ב- 24 למרץ 1980 שוחרר האלבום "Duke", אלבום האולפן העשירי של "Genesis".
נכון, זה לא אחד מאלבומי המופת של "ג'נסיס" בתקופת Peter Gabriel. זה גם לא אחד מהאלבומים הקלאסיים של הלהקה מתחילת תקופת Phil Collins עם הגיטרה המובילה המרסקת של Steve Hackett. אבל זה אלבום שתמיד כיף לנו לחזור אליו. אלבום שתמיד תישאר לנו פינה חמה בלב כלפיו.
רגע לפני ש- Phil Collins פוצח בקריירת סולו והופך לאמן עם כמות הלהיטים הגדולה ביותר בטופ 40 של הבילבורד האמריקאי, נכנסת "ג'נסיס" לאולפן בכדי להקליט את אלבומה העשירי. זה יהיה אלבום בו הלהקה תבצע התאמה בסגנון המוזיקלי שלה ותאמץ צליל מסחרי יותר, האלבום שיגשר בין תקופת הפרוגרסיב של הלהקה לתקופה הפופ-רוק שלה, האלבום שיעזור לה להישאר רלוונטית גם בשנות השמונים, ויותר מכך! האלבום הראשון של הלהקה שיכבוש את צמרת המצעדים.
הסיפור של האלבום מתחיל במהלך סיבוב ההופעות לקידום אלבומה הקודם של הלהקה "...And Then There Were Three" עומס ההופעות והתקופה הארוכה מחוץ לבית השפיעה על חיי הנישואין של Phil Collins. אישתו אנדריאה הזהירה אותו עוד לפני סיבוב ההופעות שאם הוא יתמסר לחלוטין לסדר היום העמוס של הלהקה, היא לא תהיה שם כשהוא יחזור. אמרה, וגם קיימה. בשלהי 1978 לקחה אנדריאה את הילדים ועברה לגור קרוב למשפחתה בוונקובר, קנדה.
קולינס היה קרוע מבפנים, מצד אחד הוא היה בטוח שג'נסיס עומדת לפני הפריצה הגדולה שלהם ומצד שני הוא חשש לפרק את המשפחה. לבסוף הוא הודיע לחבריו ללהקה שהוא נוטל פסק זמן של כמה חודשים בכדי לנסות להציל את נישואיו וטס לוונקובר. Tony Banks ו- Mike Rotherford נתנו לחברם את כל הזמן לו הוא זקוק והחלו לעבוד על פרוייקטים עצמאיים. Tony Banks על אלבום הסולו הראשון שלו "A Curious Feeling" יחד עם המתופף Chester Thompson ו- Mike Rotherford על אלבום סולו ראשון משלו – "Smallcreep's Day", שניהם אגב הוקלטו באותו אולפן.
(Photo: Atlantic)
באפריל 1979 חוזר Phil Collins לאנגליה, לאחר שלא הצליח להציל את נישואיו. הוא חוזר שבור ומרוסק ומוצא לעצמו נחמה עם ההרכב הצדדי שלו "Brand X" ובמקביל מתחיל לשפוך את כל הרגשות שלו אל תוך המוזיקה והמילים בכתיבת שירים חדשים. את השירים הללו הוא הופך לדמואים בהקלטות שהוא מבצע בביתו אשר ב- Shalford, Surrey. מעבר לשירה ולתופים הוא מנגן על פסנתר וסינתסייזר ומתחיל להתעניין בצלילים שניתן להפיק ממכונת התופים שרכש.
מספר חודשים לאחר מכן עברו Tony Banks ו- Mike Rotherford לביתו של Phil Collins, בכדי להתחיל בכתיבת החומר לאלבום הבא של "ג'נסיס". הם מגיעים מרוקנים מחומרים לאחר שהשתמשו בהם לאלבומי הסולו שזה עתה הקליטו. הם היו המומים מכמות החומר שקולינס הספיק ליצור ולהקליט לו דמואים, אך היה ברור לכולם שלא כולם יתאימו לאלבום של "ג'נסיס". השלושה מסכמים כי כל אחד מהם יתרום שני שירים לאלבום ואת היתר הם יכתבו יחד. זו היתה הפעם הראשונה בה השלושה כתבו בצורה כזו. הם היו מורגלים בכתיבה משותפת.
קולינס הציע חמישה שירים, אחד מהם היה "In the Air Tonight" אשר נדחה על-ידי טוני ומייק. Tony Banks יודה אחר כך שהוא הצטער על-כך. השירים של Phil Collins אשר נבחרו היו "Misunderstanding" - הסינגל השלישי והמקפיץ אשר שוחרר מתוך האלבום ואשר קולינס הודה שהוא נכתב בהשראת שלושה שירים: "Sail On, Sailor" של The Beach Boys", "Hot Fun in the Summertime" של "Sly and the Family Stone" ו- "Hold the Line" של "Toto".
השיר השני שקולינס הצליח להכניס לאלבום היה הבלדה השוברת והמרסקת "Please Don't Ask", אותה כתב על המשבר בחיי הנישואין שלו. זה השיר הכי אישי שקולינס כתב והוא כנראה בין השירים הכי אינטימיים המוכרים לנו. קולינס פשוט שם את נשמתו על מגש ומכניס אותנו אל תוך הבית המרוסק, תוך שהוא מקווה שהמילים והמוזיקה שיצאו מלב יכנסו ללב ויצילו את נישואיו, אך לשווא.
בדומה לקולינס, גם בנקס ורות'רפורד הביאו שני שירים כל אחד. בנקס תרם את "Heathaze" ואת "Cul-de-sac" ורות'רפורד את "Man of Our Times" ואת "Alone Tonight", כאשר יתר שירי האלבום נכתבים בשיתוף פעולה של שלושת החברים.
לא הרבה יודעים, אבל האלבום הזה תוכנן בתחילה להיות מחולק לשניים, כאשר כל הצד הראשון היה אמור להיות יצירה שלמה בת חצי שעה בשם "Duke's suite", המספרת את סיפורה של דמות דמיונית בשם אלברט. היצירה היתה אמורה לכלול את ששת הקטעים שהלהקה כתבה במשותף - Behind the Lines", "Duchess", "Guide Vocal", "Turn It On" "Again, Duke's Travels ו- "Duke's End", כאשר הצד השני היה אמור לכלול את ששת השירים שכל אחד מהחברים כתב בנפרד. עם זאת, החשש שאפוס כזה לא יתאים לרוח התקופה, כמו גם החשש מהשוואה לתקופה הפרוגרסיבית של הלהקה ולקטע "Supper's Ready", הביא להחלטה לפצל את היצירה לקטעים שיפוזרו על-פני האלבום ויהיו קלים יותר לעיכול ולשידור.
מעניין לציין שהלהקה אפילו התייחסה לשירים הללו כאל יצירה אחת כוללת במהלך סיבוב ההופעות שנועד לקידום האלבום, כאשר ששת הקטעים נוגנו ברצף והוצגו על-ידי Phil Collins כ"סיפור על אלברט".
האלבום נפתח עם "Behind the Lines" האדיר שמשמש כגשר בין תקופת הפרוגרסיב של הלהקה לתקופת הפופ-רוק וכנקודת מעבר בין שנות השבעים לשנות השמונים. הפתיחה האינסטרומנטאלית עם שינויי המקצבים התכופים, הסינקופות, הברייקים והמשקלים ההזויים בהחלט מזכירים את "ג'נסיס" של שנות השבעים, כאשר החל מקטע השירה באיזור 2:15 אנחנו פשוט חוצים את הגשר לתקופה מוזיקלית אחרת ולעשור החדש. השיר הזה לא שוחרר כסינגל אך הוא היה שיר חובה בהופעות הלהקה, אשר קיבל אפילו סוחף ומלהיב יותר על הבמה. מעניין לציין שהשיר יופיע בגירסה קצת שונה גם באלבום הסולו של קולינס "Face Value" שיצא שנה לאחר מכן.
הרצועה הראשונה של האלבום מתחברת עם "Duchess" - אחד השירים היפים באלבום ואפילו נעז לומר, אחד היפים של "ג'נסיס". בשיר הזה עשה Phil Collins שימוש, בפעם הראשונה באלבומי "ג'נסיס", במכונת התופים Roland CR-78. השיר מספר על עלייתה ונפילתה של דיווה – רוק סטארית, החל מראשית הקריירה שלה, דרך התהילה וההצלחה המטאורית ועד לדעיכה וההתעלמות האכזרית של הקהל. השיר שוחרר כסינגל השני מהאלבום אך בגירסה המקוצרת שאינה כוללת את הפתיחה האינסטרומנטאלית.
השיר "Turn It On Again" מתוך היצירה היה במקור קצר יותר והיא אמור לשמש כקטע מעבר באמצעה, אך הלהקה אהבה לנגן את הקטע ולבסוף אורכו הוכפל בכדי להפוך אותו לרצועה שעומדת בפני עצמה. השיר התחיל במקור מאאוטייק שמייק רות'רפורד לא עשה בו שימוש במסגרת אלבומו "Smallcreep's Day" מחובר עם אאוטייק מאלבומו של Tony Banks. זה היה הסינגל הראשון ששוחרר מהאלבום וזכה להצלחה במיוחד בהופעות הלהקה. מילות השיר נכתבו על-ידי מייק רות'רפורד והן עוסקות באדם שהצפייה האובססיבית שלו בטלוויזיה גורמת לו להשתכנע שהדמויות בהם הוא צופה בטלוויזיה הם החברים שלו. זה אחד מהשירים המורכבים באלבום הכולל שינויי מקצבים ומשקלים א-סימטריים הזויים שמשתנים בין כל חלקי השיר. מעניין לציין שלהקת "Dream Theater" ביצעה אותו כחלק מה- "Big Medley" שבאלבום "A Change of Seasons".
האלבום מסתיים כפי שנפתח עם שני קטעים אינסטרומנטאליים שמזכירים לנו שעדיין מדובר באחת מלהקות הפרוגרסיב הגדולות בכל הזמנים - "Duke's Travels" ו- "Duke's End" שאמורים היו גם לסיים את היצירה המקורית. בקטעים הללו ניתן לשמוע את הוירטואוזיות של שלושת החברים במיוחד קולינס ובנקס שאף מצליח להשחיל קטע הומאז' ל"קינג כרימזון" בשניות האחרונות של הקטע הראשון מבין השניים.
לסיכום, למרות שאין מדובר פה באלבום פרוגרסיב במלוא מובן המילה הרי שהוא מתכתב פה ושם עם התקופה המתקדמת של הלהקה וכולל כמה קטעים מדהימים, אשר גם בחלוף 40 שנות האזנה לא נס ליחם. לא לחינם Tony Banks ציין כי זהו האלבום האהוב עליו של "ג'נסיס", וכמו שציינו האלבום הזה גם אהוב מאוד עלינו ותמיד כיף לחזור אליו. יש בו קצת משני העולמות. שילוב של הקלילות והמתיקות של Phil Collins ושל ג'נסיס משנות השמונים יחד עם המורכבות של שנות השבעים, והשילוב הזה בהחלט מאוזן ובמינונים הנכונים.
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music.
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
Comments