top of page

Megadeth - Killing Is My Business... and Business Is Good!

ב- 12 ליוני 1985 שנה שוחרר האלבום "Killing Is My Business... and Business Is Good!", אלבום הבכורה של "Megadeth".


זה אחד מהאלבומים החשובים והמשפיעים על ז'אנר הת'ראש מטאל והוא היווה נדבך מאוד חשוב בדרך להתפתחות של הסגנון האדיר הזה, וזאת למרות בעיות הסאונד וההפקה שלו.

שמו של האלבום מדבר בעד עצמו, אלבום "קוטל", "הורג" הורס", אלבום "רצח"!!

שמונה שירים ו- 31 דקות של התפוצצות מטאלית לפנים!, יודעים מה? רק 30 דק' אם לוקחים בחשבון את הפתיחה הקלאסית המדהימה "Last Rites" המבוססת על "Toccata and Fugue in D Mino" של באך. "Last Rites" הינה סוג של תפילה אחרונה לאדם לפני מותו בנצרות, והפתיח הקלאסי הזה פשוט מעביר אותנו כמו בפרוזדור, מעולם החיים הישר אל הגהינום של דייב מאסטיין וחבריו, ושאול התחתיות הזה מבעבע, מתכתי ורותח!


אבל כפי שנראה מיד להלן, האלבום הזה כמעט ולא קרה.


בשנת 1983 הסתיימה חברותו של Dave Mustaine ב"מטאליקה", עוד לפני ששוחרר האלבום הראשון של הלהקה "Kill 'Em All". בעיות הסמים, האלכוהול והאלימות שנקט כלפי חברי הלהקה לא אפשרו את המשך חברותו במטאליקה והוא פוטר משם בבושת פנים, באחד מהאירועים הפחות יפים במוזיקה.


לאחר שפוטר מ"מטאליקה" הקים Dave Mustaine הרכב שנקרא "Fallen Angels" אך גם הרכב זה לא החזיק מעמד זמן רב.

לאחר מכן הוא הכיר את Dave Ellefson ו- Greg Handevidt בדרך מקרה. הם התגוררו בדירה מתחתיו ונגנו את השיר Runnin' with the Devil" מאלבום הבכורה של להקת "ואן הלן". אחרי לילה של שיחות על מוזיקה הם החליטו לחבור יחד ולהקים את "מגאדת'".

(Photo: Ultimate-guitar.com)

מאסטיין וחבריו הצליחו לחתום על חוזה עם חברת התקליטים "קומבאט", וזו העניקה להם 8,000 דולר בכדי להפיק ולשחרר את אלבומם הראשון. ואולם, במקום לעשות שימוש טוב בכסף, הצליחו Dave Mustaine וחבריו לבזבז את מרבית הסכום שהוענק להם על סמים ואלכוהול, כך שלא היה להם כסף לשלם למפיק.

למרות מצבם העגום הצליחו Dave Mustaine וחבריו להפיק את האלבום בעצמם, אך כמובן שזה התבטא באיכות הסופית שלו.

יצוין כי מאסטיין לא התכוון בתחילה להיות הזמר המוביל באלבום, אולם לאחר חיפושים קדחתניים שארכו חצי שנה בהם לא נמצא מועמד ראוי הוא החליט להוסיף גם על תפקידיו גם את השירה.


ועכשיו אתם בטח שואלים כיצד קרה שאלבום עם הפקה כל-כך רשלנית הפך למשפיע כל-כך על התפתחות ז'אנר הת'ראש מטאל?


אז לפיטוריו של מאסטין מ"מטאליקה" היה גם צד חיובי שתרם להתפתחות הת'ראש מטאל. Dave Mustaine משחזר שהוא פשוט זעם על חבריו "מטאליקה". הוא רצה "דם"!, "נקמה"! הוא היה חייב להראות להם שהוא הרבה יותר טוב מהם, שהוא מהיר יותר, וזו גם הסיבה שהאלבום הזה נשמע כפי שהוא נשמע. כמו קפיץ מחזיר של אקדח ברטה 9 מ"מ קצר. קשה, דחוס, מנסר ועוצמתי.


את ההוכחה הניצחת למה שהתחולל במוחו של Dave Mustaine באותו זמן ניתן למצוא בשיר "Mechanix" אשר סוגר את האלבום. המדובר למעשה בשיר המקורי שהפך ל- "The Four Horsemen" באלבום הבכורה של "מטאליקה" - "Kill 'Em All", עם המילים המקוריות ובקצב BPM מהיר בהרבה מזה של "מטאליקה". כאילו מאסטיין אמר לחבריו, פיטרתם אותי כי חשבתם שאני שיכור מידי מכדי לנגן? עכשיו נראה אתכם מנגנים מהר יותר ממני. בגירסה המקורית של מאסטיין ארבעת רוכבי הסוסים של "מטאליקה" מוחלפים במכונאי מיוזע ומלוכלך בגריז שמבצע אקט מיני בתחנת דלק.

מאסטיין כתב את כל שירי האלבום, למעט "These Boots" שמהווה גירסת "Parental Advisory" קשוחה וגסה לשיר "These Boots Are Made for Walkin", אשר התפרסם בביצועה של ננסי סינטרה. יוצר השיר Lee Hazlewood הגיש תביעה כנגד "מגדת'" להוציא את השיר מהאלבום בטענה שהוא פוגעני ומבייש. ואכן, החל משנת 1995 ההוצאות המחודשות של האלבום לא כללו את השיר. בשנת 2002 שוחרר גירסת רימסטר של האלבום שכבר כללה גירסה שונה במקצת עם מילים "עדינות" ו"מצונזרות יותר.

שיר הפתיחה משופע הברייקים והסינקופות "Loved to Death" נכתב על-ידי Dave Mustaine כשיר אהבה מטאלי. זו היתה הדרך שלו להגיד לחברתו דאז כמה הוא אוהב אותה. שיר הנושא של האלבום מספר את סיפורו של רוצח שכיר (איך לא?) והוא הושפע מסדרת הקומיקס "The Punisher". השיר הזה הצליח ליצור בעיות ללהקה כבר בתחילת דרכה, כאשר מאזין של תחנת רדיו ביקש לשמוע את השיר וציין שזו "מוזיקה טובה להתחרפן איתה ולהרוג כמה אנשים...". האיש נעצר אחר כך לחקירה מתוך חשש של המשטרה שהנ"ל יבצע אירוע ירי המוני.

השיר "The Skull Beneath the Skin" התפתח מתוך דמו שנקרא "Self Destruct" והוא מדבר על עינויים המבוצעים על גופו של אדם. השיר מתייחס גם למאגיה שחורה בה Dave Mustaine האמין בנעוריו. זה השיר הראשון שמאסטיין כותב בהשראת האמונה שלו במאגיה, כאשר בהמשך הוא יחזור לעסוק בנושא, בעיקר באלבום השני "Peace Sells... but Who's Buying?". יש לציין שמאסטיין לא מנגן היום את השירים הללו בשל שינוי באמונה הרוחנית שלו, כך לטענתו. מה שיותר חשוב הוא שמאסטיין גורס שהיצירה של הדמות "Vic Rattlehead" מוסברת באמצעות השיר הזה.

השיר "Looking Down the Cross" נכתב על-ידי Dave Mustaine בשנת 1983, תחת השם "Speak No Evil". השיר מתייחס לפיתוי של ישו ועושה שימוש במטאפורות דתיות.

מאסטיין מספר שהשיר "Chosen Ones" הושפע מסרט הקאלט "מונטי פייטון והגביע הקדוש".

וכעת לסיפור העטיפה.


העטיפה המקורית של היתה אמורה להציג לנו את "Vic Rattlehead" לפי שרטוט שיצר Dave Mustaine. מי לעזאזל זה ויק? אז אם ל"מיידן" יש את "Eddie" ולדיו יש את "Murray", ל"מגדת'" יש את "Vic Rattlehead" שעיטר להם את עטיפות האלבומים ולעיתים הגיע להתארח על הבמות.


מאסטיין העביר לחברת התקליטים "Combat Records" את השרטוט של ויק על-מנת שתיצור על בסיסו את עטיפת האלבום, אבל חברת התקליטים איבדה את השרטוט ובמקומו רכשה גולגולת עלובה וזולה מפלסטיק, ככל הנראה בניסיון לחסוך בעלויות. כשמאסטיין וחבריו ראו את העטיפה הם פשוט הזדעזעו אבל זה היה כבר מאוחר מידי. יש לציין שבסופו של דבר העניין תוקן בעטיפה המחודשת של גירסת הרימאסטר משנת 2002, אך אנחנו עדיין אוהבים את העטיפה המקורית והאותנטית.


ועכשיו בואו להאזין לאלבום: Spotify, Apple Music

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

Kommentare


 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page