ב- 31 לאוגוסט 1999 לקחה "Megadeth" "סיכון לא מחושב" כשהוציאה את האלבום "Risk".
זה אלבומה השמיני של הלהקה והראשון מאז 1990 שכלל שינוי בהרכב הלהקה כאשר המתופף ג'ימי דגראסו מחליף את Nick Menza. זה גם האלבום האחרון בו השתתף הגיטריסט Marty Friedman שעזב לאחר מכן את הלהקה.
שמו של האלבום הגיע מהערה של מתופף מטאליקה Lars Ulrich, אשר אמר ל- Dave Mustaine כי הוא צריך לקחת יותר סיכונים בכל הקשור לקו המוזיקלי של הלהקה. הסיכון אכן נלקח והתוצאה הייתה אלבום חריג ושונה בצורה קיצונית מיתר אלבומיה של הלהקה. מגאדת' נטשה כאן לחלוטין את סגנון הת'ראש מטאל שאפיין אותה באלבומיה הקלאסיים ויצרה כאן אלבום שכלל סגנונות מוזיקאליים שונים ומגוונים, החל מ- Industrial, דרך אלטרנטיב, גראנג', גלאם מטאל ואפילו Country Rock.
את השינוי המהותי בסגנון ניתן לשמוע כבר בשיר הפתיחה "Insomnia" שמכניס אותנו עמוק אל סגנון ה- Industrial ושילוב של מטאל אלקטרוני א-לה "Nine Inch Nails".
מיד לאחריו מגיע "Prince of Darkness" שבהחלט לא נשמע כמו מחווה לנסיך אופל האמיתי. זה השיר האפל והכבד ביותר באלבום ומי שיקשיב לו יבין עד כמה רחוק הלכה הלהקה, שכן אם הוא היה נכנס לאלבום "Rust In Peace" לדוגמא, הוא היה נחשב שם לבלדה.
השיר "Crush 'Em" והפתיח שלו "Enter the Arena" יועד על-ידי Mustaine לשמש כקטע כניסה לקרבות Wrestling, אך זה שיר עם לחן די סתמי שקשה לראות את מי מכוכבי ה- WWE נכנס איתו לזירה. אפילו Mustaine צוטט אומר שזהו אולי השיר האידיוטי ביותר שכתב. ואן דאם חשב כנראה אחרת, כי הוא נכלל בפסקול הסרט "Universal Soldier: The Return", שיצא באותה שנה.
הקטע "The Doctor Is Calling" כולל השפעות קלות של Doom ומהווה ניסיון של Mustaine להישמע אפל ומיסתורי. ריף הפתיחה המעניין ממש מזכיר לנו את "The Thing That Should Not Be" של מטאליקה, והשאלה הנשאלת מדוע אמן במעמד של Mustaine שיצר במו ידיו כל-כך הרבה קלאסיקות, לא נזהר יותר והזמין לעצמו את ההשוואה המתבקשת.
השיר "I'll Be There" הינו סוג של בלדת רוק שלא הייתה מביישת שום להקת גלאם מטאל והוא כולל את אחד מהפזמונים הקליטים של הלהקה והסינגל השני "Breadline" נמצא לא רחוק משם וללא ספק נועד לפלרטט עם תחנות הרדיו המסחריות.
הרצועה "Wanderlust" כוללת אווירת "מערב פרוע" אשר משום מה מזכירה לנו לפרקים את "Dead or Alive" של Bon" Jovi" מינוס הסלייד גיטאר, והקטע "Ecstasy" יכול היה בקלות להיות להיט במצעד אלטרנטיב של תחילת שנות ה- 90.
נראה לנו שכבר קלטתם את הרעיון ואין צורך להמשיך להלאות אתכם, שכן האלבום הזה ממשיך להתפזר בין שלל סגנונות ללא כיוון אחד ברור, וזו רק הבעיה הקטנה שלו. הבעיה היותר גדולה, היא שמאסטיין החליט לשחרר את האלבום הזה תחת השם "Megadeth". לו האלבום הזה היה יוצא לדוגמא תחת השם "MD.45" או פרוייקט צדדי אחר של מאסטיין, ייתכן והוא היה מתקבל בצורה אוהדת יותר, שכן בגדול יש כאן שירים לא רעים בכלל שאנחנו אפילו אוהבים, רק שהם לחלוטין לא "מגאדת'".
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט