top of page
  • FaceOff - עימות חזיתי

Megadeth - So Far, So Good... So What!

ב- 19 לינואר 1988 שחררה "Megadeth" את אלבומה השלישי "So Far, So Good... So What!"



שם האלבום לפי Dave Mustaine היה מעין הצהרת כוונות שנועדה להבהיר שהלהקה לא נותנת להצלחה היחסית של האלבום "Peace Sells... But Who's Buying?" משנת 1986, לעלות להם לראש. הוא ציין שדווקא ההצלחה היחסית הכניסה לו דרייב למשוך את הלהקה באלבום הזה לכיוונים יותר קיצוניים.


אבל, בכדי שחזונו של דייב יתממש, הוא היה צריך לפטר לפני כן מחצית מההרכב שלו. הגיטריסט Chris Poland והמתופף Gar Samuelson נבעטו החוצה מהלהקה בשל בעיות התמכרות לסמים, מה שהכריח את הגיטריסט והזמר Dave Mustaine והבסיסט David Ellefson לאתר במהירות מחליפים. את תפקיד המתופף קיבל Chuck Behler - מי שהיה הטכנאי של Samuelson - קודמו בתפקיד. אל עמדת הגיטריסט דייב בחר בתחילה ב- Jay Reynolds שהיא אז חלק מלהקת "Malice", אולם ריינולדס הוחלף תוך זמן קצר לאחר שלא הצליח לספק את הסחורה. התפקיד היה גדול על Reynolds שנאלץ להזמין לאולפן את מורה הנגינה שלו Jeff Young, בכדי לסייע לו ללמוד את תפקידי הסולו, מה שגרם בסופו של דבר לפיטוריו של Reynolds כאשר המורה Jeff Young מקבל את התפקיד במקומו.


האלבום הזה סימן תפנית מסוימת ביחס לשני האלבומים הקודמים בהם Dave Mustaine היה הכותב הבלעדי. כאן, לראשונה מחצית מהשירים נכתבו בשיתוף עם הבסיסט David Ellefson אשר הוכיח כי הוא מסוגל לתרום מכשרונו לתהליך היצירה.


האלבום נפתח "גדול", "עשיר" "בומבסטי", עם הקטע האינסטרומנטאלי "Into the Lungs of Hell", אשר הפתיחה שלו עם צלילי החצוצרות, כלי הנשיפה ותופי הדוד שנוגנו על-ידי סינתסייזר, נותנת תחושה שאנחנו עומדים בפתחה של יצירה אפית השמורה בדרך כלל לאלבומי פרוג ו/או קונספט. ללא ספק מדובר בפתיחה מדהימה שיוצרת בילד אפ מטורף לקראת מה שיבוא בהמשך.


הרצועה השניה "Set the World Afire" הינה השיר הראשון שדייב כתב לאחר שהועף מ"מטאליקה". הוא עשה זאת בדרכו באוטובוס מניו יורק ללוס אנג'לס, נסיעה של ארבעה ימים רצופים בהם היה לו מספיק זמן לחשוב, להרהר ולכתוב. עוד על פיטוריו של דייב קראו כאן: "Dave Mustaine Fired From Metallica" את מילות השיר הוא טוען שכתב על עטיפת נייר של עוגת קאפקייק, לאחר שקיבל השראה מכותרת עיתון המתייחסת למירוץ החימוש הגרעיני ומציינת: "The arsenal of Megadeath can’t be rid". בתחילה הוא התכוון לקרוא לשיר "Megadeth" כפי שהופיע בכותרת, אך בסופו של דבר הוא שמר את השם ללהקתו. מעניין לציין, שהשניות הראשונות של השיר כוללות סימפול מתוך השיר "I Don't Want to Set the World on Fire" אותו ביצעה להקת הג'אז "Ink Spots" עוד בשנת 1941.


הקטע השלישי ".Anarchy in the U.K" הוא גרסת כיסוי לשיר האייקוני של "Sex Pistols", רק עם מילים שונות במקצת. בשלב הזה ניתן כבר לומר שהכללת קאבר באלבום של מגדת' הפכה כבר למסורת, לאחר ששני האלבומים הראשונים כללו שיר אחד כזה, כל אחד. בהקלטת השיר משתתף גם גיטריסט להקת ה"סקס פיסטולס", Steve Jones אותו דייב הזמין במיוחד לנגן את הסולו. דייב סיפר שג'ונס הגיע לאולפן רכוב על אופנוע ועם יד שבורה, אבל למרות זאת הוא עשה את התפקיד שלו בצורה מצוינת. עוד קוריוז המתקשר לג'ונס היה נושא התשלום עבור השתתפותו בשיר. הוא ביקש מדייב תשלום של 100 דולר ובנוסף "טיפול" של יצאנית, מראש ולפני ההקלטה. דייב שלא ידע אם ג'ונס צוחק או לא אמר לו שהוא לא מתכוון להזמין יצאנית לאולפן והציע לו אלף דולר כדי שיוכל לקבל את "הטיפול" בעצמו. מעניין לציין שהשיר הזה היה חלק בלתי נפרד מהסטליסט של הלהקה במשך שנים אך לאחר שינוי השקפותיו הדתיות של מאסטיין ויחסו לנצרות הוא הפסיק לבצע אותו בהופעות.


הרצועה "Mary Jane" שמסיימת את הצד הראשון של הויניל מספרת על מכשפה העונה לשם מרי ג'יין אשר נקברה בעודה בחיים על-ידי אביה ליד בית הקברות Loon Lake שבמיניסוטה. השיר נפתח עם מילותיו של דייב המזמנות אותה לעלות מעולם המתים, כאשר בהמשך האגדה מספר שכל מי שיעז להטריד את מנוחתה המוות ירדוף אותו.


המספר שבכותרת השיר "502" שפותח את הצד השני של האלבום, מהווה את קוד הנהיגה בשכרות של משטרת לוס אנג'לס. והוא ממש נשמע לנו כקטע שיכול לשמש כפסקול מטורף למרדף מכוניות, במיוחד כשפחות או יותר באמצע השיר נשמעים צלילי הסירנות המשטרתיות.


את השיר "In My Darkest Hour" כתב Dave Mustaine מיד כשקיבל את ההודעה על מותו הטראגי של Cliff Burton – בסיסט להקת "Metallica". מאסטיין שהיה חברו הטוב של ברטון העיד שמיד כששמע על המוות הטראגי הוא נסע לדאונטאון לוס אנג'לס, קנה הרואין, בכה את נפשו על מותו של חברו, ומתוך הדמעות חיבר את השיר "In My Darkest Hour". למרות שברטון היווה את ההשראה לשיר המופתי הזה, המילים שלו לא ממש מתייחסות אליו באופן ספציפי והם מדברות על להישאר נאמן לחבריך ולהיות שם בשבילם ברגעים הכי קשים שלהם. דייב ציין מאוחר יותר שמילות השיר מתייחסות גם לחברתו לשעבר Diana שהיוותה השראה לכתיבת שירים נוספים של מגדת' כמו "Tornado of Souls" ו- "Trust". בפעם הראשונה שהלהקה ביצעה את השיר בהופעה נכחו באולם הוריו של Cliff Burton ודייב סיפר שהוא ממש הוצף ברגשות.


את השיר "Liar" כתב דייב על הגיטריסט הקודם של הלהקה Chris Poland אשר לטענת דייב מכר את הגיטרות שלו בכדי לקנות הרואין.


קטע הסיום של האלבום "Hook in Mouth" מפנה אצבע מאשימה נגד ארגון הצנזורה "Parents Music Resource Center" או בקיצור PMRC, בראשותה של טיפר גור, אשר אליבא דגירסתו של Dave Mustaine פוגע בחופש הביטוי של האמריקאים.


את האלבום התחיל להפיק Paul Lani, אבל מאסטיין לא הסתדר איתו ולאולפן הוזעק המפיק והטכנאי הגרמני Michael Wagener, אשר עבד בין היתר עם "Accept" ו"מטאליקה", אך גם בכך לא היה כדי להשביע את רצונו של דייב שמאוחר יותר התבטא כנגד ההפקה של האלבום.


האלבום "So Far, So Good... So What!" לא זוכה לדעתנו לכבוד המגיע לו, וכל זאת לא ממש באשמתו. רצה הגורל והוא שוחרר בין שני אלבומי המופת "Peace Sells... But Who's Buying?" משנת 1986 ו- "Rust in Peace" משנת 1990, מה שהעמיד אותו בצילם של שני הענקים הללו. אך שלא תטעו לרגע, למרות הסאונד הגולמי והמוזיקה המורכבת והאפלה האלבום הזה הוא ללא ספק קלאסיקה בפני עצמה. חרף הנסיבות הלא פשוטות שאפפו את יצירתו, האלבום הזה הצליח יפה מאוד במכירות ונמכר בכ- 400,000 עותקים בחודש הראשון להוצאתו, כאשר בסופו של דבר הוא זוכה למעמד פלטינה, ומעלה את Dave Mustaine לדרגת אליל מטאל ומאסטר בכתיבת ריפים אכזריים, כפי שהוא יכיח מעל לכל צל של ספק באלבום הבא.


להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page