Search Results

להקת "Metallica" זכתה בתואר שיא גינס חדש לאחר שהפכה לאמן המוזיקלי הראשון שביצע הופעה חיה בכל אחת משבע יבשות כדור הארץ. הלהקה קבעה את השיא לאחר שאירחה 120 מדענים וזוכים בתחרות בכיפה שקופה בתחנת קרליני באנטארקטיקה ב- 8 בדצמבר 2013. "מטאליקה" הופיעה למעשה בכל שבע היבשות באותה שנה קלנדרית 2013, סיבוב ההופעות התחיל בצפון אמריקה, דרום אמריקה, אירופה, אפריקה, אסיה ואוסטרליה והסתיים באנטארקטיקה. במופע בן השעה, שזכה לכינוי "Freeze 'Em All", ביצעה הלהקה עשרה קטעים, כולל להיטים כמו "One", "Enter Sandman" ו-"Nothing Else Matters". בניגוד להופעות הרגילות של "מטאליקה", ההופעה באנטארקטיקה נערכה ללא הגברה רגילה שאנחנו רואים בהופעות, בשל הסביבה השברירית של היבשת הקפואה. במקום זאת, המגברים היו סגורים בארונות בידוד, כשהסאונד הועבר לקהל באמצעות אוזניות, בדומה ל"מסיבות אוזניות". התחרות לזכייה בכרטיסים לקונצרט אורגנה בשיתוף קוקה קולה זירו, עבור מעריצי "מטאליקה" בארגנטינה, צ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה ומקסיקו. הזוכים הוזמנו לשייט בן שבוע באנטרקטיקה, אשר שיאו בעצירה להופעה בקרליני. תחנת קרליני בארגנטינה ממוקמת באי המלך ג'ורג' באיי שטלנד הדרומיים, אנטארקטיקה, ונקראת על שמו של המדען הארגנטינאי אלחנדרו ריקרדו קרליני. התחנה הוקמה בשנת 1982 והיא נגישה רק באוויר ובמים דרך בסיס מרמביו. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

ב־8 בדצמבר 2009 הוציאה להקת "Thirty Seconds to Mars" את אלבום האולפן השלישי שלה "This Is War". מה שהעולם קיבל באותו חורף לא היה פשוט... אלבום... זה היה מסמך של הישרדות. "This Is War" נולד מתוך מהומה וכאוס, בזמן שהלהקה נלחמה בכל חזית אפשרית: רגשית, יצירתית ומשפטית. זה הצליל של להקה שדחקו אותה לפינה והיא בחרה לקום. המשבר החל בשנת 2008, כאשר חברי הלהקה, Jared Leto , Shannon Leto ו-Tomo Miličević ניצבו בפני תביעה של שלושים מיליון דולר מצד חברת Virgin Records, שטענה כי הלהקה הפרה את החוזה כשניסתה לעזוב את הלייבל. הלהקה הסתמכה על "כלל שבע השנים של קליפורניה", שלפיו הם היו חופשיים לעבור ללייבל אחר מבחינה חוקית. חודשים ארוכים הם חיו בחוסר ודאות, מוקפים בעורכי דין, במסמכים משפטיים ובפחד. ג'ארד תיאר מאוחר יותר את התקופה הזו כקרובה ביותר שהלהקה הגיעה לפירוק מוחלט. התביעה הסתיימה לבסוף בשנת 2009 בהסדר, אך במהלך כתיבת האלבום שום דבר לא היה מובטח. מותשים רגשית מסיבוב ההופעות הארוך בעקבות "A Beautiful Lie" , אלבום הפריצה שלהם, חברי הלהקה נסוגו ליצירה בבידוד. השירים נכתבו בלוס אנג'לס, בנופי מסצ'וסטס השקטים, בחדרי מלון ובאולפני בית מאולתרים. חוסר היציבות חלחל לכל אקורד ולכל מילה. המפיק Flood ‏(מארק אליס) עודד אותם לנטוש את שורשי הפוסט הארדקור שלהם ולחקור פלטה קולנועית רחבה של טקסטורות אלקטרוניות, מקצבים שבטיים וגיטרות אטמוספריות. המפיק הנוסף שעבד לצד מארק, Steve Lillywhite תרם לעיצוב הצליל עוד יותר, הוסיף בהירות, מרחב ועוצמה דרמטית. Photo: Sofia Rocks אחד המרכיבים פורצי הדרך ביותר באלבום היה "The Summit". במקום להשאיר את המעריצים מחוץ לתהליך היצירה, ג'ארד הזמין אלפי מהם להשתתף. מעריצים מעשרות מדינות הקליטו קריאות, מחיאות כפיים והרמוניות שנשזרו ישירות בתוך האלבום. קולותיהם מהדהדים לאורך “This Is War”, “Kings and Queens”, “Closer to the Edge” ועוד מספר קטעים נוספים, מה שהפך את האלבום לאחד מפרויקטי ההשתתפות הגדולים הראשונים של מעריצים ברוק המודרני. האלבום נפתח עם “Escape” , פרץ קצר של מתח ושחרור. זה נשמע כמו להקה שמשתחררת מכל מה שעצר אותה, מתנשפת לאוויר רגע לפני שהקרב האמיתי מתחיל. שיר הנושא “This Is War”  ניצב במרכז האלבום. מונע על ידי תופים בסגנון צבאי ופזמון אדיר, הוא הופך מאבק אישי למסרים אוניברסליים. השיר לוכד את הלחץ הבלתי פוסק שחברי הלהקה חוו במהלך התביעה, ומשקף עולם המתמודד עם מתחים פוליטיים ורגשיים. השיר “Kings and Queens”  נבנה מתוך עיבודים רחבי היקף ונושא עמו מסר של תקווה ועוצמה. הוא הפך לאחד הלהיטים הגדולים של הלהקה, אומץ על ידי תחנות רדיו ומעריצים ברחבי העולם. הווידאו, שצולם במהלך רכיבת אופניים לילית ענקית ברחבי לוס אנג'לס, הפך לסמל של אחדות ותנועה, המשקף את קריאתו של השיר לעמידות ונחישות. השיר “Hurricane”  חוקר את הצד האפל יותר של האלבום. בנוי על פעימות אלקטרוניות ולחישות וידוי, הוא צולל לתוך נושאים של פחד, כמיהה, וחוסר יציבות רגשית. הגרסה המקורית כללה שיתוף פעולה עם Kanye West שנאלץ להיגנז לפני היציאה עקב סיבוכים משפטיים, אך יצא כ "Hurricane 2.0" בגרסת הדלוקס. זהו אחד הביצועים החשופים והמכשפים ביותר של לטו. השיר “Closer to the Edge”  הפך להמנון של גילוי עצמי, הבנוי על דחיפות, אדרנלין וכנות רגשית. קליפ הווידאו המצורף, שצולם ברחבי העולם, לוכד את האנרגיה של הופעות הלהקה ואת החיבור העוצמתי שנוצר בינם לבין הקהל. רצועות נוספות מרחיבות את הממד הקולנועי של האלבום. “Night of the Hunter”  שואב מילדותם של האחים לטו. “Search and Destroy”  משלב אגרסיביות אלקטרונית עם התפרצות רגשית גולמית. “Stranger in a Strange Land”  בוחן תחושות של ניכור באמצעות מרקמים עתידניים ומילים סוריאליסטיות. כאשר האלבום יצא סוף סוף, המאבק המשפטי כבר היה מאחוריהם והלהקה יצאה מנצחת עם חוזה מחדש. מאוחר יותר באותה שנה חתמה הלהקה עם EMI. האלבום הפך במהירות להצלחה עולמית, כבש את מצעדי הרוק, זכה בתארי פלטינה והוביל למסע ההופעות "Into the Wild Tour", ששבר את שיא גינס (באותה תקופה) למספר ההופעות הרב ביותר במהלך מחזור אלבום אחד. ההשפעה התרבותית של “This Is War” הייתה מיידית. האלבום שיקף את חוסר הוודאות של סוף שנות האלפיים, תקופה שסומנה במשברים כלכליים, מתחים פוליטיים וחרדה גלובלית. נושאי ההתמדה, האחדות והטרנספורמציה שבו, הדהדו עמוק אצל המאזינים. השימוש בהקלטות מעריצים הפך למודל מוקדם לפרויקטים מוזיקליים אינטראקטיביים. היום “This Is War” זכור כאלבום שהגדיר מחדש את "Thirty Seconds to Mars". הוא הציל את הלהקה ופתח עבורם תקופה יצירתית חדשה. להאזנה לאלבום ב: Spotify , Apple Music   "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

היוצר המוכשר John Lennon שנולד ב-9 לאוקטובר 1940 השפיע רבות על המוסיקה ועל העולם כולו בתחומים כל-כך רבים ומגוונים !! (Photo: wordpress.com) אנחנו רוצים לספר לכם עליו מספר עובדות מעניינות: 1. כשהיה בן 5 בלבד עזב אביו את הבית ואימו מסרה אותו לאחותה, "מימי", שידועה בזכות האמרה שחזרה ואמרה לג'ון: "The guitar's all right John, but you'll never make a living out of it." 2. ההופעה האחרונה שלו הייתה עם Elton John ב"מדיסון סקוור גרדן". בהופעה שרו השניים יחד את השירים: "Whatever Gets You Through The Night", "Lucy in the Sky with Diamonds" ו "I Saw Her Standing There". 3. בבוקר יום הירצחו הוא העניק חתימה על האלבום שלו "Double Fantasy" למעריץ בשם Mark David Chapman, אותו מעריץ שרצח אותו באותו הערב. 4. במהלך סיבובי ההופעות של ה"Beatles" הוא אהב לשחק במשחק "מונופול". (Photo: John Pratt) 5. . ג'ון ויוקו שכרו מתקשר (מדיום) שהדריך אותם בהחלטות העסקיות שלהם. הוא הרוויח בדיוק כמו רואי החשבון ועורכי הדין שלהם. 6. ג'ון ביקש שעל עטיפת האלבום "Sgt. Pepper’s Lonely-Hearts Club Band" יופיעו גם דמותם של ישו ושל אדולף היטלר, אך שאר חברי הלהקה דחו את בקשתו. 7. הכלי הראשון עליו למד ג'ון לנגן היה מפוחית. 8. רופא השיניים של ג'ון, John Riley, הכיר לו את ה LSD כששם לו כדור בקפה מבלי ששם לב במהלך ארוחה, והמוזיקאי Bob Dylan היה זה שהכיר לו את המריחואנה. 9. בשנת 1967 רכש ג'ון אי קטן בשם Dorinish ליד חופי אירלנד, בעלות של 1,700 פאונד. 10. ג'ורג' הריסון היה השותף של ג'ון לחדר במהלך סיבובי ההופעות. 11. בפעם הראשונה שיוקו פגשה את ג'ון היא בכלל לא ידעה שהוא חלק מלהקת "הביטלס". (Photo: Iain Macmillan) 12. רק במהלך חייו הבוגרים גילה ג'ון שיש לו דיסלקציה. 13. לפני סיבוב ההופעות של הלהקה ביפן הוא למד את השפה היפנית במשך שישה שבועות בבית הספר לשפות "Berlitz" שבמנהטן. 14. ג'ון הוא היחיד מבין חברי "החיפושיות" שלא הפך לצמחוני באופן מלא. כל שאר "החיפושיות" כן. 15. כששאלו אותו פעם מהו השיר עם המילים הטובות ביותר מבין השירים שכתב הוא ענה: "All You Need Is Love". (Photo: "Walls and Bridges" photo sessions) 16. כשג'ון קיבל את רישיון הנהיגה שלו, בפברואר 1965, מספר סוכנויות של מכוניות יוקרה החלו להחנות את המכוניות שלהן מול ביתו, בתקווה שיצליחו למכור לו רכב. 17. הלהקה הראשונה שלו הייתה "The Quarrymen". מאחר שלא היה להם חדר חזרות, הם נדדו ממקום למקום וניגנו לרוב בחדר האמבטיה בביתו של ג'ון. 18. ראייתו של ג'ון הייתה לקויה עד כדי כך שמבחינה חוקית הוא נחשב עיוור ללא משקפיים. בתקופת "הביטלס" הוא התבייש להרכיב משקפיים והשתמש לרוב בעדשות. 19. בשנת 1971, כשג'ון עבר לגור בניו-יורק, פתח ה FBI תיק בשם "ג'ון לנון" וחקר כל היבט בחייו של ג'ון. הם חקרו את יצירותיו, שגרת יומו, פעולותיו וכל זאת כדי למצוא סיבה לגרש אותו מארצות הברית, מחשש שהוא הגיע להסית את הנוער האמריקאי. 20. ג'ון נהג לשתות בערך 30-20 כוסות תה וקפה ביום. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר עריכת לשון: אורי ענבי/Ori Anabi

נגינתו של הגיטריסט Dimebag Darrell הייתה כל-כך שונה וייחודית, צליל הגיטרה היה כה חדשני, עד כי הוא ממש יצר יש מאין יחד עם להקתו - "Pantera" תת ז'אנר חדש במטאל - הגרוב-מטאל, אשר בהמשך יהווה גם את הבסיס ללהקות הנו-מטאל. (Photo: Martyn Goodacre) הוא אחד מ"הרובוטריקים של המטאל" לא יודעים מי אלו? כנסו לקרוא את הסיקור שכתבנו על האלבום Cowboys " From Hell " של להקת "Pantera", ותבינו. הלהקה שינתה באלבום הזה את פניה מקצה לקצה ועברה מסצינת הגלאם מטאל להבי ות'ראש מטאל, כאשר לדיימאג הייתה השפעה רבה על הצליל והסגנון שלה והוא בין האחראים העיקריים להצלחה הגדולה שלה. בואו לקרוא על הגיטריסט הכל-כך מוכשר הזה מספר עובדות מעניינות: 1. הוא נולד בעיר אנייס שבטקסס ארה"ב, ב- 20 לאוגוסט 1966, בשם Darrell Lance Abbott. 2. הכלי הראשון עליו ניגן בילדותו היה בכלל תופים. לגיטרה הוא עבר רק בגיל 12. 3. כבר בגיל 14 הוא זכה בתחרות לגיטריסטים צעירים של תחנת הרדיו Q102 בטקסס ארה"ב . הוא המשיך לזכות בתחרויות רבות נוספות עד שבסופו של דבר נאסר עליו להמשיך התחרות כדי לתת הזדמנות לאחרים גם לזכות. 4. אביו היה יוצר ומפיק בתחום מוזיקת הקאנטרי, Darrell בילה איתו לא מעט באולפן וספג ממנו. ההשפעה הזאת בין היתר הביאה לפרוייקט והאלבום "Rebel Meets Rebel" ששוחרר בשנת 2006 שילב קאנטרי, בלוז ומטאל. 5. ההופעה הראשונה בה היה נוכח היתה של "Kiss". הוא גם היה חלק מה- Kiss Army. 6. הערצתו של Dimebag לגיטריסט להקת קיס Ace Frehley הייתה כל-כך גדולה, שהוא אמר שלולא Ace Frehley לא היה Dimebag. 7. לדיימבאג הייתה אפילו כתובת קעקוע של Ace Frehley על חזהו. 8. הוא הצהיר שהגיטריסטים שהכי השפיעו עליו (חוץ מאייס) היו Tony Iommi , Eddie Van Halen וגיטריסט דף לפארד לשעבר Pete Willis . 9. בשנת 1989 Dave Mustaine ביקש ממנו להצטרף ל- "Megadeth". הוא סירב כי ההזמנה לא כללה את אחיו, המתופף Vinne Paul . 10. הוא תרם לא מעט סולואים ללהקת "Anthrax" עד שבסיסט "אנת'רקס" פרנקו בלו ציין שהוא למעשה החבר השישי בלהקה. 11. זה אולי יפתיע חלק מכם, אבל הוא אהב את "Nickelback" ואפילו תרם להם סולו בגירסת הקאבר לשיר "Saturday Nights Alright For Fighting" של Elton John . 12. האהבה היתה הדדית "Nickelback" סימפלו סולו שלו במסגרת שירם “Side of a Bullet”. 13. הוא שינה את שמו מ- Diamond ל- Dimebag רק באלבום " Far Beyond Driven " משנת 1994. 14. הוא משתתף בפסקול הסרט " Buffy the Vampire Slayer" יחד עם Rob Halford . רוב שר ודימבאג ניגן בשיר “Light Comes Out of Black”. 15. יש קוקטייל אלכוהולי שהוא המציא וקרוי על שמו - "Black Tooth Grin". 16. הוא תרם סולו גם לזמר האגדי King Diamond באלבומו משנת 1998 " Voodoo" . 17 . היה לו פרוייקט צדדי נוסף עם אחיו Vinne Paul - הרכב הקאברים "Gasoline". 18. היה לו טור קבוע במגזין Guitar World בו כתב על הכלי הנהדר ונתן עצות לנגינה על גיטרה. בשנת 2003 כתביו הפכו לספר "Guitar World Presents: Dimebag Darrell’s Riffer Madness". 19. הוא היה מזוהה יותר מכל עם גיט רת Dean Guitars. כבר בגיל 16 הוא קיבל אחת כזאת. 20. הסולו שלו בשיר " Cemetery Gates" מהאלבום " Cowboys from Hell " דורג בסקר שערך המגזין "Guitar World" במקום ה- 35 ברשימת 100 הסולואים הטובים ביותר בכל הזמנים. 21. הוא נרצח ב- 8 לדצמבר 2004 על-ידי מעריץ מעורער בנפשו, במהלך הופעה של ה- "Damageplan" בקולומבוס אוהיו, הוא היה אז בן 38 בלבד. 22. רוצחו המעורער בנפשו, היה עצבני מהעובדה שלהקת "Pantera" התפרקה, וכנראה זו היתה הסיבה לרצח. 23. הוא נטמן בעיר הולדתו ארלינגטון. ארון הקבורה היה מעוטר בדמויות חברי להקת "Kiss" אותם העריץ. 24. הגיטריסט האגדי Eddie Van Halen הניח בתוך ארון הקבורה את אחת הגיטרות שלו (גיטרת ה- Bumblebee המפורסמת עם הפסים בצהוב ושחור) אותה דיימבאג אהב. 25. אדי התכוון ליצור העתק לדיימבאג אך לאחר הירצחו Eddie Van Halen אמר שנגינתו של דיימבאג היתה כל-כך מקורית, ולכן הוא ראוי רק לגיטרה המקורית. 26. מעבר לגיטרת ה- גיטרת ה- Bumblebee של Eddie Van Halen הלן עימה נטמן, הוכנסו לקברו גם בקבוקים של המשקה האהוב עליו "Crown Royal". ארון הקבורה נשא את הלוגו של "Kiss" והוא נתרם על-ידי Gene Simmons . 27. הגיטריסט Zakk Wylde שהיה חבר של דימבאג והוא הקדיש לו את השיר "In This River" של "Black Label Society", הכולל גם קליפ מרגש שמציג את דמותם של דימבאג וזאק כילדים. 28. את השיר "Aesthetics Of Hate" של להקת "Machine Head" כתב Robert Flynn לאחר שראה פוסט נאצה שכתב בחור William Grim בפורום ימני קיצוני, בו הוא כותב שדימבאג היה חסר כישרון וכל מי שמעריץ אותו הוא אדם ממעמד נחות. 29. דימבאג נרצח בדיוק באותו היום בו נרצח John Lennon בשנת 1980, אף הוא ביריית אקדח מידי מעריץ מעורער בנפשו. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

היוצר והוירטאוז האגדי Marty Friedman , בין הגיטריסטים המוערכים ביותר בז'אנר המטאל חוגג היום יומהולדת. (Photo: Susumu Miyawaki) במהלך קריירה ארוכה רשם 27 אלבומי זהב ופלטינה, 13 אלבומי סולו, 7 מועמדויות לגראמי ומעריצים מסביב לעולם. מרטי ידוע גם כגיטריסט הליין האפ האגדי של "Megadeth" בה היה חבר כ- 10 שנים, תוך שהוא נוטל חלק ביצירת ארבעת האלבומים הגדולים ביותר של הלהקה. סגנון הנגינה הייחודי של פרידמן משלב סגנונות רוק ומטאל עם סולמות אקזוטים, מתיחות מיתרים בלתי אפשריות ושליטה מהפנטת בויבראטו ובצליל נקי, ככל האפשר ללא אפקטים מיותרים. אז לרגל יום הולדתו, הבאנו לכם כמה עובדות מעניינות על אליל הגיטרה: 1. הוא נולד ב- 8 לדצמבר 1962 בוושינגטון די. סי. ארה"ב למשפחה יהודית, ושמו המלא הוא "מרטין אדם פרידמן". 2. פרידמן נכלל ברשימת מאה הגיטריסטים הטובים ביותר במטאל שפרסם המגזין "Guitar World". 3. הוא התחיל לנגן בגיטרה בגיל 14, לאחר שנכח בהופעה של KISS, ולימד את עצמו גיטרה לבד ללא מורה. 4. השפעותיו המוזיקליות הגדולות הן בין היתר "Kiss", "Ramons", "Black Sabbath, ו- Elvis Presley. 5. זמן קצר לאחר שהחל לנגן גיטרה, הקים עם חבריו את להקת "Deuce". חזרות ההרכב נערכו באסם גדול שהיה שייך למשפחתו של סולן ההרכב. 6. לאחר זמן מה, אימו של הסולן בנתה במו ידיה במת 2 מפלסים באסם, ודי מהר החזרות הפכו להופעות ולג'אמים שמשכו קהל מקומי כמידי ערב. 7. מרטי העיד מספר פעמים שהעמידה מול הקהל בתקופה צעירה זו עיצבה את זהותו כפרפורמר ושיפרה את יכולותיו כגיטריסט. 8. בשנת 1981 הקים את ההרכב "VIXEN" (לא להתבלבל עם להקת הבנות באותו שם משנות ה-80). 9. בשלב יותר מאוחר ההרכב שינה את שמו והפך ל- HAWAI והוציא 3 אלבומים עד עזיבתו של מרטי. 10. בשנת 1985 מרטי הקים את להקת ה ספיד מטאל "Cacophony" יחד עם Jason Becker . ההרכב הוציא שני אלבומים. ההרכב התפרק בשנת 1989, לאחר ששני הגיטריסטים ביססו את קריירת הסולו שלהם ופנו לכיוונים נפרדים. אגב, בשנת 1996 Jason Becker חלה ואובחן במחלת ניוון שרירים חשוכת מרפא (ALS) ונשאר משותק מאז. 11. בשנת 1988 מרטי הוציא את אלבום הבכורה שלו "Dragon's Kiss". עד היום השיר "Thunder March" מתוכו משמש כשיר סיום להופעותיו. צפו בביצוע לשיר יחד עם הגיטריסט הישראלי יוסי סאסי. 12. בתחילת 1990 הצטרף פרידמן אל מגהדת' ליצירת האלבום " Rust In Peace " . האלבום הזניק את ההרכב והדהים את קהל המטאל בעולם עם שירים כמו "Hangar 18"", "Tornado of souls וכמובן "Holy wars" עם הקטע האקוסטי האלמותי שכתב. מרטי היה שותף ליצירה וביצוע של עוד ארבעה אלבומי "מגהדת'" - Countdown to Extinction " , Youthanasia ", "Cripting Writings", " Risk " . 13. במהלך שנותיו במגהדת' מרטי שיחרר 3 אלבומי סולו, שנחשבים עד היום כאלבומי מפתח בז'אנר. 14. בשנת 1992 הוציא מרטי את האלבום "Scene" אשר הופק על ידי המפיק היפני הידוע "קיטארו". 15. בשנת 1999, לאחר עשר שנים כחבר להקה, מרטי עזב את "מגהדת'". הסיבה המרכזית היתה רצונו להתפתח מוזיקלית. מאז עזיבתו את "מגהדת'" - הוציא מרטי 9 אלבומי סולו ו2 אלבומי הופעות חיות. 16. בשנת 2003 מרטי עזב ליפן, שם הוא חי במהלך השנים האחרונות. הוא נחשב אליל בתעשיית הבידור היפנית. והופיע באינספור תוכניות טלוויזיה ורדיו. 17. מרטי דובר יפנית בצורה שוטפת, כתב 2 ספרים על מוזיקה ביפן, ואף קיבל את אות "שגריר תרבות" מצד ממשלת יפן. 18. מרטי הוציא 3 אלבומי קונספט שנקראים "tokyo jukebox" והם ביצועים ועיבודים בסטייל שלו לשירי "J-POP" פופולריים ביפן. 19. מרטי הופיע 3 פעמים בת"א. בשנת 1995 עם "מגהדת'" והדנים 2006 ו- 2011 כאמן סולו. בכל אחת ההופעות מרטי ביצע את המנון "התקווה" וזכה להתלהבות גדולה מצד הקהל הישראלי. 20. בשנת 2007 הוציא פרידמן אלבום הופעה חיה בשם "Exhibit A: live in Europe" חלק מן השירים באלבום הוקלטו בהופעה בישראל. 21. באלבומ ו "Future Addict" משנת 2008, נכללות 2 גרסאות לשירי מגהדת' - "The Killing Road" ו- "Tornado of Souls". הסולן המבצע היה לא אחר מאשר המתופף שלו - Jeremy Colson (בין היתר המתופף של Steve Vai ). 22. במהלך הופעתו ברידינג בשנת 2011 מרטי אירח את הגיטריסט והיוצר הישראלי המוערך יוסי סאסי ("אורפנד לנד", האורקסטרה של הרוק האורינטלי), ומאוחר ביותר באותה שנה התארח בשיר באלבום הסולו הראשון של סאסי. 23. בשנת 2012, מרטי ויוסי סאסי ערכו סיבוב הופעות משולב ב- 12 מדינות באירופה שהיה הצלחה גדולה. 24. בהופעות אלו מרטי השתמש ברוב נגני ההרכב של סאסי כנגני ההרכב שלו, דבר שתרם לביסוס קריירת הסולו האישית שלהם- הגיטריסט בן עזר, והבסיסט המוערך אור לוביאניקר, ששימש גם כחלק מהרכב האם של מרטי בסיבובי הופעות נוספים שלו באירופה וביפן. 25. בשנת 2014, שיחרר מרטי את השיר "Horrors" מתוך האלבום "Inferno", שיר שנכתב על ידי חברו Jason Becker , אשר משותק לגמרי כבר מלעלה מ- 20 שנה בגלל מחלת ה- "ALS". ג'ייסון הלחין את השיר באמצעות תוכנה מיוחדת איתה הוא מתקשר ומתרגמת את מצמוץ עניו למילים ותווים. את התוכנה פיתח אביו. מרטי ביצע שיר נוסף שג'ייסון כתב בשנת 2017 ויצא באלבום הסולו החדש של Jason Becker שנכתב כולו באותה תוכנה ובוצע על ידי גיטריסטים שונים. 26. בשנת 2018, במהלך עבודה על סינגל משותף ועיבוד מטאל לשיר העם " מים מים" (שיר עם ידוע ופופולרי גם ביפן), וכהומאז' לחבריו הישראלים בהיותו מבית יהודי, ביקש מרטי להכניס את האינטרפרטציה שלו להמנון "התקווה". דבר מרגש מאוד, במיוחד בתקופה של חרם תרבותי בה אמנים בינלאומיים ביטלו את הופעתם בישראל. 27. מרטי התבקש להזניק את רצי המרתון של טוקיו בטקס המסורתי בשנים 2018-2019 ועשה זאת בסטייל שלו . 28. מרטי כתב והפיק את שיר הנושא לסדרת האנימה המוצלחת של נטפליקס B: the Beginning . השיר קיבל גרסה חדשה באלבום "TJ3" שיצא באוקטובר 2020. בשיר השתתף הבסיסט הישראלי אור לוביאניקר. 29. האיזכור היחיד ללהקת האם "מגדת'" בהופעותיו, הוא הסולו של " Tornado of Souls" אותו הוא מנגן בכל הופעה. 30. מעניין לציין שמרטי ציין את אלבום הבכורה של להקת " Garbage" כאחד מעשרת האלבומים שהכי השפיעו עליו. 31. מרטי ידוע בכך שהפך את הגיטרה מסוג "Kelly" של חברת "Jackson" לפופולארית מאוד. 32. במהלך השנים מרטי פירסם והוציא דגמי סיגניצ'ור בחברות גיטרות מובילות כגון "Carvin", "Ibanez", "PRS", אך כיום משתמש בדגם חדש שחברת "ג'קסון" הוציאה לו במיוחד, ובראש מגבר של חברת "ENGL". 33. בשנת 2022 התארח מרטי אצל הרכב הפרוג מטאל הישראלי "סטרואיד פאפטס" ואפילו נכנס לקליפ שצולם בים המלח . בשל הגבלי הקורונה שלא איפשרו לו להגיע לישראל הוא הצטלם בגרין סקרין. באוגוסט 2023 הוא התאחד עם "מגדהת׳" במסגרת פסטיבל "WACKEN OPEN AIR" בגרמניה. הוא ניגן איתם 4 שירים "Trust", "Tornado Of Souls", "Symphony Of Destruction ,"Holy Wars... The Punishment Due". קליפים פופולארים נוספים: Miracle Undertow Devil takes tommorow בהופעה חיה טורנדו Thunder march בהופעה ביפן בהופעה עם ההרכב של יוסי סאסי מגהדת' קטעים 1 2 3 תוכניות ביפן 1 2 כתב: אמיר רוזנס - סאות'רן הפקות . "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

הוא אחד הגיטריסטים הגדולים, המוערכים והמשפיעים ברוק הישראלי והוא גם כותב ומלחין מחונן. שילוב מדהים של טכניקה, רגש ומלודיה, שאחראי על נכסי צאן ברזל במוזיקה הישראלית. (צילום: דרור ברקו) קצרה היריעה מלכסות את כל פועלו האדיר של הגיטריסט האגדי יצחק קלפטר – "צ'רצ'יל", אך להלן 50 עובדות על האיש והאגדה: 1. הוא נולד בחיפה ב- 31 למרץ 1950. 2. הוא ספג מוזיקה כבר מינקות. אימו שרה בבית, אביו ניגן בכינור ובגיטרה ואחיו באקורדיון. 3. הכלי הראשון עליו ניגן היה אקורדיון, זה היה בגיל 7. 4. רק בגיל 13 עבר לנגן בגיטרה ומאז היא מחוברת לו ליד. 5. כבר בגיל 15 הקים יחד עם חיים רומנו, מיקי גבריאלוב ועוד את להקת הצ'רצ'ילים אשר שמה נולד מהכינוי של קלפטר מימי בית הספר – "צ'רצ'יל". 6. הלהקה הפכה לאחת מ"להקות הקצב" הראשונות והמשמעותיות בישראל של אותם זמנים, עם הופעות במועדונים ברחבי הארץ. 7. קלפטר התמקד בנגינה על גיטרת הקצב כשחיים רומנו נטל בזמנו את תפקיד הגיטרה המובילה. 8. יצחק המשיך להיות חבר בלהקה עד חודש מאי 1968 אז התגייס לצה"ל. הוא רצה להיות חייל קרבי, אך לבסוף צורף לצוות הווי ובידור חטיבה 14 בחיל השיריון, איתו הופיע מול חיילים בחזית. 9. במקביל הצליח קלפטר בגיטרה מובילה בלהקת קצב אחרת "הסגנונות" המוכרת גם בגין חברותו של הגיטריסט עוזי פוקס. קלפטר היה זה שגם העניק ללהקה את שמה. 10. לאחר שחרורו מצה"ל שימש קלפטר כנגן אולפנים ותרם את כשרונו לאומנים שונים, אך הוא לא קיבל קרדיט על-כך בשל עניינים חוזיים. הבולט שבהם, סולו הגיטרה הבלתי נשכח ב"שיר סתיו" של אריק לביא שהפך לשיר קאלט. 11. בשנת 1971 הצטרף קלפטר ללהקת "אחרית הימים" לצידם של זהר לוי, אלי מגן, גבי שושן ומירי אלוני. הלהקה שחררה את אלבומה היחיד בשנת 1972. (צילום: YouTube) 12. האלבום זכה לשבחים רבים ואף בפרס "כינור דוד" וניתן למנות מתוכו סולואים אלמותיים של קלפטר בשירים כמו: "העץ הוא גבוה", "תחת עץ האקליפטוס", "אין מקום לשניים על עמוד חשמל" ו- "פתחי לי את הדלת". 13. למרות ההצלחה האומנותית הלהקה נכשלה מסחרית, התפרקה וקלפטר חזר להיות נגן אולפן. בין היתר ניגן ועיבד חלק מהשירים באלבום "יסמין" של אריק איינשטיין , לרבות "כמה טוב שבאת הביתה", וכן השתתף באלבומו השני של צביקה פיק בשיר "סימנים". 14. לאחר מכן ניסה קלפטר להקים שלישיה עם זהר לוי איתו ניגן בלהקת "אחרית הימים" ועם שלמה יידוב. 15. בשנת 1973 הוא ויתר על הרעיון להקים שלישייה והצטרף ללהקת "כוורת" בעקבות הפצרותיו של דני סנדרסון . תמונה: אילן בשור 16. קלפטר יכניס את הניסיון שלו מ"להקות הקצב" לחבורת "יוצאי הנח"ל" ומנגד הלהקה היוותה שינוי סיגנון עבור קלפטר שכן ניגנה חומרים יותר נגישים והומוריסטיים. 17. בין הלחנים הגדולים להם קלפטר היה שותף במהלך חברותו בלהקה ניתן למנות את "יו יה", "היא כל כך יפה", "טנגו צפרדעים", "ככה היא באמצע", "לך ספר לסבתא" ולחן ושירת סולו ב- "שיר הטמבל". 18. קלפטר זכה גם להופיע עם הלהקה באירוויזיון של שנת 1974 עם השיר "נתתי לה חיי". 19. בשנת 1976 התפרקה להקת כוורת וקלפטר התדרדר כלכלית ונפשית. 20. נקודת האור של קלפטר הגיעה עם הצעתו של יהונתן גפן אשר הזמין אותו בשנת 1978 להשתתף במופע שלו "שיחות סלון". קלפטר תרם למופע בשירים כמו "שיר אהבה בדואי", "אי ירוק בים", "עד עולם אחכה" והקטע "תמונה". 21. באותה שנה הוא הלחין את השירים "חשבון פשוט" ו- "בואי נישאר" מאלבום הבכורה של גידי גוב. 22. שנת 1978 היתה שנה עמוסה בפעילות עבור קלפטר אשר אף השתתף בכתיבה של שיר מהאלבום "הכבש השישה עשר". 23. בשנת 1979 חבר לשלמה יידוב ולשם טוב לוי והקים את ההרכב "צליל מכוון", אשר כלל בין היתר את שיר הנושא האלמותי אותו כתב ושר. 24. בשנת 1980 שוחרר האלבום "המראה" של צביקה פיק בו קלפטר נטל חלק. 25. באותה שנה גם פצח קלפטר בקריירת הסולו שלו. זה התחיל בתקליט שדרים ששוחרר בשנת 1980 ובעקבותיו שחרר קלפטר את אלבום הבכורה "יצחק" אשר כלל שירים כמו "האהבה שלי היא לא האהבה שלו", "אני ואת אז" ו- "נפגשנו". 26. בשנת 1981 כתב והלחין את השיר "אם אתה בסביבה" לאלבומו של אריק סיני "צל כבד". 27. בשנת 1982 הוא חבר ל יגאל בשן בדואט "שנינו ביחד". 28. באותה שנה חבר לשיתוף פעולה מהותי ראשון עם אריק איינשטיין באלבום "יושב על הגדר". קלפטר הלחין את כל שירי האלבום וגם זכה לקבל קרדיט בכותרת האלבום. 29. שיתוף הפעולה עם איינשטיין המשיך עם האלבום "שביר" שיצא בשנת 1983 וגם כאן כל הלחנים היו של קלפטר שזכה לקבל קרדיט בעטיפת האלבום. 30. שיתוף הפעולה של קלפטר עם איינשטיין המשיך גם באלבומים נוספים כמו: "פסק זמן", "אוהב להיות בבית" , "על גבול האור", "הייתי פעם ילד", "יש בי אהבה" ועוד. 31. מעניין לציין כי בשנת 2011 שחרר אריק איינשטיין את האוסף "אריק איינשטיין, שר יצחק קלפטר". 32. האוסף כלל שירים שהלחין קלפטר עבור אריק איינשטיין וכן קאבר של איינשטיין לשיר "צליל מכוון" פלוס שיר אחד חדש - "מעבדות לחירות" שהלחין קלפטר יחד עם גיא בוקאטי. 33. בחוברת האוסף נכתב כך: "האוסף הוא יוזמה של אריק שהקשיב לאלבומיו עם קלפטר וגילה שוב עד כמה שיתוף הפעולה ביניהם היה קסום ומיוחד עבורו". 34. בשנת 1984 שחרר קלפטר את אלבום האולפן השני שלו במסגרת קריירת הסולו "לבד", אך אלבום זה נכשל מסחרית שהכניס את קלפטר לדיכאון ואפילו עורר בו מחשבות על פרישה. 35. בתזמון מדהים כוורת התאחדה באותה שנה למופע אדיר, דבר שהחזיר אותו לכותרות ושיפר גם את מצבו הכלכלי. 36. בארבע השנים הבאות הלחין קלפטר שירים לאומנים כמו גלי עטרי , אריק סיני ורבקה זוהר. 37. בשנת 1988 שחרר את אלבום הסולו השלישי שלו "מחזיק מעמד", שכלל בין היתר את הלהיט "דמיון חופשי", אך גם אלבום זה נכשל מסחרית. 38. החל מסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים התמקד קלפטר בהלחנה לאומנים אחרים כמו, חיים משה, יעל לוי ורוני תורג'מן. 39. בשנת 1993 שחרר את אלבום הסולו הרביעי שלו "הרחובות ההם" ובאותה שנה גם שוחרר האוסף שלו "יצחק, לבד, מחזיק מעמד" שכלל שירים משלושת אלבומיו הראשונים. 40. בשנת 1998 השתתף קלפטר באיחוד נוסף של להקת כוורת ממנו שוחרר האלבום והדיוידי "כוורת בפארק". 41. חברי כוורת גם ארגנו לקלפטר מופע התרמה שנתיים לאחר מכן, בכדי לסייע לו בתקופת ההחלמה מניתוח בראשו להסרת גידול סרטני. 42. בשנת 2008 זכה קלפטר בפרס על מפעל חיים למלחין בתחום הזמר העברי. 43. באותה שנה ניתן לו כבוד נוסף לאחר שפרק שלם בתוכנית "כוכב נולד" בו הוא גם הופיע, הוקדש לשיריו. 44. בשנת 2009 שוחרר אלבום ההופעה שלו "דמיון חופשי" שכלל הופעה שהוקלטה בשנת 1989. 45. באותה שנה שוחרר אלבום הופעה נוסף "נפגשנו". של קלפטר, אלון אולארצ'יק ואפרים שמיר. 46. בשנת 2013 השתתף קלפטר באיחוד נוסף של להקת כוורת, שביצעו חמש הופעות שונות ברחבי הארץ. 47. במהלך שנות האלפיים שיתף קלפטר פעולה עם אומנים כמו: אריק סיני, גלי עטרי, נורית גלרון, שלומי שבן, הדג נחש, ועוד, כאשר בשנת 2019 הוא משתף פעולה עם להקת סוואן בנד. 48. בשנת 2012 הקליט קלפטר גירסה מחודשת לשיר "דימיון חופשי" עבור פסקול הסרט "בשר תותחים". 49. קלפטר גם הלחין מוזיקה למספר סרטים ישראלים נוספים כמו: "כביש ללא מוצא" (1982) "לנה" (1980) ו" -נישואים פיקטיביים" (1988) . 50. קלפטר סבל בשנים האחרונות מבעיות בריאותיות ובעיקר ממחלת ריאות כרונית. הוא הלך לעולמו ב- 8 לדצמבר 2022 בביתו והוא בן 72! הכנו עבורכם פלייליסט הכולל שירים נבחרים שכתב ו/או ביצע במהלך הקריירה האדירה שלו. להאזנה . "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

הוא פרפורמר אדיר, הכריזמה נוטפת ממנו והוא אחד מהווקאליסטים הגדולים ברוק, בואו לקרוא 27 עובדות על Jim Morrison שהלך לעולמו בגיל 27. (Photo: CBS) 1. הוא נולד ב- 8 לדצמבר 1943 במלבורן פלורידה בשם James Douglas Morrison. 2. כשהיה בן ארבע מוריסון חזה בתאונת דרכים קשה במדבר, בה היתה מעורבת משפחה של אינדיאנים. המאורע השפיע רבות על מוריסון, אשר גם כתב בהשפעת המאורע מספר שירים, כמו, " Dawn's Highway" ,"Peace Frog" ועוד. 3. בצעירותו קרא מוריסון ספרי פילוסופיה ושירה הוא והושפע מאוד מ נ יטשה ומהמשורר הצרפתי Arthur Rimbaud, אשר השפיע על סגנון הכתיבה שלו. 4. לאחר שסיים את לימודי התיכון הוא עבר להתגורר עם סבו וסבתו בקלירווטר פלורידה. 5. בשנת 1962 החל ללמוד קולנוע באוניברסיטת פלורידה. קולנוע היה תחום שמוריסון נמשך אליו מאז שהיה ילד. 6. במהלך לימודיו, בשנת 1963, נעצר מוריסון במהלך משחק פוטבול, בשל שכרות והפרעה לציבור. 7. בשנת 1964 עבר מוריסון ללוס אנג'לס שם למד קולנוע וצילום באוניברסיטת UCLA. 8. בשלב מסוים הוא עבר להתגורר בוניס ביץ' שם ניהל אורח חיים בוהמי בעודו מתגורר בגג בניין, צורך LSD וכותב חלק משיריה הראשונים של הדלתות. 9. בקיץ 1965 החלה להקת הדלתות להתגבש כשהקלידן Ray Manzarek - חברו של מוריסון מהלימודים החל לכתוב יחד איתו שירים. בהמשך הצטרפו גם הגיטריסט Robby Krieger והמתופף John Densmore אותם פגשו מנזרק ומוריסון בחוג דרמה. 10. את השם "the Doors" הם בחרו לעצמם על שם הספר "The Doors of Perception" של Aldous Huxley אשר הושפע אף הוא מהמשורר האנגלי וויליאם בלייק. 11. בשנת 1966 החלה הלהקה לנגן במועדונים בלוס אנג'לס, ביניהם "Whisky a Go Go" שם היוו מופע פותח ללהקת "Them" של ואן מוריסון. 12. בשנת 1967 שוחרר אלבומה הראשון של הדלתות הקרוי בפשטות "The Doors". האלבום כלל מספר להיטים כמו "Light My Fire" ו- "(Break On Through (To the Other Side" שזכו להצלחה גדולה וזיכו את הלהקה בתהילה מהירה. 13. הוא האומן הראשון שנעצר על הבמה במהלך הופעה. זה קרה במהלך הופעת הלהקה שנערכה ב- New Haven שבקונטיקט, ארה"ב, ב- 9 לדצמבר 1967. 14. זה לא היה המעצר היחיד של מוריסון על הבמה. הוא נעצר בשנת 1969 על הבמה והועמד למשפט במיאמי פלורידה בעקבות תקרית מיותרת בה חשף את איבר מינו במהלך הופעה. התקרית הזאת בישרה את תחילת ההתפוררות של הלהקה, בין היתר לאחר שהלהקה נאלצה לשלם כספים רבים במהלך ניהול המשפט ובעקבותיו. 15. למרות שהרבה סבורים שמוריסון לא ניגן באלבומי הדלתות, הרי שבשיר "Orange County Suite" הוא מנגן על פסנתר. כמו-כן, בשיר "Strange Days" הוא מנגן על סינת'סייזר מוג. 16. בשנת 1969 שחרר מוריסון ספר שירים שכתב. 17. למוריסון היתה מערכת יחסים קצרה עם הזמרת הידועה Nico. 18. הוא גם ניסה את מזלו עם ג'ניס ג'ופלין , אך היא לא היתה מרוצה מהעניין ושברה עליו בקבוק " Southern Comfort" על הראש. 19. מוריסון ידוע גם בכינויים איש הלטאה – "The Lizard King" ו- " Mr. Mojo Risin". 20. מוריסון הרבה להקליט את עצמו קורא את שירתו, גם במהלך שהותו בפריז בשנת 1971 בסמוך לפני מותו. 21. שבע שנים לאחר מותו, הוציאה הלהקה את האלבום "American Prayer" המבוסס על הקלטות אלה בהן מוריסון קורא את השירה כשהוא מלווה במוזיקה של הדלתות. 22. בתאריך ה- 3 ליולי 1971 מת מוריסון ככל הנראה ממנת יתר של הירואין והוא בן 27 בלבד. הוא נמצא ללא רוח חיים באמבט שבבית המלון בו שהה בפריז. בהתאם לחוק הצרפתי לא בוצעה נתיחה בגופה ומותו נקבע כהתקף לב. 23. מי שמצאה אותו ללא רוח חיים באמבט שבבית המלון בו שהה בפריז, הייתה חברתו פאמלה קורסון. 24. למרות שמעולם לא נישאו מוריסון ופמלה הוכרו כידועים בציבור במדינת קליפורניה בה לא היה תקדים כזה באותה תקופה. לאחר מותה נקברה פמלה תחת השם Pamela Susan Morrison. 25. כידוע פמלה היוותה השראה לשירים רבים שכתב מוריסון, ביניהם " Love Street" ,"Queen of the Highway", ו- "Twentieth Century Fox". 26. מוריסון נקבר בבית הקברות " פר לשז " בפריז, שם קבורים ידוענים רבים כמו אוסקר ויילד, שופן, איב מונטן ועוד. בהלוויתו נכחו חמישה אנשים בלבד. 27. במהלך תקופה כה קצרה של 4 שנות פעילות בלבד, שחרר מוריסון יחד עם הדלתות ששה אלבומי מופת הכוללים רשימה אדירה של שירים שנחקקו בהיסטוריית הרוק לנצח. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

ב- 7 לדצמבר, 1984, "Foreigner" הוציאו את אלבומם החמישי "Agent Provocateur". זה האלבום היחיד של הלהקה שהגיע לראש מצעד האלבומים הבריטי. הוא נכנס גם לחמישייה המובילה ב-Billboard 200 בארה"ב והוכיח את יכולתה של הלהקה להסתגל להפקות המלוטשות ומשופעות הסינתיסייזרים של שנות ה-80. עם זאת, יצירתו של האלבום התאפיינה במתחים פנימיים ואתגרים אמנותיים, אשר התבטאו בחוסר אחידות בין השירים, שחלקם מהווים ללא ספק שיאים אומנותיות, אך חלקם האחר "פילרים" מיותרים. האלבום כולל את הלהיט הגדול ביותר של הלהקה " I Want to Know What Love Is ", המנון עולמי שהפך לסינגל היחיד של "Foreigner" שהגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי וגם ב-Billboard Hot 100 שבארה"ב. למרות הצלחתו המסחרית, "Agent Provocateur" חושף גם את הפער היצירתי ההולך וגובר בין הגיטריסט, הקלידן והמייסד Mick Jones לבין הסולן Lou Gramm , כאשר כל אחד מהם ניסה למשוך את הלהקה לכיוון מוזיקלי שונה. הכתיבה וההפקה המקדימה של "Agent Provocateur" החלו באמצע שנת 1983 עם Trevor Horn כמפיק. הסשנים המוקדמים בניו יורק רמזו על שיתוף פעולה מרגש, אבל מערכת היחסים הלכה והתערערה כשהלהקה עברה לאנגליה מאוחר יותר באותה שנה כדי לחדש את ההקלטות. הורן עזב בסופו של דבר את הפרויקט, כשהוא מציין שהסיבה לכך נבעה מפערים יצירתיים בלתי ניתנים לגישור. ואולם, תרומתו במיוחד בשיר " I Want to Know What Love Is " - נותרה חלק מה-DNA של האלבום. בסופו של דבר Mick Jones ו- Alex Sadkin היו אלו שהפיקו את האלבום, עם סאונד מלוטש ומשופע סינתסייזרים (לא פחות מ- 6 נגני סינת' מעבר לג'ונס עצמו). התפנית הזו בהפקה עלתה בקנה אחד עם החזון של Jones להוביל את הלהקה לעבר סגנון רך ומסחרי יותר. עם זאת, הכיוון הזה התנגש חזיתית עם הרצון של Gramm לשמור על שורשי ההארד רוק של "Foreigner", דבר שיצר ניגוד שהשפיע על הטון האקלקטי של האלבום. מה שהוסיף למתחים בין השניים, היה "עימות חזיתי" על קרדיט כתיבת השיר " I Want to Know What Love Is ". גראם הרגיש שהפרשנות הווקאלית שלו הייתה מכרעת לתוצאה הסופית, בעוד שג'ונס - אשר כתב את השיר על מערכת היחסים שלו עם אשתו לעתיד אנאבל דקסטר-ג'ונס - האמין שהקרדיט שייך לו בצדק. העימות הזה הגיע לשיא כשג'ונס הציע לגראם רק 5% מהקרדיט על השיר, בעוד שגראם סבר שמגיע לו לפחות 40%. גראם כל-כך נפגע מההצעה עד שבסוף ויתר לחלוטין על הקרדיט ובכך הפסיד מיליוני דולרים. העימות הזה סימן את תחילת הסוף של הלהקה שכן הוא הוביל בסופו של דבר לעזיבתו של גראם את הלהקה. למרות כל האמור, "Agent Provocateur" מציג כמה מהיצירות הגדולות והמרתקות ביותר של "Foreigner". במרכז האלבום עומדת כמובן הבלדה הנצחית " I Want to Know What Love Is ". זו "כיתת אמן", אפילו "בית ספר" לבלדות רגשיות. השירה מלאת הנשמה של Lou Gramm , הרמוניות הגוספל של מקהלת המיסה של ניו ג'רזי ותרומתם של ג'ניפר הולידיי וטום ביילי מה- "Thompson Twins" יוצרים נוף סאונד סוחף ושופע ולכן כלל לא מפתיע שהשיר הפך לקלאסיקה נצחית. שיר ענק נוסף הוא הסינגל השני מהאלבום " That Was Yesterday ", המשלב פזמון בלתי נשכח עם ליווי סינתיסייזר חד המייצג את סגנון ה- AOR של אמצע שנות השמונים. מיק ג'ונס ציין שהשיר מדבר על מערכת יחסים שנכשלה, שאתה עדיין נאחז בה ומרגיש שיש סיכוי להחיות אותה. לעומת זאת, רצועות כמו " Reaction to Action " ," Stranger in My Own House " ו- " Tooth and Nail " חוזרות לשורשי ההארד רוק של "Foreigner", ומציעות ריפים חזקים ועתירי אנרגיה, למרות שאין להם את העומק המלודי של שני הלהיטים הקודמים שהזכרנו. שירים אחרים באלבום חושפים את הלהקה מתנסה בסגנונות פחות אופייניים לה. " Stranger in My Own House " בוחן גרובים Fאנקיים יותר, בעוד ש- " A Love in Vain " ו- " Down on Love " נצמדים לרוק קליל יותר. יש לציין שהשירה של גראם נותרה נקודת השיא העקבית של האלבום, והיא משדרגת אפילו את החומר הפחות טוב שבו. האלבום "Agent Provocateur" הוא מעין חלון ראווה של החוזקות של "Foreigner" אך הוא גם משקף את האתגרים והחולשות שלה. ההפקה של Mick Jones נקיה, מלוטשת. היא מדגישה את בקטעים היותר מלודיים ומעבירה את הלהקה לטריטוריה רכה יותר וידידותית יותר לרדיו. אמנם, הגישה הזו הניבה ללהקה הצלחה מסחרית, אך היא באה על חשבון החספוס, העוצמה והספונטניות של האלבומים הקודמים של "Foreigner". האלבום מספק אמנם רגעים של גדולים של זוהר בוהק, במיוחד בסינגלים הבולטים שלו, אך הוא גם משקף את המחלוקות היצירתית בחוסר האחידות שבו. להאזנה: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

ב- 7 לדצמבר 1995 יצא אלבומו השלישי של ברי סחרוף , "חם על הירח" , אלבום שמיקם את ברי סחרוף באופן רשמי במרכז המיינסטרים הישראלי והוליד להיטים רבים שהפכו לפסקול במוזיקה הישראלית. ב- 1994 הוציא ברי את אלבום הסולו השני שלו " סימנים של חולשה ", אלבום שהיה מאוד חדשני וכלל הרבה אלמנטים אלקטרונים וסימפולים שהקדימו את זמנם במוזיקה הישראלית. האלבום לא זכה להצלחה מסחרית ומכירות האלבום היו די חלשות. ברי שכבר היה מוזיקאי וותיק, לא אמר נואש והחל לעבוד על האלבום הבא מתוך כוונה ליצור אלבום שיימכר טוב יותר ויביא יותר קהל... אם באלבום הקודם התנתק ברי מחברו ושותפו הוותיק רמי פורטיס והחל לגבש לעצמו צורת עבודה עצמאית, כאן כבר ברי נכנס לאולפן כשהוא יודע בדיוק איך הוא רוצה לעבוד, לכתוב וליצור את האלבום. ברי אוהב את היצירה שמתרחשת ע"י מוזיקאים שונים תוך כדי עבודה ולכן אין מישהו אחד שמנחה או מחליט על הכיוון המוזיקלי, אלא חבורה של מוזיקאים שיושבים יחד באולפן ויוצרים יחד, כשכל אחד מביא את עצמו לתוך המוזיקה ומכניס לשיר את האלמנטים שלו. מי שליווה את ברי בחזרה ובהקלטות יספרו אחר כך שברי נתן להם יד חופשית, בעיקר עודד פרח (המוכר מלהקת "רעש") שברי נתן לו להוביל. דן תורן שהיה מבין הדמויות המשמעותיות בכתיבה ובהפקה סיפר שתהליך העבודה באולפני די.בי. היה מאוד מרגש ומלא תהפוכות, ברי רצה לתפוס הרבה מהרוח של הנגינה החיה. ואכן, כל האלבום הוקלט בלייב, אפילו הסימפולים, בתוך כמה ימים אחרי כשבועיים של כתיבה וחזרות. הגישה של ברי וצורת העבודה בה כל אחד מביא את שלו, כמו גם אוסף המוזיקאים שהוא מאוד מגוון ואקלקטי, הביאה ליצירה של אלבום שהוא מאוד פספסי ומגוון!! יש שם רוק-גראנג'י " בואי הביתה ", " אני יודע ", תמצאו שם גם בלוז " 77' ", יש רגאיי, יש סימפולים דרמתיים, טרקים שכאילו נלקחו ממסיבות טבע " יהלום " וגם כמובן אוריינטליות " אוחתכ בייבי ". על כל אלה אחראיים יחד עם ברי, דן תורן שסייע בכתיבה וניהל אומנותית, אורן לוטנברג מ"זקני צפת ו"הבליינים" בגיטרות, חיים לרוז על הבס, זוהר פרסקו בכלי הקשה, שרון רוטר בקולות ועודד פרח מלהקת "רעש" - הפקה ותופים. האלבום הוקלט בחורף 1995 אחרי רצח רבין ואסון ערד. השילוב של החורף עם שני האסונות מעניק לו אווירה אפרורית, פסיכדלית, ניסיונית ואפלה. מהאלבום יצאו להיטים כמו " בואי הביתה ", " יומולדת " שקיבל גירסת דאנס ע"י "Infected Mushrum", " חם על הירח " ו- " מפנה מקום ". שירים שהטביעו את חותמם בקריירה של ברי ובמוזיקה הישראלית. לאחר יציאת האלבום יצא ברי, יחד עם ההרכב שאתו הקליט את האלבום, למסע הופעות ארוך ומצליח, שמשך יותר ויותר קהל והפך את ברי לאחד מכוכבי הרוק המוכרים ביותר בישראל. לאחר הצלחת האלבום הנ"ל, קיבל גם האלבום השני של ברי " סימנים של חולשה " דחיפה חזקה וגם הוא הפך לאחד האלבומים החשובים במוזיקה הישראלית, ממנו הטביעו את חותמם השירים " כמה יוסי ", " רעש לבן ", " בשבילך " ו- " תני לי מקום ". בשנת 2015 לכבוד חגיגות 20 שנה לאלבום, עלה במסגרת הפסטיבל "אינדינגב", מופע מחווה בשם "דאב על הירח" - במסגרתו קיבלו שירי האלבום פרשנות דאב ורגאיי. על ניהול המופע הופקד המפיק והבסיסט בנו הנדלר שכבר עבד עם סחרוף על אלבומו "אתה נמצא כאן". להאזנה לאלבום ב: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

כתב: Moti Kupfer תאריך הוצאה - 7.12.84 (CD) / 1.10.84 (LP) ב"ספר החינוך" נכתב "אחרי המעשים נמשכים הלבבות" הרעיון מאחורי המשפט הוא שהכוונה של הרבה מהמצוות הוא לקרב את הלב לדרך הישר באמצעות טקסים, ומעשים, כי דרך מילים בלבד זה לא יקרה. אחרי ההצלחה הענקית של "סופרטראמפ" עם האלבום "Breakfast in America" הרגיש Roger Hodgson, הסולן ואחד משני כותבי המילים הראשיים בהרכב, שהוא יכול גם לבד. הודג'סון שזכה ב- 1980 בפרס איבור נובלו מהאקדמיה הבריטית למלחינים וכותבים עבור השיר "The Logical Song", החליט לעזוב את לוס אנג'לס ועבר להתגורר בהרים של צפון קליפורניה, שם הוא בנה לעצמו אולפן הקלטות והחל להקליט הקלטות סולו. הריחוק הגאוגרפי יצר חיכוך בין הודג'סון לשאר חברי הלהקה ובשנת 1983 הוא פרש סופית מ"סופרטראמפ", והחל לעבוד על אלבום הסולו הראשון שלו "In The Eye Of The Storm" שיצא ב- 1.10.84 בתקליט וב- 07.12.1984 בדיסק. אלבום הבכורה שלו הוא המשך ישיר לאלבום האחרון שעליו עבד יחד עם חברי "סופרטראמפ" "...Famous Last Words" וחלק מהשירים אף נכתבו ויועדו לאלבום ההוא. הודג'סון כותב שר, מעבד, ומפיק את האלבום, ובעצם למעט הנגינה על התופים ופרטלס בס בשני קטעים, הודג'סון מנגן כמעט על כל כלי הנגינה בעצמו. הודג'סון ממשיך בקו "הסופרטראמפי" של תחילת האייטיז, הוא משלב בין שירי פופ לפרוגרסיב רוק, וכך נוצר אלבום שרובו מורכב משירים בעלי אורך של שש דקות ומעלה (חמישה מתוך שבעת השירים). האלבום נפתח בקטע בן למעלה מ- 8 דקות " Had a Dream (Sleeping with the Enemy) ", שהוא מעין מבוא לסרט דרמטי, שמפנה את מקומו למקצבים מהירים ופסנתר קופצני. בשיר הבא אחריו " In Jeopardy " כבר משולבים, לצד הפסנתר וכלי ההקשה, גם סינטיסייזר. מבחינה רעיונית " In   Jeopardy"  ממשיך את הקו האפל של חוסר הוודאות מהקטע הפותח. בהמשך, ברצועה החמישית, הודג'סון כמעט מתחנן " Give Me Love Give Me Life ", ומיד לאחר מכן הוא מכריז " I'm Not Afraid " לפני שהאלבום מסתיים עם " Only Because of You " - יצירה ארוכה נוספת בת למעלה מ- 8 וחצי דקות, שנכתבה עוד בימי "סופרטראמפ" . אז הודג'סון עושה הכל באלבום, אבל זה לא אומר שאין לו חששות והוא מביע אותן בתוך השירים. האלבום "‏In the Eye of the Storm" הוא פרק פתיחה מרשים ומעורר השראה במסע הסולו של הודג'סון. העיבודים הרחבים, מבני השירים הנועזים, ובעיקר העובדה שרוג'ר הודג'סון ניגן כמעט על כל הכלים בעצמו, חשפו אמן שמגדיר את זהותו מחדש מחוץ לצילה של להקת האם "Supertramp". זוהי תזכורת מרגשת למה שקריירת הסולו שלו יכלה להפוך להיות, שכן באופן מצער הוא בהמשך יוציא עוד שני אלבומים בלבד. להאזנה: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

ב- 7, לדצמבר 1973 “Yes” הוציאו את אלבומם השישי “Tales from Topographic Oceans”. זה הרגע שבו הרוק המתקדם הגיע לנקודת השאפתנות, הניסיוניות והתעוזה הגדולה בתולדותיו. אלבום כפול המורכב מארבע יצירות ארוכות, כל אחת ממלאת צד שלם, שנכתבו בשיא הביטחון וגם בשיא המתח שבו היו נתונים חברי הלהקה, והוקלטו באווירה המסתורית שנוצרה לאחר ההצלחה של   "Fragile" . זה הסאונד של להקה שדוחפת את כל הגבולות בבת אחת, אורך, מבנה, מורכבות, רוחניות, נגינה, כאילו לרוק פתאום אין תקרה. התקופה הזו בתולדות להקת "Yes" הייתה סוערת ומאתגרת. Jon Anderson צלל עמוק לתוך פילוסופיה מזרחית, שאב השראה מכתביו של Paramahansa Yogananda, ובנה אלבום שלם סביב רעיון ארבעת "השסטרות" (shastras) - ארבעת הדרכים הרוחניות, שכל אחת מהן מיוצגת ביצירה באורך שנע בין 18 ל- 21 דקות. Steve Howe  אימץ את האתגר, הרחיב את מנעד הגיטרות שלו ושזר טקסטורות אקוסטיות בתוך המבנים העצומים של היצירות. הבסיסט Chris Squire , הלב הפועם של הלהקה, העניק כאן חלקים מהנגינה המלודית והנועזת ביותר שלו. הקלידן Rick Wakeman התקשה עם הכיוון ועם האורך, אך תרם צבעים, מרקמים ורגעים של ברק שעיצבו את האווירה של האלבום. Alan White , שהיה עדיין חדש בהרכב, מצא עצמו מנווט בין שינויי מקצבים תכופים, מצבי רוח משתנים ונוף מתחלף כמעט בכל כמה דקות. סשני ההקלטות ב- "Morgan Studios" הפכו לאגדיים בזכות האווירה הסוריאליסטית, שטיחים, תפאורה, תאורה עמומה, כמעט ניסיון להפוך את האולפן לעולם "הטופוגרפי" שהמוזיקה ניסתה לתאר. Jon Anderson קישט את האולפן בפרחים, צמחים וגליונות קרטון של פרות וכבשים. גדרות עץ לבנות הונחו סביב הקלידים של Rick Wakeman, ומגברים הוצבו על ערימות חציר. כש- "Black Sabbath" עברו לאולפן הסמוך כדי להקליט את " Sabbath Bloody Sabbath ", אוזי אוסבורן סיפר שראה שם דגם של פרה עם עטין אלקטרוני ואסם קטן בפינה, "כאילו זה היה גן שעשועים של ילדים". היצירה הפותחת, "The Revealing Science of God (Dance of the Dawn)" , חושפת את לב האלבום. היא נעה לאט אך בחן, בונה שכבות של הרמוניות ומוטיבים חוזרים, עד שכל הלהקה ננעלת לתוך זרימה מלכותית. קולו של אנדרסון לוקח את הזמן, מרחף מעל קווי הגיטרה המטפסים של Steve Howe  והסולואים שלו, שהושפעו לדבריו מ- Frank Zappa , כל זאת בזמן ש- Chris Squire  מרעיד ברעם את האדמה שמתחת. הקטע היה במקורו באורך של 28 דקות, אך קוצר בשל מגבלת הזמן של תקליט. הקטע "The Remembering (High the Memory)"  הוא היצירה החולמנית והאטמוספרית ביותר מבין הארבע. קצוות רכים, גלים איטיים של קלידים באים והולכים והרגשה של ריחוף. Jon Anderson תיאר אותה כ"ים רגוע של מוזיקה" ורצה שהלהקה תנגן כמו הים. ישנם רגעי יופי ברוגע ובסבלנות שלה, בהתפתחות האיטית, ביכולת שלה למתוח רעיונות עד שהם מנצנצים. לעיתים היא "נסחפת" עם זרמי הים, אך כשהכול מסתדר, היא הופכת לאחד הקטעים המהפנטים ביותר של הלהקה. Steve Howe מנגן כאן על כלים שונים, כמו סיטאר חשמלי, Danelectro, לאוטה וגיטרה אקוסטית. הקטע "The Ancient (Giants Under the Sun)"  אם היצירה הקודמת היא הים, אז היצירה הנוכחית היא השמש. היצירה הכאוטית ביותרבאלבום, המאתגרת ביותר, הנקודה שבה האלבום נוטה הכי רחוק לטריטוריה אוונגרדית. כלי ההקשה של Alan White  מתפזרים בסטריאו כמו ריקוד פולחני-טקסי, Steve Howe  משלב ליינים חשמליים חדים עם התנגשות דיסוננטית, סטיל גיטאר וגיטרה ספרדית. הקלידים של Wakeman משנים מרקם כל הזמן, כאילו אינם מוכנים לקבל זהות אחת. ואז, כמעט בנס, כל זה מתמוסס לקטע גיטרה קלאסית עדינה של Howe, שזכה מאוחר יותר לשם " Leaves of Green ", ללא ספק אחד הרגעים האינטימיים ביותר של הלהקה. היצירה המסכמת "Ritual (Nous Sommes du Soleil)" , אוספת את כל מה שבא לפניה ומתפוצצת לטקס מוזיקלי אפי של 20 דקות. Anderson תיאר את קטעי הבס והתופים שביצירה כקרב בין "מקורות של רוע ואהבה טהורה". הבס של Chris Squire  שואג בעוצמה בלתי נתפסת, Alan White  (שכתב את רצף הפסנתר לקטע המסיים "Nous sommes du soleil") מבצע את הטקס הפולחני על מגוון כלי ההקשה המורחב שלו, ואנדרסון שר בתחושת אמונה רוחנית. התחושה היא של תחילתה של פרידה מתקופת האפוסים של הלהקה, אנדרטה עצומה שמתנשאת לשמיים בתקופה שבה העידן הקלאסי של להקת "Yes" התקרב לנקודת המפנה שלו. עם יציאתו פילג "Tales from Topographic Oceans" את עולם הרוק המתקדם לשניים. מבקרים תקפו את אורכו ואת שאפתנותו, מעריצים התווכחו על משמעותו, מבנהו ומטרתו. אפילו בתוך הלהקה הסדקים הלכו והתרחבו, עד שבסופו של דבר Wakeman עזב זמן קצר לאחר סיום סיבוב ההופעות שליווה את האלבום. זה לא אלבום קל. זה לא אלבום מושלם (למרות שהוא ממש שואף לשם). אבל זה אלבום שאין שני לו! אפי, גרנדיוזי, מורכב, רוחני, מציף, ומדהים. "Tales from Topographic Oceans" דורש סבלנות, אבל הוא מתגמל בגדול את מי שמתמסר לו. כיום האלבום נחשב לאחת ההצהרות הנועזות של הרוק המתקדם, מסמך של להקה שלא פחדה להמר על הכול בחיפוש אחר התעלות מוזיקלית. להאזנה: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

ב-6 לדצמבר 1994 שחררה להקת "Bush" את אלבום הבכורה שלה "Sixteen Stone" , אלבום שהיווה פריצה ענקית ללהקה הקטנה מ-UK בדיוק כשהגראנג' הגיע לשיאו והחל את מגמת הירידה. הכל התחיל ב-1991 בהופעה של Brian Adams בוומבלי, בדיוק לאחר שעזב את להקתו הראשונה "Midnight" הגיע Gavin Rossdale להופעה של בריאן אדמס בוומבלי וצפה בלהקת Baby Animals שהייתה מופע פותח לבריאן אדמס. מי שהיה הגיטריסט באותה להקה היה Nigel Pulsford, גווין מאוד התרשם ממנו והשניים גילו שיש להם אהבה משותפת ללהקות רבות. הם החליטו לקחת את האהבה המשותפת הזו ולהקים את להקת "Future Primitive", הם גייסו את Dave Parsons על הבס ואת Robin Goodrich על התופים. ההרכב החדש הקליט מספר שירים והחליט להוציא את השיר "Bomb" כסינגל ראשון, מאחר והם לא היו חתומים באף לייבל הם שחררו את הסינגל תחת הלייבל העצמאי של גווין, Mad Dog Winston Records. הסינגל לא ממש זכה להשמעות או תשומת לב אך אדם אחד בשם Rob Kahane קלט את הפוטנציאל והחליט להחתים את הלהקה. מאחר ולמנהל החדש של הלהקה היה חוזה הפצה עם Hollywood Records שהייתה שייכת אז לחברת Disney, מיד ניגשה הלהקה לעבודה ובינואר 1994 נכנסה לאולפני Westway Records בלונדון להתחיל את ההקלטות. למרות שגווין רצה את המפיק Steve Albini שהפיק את האלבום הבא של הלהקה, נבחרו שניים אחרים ולפי דבריו של גווין, רק בגלל שהם בריטים. השניים היו Clive Langer ו- Alan Winstanley (מלכי הפופ/רוק הבריטי של תחילת שנות ה-80) ובמחשבה לאחור זה היה חכם ותכף תבינו למה. אבל רגע, מה עם שם הלהקה? אז נכון, ממש בסיום ההקלטות ובמהלך העבודה על עיצוב עטיפת האלבום, David Carson, שהיה אמון על העיצוב, החליט לשכנע את הלהקה שעדיף להם שם קצר כי זה יראה יותר טוב על האריזה של ה-CD. חברי הלהקה השתכנעו ובחרו בשם "Bush". (Photo: Bush) אז שירים יש, שם חדש יש, עטיפה יש, אפשר להוציא את האלבום !! אז זהו שלא !! עם סיום ההקלטות הלך לעולמו אחד ממנהלי דיסני, Frank G. Wells, שהיה איש הקשר של רוב בחברה ותומך נלהב. חסרונו השפיע מאוד ומיד לאחר לכתו מנהלי הלייבל קברו את האלבום ולא הסכימו לשחרר אותו בטענה שהאלבום לא מכיל אפילו שיר אחד שיכול לצאת כסינגל ואינו ראוי למכירה. חברי הלהקה שראו את הקריירה שלהם יורדת לטימיון עוד לפני שהחלה החלו לנסות לחזור לשגרה ולעבוד בעבודות מזדמנות. אך רוב לא אמר נואש והחל לחפש בית חדש ללהקה הצעירה שלו, עד שלבסוף חברת התקליטים Interscope Records לקחת את הלהקה תחת חסותה ושחררה את אלבום הבכורה "Sixteen Stone" תחת הלייבל שלה Trauma Records. לרוב היו גם חברים בתחנת הרדיו המפורסמת ביותר בארה"ב (וגם בעולם) KROQ ועל מנת לקדם את האלבום הוא שלח להם את הסינגל "Everything Zen". הסינגל זכה להשמעות רבות ויחד עם הסינגלים הנוספים "Little Things", "Comedown", "Glycerine" ו- "Machinehead", האלבום נכנס היישר למקום ה-4 במצעד ה-Heatseekers של בילבורד וזכה לחשיפה והצלחה רבה. למה היה חכם שהמפיקים היו אנגלים? לאחר יציאת האלבום והפריצה הגדולה שהוא הביא ללהקה, רבים מהמבקרים וגם מאזינים החלו להאשים את הלהקה שהיא רוכבת על גלי הגראנג' ומנסה להעתיק את המוסיקה שמגיעה מסיאטל. "Bush" הושוותה ללא הפסקה ל-"Soundgarden", "Nirvana" ,"Pearl Jam" והיו אפילו כאלה שהאשימו את גווין שהוא מנסה לחקות את Eddie Vedder ואפילו טענו שהשיר "Bomb" יוחס לכתיבה של Kurt Cobain . הלייבל והלהקה כמובן הכחישו כל קשר וכהוכחה היו צמד המפיקים שלא הייתה להם שום נגיעה למוסיקה בארה"ב ולסיאטל בפרט. למרות הכתוב לעיל אנחנו חושבים שלאלבום הזה יש יחודיות משלו, נכון הוא באמת נשמע כמו משהו שיצא מסיאטל אבל עדיין... הגיטרות המחוספסות משלבות פה דינמיקה קצת שונה עם החיספוס הכל כך אופייני של הגראנג' וקולו של גווין הוא מהפנט ושונה. הוא מנסה לצרוח את נשמתו או להישמע מחוספס, הוא נשמע מחוספס גם כשהוא נקי, הוא מעביר את העוצמה והרגש באופן מופלא ומרגש. לאחר האלבום הזה היא הפכה לאחת הלהקות האהובות עלינו והמשיכה להתפתח עם כל אלבום חדש שיצא. להאזנה לאלבום ב: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר