Slash feat. Myles Kennedy and the Conspirators - World On Fire
ב-15 בספטמבר 2014 יצא ברחבי העולם "World On Fire", אלבום הסולו השלישי של Slash והשני שהקליט עם Myles Kennedy and the Conspirators. למחרת יצא האלבום גם בצפון אמריקה.

שנתיים קודם לכן התברר ב-"Apocalyptic Love" שהחיבור בין הגיטרה של סלאש לקול של מיילס קנדי הוא הרבה יותר משיתוף פעולה זמני. טוד קרנס בבס וברנט פיץ בתופים השלימו הרכב שנשמע ומרגיש כמו להקה אמיתית. אחרי חודשים ארוכים על הבמות הם כבר הכירו היטב זה את זה, ולכן חלק מהרעיונות לאלבום הבא נולדו באופן טבעי במהלך סיבוב ההופעות.
על ההפקה הופקד הפעם מייקל בסקט, שהחליף את אריק ולנטיין והכיר היטב את קנדי מעבודתו עם להקת "Alter Bridge". בסקט העניק לאלבום צליל רחב וכבד יותר, ובעיקר נתן לכל ארבעת הנגנים מקום אמיתי בתמונה. סלאש נשאר במרכז, אבל הבס והתופים אינם רק ליווי, וקנדי נשמע כחלק מלהקה מגובשת ולא כזמר שהוזמן לשיר מעל ריפים מוכנים.
רוב האלבום הוקלט באולפני NRG בהוליווד, מתוך רצון לשמר את האנרגיה שההרכב צבר על הבמה. הבס והתופים נמצאים בקדמת המיקס, הגיטרות כבדות אך לא מלוטשות יתר על המידה, וקנדי נע בקלות בין קול מחוספס לצלילים הגבוהים המזוהים עמו. הלהקה אינה מנסה לרדוף אחרי הצליל האופנתי של 2014. היא פשוט מנגנת רוק כבד, בלוזי וישיר, עם ריפים גדולים וסולואים שמקבלים את הזמן שלהם.
השיר "World On Fire" פותח את האלבום בלי הקדמות מיותרות. הריף חד, הקצב דוהר והפזמון נועד להישמע היטב גם מול קהל של אלפים. המילים מתארות חיים בלי מעצורים, אבל בתוך החגיגה מסתתרת גם תחושה שהכול עלול לצאת משליטה. הסולו של סלאש ממשיך את התנופה של השיר ואינו עוצר אותה. הסינגל הגיע למקום הראשון במצעד Mainstream Rock של Billboard והפך במהירות לחלק קבוע מהופעות ההרכב.
השיר "Shadow Life" מכניס לאלבום אווירה אפלה יותר, עם ריף זוחל ומילים על אדם שחי לצד מישהו אך מגלה שאינו מכיר אותו באמת. "Automatic Overdrive" מחזיר מיד את הקצב, ואילו "Wicked Stone" הוא אחד השירים הבולטים באלבום. הוא מתחיל בכבדות, נעשה מאיים ככל שהוא מתקדם ומגיע לסולו ארוך שבו סלאש בונה רעיון אחר רעיון, במקום להסתפק במפגן מהירות.
השיר "30 Years To Life" מספר על החלטה אחת שמחירה חיים שלמים, על רקע גרוב מלוכלך עם ניחוח דרומי. קנדי נשמע בו כועס ומלא חרטה בעת ובעונה אחת, והלהקה עוברת בין החלקים בלי לאבד את הכובד. אחריו מגיע "Bent To Fly", הבלדה הגדולה של האלבום. קנדי כתב אותה בעקבות הפרידה מאמו לפני שיצא לדרך, והמאבק בין הרצון להישאר לבין הצורך לעזוב מורגש בכל מילה. הגיטרה האקוסטית והעלייה ההדרגתית בעוצמה מכינות היטב את הקרקע לסולו, שמגיע בדיוק ברגע הנכון.
השיר "Stone Blind" מחזיר את הלהקה לרוק בלוזי וכבד, ו-"Too Far Gone" ממשיך קדימה עם אחד הפזמונים הישירים באלבום. "Beneath The Savage Sun", לעומתם, הוא שיר אפל ושאפתני יותר. קנדי כתב את המילים לאחר שצפה בתיעוד של ציד פילים ושל הסחר בשנהב, והכעס שלו עובר היטב גם בלי להכיר את הסיפור שמאחוריהן. סלאש מוסיף שכבה אחר שכבה, עד שהשיר מקבל ממדים כמעט קולנועיים.
ככל שהאלבום מתקדם, גם החיסרון העיקרי שלו נעשה ברור. 17 שירים שנפרשים על פני יותר משעה ורבע הם מעט יותר ממה שהחומר דורש. "Withered Delilah" ו-"Dirty Girl" מציעים ריפים טובים, אבל בתוך רצף ארוך כל כך קשה לכל שיר לקבל את תשומת הלב הראויה לו. דווקא "Battleground" מרוויח מהורדת הקצב: האווירה מהורהרת יותר, והגיטרה משאירה מרווחים במקום למלא כל שנייה.
השיר "The Dissident" הוא קטע מהיר ומרדני עם נגיעה של פאנק. "Safari Inn" הוא קטע אינסטרומנטלי צבעוני שמחזיר את סלאש אל הבלוז ואל הרוק של שנות השבעים. את האלבום חותם "The Unholy", אחד השירים הכבדים והלא נעימים בו במובן הטוב של המילה. הוא עוסק בהתעללות ובהשתקה מצד מוסדות דתיים, ולכן גם הנגינה אינה מציעה סיום חגיגי או מנחם. האלבום מסתיים כשהמתח עדיין באוויר.
את העטיפה יצר האמן רון אינגליש (Ron English), והיא מתאימה היטב למוזיקה: צבעונית, עמוסה, פרובוקטיבית ומלאה בדמויות שחוגגות בזמן שהעולם סביבן בוער. היא אינה מנסה להיות נעימה לעין. זו תמונה גרוטסקית של חברה שמכורה לצריכה, לבידור ולעודף. כמו האלבום עצמו, גם העטיפה מרשימה בזכות העומס שלה, ולעיתים גם סובלת ממנו.
עם יציאתו נכנס "World On Fire" למקום העשירי במצעד Billboard 200, למקום השביעי בבריטניה ולמקום הרביעי בקנדה. בהמשך זכה האלבום למעמד כסף בבריטניה. ההישג החשוב יותר היה מקצועי: הוא קיבע את ההרכב כלהקה יציבה, ולא כפרויקט של סלאש עם זמר אורח ונגני ליווי. השותפות הזאת המשיכה גם באלבומים הבאים ובסיבובי הופעות ברחבי העולם.
האלבום היה יוצא נשכר מעריכה קפדנית יותר וממספר שירים קטן יותר. למרות זאת, ברגעים הטובים שלו קשה שלא להיסחף אחר האנרגיה של הלהקה. "World On Fire" מתעד ארבעה מוזיקאים שכבר מכירים זה את זה היטב ויודעים מתי לדחוף קדימה ומתי להשאיר מקום לגיטרה או לקול. הוא אינו ממציא מחדש את הרוק הכבד, אבל מנגן אותו בתשוקה, בביטחון ובכמות נדיבה מאוד של אש.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל





תגובות