האלבום "A Show of Hands", הוא אלבום ההופעה השלישי של "Rush", אשר שוחרר ב- 9 לינואר 1989.
כידוע, הטריו הקנדי עשה לו כבר למנהג לסכם כל ארבעה אלבומי אולפן באלבום הופעה אחד.
האלבום הזה מסכם את ארבעת האלבומים של הלהקה החל מ- Signals משנת 1982, דרך "Grace Under Pressure" משנת 1984, Power Windows משנת 1985 ועד ל- Hold Your Fire משנת 1987.
ארבעת האלבומים הללו משתייכים לתקופה האלקטרונית של "Rush", בה הסינתסייזר שלט בסאונד של הלהקה ביד רמה, ולפיכך מטבע הדברים מדובר באלבום שונה הן מבחינת הצליל והן מבחינת התוכן. אבל מי שיצפה ב- DVD ששחררה הלהקה במקביל להוצאת האלבום (שוחרר ב- 21 לפברואר 1989) יגלה שהשוני הזה התבטא גם בחזות החיצונית של חברי הלהקה, כמו גם בכלי הנגינה בהם הם עשו שימוש. הלבוש והתספורות היו תאמו את תקופה, מערכת המקלדות של Geddy Lee הורחבה באופן מהותי וסודרה בצורת "ר", ומערכת התופים של Neil Peart הוכפלה וכללה גם תופים אלקטרוניים.
ההופעה כוללת 14 שירים, כולם נלקחו מארבעת האלבומים המוזכרים ששוחררו בשנים 1982-1987, למעט "Witch Hunt" שנלקח מהאלבום "Moving Pictures" משנת 1981 ו- "Closer To The Heart" הלקוח מהאלבום "A Farewell To Kings" משנת 1977.
האלבום הופק, לראשונה, על-ידי חברי הלהקה באופן עצמאי וללא עזרה חיצונית. הגיטריסט Alex Lifeson סיפר כי הם לא היו שבעי רצון עם ההפקה הנקייה של אלבום ההופעה הקודם "Exit... Stage Left" וכי חשבו שהוא לא מעביר בצורה נאמנה את האופן בו הלהקה נשמעת על הבמה. הוא ציין שבאלבום הנוכחי הם ניסו להגיע לאיזון בין האופן שבו נשמע אלבום ההופעה הראשון "All the World's a Stage", אשר היה עם סאונד מחוספס ובוסרי, לבין הסאונד הנקי והמעובד שהיה באלבום "Exit... Stage Left", בו נעשה מאמץ להעדיף את הסאונד המדויק על האותנטיות.
דבר נוסף שחברי הלהקה ניסו לתקן באלבום ההופעה הזה, היא היקף ההתערבות של העריכה באולפן, בהשוואה לאלבום ההופעה הקודם. הלהקה ניסתה להקטין ככל שניתן את ה"תיקונים" שנערכו באולפן ולצמצם כמה שיותר את ההקלטות החוזרות שנועדו להחליף פקשושים כאלה ו/או אחרים בהקלטה ו/או בביצוע במהלך ההופעה. על-מנת להשיג את התוצאה הרצויה, חברי הלהקה קיבלו החלטה להקליט כמה שיותר הופעות במהלך הטור, בכדי שיוכלו לבחור מתוכם את הביצועים הטובים ביותר. עם זאת, המשימה התגלתה כלא פשוטה בכלל. בפני חברי הלהקה עמדו 40 שעות הקלטה, מתוכם היו צריכים לסנן ולבחור כשעה בלבד של חומר מוקלט. Geddy Lee סיפר שהשוני בין הביצועים של שיר מסוים היה כל-כך גדול, עד כי לעיתים אותו שיר שהוקלט עם אותו ציוד ומיקרופונים שמוקמו באותו מקום בדיוק, ובאותו אולם מופעים, לילה אחר לילה, נשמעו שונים באופן מהותי.
בסופו של דבר יותר ממחצית מהחומרים שנבחרו היו מההופעות האחרונות של סיבוב ההופעות שליווה את האלבום "Hold Your Fire", אשר נערכו בברמינגהאם, אנגליה. Geddy Lee סיפר שההופעות באנגליה היו בסיום סיבוב ההופעות, הלהקה הייתה משומנת ומסונכרנת להפליא, היא הרגישה משוחררת והתרגלה כבר למצלמות ולציוד ההקלטה, ולכן ניגנה באופן חופשי וספונטני יותר.
על אף שהופעות הלהקה אורכות מינימום של 130 דקות, הלהקה עשתה מאמץ לדחוס כמה שיותר שירים לדיסק אחד, מתוך מחשבה לא להעמיס על המעריצים רכישה של דיסק כפול. בנסיבות אלה היו לא מעט שירים שנוגנו בסיבובי ההופעות שמהם נבחרו השירים, ולא נכנסו בסופו של דבר לאלבום. יחד עם זאת, מי שיחזיק את גירסת ה- DVD של ההופעה ילמד שהסטליסט שלה לא רק ארוך יותר, אלא כולל שירים שלא נכללו בדיסק האודיו ולהיפך. באופן זה, השירים "Subdivisions", "Limelight", "Time Stand Still" ו- "Distant Early Warning" לא נכללו בגירסת הוידאו, אשר כללה קטעים נוספים שלא נכללו באלבום: "YYZ", "The Spirit of Radio", "Tom Sawyer", "Prime Mover "Territories והמחרוזת "2112 Overture"/"The Temples of Syrinx"/"La Villa Strangiato"/"In the Mood". כך יוצא, שמי שמחזיק את האלבום ואת ה- DVD קיבל תמונה פחות או יותר מלאה של הסטליסט שנוגן במהלך סיבובי ההופעות שבבסיס האלבום.
אפשר לומר שהאלבום הזה הינו מעין אלבום אוסף של להיטים מהשנים 1982-1987. הוא מסכם בצורה מקיפה ומדויקת תקופה מאוד משמעותית בחיי הלהקה, תקופה בה הסינתסייזרים שלטו על הגיטרות וה"אלקטרוני" התעלה על "האקוסטי". לאחר שחרורו של האלבום תקבל הלהקה החלטה מודעת לנטוש כמעט לחלוטין את הקלידים ולהיכנס לעשור הבא עם סאונד שונה ומעודכן.
להאזנה: Apple Music, Spotify.
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט