• FaceOff - עימות חזיתי

Black Sabbath - Dehumanizer

טוב, אז אחרי הסקירה שלשום על "הכבשה השחורה של השבת השחורה", הרגשנו שאנחנו חייבים לכם פיצוי. סקירה על אלבום "פצצה" של הלהקה האדירה הזאת. אבל מה זה "פצצה".. פצצה במשקל 10 טון, חודרת בונקים, כי מדובר באלבום האיחוד של הרכב Ronnie James Dio של הלהקה, שנחשב גם כאלבום הכי כבד של "Black Sabbath", והוא שוחרר ב- 22 ליוני 1992. אז קבלו את הסקירה על "Dehumanizer".


כמו כל סיפור טוב, גם הסיפור שלנו מתחיל במריבה גדולה.

בחודש נובמבר 1982 ואחרי שני אלבומים אדירים ומצליחים של עם בלאק סאבאת', עוזב Ronnie James Dio את הלהקה בטריקת דלת, ולוקח איתו את המתופף Vinnie Appice כדי להקים את ההרכב "Dio". הסיבה לעזיבה היא במילה אחת "אגו". במהלך המיקסים לאלבום ההופעה "Live Evil" עבר "חתול שחור" בין חברי "השבת השחורה", כאשר טוני וגיזר האשימו את דיו בכך שהתגנב בלילה לחדר העריכה כדי להגביר את הווליום של השירה ביחס ליתר הכלים. בנוסף, דיו לא היה מבסוט מהתמונה שלו שיועדה להתנוסס על עטיפת האלבום. הבסיסט Geezer Butler גם האשים את Dio ואת Vinnie בכך שהם עובדים בסתר על פרויקט סולו מבלי לעדכן את יתר החברים. הוסיפו על כך את העובדה ש- Dio ביקש להיות יותר מעורב במיקסים ובעריכה של האלבום והשנים האחרים ניטרלו אותו, ותקבלו סלט "אגוטריפ" ברוטב אנטגוניזם, והאמינו לנו, הוא לא היה טעים.

העזיבה של דיו היתה כל-כך מלאה באמוציות שליליות, שהיה ברור לכולם שהסיכוי שהארבעה האלה ישובו לנגן יחד הוא כמעט כמו הסיכוי לשלום אמיתי במזרח התיכון. ומה עשינו אנחנו? התעצבנו, התבאסנו, התאבלנו על אובדן של הרכב אדיר ומטאורי שהיה צפוי לגדולות. אבל כמו בכל אבל, אחרי שלב ההכחשה, הגיע הכעס, ולאחריו הדיכאון ולבסוף הקבלה. הקבלה שכנראה לא יכולנו לעשות דבר כדי להציל את הקשר הזה, כי בכל זאת מדובר פה במוזיקאים ברמה הגבוה ביותר שלכל אחד מהם יש אגו יותר מנופח מכדור פורח.

ואחרי הקבלה הגיעה הנחמה. נחמה בדמות אלבום הבכורה המופתי, "Holy Diver", המאסטרפיס של להקת Dio שיצא בשנת 1983 ולאחריו עוד אלבום ועוד אלבום של הלהקה הגדולה הזאת ושכחנו, וסלחנו.

ואז קרה לו דבר מופלא, כנראה שגם ארבעת החברים שכחו וסלחו, כי במהלך סיבוב ההופעות של האלבום "Lock Up the Wolves" של Dio, הוא הזמין את Geezer Butler לעלות איתו לבמה ולבצע את השיר "Neon Nights". בסיום ההופעה פנה גיזר לדיו ושאל אותו אם יהיה מעוניין לעשות עוד אלבום עם הלהקה. דיו קפץ על ההזדמנות ליצר עוד מאסטרפיס עם הלהקה, והשניים נפגשו עם Tony Iommi והחלו לרקוח את מה שהולך להיות האלבום שדיו עצמו יחשיב אותו כאחד מהאלבומים הטובים שהיה חלק מהם.

הסשנים הראשונים לאלבום נערכו עם המתופף האגדי Cozy Powell שניגן עם "סאבאת'" באלבומה האחרון "Tyr" משנת 1990, אך תאונה מוזרה הוציאה את פאוול מהמשוואה. הסוס שלו מת וצנח על פאוול כשהוא מרסק לו את עצם האגן, באופן שלא איפשר לפאוול להיות חלק מהאלבום. הקלטות דמו של שירים מהאלבום בהם קוזי פאוול מתופף קיימות באלבומי בוטלג מהתקופה.

דיו מיהר להציע את המתופף Simon Wright שניגן בין היתר עם "AC/DC" כמי שיחליף את Cozy Powell, אך איומי ובאטלר דחו את ההצעה. לבסוף גויס לתפקיד Vinnie Appice אשר ניגן עם הלהקה באלבום האחרון שלה עם דיו משנת 1982 "Mob Rules", והיה גם חלק מלהקת דיו בשנותיה הראשונות.

הבחירה ב- Appice השפיעה רבות על האלבום מבחינה מוזיקלית. למרות שלמעשה מדובר בדיוק באותו הרכב שהיה חלק מהאלבום "Mob Rules", המוזיקה שונה ממנו באופן מהותי. מדובר באחד האלבומים הכבדים של סאבאת', אשר הכבדות שלו מיוחסת בין היתר לתיפוף העוצמתי והאגרסיבי של Appice. הסגנון באלבום הזה דומה יותר למוזיקה שיעשה דיו בשני אלבומיו הבאים עם הלהקה שלו "Strange Highways" ו- "Angry Machines", מאשר לשני המאסטרפיסים שעשה עם "בלאק סאבאת'" בתחילת שנות ה- 80.

מעניין שהאידיליה המחודשת בין דיו לאיומי ובאטלר לא הייתה לגמרי מושלמת, כי בשלב מסוים במהלך ביצוע ההקלטות, שקלו איומי ובאטלר להחליף את דיו בזמר טוני מרטין, שוב בשל חילוקי דעות מקצועיים. לאחר כמה ניסיונות להקליט עם מרטין, החליטו איומי ובאטלר שעדיף להם "להחליק" את העניינים עם דיו, לטובת הפרויקט. ואיזה מזל שהרבעייה הצליחה לפתור את בעיות הכימיה ביניהם, כי כמו שאמרנו בתחילת הסקירה מדובר פה באלבום "פצצה" תרתי משמע!!!

האלבום נפתח עם "Computer God", שמיד אחרי האינטרו הקצר שנועד להכניס את המאזין לאווירה, מתפוצץ לנו ישר בפנים עם התיפוף העוצמתי והאגרסיבי של Appice שמרעיד לך את כל העצמות בגוף. איומי נכנס בדיוק שמונה תיבות אחריו עם ריף שמעיף אותך ישירות ל"אלוהי המחשב" וכאשר דיו מתחיל לשיר שהוא "מחכה למהפכה" בא לך לצלול בקפיצת ראש אל תוך הרמקולים ולצעוק לו "המהפכה כבר כאן !!!". ואז, 1:10 אל תוך השיר אחרי שדיו מסיים את המשפט "Touch tomorrow, ENERGIZE", נוחתת לך על הראש פצצת "האנרגיה" של באטלר עם ליין בס מוגבר שמשחק לך פינג פונג בקרביים. המיני יצירה הזאת כוללת 3 חלקים עיקריים, כאשר בדקה 3:00 לתוך השיר כל העוצמה הזאת שהתפוצצה לנו לפנים מאז הפתיחה מצטמצמת, מזדקקת ומתנקזת לתוך דקה אחת של רוך, רוגע ושלווה, מעין מיני בלדה, מלודית ומרגשת, הישר מבית היוצר של רוני דיו שמוכיח שהמנעד הקולי שלו נמתח ממעמקי "ים החצות" של "הצוללן הקדוש" ועד לפסגת "גן העדן הטכנולוגי" של "אלוהי המחשב". ובדיוק אז, כשכבר הרשית לעצמך להירגע קצת ולהוריד את כל המגננות, פתאום משום מקום מכונת הירייה של Appice יורה בך צרור ישירות מתוף הסנייר (דקה 4:00) וכשאתה בטוח שזהו זה, זה הסוף וזה לא יכול להיות עוצמתי יותר, פתאום הקצב מוכפל (דקה 4:20) רק כדי ללות את איומי עם עוד סולו אלמותי בפרוזדור החשוך המוביל הישר אל זרועותיו של "אלוהי המחשב" הממתין לך בסוף השיר.

ואז, "אחרי הכל, המתים" והשיר "After All (The Dead)" נפתח לו עם הגיטרה הגונחת של איומי שנשמעת כמו צ'לו שמחובר לדיסטורשיין, ואנחנו נכנסים בשערי בית הקברות לשיר אפל וקודר על גבול ה- Doom, שלכמה רגעים קטנים היו בו ניצוצות משיר הנושא מהאלבום הראשון של הלהקה.(במיוחד בדקה 1:03 לשיר).

הרצועה השלישית "TV Crimes" משלימה לנו למעשה את הטרילוגיה של הסגנונות השונים שניתן למצוא באלבום הזה ומוכיחה את הגיוון שיש בו, אשר נע בין הספיד מטאל של "TV Crimes" ו- "Time Machine", דרך ההבי מטאל הקלאסי של "Master of Insanity" ו- "Computer God" ועד הקטעים הנושקים ל- Doom כמו "Letters From Earth" ו- "After All (The Dead)".

קטעים בולטים נוספים באלבום שאסור לכם בשום אופן לפספס הם "I" ו- "To Late".

באופן מאוד מצער האיחוד הקטן הזה של הרכב דיו שרד חודשים בודדים בלבד, כי הסיפור שלנו הסתיים ממש כמו שהתחיל, במריבה הנעוצה באגו עטוף בטוסטסטרון. בחודש נובמבר 1992 חמישה חודשים בלבד לאחר שהאלבום הושק דיו עוזב את הלהקה שוב בטריקת דלת, לאחר שחבריו ביקשו לצאת לסיבוב משותף עם Ozzy Osbourne ולשמש כמופע החימום של האחרון, במסגרת מה שהיה אמור להיות סיבוב ההופעות האחרון שלו. התכנון היה שבמהלך ההופעה אוזי יעלה לבמה וישיר יחד עם הלהקה 4 שירים, אך זה היה כבר יותר מידי בשביל האגו של דיו, שפשוט נשט את סיבוב ההופעות. מי שהחליף בסופו של דבר את דיו במספר הופעות, היה לא אחר מאשר המטאל גוד, Rob Halford.

וממש כמו גלגל החיים שמסתובב לו בין חיים למוות וחזור חלילה, בחלוף 14 שנה התאחד דיו שוב עם שלושת החברים האחרים במסגרת להקת "Heaven & Hell", הוציא איתם אלבום טוב בשם "The Devil You Know" ויצא איתם לסיבוב הופעות ארוך שכלל את שירי "בלאק סאבאת'" בתקופת Ronnie James Dio, ואשר תועד גם בשני אלבומי הופעה שונים.


להאזנה: Spotify, Apple Music

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!