Crosby, Stills, Nash & Young - Déjà Vu

אלבום המופת "Déjà Vu" שוחרר ב- 11 למרץ 1970, והוא כולל שיתוף פעולה ייחודי של ארבעה יוצרים ומבצעים מופלאים.

הסיפור של האלבום הזה מתחיל במקום בו הסתיים סיפורו של אלבום הבכורה המדהים של השלישיה "Crosby, Stills & Nash", עליו הנכם מוזמנים לקרוא כאן.

אלבום הבכורה של "CSN" זכה להצלחה רבה ולביקורות משבחות. הוא נמכר בכמויות גדולות ומשוחררים ממנו מספר להיטים שיוצרים אצל חברת התקליטים והקהל ציפייה לעוד חומרים מהשלישיה.

הואיל ובאלבום הבכורה רוב הכלים נוגנו על-ידי Stephen Stills, קיבלו החברים החלטה להגדיל את מעגל הנגנים לקראת האלבום הבא. הבחירה הראשונה היתה Steve Winwood, אולם הוא לא היה זמין והלהקה המשיכה בחיפושיה אחר נגנים שישלימו את ההרכב ויאפשרו לו להעביר את החומרים שהוקלטו באולפן גם אל הבמה.

בהמלצתו של מיסד חברת התקליטים אטלנטיק Ahmet Ertegün, מצורף Neil Young להרכב והרביעייה יוצאת לסיבוב הופעות בקיץ 1969. באופן זה, כשלושה חודשים לאחר שחרורו של אלבום הבכורה, מופיעה כבר השלישיה בפסטיבל וודסטוק האגדי, כאשר Neil Young עלה כאורח לבמה לחלקו השני וה"חשמלי" של המופע, והחיבור המטורף הזה רק מגביר את הציפייה לאלבום פרי עיטם של ארבעת המופלאים, וכך נולדה לה "Crosby, Stills, Nash & Young".

(Photo: Last.FM)

הרביעייה נכנסת לאולפן מחוזקת במתופף Dallas Taylor ובבסיסט Greg Reeves אשר אפילו קיבלו קרדיט בכותרת עטיפת האלבום. ואולם, באולפן האווירה לא היתה שמחה וצוהלת כשם שהייתה במהלך החיבור הראשוני בין החברים. עצב ואווירת נכאים ריחפו מעל הקלטות האלבום, לאחר שמרבית החברים חוו תחושה של אובדן עובר לכניסתם לאולפנים. Graham Nash נפרד בדיוק מאהובתו הזמרת והיוצרת ג'וני מיטשל, Stephen Stills נפרד מחברתו הזמרת ג'ודי קולינס ו- David Crosby איבד את בת זוגו קריסטין הינטון בתאונת דרכים טראגית שנגרמה עת אחד מהחתולים של השניים זינק עליה כשהיתה בדרכה עם הרכב לוטרינר.

קיימת מחלוקת באשר למספר שעות האולפן שהושקעו בהקלטת האלבום, הנע בין 500 ל- 800 שעות לפי גירסתו של Stephen Stills, אך ברור שבמונחים של התקופה מדובר בנתון חריג אשר נבע ככל הנראה מהמצב הנפשי בו היו נתונים מרבית החברים.

האלבום כולל עשרה שירים. כל אחד מארבעת החברים תרם שיר אחד לכל צד של האלבום, אותו הוא כתב באופן מלא, כאשר מרבית השירים מוקלטים בדרך כלל סולו, על-ידי האומן שיצר אותו, בעוד יתר החברים מגיעים בשלב מאוחר יותר לאולפן בכדי להוסיף ולקשט בנגינה ובהרמוניות קוליות. הדבר תרם כמובן לגיוון ולוורסטיליות של השירים באלבום. שני השירים הנוספים שהשלימו את האלבום היו "Woodstock" שסוגר את צידו הראשון של הויניל, ו- Everybody I Love" You" החותם את האלבום, אותו כתבו סטילס ויאנג.

באופן מפתיע, למרות האווירה הקשה ששררה באולפן והגם שמרבית ההקלטות בוצעו באופן עצמאי ובהיעדר נוכחות מלאה של כל הרביעייה באולפן, האלבום הזה עדיין שלם, אחיד וכל-כך מגובש עד כי לא ניתן להבחין כלל בסיפורי הרקע שאפפו אותו ובחוסר שיתוף הפעולה המלא בין החברים. התוצאה הסופית היא אלבום עם נגינה מושחזת ומדויקת, הרמוניות עשירות ומקצבים חזקים, אשר מתוכו שוחררו שלושה סינגלים מצליחים ואשר יתר השירים בו ממשיכים להדהד גם חמישה עשורים לאחר מכן.

השיר "Carry On" הוא שיר פולק קצבי עם הרמוניות מדהימות אתו כתב סטילס לבקשת נאש, שאמר שחסר להם שיר קצבי לפתוח איתו את האלבום. בנוסף לגיטרה Stephen Stills מנגן כאן גם על בס, כלי הקשה וגם על אורגן ההאמונד. השיר הזה מורכב למעשה משני שירים, כאשר החלק השני הינו ווריאציה של השיר "Questions" המופיע באלבום "Last Time Around" של להקת "Buffalo Springfield".

הרצועה השניה "Teach Your Children" הינה שיר קאנטרי חביב שנכתב על ידי Graham Nash ומתייחס ליחסיו המורכבים עם אביו שבילה זמן בכלא. Jerry Garcia מה"גרייטפול דד" מנגן כאן בפדאל סטיל גיטאר באופן מדהים. בתמורה לנגינתו העניקו לו החברים שיעורים בהרמוניות ווקאליות אותם יישם בהצלחה באלבומים הבאים של "גרייטפול דד" - "Workingman's Dead" ו- "American Beauty".

השיר השלישי "Almost Cut My Hair" הינו המנון בלוז היפי של David Crosby, והוא כולל מתקפת גיטרות מדהימה של קרוסבי, סטילס ובעיקר יאנג שמנגן כאן את הסולו. זה הקטע הכי ספונטני באלבום, אשר הוקלט בזריזות בשעות האחרונות שנותרו ללהקה באולפן ולכן הוא כמעט ולא כולל אובר דאבינג והרמוניות קוליות, אלא בעיקר את קולו השבור של David Crosby שהושפע אותה עת ממות חברתו קריסטין.

האלבום משנה כיוון עם "Helpless" המלנכולי והמדהים של Neil Young אשר וגע בזיכרונות הילדות של יאנג, בעיקר מחלת הפוליו שתקפה אותו כשהיה בן שש. Neil Young הקליט את השיר במקור יחד עם ה"קרייזי הורס" ובגרסה הנוכחית הוא מנגן כמעט על כל הכלים.

הצד הראשון של הויניל נחתם עם "Woodstock" אותו כתבה ג'וני מיטשל לאחר ששמעה מנאש, קרוסבי ואחרים חוויות על מה שהתחולל שם. מיטשל לא הופיעה בפסטיבל Woodstock המיתולוגי, הואיל ונקבעה לה באותו זמן הופעה בתוכנית טלוויזיה. השיר נכתב על-ידה במקור כשיר פולק, אך ארבעת החברים העניקו לו פרשנות חשמלית שעשתה עמו חסד ושלחה אותו הישר לראש המצעדים, כסינגל הראשון ששחררה הלהקה מהאלבום. מיטשל הקליטה בהמשך גירסה משלה לשיר אשר הופיעה באלבומה "Ladies of the Canyon".

הצד השני של הויניל נפתח עם "Déjà Vu" – שיר הנושא שמשלב פולק עם בלוז אותו כתב David Crosby על חווית דה ז'ה וו שחווה כשהוזמן להצטרף לשיט על סירה של חבר.David Crosby השיט את הסירה וציין שהרגיש כאילו עשה זאת כבר בעבר. קרוסבי שהושפע אז מהבודהיזם, האמין שהחיים הם כמו גלגל מחזורי.

הרצועה השניה בצד השני של הויניל "Our House" הינה אחת מהקסומות באלבום. Graham Nash כתב את השיר על יום אחד בחיי הזוגיות שלו עם ג'וני מיטשל, בקוטג' המשותף שלהם בלוס אנג'לס.

הקטע השלישי בצד השני - "4 + 20" נכתב על-ידי Stephen Stills. קטע פולק אקוסטי שמספר סיפור עצוב על ילד שנולד למשפחה עניה ומוצא את עצמו ערירי בערוב ימיו, מיחל כבר שהמוות יבוא. הכלי היחיד בו נעשה שימוש בשיר הזה הוא הגיטרה האקוסטית של Stephen Stills.

השיר הבא "Country Girl" הוא יצירה קצרה של Neil Young, מחרוזת במקצב כמעט וואלסי, עם אורגן עמוק והרמוניות ווקאליות, המורכבת משלושה חלקים. החלק הראשון "Whisky Boot Hill" מבוסס על קטע שיאנג כתב עוד בשנת 1967 לאלבום הסולו הראשון שלו. הקטע השני "Down Down Down" מבוסס על קטע שיאנג כתב ל"בופאלו ספרינגפילד", אך לא ראה אור והקטע האחרון נקרא "Country Girl (I Think You're Pretty)".

האלבום נחתם בנימה חיובית ו"היפית" כיאה לתקופה, עם "Everybody I Love You", שהינו השיר היחיד שלא נכתב סולו על-ידי חד החברים. סטילס ויאנג משתפים כאן פעולה בכתיבה, כאשר כל אחד מששת חברי הלהקה תורם כאן בשירה או נגינה.

בשנה שלאחר הוצאת האלבום, ישחרר כל אחד מארבעת המופלאים אלבום סולו משלו.

ניל יאנג יוציא את "After the Gold Rush".

דייויד קרוסבי משחרר את "If I Could Only Remember My Name".

גרהאם נאש משחרר את האלבום "Songs for Beginners".

סטפן סטילס ישחרר את אלבום הבכורה שלו "Stephen Stills".

העובדה שהאלבומים משוחררים זמן מאוד קצר לאחר יציאתו של "Déjà Vu" מאפשרת לנו לומר שבמקרה הזה השלם גדול יותר מסך חלקיו, וכי עד כמה שאלבומי הסולו של הרביעייה מדהימים, כל אחד בזכות עצמו, עדיין באלבום נושא סיקורנו קיים הערך המוסף שנובע מהחיבור המטאורי בין ארבעה יוצרים, כל-כך מוכשרים והופך אותו לקלאסיקה חוצת מקום וזמן.

להאזנה: Spotify, Apple Music.

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט