ב- 3 למאי 1988 הוציאה "Queensrÿche" את אלבומה השלישי "Operation: Mindcrime". האלבום שיצא בשנת 1988 נחשב לאחד מהאלבומים הגדולים במטאל ומדורג במקום ה- 34 ברשימת המגזין "Kerrang" של אלבומי המטאל הגדולים בכל הזמנים ובמקום ה- 42 ברשימת "Classic Rock" לאלבומי הרוק הגדולים בכל הזמנים. זה אחד מהאלבומים הכי יצירתיים במטאל, עם יכולת כתיבה וביצוע ברמות הכי גבוהות שידע הזאנר. אלבום שהשפיע רבות על להקות רבות מתחום הפרוג מטאל ובינהם "Dream Theater", ואנחנו אפילו נעז ונאמר שלולא האלבום הזה כנראה שהאלבום "Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory" לא היה קורה. האלבום הזה היווה קפיצת מדרגה אדירה מהאלבום הקודם של הלהקה "Rage for Order" אשר שוחרר שנתיים קודם לכן. רמת המורכבות והתיחכום בכתיבה של Chris DeGarmo, Geoff Tate ו- Michael Wilton שואפת כאן לגאונות. יכולת הביצוע והנגינה של הצמד DeGarmo ו- Wilton הגיעה כאן לסינכרון מושלם ו- Geoff Tate מוכיח כאן שהוא אחד הזמרים הגדולים של התקופה. האלבום הופק על-ידי Peter Collins שעבד עם "Gary Moore, "Rush", Alice Cooper, "Bon Jovi ועוד. זהו אלבום קונספט ואופרת רוק, המגולל את סיפורו של Nikki, מכור לסמים, שמגויס על-ידי קבוצה מהפכנית להתנקש במנהיגים פוליטיים. האלבום משאיל לא מעט רעיונות מהאלבום "החומה" של פינק פלויד הן מבחינה מוזיקלית והן מבחינת סיפור העלילה, כאשר בשני המקרים הגיבור מכור לסמים, בהזיות קשות ונמצא על סף איבוד דעתו. האלבום נפתח עם "I Remember Now" - המבוא לעלילה, בו ניקי נמצא בבית חולים, במצב כמעט קטטוני, כשהוא אינו מסוגל להיזכר בשום דבר פרט מעברו. אבל פתאום, הזיכרונות מתחילים להציף אותו... משם אנחנו עוברים לקטע "Anarchy-X" שהינו קטע אינסטרומנטלי שנועד להכניס את המאזין לאווירת הסיפור, אשר מתחיל מיד אחר כך עם "Revolution Calling". ניקי מתחיל להיזכר כיצד כמכור להירואין וכאדם מתוסכל בחברה המושחתת, הצבועה וחסרת השוויון הכלכלי, הוא הושפע להצטרף לארגון סודי לכאורה, שמטרתו, כביכול, ליצור מהפכה פוליטית. בראש הארגון "המסתורי" עומד "Doctor-X” המניפולטור הרשע שמגייס את ניקי לבצע עבורו חיסולים פוליטים תוך שהוא שולט בו באמצעות שילוב של היפנוזה, שטיפת מח ומנות של סם ההירואין לו הוא מכור. בשיר הנושא של אלבום הקונספט - "Operation: Mindcrime”, מוסבר כיצד כל פעם בה Doctor-X עושה שימוש במילה "Mindcrime" ניקי הופך מיד ל"בובה" שלו ומבצע כל פקודה שלו. בקטע “Speake” אנו רואים כיצד האגו והדבקות של ניקי במטרות של ד"ר איקס גדלות, ככל שהוא תופס מקום משמעותי יותר בארגון שלו. ברצועה "Spreading the Disease” אחד ממקורביו של ד"ר איקס, כומר מושחת בשם "Father William", מציע לניקי את שירותיה של ילדה זונה שהפכה לנזירה בשם "Sister Mary". בקטע “The Mission” ניקי מתחיל לתהות מהי האג'נדה האמיתיתי של ד"ר איקס. הצד השני של הויניל נפתח בשיר "Suite Sister Mary" בו ד"ר איקס מבחין באיום פוטנציאלי שיכולה מרי להוות והוא פוקד על ניקי להרוג אותה ואת הכומר. ניקי הולך לכנסייה של מרי והורג את הכומר, אבל לאחר עימות עם מרי, הוא אינו מציית לפקודה לרצוח אותה. בשיר הבא "The Needle Lies" אהבתו של ניקי למרי גורמת לו להחליט לעזוב את הארגון יחד איתה. ניקי הולך לד"ר איקס לספר לו שהוא רוצה לצאת מהארגון, אך ד"ר איקס מזכיר לו שהוא מכור להירואין וכי הוא תלוי באספקת המנה היומית שלו. משם אנחנו עוברים לקטע "Electric Requiem" בו ניקי עוזב את ד"ר איקס מבולבל ולא בטוח בדרכו, הוא שב למרי ומוצא אותה מתה. בקטע "Breaking the Silence" ניקי אינו יכול להתמודד עוד עם האובדן ועם האפשרות שהוא עצמו הרג את מרי בלי לדעת בכלל, עד כי הוא מתחיל לאבד את שפיותו ורץ ברחובות כשהוא קורא בשמה. ברצועה הבאה "I Don't Believe in Love" המשטרה מגיעה ועוצרת את ניקי. בחיפוש נמצא עליו אקדח, הוא נלקח למעצר בחשד לרצח של מרי ולרציחות שהוא עשה עבור ד"ר איקס. הקטע "Waiting for 22" הינו קטע אינסטרומנטלי המהווה מבוא לרצועה “My Empty Room”, בה מסופר כיצד ניקי סובל מאובדן זיכרון כמעט מוחלט ומאושפז בבית חולים לחולי נפש, שם הוא משחזר במוחו את רגעיו האחרונים עם מרי. בקטע הסיום של יצירת המופת "Eyes of a Stranger", מסתיים ה"פלאשבק" בו התחילה העלילה. אנחנו חוזרים להווה, לבית החולים, לתחילת הסיפור. ניקי הצליח להחזיר לעצמו את הזיכרון, אבל עכשיו הוא בוהה בתדמיתו במראה ואינו מסוגל לזהות מי הוא ולמה הוא הפך להיות. בשנת 2006 שחררה הלהקה את אלבום ההמשך לאלבום אשר נקרא בפשטות "Operation: Mindcrime II" ואשר בו Ronnie James Dio גילם את תפקידו של ד"ר אקס. במשך שנים העסיקה את המעריצים השאלה מי הרג את מרי. תיאוריות רבות הופרחו לאוויר, בין היתר הגרסה לפיה מרי קיבלה אקדח מן הדוקטור אשר דרש ממנה לירות בעצמה. בשנת 2007 שוחרר אלבום ההופעה הכפול "Mindcrime at the Moore" המאגד את שתי היצירות גם יחד ובו נפתרה סוף סוף התעלומה. ניקי לא הרג את מרי כפי שחשב שעשה. מרי התאבדה לאחר שד"ר איקס איים להרוג את ניקי. מבחינה מוזיקלית האלבום שומר על רמה מאוד גבוה ואינו מאבד גובה לכל אורכו. מבני השירים יוצאי הדופן, המורכבות המוזיקלית, העצירות ושינויי המקצבים לא מותירים מקום לספק. הלהקה שהתחילה את דרכה כלהקת "הבי מטאל" נולדה מחדש כלהקת "פרוג-מטאל" ומעמדה החדש מחמיא לה ביותר. גם העיבוד וההפקה לא פחות ממושלמים. מייקל קיימן מעבד העל ופיטר קולינס המפיק הידוע עשו עבודה מדהימה שאפילו הקדימה את זמנה ביחס לתקופה בה יצא האלבום. לסיכום, מדובר באלבום קונספט מצוין שנכנס ללא קושי למועדון של אופרות הרוק הגדולות – Tommy", "Quadrophenia, ואפילו "The Wall". אולם חשיבותו הגדולה של האלבום היא לא בהפקה, במוזיקה, או בסיפור העלילה, אלא דווקא בעיתוי בו בחרה הלהקה לשחרר אלבום שכזה (שנות ה- 80) והעובדה שהוא הצליח להפיח חיים בתפיסה שהלכה ודעכה עד שכמעט נעלמה לחלוטין מן העולם. להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

היום נספר לכם על Jeff Hanneman, אחד מהגיטריסטים המשפיעים בסצינת בת'ראש מטאל. (Photo: Metal Hammer Magazine) הנמן נולד ב- 31 לינואר 1964, באוקלנד קליפורניה אך גדל בלוס אנג'לס. שמו המלא Jeffrey John Hanneman. ההשפעות המוזיקליות על הנמן היו שילוב בין פאנק למטאל עם להקות כמו: Led Zeppelin", "Iron Maiden", "Judas Priest", "Black Sabbath", "Aerosmith", "Wasted Youth", "Minor Threat", "Dead Kennedys", "Black Flag" ועוד הוא היה מבין מקימי להקת הת'ראש מטאל "Slayer", יחד עם חברו הגיטריסט Kerry King אותו פגש בשנת 1981. (Photo: MusicConnection.com) להנמן היתה השפעה מהותית על הסאונד הייחודי של "סלייר" והוא גם זה שהביא איתו את השפעות ז'אנר הפאנק אל הלהקה. אביו של הנמן לחם בפלישה לנורמנדי במלחמת העולם השנייה ואחיו במלחמת וייטנאם, לכן הוא נמשך להיסטוריה צבאית שגם תשפיע על המוזיקה שיצור בהמשך. בין היתר הוא התעניין במדליות מלחמה ובהיסטוריה של גרמניה הנאצית והדבר בא לידי ביטוי בשירים שכתב, דבר שפורש באופן שגוי כאילו הוא לכאורה אוהד נאציזם. את השיר "Angel of Death" כתב הנמן על יוזף מנגלה. הדבר גרר האשמות נגדו כניאו-נאצי, אך הוא הכחיש זאת וציין שמדובר רק בהתעניינות בנושא. הנמן והלהקה אף תרמו כספים למכון לחקר השואה. במהלך שנות חברותו ב"סלייר" תרם הנמן מילים ולחנים לכל אחד מאלבומיה של הלהקה. כמה מהלחנים לשירים שכתב הנמן הם: “South of Heaven”, “War Ensemble”, “Raining Blood”, “Angel of Death”, “Mandatory Suicide”, “Seasons in the Abyss. ועוד. בשנת 1984 החל הנמן בפרויקט מוזיקה צדדי בשם "Pap Smear", אבל המפיק ריק רובין שכנע אותו להתמקד ב"סלייר". הנמן מדורג יחד עם חברו קרי קינג במקום העשירי ברשימת 100 נגני הגיטרה הגדולים בכל הזמנים בהבי מטאל של המגזין "Guitar World". הסולואים המוטרפים שלהם הוגדרו על-ידי מבקרי מוזיקה כ- "wildly chaotic," "twisted genius". (Photo: AP/Mark Seliger) בשנת 2011 נעקץ הנמן על-ידי עכביש. העקיצה גרמה לדלקת רקמות שהביאה לנמקים שכמעט וגרמו לכריתת אחת מידיו. בשנת 2012 שחרר Tom Araya הודעה לפיה הוא החלים, אך בפברואר 2013 הודיע קרי קינג כי הוא עדיין סובל מבעיות בריאותיות המונעות ממנו להמשיך לנגן עם "סלייר". בתאריך 2 למאי 2013 הלך הנמן לעולמו עקב סיבוכים רפואיים והוא בן 49 בלבד. סיבת המוות נקבעה כאי ספיקת כבד. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

כתב: Moti Kupfer תאריך הוצאה - 02.05.1989 כשאיאן בראון שר ברצינות תהומית "I Am the Resurrection" יש מצב שהוא חשב עליו ועל "הסטון רוזס" כמושיעים של המוזיקה במנצ'סטר בפרט, ובאנגליה בכלל. איאן בראון וג'ון סקוייר גרו באותו הרחוב והכירו אחד את השני מגיל 4-5, יחדיו הם הקימו את "הסטון רוזס" בשנת 1983, את שמו של ההרכב הביא גיטריסט ההרכב ג'ון סקוייר משילוב בין שני מילים שמייצרות ניגוד, אבן וורד. למעט בראון וסקוייר מקימי ה"סטון רוזס", ההרכב עבר טלטלות בשנותיו הראשונות, ואלן רן מתופף הלהקה הצטרף כעבור שנה (84), כשהבסיסט גארי "מאני" מאנפילד חזר לשורותיה של הלהקה ביוני 87 לאחר שניגן בהרכב "Waterfront" שקדם ל"סטון רוזס". אז התוצר הראשוני שלהם היה במחוזות הPאנק, אבל מהר מאוד התברר ש"הסטון רוזס" באו להרים את מנצ'סטר מהמחשבות האפורות, מהדכדוך הקיומי, הם ממש לא התכוונו להמשיך את דרכם של "הסמיתס" ו"ג'וי דיוויז'ן", אלא היו הרבה יותר בכיוון של ממשיכת דרכה "ניו אורדר", יותר קצב, פחות עצב, מה שהביא לאחר דרך חתחתים לאלבום הבכורה המכונן שיצא ב- 02.05.1989. החיבור בין "ניו אורדר" ל"סטון רוזס" היה הרבה יותר מרעיוני, היה כמובן את הרקע המשותף במועדון ההאסיינדה במנצ'סטר ופיטר הוק בסיסט ניו אורדר שהפיק ל"סטון רוזס" את השיר "Elephant Stone" יחד עם ג'ון לקי (הפיק את "פינק פלויד", ובהמשך את "רדיוהד"). אבל הם בעיקר העבירו את מנצ'סטר, עיר המפעלים הקודרת, מצבעים אפורים לשלל צבעים שמחים, וסגנונות מוזיקליים רקידים שכללו פסיכדליה מהסיקסטיז לצד מקצבים גרוביים, גיטרות סטייל להקות השוגייז, ורוק-דאנס או במילים אחרות מדצ'סטר. כדי להבין את כל התרבות המוזיקלית שהתרחשה במנצ'סטר, צריך לשים זום על טוני ווילסון, הוא נולד בפברואר 1950, לאחר סיום לימודיו באוניברסיטת קיימברידג' החל לעבוד ככתב חדשות מתלמד ב- ITN וכעבור שנתיים (73) התקדם לעמדת המגיש של תוכנית התרבות, המוזיקה והאירועים ב- "Granada Television" בשם "So It Goes". . במהלך הסבנטיז והאייטיז המשיך ווילסון להגיש מגוון תוכניות בערוץ, אבל הופעה אחת של ה"סקס פיסטולז" בשנת 1976 הנביטה אצלו רעיון חדש. ווילסון, שלא אהב מאוד את סצנת המוזיקה של אמצע שנות ה-70, שנשלטה על ידי ז'אנרים כמו דיסקו, רוק מתקדם, וארינה רוק, ראה בהופעה ההיא סוג של התגלות שהביאה לכך שפתח בשנת 1978 את חברת התקליטים "פקטורי", בה החתים אומנים שהכתיבו בהמשך את הסאונד במנצ'סטר, "ג'וי דיוייז'ן", "A Certain Ratio", ו"דורותי קאלם". כעבור ארבע שנים פתח ווילסון את מועדון ה"האסיינדה" שהפך מאמצע האייטיז למקום שקובע מה ינוגן במנצ'סטר. זה התחיל בקידום ההאוס, והרוק המשולב עם הדאנס דרך להקות מדצ'סטר, אחת מהן היתה ה"סטון רוזס". נכון, הרקע של ה"רוזס" הוא בכלל מהPאנק, אבל איפה שהוא לקראת סוף האייטיז כשהם התחברו ל"ניו אורדר" ולמועדון ה"האסיינדה", "הסטון רוזס" היו בין מובילי סצינת המדצ'סטר, יחד עם ה"האפי מאנדייז", "אינספיירל קארפטס", ו"השרלטנז", ועוד להקות שהגיעו בעקבותיהן. "הסטון רוזס" צמחו אומנם מהPאנק, אבל הם ידעו לאזן את עצמם עם הרבה שמחת חיים דרך השפעות של פסיכדליית סיקסטיז, וסאונד עם גרוב שהביאו כתוצאה מהשפעת מוזיקת האר אנד בי בסאונד שלהם כמו שניתן לשמוע בשיר "Fools Gold" ששאב השראה מ- "Funky Drummer" של ג'יימס בראון ומזמר Fהאנק בובי בירד. ההתחלה היתה רצופה תקלות ה"סטון" רוזס אומנם הופיעו במועדון ה"האסיינדה", אבל נחשבו לאאוטסיידרים מכל החבורה שם בשל כך שלא היו חתומים בלייבל "פקטורי" של טוני ווילסון, אף אחד לא רצה להחתים אותם. לכשחתמו בסוף זה קרה בחברת תקליטים קטנה בשם "סילברטון" על חוזה הזוי שבו נאמר שהם לא יקבלו אגורה מ- 30,000 האלבומים הראשונים שהם ימכרו, חוזה שסיבך אותם משפטית, וגרם להם לאחר את הרכבת האלבום הבא שלהם "Second Coming" יצא רק כעבור חמש שנים, שאחריו הלהקה התפרקה. אבל לא הכל הלך קשה ולפעמים דווקא מתוך הקושי הזה נוצרה יצירה כה מרשימה. המפיק של האלבום ג'ון לקי, שכאמור השלים את הפקת השיר "Elephant Stone", לא היה האופציה הראשונה של "הסטון רוזס" כמפיק, אבל ברגע שהוא נבחר, הבינו איאן בראון, וחבריו שהם בחרו בחוכמה. לקי היה הכח המאזן שהביא עימו את כל הנסיון והחוכמה מעבודתו באולפן לצד אומנים גדולים כמו ג'ורג' האריסון, פול מקרטני, "פינק פלויד", ולהקות פאנק ופוסט Pאנק כמו "הסקידס", "סימפל מיינדס", "מגזין" ו- "XTC". לקי שילב בין סאונד חם מציוד אולפנים ישן שהוא הביא לבין ההווה, יצר אלבום רוק/דאנס פסיכדלי סיקסטיזי ומלא גרוב. השיר "Sally Cinnamon" היה אחד המוקדמים של הךהקה ולא נכנס לאלבום הבכורה, מילות השיר מספרות על בחור שחוטף פתק שהיה מונח בתוך מעיל, בפתק הוא קורא על סיפור אהבה. העניין הוא שהשיר הזה לא היה אמור להכנס בכלל לאלבום, אחרי שה"רוזס" הקליטו אותו הם די וויתרו עליו, רק שהמנהל לשעבר שלהם פול בירץ' חשב אחרת ושחרר אותו כסינגל בלי לשאול אותם, ה"סטון רוזס" שכעסו עליו נורא החליטו לנקום. הם הגיעו למשרדו של בירץ' שהיה ממוקם בתוך ביתו, דפקו בדלת, נכנסו ושפכו דליים בכל מיני צבעים על הקירות ועל מנהלם לשעבר. לפני שעזבו את המקום, דאג איאן בראון לפנק את המרצדס של בירץ' באבן לתוך השמשה, בהמשך הם חטפו עונש מבית המשפט, אבל המסר עבר היטב, אל תתעסקו איתנו! הלהיט הכי גדול של "הסטון רוזס" "Made of Stone" הוא שיר על האדם החזק מול האתגרים שהחיים מציבים מולו, אני קורא לזה, אין יאוש בעולם כלל. ה"סטון רוזס" שהיו אנטי ממסדיים לא מתעלמים מביקורת בשיריהם על הממשלה, ועל בית המלוכה כמו בשיר הקצרצר בו מוזכרת המלכה אליזבת' "Elizabeth My Dear" שהוא רפרנס מוזיקלי ל- "Scarborough Fair" של סיימון וגרפונקל. את השיר "Bye Bye Badman" כתבו סקוייר ובראון על הפגנות הסטודנטים בפריז 1968, מנקודת מבטו של מפגין ששר במחאה מול השוטר. ההפגנה התלקחה והתוצאות הקשות הניבו 2 הרוגים וכמעט 900 פצועים בפרעות. השיר "I Am the Resurrection" הוא שיר על השתחררות ממערכת יחסים מעיקה המילים מתארות תחושות של חוסר אונים כעס וצורך דחוף להתרחק מהאדם האחר, כאשר הדרך האמיתית היחידה להשתחרר היא לעזוב את מערכת היחסים, עד כמה שזה כואב. חוקר התנ"ך ג'יימס קרוסלי טוען שהשיר מתפקד בחלקו כ"סיפור של אלוהים ובני ישראל, והיחסים ביניהם". המנגינה של השיר החלה בכלל כבדיחה, כאשר גארי "מני" מונפילד ניגן את הריף של פול מקרטני בשיר "Taxman" של "הביטלס" לאחור, תוך כדי ההכנה להקלטות, והחברים ביקשו ממנו שימשיך. הבחירה בו כשיר הנועל היא לא מקרית, בשל הקצב המטורף שלו הוא היה נועל במקרים רבים את ההופעות המטורפות של ה"סטון רוזס" כשהוא מטעין את הקהל עוד יותר, כאשר איאן בראון מכריז על עצמו כמעין המשיח החדש של המוזיקה הבריטית הגוועת. באחד מההופעות הללו נכח גם בחור צעיר בשם ליאם גלאגר שיצא נפעם והבין שהייעוד שלו הוא להיות מוזיקאי שלא לאמר רוקסטאר כמו איאן בראון. כמה שנים מאוחר יותר הוא גם יהפוך לכזה עם להקת "אואזיס". את עטיפת האלבום עיצב הגיטריסט ג'ון סקוייר בהשראת אותה הפגנת סטודנטים מדוברת בפריז בשנת 1968, הפגנה שבה השתמשה המשטרה השמשה נגד המפגינים בגז מדמיע. כדי להגן על עצמם השתמשו הסטודנטים בלימונים כתרופת נגד. סקוייר עיצב את העטיפה בלימונים ודגל צרפת, בהשראת אותה הפגנה, וגם כמחווה לצייר האמריקאי ג'קסון פולוק אותו הוא העריך. להאזנה: Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

היום נספר לכם על Lou Gramm - אחד הזמרים העוצמתיים שאנחנו מכירים. (Photo: Monsters Of Rock Twitter) 1. הוא נולד ב- 2 למאי 1950 ברוצ'סטר, ניו יורק. שמו המלא Louis Andrew Grammatico. 2. כבר מגיל צעיר הוא ספג מוזיקה בבית. אימו היתה זמרת ואביו היה מנהל להקה וחצוצרן. 3. הלהקה הראשונה שהקים נקראה "Black Sheep". הם שחררו את הסינגל הראשון שלהם "Stick Around" בשנת 1974. 4. הלהקה שחררה שני אלבומי אולפן, שניהם בשנת 1975. הראשון "Black Sheep" והשני "Encouraging Words". 5. גראם קיבל קרדיט כזמר של הלהקה תחת השם Lou Grammatico והשתתף בכתיבת מרבית השירים בשני האלבומים. 6. גראם והלהקה יצאו לסיבוב הופעות בארה"ב והצליחו להתברג כמופע פותח ללהקת "Kiss" שהיתה אז בתחילת דרכה. 7. יחד עם זאת, תאונת דרכים עם משאית הציוד של הלהקה בערב חג המולד שנת 1975 קטעה את סיבוב ההופעות וגם הביאה בסופו של דבר לפירוקה של הלהקה. 8. בשנת 1974 עובר הגיטריסט Mick Jones עם להקתו הבריטית "Spooky Tooth" לניו יורק. הם הבינו שהם מצליחים יותר בארה"ב מאשר בבית בבריטניה, אז הם קיבלו החלטה קולקטיבית לעבור לניו יורק. 9. זמן קצר לאחר תאונת המשאית של "Black Sheep", פוגש Lou Grammatico את Mick Jones בהופעה של "Spooky Tooth". גראם נותן לג'ונס עותק מאלבום הבכורה של "Black Sheep". 10. בהמשך גם "Spooky Tooth" מתפרקת. ג'ונס נישאר בניו יורק חסר עבודה ובשלב מסוים הוא אפילו שקל לחזור לאנגליה ולהתחיל בלימודי רפואת שיניים. בסופו של דבר ג'ונס מקבל החלטה שהוא הולך להקים הרכב משלו, הרכב שאותו הוא יוביל ושאותו יוכל לכוון לכיוונים המוזיקליים שמושכים אותו. (Photo: Michael Putland) 11. הוא מתחיל מיד במלאכת גיוס הנגנים שילוו אותו. הוא נזכר באלבום שקיבל מ- Lou Grammatico במהלך ההופעה של "Spooky Tooth" ומגייס אותו כזמר המוביל של הלהקה. בשלב זה לו גראמטיקו משנה את שמו ל- Lou Gramm. 12. בתחילה נקרא ההרכב "Trigger", אבל זמן קצר לאחר מכן הוא קיבל את השם "Foreigner" בשל העובדה שמחצית מההרכב הינו של נגנים "אמריקאים" - הקלידן Al Greenwood, הבסיסט Ed Gagliardi והזמר Lou Gramm, בעוד שהמחצית השניה שלו היא "בריטית" והיא כוללת את המולטי אינסטרומנטליסט Ian McDonald לשעבר מ"קינג קרימזון", המתופף Dennis Elliott ואת Mick Jones. 13. האלבום הראשון של "Foreigner" יצא בשנת 1977 וזכה באופן מיידי להצלחה כבירה. שוחררו ממנו להיטים כמו "Cold as Ice", "Feels Like the First Time", "Long, Long Way from Home", "Starrider" ועוד שהופכים אותו בתוך זמן קצר לאחד מאלבומי הבכורה הנמכרים בארה"ב. 14. שנה לאחר מכן משחררת הלהקה את אלבומה השני "Double Vision". גם במקרה זה היה מדובר בהצלחה מסחררת כשמהאלבום משוחררים להיטים כמו "Double Vision", "Hot Blooded" ו- "Blue Morning, Blue Day". 15. אם כבר הזכרנו להיטים, אז שמונת הסינגלים הראשונים של "Foreigner" נכנסו לטופ 20 בבילבורד האמריקאי והפכו אותם ללהקה הראשונה מאז ה"ביטלס" שהגיעה למעמד הזה. 16. גראם היה הזמר המוביל בכל הלהיטים הללו והיה שותף לכתיבת רוב שירי הלהקה, כולל הבלדה "Waiting for a Girl Like You", ששהתה עשרה שבועות במקום השני מצעד "American Hot 100" ו-"I Want to Know What Love Is" שהגיע למקום הראשון בשמונה מדינות. 17. אחרי האלבום הרביעי של הלהקה "4" משנת 1981, החלו חילוקי דעו יצירתיים בין לו גראם למיק ג'ונס. גרהאם רצה שהלהקה תישאר נאמנה למקורות הרוק הטהורים שלה והעדיף שירים עם המבנה הבסיסי של גיטרה, בס תופים, בעוד שג'ונס אימץ את סגנון שנות השמונים עם בלדות הסינתיסייזר. 18. חילוקי הדעות הללו הביאו לכך שאת האלבום הבא של הלהקה " Agent Provocateur" יצא שלוש שנים לאחר האלבום "4", כאשר עד אז הלהקה משחררת אלבום בשנה. 19. אלבומה השישי של הלהקה "Inside Information" שוחרר בשנת 1987 ובשלב זה חילוקי הדעות בין גראם לג'ונס היו כבר כה גדולים שגראם מחליט לצאת לקריירת סולו. 20. כבר באותה שנה גראם מוציא את אלבום הסולו הראשון שלו "Ready or Not". האלבום זוכה לשבחי המבקרים וכולל את הסינגל "Midnight Blue". (Photo: Ebet Roberts) 21. באותה שנה גראם תורם את השיר "Lost in the Shadows" לפסקול סרט האימה הקומי "The Lost Boys". 22. בשנת 1989 משחרר גראם את אלבום הסולו שני שלו "Long Hard Look", אשר כלל את הלהיטים "Just Between You and Me", "True Blue Love" וגם את "Hangin' on My Hip" שהיה חלק מפסקול הסרט "Navy SEALs" משנת 1990. 23. בשנת 1990 מודיע גראם על עזיבתו את "Foreigner" עקב חילוקי דעות עם Mick Jones, וכדי להתמקד בקריירת הסולו שלו. 24. לאחר עזיבתו מקים גראם את ההרכב "Shadow King" יחד חברו, עם בסיסט "Black Sheep לשעבר Bruce Turgon. הם משחררים בשנת 1991 את אלבומם היחיד שנקרא על שם ההרכב "Shadow King". 25. באותה שנה תורם גראם לפסקול הסרט "Highlander II: The Quickening" את השיר "One Dream". 26. בשנת 1992 חוזר גראם ללהקת "Foreigner" לאחר שהצליח לישב את חילוקי הדעות שלו עם Mick Jones. 27. בשנת 1994 משחררת הלהקה את אלבומה השמיני "Mr. Moonlight". זה יהיה אלבומו האחרון של גראם בלהקה ואלבומה האחרון של "Foreigner" עד שנת 2009. 28. בשנת 1997 משתתף גראם באלבום "Petra Praise 2: We Need Jesus" של להקת "Petra". 29. באותה שנה אובחן אצלו גידול שפיר במוח, הוא עבר ניתוח ובשנת 1998 חזר לסיבוב ההופעות עם "Foreigner". 30. בשנת 2003 עוזב גראם שוב את "Foreigner" ובשנת 2004 השתתף באלבום "Welcome to the Revolution" של להקת "Liberty N' Justice". 31. בשנת 2009 שחרר גראם את האלבום "Lou Gramm Band" תחת אותו שם הרכב. 32. בשנת 2013, הוציא גראם את ספרו "Juke Box Hero - My five decades in rock 'n' roll" בו הוא מגולל את סיפור חייו. 33. באותה שנה נכנס גראם להיכל התהילה של כותבי השירים. 34. בדצמבר 2018, גראם הודיע ​​כי הוא פורש מסיבובי הופעות. עם זאת, הוא הצהיר שהוא ימשיך לשחרר אלבומים ולבצע מדי פעם הופעות חיות באופן נקודתי. 35. בשנת 2019 הצטרף גראם לסיבוב ההופעות של להקת "Asia" תחת השם "Asia Featuring John Payne". 36. באותה שנה גראם השתתף בשיר "Sometimes" מהאלבום "The Secret" של Alan Parsons. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

פינה בקטנה... והפעם, על היום בו "Nirvana" הגישה תביעה נגד "Nirvana". אז ב- 2 למאי 1992 הגיש ההרכב האנגלי "Nirvana" תביעה נגד ההרכב הידוע מסיאטל העונה לאותו שם. ההרכב הבריטי הוקם בלונדון בשנת 1965 ועיקר פעילותו היתה בשנים 1967 עד 1974. הסגנון המוזיקלי של ההרכב האנגלי נע בין פופ, פולק ורוק עם נגיעות של ג'אז. בשנת 1967 שחרר ההרכב האנגלי אלבום שנחשב כאלבום הקונספט המלא הראשון, אשר כלל סיפור עלילתי ונקרא "The Story of Simon Simopath". בשנת 1992 כאמור, הוגשה התביעה על השימוש שלא כדין ובלא רשות בשם הלהקה. התביעה הסתיימה בפשרה מחוץ לכותלי ביהמ"ש בתשלום פיצוי להרכב האנגלי, באופן המאפשר להרכב מסיאטל להמשיך ולהשתמש בשם. מעניין לציין שההרכב האנגלי הקליט באותם שנים גירסת כיסוי לשיר "Lithium" של ההרכב מסיאטל. הכוונה היתה לשחרר אלבום שייקרא "Nirvana Sings Nirvana" ויכלול גירסאות כיסוי של שירי הרכב הגראנג' מסיאטל. ואולם, לאחר מותו של Kurt Cobain הפרוייקט הזה נגנז, וכל שנותר הוא גירסת הכיסוי לשיר "Lithium" שנכללה באלבום "Orange and Blue" אותו שחררה הלהקה הבריטית בשנת 1996, אלבום שכלל קטעים נדירים אשר לא נכנסו לאלבומיה הקודמים של הלהקה כמו גם את גירסת הכיסוי הנ"ל. ניתן להאזין לגירסת הכיסוי, על אחריות המאזין בלבד, כאן: "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

האלבום השמיני של הלהקה יצא 4 שנים אחרי "Riot Act" שיצא ב-2002 וקיבל גם את הכינוי "The Avocado Album". במהלך אותה תקופה סיימה הלהקה את סיבוב ההופעות שלה ביבשת אמריקה הדרומית והצפונית וגם ל- Eddie Vedder נולד ילד. שני אלו הביאו את הלהקה למין הפסקה ביצירה, במהלך אותה תקופה אף אחד מהם לא ממש כתב חומרים חדשים. הלהקה התכנסה בפברואר 2005 על מנת להתחיל לעבוד על האלבום הבא כשזו הפעם הראשונה בלבד מאז האלבום "VS" שיצא ב-1993, שהלהקה מגיעה בלי חומרים מוכנים לאולפן. העבודה על האלבום נעשתה בצורה "דמוקרטית" כפי שסיפר אדי, כשאף אחד מהם לא בא עם משהו מוכן אלא רק רעיונות לריפים ומקצבים. כולם עבדו יחד בצורה משותפת על כל השירים. מקרידי סיפר שכשהם נפגשו הם היו מלאי אנרגיות יצירה והתקשרות ביניהם הייתה טובה יותר מבעבר, עד כדי כך שהם כתבו קרוב ל-25 שירים שמתוכם נבחרו 13 לאלבום. הלהקה בחרה בעיקר את השירים הקיצביים והבועטיים יותר מהחלשים והשקטים. אדי סיפר שהוא כתב בערך 7-8 טקסטים שונים לכל שיר, איזו רוח יצירה !! יש אומרים שהאלבום הזה הוא חזרה לשורשים של הלהקה עם התמקדות בשירים קיצביים עם סאונד מחוספס, ריפים בועטים ולחנים מלודיים. מהאלבום יצאו שלושה סינגלים מאוד מצליחים: "World Wide Suicide", "Life Wasted" ו-"Gone". האלבום כבש את מצעד הבילבורד והגיע למקום השני. להאזנה לאלבום ב- Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

ב- 1 במאי 2007 הוציאה "Rush" את אלבום האולפן ה- 18 שלה, "Snakes & Arrows". האלבום זכה להיכלל בין עשרת אלבומי הפרוגרסיב הגדולים של העשור שפתח את המילניום, ברשימת המגזין הבריטי "Classic Rock". האלבום הופק במשותף עם Nick Raskulinecz שעבד, בין היתר, עם "Foo Fighters" ו- "Velvet Revolver". ניק שהינו גם מעריץ של "Rush", הוא זה שפנה להנהלת הלהקה וביקש לשמש כמפיק שלה. בתחילה לא היתה התלהבות מהרעיון, אך לאחר מסע שכנועים שיתוף הפעולה המיוחד הזה, בין המעריץ ללהקה, השתלם מאוד לשני הצדדים. ניק עודד את הלהקה למתוח את הגבולות שלה בתבניות קצב ומלודיות מורכבות שאפיינו את אלבומיה משנות ה- 70, בשילוב עם סאונד מעודכן ועכשווי. התוצאות היו לשביעות רצון כל חברי הלהקה, עד כי Geddy Lee ציין בראיון שנערך עמו שנערך לפני מספר שנים, כי הוא ממקם את האלבום בין שלושת האלבומים הגדולים של הלהקה מבחינתו. שיתוף הפעולה עם "Rush" תרם גם רבות ל- Nick Raskulinecz ופתח בפניו הרבה דלתות. ניק הפך למפיק מאוד מבוקש שבהמשך עבד עם להקות כמו: "Alice In Chains", "Bush", "Mastodon", Stone Sour, "Evanescence" ו- "Halestorm". הלהקה בחרה להקליט את האלבום היה באולפני "Allaire Studios" אשר שכנו באחוזה מבודדת בשם Glen Tonche הממוקמת בהרי "Castkill" שבמדינת ניו יורק. המקום הושכר בתחילה למשך שבועיים בלבד, שכן הלהקה ביקשה להקליט שם רק את תפקידי התופים של Neil Peart אשר אהב מאוד את הסאונד שם. בסופו של דבר ניל, גדי ואלכס פשוט התאהבו במקום ונשארו שם למשך 5 שבועות בהם הוקלט האלבום מתחילתו ועד סופו. Neil Peart סיפר שהאווירה היתה ממש טובה, הם נהנו לבלות אחד בחברת השני כמו בימיה הראשונים של הלהקה, וזה הזתקף היטב במוזיקה. כשהלהקה נכנסה לאולפן היו באמתחתה 11 שירים כתובים. שניים נוספים נכתבו באולפן במהלך ההקלטות. אלכס סיפר שזה היה האלבום שהלהקה הקליטה הכי מהר מאז "A Farewell To Kings" משנת 1977. האלבום נפתח חזק עם “Far Cry” והאקורדים הכוחניים של Alex Lifeson, המלווים בתופים הרועמים של Neil Peart והבס הדומיננטי והפועם של Geddy Lee. מי שיאזין טוב יגלה שהאקורד שמסיים את הרצף הראשון של האקורדים בפתיחת השיר ממש לפני הברייק (שנייה 0:12), הוא בדיוק האקורד שפותח את היצירה "Hemispheres". מבחינה לירית השיר זועק את זעקת הדור של פירט שהחל ב"קול תרועה" עם סיסמאות של אהבה ושלום וסיים ב"קול ענות חלושה": "It's a far cry from the world we thought we'd inherit". המוזיקה באלבום נעה ברובה ב"איזור הנוחות" של "Rush". יחד עם זאת, יש באלבום התנסות בתחומים שונים וחדשים. הקשיבו למקצב הפתיחה בשיר "Armor and Sword" אותו מייחס פירט למתופף הג'אז הנודע Buddy Rich. ליין הבס וצליל הגיטרה בפתיחת השיר מזכירים קצת את "קינג קרימזון" בתקופת "Red" ו- "Larks' Tongues in Aspic". הריפים בשיר “Spindrift” כבדים ומפלרטטים סביב Doom Metal משנות ה- 80. בשיר "The Way The Wind Blows" נשמעים כבר אלמנטים של בלוז. בקטע "Faithless" נעשה מאמץ מודע לכתוב ולבצע שיר במקצב איטי יותר בהשוואה לרפרטואר של הלהקה. בשיר "Good News First" נעשה שימוש במלוטרון, כלי נגינה שהלהקה לא עשתה בו שימוש מאז השיר "tears" מהאלבום "2112". מבחינת נגינה, האלבום מבוסס בעיקר על המשולש גיטרה-בס-תופים, כמעט ללא שימוש בקלידים וכלים נוספים. בעוד שהעיבודים באלבום מורכבים ודינמיים, התבנית המוזיקלית הינה לרוב בסיסית וישירה, עם חזרה לשורשים של Rush המבוססים על הארד רוק ובלוז. גיטריסט הלהקה Alex Lifeson כתב את המוזיקה לאלבום על גיטרה אקוסטית, בעצתו של לא אחר מאשר David Gilmour ששיטת כתיבה זו מאפיינת אותו. גילמור גם זכה לקבל קרדיט על ההשראה שהעניק לאלכס בעטיפת האלבום. מעניין לציין שמעבר לשימוש בגיטרות אקוסטיות, חשמליות, 12 מיתרים, אלכס עשה כאן שימוש בכלי נגינה נוספים כמו בוזוקי, מנדולינה ומנדולה. מעניין לציין שזהו האלבום הראשון של "Rush" שכולל 3 קטעים אינסטרומנטאליים: "The Main Monkey Business" הינו קטע מורכב מבחינה מוזיקלית, אשר Neil Peart העיד שלקחו לו 3 ימים בכדי לגבש את תפקידי התופים וכלי ההקשה בו. "Hope" הינו קטע המבוסס על גיטרת 12 מיתרים בו נגינתו של Alex Lifeson מהפנטת ומזכירה לפרקים רגעים יפים של Jimmy Page ב"לד זפלין". "Malignant Narcissism" מובל על-ידי נגינת הבס הייחודית של Geddy Lee ובו Neil Peart עושה שימוש במערכת תופים מינימליסטית של 4 חלקים בלבד. האלבום "Snakes & Arrows" שומר על רמה גבוה ואחידה לכל אורכו, ללא נפילות בטקסטים, בקומפוזיציה, בהפקה, או בנגינה. הלהקה הלכה צעד עצום קדימה מאז אלבום הקאמבק "Vapor Trails" וניכר שהכתיבה, הנגינה והסאונד מגובשים יותר, במיוחד בכל הנוגע לניל פירט. אין ספק שיש באלבום את כל המרכיבים הנכונים בכדי להיות אלבום מצוין. אך למרות ההתרגשות מההאזנה לאלבום, חלק ניכר מהשירים בו, לא שרדו משום מה את מבחן הזמן ולא זכו להיכלל בסטליסטים של הלהקה בהופעותיה. האלבום מהווה נדבך חשוב מאוד וחלק בלתי נפרד מתהליך ההתפתחות של הלהקה וללא ספק סלל את הדרך לאלבום הקונספט המופתי והמצוין שיבוא אחריו "Clockwork Angels". קישורים להאזנה: Spotify Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

New Releases - פלייליסט של שירים חדשים המתעדכן כל שבוע להקת "Foo Fighters" עושה שיווק כמו שמעולם לא עשתה!!! חברי הלהקה עוברים מתוכנית ארוח אחת לאחרת, מפודקאסט אחד לאחר ובמקביל משחררים קליפים של ביצועים חיים וקליפים מושקעים. ללא סף האנרגיות של הלהקה משקפות לגמרי את האנרגיות של האלבום הזה, בו אנחנו מתאהבים משבוע לשבוע... השבוע הלהקה משחררת שני קליפים חדשים! להקת "Europe" משחררת את הסינגל החדש "One On One" יחד עם קליפ רשמי. השיר הוא הסינגל הראשון מתוך האלבום החדש "Come This Madness", האלבום ה-12 של הלהקה, שצפוי לצאת ב-25 בספטמבר 2026. מדובר באלבום האולפן הראשון שלהם מזה 9 שנים, לאחר "Walk The Earth" מ-2017. סולן הלהקה Joey Tempest תיאר את השיר כרוק כבד קלאסי עם אנרגיה מודרנית, כשהמילים משקפות את התקופה הנוכחית ופחות מתמקדות באסקפיזם שאפיין חומרים קודמים שלהם. הקליפ הרשמי מציג גישה קולנועית וחשופה יותר, עם הופעת אורח של השחקן Peter Stormare, שמוביל את האווירה האפלה והאינטימית. האלבום החדש הופק על ידי Tom Dalgety ויכלול גם שיתופי פעולה עם Tobias Forge מ-"Ghost" ו-Mikael Åkerfeldt מ-"Opeth". להקת "Muse" משחררת סינגל חדש בשם "Cryogen". מדובר בסינגל השלישי מתוך האלבום העשירי של הלהקה שייקרא "The Wow Signal". האלבום הופק על ידי הסולן Matt Bellamy יחד עם Dan Lancaster ו-Aleks von Korff. הוא מגיע כהמשך לאלבום "Will Of The People" משנת 2022. לפי בלאמי, "Cryogen" נוגע ברעיונות של טכנולוגיה, עתיד ואנושיות, ומציג שילוב בין סאונד כבד לאלמנטים אלקטרוניים. להקת "Against The Current" שחררה סינגל חדש בשם "Heavenly" לצד קליפ רשמי. השיר מציג כיוון סאונד מעט יותר רך ומלודי, עם דגש על הקול של Chrissy Costanza והפקה נקייה שממשיכה את הקו הפופ-רוקי של הלהקה בשנים האחרונות. אנחנו כל כך אוהבים את המוזיקה שהלהקה המדהימה הזו מוציאה ובמיוחד את הקאברים המעולים שלהם!! להקת "Her Last Site" הישראלית משחררת סינגל חדש שהוא קאבר לשיר של מוזיקאי הדאבסטפ המפורסם "Skrillex". להקת "Honey Revenge" משחררת סינגל חדש בשם "Run Your Mouth" יחד עם קליפ רשמי. מדובר בסינגל השני שהלהקה מוציאה במהלך 2026. השיר עוסק בהתמודדות עם שמועות, דרמות חברתיות ואנשים שמפיצים רעילות, כש-Devin Papadol מובילה את המסר בגישה חדה ובוטחת. זה דביק ואנחנו אוהבים את זה!! להקת "Slipknot" נכנסת לעולם האופנה עם שימוש מפתיע בשיר "Sic". מותג היוקרה "Gucci" חשף סרט פרסומי חדש במסגרת קמפיין Generation Gucci, שבו שולב קטע מהשיר הקלאסי של הלהקה מתוך האלבום "Slipknot" משנת 1999. הסרט, שבוים על ידי Jonathan Glazer, משלב בין אווירה סוריאליסטית לאסתטיקה אופנתית, כשהשיר של הלהקה מופיע באמצע בין קטעים מוזיקליים נוספים. המוזיקאי Ringo Starr מוציא אלבום חדש בשם "Long Long Road". מדובר באלבום הסולו ה-22 שלו והשלישי בסגנון קאנטרי ואמריקנה, אחרי "Beaucoups of Blues" ו-"Look Up". האלבום יוצא כעת וכולל שיתופי פעולה עם Billy Strings, Sheryl Crow, St. Vincent, Molly Tuttle ו-Sarah Jarosz. האלבום הופק בשיתוף עם T Bone Burnett, שגם היה שותף לכתיבת שישה שירים, כולל הסינגל "It's Been Too Long". בנוסף, Starr כתב שני שירים יחד עם Bruce Sugar, כולל גרסה מחודשת לשיר "Choose Love" מאלבומו מ-2005. באלבום נכללת גם גרסת כיסוי לשיר "I Don't See Me in Your Eyes Anymore" של Carl Perkins משנת 1959, כחלק מהחיבור של Starr לשורשי הרוקנרול. להאזנה ב: Spotify להקת "Metallica" מכריזה על הוצאה מחודשת לאלבום "Reload". מדובר במהדורת בוקס סט מורחבת לאלבום שיצא במקור בשנת 1997, שתכלול חומרים נדירים, הקלטות נוספות ותוכן ארכיוני מתקופת העבודה על האלבום. המהלך הוא חלק מהסדרה המתמשכת של הלהקה להוצאות מחודשות לאלבומים הקלאסיים שלה. המוזיקאי Ozzy Osbourne משיק בושם חדש בשם "Czech & Speake 88". מדובר בשיתוף פעולה עם מותג הבשמים Czech & Speake, כשהניחוח החדש מבוסס על הבושם הקלאסי "No. 88" ומקבל טוויסט בהשראת הדמות והסגנון של Ozzy. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

ב- 30 באפריל 1976 הוציאה "AC/DC" את האלבום הבינלאומי הראשון שלה "High Voltage". כדי להבין את המשמעות של האלבום הזה, צריך לחזור רגע לאוסטרליה של תחילת שנות ה- 70. להקת "AC/DC" הייתה אז להקה צעירה ורעבה, שהוקמה על ידי האחים Angus Young ו- Malcolm Young, עם חלום פשוט אך שאפתני, לנגן רוקנרול חזק, ישיר וללא פשרות. אחרי שגיבשו את ההרכב עם Bon Scott, הם החלו לבנות לעצמם שם דרך הופעות בלתי פוסקות, הרבה לפני שהעולם בכלל ידע מי הם. בשנת 1975 הלהקה הוציאה שני אלבומים באוסטרליה בלבד, "High Voltage" ו- "T.N.T.", שכל אחד מהם ייצג שלב אחר בהתפתחות שלה. הראשון היה גולמי יותר, עם שורשים עמוקים בבלוז וברוקנרול קלאסי, בעוד השני כבר נשמע חד, ממוקד ובטוח בעצמו, עם זהות ברורה שמתחילה להתגבש. כשהגיע הזמן לפרוץ החוצה, נבנתה הגרסה הבינלאומית של "High Voltage" כאוסף מוקפד של קטעים משני האלבומים האוסטרליים, כדי להציג את הלהקה בצורה הטובה ביותר לקהל החדש. התוצאה היא אלבום שמרגיש כמו מסע התבגרות מרוכז. האלבום נפתח עם "It’s a Long Way to the Top (If You Wanna Rock ’n’ Roll)" שנלקח מתוך "T.N.T." ומציג את סיפור הדרך של הלהקה, עם השילוב האייקוני של חמת חלילים עם הרוק המכסח שיהפוך ל- DNA של הלהקה. גם "T.N.T." עצמו שנלקח מאותו אלבום ופותח את הצד השני של הויניל, כבר נשמע כמו הצהרה עוצמתית של להקה שמצאה את "הדרך שלה לפסגה". שירים נוספים שנלקחו מתוך "T.N.T." הם "The Jack" שמביא את הצד הבלוזי והמלוכלך, עם ההומור הפרובוקטיבי של Bon Scott, השיר "Live Wire" שמוסיף מתח ואנרגיה מתפרצת שמרגישה כמו הופעה חיה ו- "Can I Sit Next to You Girl", שמציג את הצד הקליל יותר של הלהקה, עם ניחוח של רוקנרול קלאסי ושובבות צעירה. מהצד של האלבום האוסטרלי הראשון "High Voltage", מגיעים שירים כמו "She’s Got Balls" שמדגיש את הגישה החצופה והישירה של הלהקה, ו- "Little Lover" שמחזק את החיבור לבלוז איטי ומחוספס. "High Voltage" סוגר את המעגל, עם שיר שמרגיש כמו סיכום של כל מה שהלהקה מייצגת באותו שלב, אנרגיה, פשטות וכוח בלתי מתפשר. מעבר לשירים עצמם, החשיבות האמיתית של האלבום הזה היא בתפקיד שלו. זו הייתה ההיכרות הראשונה של העולם עם "AC/DC", לא כלהקה מקומית, אלא ככוח עולה ברוק העולמי. האלבום הזה פתח להם את הדלת, והניח את היסודות למה שיבוא בהמשך עם "Highway to Hell" ו-"Dirty Deeds Done Dirt Cheap". במבט לאחור, "High Voltage" בגרסתו הבינלאומית הוא הרבה יותר מאוסף שירים, הוא רגע שבו כל החלקים מתחברים, ומתחיל הסיפור הגלובלי של אחת הלהקות הגדולות בהיסטוריה. להאזנה: Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

הוא מוסיקאי מוכשר וקומיקאי מוכשר אף יותר ויש לו חלק משמעותי בהשפעה על המוזיקה הישראלית. קבלו את מאור כהן... צילום: רונן פדידה = הוא נולד ב-1 במאי 1974 בשדרות וגדל באשקלון עד גיל 11, אז עבר עם משפחתו לתל-אביב. = עוד כשהיה תלמיד בתיכון "עירוני א'" בתל אביב הוא הקים בשנת 1990 יחד עם יוני בן טובים את להקת "זקני צפת". בנוסף למאור ויוני, ההרכב כלל את אורן לוטנברג ועדיאל פורטוגלי. = הם הופיעו לראשונה במסגרת ערב להקות של תיכון עירוני א' במועדון "רוקסן". אף על פי שמנהלי המקום הורידו אותם מהבמה לפני סוף ההופעה כדי להפסיק את השתוללות הקהל, הם זכו באותו השבוע לביקורות טובות בעיתון "חדשות" ובעיתון "העיר", מה שעורר את עניין התקשורת בהם. = מאור זכה לכינוי "ילד הפלא של הרוק הישראלי" על רקע הופעותיה החיות הכריזמטיות של הלהקה במסגרת סצנת הרוק האלטרנטיבי התל אביבית של אז. = מיד אחר כך הם פרצו לרדיו בזכות גרסת כיסוי כבדה, בסגנון פאנק, לשיר "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר" של אריק איינשטיין ושלום חנוך, שהוקלטה במועדון ה"פינגווין" התל אביבי. הלהקה זכתה לכיסוי תקשורתי נרחב ותוארה בסצנת הרוק האלטרנטיבי כתקווה הגדולה של הרוק הישראלי. צילום: ורדי כהנא = בשנת 1992 שחררה הלהקה את אלבום הבכורה שלה, "זקני צפת", בסיועו של המפיק איציק ליכטנפלד, שהפיק גם את הופעותיה של משינה וארגן לזקני צפת הופעות חימום לפני הופעות אלה. בהרכב השתתף גם רע מוכיח, שבא מלהקת "בלאגן" והחליף את פורטוגלי בעמדת המתופף. האלבום כלל בין השאר את "ריקי", שהפך ללהיט בסצנת הרוק האלטרנטיבי התל אביבית. שירים נוספים שבלטו בו היו "ציפי", "דוחף באלנבי", "יוסי (הזונה מפרנסיסקו)", "חזיר היבלות" ו"החיים יפים". האלבום נכשל במכירות וזכה להתעלמות מצד תחנות הרדיו, בין השאר בגלל הטקסטים המשוחררים שלו ונושאיו הפרובוקטיביים. ב-2008, בסיכום 60 שנה למדינת ישראל בעיתון ידיעות אחרונות, נבחר האלבום לחשוב ביותר במוזיקה הישראלית של שנות התשעים. = בשנת 1994 שחררה הלהקה את אלבומה השני שנקרא גם הוא "זקני צפת" בהפקתו המוזיקלית של הגיטריסט חיים רומנו. באותה שנה נפרדו לוטנברג, מוכיח ובן-טובים מהלהקה כשאת מקומם תופסים, תום מוכיח, יובל קיינר ואביב פאפו. באלבום שכלל רוק רך יותר מזה של האלבום הראשון והרבה פחות פרובוקטיבי, כתב כהן כמעט לבדו את כל המילים והלחנים, לעומת האלבום הראשון שלא כלל אף לחן שלו. השיר "שישי שבת (יום הבוחר)" הפך לאחד מהלהיטים הגדולים של העשור והפך את האלבום להצלחה מסחרית. גם "השכן", "בארמון המלך" ו"רק אל תלכי" הפכו ללהיטים גדולים. באותה השנה השתתפו חברי הלהקה בפסטיגל עם השיר "נועה בקולנוע". = בשנת 1995 החלה הלהקה, הפעם עם בן-טובים שחזר ללהקה ועם החבר החדש גיא עמיר, לעבוד על אלבומה השלישי. עם המפיק ומנהל הלהקה איציק ליכטנפלד והמפיק המוזיקלי עובד אפרת הקליטה הלהקה חומר רב שיחד עם החומר שלא נכלל באלבום השני הספיק לדעתה לאלבום כפול, אך חברת אן אם סי העדיפה להוציא את השירים לאור על גבי שני אלבומים נפרדים, באוגוסט 1995 וביולי 1996. שני האלבומים, "תן לי שלאגר" ו"תן לי שלאגר 2", לא זכו להצלחה. האלבומים המשיכו את המגמה של ההתרחקות מסגנונו של האלבום הראשון. = באוגוסט 1996 התקיימה הופעתה האחרונה של זקני צפת במועדון "הלוגוס" בתל אביב לאותה תקופה, כשבשנת 2014 התקיימה הופעת איחוד של הלהקה בפסטיבל הקצב בגני התערוכה. ההופעה הובילה את חברי הלהקה לשחרר אלבום חדש ובאותה שנה שוחרר אלבומה האחרון של הלהקה "לא היו דברים מעולם". = בשנת 1996 הקים מאור את הסופרגרופ השיתופי והעצמאי "הזבובים". בנוסף למאור היו חברים בלהקה אורן קפלן, דן תורן, יובל שפריר, פיטר רוט, אורי תכלת, עמית לירון וג׳נגו. הזבובים הוציאו אלבום אולפן אחד בשנת 1998 בשם "בזזז..." כשבאלבום משתתפים גם יובל קיינר, נושי פז ורע מוכיח. בין להיטי "הזבובים" אותם שר מאור הם "That's not) Carol)", "רוק הזבובים" ו"את". = עוד באותה שנה שיחק מאור בסרט הישראלי "ציפורים בניוטרל". = בשנת 1999 יצא אלבום הסולו הראשון של כהן, "טוב לנו יחד", בהפקתו של פיטר רוט. האלבום המשיך את הקו הסולידי של אלבומיה האחרונים של זקני צפת, וכלל את הלהיטים "מה ידוע על היום הזה", "הכי יפה בעולם" ו"זה אני, זה אתה". = בשנת 2000 שחרר מאור יחד עם רע מוכיח את האלבום "צעצועים מהבית-ספר הישן" תחת ההרכב "צמד ראות". האלבום כולל טקסטים ושירה בהגשה הומוריסטית של כהן, והוא מנוגן בז'אנרים שונים בערבוביה, ביניהם רוק פסיכדלי, בלוז ומוזיקה אלקטרונית. הסינגל "שקט שקט בייבי", בסגנון הדיסקו, זכה להצלחה. = עוד באותה שנה שיחק כהן בסרט הישראלי "משהו טוטאלי" = בשנת 2001 חידש מאור את הקשר עם אורן לוטנברג והשניים הקימו את ההרכב "הבליינים". בשנת 2003 שחרר ההרכב את אלבומו היחיד "שירים של מלחמות", גם כאן עשו השניים שימוש בסגנון הומוריסיטי ואלמנטים אלקטרוניים ושני הסינגלים שלו "שוביניסט" ו"גולה גולה", זכו להצלחה. עוד ניגנו באלבום בין השאר יוצא זקני צפת תום מוכיח, פיטר רוט וז'אן פול זימבריס כשברי סחרוף מקיים הופעת אורח בשיר "השד". = בשנת 2005 יצא אלבום הסולו השני של מאור, "פרחי הרע - מאור כהן שר בודלר". האלבום כולל שירים מתוך ספר השירה הקלאסי של שארל בודלר, "פרחי הרע", שתורגמו בידי דורי מנור והולחנו בידי מאור. האלבום יצא בפורמט של ספר-דיסק וקיבל ביקורות מעורבות, כאשר חלק מן המבקרים מסתייג מן הסולידיות שבה כהן מציג את שיריו השערורייתיים של בודלר, וחלק מגדיר את האלבום כיצירת מופת שמזכירה מאוד את אלבומיו הראשונים של אריק איינשטיין (גם בקולו של כהן). האלבום כלל את הסינגלים "החוזר" ו"מבוע הדם" ולווה בסיבוב הופעות בשם "קברט משירי בודלר". = באותה שנה שיחק כהן בטלנובלה "טלנובלה בע"מ", בה גילם במאי טלנובלות שפוקדת אותו טרגדיה גדולה. = בשנת 2005 הקים מאור יחד עם חבריו מ"זקני צפת", יובל קיינר ותום מוכיח את ההרכב "ישראלים/פעולה/סקס". גם כאן נעשה שימוש בטקסטים הומוריסטיים רק שהפעם הוא שולב עם השפעות של רוק משנות השישים. ההרכב שחרר שני אלבומים, "מלכי המין" ב-2005 ו-"פקס רומנה" ב-2010. = בשנת 2006 מאור כתב והלחין לאריק איינשטיין את השיר "מזכרת" שנכלל באלבום "רגעים". = באותה שנה הוא השתתף בגרסה העברית של התוכנית הקומית "של מי השורה הזאת?" = בשנת 2007 השתתף מאור בסדרה הקומית המצליחה "מסודרים" שם הוא מגלם דמות שלומיאלית בשם "ברלד". בסדרה שובצו קטעים מוזיקליים מתוך הפרויקטים של מאור כמו "גולה גולה" ו"שיר הדו-דה-היי". הסדרה זכתה לעונה שנייה שעלתה לשידור בשנת 2009. בנוסף שיחק מאור בשנה זו תפקיד ראשי בסדרה הקומית "חיות פשע" לצד גל זייד ויורם לוינשטיין. = בשנת 2008 הצטרף מאור לצוות הקבוע של "ארץ נהדרת" בעונתה החמישית ונכון לשנת 2022 הוא עדיין משתתף בתוכנית. = בשנת 2008 הוציא מאור אלבום אוסף ראשון וכפול בשם "דיסקגרפי". שכלל שירים מקריירת הסולו שלו, וגם שירים מההרכבים השונים בהם הוא השתתף. צילום: רונן פדידה = בשנת 2010 יצא הסרט "זוהי סדום" שבו השתתף מאור לצד שאר שחקני "ארץ נהדרת". עוד באותה שנה הוא השתתף בסרט הקומדיה "חצי טון ברונזה". = בשנת 2011 נבחר מאור להיות הפרזנטור של "דומינוס פיצה ישראל". = בשנת 2012 הוא כתב והשתתף בסדרה הקומית "הפרלמנט" יחד עם כמה מחברי "ארץ נהדרת". = בשנת 2013 יצא אלבום סולו השלישי של מאור "החופש הגדול", גם הוא בהפקתו המוזיקלית של פיטר רוט. מתוך האלבום הצליח השיר "חוזר אל החיים" שיצא 9 חודשים לפני האלבום. = בשנת 2015 שחרר מאור את ה-EP "אולי?". אחרי שנים של עשייה מוזיקלית עם עוד אנשים, מאור רצה לצאת לטיול מוזיקלי של מיני אלבום והופעה והפעם לבדו. הוא הרגיש שזוהי חובתו הקטנה כלפי הקהל, לקבל אותו אחד על אחד מולם, לטוב ולרע. = עוד באותה שנה משתתף מאור באלבום "כוכב הילדים" של להקת "בום פאם". = בשנת 2018 משחרר מאור את אלבום הסולו הרביעי שלו בשם "מקום שקוף", בהפקה מוזיקלית של אופיר קנר. = בשנת 2021 מאור משתף פעולה עם המשורר אודי שרבני והשניים מוציאים את האלבום "כמו ששומעים". האלבום בנוי מעשרה שירים וארבעה קטעי מעבר, כאשר מאור כהן אחראי על כל הלחנים ואודי שרבני על כל המילים. בין השירים שבאלבום: "לומדת גרפולוגיה", "לונג-שוט לקומדיה, קלוז-אפ לטרגדיה", "עדין וגם שורט", "יש הרבה כמוני, אבל אין כמוני כשאני איתך", "צלליות", בסוף זה נמאס". = בשנת 2022 השתתף מאור בסדרה על חייו של אביב גפן "שנות הירח" בה הוא שיחק בתפקיד את שלום חנוך. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

ב- 30 לאפריל 2021, במלאת 10 שנים למותו של Gary Moore, בחרה משפחתו בוחרת לציין את המאורע עם אלבום חדש בשם "How Blue Can You Get". האלבום כולל 8 שירים שלא פורסמו קודם לכן ורואים כאן אור לראשונה. המוזיקאי והזמר-יוצר הצפון אירי האייקוני, השאיר אחריו קטלוג אדיר של מוזיקה מקריירת הסולו המוערכת שלו, "Thin Lizzy", "Skid Row", "Colosseum II" ועוד שיתופי פעולה רבים. במלאות עשר שנים למותו הטראגי, נכנסה משפחתו לתוך הארכיונים של הגיטריסט האגדי ומצאו שם כמה שירים שטרם נשמעו ולא פורסמו ובנוסף גרסאות כיסוי של שירים מוכרים. 4 מתוך שמונת השירים הם שירים מקוריים חדשים, כמו הבלדה "In My Dreams" והרצועה המלנכולית "Looking at Your Picture" ושיר הסיום השובר של האלבום "Living With The Blues". בנוסף אנחנו מקבלים 4 גרסאות כיסוי לשירים של אומני בלוז: האלבום מתחיל בשאגה עם "I'm Tore Down" של Freddie King בהופעה חיה של מור, לפני שהוא גולש לשיר "Steppin 'Out" של Memphis Slim. גרסאות כיסוי נוספות הן השיר "Done Somebody Wrong" של Elmore James וכמובן שיר הנושא בן שבע הדקות "How Blue Can You Get", במקור על ידי B.B. King משנת 1964. האלבום גם כולל גם גרסה אלטרנטיבית של "Love Can Make A Fool Of You" הלקוח מהגירסה המורחבת של האלבום "Corridors of Power". רשימת השירים: 1. I'm Tore Down 2. Steppin' Out 3. In My Dreams 4. How Blue Can You Get 5. Looking At Your Picture 6. Love Can Make A Fool Of You 7. Done Somebody Wrong 8. Living With The Blues להאזנה: Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

ברוכים הבאים לבית הספר של מוזיקת המטאל של המאה ה -21, אתם נדרשים להגביר את הווליום למקסימום, לשים לב לכל תו וצליל ולהפנים באופן מופתי !! כולם בעולם המטאל יגידו לכם ש -"Gojira" היא אחת מלהקות המטאל המשמעותיות ביותר שהעולם צריך לשים לב אליהן בעידן המודרני, אחרי שתלחצו פליי על הקישור בתחתית תבינו למה !! כתוצאה מכל ההברקה החלוצית הזאת, הרבה מאוד מצופה מגוג'ירה, יותר מאשר מכל להקת מטאל אחרת. האלבום הזה מגיע בתוך שטף של טרוף מוצדק לחלוטין, שחלק גדול ממנו נוצר על ידי ההצלחה האדירה של אלבומה הקודם של הלהקה, "Magma". האלבום הזה היה ללא ספק קצת פחות הרפתקני מכמה מהביצועים הקודמים של הלהקה, אך דרך המגנטיות הבלתי מעורערות של "Stranded" ו-"Silvera", גוג'ירה אישרו כי הם יכולים לבצע הימנונים גדולים תוך שמירה על האינדיבידואליות והיושר היצירתי שתמיד היה סימן ההיכר שלהם. האלבום "Fortitude" מציע שפע של רגעים מיוחדים שאף להקה אחרת לא יכולה לחקות. גם "Born For One Thing" וגם "Another World", הסינגלים הראשונים שיצאו מהאלבום, מספקים את הסחורה, ובעוד שאף אחד מהם לא זינק כקלאסיקה מיידית, שניהם מלאים במקצבים זריזים אך מתחבקים באותם ריפים חזקים שלא ניתן לטעות בהם ובפרצי הרמוניה. השיר "Amazonia" הוא גוג'ירה במצב גרובי מדליק ומעורר שמזכיר את להקת "Killing Joke" לפרקים, לפני שהוא נשטף בריף דינמי שיורד ומרגיש שנועד, להרעיד קהל עצום שדופק את ראשו ללא היכר. השיר "New Found" הוא פנינה נוספת, עם ריף פתיחה הורג וירידה בקצב באמצע השיר שמאפשרת דאייה אמיתית ומדהימה. אפילו יותר טוב, "Sphinx" נשמע כמו ביצוע גוג'ירה קלאסי, אך משודרג ואיכשהו אפילו יותר קשוח מרגעי השיא הקודמים. אם יש לכם איי אילו הסתייגויות, בעת האזנה ל- "Fortitude" הן ייעלמו ברגע אחד טוטאלי שמתפרץ עם "Grind" שסוגר את האלבום באופן מושלם. ומציג לפחות שני ריפים מפוארים ומספיק אנרגיה אטומית על מנת ליצור צונאמי ולקבור אתכם תחתיו. האלבום נשמע באופן "שגרתי" כאלבום הבא המתבקש של הלהקה, התפתחות נוספת ועליית מדרגה מוזיקלית. הם לא זרים למנגינות ומלודיות קליטות, אבל הם מעולם לא יצרו דבר כזה לפני כן. בשילוב הגישה הישירה עם האווירה הרחבה יותר של האלבום האחרון "Magma" ועוד כמה ביצי הפתעה, זהו האלבום הקטלני ביותר אך המפתיע ביותר שהפיקו עד כה. (Photo: Jimmy Fontaine) מבחינה לירית הם יצאו מההתבוננות המופנמת והמדיטציות על תמותה שאפיינו את "Magma" שהושפע ממותה של אימם של שני האחים, ופנו חזרה אל העולם סביבם. ההרכב תמיד התייחס לנושאים סביבתיים והוא חוזר אליהם כאן. למרות העובדה כי נראה שהאנושות רצה לקראת אסון, ההרגשה הכללית אינה אכזבה, או אפילו זעם. במקום זאת יש תחושה של תקווה וחיוביות - קריאה לעוצמה שעדיין שוכנת הן בפרט והן בקולקטיב, מכיוון שכוכב הלכת מתמודד עם משבר קיומי. זהו אלבום חשוב, לא רק משום שהוא מרחיב את הגוון המוסיקלי של גוג'ירה ומכתיר את מקומה כאחת מהלהקות המיומנות והבלתי מתפשרות של מטאל. הוא גם מלא השראה כשהוא קורא לכוח, לעשייה ובעיקר לאומץ. האזינו לאלבום עכשיו Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר