יש להקות שלא שורדות את הטלטלה שעברה "Genesis" לאחר שחרורו של אלבומה השני "Trespass".
לאחר הקלטת האלבום הגיטריסט Anthony Phillips שהיה אחד מעמודי התווך של הלהקה עזב בשל סיבות בריאותיות ומה שהמוגדר כ"פחד במה". בנוסף, המתופף John Mayhew פוטר מהלהקה שנותרה עם שלושה חברים. החלפת 2/5 מההרכב לחלוטין לא פשוטה עבור שום להקה, ובמיוחד במקרה בו אתה מאבד את אחד הכותבים העיקריים שלך. אבל "Genesis" הוכיחה שלא רק שהיא יכולה להתאושש מזעזוע כזה, אלא שהיא אפילו מסוגלת להתעלות על עצמה ולייצר את האלבום הטוב ביותר שלה עד אותה עת. כשהיא מחוזקת במתופף Phil Collins ובגיטריסט Steve Hackett, נכנסה "Genesis" לתקופה "תור הזהב" שלה וב- 12 לנובמבר 1971 שחררה את אלבומה השלישי "Nursery Cryme".
זה האלבום הראשון מבין ארבעת אלבומי המופת של ההרכב הקלאסי של "Genesis". האלבום בו השלימה הלהקה את המעבר לרוק המתקדם, האלבום בו עוצב באופן סופי הצליל שכל-כך מאפיין את הלהקה הזו בעידן הקלאסי שלה. אלבום שהוא "אבן דרך "פרוגרסיבית" שהשפיעה רבות על התפתחות הז'אנר. אבל כל זה כנראה שלא היה קורה לולא הזעזוע שחוותה הלהקה זמן קצר קודם לכן.
לאחר שחרורו של "Trespass" עזב Anthony Phillips את הלהקה. הופעתו האחרונה איתה נערכה ב-18 ביולי 1970. הוא חש שהלחץ הגובר של הופעות משפיע עליו. במקביל הוא חלה בדלקת ריאות והתבודד משאר חברי הלהקה, עד שהחליט לפרוש. הקלידן Tony Banks, הזמר Peter Gabriel והבסיסט/גיטריסט Mike Rutherford ראו ב- Anthony Phillips חבר מהותי בלהקה. הוא היה מהכותבים העיקריים לה וגם הגורם החשוב והמדרבן בעידודם להפוך למקצועיים. הם ראו בפרישתו את האיום הגדול ביותר על גורלה של הלהקה וסברו כי יהיה קשה מאוד להתגבר עליו. Peter Gabriel ו- Mike Rutherford היו מאוד מעוניינים להמשיך. Tony Banks הסכים אבל בתנאי שהלהקה תמצא מתופף חדש בעל שיעור קומה שווה ברמת הנגינה שלו לשאר חברי הלהקה, וזה הביא לפיטוריו של John Mayhew.
באוגוסט 1970 מצטרף Phil Collins ללהקה, לאחר שהגיב למודעת דרושים. הוא עבר אודישן מוצלח שנערך בבית הוריו של Peter Gabriel והצטרף ללהקה. באותו זמן פרסם Steve Hackett מודעה בעיתון המלודי מייקר, בה ציין כי הוא מחפש להקה. המודעה נענתה על-ידי Peter Gabriel אשר הזמין את האקט לאודישן, לא לפני שהוא מייעץ לו להקשיב לאלבום "Trespass" לפני האודישן שיערך לו. האקט כמובן עבר את האודישן והופעתו הראשונה עם ג'נסיס נערכה ב- 24 לינואר 1971.
כניסתם של Phil Collins ו- Steve Hackett הפיחה רוח חדשה בלהקה. השניים הביאו איתם שפע של רעיונות מוזיקליים חדשים ותרמו הן לתהליך היצירה באולפן והן לאנרגיות המחודשות על הבמה. קולינס הביא את התיפוף המגוון והוורסטילי ששאב בין היתר מעולם הג'אז וכמובן גם את ההרמוניות הווקאליות שהשלימו את Peter Gabriel. האקט לעומתו סייע בשינוי ועיצוב הצליל של "Genesis", בין היתר הודות לסגנון הנגינה המאוד ייחודי שלו ולטכניקות הנגינה החדשות כדוגמת "Tapping" ו- "Sweep Picking" שהביא עימו ללהקה. בנוסף, האקט גם היה זה שדחף את Tony Banks לעשות שימוש משמעותי יותר במלוטורון, כלי שהפך לחלק בלתי נפרד מה- DNA של הלהקה.
מבחינת הקו המוזיקלי, האלבום הזה מתחיל בדיוק במקום בו "Trespass" הסתיים. ניתן ממש לשמוע בבירור את החוט המקשר המוזיקלי ביניהם. יצירת המופת "The Knife" שסיימה את האלבום הקודם אינה שונה בהרבה בין מה שאנחנו מקבלים באלבום הזה והיא לבטח לא נופלת מהיצירות הגדולות שבו. הקשר המוזיקלי בין שני האלבומים קיים גם הודות לעובדה שעוד בטרם עזיבתו, תרם Anthony Phillips לכתיבת חלק מהחומרים לאלבום, בין היתר, היצירה המדהימה שפותחת אותו "The Musical Box". היצירה הזו אפילו נוגנה בהופעה כשפיליפס היה עדיין חלק מהלקה. למרות האמור, הצליח Steve Hackett להביא עימו "ערך מוסף" אל תוך השיר בנגינת הגיטרה החכמה שלו, במשפטי הגיטרה הקטנים, בסולו המדהים החל מדקה 4:10 ובסולו ההרמוני בסיום השיר, אשר Brian May הודה שהושפע ממנו. האזינו לו החל ממשיכת המיתר בדקה 9:55 ואילך ומיד תבינו.
מילות השיר המוזרות משהו מבוססות על אגדה ויקטוריאנית שכתב גבריאל, על שני ילדים בבית כפרי. הילדה, סינתיה, הורגת את הילד, הנרי, על ידי ניתוק ראשו עם פטיש קרוקט (החלק הזה מכתב גם עם עטיפת האלבום). מאוחר יותר היא מגלה את תיבת הנגינה של הנרי. כשהיא פותחת אותה, "Old King Cole" מנגן, והנרי חוזר כרוח, אבל מתחיל להזדקן מהר מאוד. זה גורם לו לחוות תשוקה מינית של חיים שלמים תוך כמה רגעים, והוא מנסה לשכנע את סינתיה לקיים איתו יחסים. עם זאת, הרעש גורם לאחות להגיע, והיא זורקת לעברו את תיבת הנגינה, והורסת את שניהם.
ניתן לומר ש- "The Musical Box" מהווה תצוגת תכלית לצליל ולסגנון של ג'נסיס באלבום הזה כמו גם באלבומים הבאים. קטעים ארוכים, קומפוזיציות מורכבות, דינמיקה חזקה ואפילו קיצונית, נגינה חכמה ומלודית של האקט, הרמוניות ווקלאיות נעימות של קולינס וגבריאל, נגינה וירטאוזית של טוני בנקס ועוד.
באלבום הזה התעצב הצליל והסגנון הכל-כך ייחודי של ג'נסיס ואין פלא שהוא אחד המשפיעים בז'אנר הפרוג-רוק, אך לא רק. Brian May לא היה היחיד שהושפע ממנו. Geddy Lee בסיסט להקת "Rush" ציין שזה אחד האלבומים האהובים והמשפיעים עליו. הגיטריסט Eddie Van Halen לקח מהאלבום הזה טכניקת נגינה שתלווה אותו במהלך קריירה שלמה, ועוד לא התחלנו להזכיר את שלל להקות הפרוג והפרו-מטאל ששאבו ממנו השראה. את טכניקת הנגינה הזו ניתן לשמוע, בין היתר, ביצירה "The Return of the Giant Hogweed" המבוססת על הספר "The Day of the Triffids" של הסופר ג'ון וינדהאם משנת 1951. השיר מזהיר מפני התפשטות הצמח הרעיל "Heracleum Mantegazzianum" לאחר שהובא מרוסיה לאנגליה על ידי חוקר ויקטוריאני. למרות שהצמח האמיתי רעיל ומסוכן ביותר, המילים של השיר הן כמיטב המסורת הגבריאלית עם הגזמה הומוריסטית שמרמזת שהצמח מנסה להשתלט על המין האנושי. טכניקת ה- "Tapping" של Steve Hackett נולדה כשניסה להרשים את חבריו ופתאום גילה את האפשרויות הבלתי מוגבלות של הנגינה עם שתי הידיים על הפרט של הגיטרה. כמה שנים לאחר מכן, טכניקת הנגינה הזאת תשוכלל על-ידי הגיטריסט Eddie Van Halen. האקט סיפר שאדי ואן הלן סיפר לו בעצמו כי נכח בהופעה של ג'נסיס בראשית שנות השבעים ושם למד מהאקט את הטכניקה.
זה גם האלבום בו ניתן לשמוע את קולו של אחד הזמרים הכי נמכרים בעולם - Phil Collins שר את הסולו הראשון שלו. "For Absent Friends" הוא בלדה אקוסטית קצרה שמציגה לנו את הכישרון של Phil Collins שבהמשך יהפוך לסולן הלהקה ויתחזק קריירת סולו מופלאה. זו גם הקומפוזיציה המשמעותית הראשונה של Steve Hackett בלהקה והשניים ממש זוכרים עד כמה היו מובכים כשהציגו את הקטע בפני Peter Gabriel.
אז אם יש לכם 39 דקות פנויות, בואו להאזין לקלאסיקה גדולה ומשפיעה: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט