The Beatles - Rubber Soul
- FaceOff - עימות חזיתי

- לפני 3 ימים
- זמן קריאה 5 דקות
עודכן: לפני יום 1
עם “Rubber Soul” "הביטלס" לא הוציאה עוד סתם אלבום, היא הגדירה מחדש מהו "אלבום" בכלל. “Rubber Soul” הוא לא רק אוסף של שירים, הוא הרגע שבו "הביטלס" עיצבו מחדש את גבולות הרוק והעלו את המוזיקה הפופולרית לדרגה של אמנות. הוא נוצר מתוך שילוב נועז של סאונדים חדשים, טכניקות הקלטה מיוחדות, עומק רגשי ונכונות ללכת הכי רחוק ולהתנסות. אלבום שסלל את הדרך לעולמות המהפכניים של האלבומים הבאים “Revolver” ו- “Sgt. Pepper”.
קבלו 50 עובדות מעניינות על “Rubber Soul”, האלבום השישי של "The Beatles":

האלבום “Rubber Soul” יצא ב- 3 בדצמבר 1965 בבריטניה וב- 6 בדצמבר 1965 בארצות הברית.
הוא היה האלבום השישי של "The Beatles" בתוך פחות משנתיים.
הוא הוקלט בתוך ארבעה שבועות בלבד, באולפני EMI בלונדון, כחודשיים לאחר שחרורו של האלבום. הלהקה עבדה לילות ארוכים ובקרים מוקדמים כדי להספיק ולכתוב ולהקליט 14 שירים, לפני תקופת החגים. למרות הלחץ, הם הצליחו לכתוב חלק מהיצירות החדשנית ביותר שלהם, תוך הצגת יכולות אולפן מדהימות.
מהאלבום לא יצאו סינגלים בבריטניה, מה שהדגיש את המעבר של הלהקה לחשיבה על אלבום כיצירה שלמה.
האלבום הגיע למקום הראשון בבריטניה ובארה״ב ומכר למעלה מ- 8 מיליון עותקים.
ישנן כמה גרסאות למקור שם האלבום. הראשונה טוענת שהוא נובע מהביטוי ההומוריסטי “plastic soul” בו השתמש John Lennon, והתייחס למוזיקאים לבנים שמחקים מוזיקת סול שחורה. לפי גרסה אחרת Paul McCartney הציע את השם לאחר ששמע מוזיקאי אמריקאי מתאר את השירה של מיק ג’אגר כ- “plastic soul”. גרסה שלישית טוענת שהלהקה ניסתה להגיע לסאונד אורגני באולפן, ללא שימוש באפקטים אלקטרוניים.
האלבום סימן את המעבר של "The Beatles" מלהיטי פופ קצרים וקליטים לכתיבה בוגרת ומורכבת.
ההשפעה של Bob Dylan דחפה את John Lennon ואת Paul McCartney לכתיבה אישית ועמוקה יותר. הם כתבו יותר ויותר בנפרד, למרות שהמשיכו לתת קרדיט משותף לשירים.
האלבום משלב אלמנטים חזקים של פולק-רוק בהשראת Bob Dylan ו- "The Byrds".
באלבום הזה המוזיקה ההודית נכנסת לראשונה לפופ המערבי, כש- George Harrison מנגן בו בסיטאר לראשונה.
הנגינה של Paul McCartney בבס הפכה כאן למלודית ומובילה הרבה יותר לאורך האלבום כולו.
רינגו סטאר הרחיב את קשת כלי ההקשה שלו עם מרקאס, טמבורין וטקסטורות קצביות עדינות.
הלהקה השתמשה כאן בהרמוניום במספר שירים, מה שהוסיף צבע חדש לסאונד שלהם.
ההרמוניות התלת-קוליות של פול, רינגו וג'ורג' הפכו כאן למורכבות וצפופות יותר מבעבר.
האריסון תרם לאלבום שני שירים והחל לבסס את עצמו ככותב משמעותי.
המפיק ג׳ורג׳ מרטין עודד ודחף את "הביטלס" להתנסויות חדשות שהרחיבו את היצירתיות של הלהקה באולפן.
תמונת העטיפה שצילם Robert Freeman נמתחה בטעות והתעוותה, אבל הלהקה אהבה את התוצאה. זהו האלבום הראשון של הלהקה שבו לא הופיע שם הלהקה על העטיפה.
הגרסה הבריטית של האלבום כוללת 14 שירים, בעוד שבארה״ב שינו את הסדר והסירו מספר שירים. חברת Capitol שהוציאה את האלבום בארה"ב ניסתה להעניק לו גוון פולק-רוק.
לטענת Brian Wilson האלבום היווה השראה ליצירת אלבום המופת “Pet Sounds” של "The Beach Boys". גם The Rolling Stones", "The Byrds", Bob Dylan" ורבות מלהקות הפולק-רוק האמריקאיות הושפעו ממנו ישירות.
האלבום פתח do את הדלת לפסיכדליה ולאלבומים קונספטואליים.
מבקרים מדרגים אותו באופן עקבי כאחד האלבומים המשפיעים ביותר שנעשו אי-פעם.
השיר "Drive My Car" נכתב בידי Paul McCartney, עם תרומה של John Lennon למילים. George Harrison הציע את ריף הגיטרה-בס ואת ליין הבס בהשראת גרסתו של Otis Redding לשיר “Respect”. זהו אחד השירים היחידים של הלהקה שבהם הריף נוצר לפני המלודיה הווקאלית.
לנון ומקרטני הקליטו את קולותיהם בשיר מול אותו מיקרופון, כדי ליצור את המתח הטבעי שבהרמוניות שיצרו.
מקרטני היה זה שניגן את חלקי הפסנתר ואת סולו הסלייד גיטר בשיר.
השיר "Norwegian Wood (This Bird Has Flown)" הוא השיר הראשון בפופ המערבי בו נעשה שימוש בסיטאר. הוא משקף את הרומנים שניהל John Lennon, כש- Paul McCartney מציע את הסיום האפל.
הסיטאר של George Harrison בשיר הוקלט כשהוא יושב על הרצפה, תוך אלתור של מיקום המיקרופונים. הוא הוקלט במהירות. ללהקה נדרשו רק שני טייקים מלאים כדי להוציא את הגרסה הסופית.
ב- "You Won’t See Me" מופיע תו אורגן מתמשך לכל אורך השיר. הוא בוצע על-ידי Mal Evans מנהל ההופעות של הלהקה, מפני שלחברי הלהקה נדרשו לשתי ידיים פנויות לנגינה.
השיר הוקלט בסיומו של סשן בן 13 שעות - יום העבודה הארוך ביותר של הלהקה באולפן עד אז.
השיר "Nowhere Man" היה השיר הראשון של "The Beatles" שבו השתמשו בגיטרות Fender Stratocaster זהות, מה שיצר סאונד אחיד ומנצנץ.
ההרמוניות המשולשות בשיר עורבבו באופן שידמה את "השמש הקליפורנית" של "The Beach Boys".
השיר "Think For Yourself" כולל סאונד נדיר של fuzz bass משנת 1965, שנוגן על-ידי מקרטני. הוא הקליט גם את ליין הבס המעובד וגם את הליין הנקי, והם עורבבו כמו שתי גיטרות.
בשיר "The Word" רינגו מנגן תיפוף ייחודי של "backward fills", כאשר ההדגשה מגיעה לפני הפעימה במקום אחריה.
גרסאות מוקדמות של "Michelle" כללו מלמולים חסרי משמעות במקום צרפתית. השורות בצרפתית נוספו לבסוף בעזרת חברו של מקרטני מבית הספר לאמנות. השיר זכה בפרס “שיר השנה” בגראמי.
סולו הגיטרה של האריסון בשיר הוקלט עם מינימום של ויברטו כדי לחקות את הסאונד היבש של "מוזיקת בית קפה צרפתית".
השיר "What Goes On" הוא השיר היחיד של "The Beatles" עם קרדיט Lennon–McCartney–Starkey. רינגו כתב חלק ממנו עוד לפני שהצטרף ללהקה.
השיר "Girl" משתמש בסולמות מוזיקליים בהשפעת מוזיקה יוונית ובנשימות מודגשות כאלמנט קצבי.
הגיטרה האקוסטית בשיר הוקלטה פעמיים, בכוונה שלא בסנכרון מלא, כדי לדמות את הסאונד של להקות בוזוקי יווניות.
השיר "I’m Looking Through You" לא כלל במקור פזמון. הוא נוסף מאוחר יותר. מקרטני כתב אותו אחרי ריב גדול עם ג׳יין אשר.
השיר "In My Life" הוא אחד השירים האוטוביוגרפיים הראשונים של לנון. הוא כולל סולו פסנתר של ג׳ורג׳ מרטין שהושמע במהירות כפולה, כדי לקבל צליל דמוי צ’מבלו, לאחר שלנון ביקש ממנו משהו “בסגנון באך”.
מקרטני טען שהלחן של השיר הושפע מ- “The Tracks Of My Tears” של "Smokey Robinson & the Miracles".
לשיר לא היה במקור קטע אינסטרומנטלי. לנון השאיר את החלל ריק כי הוא לא ידע מה מתאים שם.
השיר "Wait" הוקלט במקור עבור האלבום “Help!”ונעשה בו שימוש כאן כדי להשלים את האלבום.
השיר "If I Needed Someone" נכתב על-ידי George Harrison בהשראת סאונד גיטרת ה- Rickenbacker בעלת 12 המיתרים של "The Byrds". האריסון אמר שכתב אותו עבור פטי בויד.
לנון אמר כי הוא לא אוהב את הטון הקנאי של "Run For Your Life". הוא קרא לו אחד השירים הגרועים ביותר שכתב. השורה "I'd rather see you dead, little girl" נלקחה משירו של אלביס פרסלי "Baby Let’s Play House".
האריסון הקליט שתי גיטרות שונות בשיר. אחת בכוונון סטנדרטי ואחת בסלייד, כדי ליצור תחושת מתח תחת המקצב העליז.
בשנת 1978 דורג האלבום “Rubber Soul” במקום החמישי ברשימתPaul Gambaccini’s Critic’s Choice: Top 200 Albums.
במהדורה הראשונה של "All Time Top 1000 Albums של Colin Larkin" משנת 1994, הוא דורג במקום העשירי.
ערוץ VH1 דירג את “Rubber Soul” במקום השישי ברשימת האלבומים הגדולים בכל הזמנים, משנת 2001.
האלבום מופיע גם ברשימת “500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים” של Rolling Stone שם דורג במקום החמישי הן בשנת 2003 והן ברשימה המעודכנת משנת 2012.
בשנת 2000 הוכנס האלבום ל- "Grammy Hall of Fame" כהכרה על חשיבותו ההיסטורית.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל













תגובות