Tremonti - Cauterize
- FaceOff - עימות חזיתי
- 8 ביוני
- זמן קריאה 3 דקות
ב- 9 ליוני 2015 יצא לאור "Cauterize", אלבום הסולו השני של "Tremonti".
אם באלבום "All I Was" סיפרנו לכם כיצד Mark Tremonti בקע מן הביצה כדי לצאת לדרך עצמאית משלו, אך הגוזל שבקע מן הביצה התגלה כ"דינוזאור", אז הדינוזאור הזה גדל והפך היום ל- T-Rex אימתני המאיים על כל "עולם היורה".
אם חשבתם שבאלבום הבכורה "All I Was" טרמונטי הוציא את כל האגרסיות שלו עם חומרים שלא התאימו לקו המוזיקלי של "Alter Bridge" ו- "Creed", אז באלבום הזה הוא לוקח את זה צעד אחד קדימה ומשחרר החוצה אנרגיה אטומית שחורכת ושורפת את כל מה שנקרה בדרכה. טרמונטי פשוט משחרר כאן כל רסן ומנסר את נשמתו לתוך האלבום.
אי אפשר לטעות, כל מי שיאזין לאלבום הזה ישמע את ההשפעות של טרמונטי מעולם הת'ראש מטאל ובעיקר מהלהקות "Metallica" ו"Testament" עליהן גדל. אבל לא רק, הצלחנו להבחין כאן גם בהשפעות של "Pantera" ואפילו של "Gojira", הצעירה שבחבורה. לא מאמינים? האזינו לגיטרה של טרמונטי החל מדקה 1:00 בשיר הפתיחה "Radical Change".
אבל זה לא הכל. טרמונטי מתחיל לגבש באלבום הזה את הנוסחא האלמותית שלו, את ה- DNA הפרטי של ההרכב האישי שלו. הפורמולה הייחודית של טרמונטי ממזגת בין ת'ראש מטאל מודרני למלודיה. אם תאזינו לשירים שלו, בעיקר החל מהאלבום הזה, בוודאי תצליחו לזהות מספר מרכיבים בולטים שמאפיינים את רובם. הם בדרך כלל יתחילו עם ריפים אכזריים של "ספיד" ואפילו ת'ראש מטאל, טרמונטי ימזוג מעליהם את המלודיה הייחודית שלו ואז יצבע אותם עם מקצבים מורכבים והרבה דינמיקה, במעבר מקטעים מאוד מהירים לקצבי "מיד-פייס" וחוזר חלילה. הוא ייקח את המאזין אל תוך עין הסערה, מאוחר יותר ישלוף אותו החוצה משם לאזור רגוע יותר, ואז, ללא כל אזהרה מוקדמת, הוא יזרוק את המאזין חזרה אל הסערה הטרופית המשתוללת ויותיר אותו שם חשוף, ללא הגנה, בלי שום מצוף או חבל הצלה.
בכדי לבצע את זממו, טרמונטי מאגד סביבו חבורה קשוחה ומאיימת לא פחות מ"המנסר מטקסס" (הוא לא באמת), בכבודו ובעצמו. באלבום הזה מתגבש השלד של ההרכב שילווה אותו גם באלבומים הבאים, הכולל את Eric Friedman שאחראי על הבס וגיטרת הקצב ואת Garrett Whitlock על התופים, שניהם מלהקת "Submersed" שהתפרקה בשנת 2008, כאשר הפעם מצטרף להרכב Wolfgang Van Halen כחבר קבוע ומחליפו של הבסיסט Brian Marshall.
האלבום הזה הוא החלק הראשון מתוך שני אלבומים שהוקלטו יחד באותם סשנים. טרמונטי שהקליט בסשנים מספיק חומרים לשני אלבומים, לא רצה להוציא אלבום כפול ולכן הוא בחר לשחרר שני אלבומים מאוזנים בדינמיקה, בכמות השירים ובמבנה שלהם, כאשר האלבום "Dust" יוצא לאור שנה לאחר מכן, בשנת 2016.
את ההשפעות על טרמונטי ניתן להרגיש כבר בקטע הפתיחה "Radical Change". המקצב הת'ראשי המהיר נשמע כמו ריף ש"מטאליקה" השאירה על שולחן העריכה באחד מאלבומיה. טרמונטי מעולם לא הסתיר את ההשפעה של הלהקה עליו – הוא נהג לנגן את הריפים שלהם במשך שעות, רק כדי להתחזק בנגינה.
השיר "Flying Monkeys" לוקח את זה לכיוון קצת אחר – כבד, איטי ו"עייף" יחסית לשיר הפתיחה. כשטרמונטי שר “I’m inclined to take my time, I’ll take this to the grave…”, ברור מדוע הוא נשען כאן על השפעות Doom מובהקות.
השיר "Cauterize" מחזיר אותנו לת'ראש העצבני והמהיר, וכשמגיע הפזמון האיטי והקליט – הכול כבר ברור. הנוסחה של טרמונטי פשוט עובדת. לקראת סיום השיר, הגיטרה של טרמונטי והבס של וולפגנג משרים עלינו תחושת רוגע. כמו בעטיפת האלבום, נדמה שצרותיו של Mark Tremonti שוקעות יחד עם השמש.
השיר "Arm Yourself" מחזיר אותנו למתקפת הת'ראש הברוטלית – עם גיטרה תזזיתית וחבטות תופים שנשמעות כמו ירי ממכונות. אז תקשיבו לטרמונטי – "תתחמשו, כי היום זה ייגמר..."
השיר "Dark Trip" מעביר אותנו לאווירה מלודית ומלנכולית יותר, שמתאימה היטב למילים. שיר מלא בהרמוניות מצוינות שמזכירות את ימי "Creed", בשילוב נגיעות בלוזיות בקטעי הסולו.
השיר "Another Heart" היה הסינגל הראשון ששוחרר מהאלבום – ובצדק. הוא מציג את כל הצדדים החזקים של טרמונטי: ריפים מטאליים, מלודיה ממכרת, פזמון קליט וסולו גיטרה מצוין. שיר שנועד לשווק את טרמונטי להמונים – ובענק.
השיר "Fall Again" מחזיר אותנו לרגעים הרכים של טרמונטי. איזה קול צלול, איזה מנעד, איזו שליטה בשירה. פשוט לא ייאמן שבמשך שנים הוא הסתפק בקולות רקע והסתתר מאחורי הגיטרה.
השיר "Tie the Noose" הוא אגרוף בפנים. שיר נועז שנכתב על רקע המהומות בפרגוסון, מיזורי – לאחר הריגתו של הנער מייקל בראון בידי שוטר. זעקה פוליטית בתוך ים של דיסטורשן.
השיר "Sympathy" חושף את הייחוד של טרמונטי בנוף המטאלי. בזמן שלהקות מטאל רבות שופכות כעס ומחאה, טרמונטי שוזר בשיריו לא פעם מסר של תקווה. עוצמה עדינה שמגיעה ישר ללב.
האלבום נחתם עם השיר "Providence" – אחד השירים המרגשים באלבום. הוא מוכיח שוב שהמוזיקה של טרמונטי יודעת לבעוט ולנשוך, אבל גם להישמע נגישה, קליטה ומלאת משמעות – במיוחד עבור מי שמחפש מסר חיובי בתוך הסערה.
להאזנה לאלבום ב: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות