאלבום השני בעל המורכבות הפרוגית, הדרמה, ומשחקי המילים מצא בכל זאת את "מריליון" בנתיב להצלחה. "אני שומע אותנו באלבום הזה כצעירים, ונאיביים, שמנסים עדיין למצוא את הסגנון שלהם" אמר פיש. "מריליון" ניסו ליצור לעצמם שם ולאו דווקא דרך ההצלחה, מה שיקרה באלבום הבא " Misplaced Childhood " עם הלהיט האלמותי "קיילי". בינתיים עם " Fugazi " האפל נראה היה ש"מריליון" מצאו את האיזון בכתיבת השירים שבנויה היטב כשהכל נמצא במקום הנכון. האלבום נפתח עם " Assassing " הכוללות דמות המתארת ​​את עצמה כמתנקש, כשהמילים הן מטאפורה לרצח אופי. המילים מתפרשות בדרך כלל כהתייחסות לטיעונים המילוליים שקדמו לעזיבתו של מייסד הלהקה והמתופף מיק פוינטר. אך פיש הצהיר כי המילים כוונו לנגן הבס דיז מיניט ולא לפוינטר. השיר " Punch & Judy " מתאר מערכת נישואים שעלו על שרטון. המילים די מבריקות, עם כמה דוגמאות לבעיות יומיומיות ביחסים. השעמום השגרתי שהרבה מערכות יחסים נכנסות אליו בשלב מסוים. יש גם געגוע עז המתואר במילים של התאהבות והנאה אחד מהשני בתחילת מערכת יחסים. ב- " Jigsaw " פיש משליך מפאזל של ילדים לשיר העוסק במערכת היחסים שמתפצלת ולנצח מתכנסת שוב. זה מחמיר כי בכל פעם שהוא חוזר יחד, עוד חלקים מהפאזל הלכו לאיבוד, ואי אפשר להחזיר אותם". ב- " Emerald Lies " הקנאה, וחוסר האמון של גבר בבת זוגו היא זו שתיצור את הטריגר לפירוקו של הקשר ביניהם בהמשך. האלבום נחתם בשני שירים שיש לי החשד שהשפיעו בהמשך על שתי להקות מהניינטיז לקרוא לעצמם ע"ש השירים של "מריליון". " Incubus " מתאר מקרה שבו אישה עוזבת את החבר שבסרטיו הפורנוגרפיים היא כיכבה כדי להיות שחקנית מיינסטרים. על סף הפריצה הגדולה שלה ככוכבת התוכנית, בערב הפתיחה לעיני המבקרים, היא פתאום מזהה את אהובה לשעבר בקהל, ומפחדת שהוא עלול לחשוף את עברה המלוכלך. שיר הנושא " Fugazi " חותם את האלבום עם התייחסות קודרת של פיש למצבו של העולם "'This world is totally fugazi" שמשמעותו שהעולם דפוק מעבר לכל זיהוי. את המונח פוגאזי הוא שאב מסלנג של החיילים האמריקאים בויאטנם מתוך הספר Nam של מארק בייקר. עטיפת האלבום צוירה ע"י מארק וילקינסון מי שהיה אחראי על כל עטיפות האלבומים של "מריליון". העטיפה כוללת רבים מהאלמנטים מהלבום הבכורה. התמונות על הקיר, והבניין ההרוס מחוץ לחלון נעשו על ידי ג'ולי הייזלווד, אשתו של וילקינסון. התקליטים על הרצפה הם " The Wall " של "פינק פלויד", "Over" ו- "Fool's Mate" של פיטר האמיל והסינגל שיצא לפני האלבום "Punch and Judy". להאזנה: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

הוא ללא ספק אחד הבסיסטים הגדולים והמוכרים במטאל והוא גם יוצר וכותב בחסד עליון. בואו לקרוא כמה עובדות על Steve Harris. (Photo: Francesco Castaldo) הוא נולד במזרח לונדון ב- 12 למרץ 1956 בשם Stephen Percy Harris. בצעירותו הוא שאף להיות כדורגלן. הוא אותר על-ידי צייד כישרונות ושיחק בקבוצת הנוער של ווסטהאם יונייטד, קבוצת הכדורגל שהוא אוהד עד היום. בשנות העשרה המוקדמות לחייו הוא החל לגלות עניין במוזיקת רוק ובמקביל הוא הבין שאינו מעוניין להפוך לכדורגלן מקצועי. האריס רצה ללמוד לנגן על תופים אבל בשל מגבלות מקום בבית הוריו הוא בחר לבסוף בגיטרת הבס. בשנת 1971 הוא רכש את גיטרת הבס הראשונה שלו שהייתה חיקוי של פנדר פרסיז'ן. האריס לימד את עצמו כיצד לנגן בה. עשרה חודשים בלבד לאחר שרכש את הגיטרה הראשונה שלו, הוא כבר הצטרף ללהקה שנקראה "Influence" ובהמשך שינתה את שמה ל- "Gypsy's Kiss". בפברואר 1974 הוא הצטרף ללהקת "Smiler" והחל לכתוב שירים ללהקה, אך חברי הלהקה דחו אותם בשל העובדה שהם היו מורכבים מידי לטעמם. בחג המולד של שנת 1975, הקים האריס את "Iron Maiden", כאשר את ההשראה לשם הלהקה הוא קיבל מהסרט האיש עם מסכת הברזל בו ראה מכשיר עינויים העונה לשם "בתולת הברזל". עוד על הקמת הלהקה קיראו כאן . שלוש שנים בדיוק לאחר הקמת ההרכב הראשון, ב- 31 לדצמבר 1978, תערוך "איירון מיידן" את ההקלטה הראשונה הידועה כ- " Soundhouse Tapes ". בשלב זה הלהקה כללה את סטיב האריס בבס, Dave Murray ו- Paul Cairns בגיטרה, Doug Sampson כמתופף ו- Paul Di'Anno כזמר. לפני שהלהקה הוחתמה על-ידי חברת EMI בשנת 1979, עבד האריס כשרטט במשרד אדריכלות באיסט אנד של לונדון. בהמשך הוא אפילו שימש כמנקה רחובות. האריס הוא חבר הלהקה המקורי היחיד ב"איירון מיידן" והיחיד יחד עם הגיטריסט Dave Murray להופיע בכל 17 אלבומי האולפן שלה. להאריס סגנון יחידה מאוד ייחודי. הוא נחשב לאחד מנגני הבס הטובים והמשפיעים בעולם המטאל והוא גם זה שמזוהה עם סגנון "הדהירה" שהוא מצליח לייצר באמצעות נגינה באצבעותיו וללא מפרט, סגנון המוכר לנו בין היתר משירים כמו " The Trooper " ו- " Run To The Hills ". בנוסף להיותו בסיסט, האריס מנגן גם בקלידים בחלק משירי הלהקה והוא גם שר קולות רקע. האריס הוא גם הכותב העיקרי של הלהקה והוא מושפע בין היתר מספרים וסרטים בכתיבת המילים. הוא גם אחראי לעיבוד והפקת חלק מאלבומי הלהקה, ואף בבימוי של חלק מהקליפים שלה. ההשפעות המוזיקליות על האריס היו הן מתחום הרוק הקלאסי, הן מז'אנר הרוק הכבד והן מהרוק המתקדם. בשנת 1991 שיתף האריס פעולה עם שני הטניסאים John McEnroe ו- Pat Cash ושחרר איתם סינגל בו השתתפו גם חברו Nicko McBrain והזמר Roger Daltrey . הסינגל כלל קאבר לשיר "Rock and Roll" של "לד זפלין" ושוחרר במסגרת פרויקט הצדקה "Life Aid Armenia". בשנת 2012 שחרר האריס את אלבום הסולו הראשון שלו "British Lion" ובשנת 2020 שוחרר אלבום הסולו השני שלו במסגרת ההרכב שנקרא: "The Burning". "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

ב- 10 למרץ, 1992, "Body Count" הוציאו את אלבום הבכורה שלהם הקרוי "Body Count". בתחילת שנות התשעים Ice-T  כבר ביסס את עצמו כאחד הקולות המשפיעים ביותר בהיפ-הופ של החוף המערבי. אלבומים כמו "Rhyme Pays", "Power" ו- "O.G. Original Gangster" הפכו אותו למספר סיפורים חסר פחד שעסק בפשע, בגזענות ובאלימות משטרתית ללא היסוס. אך הרבה לפני שהפך לחלוץ ראפ, Ice-T  הושפע עמוקות מרוק ומהבי מטאל. כשהתבגר בלוס אנג'לס הוא האזין ללהקות כמו "Black Sabbath" ו- "Slayer", והרצון להקים להקת מטאל תמיד היה חלק מהשאיפות המוזיקליות שלו. שורשיה של להקת "Body Count" למעשה חוזרים לאמצע שנות השמונים, כאשר Ice-T  התיידד עם הגיטריסט Ernie C בסצנת המועדונים של לוס אנג'לס. השניים חלקו אהבה עמוקה להבי מטאל ולעיתים קרובות דיברו על הקמת להקה, הרבה לפני שהרעיון הפך למציאות. במהלך הופעות הראפ של Ice-T  הם נהגו לעיתים לבצע יחד קטעים כבדים כמעין פרויקט צדדי, ובהדרגה גיבשו הרכב מלא שכלל את Mooseman בבס, Beatmaster V בתופים ו-D-Roc בגיטרת קצב. מה שהתחיל כניסוי משעשע בין חברים התפתח לאט לאט ללהקה פעילה של ממש. הרעיון הזה הפך בסופו של דבר למציאות כאשר המוזיקאים הקימו רשמית את הלהקה "Body Count". המטרה שלהם לא הייתה ליצור פרויקט ראפ עם גיטרות, אלא להקת מטאל אמיתית שתשלב ריפים של הארדקור עם הפרשנות החברתית החדה והסיפורים של Ice-T . הקהל פגש לראשונה את הפרויקט באלבום של Ice-T  משנת 1991 "O.G. Original Gangster", שם הקטע "Body Count"  הציג את הלהקה למאזינים. התגובה הייתה מיידית. המעריצים הסתקרנו מהשילוב הלא צפוי בין האגרסיביות של הת'ראש מטאל לבין הגישה והאנרגיה של ההיפ-הופ. כאשר הלהקה נכנסה לאולפן להקליט את אלבום הבכורה שלה, היא הצליחה לייצר צליל שנשמע גולמי, רועש ומתריס כאחד. ריפי הגיטרה החדים של Ernie C שולטים במיקס, בעוד Ice-T  נע בין פרייזינג של ראפ לצעקות הארדקור, וכך נוצר סגנון שכמעט ולא נשמע כמותו באותה תקופה. אחד הרגעים המתפוצצים הראשונים באלבום מגיע עם "Body Count's in the House" , הצהרה זועמת על-כך שהלהקה הגיעה. ריפים מהירים בסגנון ת'ראש ותיפוף עוצמתי מניעים את השיר, בעוד Ice-T  משחרר ביצוע ווקאלי אגרסיבי שמגדיר מיד את הטון של האלבום כולו. קטע בולט נוסף הוא "Bowels of the Devil" , אחד הרגעים הכבדים ביותר באלבום. השיר עוסק בטראומה הפסיכולוגית שחווים חיילים החוזרים מהמלחמה, ומשלב ריפים אפלים עם סיפור טעון ועוצמתי. עם "There Goes the Neighborhood"  הלהקה מתמודדת ישירות עם המבקרים שטענו כי לראפר שחור אין מקום בעולם ההבי מטאל. השיר הופך את הביקורת הזו לציניות ולהתרסה, וחוגג את סירובה של הלהקה להיכנע לגבולות מוזיקליים תוך שהוא מציג את אחד הריפים הזכירים ביותר באלבום. רגע מטריד משהו הראוי לציון מופיע ב- "Evil Dick" , קטע נרטיבי אפל הבנוי סביב ריף גרובי כבד ואיטי יותר. Ice-T  מספר כאן את סיפורה של דמות טורפת בסגנון שמזכיר מונולוג מתוך סרט אימה. ואז, בדקה 2:42, אחרי ספוקן-וורד קצר, הכל הופך לכאוטי. הגיטרה משתוללת, הקצב מוכפל, והדמות "המאיימת" מבצעת (לכאורה) אקט מיני פרוע לקול אנחות וגניחות שמלוות אותנו עד ל(כמעט) קליימקס המטורף. אך השיר שהגדיר יותר מכל את מורשת האלבום הוא "Cop Killer" . השיר נכתב כמחאה נגד אלימות משטרתית ועורר סערה עצומה ברחבי ארצות הברית. איגודי שוטרים ופוליטיקאים גינו את השיר והאשימו את הלהקה בעידוד אלימות נגד אנשי חוק. הלחץ הציבורי הוביל בסופו של דבר לכך ש- Ice-T  הסיר את השיר מההוצאות המאוחרות של האלבום, אף שהוא עצמו הגן עליו כיצירה של מחאה פוליטית ופרשנות חברתית. עטיפת האלבום הפכה במהירות לאחת התמונות המזוהות ביותר עם הלהקה. הגולגולת הבולטת שעל מצחה חרוט שם הלהקה משקפת היטב את הרוח הגולמית והמתריסה של המוזיקה ומסייעת לבסס את הזהות הוויזואלית של "Body Count". למרות הסערה סביב "Cop Killer" , האלבום הגיע אל ארבעים המקומות הראשונים במצעד האלבומים של Billboard 200 והפך לאחד המקרים המוקדמים שבהם היפ־הופ והבי מטאל התנגשו זה בזה באופן ישיר. שנים לפני להקות כמו "Rage Against the Machine", "Korn" ו- "Limp Bizkit" שהפכו את הראפ־מטאל למיינסטרים, "Body Count" כבר פתחה את הדלת לשילוב הזה. גם היום "Body Count" עדיין נשמע גולמי, מרדני וחסר פחד. זהו אלבום בכורה מכונן שהוכיח כי מוזיקה כבדה יכולה לשאת על כתפיה מסר של מחאה חברתית בדיוק באותה עוצמה כמו ההיפ־הופ. להאזנה : Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

כמה מילים על Vinnie Paul הידוע בעיקר כמתופף להקת "Pantera". (Photo: Mike Pont) הוא נולד בטקסס ב- 11 למרץ 1964 בשם Vincent Paul Abbott. אביו היה מפיק וכותב שירי קאנטרי. בצעירותו הוא למד לנגן על טובה, אך מהר מאוד עשה הסבה לתופים בהשפעת אביו שהסביר לו שאין הרבה קריירה לנגני טובה. הוא האח הגדול של הגיטריסט Dimebag Darrell , אשר נולד ב- 20 לאוגוסט 1966. השניים הקימו יחד את להקת "Pantera" בשנת 1981. בתחילה סגנון הלהקה נע בין הבי מטאל לגלאם מטאל אך לאחר צירופו של הזמר Phil Anselmo בשנת 1987, היא החלה לשנות את פניה וסגנונה בהדרגה לכיוון הת'ראש מטאל ובהמשך למה שיוגדר מאוחר יותר כגרוב מטאל. עוד על תהליך השינוי המהותי שעברה הלהקה, קיראו שניים מתוך ארבעה הפרקים שכתבנו בסדרת "הרובוטריקים של המטאל" כאן: 1. עלייתם של הרובוטריקים : 2. נקמתם של הרובוטריקים של המטאל - Revenge of the Fallen: לאחר פירוקה של "Pantera" הקימו ויני פול ודימבאג דארל בשנת 2003 את ההרכב "Damageplan". בחודש דצמבר 2004, במהלך הופעה של הלהקה נרצח אחיו של ויני - Dimebag Darrell מיריות של אחד הצופים, באירוע שזעזע את עולם המטאל. בעקבות מותו של אחיו, חשב ויני פול כבר לוותר על מוזיקה. בסופו של דבר הוא הצטרף לסופרגרופ "Hellyeah", בשנת 2006. ויני פול נמצא מת בביתו בלאס וגאס ב- 22 ליוני 2018. הוא לקה בליבו בזמן שנתו. הוא נקבר לצד Dimebag Darrell בארלינגטון טקסס. על המצבה שלו נכתב ציטוט משיר של "Hellyeah". במהלך הקריירה המוזיקלית שלו שחרר ויני פול 9 אלבומי אולפן יחד עם "פנתרה", אלבום אחד עם ההרכב "Damageplan" ועוד 6 אלבומים עם ההרכב "Hellyeah", האחרון שבהם שוחרר בספטמבר 2019, לאחר מותו. ויני פול גם שיתף פעולה עם לא מעט אומנים. אחד משיתופי הפעולה הבולטים היה עם David Allan Coe במסגרת האלבום "Rebel Meets Rebel" בו השתתפו גם אחיו Dimebag Darrell והבסיסט Rex Brown מלהקת "פנתרה". "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

היום נספר לכם על הקלידן Rami Jaffee הידוע בעיקר כחבר בלהקת ה- "Foo Fighters". (Photo: Palmspringslife.com) = הוא נולד בלוס אנג'לס קליפורניה ב- 11 למרץ 1969 לאב ממוצא יהודי-רוסי ולאמא ממוצא יהודי-מרוקאי. = מכספי מתנת בר המצווה הוא רכש את הקלידים הראשונים שלו ותוך זמן קצר החל לנגן בלהקות בית ספר מקומיות. = רמי למד בבית הספר היסודי "Hancock Park" ובתיכון "Fairfax". הוא מעיד שניתן היה לראות אותו מאלתר בהפסקות על פסנתר הכנף באולם של התיכון, עם שיער ארוך וחולצת טריקו של ה- "Grateful Dead". = הוא גדל ברובע "פיירפקס" והיה מגיע לבית הכנסת "בית עם" בשכונה. בגיל 16 הוא עבד כיועץ במחנה של המרכז הקהילתי יהודי (JCC). = בשנים 1982 עד 1987 הוא ניגן בלהקות מקומיות, בעיקר "Daisy Chamber" שניגנה מוזיקה בסגנון David Bowie . = במקביל הוא דאג לפקוד את הדלי השכונתי "Kibitz Room" שם צפה בהופעות של להקות מקומיות מידי לילות שלישי. = לאחר שסיים את לימודי התיכון הוא החל לעבוד כנגן סשנים באולפני הקלטות. בשנות התשעים הוא השתתף באלבומים של אומנים כמו Rickie Lee Jones, "the Hookers", Leah Andreone ו- Chalk FarM. = בשנת 1989 הוא הצטרף ללהקת "Apples" אותה הקימו Jakob Dylan (בנו של Bob Dylan ) ו- Tobi Miller. = כמה שבועות לאחר מכן, הם שינו את שמם ל- "Wallflowers" וחתמו על חוזה הקלטות עם "Virgin Records". (Photo: Fanart.TV) = בשנת 1992 הוציאה הלהקה את אלבום הבכורה "The Wallflowers". רמי ניגן בקלידים, שר קולות רקע והשתתף בכתיבת אחד השירים. = האלבום לא הצליח במיוחד אבל הלהקה זכתה לשמש להקת חימום ללהקות כמו "Cracker ו- "10,000 Maniacs". = הפריצה הגדולה הגיעה עם האלבום השני "Bringing Down the Horse", אשר כלל את הלהיטים One Headlight", 6th Avenue Heartache", "Three Marlenas" ועוד. תאזינו כמה צלילי אורגן ההאמונד שלו משפיעים על השיר "The Difference". = במקביל לחברותו ב- "Wallflowers" היה רמי נגן סשנים מבוקש, בין היתר באלבומים כמו "On How Life Is" של Macy Gray, האלבום "Undiscovered Soul" של Richie Sambora והאלבום "Jubilee" של "Grant Lee Buffalo". = בשנת 1998 קיבלו "The Wallflowers" מועמדות לגראמי על השיר "Heroes" שהופיע בסרט "Godzilla". = בשנת 2000 הוציא יחד עם "The Wallflowers" את אלבומם השלישי "Breach". רמי ישאר חבר הלהקה ויהיה שותף גם בשלושת האלבומים הבאים שלה כולל "Glad All Over" משנת 2012. = בשנת 2005 החלה Jaffee לשתף פעולה עם ה- "Foo Fighters", כנגן בהופעות. גם כאשר לא היה חבר רשמי בלהקה השפיע רמי על הסאונד של הלהקה בהופעות, כפי שניתן לשמוע בין היתר בביצוע הבא מתוך האלבום " Skin And Bones " משנת 2006. = במקביל התארח רמי בכל אלבומי הלהקה כנגן סשנים, החל מהאלבום " In Your Honor " משנת 2005, ובהמשך באלבומים " Echoes, Silence, Patience & Grace " משנת 2007, " Wasting Light " משנת 2011, " Sonic Highways " משנת 2014. = בשנים 2012 ו-2013, רמי היה חבר ב- "Sound City Players", סופרגרופ שהוקמה על ידי Dave Grohl , שבנוסף להופעה בסרט התיעודי של גרוהל מ-2013, " Sound City ", הופיעה במספר מצומצם של מופעים בשנת 2013. = בשנת 2017 הוכרז רמי כחבר רשמי של הלהקה. האלבום המלא הראשון שהוציא עם הלהקה כחבר רשמי היה " Concrete and Gold " משנת 2017, אך מי שיעיין בקרדיטים למיני אלבום " Saint Cecilia " משנת 2015 יראה שכבר שם הוא צוין בקרדיטים כחלק מחברי הלהקה. = בשנת 2021 הוציא יחד עם הפוס' את האלבום " Medicine at Midnight " ואת אלבום המחווה לימי הדיסקו של ה"בי-ג'יז" " Hail Satin ". (Photo: Fanart.TV) = במרץ 2022 הוציא את האלבום " Dream Widow " - אלבום הבכורה של ההרכב הלכאורה של Dave Grohl וחברי ה- "Foo Fighters". = באותה שנה השתתף עם הלהקה בסרט " Studio 666 ". = במרץ 2022 הלהקה מאבדת את טיילור שלה אבל לא את הדרך שלה ושנה לאחר מכן היא מציגה את המתופף החדש שלה Josh Freese. = ביוני 2023 היא מוציאה את האלבום ה-11 שלה אך הראשון ללא טיילור, "But Here We Are". האלבום הופק ע"י Greg Kurstin ושאר חברי הלהקה כשדייב מקליט את כל תפקידי התופים באלבום. זהו ללא ספק אלבום קינה, הן מבחינת הסאונד והן מבחינת המילים, דייב משקף בשירים את הרגשות שהוא והלהקה חוו בעקבות מותו של טיילור אך גם מה שהוא עצמו חווה בעקבות מותה של אימו וירג'יניה. = רמי הוביל את להקת הבית של התוכנית "The Fran Drescher Show". = בשנת 2007 הוא השתתף באלבום "Good Apollo, I'm Burning Star IV, Volume Two: No World for Tomorrow"' האלבום הרביעי של "Coheed and Cambria". = בשנת 2010 הוא הפך לבעלים משותף של אולפן ההקלטות "Fonogenic Studios" בעמק סאן פרננדו. = בשנת 2014, הוא גילה את קבוצת הפייסבוק Bring Foo Fighters To Israel והגיב לדף באלו המילים: "Yes!!!! Bring Us!!! Been to long Since I was Chiling in Neve Tzedek!!!" = כשהפוס' הופיעו במסגרת התוכנית "Saturday Night Live" לכבוד חג המולד שנת 2017, רמי העמיד על הקלידים שלו חנוכייה. = מגוון כלי המקלדת עליהם מנגן רמי באלבומים השונים ובהופעות בהם משתתף רחב במיוחד והוא כולל בין היתר: פסנתר, סינתסייזר, אורגן האמונד, מלוטרון, וורטילייזר, אורגן Vox, אופטיגן, Farfisa אקורדיון ועוד. הוא בנוסף שר ומנגן על מפוחית. = במהלך הקריירה המוזיקלית שלו רמי ניגן והופיע עם אומנים נוספים כמו Pete Yorn, "Stone Sour", Joseph Arthur, "Soul Asylum" ועוד. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

ב- 11 למרץ, 1983, "Quiet Riot" הוציאו את אלבומם השלישי "Metal Health". בתחילת שנות ה- 80 סצנת ה- "Sunset Strip" בלוס אנג'לס הייתה בשיא פריחתה. מועדונים כמו ה-"Whisky a Go Go" וה- "Starwood" היו מלאים כמעט בכל ערב בלהקות שניסו להפוך גיטרות רועמות ופזמונים קליטים לחוזי הקלטות גדולים. "Quiet Riot" כבר בילתה כמה שנים במרדף אחר החלום הזה. הלהקה הוקמה בשנת 1973 על-ידי הגיטריסט Randy Rhoads  והבסיסט Kelly Garni, כאשר Kevin DuBrow הצטרף זמן קצר לאחר מכן כסולן. שני האלבומים הראשונים שלהם יצאו רק ביפן בשנת 1978 ולא הצליחו לפרוץ את גבולות המדינה. כאשר Randy Rhoads  עזב את הלהקה בשנת 1979 כדי להצטרף ל- Ozzy Osbourne , עתידה של "Quiet Riot" היה לא ברור. מותו הטראגי של Randy Rhoads  בתאונת מטוס במרץ 1982 הטיל צל כבד עוד יותר על סיפור הלהקה, אך במהלך 4 השנים מאז עזיבתו הלכה והתגבשה לה כבר להקה חדשה. Kevin DuBrow נשאר בעמדת הסולן, ולצידו הצטרפו הגיטריסט Carlos Cavazo, הבסיסט Rudy Sarzo והמתופף Frankie Banali . ההרכב הזה עתיד היה להקליט את האלבום שישנה את הכל. בעבודה עם המפיק Spencer Proffer באולפני "Pasha Music House Studios" שבהוליווד, יצרה הלהקה סאונד ששילב בין עוצמה גולמית של הבי מטאל לבין מלודיות קליטות שמתאימות לרדיו. התוצאה הייתה "Metal Health", אלבום מלא בריפים אדירים, שירה מחוספסת רווית שכבות וקולות רקע, ופזמונים גדולים שמילאו אולמות והצליחו ללכוד בצורה מושלמת את רוח סצנת המטאל של תחילת שנות ה-80. האלבום נפתח בסערה עם "Metal Health (Bang Your Head)" , אחד מההמנונים הגדולים של המטאל (לכל הפחות באותו עשור). השיר בנוי סביב ריף כבד ופזמון שממש מזמין את הקהל להצטרף לשירה, והוא הצליח ללכוד בצורה מושלמת את הרוח המרדנית של תרבות ה- "Headbangers" של התקופה. במהרה הוא הפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם "MTV" ועם תחנות הרוק של התקופה. הפריצה המסחרית הגדולה ביותר של האלבום הגיעה עם "Cum On Feel the Noize" , גרסת כיסוי לשיר הקלאסי של "Slade". מעניין לדעת ש- Kevin DuBrow בתחילה כלל לא רצה להקליט את השיר. הוא האמין שהלהקה צריכה להתמקד רק בחומר מקורי וחשש שגרסת כיסוי עלולה לגרום להם להיראות פחות אותנטיים. המפיק Spencer Proffer שכנע את הלהקה להקליט אותו בכל זאת, והקטע הוקלט במהירות וללא ציפיות מיוחדות. באופן אירוני, דווקא הוא הפך ללהיט הגדול ביותר של הלהקה ולשיר המזוהה ביותר עם "Quiet Riot". נקודת שיא נוספת באלבום היא "Slick Black Cadillac" , שיר שכבר הופיע בגרסה מוקדמת יותר באלבום הבכורה של הלהקה שיצא רק ביפן. הגרסה שהוקלטה מחדש כאן נשמעת מהודקת וכבדה יותר, ומונעת על ידי סאונד הגיטרה האגרסיבי של Carlos Cavazo ועבודת התופים העוצמתית של Frankie Banali . רגע שונה באלבום מגיע עם "Don't Wanna Let You Go" , בלדה איטית יותר שמציגה צד מלודי ורך יותר של הלהקה. השיר מאפשר ל- Kevin DuBrow להדגיש את היכולות הווקאליות שלו מעבר לצרחות המטאל האופייניות, והוא מוסיף לאלבום רגע של נשימה בין הריפים הכבדים. "Love's a Bitch"  ממשיך בכיוון המלודי ומשמש למעשה כמעין Power Ballad, עם פזמון חזק ושירה מלאת רגש, תוך שהוא עדיין שומר על הקצה הרוקיסטי שמאפיין את הסאונד של הלהקה. עטיפת האלבום עוצבה על ידי Stan Watts, שעבד קודם לכן על עטיפות של "Black Sabbath" ו- "The Doobie Brothers". חברי הלהקה רצו ליצור אייקון ויזואלי שיזוהה איתם, ו- Rudy Sarzo הציע רעיון בהשראת הדמות מהספר "The Man in the Iron Mask" של Alexandre Dumas. בניגוד למה שרבים מהמעריצים חשבו, הדמות עטוית המסכה שמופיעה על העטיפה לא הייתה של Kevin DuBrow, אלא של Watts עצמו. התמונה צולמה על-ידי אשתו ולאחר מכן עברה עיבוד איירבראש כדי ליצור מראה דרמטי. לאור הצלחת האלבום, הפכה המסכה לכל-כך מזוהה עם הלהקה, עד ש- DuBrow החליט לעטות מסכה דומה על עטיפת האלבום הבא, "Condition Critical". עם יציאתו האלבום "Metal Health" הגיע למקום הראשון במצעד Billboard 200 והדהים את תעשיית המוזיקה כולה. באותה תקופה הבי מטאל נחשב עדיין לז'אנר נישתי יחסית, ומעטים האמינו שאלבום מטאל יכול לכבוש את פסגת המצעדים בארצות הברית. ההצלחה של "Metal Health" הפכה אותו לאלבום המטאל הראשון אי פעם שהגיע למקום הראשון במצעד, וסללה את הדרך לגל הלהקות שעתיד היה לשלוט בעשור, ביניהן "Mötley Crüe", "Ratt" ו- "Twisted Sister". גם היום "Metal Health" נחשב עדיין לאחד האלבומים המכוננים של עידן המטאל של "MTV" בתחילת שנות ה-80. הוא לכד את הרגע שבו המטאל עבר מבמות המועדונים אל מרכז התרבות הפופולרית, והפך את "Quiet Riot" לחלוצים בלתי צפויים של התפוצצות המטאל של שנות ה-80. להאזנה : Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

אלבום המופת "Déjà Vu" שוחרר ב- 11 למרץ 1970, והוא כולל שיתוף פעולה ייחודי של ארבעה יוצרים ומבצעים מופלאים. הסיפור של האלבום הזה מתחיל במקום בו הסתיים סיפורו של אלבום הבכורה המדהים של השלישיה "Crosby, Stills & Nash", עליו הנכם מוזמנים לקרוא כאן . אלבום הבכורה של "CSN" זכה להצלחה רבה ולביקורות משבחות. הוא נמכר בכמויות גדולות ומשוחררים ממנו מספר להיטים שיוצרים אצל חברת התקליטים והקהל ציפייה לעוד חומרים מהשלישיה. הואיל ובאלבום הבכורה רוב הכלים נוגנו על-ידי Stephen Stills , קיבלו החברים החלטה להגדיל את מעגל הנגנים לקראת האלבום הבא. הבחירה הראשונה היתה Steve Winwood, אולם הוא לא היה זמין והלהקה המשיכה בחיפושיה אחר נגנים שישלימו את ההרכב ויאפשרו לו להעביר את החומרים שהוקלטו באולפן גם אל הבמה. בהמלצתו של מיסד חברת התקליטים אטלנטיק Ahmet Ertegün, מצורף Neil Young להרכב והרביעייה יוצאת לסיבוב הופעות בקיץ 1969. באופן זה, כשלושה חודשים לאחר שחרורו של אלבום הבכורה, מופיעה כבר השלישיה בפסטיבל וודסטוק האגדי, כאשר Neil Young עלה כאורח לבמה לחלקו השני וה"חשמלי" של המופע, והחיבור המטורף הזה רק מגביר את הציפייה לאלבום פרי עיטם של ארבעת המופלאים, וכך נולדה לה "Crosby, Stills, Nash & Young". (Photo: Last.FM) הרביעייה נכנסת לאולפן מחוזקת במתופף Dallas Taylor ובבסיסט Greg Reeves אשר אפילו קיבלו קרדיט בכותרת עטיפת האלבום. ואולם, באולפן האווירה לא היתה שמחה וצוהלת כשם שהייתה במהלך החיבור הראשוני בין החברים. עצב ואווירת נכאים ריחפו מעל הקלטות האלבום, לאחר שמרבית החברים חוו תחושה של אובדן עובר לכניסתם לאולפנים. Graham Nash נפרד בדיוק מאהובתו הזמרת והיוצרת ג'וני מיטשל, Stephen Stills נפרד מחברתו הזמרת ג'ודי קולינס ו- David Crosby איבד את בת זוגו קריסטין הינטון בתאונת דרכים טראגית שנגרמה עת אחד מהחתולים של השניים זינק עליה כשהיתה בדרכה עם הרכב לוטרינר. קיימת מחלוקת באשר למספר שעות האולפן שהושקעו בהקלטת האלבום, הנע בין 500 ל- 800 שעות לפי גירסתו של Stephen Stills , אך ברור שבמונחים של התקופה מדובר בנתון חריג אשר נבע ככל הנראה מהמצב הנפשי בו היו נתונים מרבית החברים. האלבום כולל עשרה שירים. כל אחד מארבעת החברים תרם שיר אחד לכל צד של האלבום, אותו הוא כתב באופן מלא, כאשר מרבית השירים מוקלטים בדרך כלל סולו, על-ידי האומן שיצר אותו, בעוד יתר החברים מגיעים בשלב מאוחר יותר לאולפן בכדי להוסיף ולקשט בנגינה ובהרמוניות קוליות. הדבר תרם כמובן לגיוון ולוורסטיליות של השירים באלבום. שני השירים הנוספים שהשלימו את האלבום היו " Woodstock " שסוגר את צידו הראשון של הויניל, ו- Everybody I Love" You " החותם את האלבום, אותו כתבו סטילס ויאנג. באופן מפתיע, למרות האווירה הקשה ששררה באולפן והגם שמרבית ההקלטות בוצעו באופן עצמאי ובהיעדר נוכחות מלאה של כל הרביעייה באולפן, האלבום הזה עדיין שלם, אחיד וכל-כך מגובש עד כי לא ניתן להבחין כלל בסיפורי הרקע שאפפו אותו ובחוסר שיתוף הפעולה המלא בין החברים. התוצאה הסופית היא אלבום עם נגינה מושחזת ומדויקת, הרמוניות עשירות ומקצבים חזקים, אשר מתוכו שוחררו שלושה סינגלים מצליחים ואשר יתר השירים בו ממשיכים להדהד גם חמישה עשורים לאחר מכן. השיר " Carry On " הוא שיר פולק קצבי עם הרמוניות מדהימות אתו כתב סטילס לבקשת נאש, שאמר שחסר להם שיר קצבי לפתוח איתו את האלבום. בנוסף לגיטרה Stephen Stills מנגן כאן גם על בס, כלי הקשה וגם על אורגן ההאמונד. השיר הזה מורכב למעשה משני שירים, כאשר החלק השני הינו ווריאציה של השיר " Questions " המופיע באלבום "Last Time Around" של להקת "Buffalo Springfield". הרצועה השניה " Teach Your Children " הינה שיר קאנטרי חביב שנכתב על ידי Graham Nash ומתייחס ליחסיו המורכבים עם אביו שבילה זמן בכלא. Jerry Garcia מה"גרייטפול דד" מנגן כאן בפדאל סטיל גיטאר באופן מדהים. בתמורה לנגינתו העניקו לו החברים שיעורים בהרמוניות ווקאליות אותם יישם בהצלחה באלבומים הבאים של "גרייטפול דד" - "Workingman's Dead" ו- "American Beauty". השיר השלישי " Almost Cut My Hair " הינו המנון בלוז היפי של David Crosby , והוא כולל מתקפת גיטרות מדהימה של קרוסבי, סטילס ובעיקר יאנג שמנגן כאן את הסולו. זה הקטע הכי ספונטני באלבום, אשר הוקלט בזריזות בשעות האחרונות שנותרו ללהקה באולפן ולכן הוא כמעט ולא כולל אובר דאבינג והרמוניות קוליות, אלא בעיקר את קולו השבור של David Crosby שהושפע אותה עת ממות חברתו קריסטין. האלבום משנה כיוון עם " Helpless " המלנכולי והמדהים של Neil Young אשר וגע בזיכרונות הילדות של יאנג, בעיקר מחלת הפוליו שתקפה אותו כשהיה בן שש. Neil Young הקליט את השיר במקור יחד עם ה"קרייזי הורס" ובגרסה הנוכחית הוא מנגן כמעט על כל הכלים. הצד הראשון של הויניל נחתם עם " Woodstock " אותו כתבה ג'וני מיטשל לאחר ששמעה מנאש, קרוסבי ואחרים חוויות על מה שהתחולל שם. מיטשל לא הופיעה בפסטיבל Woodstock המיתולוגי, הואיל ונקבעה לה באותו זמן הופעה בתוכנית טלוויזיה. השיר נכתב על-ידה במקור כשיר פולק, אך ארבעת החברים העניקו לו פרשנות חשמלית שעשתה עמו חסד ושלחה אותו הישר לראש המצעדים, כסינגל הראשון ששחררה הלהקה מהאלבום. מיטשל הקליטה בהמשך גירסה משלה לשיר אשר הופיעה באלבומה "Ladies of the Canyon". הצד השני של הויניל נפתח עם " Déjà Vu " – שיר הנושא שמשלב פולק עם בלוז אותו כתב David Crosby על חווית דה ז'ה וו שחווה כשהוזמן להצטרף לשיט על סירה של חבר. David Crosby השיט את הסירה וציין שהרגיש כאילו עשה זאת כבר בעבר. קרוסבי שהושפע אז מהבודהיזם, האמין שהחיים הם כמו גלגל מחזורי. הרצועה השניה בצד השני של הויניל " Our House " הינה אחת מהקסומות באלבום. Graham Nash כתב את השיר על יום אחד בחיי הזוגיות שלו עם ג'וני מיטשל, בקוטג' המשותף שלהם בלוס אנג'לס. הקטע השלישי בצד השני - " 4 + 20 " נכתב על-ידי Stephen Stills . קטע פולק אקוסטי שמספר סיפור עצוב על ילד שנולד למשפחה עניה ומוצא את עצמו ערירי בערוב ימיו, מיחל כבר שהמוות יבוא. הכלי היחיד בו נעשה שימוש בשיר הזה הוא הגיטרה האקוסטית של Stephen Stills . השיר הבא " Country Girl " הוא יצירה קצרה של Neil Young , מחרוזת במקצב כמעט וואלסי, עם אורגן עמוק והרמוניות ווקאליות, המורכבת משלושה חלקים. החלק הראשון "Whisky Boot Hill" מבוסס על קטע שיאנג כתב עוד בשנת 1967 לאלבום הסולו הראשון שלו. הקטע השני "Down Down Down" מבוסס על קטע שיאנג כתב ל"בופאלו ספרינגפילד", אך לא ראה אור והקטע האחרון נקרא "Country Girl (I Think You're Pretty)". האלבום נחתם בנימה חיובית ו"היפית" כיאה לתקופה, עם " Everybody I Love You ", שהינו השיר היחיד שלא נכתב סולו על-ידי חד החברים. סטילס ויאנג משתפים כאן פעולה בכתיבה, כאשר כל אחד מששת חברי הלהקה תורם כאן בשירה או נגינה. בשנה שלאחר הוצאת האלבום, ישחרר כל אחד מארבעת המופלאים אלבום סולו משלו. ניל יאנג יוציא את " After the Gold Rush ". דייויד קרוסבי משחרר את " If I Could Only Remember My Name ". גרהאם נאש משחרר את האלבום "Songs for Beginners". סטפן סטילס ישחרר את אלבום הבכורה שלו "Stephen Stills". העובדה שהאלבומים משוחררים זמן מאוד קצר לאחר יציאתו של "Déjà Vu" מאפשרת לנו לומר שבמקרה הזה השלם גדול יותר מסך חלקיו, וכי עד כמה שאלבומי הסולו של הרביעייה מדהימים, כל אחד בזכות עצמו, עדיין באלבום נושא סיקורנו קיים הערך המוסף שנובע מהחיבור המטאורי בין ארבעה יוצרים, כל-כך מוכשרים והופך אותו לקלאסיקה חוצת מקום וזמן. להאזנה: Spotify , Apple Music . "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

המלצת המערכת... והפעם... "4" - אלבום האולפן הרביעי שלך "Foreigner" ששוחרר ב- 2 ליולי 1981. זה אחד מהאלבומים הנמכרים של הלהקה עם מכירות של למעלה מ- 7 מלין עותקים בארה"ב בלבד. עם שחרורו זינק האלבום היישר אל המקום הראשון בבילבורד ואחז בצמרת במשך 10 שבועות רצופים. האלבום נועד להיקרא במקור "Silent Partners", אולם הלהקה החליטה לשנות את שמו ל- "4", הואיל ומדובר באלבום הרביעי וכן מכיוון שהלהקה ירדה באלבום זה משישה חברים לארבעה בלבד. עזיבתם של המולטי אינסטרומנטאליסט Ian McDonald ושל הקלידן Al Greenwood הביאה עימה שינוי בסגנונה של הלהקה והשלמה של המעבר שהחל עוד האלבום הקודם "Head Games" מסגנון ההארד רוק לכיוון הפופ והמיינסטרים. הגיטריסט והמנהיג Mick Jones פיטר את השניים, בין היתר מתוך רצון לשלוט בכיוון המוזיקלי של הלהקה, כשהוא נשען על חטיבת הקצב של המתופף הוותיק Dennis Elliott ושל הבסיסט Rick Wills שניגן בעבר עם Peter Frampton , "Roxy Music", "The Small Faces" ובאלבום הבכורה של David Gilmour והצטרף ללהקה באלבום הקודם "Head Games". כתוצאה מהעזיבה של השניים, כל שירי האלבום ללא יוצא מן הכלל נכתבו על ידי Mick Jones או בשיתוף פעולה של ג'ונס והזמר Lou Gramm שפשוט בלט כאן בשירתו האדירה. יחד עם זאת, הואיל והשניים היו חלק מהסשנים והחזרות לאלבום שם נגנו בין היתר על סקסופון וקלידים, היה צורך למצוא נגני אולפן מחליפים שיבצעו תפקידים אלו. בכדי לממש את חזונו, שיתף ג'ונס פעולה עם המפיק האגדי Robert “Mutt” Lange, שזה עתה היה אחראי לקאמבק הגדול ביותר בהיסטוריה של הרוק עם האלבום " B ack In Black " של "AC/DC". לאנג היה אחראי גם להצלחה המטאורית של "AC/DC" באלבום " Highway To Hell " ובהמשך יעשה את קסמיו עם "Def Leppard" באלבומים " Pyromania " ו- ," Hysteria " - אלבומי הפריצה האדירים שלה. מהאלבום שוחררו 5 סינגלים מצליחים, ביניהם הלהיטים: " Urgent " , " Juke Box Hero " ו- " Waiting for a Girl Like You " . השיר " Juke Box Hero " נכתב על-ידי מיק ג'ונס על מקרה שאירע באחת מהופעות הלהקה בעיר Cincinnati. מיק ראה את אחד המעריצים עומד בגשם במהל הסאונד צ'ק. כחמש שעות לאחר מכן בעודם מתכוננים לעלות לבמה הבחין ג'ונס באותו מעריץ עדיין עומד בגשם ספוג במים. הוא ביקש מאנשי הביטחון להכניס אותו אל מאחורי הבמה והשיר הזה נכתב עליו. מיק חשב שהוא "Juke Box Hero". מעניין לציין שפתיחת התופים הדרמטית של השיר נהגתה על-ידי הזמר Lou Gramm שיהיה בעברו מתופף. בשיר " Urgent " נעזרה הלהקה במוזיקאי והמפיק Thomas Dolby אשר ניגן בסינתסייזר וכן במולטי אינסטרומנטאליסט ואומן המוטאון Junior Walker אשר ניגן כאן בסקסופון. ווקר הופיע מספר רחובות מהאולפן בו הוקלט האלבום והלקה ראתה זאת בעיתון המקומי ופנתה אליו בבקשה לבוא לאולפן ולנגן סקסופון בשיר. ווקר הסכים ואף ניגן עם הלהקה על הבמות לאחר שחרורו של האלבום. גם בבלדה " Waiting for a Girl Like You " נעזרה הלהקה בתומאס דולבי אשר מעטר את השיר בסינתסייזרים, בפרט הפתיח הכל-כך מוכר. הפתיח הזה נכתב על-ידי Ian McDonald עוד לפני שהועזב מהלהקה. השיר הזה הפך לשיר המצליח ביותר של הלהקה. באוטוביוגרפיה שלו מספר Lou Gramm על בחורה מיסתורית ששהתה באולפן במהלך הקלטת השיר ונתנה לו את ההשראה לביצוע הווקאלי המדהים שהוא נתן פה. אלבום כולל גם את " Luanne " העליז עם ניחוח שנות החמישים שלו, " Break It Up " - אחד הקטעים היפים באלבום שמזכיר את "פורינר" הישנה והשילוב המדהים בין הריפים החזקים והקליטים של Mick Jones עם הקלידים הקופצניים וההרמוניות הווקאליות הכל-כך יפות, ועוד. להאזנה לאלבום: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

כתב: Noam Asulin תאריך הוצאה – 11.3.2022 לפני שניגשתי לכתוב את הסקירה הזו ידעתי שעליי לעשות מחקר מעמיק על להקת "Ghost". לא כי אני לא מכיר את הלהקה, אלא כי ב -16 שנות קיומה "Ghost" עברה לא מעט והצלחתה היתה מטאורית. "גוסט" הוקמה בשנת 2006, על-ידי הזמר והמולטי אינסטרומנטליסט Tobias Forge בעיר Linköping שבשבדיה. עד כה הלהקה הוציאה 5 אלבומים. קשה להגדיר את הסגנון של הלהקה הזו. אפשר לומר שהיא מנגנת הארד רוק, גלאם, דום, הבי, פרוגרסיב מטאל ועוד כמה וכמה ז'אנרים. מלבד טוביאס, מקים הלהקה, שאר חבריה אינם מוכרים בשמם האמיתי אלא קרויים ”Nameless Ghouls" שאף מתלבשים באופן זהה מלבד טוביאס שדמותו השתנתה והוא היחידי שזהותו האמיתית ידועה. דמותו של טוביאס השתנתה כאמור מספר פעמים, כאשר מסביבו אותם ”Nameless Ghouls" שככל הנראה מתחלפים במהלך השנים. בין השנים 2010-2017 הדמויות של טוביאס היו “Papa Emeritus /II/III”, כאשר בשנת 2018 דמותו השתנתה ל- “Cardinal Copia” ושנתיים לאחר מכן שוב השתנתה ל- "Papa Emeritus IV". חברי הלהקה מדמים חברי כנסייה קתולית. הם סוגדים לשטן ולא לשילוש הקדוש. לכל אחד מחברי הלהקה (למעט טוביאס) יש על הבגד סמל שמסמל את הכלי שעליו הוא מנגן (גיטרה מובילה-אש, גיטרה בס-מים, קלידים-רוח, תופים-ארץ, גיטרת קצב- האלמנט החמישי). משנת 2015 לכל החברים יש את כל הסמלים על התלבושת שלהם, כאשר הסמל שמייצג את הכלי עליו הם מנגנים מודגש. בשנת 2018 הצטרפו ללהקה גיטריסט נוסף, שתי קלידניות שמכונות “Ghoulettes" וסקסופוניסט שמכונה "Papa Nihil", כאשר הדמות של טוביאס ”Papa Emeritus" מייצגת למעשה כומר שטני. לפני שניגש לביקורת עצמה כדאי להתעכב על העלייה המטאורית של הלהקה. את אלבומה הראשון, “Opus Eponymous” הלהקה הקליטה במרתף של טוביאס והוציאה אותו תחת חברת התקליטים העצמאית "Rise Above Records". האלבום הצליח לסחוף רבים וזכה לביקורות טובות, מה שהביא לכך שאת האלבום הבא “Infestissumam” הלהקה כבר הוציאה תחת לייבל גדול - "Loma Vista", חברת בת של "אטלנטיק רקורדס"/"יוניברסל". מאז הלהקה רק זוכה ליותר ויותר הצלחה ואפילו הופיעה עם אחד מהסינגלים מהאלבום "Impera" בתוכנית של ג'ימי קימל בארה"ב. כל חברי הלהקה הוחלפו בשנת 2018, לאחר שחברי הלהקה הקודמים הגישו תביעה נגד טוביאס עקב סכסוך. (Photo: Fanart.TV) לאחר ההקדמה הזו, שמנסה להסביר מה בדיוק קורה בלהקה, ניגש לאלבום החמישי במספר "Impera". נושא האלבום הוא עלייתן ונפילתן של אימפריות. האלבום מוגדר ככזה שמתרחש אלפי שנים לאחר המאה ה-14, התקופה עליה מבוסס אלבומה הקודם של הלהקה “Prequelle". כשנשאל על הרעיון לכתיבת האלבום, הסביר טוביאס שההשראה הגיעה אליו לאחר שקרא ספר בשם "The Rule of Empires: Those Who Built Them, Those Who Endured Them, and Why They Always Fall" אותו כתב הסופר Timothy Parsons. האלבום מתחיל עם " Imperium ", קטע אינטרו מספיק מעניין כדי למנוע מכם להעביר אותו. השיר הבא " Kaisarion " מדגיש דבר מאוד דומיננטי באלבום הזה. ההפקה. כבר ברצועה זו אפשר לשמוע כמה ההפקה גרנדיוזית ועשירה. מבחינת המיקס כל דבר במקום, אפילו הבס שתמיד מאוד חשוב לי לשמוע. לאורך כל האלבום קיימת תחושה שהשירים מאוד מושפעים מהרוק של שנות השמונים. הרצועה השישית “ Watcher In the Sky ” היא בעיניי הרצועה החזקה באלבום. היא מתחילה עם מנגינה רגועה, כאשר לאחר מספר שניות מגיעות גיטרות עם ריף ממכר. טוביאס נשמע נפלא והבס בועט ומאוד מודגש. הפיזמון קליט והקלידים מאוד דומיננטיים גם הם. הסולו ב- C-Part פשוט מהמם. הרצועה הבאה “ Dominion ” שמשמשת כקטע מעבר לטעמי מאוד משעממת ואני תמיד מדלג עליה. הרצועה שלאחריה " Twenties " יצאה כסינגל השלישי מהאלבום. כששמעתי אותה בפעם הראשונה הרמתי גבה. השיר הזה הוא עוף מוזר באלבום. הוא מתחיל עם חצוצרות במין טמפו מזרחי (לא בסאונד, רק באופן הנגינה). הנקודה היא שככל ששמעתי אותו יותר התאהבתי בו יותר וזהו השיר השני הכי אהוב עליי באלבום. יש בו קסם ממכר והסולו לקראת אמצע השיר בכלל מדהים. אם כבר הזכרתי את הסולו אז סולואים באלבומי רוק ומטאל הם בעיניי חלק מאוד משמעותי מהחוויה וכשמדובר בסולואים ממכרים האלבום מקבל אצלי כמה נקודות נוספות, כמו במקרה הזה. לסיכום, מדובר באלבום נפלא שרוב שיריו יכולים לתפקד כשרי איצטדיונים כיפיים. נכון , זה עדיין לא "Meliora", אחד מאלבומי המופת שלהם משנת 2015 שמאופיין בסאונד יותר פרוגרסיבי ואולי פסיכדלי, אבל האלבום הזה בהחלט ממשיך להראות כמה כישרון טמון בטוביאס ובחבריו ללהקה. להאזנה לאלבום: Spotify , Apple Music , Deezer "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

פינה בקטנה... זהו אלבום ה"פופ" הראשון של Chris Cornell , שהוא גם האלבום השלישי ששחרר במסגרת קריירת הסולו שלו ב- 10 למרץ 2009. כפי שעטיפת האלבום מרמזת, תמונה של כריס עם גיטרה מונפת באוויר לכיוון ריסוק טוטאלי על הקרקע, כריס רוצה באלבום הזה להודיע לכם, לפני שאתם לוחצים פליי, שאתם לא הולכים לקבל מוסיקה מבוססת רוקנרול כבעבר אלא משהו אחר לגמרי. אנחנו יכולים להריץ פה הרבה קלישאות כמו...השלם קטן מסך חלקיו...שני אמנים ענקיים בתחומם נפגשים על מנת להחריב אחד את השני...שינוי מוסיקלי הוא לא תמיד דבר מבורך...ועוד ועוד אבל בואו נדבר רגע תכלס... האלבום הזה הוא שיתוף פעולה של אמן ענק בעולם הרוק, כריס קורנל, עם קול חודר שריון, כריזמה שקורצה מפצצת מימן וכשרון מוסיקלי אדיר עם... אמן ענק בעולם הפופ, Timbaland, שהסימפולים הדיגיטליים שלו חורצים ממברנות, העיבודים שלו יגרמו לכם לפזז גם אם אתם מתכחשים לז'אנר ואמנים רבים הופקו תחת ידיו. (Photo: YouTube) אבל מה לעשות, לא תמיד כישרונות מוסיקלים ענקיים מתחברים ולא תמיד מה שתוכנן הוא מה שיוצא בפועל. השניים ניסו לצאת כל אחד מאזור הנוחות שלו אבל מאחר והם החזיקו כל כך חזק בקרנות המזבח, לא היה כאן שיתוף פעולה או יצירה משותפת מלאה. כל אחד ניסה להתאים את השני לצד שלו. כריס סיפר שתהליך העבודה לא היה משותף והתחיל מאפס אלא, טימבלנד היה מגיע עם הקצב ומנגינה וכריס היה כותב מילים ולחן, כך נכתב האלבום תוך 6 שבועות בלבד. ב-All Music הגדירו את השילוב הזה יפה "זה אינו שיתוף פעולה אלא תאונת דרכים". האלבום כולל 14 שירים אותם כתבו והפיקו כריס וטימבלנד אך שותפים עוד מספר לא קטן של כוכבים מעולם הפופ כמו: Jim BEANZ שהוא מפיק, פיזמונאי וזמר, המפיק Johnkenun Spivery, הזמר Ryan Tedder מההרכב One" Republic", המוסיקאי Justin Timberlake ועוד... אנחנו חייבים לציין, שבניגוד לגרסאות האלבום, יש בו כמה שירים שנכנסו לסטליסט בהופעות של כריס וזכו לביצועים פנומנאליים, בסגנון המוסיקאלי הכל כך אהוב של כריס. אתם מוזמנים להאזין לאלבום ב- Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

הוא ללא ספק אחת מהדמויות המוכרות והמשפיעות ביותר על סצינת הגראנג' של סיאטל. קוראים לו Jeff Ament ואנחנו ממש רוצים לספר לכם עליו מספר פרטים מעניינים: (Photo: Kevin Mazur) 1. אמנט נולד ב- 10 למרץ 1963 בשם Jeffrey Allen Ament בעיירה Havre שבמונטנה ארה"ב. 2. הוא הבן הבכור מבין 5 אחים ואחיות. 3. אמנט גדל בעיירה Big Sandy שבמונטנה המונה 700 תושבים בלבד. העיירה היתה כל-כך קטנה שאביו שימש הן כמנהל סניף הדואר והן בתור ראש העיר. 4. ג'ף היה ילד מאוד ספורטיבי והשתתף בנבחרות כדורסל וכדורגל בבית הספר. 5. עם סיום התיכון בשנת 1981 הוא החל ללמוד אומנות ועיצוב גרפי באוניברסיטת מונטנה. 6. אמנט שיחק גם בנבחרת הכדורסל של האוניברסיטה, זה גם הספורט האהוב עליו ביותר. 7. הוא עזב את האוניברסיטה ועקר לסיאטל בשנת 1983, לאחר שהאוניברסיטה ביטלה את המסלול של עיצוב גרפי. 8. במקביל מימש אמנט את אהבתו למוזיקה. אחת הלהקות הראשונות בה ניגן נקראה Deranged Diction. 9. בשנת 1984, לאחר שלהקת Deranged Diction התפרקה, התבקש אמנט על-ידי Mark Arm ו- Steve Turner להצטרף להרכב Green River. 10. בהמשך הצטרף גם הגיטריסט Stone Gossard להרכב, במטרה לאפשר למארק להתרכז בשירה. (Photo: Charles Peterson) 11. אמנט וגרין ריבר שיחררו את ה- EP הראשון שלהם "Come on Down" בשנת 1985, כבר אז החל שיתוף הפעולה בין אמנט לגוסארד לעבוד, כאשר הצמד מלחין את מרבית שירי ה-EP. 12. בשנת 1987 שחררה הלהקה EP שני בשם "Dry as a Bone", זו היתה ההוצאה הראשונה של הלייבל המיתולוגי Sub Pop המזוהה כל-כך עם הגראנג'. 13. במסגרת הפרסומים לקידום ה-EP ציין הלייבל לראשונה את המושג Grunge במילים הבאות: "Ultra-loose grunge that destroyed the morals of a generation". 14. בשנת 1988 שחררה Green River, את אלבומה היחיד באורך מלא - "Rehab Doll". בתקופה זו היו היחסים בתוך הלהקה עכורים, כאשר אמנט וגוסארד בצד אחד ומרק ארם והאחרים מנגד. (Photo: Charles Peterson) 15. המחלוקות הללו הביאו לפירוקה של גרין ריבר, אך מקומה בהיסטוריה של המוזיקה נותר כאחת מהלהקות הראשונות והמשפיעות על סגנון הגראנג'. 16. בשנת 1988 הקים אמנט יחד עם חבריו לגרין ריבר – גוסארד ו- Fairweather את להקת Mother Love Bone. השלושה יצרפו אליהם את המתופף Greg Gilmore וכן דמות מוכשרת וכריזמטית העונה לשם Andrew Wood אשר הגיע מלהקת Malfunkshun. 17. אמנט וחברי Mother Love Bone יצרו באז חזק בסיאטל ותוך זמן קצר חברות התקליטים החלו לחזר אחריהם. כבר בנובמבר 1988 חתמה הלהקה על חוזה עם חברת התקליטים Mercury Records/Stardog שהייתה חברת הבת של PolyGram. 18. בתאריך ה- 23 למרץ 1989 שחררו אמנט והלהקה, EP עם שישה שירים בשם "Shine", בכך הפכה Mother Love Bone ללהקה הראשונה בסיאטל שהוציאה אלבום עם חברת תקליטים גדולה. 19. בסוף שנת 1989 חזרו אמנט וחברי הלהקה לסטודיו שבקליפורניה להקליט את אלבום הבכורה שלה "Apple" . האלבום כלל 13 שירים והיה מתוכנן לצאת במרץ 1990, אך מספר ימים בלבד לפני יציאת האלבום המתוכננת, ווד הלך לעולמו כתוצאה ממנת יתר. (Photo: Mother Love Bone) 20. מותו של ווד פירק כמובן את הלהקה אך איים גם לפרק את החברות בין אמנט וגוסארד. אמנט אפילו ניגן תקופה קצרה עם להקת War Babies, לפני שהתעשת וחזר לשתף פעולה עם גוסארד. 21. השניים צירפו אליהם את חבר הילדות של גוסארד - Mike McCready והשלושה ניסו להקים להקה. 22. תוך כדי חיפוש, החברים להרכב ההולך ומתהווה קיבלו הזמנה להצטרף לפרוייקט לזכרו של אנדרו ווד שהובל על-ידי מנהיג להקת סאונדגארדן Chris Cornell ונקרא "Temple of the Dog" . (Photo: Tumblr) 23. בשנת 1990 הקימו אמנט, גוסארד ומקרידי יחד עם הזמר Eddie Vedder את להקת Pearl Jam. 24. באוגוסט 1991 משחררת הלהקה את אלבום הבכורה " Ten " שיהפוך לאחד מהאלבומים הגדולים של שנות התשעים ובכלל. 25. אמנט כמובן היה שותף לכתיבת שירי האלבום ובין היתר כתב את המוזיקה לאחד מהלהיטים הגדולים ממנו " Jeremy ". 26. מעניין לציין שג'ף כמעט ועזב את הלהקה לפני הוצאת האלבום "Ten", כל זאת בשל ויכוח שהיה לו עם גוסארד על השיר " Brother ". אמנט מאוד רצה שהשיר יכלל באלבום, גוסארד התנגד והשיר לא נכנס לגירסה הסופית. השיר ראה אור לבסוף באלבום האוסף "Lost Dogs" ששוחרר בשנת 2003 וכן בהוצאה לרגל 20 שנה לאלבום. 27. כאן המקום לציין שכשרונו של אמנט באומנות ועיצוב אותם החל ללמוד באוניברסיטה באו לידי ביטוי כבר בחולצות הראשונות של פרל ג'אם אשר עוצבו על ידו. 28. כמו כן, כתב ידו המאוד מיוחד מעטר את העטיפות הפנימיות והמילים בחלק מאלבומי הלהקה. סגנון הכתיבה המאוד יחודי הפך ל"פונט" הכי מזוהה עם אלבומי הגראנג' של סיאטל. (Photo: Paul Bergen) 29. אמנט יקים בהמשך עם אחיו בארי חברה לעיצוב אומנותי בשם "Ament founded Ames Bros". החברה תהיה אחראית בין היתר לעיצוב הפוסטרים והעטיפות של פרל ג'אם. 30. החברה תעצב גם את עטיפת אלבום האוסף והקופסא ששוחררה לאחר מותו של Chris Cornell בשנת 2018. 31. בשנת 1992 גילם אמנט את תפקיד עצמו בסרט הקאלט על סצינת הגראנג' בסיאטל - "Singles" . 32. הוא גם הועסק ע"י במאי הסרט - קמרון קרואו, כמנהל אומנותי שהיה אחראי על עיצוב התפאורה. 33. יתרה מזאת, השחקן מאט דילון שמשחק את קליף בסרט, לבש את בגדיו האמיתיים של ג'ף ואפילו, כל הפריטים בדירתו של קליף שייכים לג'ף. 34. ואם בכך לא די, במהלך צילומי הסרט עיצב ג'ף קלטת אמיתית ועליה שמות פיקטיבים של שירים.קורנל נענה לאתגר של ג'ף וחיבר קלאסיקות מדהימות לשירים הפיקטיביים שג'ף העניק להם שמות. בין השירים הללו ניתן למנות את " Flutter Girl ", " Seasons ו- " Spoonman ". 35. על " Spoonman " קיבל אמנט אפילו קרדיט במסגרת עטיפת האלבום " Superunknown " של סאונדגארדן עליו כתבנו רק לפני מספר ימים. 36. בשנת 1993 ישחרר אמנט יחד עם פרל ג'אם את אלבומם השני " Vs". אשר שבר את שיא המכירות של אלבום לשבוע הראשון (יותר נכון חמישה ימים), והוא החזיק בתואר הזה במשך 5 שנים !!! 37. שנה לאחר מכן שחררו אמנט ופרל ג'אם את האלבום " Vitalogy " . אמנט כתב מתוכו בין היתר את המוזיקה לשיר "Nothingman". 38. תרומתו של אמנט לכתיבת השירים בפרל ג'אם התמצתה במרבית המקרים בכתיבה של הלחנים. החל מהאלבום החמישי של הלהקה " Yeild " החל אמנט להשתתף גם בכתיבת חלק ממילות השירים. 39. אמנט מנגן בגיטרה בשניים משירי פרל ג'אם להם גם כתב את המוזיקה. " Smile " מהאלבום "No Code" ו- " Bee Girl " שנכלל רק באלבום האוסף "Lost Dogs". 40. ג'ף הינו גם הזמר המוביל בשני שירים של פרל ג'אם - " Sweet Lew " ששוחרר אף הוא רק במסגרת אלבום האוסף "Lost Dogs" וכן בגירסת הכיסוי לשיר של הראמונס - " I Just Want To Have Something To Do ". 41. סה"כ שחרר אמנט עם פרל ג'אם 12 אלבומי אולפן כולל "Gigaton" ששוחרר בשנת 2020 ו- "Dark Matter" ששוחרר ב-2024. 42. אמנט ידוע בחיבתו לכובעים מוזרים שאת חלקם עיצבה מי שהייתה בת זוגתו. 43. בשנת 1995 ליוו אמנט וחבריו לפרל ג'אם את סנדק הגראנג' Neil Young באלבום " Mirror Ball " ובסיבוב ההופעות התומך בו. 44. בשנת 2008 פצח אמנט בקריירת הסולו שלו עם אלבום הבכורה "Tone". באלבום הופיעו שירים אותם ג'ף כתב במהלך 12 השנים שקדמו להוצאת האלבום. 45. אמנט ישחרר בהמשך עוד שלושה אלבומי סולו "While My Heart Beats" בשנת 2012, "Heaven/Hell" בשנת 2018 בו התארחו גם חבריו מייק מקרידי ו- Matt Cameron ו- "I Should Be Outside" בשנת 2021. 46. אמנט היה שותף גם בהרכבים נוספים כמו Three Fish עימו שחרר שני אלבומים בשנים 1996 ו- 1999 ו- RNDM עימם שחרר גם כן שני אלבומים בשנים 2012 ו- 2016. 47. אמנט היה גם שותף בפרוייקט Tres Mts. אשר כלל בין היתר את חברים מ- King's X ו- Fastbacks. 48. בשנת 2004 טיפס אמנט לפסגת הר הקלימנג'רו במטרה לסייע לעמותה לילדים במצוקה. 49. אמנט ידוע כנגן בס מאוד ורסטילי והוא אוהב לגוון את נגינתו בכלי נגינה לא רגילי כמו פרטלס בס, קונטרה בס ובס 12 מיתרים. 50. בשנת 2017 נכנס אמנט להיכל התהילה של הרוקנרול יחד עם להקת פרל ג'אם. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

הוא מגיע ממאדים, הוא אח של... והוא מתופף עוצמתי וחסר גבולות מוסיקליים... (Photo: Vater.com) 1. הוא האח הגדול של Jared Leto והוא נולד ב-9 למרץ 1970. 2. הוריו התגרשו כשהיה ילד קטן ואביו התאבד כשהוא היה בן 10 בלבד. 3. אימו שהייתה היפית, יצרה בסביבת המשפחה אווירה חופשית של יצירה והתנסות וזה כמובן השפיע רבות על שני האחים. 4. מתוך כל הכלים המוסיקליים שהיו פזורים בבית, שאנון התחבר במיוחד לתופים. בתחילה הוא ניגן על סירים ודליים ובגיל 10 הוא קיבל את מערכת התופים הראשונה שלו. יחד עם אחיו הם החלו לנגן וליצור מוסיקה יחד. 5. כנער הוא חווה חיים מאוד קשים כשהוא מרגיש לא שייך ואינו מתאים לאף מסגרת. הוא עזב את בית הספר והחל להשתמש בסמים כשהוא "שובר את הכלים" בכל דרך אפשרית. 6. אחיו הוא זה שעזר לו, תמך בו והצליח להוציא אותו מהתסביכים הנפשיים וממעגל הסמים. 7. בשנת 1998 האחים לטו הקימו את להקת Thirty Seconds To Mars. השניים גייסו נגנים נוספים והחלו להופיע במועדונים קטנים ברחבי לוס אנג'לס כשבמקביל הם מקליטים דמואים. הדמואים הגיעו למספר חברות תקליטים וב- 1999 חתמה הלהקה בלייבל Virgin Records. (Photo: thirtysecondstomars.com) 8. בשנת 1999 הוא הקים את הסופרגרופ The Wondergirls, ההרכב כלל מספר רב של אמנים כמו: Scott Weiland , Mark McGrath, Ian Astbury, Doug Ardito ועוד כמה. הם הקליטו שני שירים בלבד "Let's Go All the Way" "Drop That Baby". 9. בשנת 2002 יצא אלבום הבכורה של מאדים שנשא את שם הלהקה. האלבום שהוקלט בבקתה מרוחקת ומנותקת מציוויליזציה, הופק ע"י שני מפיקים גדולים Bob Ezrin ו- Brian Virtu. האלבום הינו אלבום קונספט שמתמקד במאבק האנושי ובהגדרה עצמית. באלבום הזה שאנון הקליט את רוב קטעי התופים על מערכת אלקטרונית. 10. לאור הקריירה העמוסה של ג'רד כשחקן קולנוע נאלצה הלהקה לנדוד בהקלטות לאלבום הבא. בשנת 2005 יצא אלבומה השני של הלהקה "A Beautiful Lie" . אלבום שונה גם בסגנון המוסיקלי וגם בכתיבה מהאלבום הקודם. זהו האלבום שהביא ללהקה את הפריצה הבינלאומית ומכר למעלה מ-4 מיליון עותקים. באלבום הזה שאנון משתמש במערכת משולבת של תופים אקוסטיים ואלקטרוניים, הרכב שהיום הפך מאוד פופולרי. 11. בשנת 2009 יצא אלבומה השלישי של הלהקה "This Is War". האלבום שלוקח את האחים להתנסות באזורים כמו פרוג, מטאל וניו-ווייב. הטקסטים באלבום הושפעו בעיקר מה"מלחמה" שהייתה ללהקה כנגד חברת התקליטים EMI. האלבום לוו בסרט דוקומנטרי בשם "Artifact" שבויים ע"י ג'רד ומתעד את התקופה של המאבק. גם האלבום הזה קטף מספר לא קטן של פרסים וזכה אפילו להיכנס לספר השיאים של גינס תחת שיא של מספר ההופעות הגדול ביותר תחת סיבוב אחד של האלבום. הלהקה ביצעה יותר מ-300 הופעות. 12. באלבום הזה שאנון כתב וביצע באופן מלא ובלעדי את השיר "L490". 13. בשנת 2013 יצא אלבומה הרביעי של הלהקה, "Love, Lust, Faith and Dreams". אלבום שהוא מעין אלבום קונספט המתמקד בארבעת האלמנטים המופיעים בשמו. כאן הלהקה כבר מתחילה לעשות שימוש יותר גדול באלמנטים אלקטרוניים. האלבום ממשיך את הצלחתה של הלהקה ומביא אותה למקום ה-6 בבילבורד 200. 14. כבר באלבום הזה מרגישים את השינוי שעובר ההרכב כששאנון מותח את הגבולות האלקטרוניים של השיר ושל התופים שלו. הוא נחשב למתופף מאוד מגוון שאוהב להתנסות ולנסות מרחבים חדשים על התופים. 15. במרץ אותה שנה נשלח העתק של השיר "Up in the Air", הסינגל הראשון מהאלבום אל החלל עם החללית SpaceX CRS-2 של NASA. זהו העתק ראשון בעולם של מוסיקה מסחרית שנשלח לחלל. 16. בשנת 2018 יצא אלבומה החמישי של הלהקה "AMERICA" . זהו אלבום שונה לחלוטין מהאלבומים הקודמים של הלהקה. הסגנון המוסיקלי משתנה דרמטית כשצלילים אלקטרוניים, אפקטים ומלודיה רכה תופסים את מקומם של הגיטרות והתופים. גם כאן האלבום הוא אלבום קונספט שעוסק במושגים חברתיים כמו סקס, תהילה ואינדוידואליות. למרות הביקורות המעורבות ואכזבה מצד המעריצים הוותיקים של הלהקה, הוא כובש את המקום השני בבילבורד וזוכה להצלחה גדולה. 17. בשנת 2023 מוציאה הלהקה את אלבומה השישי "It's the End of the World but It's a Beautiful Day". האלבום ממשיך את הקו המוזיקלי של הלהקה מהאלבום הקודם ובכך משלים באופן סופי את הטרנספורמציה המוזיקלית שלה. 18. על הבמה שאנון הוא חיה רעה !! הוא מתופף כריזמטי בעל נוכחות משמעותית ומנגן כחלק בלתי נפרד מהתצוגה על הבמה. האנרגיות שלו על מערכת התופים המשולבת שלו היא מראה מהפנט, אנחנו חווינו זאת באוגוסט 2010 כשהם הופיעו בביתן 1 בתל-אביב. (Photo: thirtysecondstomars.com) 19. לפני הופעה שאנון נוהג לעשות מדיטציה שאח"כ מלווה בלפחות 20 דק' האזנה למוסיקת מטאל כדי להיטרף ובסוף כל הופעה הוא אוהב להתבודד לחצי שעה על מנת לספוג את האנרגיות והחוויה שהתרחשה. 20. במהלך סיבובי הופעות הוא נוהג לאכול מסודר ולישון לפחות 8 שעות לפני הופעה. 21. הוא לא שחקן מקצועי כמו אחיו אבל הוא הופיע בשלושה סרטים Prefontaine (1997), Sol Goode (2001), ו- Highway (2002). להאזנה לאלבום האחרון של הלהקה ב: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר