ב- 17 ליוני, 1997 "Megadeth" הוציאה את האלבום השביעי שלה "Cryptic Writings".
האלבום הזה הוא סוג של מסע של חקר מוזיקלי ורגשית עבור הלהקה. הוא גם האלבום האחרון של "Megadeth" עם ההרכב הקלאסי, הכולל את Dave Mustaine, David Ellefson, Marty Friedman, Nick Menza.
בשנת 1997, "Megadeth" ממשיכה את מסע החקר המוזיקלי שלה שהתחיל עם "Youthanasia" בשנת 1994, חילק את בסיס המעריצים של הלהקה ואיתגר את הגבולות היצירתיים שלה. "Cryptic Writings" הוא אלבום המציג את נכונותה של הלהקה להתנסות, ולהותיר רחוק מאחוריה את נוסחאות הת'ראש של יצירותיה הקודמות.
זמן של התחדשות ובגרות מוזיקלית:
שלוש שנים לאחר יציאת "Youthanasia" הלהקה מצאה את עצמה בחיפוש אחר "התחדשות". בצעד שהפתיע את המבקרים והמעריצים הם מגייסים את המפיק Dan Huff, שהיה ידוע בעיקר בזכות עבודתו עם אומני קאנטרי, ויורדים להקליט את האלבום בנאשוויל, טנסי. ההחלטה הזו עוררה סקרנות וספקנות בקרב המעריצים, אשר פקפקו בכיוון שהלהקה האהובה שלהם תבחר ללכת בו, במיוחד אחרי השינויים שעברו עליה באלבום האולפן הקודם. ואכן, האלבום כולל רצועות עם מבני שיר נגישים וטקסטים ידידותיים יותר, במטרה להנגיש את החומר להשמעות רדיו ולקהל רחב יותר. עם זאת, "Cryptic Writings" התגלה כאלבום של בגרות עבור "Megadeth", והוא מציג את האחדות והצמיחה של חברי הלהקה, במיוחד Dave Mustaine.
החיפוש אחר סאונד חדש:
כבר מהצלילים הראשונים, מתברר ש"Megadeth" התכוונו לפרוץ כאן את גבולות הסאונד והסגנון שלהם וללכת על קרקע לא מוכרת וחדשה עם השפעות של הארד רוק, הבי מטאל ואפילו שירים עם אוריינטציה של רוק קלאסי ופופ.
האלבום נפתח עם "Trust", עם ריף וסגנון תיפוף שיזכירו לכם את "Enter Sandman" של "מטאליקה". השיר הזה מיד מושך את תשומת הלב עם הריף הקליט והגשר האקוסטי הרך שלו. זהו שיר אינטרוספקטיבי שמתעמק במורכבות של מערכות יחסים שנגועות בשקרים והונאה. השיר זכה להרבה השמעות ברדיו ולרוטציה משמעותית ב- "MTV" והגיע למקום ה-5 במצעד "Billboard Mainstream Rock Tracks", והפך לסינגל המצליח ביותר של "Megadeth" עד אותה עת. הוא גם היה מועמד לפרס "Best Metal Performance" בטקס פרסי הגראמי ב-1998.
המסע הרגשי והמוזיקלי ממשיך עם "Almost Honest", הכולל ריף גיטרה שמזכיר את "Owner of a Lonely Heart" של "Yes", ליין בס קליט ושירה נוקבת. זה היה הסינגל השני מתוך האלבום, שבדומה לסינגל הראשון, גם הוא נכנס לעשירייה הראשונה במצעד "Billboard Mainstream Rock Tracks". Mustaine הצהיר כי השיר עוסק באופן שבו אנשים מתייחסים זה לזה, והוא מכיל מסר ש"קשה לאנשים להיות כנים".
היופי שבהתנסות:
האלבום "Cryptic Writings" מזמין את המאזינים לטעום מהניסיונות המוזיקליים של הלהקה. "Use the Man" מפתיע עם מעבר האקורדים האקוסטיים, לפני שקולו המוכר של מוסטיין לוקח אחריות. זה טוויסט לא צפוי שמוסיף נופך של נוסטלגיה ומשאיר אותנו מהופנטים. עם מילים על התמכרות לסמים, השיר מתחיל בסימפול מ- "Needles and Pins" של "The Searchers", אשר הוסר לצורך גירסת הרדיו והרימאסטר של האלבום. החצי הראשון של השיר הוא יותר בסגנון רוק קלאסי, בעוד שבמחצית השנייה נכנסים מקצבי הת'ראש מטאל המהיר והמוכר של הלהקה. ההתנסות והחקירה נמשכים עם "A Secret Place" שמתחיל בריף אינטרו בסגנון "Def Leppard's" ובמהלך השיר תוכלו אפילו להאזין ל- Marty Friedman מנגן על סיטאר. זה היה אחד השירים האחרונים שנכתבו לאלבום, המתאר את איבוד הקשר עם המציאות. ההתנסות של הלהקה בולטת גם בהארד רוקר סטייל "אירוסמית'" "Have Cool, Will Travel" עם סולו המפוחית, שמדבר על ירי בבית הספר. מעניין לציין שגירסת הרימאסטר כוללת קטע משיר הילדים "The Wheels on the Bus" אשר נוספה לאינטרו שלו. ל- "Mastermind" שהינו אחד הקליטים באלבום, יש ליין בס קטלני וריף גיטרה שהינו סוג של מפגש בין "Jump in the Fire" ו- "Walk This Way". לעומתו, "I'll Get Even" מתחיל עם ליין האס שיזכיר לכם את "Walk on the Wild Side" של Lou Reed ובהמשך את "China Girl" של David Bowie והוא הוכחה נוספת לסאונד היותר רוקיסטי של האלבום.
מכבדים את מורשת הלהקה:
בעוד ש"Megadeth" השילה מעליה כמה אלמנטים בולטים מהסאונד המוקדם יותר שלה, האלבום לא נוטש לחלוטין את שורשים הת'ראש מטאל שלהם. שירים כמו "She-Wolf" (למרות סולו הטווין גיטאר המלודי א-לה "Iron Maiden" שבסופו) אשר נכתב על האישה שאיתה יצא מנהל הלהקה בשעתו, "FFF" (Fight For Freedom)" שהריף שלו נשמע כמו " Motorbreath" של "מטאליקה" ו- "The Disintegrators" מציגים הצצה לסגנון המקורי של הלהקה, עם ריפים עוצמתיים ועבודת הגיטרה של Marty Friedman, אשר מזכירים לנו את ימי הזוהר של הלהקה. הרגעים האלה עושים כבוד למורשת הת'ראש מטאל של "Megadeth", ולחלוטין מאזנים את הכיוונים החדשים שנחקרו על-ידי הלהקה לאורך האלבום.
אבולוציה אישית ומקצועית:
אפילו Dave Mustaine בעצמו ציין פעם ש"Cryptic Writings" סימן את העלייה של "Megadeth" למקצועיות. ההשוואה ל- "Load" ו- "Reload" של "מטאליקה" שיצאו באותה תקופה, אמנם בלתי נמנעת, אבל היא לא מפחיתה בכהוא זה מהזהות הייחודית של האלבום. היא משקפת את מסלול ההתפתחות של "Megadeth" ואת האתגרים העומדים בפני להקה המחפשת לצמוח ולהמציא את עצמה מחדש. ניתן לומר שבאמצעות האלבום הזה, "Megadeth" ערכה איזון ראוי ויפה בין האבולוציה האישית שלה לבין שימור הסגנון הבסיסי שמאפיין אותה.
לסיכום:
האלבום "Cryptic Writings" משמש עדות לתעוזה ולנכונות של "Megadeth" לחקור טריטוריות מוזיקליות חדשות. זה אולי לא האלבום קלאסי או מתגמל של הלהקה, אבל העומק והבגרות שלו גדלים עם כל האזנה והאזנה. מהקטעים הנגישים כמו"Trust" ועד לאיזכור שורשי הת'ראש מטאל של "The Disintegrators", האלבום הזה לוכד רגע מהותי ומרכזי במסע של "Megadeth". הוא מזמין אותנו להרהר על התפתחות ושינויים מוזיקליים ולאמץ את האבולוציה של האמנים האהובים עלינו.
להאזנה: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט