• FaceOff - עימות חזיתי

Black Sabbath - Heaven And Hell

ב- 24 לאפריל 1980 שוחרר "Heaven And Hell" - אלבום האולפן התשיעי והמופתי של "Black Sabbath".


האלבום מסמל את ראשית תקופת Ronnie James Dio בלהקה, תקופה שתכלול שינוי מהותי בסאונד של Black Sabbath ובאופן כתיבת השירים. אבל יותר מכל האלבום מסמל התחלה של עידן בו כל אוהדי המטאל וההארד רוק למיניהם התאחדו תחת סמל אחד – "הקרניים" או "קרני השטן" או "קרני המטאל".


אז כדי להבין איך כל זה קרה, צריך לחזור להתחלה.


בשנת 1979 ולאחר 3 אלבומים מצליחים עם Rainbow עוזב Ronnie James Dio את הלהקה כשהיא בשיאה. בסיבוב ההופעות שאחרי האלבום "Long Live Rock 'n' Roll" החלו Ritchie Blackmore ו- Dio לדון על הכיוון של האלבום הבא. Blackmore שאף ליצירת שירים יותר קצרים וקליטים, הוא מאוד רצה "להיט". Dio לעומת זאת ממש לא אהב את הכיוון אליו משך בלקמור, אך הואיל וזה בכל זאת היה הרכב של בלקמור דיו פשוט החליט לעזוב.


באותה שנה נמצאת Black Sabbath במצב בו הפופולאריות שלה הולכת ומתדרדרת. הלהקה לא הצליחה לשחזר את ההצלחה ואת האיכות המוזיקלית שהיתה קיימת באלבומיה הגדולים מהמחצית הראשונה של שנות ה- 70. מיד לאחר סיום סיבוב ההופעות של האלבום "Never Say Die" טסו חברי הלהקה ללוס אנג'לס במטרה להקליט את אלבומם הבא. Tony Iommi תיאר את התהליך כמתסכל ביותר. Ozzy Osbourne הפך יותר ויותר בעייתי, בעיות ההתמכרות שלו הלכו והחריפו וההתנהגות שלו הפכה בלתי נסבלת, עד כי לכולם היה ברור שהוא לא יכול להמשיך עוד לשמש כחבר בלהקה.


האמרגן Don Arden, ניהל בזמנו את Black Sabbath. בתו, Sharon Arden (שבהמשך תהפוך לשרון אוסבורן) היא זו שהציעה לחברי הלהקה לשתף פעולה עם דיו. התוכנית המקורית היתה להעסיק את החברים בפרויקט צדדי עד שאוסבורן יתאפס על עצמו, אך בשלב מסוים כולם הבינו שאוזי לא יוכל להישאר בלהקה במצבו הנוכחי והם פנו ל- Dio בהצעה להפוך לחבר קבוע בלהקה.


דיו הוזמן למפגש היכרות בביתו של Tony Iommi בבוורלי הילס. במהלך המפגש ניגן טוני איומי לדיו ריף גיטרה ודיו התחיל פתאום לשיר כשהוא משאיר את איומי פעור פה מהיכולות שלו. עוד באותו היום כתבו השניים את השיר "Children of the Sea”, אחד הגדולים של Black Sabbath בכל תקופותיה. על-מנת להעמיד דברים על דיוקם, נציין כי השורשים של השיר הזה מונחים עוד בימי אוזי אוסבורן עם הלהקה, וכי קיימת הקלטה שלו עם אוזי שכוללת מילים שונות לגמרי ומלודית שירה אחרת לחלוטין, עד כי ניתן לומר שהשיר נכתב מחדש.


טוני איומי תיאר את תהליך הכתיבה עם דיו כשונה, חדשני ומרענן. בעוד שאוזי נהג לשיר יחד עם הריף עצמו (תקשיבו לדוגמא לשיר "Iron Man", המלודיה בשירה זהה לזו של הריף), דיו נהג לאלתר במלודיות סביב הריף, וזה גרם לטוני איומי לפתוח את עיניו לאפשרויות מוזיקליות חדשות ובכך הביא לריענון וגיוון באופן כתיבת השירים.


עם זאת, האידיליה בין דיו לאיומי הופרעה בשל בעיות אישיות של שני חברי הלהקה האחרים. המתופף Bill Ward נאבק בהתמכרות לאלכוהול והבסיסט Geezer Butler עבר אותה עת תהליך גירושין, דבר שהביא לגיוסו של Geoff Nicholls ששימש כבסיסט במהלך החזרות שלקראת הקלטת האלבום. בשלב מסויים התקשר גיזר לאיומי וביקש לחזור ללהקה. דיו סבר שזה מאוד יתרום אם איומי וגיזר ינגנו יחד ולכן תמך בחזרתו. בסופו של דבר ניקולס המוכשר הוסט למלא את את תפקיד הקלידים. השימוש בכלי זה תרם אף הוא לשינוי בצליל הלהקה. למעשה החל מאותה עת ועד אלבומה האחרון של בלאק סאבאת' "13" שימש ניקולס כקלידן של הלהקה.


כשביל וורד הקשיב לדמואים של השירים החדשים היה לו מיד ברור שהוא חייב להיות חלק מהאלבום ההולך ומתהווה. הוא החליט לחזור מיד ללהקה אשר חזרה ליצור באותה התלהבות שהיתה קיימת בה לפחות עד למחצית הראשונה של שנות ה- 70.


סיבה נוספת לשינוי שעברה הלהקה היתה קשורה להתעקשות של דיו על הבאתו של מפיק העל - Martin Birch, כדי שיעבוד איתם על האלבום. Birch עודד את הלהקה לחקור תחומים חדשים ולהתנסות במבנים מוזיקליים המתאימים למנעד הקול רב-האוקטבות של Dio. התוצאות היו לא פחות ממדהימות.


לא היינו מוותרים על שום שיר מהאלבום הזה, אשר שומר על רמה גבוה לכל אורכו וכולל כמה יצירות מופת שנחרתו עמוק בדפי ההיסטוריה של המטאל.


כבר בשיר הפתיחה המדהים "Neon Knights" ניתן לחוש בשינוי בצליל של הלהקה ובעוצמה המתפרצת של גיזר, טוני וביל המובלים על-ידי קולו האדיר של Ronnie James Dio. קשה להאמין, אבל השיר הזה תוכנן בכלל להיות "פילר". הוא נכתב והוקלט אחרון מבין שירי האלבום בסשן נפרד לגמרי ובמיקום שונה מיתר השירים. Martin Birch ביקש שיר נוסף כדי למלא את האלבום ואיומי סיפר שהלהקה רצתה שיר מהיר כדי שיהווה איזון לשירים הכבדים והאיטיים. השיר הזה נכתב והוקלט בסופו של דבר בתוך שעות ספורות, והוא ממחיש באופן מדהים את השינוי המהותי שחל בלהקה, שעשתה את המעבר מקטעי דום עייפים וריפים איטיים להבי מטאל קצבי ומתפוצץ. בדומה ל- "Hells Bells" שיצא באותה שנה והיווה את האודישן הפומבי הראשון של Brian Johnson בפני קהל המעריצים האדוק של AC/DC, כך גם "Neon Knights" היה המבחן הראשוני של דיו בפני מעריצי בלאק סאבאת', והוא לא ספק עמד בו בהצלחה יתרה עם שיר פתיחה מפוצץ לאלבום מופתי.


השיר "Lady Evil" הקצבי עם הבס הפועם והעמוק של באטלר, ממחיש את השינוי בצד הלירי עם כניסתו של דיו, והמעבר לכתיבה על נושאים אפלים, מכשפות, כשפים, טקסי ימי הביניים ועוד נושאים שלא התאימו לימי אוזי וגם לא לקולו.


שיר הנושא "Heaven and Hell" הוא אחד מהימנוני המטאל הגדולים בכל הזמנים. הוא נכתב על יכולת הבחירה של כל אחד ואחת מאיתנו בין החושך לאור, בין הרע לבין הטוב. ליין הבס הפשוט, המונוטוני והכל-כך אייקוני בשיר הזה נכתב בכלל על-ידי נגן הסשנים Geoff Nicholls, שבהמשך יהפוך לקלידן הקבוע של הלהקה עד אלבומה האחרון. קיימת אפילו הקלטה משנת 1979 של השיר הזה עם ג'ף ניקולס על הבס.


השיר הזה פשוט מתחרז לנו עם מטאל שורשי וקלאסי, ואין פלא שהוא הצליח להתברג למקום ה- 11 ברשימת 500 שירי המטאל הגדולים בכל הזמנים. הוא גם כל-כך מזוהה עם הלהקה, עד כי האינטרו שלו שימש כקבלת הפנים של טוני איומי לבמה במהלך מופע הטריביוט לכבודו של פרדי מרקורי, עליו כתבנו לכם לפני מספר ימים.


הקטע "Die Young" מוכיח עד כמה יכול להיות קולו של רוני ג'יימס דיו כל-כך מגוון, כל-כך עשיר וכל-כך ורסטילי. תקשיבו לשינוי בין הבתים עם הקול האדיר והעוצמתי לעומת קטע המעבר עם הקול הרך והמתוק. מנעד אדיר וקול אלוהי של אחד הזמרים הגדולים במטאל.


הקטעים "Wishing Well" ו- "Walk Away" הם הפחות אהובים על טוני איומי מכל שירי בלאק סאבאת' של תקופת דיו. אנחנו דווקא מאוד אוהבים אותם. עבודת הבס של גיזר באטלר בשיר "Wishing Well" פשוט שומטת לסתות ומשפטי הגיטרה הקצרים של איומי פשוט מושלמים. אז נכון, מילות השיר לא ממש אופייניות לבלאק סאבאת'. דיו אפילו אומר שם לנערה שהוא יהווה את המשאלה האישית שלה ואם תזרוק לו "פני" הוא יגשים לה חלום, אבל זה ממש לא מפריע לנו. "Walk Away" הוא אכן השיר "החלש" באלבום הזה, אבל זו לא ממש חוכמה כשהאלבום כולל כל-כך הרבה שירים מדהימים.


השיר היחיד שכולל אולי שאריות של סאבאת' הישנה והלא פחות טובה, הוא שיר הסיום המצוין "Lonely Is the Word", המבוסס על ריף איטי וכבד ששורשיו נטעים אי שם בבלאק סאבאת' של ראשית שנות השבעים.


האלבום הזה מוכיח ללא כל צל של ספק שדיו הצליח להפיח רוח חדשה בלהקה ולהביא לתחייתה המחודשת, אך האתגר הגדול שלו היה להיכנס לנעליו הגדולות של אוזי ולכבוש גם את ליבם של המעריצים האדוקים של הלהקה.


למעריצי הלהקה נחשבה החלפתו של אוזי ל"חילול הקודש". אוזי היה הסמל של הלהקה והמעריצים לא יכלו לדמיין את הלהקה בלעדיו. דיו היה מודע היטב למה הוא נכנס, היה לו ברור שהמעריצים האדוקים לא יקלו עליו. הוא התקשה מאוד לעמוד על הבמה לילה אחר לילה מול המעריצים שראו את אוזי באותו מקום במשך עשר שנים רצופות לפניו, ולשמוע את אותו קהל שואג: 'אוזי, אוזי!'


אבל בסופו של דבר דיו הצליח לכבוש את לב המעריצים בקולו המדהים, ביכולת ההגשה המעולה, בכריזמה הנשפכת ובהופעה הבלתי מתפשרת שלו!



ועכשיו לסיפור על תחילת עידן "קרני המטאל" המפורסמות.


כחלק מהליך "הכיבוש" של דיו את לב המעריצים הוא היה זקוק לסימן היכר משלו. מי שראה הופעות מוקלטות של סאבאת' עם אוזי משנות ה 70 יודע להגיד שאוזי נהג להשתמש באופן קבוע בסימן ה- V באצבעות ידיו. רוני היה זקוק לסימן משלו אבל הוא לא יכול היה להיראות כמו קודמו ולכן הוא בחר בסימן בו סבתו האיטלקית נהגה להשתמש לסילוק "עין רעה" – סימן הקרניים הידוע היום כ"קרני המטאל".


מי שצפה בהופעות מוקלטות של "Rainbow" בתקופת דיו, יודע להגיד שהוא לא השתמש עדיין בסמל הקרניים בתקופה זו. לעומת זאת, בוידאו ההופעה “Black & Blue” ששחררה בלאק סאבאת' בשנת 1981, ניתן לראות את אחת הפעמים הראשונות של דיו עושה שימוש בסימן. ההופעה “Black & Blue” הוקלטה בשנת 1980 במהלך סיבוב ההופעות הראשון של סאבאת' עם דיו, מיד לאחר צאת האלבום “Heaven And Hell”.


עד מהרה הפך סמל "קרני המטאל" לסימן ההיכר של דיו. הפופולריות של הסמל הלכה וגברה והוא הפך לסמל המזוהה עם מוזיקת המטאל.


בכדי להעמיד דברים על דיוקם נציין שדיו בהחלט לא היה הראשון שהשתמש בסימן ואפילו Geezer Butler ציין בשנת 2021 כי הוא עשה זאת עוד בתחילת שנות ה- 70. יחד עם זאת, אין כל צל של ספק שדיו אחראי לפרסומו של הסמל והפצתו עד להפיכתו לסמל הבינלאומי של אוהדי המטאל באשר הם. עוד על ההביטוריה של "קרני המטאל", קיראו כאן.


להאזנה לאלבום המופת בספוטיפיי:


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!