top of page

Ozzy Osbourne - Patient Number 9

ב- 9 לספטמבר, 2022, Ozzy Osbourne הוציא את אלבומו ה- 13 "Patient Number 9".



באלבום הזה "נסיך האופל" חוזר אלינו עם חומרים המשלבים את האלמנטים האייקוניים של הסאונד והסגנון הידוע שלו, יחד עם שיתופי פעולה רעננים והפקה מודרנית. האלבום הזה הוא עדות למורשת המתמשכת של אוסבורן, והוא מוכיח שגם אחרי עשרות שנים בתעשייה ובעיות בריאות רבות, עדיין יש לו הרבה מה להציע.


רשימת האמנים שמשתפים פעולה עם Ozzy Osbourne באלבום הזה פשוט מטורפתתתתתתת!!!!!! Andrew Watt, Zakk Wylde, Jeff Beck, Tony Iommi, Mike McCready, Eric Clapton ו- Josh Homme בגיטרות, Robert Trujillo, Duff McKagan ו- Chris Chaney על הבס, Chad Smith ו- Taylor Hawkins על התופים.


האלבום יוצא לדרך עם שיר הנושא, "Patient Number 9", רצועת מיד פייס מלודית בהשתתפות אגדת הגיטרה Jeff Beck. את השיר כתבו Ozzy, Watt, Trujillo, ו- Chad Smith יחד עם Ali Tamposi - כותבת השירים מפלורידה שגם כתבה שמונה רצועות מאלבומו הקודם של אוזי "Ordinary Man". השיר נותן מיד את הטון לאלבום באווירה אפלה-משהו, עם מילים המספרות כיצד Ozzy Osbourne מוחזק בניגוד לרצונו במוסד לחולי נפש, ללא תקווה לצאת משם בחיים. 2 סולואי הגיטרה הצורבים של Beck מוסיפים עומק ודרמה לאחד השירים הכי קליטים של האלבום, אשר יצא גם כסינגל הראשון מתוכו. הקליפ לשיר משלב את יצירות האמנות המצוירות בידי אוסבורן עצמו, אותן ניתן לראות בין היתר במהלך הסולו של בק.



מיד לאחר מכן מגיע "Immortal" - שיר קצבי עם ריף סוחף שכולל את עבודת הגיטרה המחוספסת של Mike McCready מ- "Pearl Jam". הקצב והוייב הכללי מחזירים אותנו מיד להוצאות הסולו המוקדמת של אוסבורן. האנרגיה המתפרצת של השיר, משלבת מטאל עוצמתי קלאסי עם שפיץ רענן ועכשווי. הסולואים החדים והמחשמלים של מקרידי חורכים דרך המלודיה של השיר, בעוד המילים של אוסבורן מהרהרות על השאיפה להכרה נצחית.


אוסבורן מגייס לעזרתו את Zakk Wylde, שותפו המוזיקלי הוותיק, כדי לספק את הריפים והסולואים הוירטואוזים שלו, בין היתר ברצועות מעולות כמו "Parasite", "Nothing Feels Right" ו-"Mr. Darkness". עבודת הגיטרה של Wylde מספקת את הסאונד המוכר והכבד שחובבי קריירת הסולו של אוסבורן יזהו ויאהבו מיד.


הרצועה החמישית - "One of That Days" היא אחד הרגעים הבולט באלבום, בהם משתתף אגדת הגיטרה Eric Clapton. הרצועה משלבת את משפטי הגיטרה הבלוזיים של קלפטון אל תוך בלדת רוק ציד-טמפו מלנכולית, בה אוסבורן מהרהר בתסכול קיומי על החיים ומפקפק בישו. נגיעות הגיטרה המרגשות של Clapton מוסיפות עומק ורגש לרצועה והסולו המלודי שלו בוודאי יזכיר לחלק מכם את ימיו הגדולים ב- "Cream".


הגיטריסט Jeff Beck חוזר בשיר ה-6 מתוך האלבום - "A Thousand Shades". בלדה יפהפייה עם עבודת גיטרה מרגשת, מלאת נשמה ומאוד מלודית. השיר הוא יצירה רגשית ומופנמת מאוד של אוזי, הנגינה הקולחת והבלוזית של בק משתלבת בצורה מושלמת עם ההגשה הווקאלית הפגיעה של אוסבורן. והסולו... איזה סולו...




אחד משיאי האלבום הוא ללא ספק "Degradation Rules", שמפגיש את אוסבורן עם Tony Iommi, חברו לשעבר ללהקת "Black Sabbath". למרות שאיומי לא קיבל קרדיט על כתיבת השיר, הוא ציין ל"רולינג סטון" שהוא כתב את הלחן לרצועה, אותה שלח לאוסבורן שהוסיף עליה מאוחר יותר את השירה. אוסבורן אמר למגזין Kerrang! ש- Taylor Hawkins מתופף ה- "Foo Fighters" נתן לו את הרעיון למילים (טיילור היה גם שותף לכתיבת שלושה משירי האלבום). השיר הזה הוא סוג של המנון מטאל עמוס ריפים, עם נגיעות Doom, שעושה הרבה כבוד לימי "Black Sabbath" תוך שמירה על אדג' מודרני. קולו של אוסבורן, ונגינת המפוחית שלו ​​(שהזכירה לנו מיד את "The Wizard" הקלאסי מאלבום הבכורה "Black Sabbath"), עדיין שומרים על האיכות שהפכה אותו לאייקון מטאל.


עוד אחד מהשיאים של האלבום שכולל שיתוף פעולה עם Tony Iommi הוא "No Escape from Now". השיר הזה לוכד בצורה מושלמת את העוצמה האפלה והאטמוספרית שהפכה את "Black Sabbath" לאגדה. ריפי הגיטרה האייקוניים והכבדים של איומי נמצאים בחזית השיר, ונותנים את הטון לשיר שנבנה אט אט ומתאר מסע מבשר רעות לעבר האבדון. השירה של אוסבורן ספוגה במלנכוליה מפחידה, כשהוא שר על גורל בלתי נמנע, ייאוש, ועל היותו לכוד במוחו של עצמו. קטע המעבר באמצע השיר לריף עוצמתי, כמעט קתרזי, מציג גם את אוסבורן וגם את Iommi בשיאם, מה שהופך את השיר הזה לאחת הרצועות האפיות של האלבום.


ההפקה, בראשותו של Andrew Watt (שהיה גם שותף להפקת "Ordinary Man" ומנגן כאן בגיטרות, בס, קלידים, תופים ושר קולות רקע), מלוטשת ומאוזנת. היא נותנת לכל כלי מרחב נשימה מספיק, תוך דגש על השירה של אוסבורן והקפדה שהיא תחדור כל חומת ריפים בצורה. המגע המודרני של וואט מוסיף ברק לאלבום הזה מבלי לדלל את המהות המטאלית הגולמית שלו.


לסיכום, "Patient Number 9" הוא יצירה מרשימה שמציגה את היכולת של אוסבורן להתפתח תוך שהוא נשאר נאמן לשורשים שלו. האלבום הזה חוגג את הקריירה הענפה שלו עם שורה ארוכה של מוזיקאים, עם קריצה לעבר אבל עם עין אחת פתוחה אל עבר העתיד. מעריצי אוזי הקלאסי ימצאו הרבה מה לאהוב באלבום הזה, בעוד שהמאזינים החדשים יעריכו בוודאי את שיתופי הפעולה המגוונים. אוסבורן אולי חושב על המוות שלו באלבום הזה, אבל עם "Patient Number 9", הוא גם מראה שהמורשת המוזיקלית שלו רחוקה עדיין מסיום.


להאזנה: Spotify, Apple Music


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page