ב- 25 ליולי, 1969 "Jethro Tull" הוציאו את אלבומם השני "Stand Up". האלבום הזה מהווה אבן דרך מרכזית בחיי הלהקה. הגיטריסט המקורי שלהם Mick Abrahams עזב בגלל פערים יצירתיים שנפערו בינו לבין הסולן Ian Anderson, דבר שאפשר את ההתפתחות של "Jethro Tull" בכיוונים מוזיקלים חדשים. בעוד שאלבום הבכורה שלהם מ-1968, "This Was", היה נטוע חזק בבלוז רוק, אנדרסון ביקש לשלב באלבום הזה פולק, ג'אז והשפעות קלאסיות שהוטמעו היטב אל תוך הסאונד שלהם. "Stand Up" עדיין מראה השפעות בלוז גדולות, כמו בשיר הפתיחה "A New Day Yesterday", אבל השפעות אלה מאזנות בצורה מופתית עם ז'אנרים אחרים, כאשר השילוב הזה מהדהד בקרב המעריצים ומזניק את האלבום למקום הראשון במצעד האלבומים בבריטניה. מקורה של "Jethro Tull" בשנות ה-60 המוקדמות בבלקפול, אנגליה, שם הוקמה להקת "John Evan Band". בשנת 1967, Ian Anderson והבסיסט Glenn Cornick עברו ללונדון והתחברו עם Mick Abrahams והמתופף Clive Bunker. הם קראו לעצמם על שם חקלאי מהמאה ה-18, "Jethro Tull" והטביעו במהירות את חותמם בסצינת המועדונים של לונדון. Ian Anderson, בתחילה גיטריסט בלהקה, אימץ אט אט את חליל הצד ככלי העיקרי שלו, בתחושה שהוא לא יכול להתחרות עם נגנים כמו Eric Clapton. השימוש בחליל הצד הלך והתרחב באלבום הזה, כמו גם מגוון כלי הנגינה בהם Ian Anderson ניגן, כמו אורגן האמונד, מנדולינה, בלליקה ועוד. לאחר עזיבתו של Mick Abrahams, הלהקה גייסה לזמן קצר את Tony Iommi, שחזר מאוחר יותר ללהקתו "Earth" (שבקרוב תשנה את שמה ל- "Black Sabbath"). בסופו של דבר, Martin Barre נבחר לגיטריסט החדש של הלהקה, שיחזק את ההרכב במשך עשרות שנים. לפני הקלטת "Stand Up", הלהקה הוציאה את הסינגל "Living in the Past", שהפך לאחד השירים האייקוניים ביותר שלהם וסימן את שיתוף הפעולה הראשון של Martin Barre עם "Jethro Tull". למרות שלא מדובר באלבום קונספט, המילים באלבום הזה מתייחסות למערכת היחסים ה"מטלטלת" של אנדרסון עם הוריו, במיוחד בשירים "Back to the Family" ו- "To a Thousand Mothers", כמו גם אנקדוטות ביוגרפיות או חוויות מחייו האישיים. כך לדוגמא, החיים לפני הצלחת הלהקה תוארו בשיר "Were Meant To Know" - לזכר התהפוכות שעברו אנדרסון והבסיסט גלן קורניק. שיר זה השיר מתאר גם קשיים כלכליים ופיזיים שחוו ובמידה מסוימת קשורים ליחסיהם עם המשפחה. האלבום נפתח ברצועה בלוזית וכבדת ריפים "A New Day Yesterday". עבודת הגיטרה של Barre בולטת עם אפקט הגיטרה שמנצל את גרסת הסטריאו עד תום ורץ בין הרמקולים, בעוד שהשירה המחוספסת ונגינת החליל הדינמית של אנדרסון מטביעים את החותם הכל-כך ייחודי של הלהקה. השיר השני "Jeffrey Goes to Leicester Square" פונה כבר לטריטוריה עממית של פולק עם עיבוד אקוסטי שכולל נגינה של אנדרסון בבלליקה ומילים גחמניות. הצליל הרך יותר עומד בניגוד יפה לרגעים הכבדים יותר של האלבום, ומציג את הרבגוניות של הלהקה. השיר כולל ריפים של גיטרה ובס עם מבנה א-סימטרי. הקטע הזה נכתב כמחווה ל- Jeffrey Hammond, חברו של אנדרסון, אחיו גם היתה התייחסות באלבום הקודם "This Was". בסופו של דבר האמונד נענה לחיזוריו של אנדרסון והצטרף ל-"Jethro Tull" כבסיסט בשנת 1970. אחריו מגיע הרצועה הבולטת של האלבום, "Bourée". קטע אינסטרומנטלי שמהווה עיבוד ג'אז-רוק מחודש ליצירה מאת יוהאן סבסטיאן באך. החליל של אנדרסון תופס את מרכז הבמה, ומספק לחנים מורכבים ומלאי חיים על רקע נגינת הבס שמובילה את השיר. רצועה זו היא הדוגמה המושלמת ליכולתה של הלהקה למזג השפעות קלאסיות עם רוק עכשווי. הצד הראשון של הוויניל מסתיים עם "Back to the Family", הכולל שינויי מקצב דינמיים ומילים אינטרוספקטיביות, השיר הזה מתחלף בין בתים נינוחים ופזמונים עזים יותר. הגיטרה של Martin Barre, הבס של Glenn Cornick והחליל של Ian Anderson משתלבים יפה לאורך כל הדרך, עד לשיא עם מטורף גיטרה-חליל. הצד השני מתחיל עם "Look Into the Sun" יצירה רפלקטיבית ומלודית יותר שמדגישה את יכולתו של אנדרסון ליצור בלדות רגשיות וליריות. הגיטרה האקוסטית והחליל העדין יוצרים אווירה מרגיעה, כמעט פסטורלית. אנדרסון ניגן כאן בבס מכיוון שהבסיסט Glenn Cornick לא נכח בסשן. השיר הבא "Nothing Is Easy" הוא אנרגטי ואסרטיבי. זה קטע שמציג את הצד הרוקיסטי של הלהקה שילך ויתפתח באלבומים הבאים כמו Aqualung. זהו קטע ג'אז-רוק שמובל על-ידי התופים ונגינת הגיטרה החשמלית. "Nothing Is Easy" עומד בניגוד לחומרים האקוסטיים באלבום, הוא בעל קצב מתגלגל ומעוטר בסולואי החליל הנמרצים והקולות המודגשים של אנדרסון. בשיר "Fat Man" הלהקה משתמשת בכלים אקזוטיים כמו מנדולינה וכלי הקשה. לרצועה הזו יש צליל בהשפעה הודית-מזרחית. המילים המשובבות והעיבוד הייחודי הופכים אותו לאחד השירים הבלתי נשכחים באלבום. אנדרסון כתב את השיר כרפרנס לגיטריסט Mick Abrahams, עם זאת, הוא אמר שהשיר לא נועד להעליב אותו. אחת הרצועות הטובות באלבום היא "We Used to Know". את מהלך האקורדים בשיר הזה אימצו ה-"Eagles" בשיר שלהם "Hotel California". היא כוללת את אחד מסולואי הגיטרה המרתקים ביותר באלבום שבוודאי יזכיר לכם גם את אלו מ- "Hotel California". השיר "Reasons for Waiting" הוא שיר אקוסטי יפהפה, שמדגיש את כישורי השירה והחליל של אנדרסון וכולל השפעות ברורות של Roy Harper. תוספת כלי מיתר מעשירה את העיבוד, ומעניקה לו תחושה שופעת ותזמורתית. האלבום מסתיים עם "For a Thousand Mothers". שיר עתיר אנרגיה עם עיבוד מורכב, שכולל שינויים דינמיים וקטעים אינסטרומנטליים מרשימים. הוא מסיים את האלבום בנימה עוצמתית, ומדגיש את התעוזה והיצירתיות המוזיקלית של הלהקה. האלבום "Stand Up" הוא ייחודי ופורץ דרך בדיסקוגרפיה של "Jethro Tull". הוא מציג את המעבר שלהם מבלוז-רוק לסאונד אקלקטי יותר. עם צירופו של Martin Barre ושילוב השפעות מוזיקליות כמו רוק מתקדם עם מגוון סגנונות, "Jethro Tull" סללה את דרכה להצלחות העתידיות שיגיעו בהמשך. האלבום הזה נבחר במקום ה-513 ברשימת 1000 האלבומים הגדולים בכל הזמנים של Colin Larkin - מהדורה השלישית (2000). הוא השפיע על מוזיקאים בולטים רבים, כולל Eddie Vedder, Tom Hamilton, Joe Bonamassa, ו- Joe Satriani. אפילו Ian Anderson עצמו מתייחס אליו כאלבום "Jethro Tull" האהוב עליו, ומדגיש את חשיבותו כאוסף של מוזיקה מקורית שסייעה להתגבשות הסאונד של הלהקה. בעקבות יציאת האלבום המשיכה הלהקה לבנות מומנטום עם סינגלים מצליחים כמו "Sweet Dream" ו- "Witches Promise", ונכנסה בתנופה גדולה לשנות ה-70. להאזנה: Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

ב- 24 ליולי, 1970 "Yes הוציאו את אלבומם השני "Time and a Word". האלבום מהווה ציון דרך משמעותי באבולוציה של "יס" בדרכה לצליל הרוק המתקדם המורכב שיאפיין אותה בהמשך הדרך ויקנה לה תהילת עולם. האלבום, שיצא בשנת 1970, בולט בשילוב תזמורת סימפונית, מהלך נועז שמייחד אותו מקודמו ומרמז על עתידה השאפתני של הלהקה. האלבום זכה בתחילה לביקורות פושרות והוא חוסה בצילן של יצירות המופת המאוחרות של הלהקה שיצאו בין השנים 1971 עד 1974. עם זאת, זה אלבום ראוי לציון שלוכד את התהליך ההדרגתי של הלהקה ואת המאמצים המוקדמים שלה ליצור צליל ייחודי נבדל מיתר הלהקות בנות זמנם. עיבודים תזמורתיים: אחד המאפיינים המובהקים של "Time and a Word" הוא העיבוד התזמורתי של Tony Cox. באותה תקופה, שילוב של אלמנטים תזמורתיים במוזיקת ​​רוק היה מאוד פופולרי, ולכן חברת "Atlantic Records", דחפה את "Yes" לכיוון הזה מתוך מחשבה להגדיל את המכירות. Jon Anderson הסכים ש- Tony Cox יכתוב עיבודים תזמורתיים שילוו את האלבום, אך בסופו של דבר הוספת כלי המיתר והחצוצרות האפילה לעתים קרובות על נגינתה של הלהקה. אומנם, יש הרבה רגעים באלבום בהם השילוב של הסימפוניה תרם לתוצאה הסופית, והוסיף שכבה של תחכום ודרמה. עם זאת, יש קטעים שבהם העיבודים התזמורתיים מרגישים קצת חודרניים והם מאפילים על נגינת. כך או כך, ההתנסות של הלהקה והניסיון שלה לגבש צליל סימפוני, היא עדות לאומץ, לתעוזה ולנכונות של "יס" להתחדש ולקחת סיכונים. "המיתר האחרון" של Peter Banks: האלבום "Time and a Word" בולט גם בהיותו האלבום האחרון של "יס" עם הגיטריסט המקורי Peter Banks. בנקס התמודד עם אתגרים משמעותיים במהלך ההקלטה, כולל סכסוכים עם המפיק טוני קולטון ותסכול הולך וגובר מהעיבודים התזמורתיים שהאפילו על עבודת הגיטרה שלו. המתחים הובילו בסופו של דבר לפיטוריו של בנקס באפריל 1970. בנקס פינה את מקומו ל- Steve Howe, שיהפוך לדמות מפתח בהצלחתה ובהתפתחותה של "יס". קטעים בולטים: רצועת הפתיחה "No Opportunity Necessary, No Experience Needed" הוא קאבר מחשמל לשיר של Richie Havens. הוא נפתח עם קטע סמפוני שנלקח מהפסקול של המערבון "The Big Country" משנת 1958. גם ההמשך מונע על ידי התוספת התזמורתית הדינמית שמכניסה דרמטיות מבורכת. אבל הקטע הזה בולט הודות לשירה הנמרצת של Jon Anderson עבודת הגיטרה המבורכת של Peter Banks ונגינת הבס המטורפת של Chris Squire שנותנים כולם גוון אנרגטי ונקודת פתיחה גבוהה לאלבום. הרצועה השנייה "Then" היא אחת המורכבות באלבום וכוללת שינויי מקצב תכופים וצליל עשיר במיוחד. גם כאן נגינת הבס של Chris Squire מבריקה ועבודת הקלידים של Tony Kaye זורחת במיוחד, ומוסיפה עומק ומרקם לקומפוזיציה. העיבוד התזמורתי בשיר הזה משלים את הביצועים המעולים של הלהקה, במקום להאפיל עליה. הרצועה השביעית "Astral Traveller" מציגה את העניין הגובר של הלהקה בנושאי חלל. נגינת הבס של Chris Squire מאוד יצירתית. היא מניעה את השיר קדימה, ומעגנת את האווירה ה"שמיימית" של השיר. התיפוף שלBill Bruford מדויק ודינמי, כולל כלי הקשה ומעיד על היכולות האדירות שלו. קטע הסיום ושיר הנושא "Time and a Word" מתכתבים עם נושאים של תקווה והתבוננות פנימה. שיר מלודי בו העיבוד התזמורתי מינימליסטי ומורגש רק לקראת הסוף, בעוד שהשירה של אנדרסון מרגשת וסוחפת את המאזין עד לסיום האפי. שערוריית העטיפה: גם לעטיפת האלבום יש היסטוריה מעניינת. העטיפה האירופית המקורית כללה עירום נשי "נועז" בסגנון שמזכיר את סלבדור דאלי. העטיפה הזאת צונזרה במהדורה האמריקאית, שכוללת צילום של הלהקה עם Steve Howe, שלא ניגן אפילו תו אחד באלבום. Howe הופיע גם בקליפ של השיר "Then" והוסיף לתסכולו של פיטר בנקס. לסיכום: האלבום "Time and a Word" הוא "תמונת מצב" מרתקת של "יס" בתקופת המעבר שלה. הוא תופס את הלהקה ברגע שבו הם התחילו לחקור נופים מוזיקליים מורכבים יותר ולהתנסות עם סאונד שלהם. אמנם, האלבום הזה לא חף מפגמים, אבל השאפתנות ורוח ההרפתקנות של הלהקה ראויה לשבח. אולי הוא לא מגיע לשיאים של יצירות המופת המאוחרות של "יס", אבל הוא בהחלט חיוני למעריצים שמתעניינים באבולוציה של הרוק המתקדם ובצעדים המוקדמים של אחת הלהקות המשפיעות ביותר בז'אנר. לאחר יציאת האלבום יצטרפו Steve Howe ו- Rick Wakeman ויובילו את "Yes" לגבהים חדשים' אבל "Time and a Word" נותר חלק משמעותי מהמסע של הלהקה ומשקף את הסאונד המתפתח שלהם ואת האתגרים שניצבו בפניהם בדרך. להאזנה: Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

ב-24 ביולי 2001 שחררה "Avenged Sevenfold" את אלבום האולפן הראשון שלה. בואו נספר עליו 20 עובדות: 1. האלבום הוקלט בחודש נובמבר 2000 בתקציב של $2,000 בלבד. 2. שמו של אלבום לקוח מפרק 11 בספר חזון יוחנן או "ספר ההתגלות" בברית החדשה. 3. סגנונו של האלבום נוטה למטאלקור עם לא מעט קטעי גראולינג של M. Shadows. 4. מי ששרה בשיר "The Art of Subconscious Illusion", הינה Valary DiBenedetto, אשתו לעתיד של M. Shadows. 5. המתופף The Rev הקליט את כל תפקידי התופים של שירי האלבום בטייק אחד. (Photo: Lisa Johnson) 6. רק לאחר מכן הקליטו יתר חברי הלהקה את השירה ויתר הכלים. 7. הגיטריסט Zacky Vengeance הקליט הן את תפקידי גיטרת הקצב והן את הסולו. 8. לאחר סיום ההקלטות הצטרף הגיטריסט Synyster Gates ואז הלהקה הקליטה מחדש את השיר "To End the Rapture" בסגנון הבי מטאל ועם סולו גיטרה של גייטס. 9. גירסה זו של השיר עם הסולו של גייטס ראתה לראשונה אור בסינגל ששוחרר לשיר "Warmness on the Soul" משנת 2001. 10. בהמשך הקליטה הלהקה את האלבום שוב עם גייטס בגיטרה מובילה וגירסה זו של האלבום שוחררה במרץ 2002. 11. מהאלבום שוחרר סינגל אחד בלבד - "Warmness on the Soul". 12. למרות שלא שוחרר כסינגל, השיר "Darkness Surrounding" הפך לאחד השירים הבולטים באלבום ויש אומרים היתווה את העתיד של ז'אנר ה-Metalcore 13. זה האלבום היחיד של הלהקה בו משתתף הבסיסט Justin Sane. 14. סיין הצטרף בסמוך להקלטת האלבום לאחר שהחליף את הבסיסט הקודם Matt Wendt. 15. מעבר לנגינת הבס, הוא קיבל קרדיט בעטיפת האלבום גם על נגינת פסנתר. 16. לאחר שחרורו של האלבום, באוגוסט 2001, סיין ניסה להתאבד כששתה כמויות גדולות של סירופ נגד שיעול. 17. הואיל וללהקה היה מתוכנן סיבוב הופעות מיד לאחר שחרור האלבום, היא נאלצה להחליף את סיין שנכנס למוסד לחולי נפש, בבסיסט חדש - Dameon Ash. 18. למרות שהתאריך שאומץ כתאריך היציאה הרשמי של האלבום הוא 24/7/2001, הרי שבאתר הרשמי של הלהקה תאריך היציאה מופיע כ- 31/1/2001. עם זאת, ידוע כי מועד ההוצאה המקורי של ינואר נדחה מספר פעמים לאפריל ומאוחר יותר ליוני, כך שנראה כי התאריך שאומץ הוא כנראה הנכון. 19. האלבום לא ממש הצליח במכירות, הוא מכר 300 עותקים בלבד בשבוע הראשון ליציאתו. 20. נכון לשנת 2010 האלבום מכר 370,000 עותקים בלבד. להאזנה לאלבום ב: Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

הרובוטריקים של המטאל !!! - הפרק הראשון בסדרה: "עלייתם של הרובוטריקים של המטאל" מעבר לעובדה שהם עשויים ממתכת (מטאל), הרובוטריקים הם רובוטים חייזרים משני צורה, הנמצאים במאבק בלתי פוסק לשמירה על הטוב ולהגנה על החיים. ב- 24 ליולי 1990, הוכיחה Pantera לעולם שהיא הרובוטריקית של המטאל. יותר מכך, חברי הלהקה הוכיחו שהם שייכים לזן נדיר ביותר של "Shape Shifters" – חבורה של חייזרים משני צורה ומוכשרים בטירוף, ממש כמו הרובטריקים. לא זו בלבד, אלא שאותה חבורת "Shape Shifters" שמה לעצמה מטרה - להגן בחירוף נפש על כל הטוב שקיים במטאל. בדרך להשגת מטרתם נלחמו הרובוטריקים החייזירים של פנתרה ב"שקרניקים" – חברות התקליטים הגדולות שרק חיפשו כיצד למסד, לעדן ולמסחר את הת'ראש מטאל בתמורה לערמות של כסף וזהב. אם אתם משפשפים כרגע עיניים ובטוחים שנקלעתם בטעות לדף של פוקס קידס או דיסני ג'וניור, תבדקו שוב. ואם עדיין לא הבנתם על מה לעזאזל אנחנו מדברים, אז אנחנו מתכוונים לאלבום "Cowboys from Hell" ששחררה פנתרה היום בשנת 1990. מדובר באלבום החמישי של "Pantera", אשר סימן את השלמת המהפך של הלהקה וסיום המעבר מהגלאם וההבי מטאל אל הת'ראש מטאל ומה שעתיד להיקרא הגרוב מטאל או הפוסט ת'ראש. הלהקה פשוט שינתה את פניה מקצה לקצה (ולא רק במראה החיצוני) ועברה ממוזיקה המושפעת מלהקות כמו ואן הלן וקיס לכזו המושפעת מלהקות כמו סלייר, מטאליקה וסאבאת'. די להביט בעטיפת האלבום הקודם של הלהקה משנת 1988 - "Power Metal" ולהשוות אותו לתמונות של הלהקה החל משנת 1990 בכדי להבין את גודל השינוי שחל בלהקה. על עטיפת האלבום מופיעים חברי הלהקה מלוקקים ומיופייפים, עם בגדים מצועצעים ותספורות נפוחות ועשירות בספריי שיער. נדמה שדי בשינוי החיצוני שעברה פנתרה בכדי להצדיק את התואר "הרובוטריקים של המטאל". אבל לא! השינוי החיצוני שעברה הלהקה היה רק קצה קצהו של התהליך. הלהקה זנחה את הסגנונות המוזיקליים שאפיינו אותה בארבעת האלבומים הקודמים - הגלאם, ההייר וההבי מטאל ואימצה לעצמה סגנון חדש לחלוטין, אשר התבטא בהרבה ברוטאליות, מהירות, מקצבים כוחניים וטכניקות נגינה שהיו מוכרות בעיקר בז'אנר הת'ראש מטאל. שינוי הסיגנון לא היה רק בנגינה אלא גם בשירה, כאשר הזמר Phil Anselmo החל להכניס הרבה זעם ועוצמה לשירה שלו, צרחות, שאגות ומוטיבים של גראולינג שלא היו קיימים באלבומים הקודמים. גם הסאונד הכללי של הלהקה השתנה באופן מהותי והפך מחוספס, מטאלי ואפילו מנסר. הקשיבו לצליל הגיטרה של Dimebag Darrell (שנקרא אז דיאמונד דארל) כבר בפתיחת האלבום ותבינו מיד את ההשוואה למסור חשמלי. אמנם תהליך "שינוי הצורה" החל עוד באלבום הקודם משנת 1988 עם הצטרפותו של Phil Anselmo כזמר, אך האלבום ההוא כלל עדיין מוטיבים של גלאם והבי מטאל שנעלמו כליל באלבום "Cowboys from Hell". להשלמת התמונה נציין כי תהליך השינוי שעברה הלהקה הלך עוד צעד אחד קדימה באלבומה הבא של הלהקה "Vulgar Display of Power" משנת 1992, אלבום שכשמו כן הוא. תצוגת תכלית וולגרית ועצבנית של כעס, עוצמה וכח שנועדה להיות מחאה מכוונת נגד תהליך "ההתמסחרות" שעברו להקות כמו מטאליקה במסגרת התקליט השחור. באותו זמן פנתרה הרגישו שיש איזה חלל שמטאליקה השאירו וזו הזדמנות למלא אותו ולכן הם חשבו לעשות את האלבום הכי כבד שלהם. אמרנו רובוטריקים, אז התהליך הזה שעברה פנתרה דרש הרבה מאוד אומץ, הואיל והם עשו בדיוק את הדרך ההפוכה מזו בה הלכו להקות הת'ראש, ועברו מצליל יותר ידידותי שהיה להם בשנות ה- 80 לצליל הרבה פחות נגיש החל מראשית שנות ה- 90. בזמן ש"מטאליקה", "טסטמנט" ואפילו "מגדת'" נכנעו ללחץ חברות התקליטים וניסו לייצר מטאל להמונים, שחו החברים מ"פנתרה" שחיית פרפר נגד הזרם ונלחמו להשיג בדיוק את ההיפך. והתוצאה הייתה בהתאם. "Cowboys from Hell" הציג לנו אלבום מופת של להקה שנולדה מחדש. תיפוף אימתני של Vinnie Paul, סולואים גאוניים של Dimebag עם טכניקת השריקות שלו שהוצגה כאן לראשונה, שירה מושלמת של Phil Anselmo, והטקסטים.... רק תקשיבו ל- "Cemetery Gates" ותבינו על מה אנחנו מדברים. החל מריף הפתיחה השובר והמנסר של שיר הנושא ועד לצווחה המטלטלת של אנסלמו בסיום השיר "The Art of Shredding", האלבום הזה מתפוצץ בעוצמה מוחלטת. זה מופע כוחני ועוצמתי, אלים ותוקפני, תזזיתי ומשתולל, שצורח במלוא גרון את הגעתה של "פנתרה" לעולם הת'ראש מטאל, עולם אשר לא בדיוק היה מוכן לפצצת האטום שעומדת ליפול עליו. בתקופה שבה הגראנג' עמד לפרוץ החוצה ומרבית להקות המטאל של שנות ה- 80 כבר היו עמוק בתוך תהליך של חרם ונידוי, התחייה המחודשת של פנטרה הייתה כמו זריקת אדרנלין ללב החולה של המטאל. השינוי שעברה הלהקה היה כל-כך מהותי עד כי המעריצים והמבקרים רואים באלבום "Cowboys from Hell" כאלבום הראשון של הלהקה ולא באלבום החמישי. האחים אבוט, פיל ורקס יצרו סגנון שלמרות שנשמע מוכר כמו הת'ראש מטאל, עדיין היה חדשני ואנרגטי יותר. הם לקחו את הת'ראש והאטו אותו במטרה לשים את הדגש על הכבדות של הריפים ועל הגרוביות של הקצב. הם שילבו בין המלודיות של "ג'ודאס פריסט", הזעם של "מטאליקה" (בימיה הטובים) והקצב הטקסני והגרובי של "ZZ Top", כדי ליצור תת סגנון חדש שיפיח חיים בסצינת המטאל. בין הריפים המהירים והקליטים של Dimebag לחטיבת הקצב המהודקת והמרשימה של Vinnie Paul ו- Rex Brown נמצא זמר אחד שדוחף את כל המפעל הזה קדימה ועושה עבודה מרשימה ביותר בכל הרצועות האלבום, ללא יוצא מן הכלל. הוא מצליח למתוח את הקול שלו מנהמת גראולינג נמוכה וחייתית ועד לצווחות הפלצט הגבוהות ודוחף את האלבום הזה יחד עם כל הלהקה קדימה. מעניין לציין שבכדי להגיע למנעד הקול המדהים ולחלק מהצלילים הגבוהים עשה Phil Anselmo שימוש ביין פורט מתוק וחזק, כל זאת בעמת המפיק Terry Date שהפיק את האלבום "Louder Than Love" של "Soundgarden" אותו אהבו חברי פנתרה. Date ציין בפני Phil Anselmo שהזמר Chris Cornell נהג ללגום מיין פורט לפני שהקליט את תפקידי הקול, אנסלמו קיבל את העצה והצליח בגדול. ייתכן שזה מה שזיכה את טרי דייט בתפקיד המפיק של אלבומי פנתרה הבאים. שיר הנושא "Cowboys from Hell" הפך להמנון הלהקה והעניק לחברי הלהקה את כינויים - הבוקרים מגיהנום. מעניין שצליל הגיטרה הכל-כך מזוהה היום עם Dimebag Darrell בשיר הגיע בהשפעת הסאונד של "Overkill" באלבום "The Years of Decay" אותו הפיק Terry Date. השיר "Cemetery Gates" נחשב לאחד השירים הגדולים של הלהקה והוא ללא ספק אחד האהובים על מעריציה. הסולו של דיימבאג בשיר הזה דורג בסקר שערך המגזין "Guitar World" במקום ה- 35 ברשימת 100 הסולואים הטובים ביותר בכל הזמנים. השיר נכתב בהשפעת שני מקרי התאבדות צמודים של שניים מחבריו של Phil Anselmo מניו אורלינס. לא רבים יודעים, אבל הבסיסט Rex Brown היה זה שכתב את האינטרו הקלאסי לשיר, וגם ניגן בגיטרת קצב בשיר הנושא "Cowboys from Hell". השיר "Psycho Holiday" קיבל את שמו לאחר שהבסיסט Rex Brown רכש כרטיס טיסה לניו אורלינס ל- Phil Anselmo וכתב על המעטפה את המילים "Psycho Holiday". פיל היה אז בקטע של LSD ורקס חשב שזה יעשה טוב לטוס לעיר ולדתו כדי לנקות קצת את הראש. השיר "Primal Concrete Sledge" נכתב אחרון לאלבום בתוך 10 דקות, זה התחיל מג'אם סשן מאולתר עם התיפוף העצבני של Vinnie Paul בסיום ההקלטות. Dimebag Darrell התהלב וביקש מויני להמשיך עם זה והוסיף את הריף המנסר והאייקוני שיצר את השיר. המשפט ש- Vinnie Paul צורח בתחילת השיר "Domination" הוא: "First take like a motherfucker!" זה אשכרה היה הטייק הראשון של השיר אשר גם נבחר כזה שייכנס בסופו של דבר לאלבום. האלבום כולו דורג בידי קהל הקוראים של המגזין "Guitar World" במקום ה11 ברשימת 100 אלבומי הגיטרה הטובים ביותר בכל הזמנים. להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

New Releases - פלייליסט של שירים חדשים המתעדכן כל שבוע להקת "In This Moment" הכריזה על אלבומה התשיעי, "WITCH", שייצא ב 28 באוגוסט 2026 דרך Better Noise Music. במקביל חשפה הלהקה את הסינגל החדש "Crawl", שהוא הסינגל השני מתוך האלבום, לאחר "Sleeping With The Enemy". לדברי הסולנית Maria Brink, השיר עוסק בהתמודדות עם ניצול וכוח, בעוד האלבום כולו מתמקד בתהליך של שינוי פנימי והפיכת כאב לכוח. להקת "Stand Atlantic" חשפה את הסינגל החדש "LUCID" והכריזה במקביל על אלבומה החמישי, "GODBREATH", שייצא ב 23 באוקטובר 2026. "LUCID" הוא הסינגל השני מתוך האלבום, לאחר "Velcro", ומציג את הכיוון המוזיקלי החדש של הלהקה לקראת האלבום הקרוב. האלבום החדש יגיע כשנתיים לאחר "WAS HERE" משנת 2024, ויהווה את אלבום האולפן החמישי של ההרכב האוסטרלי. המוזיקאי Kim Dracula פותח פרק חדש בקריירה עם חתימה ב Rise Records ומשחרר את הסינגל החדש "Molecular Conversion". זהו השיר הראשון שיוצא מאז אלבום הבכורה "A Gradual Decline In Morale" משנת 2023. לצד הסינגל יצא גם קליפ חדש, ו Kim Dracula הגדיר את המהלך כ"פרק הבא" בקריירה עם לייבל חדש, מוזיקה חדשה וכיוון אמנותי חדש. להקת "Hatebreed" הכריזה על אלבום האולפן התשיעי שלה, "Fatal Paradox", שייצא ב 6 בנובמבר 2026 דרך BLKIIBLK Records. במקביל שחררה הלהקה את הסינגל החדש "Kill Count Increase", שהוא הסינגל הראשון מתוך האלבום. לדברי הסולן Jamey Jasta, השיר נועד לייצג את רוח האלבום כולו עם הסאונד הישיר, המהיר והאגרסיבי שמזוהה עם הלהקה. "Fatal Paradox" יגיע שש שנים לאחר "Weight Of The False Self" משנת 2020, והוא גם יהיה האלבום הראשון של "Hatebreed" ללא הבסיסט המייסד Chris Beattie. להקת "Goo Goo Dolls" שחררה את הסינגל החדש "Ocean", מתוך ה EP החדש "Summer Anthem". השיר הוא רצועת הפתיחה של ה EP, שכולל שבעה שירים ויצא כהוצאה החדשה הראשונה של הלהקה מאז האלבום "Chaos In Bloom" משנת 2022. ה EP "Summer Anthem" מסמן את חזרתה של הלהקה עם חומר מקורי חדש לאחר שלוש שנים, לקראת חגיגות ארבעה עשורים לפעילותה. להקת "Halestorm" שחררה ביצוע לייב רשמי ל "Perry Mason", כמחווה ל Ozzy Osbourne במלאת שנה למותו. הביצוע צולם בהופעת הלהקה ב Birmingham בנובמבר 2025, בעיר הולדתו של Ozzy, לאחר ש "Halestorm" ביצעה את השיר גם באירוע הפרידה ההיסטורי "Back To The Beginning". השיר "Perry Mason" יצא במקור בשנת 1995 מתוך האלבום "Ozzmosis", ונחשב לאחד השירים המזוהים ביותר עם קריירת הסולו של Ozzy Osbourne. להקת "Waterparks" משחררת היום את אלבומה השישי, "JINX", שמגיע שלוש שנים אחרי "INTELLECTUAL PROPERTY" משנת 2023. האלבום כולל 13 שירים ומשלב הופעות אורח של Mark Hoppus, Danny Elfman, Eric Nally ו Dillon Francis. לפי Kerrang, מדובר באלבום שמציג את הלהקה בגישה חדשה, לאחר שגנזה את הפרויקט הקודם "INTELLECTUAL PROPERTY 2" ובחרה לפתוח דף חדש. להאזנה: Spotify להקת "Mayday Parade" משחררת היום את אלבום האולפן החדש "Sugar", שמסיים את טרילוגיית האלבומים שהחלה עם "Sweet" והמשיכה ב "Sad" במהלך 2025. האלבום כולל 10 שירים, ביניהם הסינגלים "Blame It On The Youth" ו "Weekend Music", ומסכם פרויקט שאפתני במסגרתו הלהקה כתבה והוציאה כמעט 30 שירים לציון 20 שנות פעילות. להאזנה: Spotify להקת "Gojira" תעלה להופעות הפסטיבלים הקרובות בארצות הברית ללא המתופף Mario Duplantier, בעקבות בעיית הגירה שמנעה ממנו להיכנס למדינה בזמן. את מקומו יתפוס באופן זמני Luigi Paraventi, מתופף להקת "Paleface Swiss", שינגן עם הלהקה בהופעות הקרובות ב Rock Fest, Upheaval Festival ו Inkcarceration. בהודעה שפרסמה הלהקה נמסר כי Mario ניסה למצוא פתרון עד הרגע האחרון, אך לא הצליח להגיע בזמן. חברי "Gojira" הודו ל Luigi Paraventi על שהתגייס בהתראה קצרה והבטיחו שההופעות יתקיימו כמתוכנן. המוזיקאית Poppy נאלצה לבטל את השתתפותה על הבמה בפסטיבל Upheaval בעקבות תנאי זיהום אוויר קיצוניים שנגרמו מעשן שריפות היער בקנדה. למרות היעדרה, להקת הליווי שלה עלתה לבמה וביצעה את כל הסט בצורה אינסטרומנטלית, כשהנגנים עוטים מסכות נשימה מסוג N95. לאחר ההופעה הסבירה Poppy כי מדד איכות האוויר חצה את רמת ה 350, וכי לא הייתה מסוגלת לנשום בתנאים הללו. בהודעתה הודתה למעריצים שהגיעו לפסטיבל, והבהירה כי ההחלטה התקבלה מתוך דאגה לבריאותה לנוכח תנאי האוויר המסוכנים. המוזיקאית Courtney LaPlante, סולנית להקת "Spiritbox"' עצרה את הופעתה של הלהקה בפיניקס כדי להוציא מהאולם מעריץ שהתנהג באלימות כלפי אנשים בקהל. רגע לפני ביצוע השיר "Soft Spine", הבחינה הלהקה במתרחש לאחר שהמתופף Zev Rose סימן שמשהו אינו כשורה. LaPlante עצרה את ההופעה והבהירה כי הלהקה לא תמשיך לנגן עד שהאדם האלים יורחק והמקום יהיה בטוח עבור כולם. לאחר שאנשי האבטחה הוציאו את המעריץ מהאולם, פנתה LaPlante לאחד הנפגעים כדי לוודא שהוא בסדר והזכירה לקהל כי בהופעות רוק דואגים אחד לשני, ואם מישהו נופל, מרימים אותו. המוזיקאי The Edge הפתיע את הקהל בפסטיבל Tomorrowland כשעלה לבמה במהלך ההופעה של Martin Garrix, והשניים חשפו לראשונה את שיתוף הפעולה החדש "Fireflies". he Edge הצטרף לנגינה חיה על הגיטרה, ולאחר ההופעה אישר Martin Garrix כי השיר ייצא בקרוב. לפי הדיווחים, גם חברי "U2" משתתפים בהקלטת השיר. זו אינה הפעם הראשונה שבה Martin Garrix משתף פעולה עם חברי "U2". בשנת 2021 השתתפו Bono ו The Edge בשיר "We Are The People", שנבחר לשמש כשיר הרשמי של יורו 2020. להקת "Pink Floyd" משתפת פעולה עם We Are Rewind ומשיקה מארז אספנים במהדורה מוגבלת בהשראת "The Dark Side of the Moon". המארז כולל נגן קסטות בעיצוב המבוסס על עטיפת האלבום, לצד מהדורת הקסטה של חגיגות 50 השנה ל "The Dark Side of the Moon", שיצאה בשנת 2023. הנגן תומך בניגון והקלטה בסטריאו, כולל קישוריות Bluetooth, סוללה נטענת לעד 12 שעות, כרטיס אותנטיות ממוספר ואפילו עיפרון לגלילת הסרט. רק 3,000 מארזים ייוצרו, ומחירו עומד על 199 דולר. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

ב- 23 ליולי, 2021 הוציא Yngwie Malmsteen את אלבום האולפן ה- 22 שלו "Parabellum". זה האלבום הראשון מזה שנתיים של מלמסטין, מאז אלבום הבלוז שלו "Blue Lightning" שכלל גירסאות כיסוי לאומנים כמו "Jimi Hendrix, "Deep Purple", "ZZ Top", George Harrison, "The Rolling Stones ועוד. באלבום 10 שירים 4 מתוכם כוללים שירה והשאר אינסטרומנטאלים. כש- Yngwie ציין שכל הצלילים באלבום מנוגנים על-ידי גיטרה, גם אלו שאנו בטוחים שהם פסנתר או קלידים. השיר "Wolves at the Door" שגם פותח את האלבום מהיר ועצבני, שילוב של ספיד מטאל וניאו-קלאסי עם קריצה קטנה לאחד המלחינים האהובים על מלמסטין - Nicolò Paganini. האלבום הוקלט בתקופת הסגרים של הקורונה ואין מידע מי הנגנים שהשתתפו בו, לכן אנו יוצאים מנקודת הנחה שאינגווי עושה כאן כמעט הכל. רשימת השירים: 1. Wolves At The Door 2. Presto Vivace in C# Minor 3. Relentless Fury 4. (Si Vis Pacem) Parabellum 5. Eternal Bliss 6. Toccata 7. God Particle 8. Magic Bullet 9. (Fight) The Good Fight 10. Sea Of Tranquility להאזנה: Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

רעמת התלתלים היא ללא ספק אחד מסימני ההיכר שלו, אך הוא קצת יותר מכך... משהו ממרכז החזה שלו עובר דרך העצבים והורידים אל עבר הידיים שלו, שם הוא מקבל מכפיל עוצמה אולטרסוני וברגש ובעדינות רכה כאילו הוא מנתח בכיר הוא נוגע במיתרים ויוצר צלילים, ריפים, מקצבים, פריטות וסולואים שמסוגלים לגרום לרקמות שלנו לקבל חיים משלהם !! אז הנה מספר דברים באמת קצרים לגבי התופעה המוסיקלית והפנומנאלית הזו שנקראת SLASH !! (Photo: Wallpapercrafter.com) = שמו האמיתי הוא Saul Hudson והוא נולד ב-23 ביולי 1965 ב- Hampstead, London למשפחה אנגלית-אמריקאית. = אימו הייתה מעצבת בגדים ותחפושות שתחת בגדייה עברו הרבה מאוד מוסיקאים וסלבריטאים כולל David Bowie, Ringo Starr, Janis Joplin ועוד. אביו היה אמן אנגלי שבין היתר עיצב עטיפות תקליטים ל- Neil Young ו- Joni Mitchell. = הוא נולד וגדל באנגליה אך בגיל חמש הוא עבר ללוס אנג'לס עם אביו כדי להצטרף לאימו שעברה שנה לפני כן כדי לעצב תחפושות לתעשיית הבידור בעיר. = כשהוריו נפרדו הוא בילה זמן רב עם אימו בעבודה מתחכך במוסיקאים ושחקנים, באחד המקרים הוא בילה הרבה עם השחקן Seymour Cassel, שהעניק לו את הכינוי סלאש בגלל שהוא תמיד רץ לכל מקום והיה אחוז תזזית. = בשנת 1979 החליט סלאש שהוא נכנס לתחום המוסיקה והחל לנגן על כלי מיתר שונים עד שהוא שמע את אחד ממורי המוסיקה שלו מנגן את השיר "Brown Sugar" של ה- "Rolling Stone" ומשם נשמתו נשבתה ע"י הגיטרה. (Photo: Marc S Canter) = אגב...הוא היה אלוף רכיבה על אופני BMX ולמד בבית הספר התיכון עם Lenny Kravitz. = הלהקה הראשונה שלו הייתה "Tidus Sloan" בשנת 1981 כששנתיים לאחר מכן הוא מקים להקה משל עצמו בשם "Road Crew" עם חבר ילדות בשם Steven Adler. הם גייסו בסיסט דרך מודעה בעיתון בשם Duff McKagan והשלושה ניגנו וכתבו יחד אך לא היה להם זמר, מה שגרם לפירוק הלהקה זמן קצר לאחר הקמתה. = מפה לשם (צריך פוסט נפרד לטלנובלה הזו, חפשו אותה תחת Axl Rose) בשנת 1985, שילוב של להקת "Hollywood Rose" ולהקת "L.A. Guns" יצרה את האגדה בשם "Guns N’ Roses". הלהקה הורכבה מהמתופף וחבר הילדות של סלאש Steven Adler, הבסיסט Duff McKagan, הגיטריסט Izzy Stradlin והזמר Axl Rose. (Photo: Geffen Records) = לאחר חזרות של יומיים בלבד, הלהקה התחילה את דרכה ברחובות לוס אנג'לס כשהיא מופיעה במועדונים קטנים וחורשת את הרחובות. באותה תקופה סלאש גנב כובע מגבעת שחור וחגורת עור עם אבזמים ויצר את המראה המפורסם שלו עם הכובע והסיגריה. (Photo: Kevin Winter) = בשנת 1986 חתמה הלהקה על חוזה הקלטות עם חברת התקליטים Geffen Records ושיחררה את ה-EP הראשון שלה בשם "Live ?!*@ Like a Suicide" כדי שיהיה למעריצים משהו להאזין לו בזמן שהלהקה לא מופיעה ועובדת על הקלטות של אלבום הבכורה. = בשנת 1987 יצא אלבום הבכורה הנמכר ביותר בכל הזמנים בארה"ב. גאנז שחררה את "Appetite for Destruction" שחגג לפני יומיים יום הולדת...ואיזה אלבום אגדי...מופתי...ענקי...עם שירים שהפכו לאבן דרך בעולם המוסיקה... = סלאש ישב שעות באולפן כדי למצוא את הסאונד המתאים, הוא שילב גיטרות שונות ומגברים שונים עד שלבסוף מצא את הנוסחה המתאימה, הצליל הכל כך מוכר שלו, שילוב של רפליקה אייקונית של גיטרת Gibson Les Paul עם מגבר Marshall. = אחד הסיפורים היפים על עלייתה של גאנס הוא ההופעה עם "Aerosmith", כחלק מסיבוב ההופעות של גאנז הם היוו מופע פותח ל-"Iron Maiden" ול- "Aerosmith". לקראת סוף הסיבוב גאנז הפכו להיות כל כך גדולים כשמופע החימום האפיל על המופע המרכזי. הקהל הגיע לראות את גאנז יותר מאשר את אירוסמית' וכשהמגזין Roling Stone הגיע לעשות כתבה על אירוסמית', התוצאה הייתה תמונה של גאנז על השער של המגזין. = בשנת 1988 הוציאה הלהקה את אלבומה השני "G N' R Lies", כמה כשרון וכמה תעוזה יש ללהקה להוציא כאלבום שני, אלבום שהוא כמעט כולו אקוסטי (אנחנו מכירים עוד אחת כזו). הסינגל היחיד מהאלבום היה "Patience" שפשוט שבר לבבות כמו מחבט בייסבול חסר רחמים. = בשנת 1990 סלאש התארח יחד עם חברו Duff McKagan באלבום "Brick by Brick" של Iggy Pop ואפילו השתתף בכתיבת אחד השירים. = בשנת 1991 שחררה הלהקה שני אלבומים יחד, אלבומי מופת שכל שיר בהם הוא יצירת מופת בפני עצמה, האלבומים "Use Your Illusion I & II". שני האלבומים הגיעו למקום הראשון והשני בבילבורד 200, מה שהפך את גאנז ללהקה הראשונה בארה"ב שיש לה שני אלבומים שצועדים בפסגת המצעד. לפני ההקלטות הוחלף אדלר המתופף ב-Matt Sorum ולאחר צאת האלבומים, איזי הוחלף ב-Gilby Clarke. = לאחר שנתיים וחצי של סיבוב הופעות חובק עולם (שכלל הופעה אחת זוועתית בישראל) שראה עליות וירידות, ארועים אלימים ומופרעים, חיכוכים ומזימות והרבה מאוד מוסיקה טובה הגיע לסיומו ועמו גם הלהקה. סלאש הופיע בפעם האחרונה עם גאנס ביולי 1993. = בסוף אותה שנה שחררה גאנז את אלבומה האחרון עם ההרכב הקלאסי והמפורסם, "The Spaghetti Incident". אלבום שהורכב מקאברים בעיקר לשירים של להקות פאנק ישנות. שלוש שנים לאחר מכן הודיע סלאש באופן רשמי שהוא עוזב את הלהקה. = בשנת 1994 הקים סלאש את הלהקה "Slash’s Snakepit", הוא אסף את גילבי, מאט, Mike Inez הבסיסט של "אליס אין צ'יינס" ו- Eric Dover הזמר של "Jellyfish" ושחרר את אלבום הבכורה שלו בקריירת הסולו בשנת 1995, "It's Five O'Clock Somewhere". האלבום הורכב מחומרים שסלאש כתב למה שהיה אמור להיות האלבום הבא של גאנז אך לא יצא לפועל. מה שיפה הוא שאת כל האלבום כתבו יחד חברי הלהקה ולא סלאש לבדו. שנתיים לאחר מכן התפרק ההרכב וסלאש יצא לסיבוב הופעות עם להקת הבלוז שלו "Slash’s Blues Ball". (Photo: Slashparadise.com) = בשנת 1999 הוא החייה מחדש את הרכב ה- "Snakepit" עם נגנים אחרים ושחרר את האלבום השני שלו "Ain't Life Grand" האלבום לא הצליח כמו האלבום הקודם אך סלאש וחבריו יצאו לסיבוב הופעות כשהם מופע פותח ללהקת "AC/DC". ההרכב התפרק שלוש שנים לאחר מכן. = בשנת 2000 העניק סלאש לגיטריסט Joe Perry מלהקת "Aerosmith" את ה-Gibson Les Paul Standard משנת 1959 שהייתה שייכת במקור לפרי עצמו. פרי נאלץ למכור את הגיטרה בשנות ה-80 בתקופה כלכלית קשה, וסלאש רכש אותה מבלי שפרי ידע. כאשר פרי גילה שהגיטרה נמצאת אצל סלאש וניסה לרכוש אותה בחזרה, סלאש סירב למכור. במקום זאת, לכבוד יום הולדתו ה-50 של פרי, הוא החזיר לו אותה כמתנה אישית שסימלה את ההשפעה האדירה שהייתה לפרי עליו. = בשנת 2002 דרך לוויה של חבר משותף חזרו חברי "גאנז" הותיקים, סלאש, דאף ומאט לשתף פעולה. הם החליטו שכיף להם לנגן יחד והם הקימו את להקת "Velvet Revolver". הם צרפו את הגיטריסט Dave Kushner אך לא היה להם קל בכלל למצוא זמר, אפילו שהם עשו זאת דרך תוכנית ריאלטי ב-VH1. לבסוף מי שהסכים (אחרי הפצרות רבות) היה Scott Weiland, הזמר של "Stone Temple Pilots". (Photo: Rocco Guarino) = האלבום הראשון שלהם "Contraband" יצא ב-2004 והיה להצלחה כגדולה כשהוא מתברג למקום הראשון במצעד הבילבורד 200., מועמד לשלושה פרסי גראמי וזוכה באחד. הצליל המדהים של סלאש עם הריפים החזקים והקול של סקוט היוו שילוב חזק ועוצמתי. = שלוש שנים מאוחר יותר משחרר ההרכב הזה שאפשר לקרוא לו אפילו סופרגרופ, את האלבום השני שלו "Libertad". גם האלבום הזה זכה להצלחה רבה והגיע למקום החמישי בבילבורד 200. סינגלים מעולים יצאו ממנו כמו: "She Builds Quick Machines", "The Last Fight", "Get Out the Door" ו- Let It Rol"l". = למרות שבשנת 2010 נכנסו חברי הלהקה לאולפן להתחיל את ההקלטות לאלבום השלישי, הם שוב מצאו את עצמם ללא זמר. הם הקליטו בערך תשעה שירים אך מאחר שנושא הזמר לא נפתר הם החליטו לצאת להפסקה ללא תאריך חזרה... = שנה לפני כן החל סלאש לעבוד לבד על אלבום סולו נוסף, הפעם לא היה איתו אף אחד מהעבר או מהעתיד אלא רק הוא עצמו. הוא סיפר שהעבודה על האלבום הייתה מן תרפיה מרגיעה, הוא לא היה צריך להתמודד עם אף אחד או לקבל החלטות עם אף אחד אלא רק הוא עם עצמו. זה כנראה עשה לו כל כך טוב אבל גם כל כך להתגעגע, שהוא החליט לצרף חברים נוספים לאלבום. = בתחילת שנת 2010 יצא האלבום "Slash", אלבום שסלאש כתב בעיקר לבדו (למרות שיש הרבה קרדיט לאחרים) אך הוא צירף לאלבום אמנים, בעיקר זמרים מכל קצוות הקשת המוסיקלית כמו: Ozzy Osbourne, Fergie, Chris Cornell, Adam Levine ועוד הרבה אחרים. האלבום נחל הצלחה גדולה בכל רחבי העולם כשהוא כובש את פסגות המצעדים. = באותו אלבום היה זמר נוסף בשם Myles Kennedy (שאנחנו אוהבים כל כך), בין השניים נרקם חיבור מוסיקלי ואישי מדהים. העבודה על האלבום הייתה כל כך טובה ומדהימה עד שהשניים החליטו להקים את להקת "Slash featuring Myles Kennedy and The Conspirators". ללא ספק השניים עובדים טוב ביחד ועם כזו להקה תומכת ומוכשרת לא פלא שהם כל כך טובים. (Photo: Blabbermouth.net) = ההרכב הזה משחרר את אלבום הבכורה שלו "Apocalyptic Love" בשנת 2012 ושנתיים לאחר מכן משחרר את האלבום השני "World on Fire". באלבום הראשון מיילס תרם את תפקיד גיטרת ליווי ואת השירה ובאלבום השני רק את השירה מאחר ונדרש ללהקת האם שלו "Alter Bridge", בשני האלבומים מיילס שותף לכתיבה וליצירה של המוסיקה. = בשנת 2018 שחרר ההרכב את האלבום השלישי שלו "Living the Dream", אין ספק שבאלבום הזה ההרכב הזה כבר נשמע כמו להקה בוגרת ומאוחדת שיש לה ייחודיות ומאפיינים משלה. = בשנת 2016 קרה הבלתי יאומן כשסלאש התאחד עם Axl Rose ודאף למה שהתחיל את הקאמבק הגדול של העשור. גאנז התאחדו בחזרה סודית במועדון ה- Troubadour שבלוס אנג'לס כדי לעבור טסט ראשון והם אכן עברו אותו בהצלחה ויצאו למסע ההופעות המפורסם והלא יאמן "Not in This Lifetime..." שכמובן זכינו לראות בארץ וזו ללא ספק הייתה ההופעה הטובה ביותר על אדמת הקודש (אולי בכל הזמנים). = מעבר לקריירת הסולו ושאר הלהקות, סלאש הפך להיות גיטריסט מאוד מפורסם, מה שהביא לביקוש מאוד גדול לשיתופי פעולה עימו מכל הקצוות המוסיקלים. הוא ניגן עם Michael Jackson במספר שירים ואף שותף בחלק מסיבוב ההופעות שלו. הוא שיתף פעולה עם חברו Lenny Kravitz באלבום "Mama Said". הוא הקליט עם הרכב ההיפ-הופ "Insane Clown Posse". הוא השתתף בהקלטות אלבום הקאמבק של להקת "Yardbirds" בשם "Birdland" ועוד רבים אחרים. = לאורך מרבית חייו סלאש היה מהול בסמים ואלכוהול, בתקופה של גאנז, כמעט ולא ניתן למצוא תמונה שלו ללא בקבוק של Jack Daniels. בשנת 2001 הוא אובחן עם Cardiomyopathy, מחלה שמשפיעה על השרירים של הלב ונבעה משימוש כבד של סמים ואלכוהול. החל משנת 2005 סלאש נקי מחומרים כימיים. (Photo: Marc S Canter) = אנחנו כבר לא זוכרים איפה כתבנו זאת אך קשה שלא לכעוס, לדמיין או להתרפק על העובדה של מה היה קורה אם... מה היה קורה אם גאנז לא היו מתפרקים? איזה אלבומי מופת רבים במספר היינו מקבלים? לא שאנחנו מורידים מסלאש כאומן סולו אך רק להיות חלק מההופעה שהייתה כאן ב-2017 הייתה חוויה חוץ גופית. קשה לשים את האצבע על מה בדיוק גרם לפירוק, אך סלאש סיפר מספר פעמים שהוא רצה לסיים את הסכסוך עם אקסל אך לא נענה בחיוב מהצד השני. = בשנת 2012 זכה ההרכב הקלאסי של גאנז להיכנס להיכל התהילה של הרוקנרול. בטקס ההכרזה אקסל לא נכח כשהוא טוען שההשתתפות שלו תהיה מביכה ומוזרה. = ב-9 ליולי 2019 שנתיים בלבד לאחר ההופעה הבלתי נשכחת של גאנז, הופיע סלאש עם מיילס וקושרי הקשר בישראל ואיזו הופעה מטורפת זו הייתה. אולם האקספו בגני התערוכה בתל אביב היה עמוס והלהקה נתנה את נשמתה על הבמה כשמוביל אותה סלאש. לעולם לא נשכח את הסולו המטורף שנתן סלאש ביותר מ-20 דקות!!! = בשנת 2020 הוא ניגן באלבום "Ordinary Man" של "נסיך האופל" Ozzy Osbourne. = באוגוסט 2021, אחרי יותר מ-12 שנה משחררת גאנז עם שלושת חברייה הקלאסים סינגל ראשון ושיר חדש בשם "Absurd". חודש לאחר מכן הם משחררים סינגל נוסף בשם "Hard Skool". שני השירים הם חומרים שנכתבו בתקופת האלבום "Chinese Democrasy". = בפברואר 2022 שחרר סלאש עם להקתו, אפשר לומר כבר הקבועה והמאוחדת את האלבום הרביעי שלה, אלבום שנושא את השם "4" (אלבום הסולו החמישי של סלאש). האלבום הוקלט בנאשוויל, טנסי עם המפיק Dave Cobb (Rival Sons, The Highwomen, Chris Stapleton ועוד), והוא שונה במקצת מהחומרים הקודמים ששחררה הלהקה מבחינת סאונד וסגנון. המפיק Dave Cobb ציין שחברי הלהקה הביעו את רצונם להקליט את האלבום כמה שיותר ב- "Live", כולל סולואי גיטרה וישירה. = באוגוסט 2023 שחררה גאנז שני שירים נוספים "Perhaps" ו- "The General", גם הם נכתבו עוד בתקופה של "Chinese Democracy", עד היום לא ברור עם הלהקה מתכוונת להוציא אלבום נוסף. אגב, פרט מעניין הוא שהלהקה ביצעה את השיר "Perhaps" בפעם הראשונה על הבמה במהלך הסאונדצ'ק בהופעה שהתקיימה ב-5 ביוני 2023 בתל-אביב!! = = בשנת 2024 הוא הוציא אלבום קאברים לשירי בלוז בשם "Orgy of the Damned" בהשתתפות מוזיקאים וזמרים, ביניהם: Billy Gibbons, Chris Stapleton, Dorothy, Iggy Pop, Paul Rodgers, Demi Lovato, Brian Johnson, Beth Hart ועוד. = לפני סיום כמה עובדות מפתיעות... סלאש היה קלפטומן בילדותו, הוא אפילו גנב גיטרה מהארד רוק קפה באורלנדו פלורידה, שנים לאחר מכן הוא החזיר את הגיטרה באירוע מתוקשר. = הוא אוהב חיות אקזוטיות. בעבר הוא היה בעליו של אריה בשם קרטיס, כיום הוא בעליהם של מספר נחשים, אחד מהם מסוג אנקונדה בשם סאם. = הוא גם הבעלים של חברת הפקה לסרטי אימה. החברה שלו הפיקה בין היתר את הסרט "Nothing Left to Fear". = סלאש מחזיק ביותר מ-100 גיטרות שערכן הכספי מוערך ביותר מ-1.92 מיליון דולר !! = את המשקפיים המפורסמות הוא התחיל להרכיב פשוט בגלל שהיה ביישן מידי מכדי להסתכל לקהל בעיניים. = הוא גם פריק של דינוזאורים שיודע לבטא את שמו של כל אחד מהם ולספר לכם מהן תכונותיו. = סלאש זכה בתארים והישגים רבים ביניהם: גיטריסט השנה במספר מגזינים: Roling Stone’ Kerrang, Gigwise, Metal Hammer ועוד. בשנת 2007 הוא קיבל כוכב ב-Rock Walk of Fame לצד ג'ימי פייג', ואן הלן וג'ימי הנדריקס. הוא כמובן נכנס להיכל התהילה עם גאנס ועוד רבים אחרים. במיוחד לכבודו הכנו לכם פלייליסט, תלחצו פליי. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר!!

הנה כמה עובדות מעניינות על Martin Gore - זמר, מולטי אינסטרומנטליסט, אחד ממקימי להקת "Depeche Mode" וכותב השירים העיקרי שלה: (Photo: RMV/REX/SHUTTERSTOC) = הוא נולד ב-23 ביולי 1961 בדאגנהאם, אסקס, שבאנגליה בשם Martin Lee Gore. = הוא גדל עם אביו החורג דיוויד גור ואמו הביולוגית פמלה. שניהם עבדו במפעל המנועים של פורד בדגנהאם. אביו הביולוגי היה חייל צבא ארה"ב אפרו-אמריקאי. = גור גדל בסביבה "רגילה" ו"יציבה", אבל הוא היה ילד מופנם שהעדיף קריאה על משחקים עם חבריו. = גור למד בבית הספר המקיף ניקולס בבסילדון, שם הכיר את חברו ללהקה Andy Fletcher. = במהלך לימודיו בבית ספר הוא ניגן בלהקה מקומית בשם "Norman and the Worms". = גור לימד את עצמו לנגן קלידים במהלך שנות ה-70, הוא הושפע מלהקות כמו "Kraftwerk", "Human League" ו-"OMD". = הוא רכש את הסינתיסייזר הראשון שלו, ימאהה CS5, לאחר שהשאל מחברו Korg 700S. = הוא היה חבר לזמן קצר בלהקת הסינת-פופ "Soft Cell", לפני שהצטרף ל-"Depeche Mode". = הוא הצטרף ללהקת "Composition of Sound" בשנת 1980. לימים הלהקה הפכה ל- "Depeche Mode" לאחר גיוסו של Dave Gahan כסולן. (Photo: Fanart.TV) = להקת "Depeche Mode" הוציאה את אלבום הבכורה שלה, "Speak & Spell", בשנת 1981. גור כתב את השירים "Tora! Tora! Tora!" ו"Big Muff" לאלבום. = הוא הפך לכותב השירים הראשי של הלהקה לאחר ש- Vince Clarke עזב את "Depeche Mode" בשנת 1981. = במהלך הקריירה שלו כתב גור למעלה מ-100 שירים מקוריים עבור "Depeche Mode". = יש לו מנעד ווקאלי מרשים, שמוסיף עומק למוזיקה של "דפש מוד" הן כסולן והן כזמר קולות רקע. = למרות ש- Dave Gahan הוא הסולן הראשי של הלהקה, גור לוקח את ההובלה במספר שירים בכל אלבום. הנה כמה דוגמאות: "It Doesn't Matter", "Somebody", "A Question Of Lust", "Sometimes", "It Doesn't Matter Two", "Black Day", "The Things You Said", "Home", "Sweetest Perfection", "Blue Dress", "Judas", "Breath"," Damaged People", "Jezebel". = הוא הוציא 15 אלבומים עם "Depeche Mode" כולל: "A Broken Frame" בשנת 1982, "Construction Time Again" בשנת 1983, "Black Celebration" בשנת 1986, "Music for the Masses" בשנת 1987, "Violator" בשנת 1990, "Songs of Faith and Devotion" בשנת 1993, "Ultra" בשנת 1997, "Exciter" בשנת 2001, "Playing the Angel" בשנת 2005, "Sounds of the Universe" בשנת 2009 ועוד. = יחד עם "דפש מוד" הוא מכר יותר מ-100 מיליון אלבומים ברחבי העולם. = הוא השתמש לראשונה בגיטרה ככלי עיקרי בשיר "Personal Jesus" מהאלבום "Violator". = הוא מולטי אינסטרומנטליסט. הוא מנגן בגיטרה, קלידים, גיטרה בס, תופים ואקורדיון. = כאמן סולו הוציא את המיני אלבום "Counterfeit" בשנת 1989. בהמשך הוא שחרר את "Counterfeit²" ב-2003, את "MG" ב-2015 ואת "The Third Shimpanzee" בשנת 2021. = הוא הקים את צמד הטכנו "VCMG" עם Vince Clarke, והוציא את האלבום "Ssss" בשנת 2012. = יש לו אולפן אישי, "Electric Ladyboy", בסנטה מוניקה, שם הוא מקליט את אלבומי הסולו שלו וכותב מוזיקה ל"דפש מוד". = הוא זכה בפרס Ivor Novello על "הישג בינלאומי" בשנת 1999. = הוא זכה בפרס Moog Innovation עבור תרומות לסאונד במוזיקה הפופולרית בשנת 2019. = הוא נכנס להיכל התהילה של הרוקנרול בשנת 2020 יחד עם חברי "דפש מוד" Dave Gahan, Andy Fletcher, Vince Clarke, ו- Alan Wilder. = הוא הפך לצמחוני בשנת 1983 מסיבות בריאותיות ומוסריות. = הוא חווה התקפים שנגרמו מלחץ וחרדה במהלך סיבוב ההופעות "Devotional Tour" בשנת 1993. = הוא נאבק בהתמכרות לאלכוהול, הוא עבר הרעלת אלכוהול, כמעט קטלנית, בשנת 1994. = הוא נעצר בדנבר במהלך סיבוב ההופעות "Devotional Tour" בשל העובדה שערך מסיבה רועשת בחדר המלון שלו. = הוא ידוע בפרסונה הבימתית הראוותנית והאנדרוגנית שלו ובסגנון הלבוש הייחודי שלו. = הוא תומך בארגוני צדקה שונים המתמקדים בבריאות הנפש, זכויות אדם ושימור הסביבה. = הסינתיסייזר האהוב עליו הוא הסינתיסייזר Roland Jupiter-8. = הוא אוהד של מועדון הכדורגל ארסנל. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

המתופף John Rutsey נולד ב- 23 ליולי 1952 בשם John Howard Rutsey. ראטסי שנולד ב- 23 ליולי 1952 היה המתופף הראשון של להקת "Rush", אשר ניגן באלבום הבכורה שלה ששוחרר ב- 1 למרץ 1974. הקשבה לאלבום הראשון של הלהקה מלמדת שראטסי היה מתופף לא רע בכלל, ומי שצפה בהקלטות וידאו של הלהקה מתקופתו, ידע לומר שהוא היה דמות כריזמטית ביותר שגם ידע לשיר ולעשות קולות רקע, להוביל את הלהקה מאחורי סט התופים ואפילו להציג את השירים. ראטסי למד בבית הספר St. Patrick’s School, שם פגש את Geddy Lee ואת Alex Lifeson. הלהקה הראשונה שהקים היתה "The Projection", אותה הקים יחד עם Alex Lifeson. בהמשך הוא היה אחד ממקימיה של להקת Rush והיה חבר בה החל מימיה הראשונים בשנת 1968 ועד למועד עזיבתו ביולי 1974, זמן קצר לאחר יציאת אלבום הבכורה. בעוד שגדי ואלכס נמשכו יותר לרוק המתקדם של "ג'נסיס" ו"יס", ראטסי משך יותר לכיוון ההארד רוק. הוא גם היה אחראי לתלבושות הגלאם של הלהקה בתחילת דרכה. ראטסי היה זה שהוביל את הלהקה בימיה הראשונים והיה "הרציני" שבחבורה אשר התעקש על קיום חזרות קבועות של הלהקה. אנשי הצוות הטכני של הלהקה ציינו שנים מאוחר יותר כי לולא ראטסי "Rush" לא היתה קיימת. לא זו בלבד, אלא שאחיו של ראטסי, ביל, היה זה שהציע ל- "Rush" את שם הלהקה. בתאריך 25/7/1974, שבועיים לפני סיבוב ההופעות הראשון של "Rush" בארה"ב, עזב ראטסי את הלהקה, בין היתר בשל מחלת הסוכרת בה חלה. הלהקה ערכה אודישנים למספר מתופפים ולבסוף בחרה במתופף האגדי Neil Peart כמחליפו. ראטסי הלך לעולמו ב- 11 במאי שנת 2008, בשנתו, מהתקף לב שהינו תוצאה של סיבוך מחלת הסוכרת, והוא בן 55 בלבד. להאזנה לאלבום הראשון של הלהקה: Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

האלבום "Nightmare" של להקת "Avenged Sevenfold" שוחרר ב-27 ליולי 2010 !! זה אלבום שנולד אל תוך טרגדיה עצומה ונחשב על-ידי המעריצים וגם על-ידי הלהקה עצמה, לאחד האלבומים הקודרים והמרגשים שלה. זהו סיפורו של "הסיוט". בדצמבר 2009 נמצא המתופף James “The REV” Sullivan ללא רוח חיים בביתו. תחילה סיבת מותו לא הייתה ידועה והחוקרים לא הצליחו להגיע לקביעה חד-משמעית. אך שנה לאחר מכן הוכרז כי מותו הוא תוצאה של שימוש במספר רב ומגוון של סמים וחומרים מסוכנים בבת אחת. לא ידוע אם צריכת הסמים נעשתה במכוון, כניסיון התאבדות, או פשוט צריכה מוגזמת. לאחר מותו של The Rev הלהקה שקלה להתפרק ולא כל-כך ידעה איך להמשיך קדימה. הם כבר החלו לעבוד על האלבום החמישי עוד כש- The Rev היה בחיים ואף הקליטו עימו מספר דמואים, אך לא ידעו מה לעשות עם זה. מספר חודשים לאחר מכן ואחרי שקיבלו הרבה מאוד אהבה ותמיכה מהקהל, החליטו אוונג'ד לא לאכזב אותם ולהמשיך לעבוד על האלבום. מעריצי אוונג'ד הם מסוג המעריצים שמחזיקים להקות. הם טוטאלים! הם אוהבים! הם חדורי תשוקה !! ראיה מובהקת לכך ראינו במהלך ההופעה של הלהקה בארץ ב-2019, אפילו הלהקה הייתה בהלם מכמות האהבה, והתמיכה של הקהל והשליטה שלו בשירים. הלהקה תיארה את האלבום כ: "Most personal and epic that will definitely take you on a very dark journey." (Photo: IMDB) האלבום מלכתחילה היה אמור להיות אלבום קונספט קודר וכבד, אך לאור הנסיבות הוא השתנה מעט וסטה ממסלולו. את האווירה הקודרת לא היה צריך ליצור, היא נולדה מעצמה. אחרי הטרגדיה, רוב הטקסטים באלבום ריחפו סביב חייו ומותו של REV. המתופף הענק Mike Portnoy שהיה אז חבר ב- "Dream Theater", אותו חברי הלהקה העריצו, לא היסס לרגע כשחברי הלהקה פנו אליו בבקשה להיכנס לנעליו של REV. הוא נכנס למשפחה שקיבלה אותו בזרועות פתוחות והוא מצידו העניק את הכבוד והערכה למתופף שהיה. מייק סיפר שהוא עשה כל שביכולתו להיצמד לדמואים שהקליט REV ולהיצמד לסגנון הנגינה שלו בשירים שהוא לא הקליט. עדיין REV מקבל פה נוכחות באלבום, בכתיבה של תפקידי התופים ובשירת רקע שאינה זרה לפורטנוי בשירים "Nightmare" ו- "Fiction". הסינגל הראשון שיצא מהאלבום הוא "Nightmare", הוא אחד מתוך שני שירים (השני "Danger Side") שבהם המילים נשארו כפי שהיו בעבודה על האלבום לפני מותו של The REV. השיר מתייחס לאדם שביצע מעשים רעים בחייו והוא נידון לגיהינום, M. Shadows שר את השיר מנקודת מבטו של השוהה בגיהינום. השיר הזה ו- "Buried Alive" הם השירים היחידים באלבום שלא נכתבו על REV. הסינגל השני ששוחרר מהאלבום הוא "Welcome to the Family", המילים נכתבו ברובן על-ידי The REV וכשהלהקה הקליטה את השיר, שאדוו סיים את כתיבת המילים. הבלדה המרגשת "So Far Away" נכתבה כולה ע"י הגיטריסט Synyster Gates, במקור השיר היה אמור להיכתב כמחווה לסבא של Syn אך בפועל לאחר מותו של REV הוא שינה את המילים והקדיש את השיר למתופף האגדי והאהוב. הוידאו קליפ של השיר מתרחש בדיוק במקום בו הוקמה הלהקה Huntington Beach ומשם הוא עובר לאולפן בו שאר חברי הלהקה מנגנים את השיר, כשתמונות וסרטונים של The Rev מופיעים ברקע. השיר "Victim" הוא בעצם שיר קינה על The Rev, אין מה לומר מלבד לקרוא את המילים הנוגות והמרגשות: House full of roses A letter on the stairs A tape full of messages For anyone who cares Collage of broken words And stories full of tears Remembering your life 'Cause we wish that you were here את השיר "Fiction" כתב The Rev שלושה ימים בלבד לפני מותו. במקור היה שמו של השיר "Death", אך חברי הלהקה שינו אותו במהלך ההקלטות. כפי שכתבנו, השיר מכיל קולות רקע בביצוע של המתופף. המשפט האחרון שהוא כתב בשיר והוא גם האחרון שכתב לפני מותו, פשוט מצמרר: “I know you’ll find your own way when I’m not with you” השיר החותם את האלבום "Save Me" הוא שיר אבל, בו חברי הלהקה מוציאים את יגונם וכאבם לאחר מות חברם. הוא אחד השירים הארוכים ביותר של הלהקה. בעטיפת האלבום יש מחווה למתופף האגדי, כשעל המצבה המופיעה בחזית העטיפה, יש את הכיתוב של המילה FOREVER כשהאותיות The Rev מודגשות ובולטות. מקווים שלא דיכאנו אתכם מדי אבל ניסינו להעביר את התחושות והרגשות שאנחנו מאמינים שעטפו את הלהקה במהלך יצירת האלבום הזה, לרגע אל תחשבו שהאלבום הזה מורכב מבלדות בוכיות. להפך, הוא משלב כעס, פורקן, אגרסיות וסערת רגשות שלמה. עכשיו אחרי שאתם מבינים את התוכן, תאזינו למוסיקה ב: Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

היום אנחנו רוצים לספר לכם כמה עובדות על המתופף Nick Menza המוכר בעיקר מההרכב הקלאסי של "Megadeth": (Photo: Mick Hutson) 1. הוא נולד במינכן, גרמניה ב-23 ביולי 1964. שמו בלידה הוא Nicholas Menza. 2. אביו, מוזיקאי הג'אז Don Menza, שהוצב בגרמניה מטעם צבא ארה"ב. 3. הוא התחיל לתופף בגיל שנתיים, כאשר במהלך הפסקה במופע, מישהו הושיב אותו על התופים של Jack DeJohnette והוא המשיך לנגן. 4. ההשפעות המוזיקליות על Menza כללו מתופפים ידועים כמו Buddy Rich, Steve Gadd, Nick Ceroli, Jeff Porcaro, ו- Louie Bellson. 5. בגיל 18 הצטרף Menza ללהקת "Rhoads", בהשתתפות הזמר Kelle Rhoads, אחיו של הגיטריסט Randy Rhoads. הם הוציאו את האלבום "Into the Future" ב-1986. 6. מאוחר יותר Menza ניגן בלהקות מטאל שונות מלוס אנג'לס, ביניהן: "The Green" (עם חברי להקת "Rhoads" ג'ון גודווין ודארווין באלארד), "Von Skeletor" בה Menza גם נטל את השירה מובילה בדמו שהקליטה הלהקה בשם "Injection of Death" ויצא ב-1988, ומאוחר יותר "Cold Fire" (עם גיטריסט "Warrior"). 7. במהלך שנות ה-80 המאוחרות הפך Menza לנגן סשנים מבוקש. הוא ניגן מכוון סגנונות רחב, החל מ-R&B ועד גוספל, Fאנק והבי מטאל. במסגרת עבודתו כנגן סשנים הוא אפילו הקליט תופים עבור John Fogerty. 8. במהלך תקופה זו משך Menza את תשומת לבו של מתופף "Megadeth" דאז Chuck Behler, ובסופו של דבר הוא הפך לטכנאי התופים שלו. (Photo: Fanart.tv) 9. בשנת 1989, Dave Mustaine ביקש ממנזה להצטרף ל- "Megadeth", לאחר שהתרשם מביצועיו על התופים כשמילא את מקומו של Chuck Behler, כשלא יכול היה לנגן. 10. מנזה ערך את הופעת הבכורה שלו עם "Megadeth" ב-12 במאי 1988, בברדפורד, אנגליה. 11. אלבומו הראשון עם "Megadeth" היה יצירת המופת "Rust In Peace" משנת 1990. 12. מנזה נשאר כמתופף הלהקה עד שנת 1998, כחלק מההרכב הקלאסי שלה הכולל את Dave Mustaine, Marty Friedman ו- Dave Ellefson. 13. במהלך תקופה זו הוציא מנזה אלבומים קלאסיים עם הלהקה, כמו: "Countdown to Extinction", "Youthanasia", "Hidden Treasures ו- "Cryptic Writings". 14. מנזה נודע בזכות מערך התופים הייחודי שלו "Greg Voelker Rack System", הכולל דבל בייס דרום ותופי טם-טם רכובים על מערכת מתלים. 15. במהלך שנותיו ב- "Megadeth" מנזה ניגן בתופים גם באלבומי הסולו של Marty Friedman והם: "Scenes" (1992), "Introduction" (1994), ו- True Obsessions" (1996)". 16. בשנת 1998, הוא התמודד עם בעיות ברכיים, עבר ניתוח להסרת גידול והוחלף לבסוף על-ידי Jimmy DeGrasso. 17. מנזה אמר במספר ראיונות שבזמן שהחלים בבית החולים מניתוח ברך, הוא קיבל טלפון מ- Dave Mustaine שאמר לו בפשטות "אין צורך בשירותיך יותר". 18. לאחר שעזב את "Megadeth", החל נהזה לעבוד על האלבום "Life After Deth" תחת להקתו החדשה "Menza". 17. בעקבות ההוצאה המחודשת של כל הקטלוג האלבומים של "Megadeth", הוזמן מנזה בשנת 2004 לאיחוד של הלהקה. ואולם, ימים ספורים לאחר מפגש האיחוד הוא פוטר והוחלף על ידי Shawn Drover. 18. באפריל 2006, מנזה הצטרף ללהקת המטאל "Orphaned to Hatred" מלוס אנג'לס. 19. באותה שנה הקליט את האלבום "Reduced to Ashes" עם להקת המטאל היוונית "Memorain". 20. בשנת 2007 מנזה כמעט איבד את הזרוע שלו, בתאונה עם מסור חשמלי. הוא נזקק לניתוח שחזור, חיברו לו לוחות מתכת והוא עבר תהליך שיקום ממושך. 21. לאחר החלמתו, מכר מנזה את להב המסור המוכתם בדם ואת צילום הרנטגן המקורי מהאירוע. 21. בשנת 2011 הוציא מנזה EP בן חמישה שירים עם להקתו "Deltanaut", אשר כלל את השיר "Sacrifice". 22. בשנת 2015 מנזה ניגן בתופים בשיר "Are We Alone?" הלקוח מהאלבום "Warless Society (The Global Invasion)" של "Ci2i". 23. באותה שנה הוא החל לעבוד, כמפיק וכמתופף, עם להקת "Sweet Eve" מלוס אנג'לס, באלבומם "The Immortal Machine". 24. ב- 21 במאי 2016, כשהופיע עם ההרכב "OHM" של חבר "מגדת'" לשעבר Chris Poland, התמוטט מנזה על הבמה ומותו נקבע עם הגעתו לבית חולים. 25. לאחר ביצוע נתיחה סיבת המוות נקבעה כאי ספיקת לב. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר!!

היום אנחנו הולכים לספר לכם כמה עובדות על Jon Oliva, הידוע בעיקר כמייסד, קלידן והזמר של להקת ההבי מטאל "Savatage": (Photo: Rockpages.gr) = הוא נולד ב-22 ביולי 1959 בברונקס, ניו יורק. השם שניתן לו בהולדתו הוא John Nicholas "Jon" Oliva. = ב-1976 עברה משפחתו לפלורידה, שם התחילו ג'ון ואחיו Criss Oliva את עיסוקיהם המוזיקליים. = ג'ון התחיל לנגן בפסנתר של אביו, ואז עבר לגיטרה, תופים ולבסוף גיטרת בס. = ג'ון ואחיו כריס ניגנו קאברים של "Kiss", "Deep Purple" ו-"ZZ Top" במסיבות רחוב. = למרות שבמקור נגן בגיטרה, ג'ון הבין מהר מאוד שכריס טוב ממנו אז הוא התמקד בשירה והחליף עם אחיו ועבר לנגן בגיטרה בס. = בשנת 1978 ג'ון הודח מבית הספר התיכון והצטרף ללהקת "Metropolis", איתה צבר את הניסיון הראשון שלו בסיבוב הופעות. = בשנת 1979 ג'ון וקריס הקימו את "Avatar", שהפכה מאוחר יותר ל- "Savatage". (Photo: Fanart.TV) = ב-1983 "Savatage" הוציאו את אלבום הבכורה שלהם, "Sirens". ג'ון וקריס היו כותבי השירים הראשיים באלבום. = ב-1984 הם הוציאו את מיני האלבום "The Dungeons Are Calling". זה היה מעין אלבום קונספט שהוקלט באותו יום בו הוקלטו שירי האלבום "Sirens". שני האלבומים נועדו להיות אלבום אחד באורך מלא, אבל הם חולקו לשניים בגלל מגבלת מקום. = בשנת 1985 "Savatage" הוציא את האלבום "Power of the Night". בנוסף לשירה באלבום הזה, ג'ון התחיל לקבל קרדיט גם על נגינת קלידים. = ב-1986 הוציאה הלהקה את האלבום "Fight for the Rock", שהיה כישלון מסחרי. = שנה בלבד לאחר מכן, ב-1987 חזרו "Savatage" עם אלבומם עטור השבחים "Hall of the Mountain King". באלבום זה המפיק Paul O'Neill דחף את הלהקה לכיוון סגנון הפרוגרסיב מטאל. = ההשפעות הפרוגרסיביות הפכו עמוקות יותר עם יציאתו של "Gutter Ballet" ב-1989, כאשר הלהקה מציגה סגנון מטאל פרוגרסיבי יותר. זה לא אלבום קונספט, אבל שלושת השירים האחרונים שבו הם מעין סוויטה קונספטואלית העוסקת בדמות אחת. = ג'ון זוכה באלבום לקרדיט על: שירה, פסנתר, קלידים, גיטרה בס ואפילו תופים בשיר "Gutter Ballet". = בשנת 1991 יצא "Streets: A Rock Opera". כפי ששמה מגלה זוהי אופרת רוק העוסקת בעלייתו ונפילתו של המוזיקאי הבדיוני DT Jesus. זה היה גם אלבומו האחרון של ג'ון אוליבה כסולן הראשי של הלהקה עד "Dead Winter Dead" משנת 1995. = ב-1992 עזב ג'ון את "Savatage" כדי להתמקד בפרויקטים צדדיים, כולל "Doctor Butcher" והמחזמר "Romanov". = בשנת 1993 הלך הגיטריסט הראשי Criss Oliva בתאונת דרכים ו-"Savatage" הוציאו את "Edge of Thorns" עם זכארי סטיבנס כסולן הראשי. ג'ון תרם פסנתר, קלידים, תופים ברצועות "He Carves His Stone" ו-"Degrees of Sanity" עבור האלבום. = בשנת 1994 הלהקה הוציאה את "Handful of Rain" כמחווה לקריס אוליבה. = ג'ון אוליבה והמפיק פול אוניל החלו לכתוב ולהקליט את האלבום הזה ביחד, כשאוליבה מנגן בתופים, בס, גיטרה קצב וקלידים. אוליבה גם ניגן בגיטרה מובילה לפני שגייס את Alex Skolnick לנגן ברוב הסולואים באלבום. לאחר מכן הובא Zak Stevens להקליט את קטעי השירה. = בשנת 1994 ג'ון היה מעורב גם בפרויקט צדדי "Doctor Butcher" עם הגיטריסט Chris Caffery. הם הוציאו את אלבום האולפן שלהם באותו השם באותה שנה. = ב-1995 הוציאו "Savatage" את "Dead Winter Dead", ובו הלהיט "Christmas Eve (Sarajevo 12/24)". ג'ון שר בשני שירים מהאלבום ועשה קולות רקע באחד. = האלבום "Dead Winter Dead" הוא אלבום קונספט, המספר סיפור מנקודות מבט של ילד סרבי, ילדה בוסנית וזקן. סיפור האלבום מתרחש במהלך מלחמת בוסניה. = בשנת 1996 הוקמה להקת המטאל הסימפוני "Trans-Siberian Orchestra" (TSO) על ידי המפיק, המלחין וכותב הטקסטים פול אוניל, יחד עם ג'ון אוליבה ואל פיטרלי (שניהם חברי "Savatage"). = בין השנים 1996 ל-2015 הוציאה הלהקה 6 אופרות רוק: "Christmas Eve and Other Stories", "The Christmas Attic, Beethoven's Last Night", "The Lost Christmas Eve", "Night Castle" ו- "Letters From the Labyrinth". = בשנת 1998 הוציא ג'ון את "The Wake of Magellan" עם "Savatage". = בשנת 2001 ג'ון חזר לשירה מובילה בלהקה, באלבום "Poets and Madmen". הוא גם ניגן בגיטרה קצב וקלידים. = בשנת 2003 הוא הקים את "Jon Oliva's Pain" והוציא את האלבום "Tage Mahal". ג'ון הוציא 3 אלבומים נוספים עם הלהקה "Maniacal Renderings" ב-2006, "Global Warning" ב-2008 ו-"Festival" ב-2010. (Photo: Fanart.TV) = בשנת 2013 הוציא ג'ון את אלבום הסולו היחיד שלו "Raise the Curtain". = בשנת 2015 "Savatage" התאחדה להופעה ב"Wacken Open Air". = בשנת 2016 ג'ון סבל משבץ קל אך החלים לחלוטין. = בשנת 2021 ג'ון אישר שהוא עובד על חומר חדש של "Savatage". = בשנת 2023 ג'ון סבל מפציעה בעמוד השדרה, שעיכבה את העבודה על האלבום החדש של "Savatage" שנקרא כבר "Curtain Call". "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר