ב- 4 לנובמבר 1981 שוחרר האלבום "Mob Rules", אלבום האולפן העשירי של "Black Sabbath".
האלבום הזה הוכיח שההצלחה האדירה של האלבום הקודם "Heaven And Hell", לא היתה מקרית או חד פעמית. מדובר באלבום השני של הלהקה בהרכב עם Ronnie James Dio והוא בהחלט לא נופל ואולי אפילו עולה ברמתו על חלק מהאלבומים מתקופת תור הזהב של הלהקה עם הזמר Ozzy Osbourne. זה האלבום הראשון של הלהקה עם המתופף Vinny Appice שהחליף את Bill Ward עוד במהלך סיבוב ההופעות של האלבום "Heaven And Hell", בשל בעיות ההתמכרות שלו. ויני היה מעריץ גדול של Bill Ward והכיר היטב את כל תפקידי התופים של וורד ואת סגנון התיפוף שלו, ולכן נכנס היטב לנעליים הגדולות שלו ומיד השתלב בלהקה. בגדול, הלהקה ממשיכה באלבום הזה עם אותה נוסחה מצליחה שאפיינה את האלבום הקודם, רק לוקחת את זה צעד אחד קדימה עם ריפים יותר כבדים, נגינה יותר מהירה וטכנית של Tony Iommi ו- Geezer Butler והעצמה של האווירה האפלה שגם מרחפת מעל האלבום כולו. ההיצמדות לנוסחא של האלבום הקודם לא הייתה רק בקו המוזיקלי, אלא גם בתמהיל של השירים ובחלוקה שלהם על-פני האלבום. כך לדוגמא, בשני האלבומים השיר הפותח הוא קצר ואנרגטי ("Turn Up the Night" לעומת "Neon Knights") והשיר שחותם את האלבום איטי ורגוע יותר ("Over and Over" לעומת "Lonely Is the Word"). בנוסף בשני האלבומים שיר הנושא הוא זה שחותם את הצד הראשון של הויניל ובשניהם גם קיים שיר אפי דינמי ומורכב יותר ("Children of the Sea" לעומת "The Sign of the Southern Cross"). מיד עם סיום סיבוב ההופעות שליווה את אלבומה הקודם Heaven And Hell קיבלה הלהקה הצעה ממפיקי סרט הקאלט "Heavy Metal" להקליט שיר לפסקול הסרט. הלהקה היתה באותו זמן באנגליה והיא נכנסה לבית בו צולם הקליפ של John Lennon לשיר "Imagine" לשם כתיבת והקלטת השיר. הלהקה הצליחה לכתוב באותו היום את שיר הנושא "Mob Rules" ולמחרת היום הוקלטה גירסה של השיר שנכנסה לפסקול הסרט שיצא באותה שנה. מדובר בגירסה שונה במקצת של השיר אשר הוקלט מחדש במסגרת סשן ההקלטות לאלבום. מעניין לציין כי הסרט "Heavy Metal" כלל גם גירסה ראשונית של הקטע האינסטרומנטאלי "E5150" אשר נשמעת בסרט, אך לא הייתה חלק מהפסקול. בהמשך טסה הלהקה לארה"ב ושכרה בית באיזור אגם Toluca בלוס אנג'לס, בכדי לכתוב ולהקליט את החומר לאלבום. הכוונה הראשונית היתה להקליט את האלבום באופן עצמאי באולפן פרטי שהלהקה תקים, ולצורך כך רכשה הלהקה קונסולה וציוד הקלטה. ואולם, הלהקה לא הצליחה להשיג את הסאונד הנכון, בעיקר זה של הגיטרה של Tony Iommi, מה שגרם לה להרים ידיים ולפנות להקליט באולפני "Record Plant" בלוס אנג'לס.
(Photo: Official Dio On Twitter)
האלבום נפתח עם 4 הקשות מהירות על ההאי-האט של Vinny Appice אשר מכתיב את הקצב לשיר "Turn Up the Night". שיר אנרגרטי ועוצמתי שמאופיין בנגינת גיטרה מהירה וטכנית של Iommi ובנגינת הבס הכבדה והמתגלגלת של באטלר. שימו לב לנגיעות הקטנות של Iommi עם משפטי הגיטרה הקצרים שמפרידים לסירוגין בין השורות בשירה של Dio. אין כל צל של ספק שהלהקה ניסתה לשחזר כאן את רצועת הפתיחה מהאלבום הקודם "Neon Knights", כאשר אפילו כותרת השיר מתחרזת, אבל בהחלט אין לנו שום בעיה עם זה, שיר פצצה, נקודה! משם אנחנו עוברים לאחד השירים האפלים באלבום כפי שמסגירה גם הכותרת, "Voodoo". השיר מובל אמנם על-ידי הריף הקליט של Iommi, אבל נגינת הבס של באטלר כאן פשוט מופלאה. Vinny Appice מחזיק את הקצב עם מכות הפטיש שלו שננעצות לנו לתוך הקרביים והשירה המלודית של Dio כל-כך יפה ומהפנטת שאנחנו אפילו לא שמים לב שהוא מאיים לשרוף אותנו אם נגיד שאנחנו לא מכירים אותו "Say You Don’t Know Me You Burn…." הרצועה השלישית היא אחת היפות באלבום. "The Sign of the Southern Cross" היא יצירה אפית ודינמית על גבול הפרוגרסיב, באורך של כמעט 8 דקות. הרצועה נפתחת בפריטה אקוסטית שקטה של Iommi ועם קולו המלטף של Dio, כשבדקה 1:16 השלווה הזו מפולחת עם הריף האיטי והמנסר של Iommi. מה שמדהים כאן הוא שהבתים בשיר הזה מוחזקים כמעט באופן מוחלט על-ידי התופים, כאשר לגיטרה ולבס כמעט ואין בהם תפקיד. קטע המעבר החל מדקה 4:05 מאוד מיוחד וכולל שיוט של הגיטרה של Iommi בין הרמקולים עם חיבור לסולו המטורף שלו שסאונד הגיטרה בו הוא פשוט מושלם. השיר מסתיים בפייד אאוט שמתחבר בפייד אין לקטע האינסטרומנטאלי "E5150" שפירושו EVIL באותיות רומיות (5 זה V 1 זה I ו- 50 זה L), והקטע הניסיוני והפסיכדלי הזה אכן נשמע אפל ומפחיד מאין כמוהו. הקטע "E5150" מהווה מעין גשר לשיר הנושא "Mob Rules" שמתחיל מיד בסיומו. זה הסינגל הראשון מהאלבום שגם חותם את צידו הראשון של האלבום באופן כבד, אגרסיבי ומושלם.
הצד השני של האלבום נפתח עם "Country Girl" וריף הגיטרה האיטי של Iommi שגורר את כל השיר הזה עד לקטע המעבר המדהים והמלודי בדקה 1:30, ואיזה יופי של שילוב בין השירה של Dio והגיטרה המייללת של Iommi בקטע הזה, פשוט עונג צרוף!
בקטע "Slipping Away" קשה לנו מאוד שלא לשמוע את ההשפעות הברורות מהקולגות "Led Zeppelin". תקשיבו לליינים הקצרים של הבס כאן שפשוט לוקח את ההובלה מהגיטרה בחלק מהקטעים. והסולו וואווווו איזה סולו כפול ואדיררררר, דו-קרב בין באטלר ואיומי שלוקחים לסירוגין אחד מהשני את ההובלה.
מכאן אנחנו עוברים לרצועה השוברת והמעלפת "Falling Off The Edge Of The World" שמתחילה בנגינה איטית, שקטה ומלודית, שהולכת ומתגברת אט אט לריף כבד שפשוט מתפוצץ לנו בפנים בדקה 2:06 עם הריף המטורף של איומי. ושוב קשה שלא לערוך את ההשוואה בחלק הזה של השיר למקצב האנרגטי ברצועה המקבילה מהאלבום הקודם "Die Young".
הקטע שחותם את האלבום "Over and Over" הוא קטע בלוז רוק קלאסי עם סולואים ארוכים של איומי שהאחרון בהם נמשך "Over and Over" עד לסיומו של השיר.
אין לנו מילה רעה להגיד על האלבום המדהים הזה, אשר לטעמנו לא זוכה להערכה לה הוא ראוי, ככל הנראה לאור העובדה שהוא חוסה בצילו של המאסטרפיס הקודם כמו גם בשל ההפקה הלוקה בחסר. מי שהפיק את האלבום המדהים הזה הוא לא אחר מאשר מפיק העל Martin Birch, אך במקרה הזה הוא לא היה בשיאו נוכח העובדה שאותה עת הוא היה עסוק במאבק בהתמכרות לסמים.
באופן מצער האלבום הזה היה השני והאחרון של הלהקה עם הסולן Ronnie James Dio, עד האיחוד עשור לאחר מכן בשנת 1992 עם האלבום "Dehumanizer". מיד אחרי שחרורו של האלבום יחלו חיכוכים בין חברי הלהקה על רקע העובדה שדיו קיבל הצעה מחברת וורנר להוציא אלבום סולו. חיכוכים אלה ילכו ויתעצמו במהלך ביצוע המיקסים לאלבום ההופעה "Live Evil" ובשיאם יעזבו Ronnie James Dio והמתופף Vinnie Appice את הלהקה ויקימו יחד עם הבסיסט Jimmy Bain - חברו של דיו מלהקת "Rainbow", ועם גיטריסט, שהיה אז צעיר ולא מוכר – Vivian Campbell, את ההרכב "Dio".
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט