ב- 9 ליוני 2015 יצא לאור "Cauterize", אלבום הסולו השני של "Tremonti".
אם באלבום "All I Was" סיפרנו לכם כיצד Mark Tremonti בקע מן הביצה כדי לצאת לדרך עצמאית משלו, אך הגוזל שבקע מן הביצה התגלה כ"דינוזאור", אז הדינוזאור הזה גדל והפך היום ל- T-Rex אימתני המאיים על כל "עולם היורה".
אם חשבתם שבאלבום הבכורה "All I Was" טרמונטי הוציא את כל האגרסיות שלו עם חומרים שלא התאימו לקו המוזיקלי של "Alter Bridge" ו- "Creed", אז באלבום הזה הוא לוקח את זה צעד אחד קדימה ומשחרר החוצה אנרגיה אטומית שחורכת ושורפת את כל מה שנקרה בדרכה. טרמונטי פשוט משחרר כאן כל רסן ומנסר את נשמתו לתוך האלבום.
אי אפשר לטעות, כל מי שיאזין לאלבום הזה ישמע את ההשפעות של טרמונטי מעולם הת'ראש מטאל ובעיקר מהלהקות "Metallica" ו"Testament" עליהן גדל. אבל לא רק, הצלחנו להבחין כאן גם בהשפעות של "Pantera" ואפילו של "Gojira", הצעירה שבחבורה. לא מאמינים? האזינו לגיטרה של טרמונטי החל מדקה 1:00 בשיר הפתיחה "Radical Change".
אבל זה לא הכל. טרמונטי מתחיל לגבש באלבום הזה את הנוסחא האלמותית שלו, את ה- DNA הפרטי של ההרכב האישי שלו. הפורמולה הייחודית של טרמונטי ממזגת בין ת'ראש מטאל מודרני למלודיה. אם תאזינו לשירים שלו, בעיקר החל מהאלבום הזה, בוודאי תצליחו לזהות מספר מרכיבים בולטים שמאפיינים את רובם. הם בדרך כלל יתחילו עם ריפים אכזריים של "ספיד" ואפילו ת'ראש מטאל, טרמונטי ימזוג מעליהם את המלודיה הייחודית שלו ואז יצבע אותם עם מקצבים מורכבים והרבה דינמיקה, במעבר מקטעים מאוד מהירים לקצבי "מיד-פייס" וחוזר חלילה. הוא ייקח את המאזין אל תוך עין הסערה, מאוחר יותר ישלוף אותו החוצה משם לאזור רגוע יותר, ואז, ללא כל אזהרה מוקדמת, הוא יזרוק את המאזין חזרה אל הסערה הטרופית המשתוללת ויותיר אותו שם חשוף, ללא הגנה, בלי שום מצוף או חבל הצלה.
בכדי לבצע את זממו, טרמונטי מאגד סביבו חבורה קשוחה ומאיימת לא פחות מ"המנסר מטקסס" (הוא לא באמת), בכבודו ובעצמו. באלבום הזה מתגבש השלד של ההרכב שילווה אותו גם באלבומים הבאים, הכולל את Eric Friedman שאחראי על הבס וגיטרת הקצב ואת Garrett Whitlock על התופים, שניהם מלהקת "Submersed" שהתפרקה בשנת 2008, כאשר הפעם מצטרף להרכב Wolfgang Van Halen כחבר קבוע ומחליפו של הבסיסט Brian Marshall.
האלבום הזה הוא החלק הראשון מתוך שני אלבומים שהוקלטו יחד באותם סשנים. טרמונטי שהקליט בסשנים מספיק חומרים לשני אלבומים, לא רצה להוציא אלבום כפול ולכן הוא בחר לשחרר שני אלבומים מאוזנים בדינמיקה, בכמות השירים ובמבנה שלהם, כאשר האלבום "Dust" יוצא לאור שנה לאחר מכן, בשנת 2016.
את ההשפעות על טרמונטי ניתן להרגיש כבר בקטע הפתיחה "Radical Change". המקצב הת'ראשי המהיר נשמע כמו ריף ש"מטאליקה" הותירה על שולחן העריכה באחד מאלבומיה. טרמונטי מעולם לא הסתיר את ההשפעה של הלהקה עליו ותמיד ציין שנהג לנגן ריפים שלהם במשך שעות כדי להתחזק בנגינה. "Flying Monkeys" לוקח את זה לכיוון קצת אחר, כבד ו"עייף" יחסית לשיר הפתיחה וכאשר טרמונטי שר “I’m inclined to take my time, I’ll take this to the grave…” אפשר להבין מדוע הוא בחר להישען כאן דווקא על השפעות Doom. אנחנו חוזרים לת'ראש העצבני והמהיר עם שיר הנושא "Cauterize" וכשאנחנו מגיעים לפזמון האיטי והקליט הכל כבר ברור, הנוסחא של טרמונטי עובדת מצוין. כשאנחנו מתקרבים לסיום השיר הגיטרה של טרמונטי והבס של וולפגנג משרים עלינו אווירת רגועה וממש כמו בעטיפה של האלבום כאילו צרותיו של Mark Tremonti שקעו יחד עם השמש השוקעת. "Arm Yourself", חוזר שוב למתקפת הת'ראש הברוטלית עם גיטרה תזזיתית וחבטות תופים שנשמעות כמו מכונות ירייה, אז יאללה תקשיבו לטרמונטי, "תתחמשו" "כי היום זה ייגמר...". "Dark Trip" מעביר אותנו לאווירה מלודית ומלנכולית יותר, המתאימה היטב למילים. שיר מלא בהרמוניות מצוינות שמזכירה לנו קצת את ימי "Creed" בשילוב עם נגיעות בלוז בקטעי הסולו. "Another Heart" היה הסינגל הראשון ששוחרר מהאלבום, וניתן גם להבין למה. הוא מציג את כל הצדדים החזקים של טרמונטי, ריפים מטאלים, מלודיה טובה, פזמון קליט וסולו גיטרה מצוין, שנועדו לשווק את טרמונטי להמונים. "Fall Again" מחזיר אותנו לרגעים הרכים יותר של טרמונטי, איזה קול צלול, איזה מנעד, איזה דיוק בשירה, פשוט לא יאומן שבמשך שנים הוא הסתתר מאחורי הגיטרה והסתפק ברוב המקרים בביצוע קולות רקע בלבד. "Tie the Noose" הוא עוד שיר נועז, אגרוף לפנים, שנכתב על המהומות שהתרחשו בפרגוסון, מיזורי, בעקבות הריגתו של הנער Michael Brown על-ידי שוטר. "Sympathy" מציג את הייחודיות של טרמונטי בנוף המטאלי. בעוד שמילות השירים של הרכבי מטאל רבים מביעות כעס ומחאה, טרמונטי יוצק לשירים שלו, לא פעם, תכנים עם מסר של תקווה. האלבום מסתיים עם "Providence" שהינו אחד השירים המרגשים שמוכיח שוב שהמוזיקה של טרמונטי מצד אחד יכולה להיות בועטת ונושכת, ומצד שני קליטה ונגישה יותר, גם עבור אלה שזקוקים למסר חיובי.
להאזנה: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט