ואז הם היו ארבעה...
ב- 2 לפברואר 1976 שוחרר "A Trick of the Tail" של להקת "Genesis".
זה אלבום האולפן השביעי של הלהקה והראשון שלה ללא Peter Gabriel ועם Phil Collins כסולן.
סיפורו של האלבום מתחיל בסיבוב ההופעות שליווה את הוצאת האלבום הכפול "The Lamb Lies Down on Broadway". בעיצומו של סיבוב ההופעות הביע Peter Gabriel באזני חבריו את רצונו לעזוב את הלהקה. ההודעה התקבלה בהלם מוחלט אצל יתר החברים. דווקא בנקודה בה הלהקה נמצאת בנסיקה ומקבלת הערכה מהמבקרים, דווקא כשהיא נמצאת בשלב מאוד מתקדם בהתפחות המוזיקלית שלה, דווקא אחרי האלבום הכפול והכי שאפתני ששחררה, גבריאל מודיע שדי, נמאס לו, הוא מעוניין לפרוש ולבלות זמן עם המשפחה שלו.
גבריאל היה דמות כל-כך תיאטרלית, ממגנטת וכריזמטית, שהיוותה את צינור התקשורת של הלהקה עם הקהל, עד כי חברי הלהקה היו בטוחים שעזיבתו פשוט תוביל לחיסולה של הלהקה.
מיד לאחר סיבוב ההופעות ובעודו בטוח שהלהקה כבר לא תחזור לנגן יחד, החל Steve Hackett לעבוד על אלבום הסולו הראשון שלו "Voyage of the Acolyte". באלבום זה שיתף האקט פעולה עם חבריו לג'נסיס, Phil Collins ו- Mike Rutherford. במקביל החל הקלידן Tony Banks לעבוד על חומרים למה שסבר שהולך להיות אלבום סולו שלו, וכך נראה היה שבהיעדרו של Peter Gabriel כל אחד מהחברים הולך לדרכו.
אבל ארבעת החברים הנותרים ידעו בתוך תוכם שיש להם עוד הרבה מה לתת מבחינה יצירתית כלהקה. וכך, כנגד כל הסיכויים במחצית שנת 1975 הם החליטו להיפגש ולהתחיל לעבוד על חומר לאלבום חדש, כאשר החומרים שכתב Tony Banks למה שחשב שיהפוך לאלבום הסולו שלו מהווים את הבסיס ההתחלתי לאלבום הראשון של הלהקה ללא Peter Gabriel.
במקביל לעבודה על החומרים החדשים ניסתה הלהקה לאתר זמר חדש שיחליף את Peter Gabriel. ארבעת החברים הבינו שהם זקוקים לזמר דומיננטי וכריזמטי שיצליח להיכנס לנעליו הגדולות של Peter Gabriel.
באותה תקופה עדיין לא שוחררה הודעה לעיתונות על עזיבתו של גבריאל והלהקה פרסמה מודעה אנונימית בעיתון מלודי מייקר ובה נכתב כך: "a singer for a Genesis-type group". בתגובה קיבלה הלהקה מאות של בקשות להגיע לאודישנים והיא מצאה את עצמה מקשיבה לכ- 400 הקלטות של זמרים שביקשו לקבל את התפקיד.
הלהקה כבר סיימה את כתיבת החומר לאלבום והחלה בהקלטות באוקטובר 1975, כשעדיין אין באמתחתה זמר שיחליף את גבריאל. רכבת ארוכה של הזמרים הגיעו לאולפן כדי להיבחן לתפקיד הנחשק, אך אף אחד לא נמצא מתאים. בשלב מסוים, אפילו חשבו חברי הלהקה לשחרר את האלבום כאלבום אינסטרומנטלי.
פיל קולינס היה זה שהדריך את כל אותם זמרים צעירים שהגיעו להיבחן, כיצד לבצע את תפקידי השירה לחומר החדש שנכתב, והוא מצא את עצמו לא פעם מדגים בפניהם כיצד לשיר. בשלב מסוים קלטו יתר החברים שקולינס עושה את זה הרבה יותר טוב מכל יתר המועמדים, והפצירו בו לשיר את המילים בעצמו. בסופו של דבר Phil Collins השתכנע וביצע את השיר "Squonk". הביצוע היה כל-כך טוב שחברי הלהקה הודיעו לו שהוא פשוט חייב לקחת את התפקיד ולהיכנס לנעליו של גבריאל.
קולינס מאוד חשש לעמוד בקידמת הבמה, אך למזלנו בעקבות מכבש הלחצים שהופעל עליו הוא השתכנע בסוף לקחת את התפקיד, ואנחנו זכינו בכמה אלבומים מדהימים מבית היוצר של אחת הלהקות הגדולות ברוק המתקדם. Phil Collins הוכיח שמעבר להיותו מתופף מוכשר הוא גם בהחלט ראוי לשמש בתפקיד הפרונטמן של ג'נסיס.
האלבום הזה של ג'נסיס לא נופל ברמתו מאלבומי המופת שלה מתחיל שנות השבעים, ואם אתם צריכים גושפנקא לכך, הרי שאפילו Peter Gabriel שהתארח באולפן בזמן ההקלטות אמר זאת בעצמו.
שיר הפתיחה "Dance on a Volcano" הוא אולי שיר הפתיחה הטוב ביותר בכל אלבומי ג'נסיס על כל הרכביה. איזה פיצוץ לראש של חילופי מקצבים ושבירות. הסינקופות כאן פשוט לא נשמעות כמו שום דבר אחר שיצא עד אותו זמן, ואיזה קטע מעבר מדהים ומטורף יש שם. פשוט בית ספר לרוק מתקדם.
הרצועה השניה "Entangled" היא אחד השירים היפים ביותר של הלהקה אי פעם. השירה של Phil Collins רכה וההרמוניות הקוליות פשוט מצמררות. ואיזה יופי של עבודת קלידים של Tony Banks, שפע של צלילים שהולכים ומתפתחים בהדרגה עד שהן פשוט מציפים את כל השיר באושר צרוף. קטע הסיום של השיר הזה הוא אחד הדברים הגדולים שג'נסיס עשו מעולם. תערובת מעולה של שירה, הרמוניות קוליות, מלוטרון, גיטרת 12 מיתרים, שינויי מקצבים תכופים, פשוט טירוף חושים אחד גדול.
הרצועה השלישית "Squonk" הינה כאמור השיר הראשון שביצע Phil Collins באולפן איזה יופי של ביצוע, קולינס בהחלט מוכיח שהוא זמר מוביל שמסוגל להחזיק שיר כמו גדול. השיר הזה כוון כך שישמע כמו שילוב של "Kashmir" ו- "When The Levee Breaks" של "לד זפלין". זה אחד השירים האהובים עלPhil Collins אשר ציין שהשיר אומנם לא נשמע בסוף ממש כמו זפלין אך זו היתה הכוונה עם האקורדים הכבדים של הגיטרה וההאי האט של John Bonham. ואיזה גרוב מגניב יש לשיר הזה, והעבודה המבריקה של Tony Banks עם הקלידים לקראת הסוף. כמה יופי וקלאסה דחוסים בזמן כל-כך קצר.
השיר החותם את הצד הראשון של הויניל "Mad Man Moon" מתחיל מלנכולי, מכשף וקל והולך ומתפתח למשהו שנשמע יותר קלאסי וברגע שהתופים נכנסים יחד עם המלודיה בקולו של Phil Collins, והגיטרה המיללת של Steve Hackett ברקע, פשוט צמרמורות....
את הצד השני של הויניל פותח "Robbery, Assault and Battery" שנכתב על-ידי Tony Banks בניסיון לחקות את ההומור בחלק משיריו של גבריאל. גם קולינס שהיה שותף לכתיבת השיר ניסה להישמע כאן כמו גבריאל התיאטרלי שנהג להיכנס ולצאת מדמויות במהלך ביצוע שירי הלהקה. Phil Collins בחר להיכנס לדמות ששיחק בילדותו במחזמר Oliver!. זה אחד השירים היותר ייחודיים של הלהקה שכולל עבודת קלידים פשוט פסיכית, מהטובות של Tony Banks, תיפוף ושירה נהדרים של Phil Collins וקטע מעבר מבריק.
השיר "Ripples" נכתב מלכתחילה כך שקולינס יוכל לשיר אותו, בדומה לשיר "More Fool Me" מהאלבום "Selling England By The Pound". השיר נפתח כבלדת פולק עם שירה וגיטרה 12 המיתרים של Mike Rutherford. התופים נכנסים רק במהלך הפזמון השני ואז השיר הופך קלאסי יותר, עם אחד הסולואים היפים של Steve Hackett באלבום, שעושה שימוש באפקט ה- "Backward Guitar" המהפנט והכל-כך ייחודי לו.
שיר הנושא "A Trick Of The Tail" נכתב על-ידי Tony Banks שנים לפני הוצאת התקליט, בשנת 1972, והוא יועד לאלבום "Foxtrot" במקור. המילים נכתבו בהשראת ספר של William Golding משנת 1955 אשר נקרא "The Inheritors". זה כנראה ניסיון של הלהקה להיות יותר ידידותית לרדיו ולהמונים, עם מקצב מעט פופי וקופצני ואכן זה היה גם השיר הראשון של הלהקה שנערך לו וידאו קליפ שנועד לקדם אותו ואת האלבום.
קטע הסיום "Los Endos" הוא פשוט מפגן גרנדיוזי ושאפתני וחגיגה מוזיקלית אחת גדולה. השיר נכתב על ידי כל הלהקה כאשר Phil Collins כותב את המבנה הקצבי הבסיסי, בהשראת עבודתו עם הרכב הג'אז פיוז'ן "Brand X". הקטע כולל מספר מעברים ושינויי מקצבים, עם איזכורים לשירים "Dance on a Volcano" ו- "Squonk" ועם מחווה אחת יפה ומרגשת לפיטר גבריאל, כשקולינס שר כמה שורות מתוך השיר "Supper's Ready" במהלך הפייד אאוט.
האלבום "A "Trick of the Tail זכה להצלחה גדולה ולביקורות טובות. לא רק שהלהקה הוכיחה שהיא מסוגלת לשרוד אחרי העזיבה של Peter Gabriel, אלא שהיא הראתה שהיא מסוגלת ליצר אלבום שאינו נופל מאלבומיה הגדולים, עם סאונד עדכני ומשודרג ועם חומרים מוסיקליים ברמה גבוהה.
גם Phil Collins התגלה ככישרון מדהים. הוא ללא ספק עבר את מבחן האלבום וכעת היה עליו לעמוד גם במבחן הקהל, מבחן שגם אותו יעבור בהצלחה יתרה, אבל זה כבר סיפור לסיקור אחר.
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט