הוא קשוח, הוא מוכשר והוא מולטי אינסטרומנטאליסט מקומי, קבלו את אסף אמדורסקי !! תמונה: מיכאל טופיול 1. הוא בנו של הזמר בני אמדורסקי, הוא נולד ב-30 לינואר 1971, גדל בתל אביב ובכיתה י"א נשר מבית הספר ולא השלים בגרות וזאת על מנת להתמקד במוזיקה. 2. הוא החל את הקריירה המוזיקלית שלו בסוף שנות ה-80 בלהקת "תערובת אסקוט". אמדורסקי היה הסולן והגיטריסט לצד הבסיסט עמיר "ג'נגו" רוסיאנו והמתופף ירמי קפלן. 3. ההרכב הוציא בשנת 1991 אלבום אחד שנשא את שמו וזכה לביקורות טובות ולהשמעות רבות ברדיו. אמדורסקי כתב והלחין את רוב שירי האלבום יחד עם ג'נגו. לאחר יציאת האלבום התפרקה הלהקה וחבריה יצאו לקריירות סולו. 4. בשנת 1994 הוציא אמדורסקי את אלבום הסולו הראשון שלו, שנשא את שמו. לאלבום היה צליל רוקיסטי עם נגיעות של ג'אז ומוזיקה אלקטרונית. בשירה, בנגינה ובכתיבה באלבום השתתפו מוזיקאים ישראליים צעירים בולטים – קרני פוסטל, זוהר פרסקו, אמיר צורף, ורד קלפטר, עמיר רוסיאנו, חברי להקת רעש ועוד. בין השירים המפורסמים באלבום היו "יקירתי", "אהבה חדשה", ו- "רבים הימים". 5. בשנת 1995 הוא הוציא את אלבום הסולו השני, שגם הוא נקרא על שמו ואופיין בצליל אחיד ורגוע וזכה לביקורות טובות. בין השירים הבולטים באלבום "השמים הכחולים", ו- "הוא האמין לה". 6. בשנת 1999 הוא הוציא את אלבום הסולו השלישי "מנועים שקטים". האלבום היה אלקטרוני יותר מקודמיו וזכה לביקורות משבחות וכן להצלחה מסחרית. בין השירים הבולטים באלבום "15 דקות", "רוך וקושי", "במערבולת" ו- "חלום כהה" הכולל הקלטת קולה של ענבל פרלמוטר . 7. באותה שנה הקליטה להקת "קרח תשע" את הסינגל האחרון שלה בשם "אסף אמדורסקי", אותו נהג אמדורסקי לשלב בסיבוב ההופעות של האלבום. 8. בשנת 2003 הוא הפיק, עיבד וניהל אמנותית את אלבום הקאמבק של הזמר אריק סיני "נאהב עד שנמות". 9. עוד באותה שנה הוציא אמדורסקי את גרסאותיו לשירי שלמה ארצי באוסף הכפול "שירי אהבה שלי". 10. בשנת 2005 הוציא אמדורסקי את האלבום "קדימה אחורה". אלבום כפול ובו הוא מעניק פרשנות עדכנית לשירים ישראלים שאהב משנות ה-80. את האלבום הוא הפיק ביחד עם הראפר "פושטק". 11. בשנת 2008 הוציא אמדורסקי את האלבום הסולו הרביעי "הרי את". בין השירים המפורסמים באלבום היו "רכבת לצפון", "גולשים" ו"בראשית". האלבום הופץ גם במהדורה כפולה עם חמישה שירים נוספים, ואף הגיע למעמד אלבום זהב. 12. בשנת 2009 השיק אמדורסקי את המופע "שרים הדודאים", בו הוא וישראל גוריון מבצעים משירי צמד הדודאים, כאשר אמדורסקי מחליף את אביו המנוח, בני אמדורסקי. 13. בשנת 2011 הוציא אמדורסקי את אלבום הסולו החמישי "צד א'". הסינגל הראשון שקדם לו היה "איפה את היום". הסינגל השני מהאלבום היה "זוג משמיים". האלבום נפתח בשיר "הרחובות ממריאים לאט", לפי מילים של דוד אבידן. 14. בשנת 2013 יצא האלבום "שרים הדודאים" שלווה במסע הופעות. האלבום כלל 18 שירים שהוקלטו ברובם בעבר על ידי צמד הדודאים וכן שירים שהוקלטו לראשונה על ידי אסף אמדורסקי וגוריון. בהקלטות השתתפו בין השאר מתי גוריון (בנו של ישראל גוריון), אהובה עוזרי, חבורות זמר ואנסמבל כלי פריטה שפיה. 15. בשנת 2016 הצטרף אמדורסקי לפאנל השופטים של העונה הרביעית של "הכוכב הבא לאירוויזיון" שבה הוא משתתף עד היום. 16. עוד באותה שנה יצא אלבום הסולו השישי של אמדורסקי "פה". האלבום מורכב מחומרים שונים שאמדורסקי אסף לאורך השנים ואיתם הוא התנסה בסגנונות וכלים שונים. את האלבום הזה שחרר אמדוסקי בעזרת מימון המונים. 17. שנה לאחר מכן יצא אלבומו של יהלי סובול "ריצות ארוכות" אותו הפיק ועיבד אמדורסקי וכן ניגן על תופים ובס. 18. אמדורסקי המשיך לתפוס את מקומו של אביו ובשנת 2018 יצא אלבום נוסף משותף לאמדורסקי וישראל גוריון, המהווה המשך לאלבום "שרים הדודאים". באלבום זה שמתאפיין בהפקה עשירה יותר, התארחו מוזיקאים כמו יהודה פוליקר, יהודית רביץ ומארינה מקסימיליאן. 19. בשנת 2021 שחרר אסף את האלבום "MEFORAK: Remixes" המורכב מ-11 רצועות המעניקות פרשנות שונה ועדכנית לשירים שהקליט לאורך השנים. באלבום השתתפו: רונה קינן, red axes, רייסקינדר, אבישג כהן רודריגז, יותם אבני ועוד. 20. באוגוסט 2021 הוא הוציא את האלבום "432", המורכב מ-8 שירים אותם כתב והלחין על חוף מבודד בסיני. גם עטיפת האלבום עיצב אסף. 5 הציורים שמופיעים בעטיפת התקליט נמכרו ונתרמו לעמותת בית השנטי. 21. אמדורסקי השתתף גם בהפקות פסי קול של סרטים. הוא הלחין והקליט מוזיקה לסרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה. בין השאר ל...״אהבה קולומביאנית״, ״איים אבודים״, ״תרצה אתר - ציפור בחדר״, ״דרייבר״ ו- "האסונות של נינה". 22. הוא גם שיתף פעולה עם אמנים רבים ושונים כמו: שולי רנד, שלום חנוך, ברי סחרוף , אביב גפן , דניאלה פיק ועוד רבים אחרים. להאזנה לאלבום האולפן "432" ב: Spotify , Apple Music להאזנה לפליליסט משיריו שערכנו במיוחד עבורכם "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

ב- 30 לינואר 1973 ערכה "KISS" את הופעתה הראשונה אי פעם. (Photo: kissonline.com) ההופעה נערכה במועדון קטן בקווינס, נ יו יורק בשם "Popcorn Club". זו היתה הפעם הראשונה אי פעם בה הרביעיה המונה את Paul Stanley , Gene Simmons , Peter Criss ו- Ace Frehley עלתה על הבמה, וכבר אז זה היה עם איפור, אך לא עם דמויות הקומיקס האייקוניות המוכרות לנו היום. בתחילת אותו חודש עבר הגיטריסט Ace Frehley את האודישן והתקבל ללהקה לאחר שענה למודעה שפרסם פול סטנלי ב- 14 לדצמבר 1972 על להקה שמחפשת גיטריסט. זמן קצר לפני ההופעה אימצה הלהקה שנקראה עד אז "Wicked Lester" את השם "KISS" בהתאם להצעתו של Paul Stanley . ג'ין סימונס היה זה שהגה הלוגו המפורסם. סימונס גם היה זה שהשיג ללהקה את ההופעה לאחר שהתקשר למנהל המועדון ושכנע אותו לאפשר להם להופיע במועדון שלו. Gene Simmons סגר איתו על 3 לילות תמורת תשלום של 50 דולר ללילה. פיטר כריס התקשר לחבר שהיה למשפחתו בית דפוס והיה אחראי על הדפסת ההזמנות והמודעות על ההופעה. בערב הראשון הופיעה הלהקה בשני סטים שונים והשמועות מספרות שהיו בקהל אנשים בודדים בלבד. הלהקה נגנה כמה מהשירים שיהפכו בהמשך ללהיטים הגדולים שלה וביניהם "Deuce" ו- "Black Diamond". ההופעה הראשונה של הלהקה עם האיפור של דמויות הקומיקס המיתולוגיות תערך קצת יותר מחודש לאחר מכן, ב- 9 למרץ 1973. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

ב- 30 לינואר 1984 שוחרר באנגליה האלבום "Slide It In", אלבום האולפן השישי של "Whitesnake". האלבום הזה מציין את תחילתה של נקודת מפנה מהותית אצל הלהקה. מדוע נקודת מפנה? האלבום הזה הוא האחרון של הלהקה בתקופה הקלאסית שלה ובסגנון הבלוז-הארד רוק. זה גם האלבום האחרון שלה עם לוגו הנחש המפורסם. מה שיבוא אחר כך זו להקה שונה בתכלית, הן בהרכב, הן בסגנון המוזיקלי והן במראה. במהלך הקלטת האלבום החל David Coverdale לפזול לכיוון השוק האמריקאי, מה שישפיע על ההפקה והמיקסים ויביא לכך שהאלבום ישוחרר בשתי גירסאות שונות, הן מבחינת סדר השירים והן מבחינת ההפקה והרכב הנגנים. ההפקה של האלבום אשר שוחרר באמריקה משכה יותר לכיוון המטאל, כאשר במהלך המיקסים הוגברו ערוצי הגיטרה והתופים על חשבון ערוצי הקלידים והבס. בנוסף, בגירסה האמריקאית הוקלטו מחדש תפקידי הבס של Colin Hodgkinson והגיטרה של Micky Moody והוחלפו בהקלטה חדשה שבוצעה על-ידי Neil Murray ו- John Sykes בהתאמה. המתופף Cozy Powell החליף באלבום הזה את Ian Paice והביא עימו סגנון נגינה יותר עוצמתי, שסחב את הלהקה מהבלוז-רוק עמוק לכיוון ההבי מטאל. קוזי גם הביא עימו ללהקה את הבסיסט Colin Hodgkinson שעבד איתו על אלבום הסולו "Octopuss" משנת 1981. עם זאת, קולין שהיע יותר מכיוון של ג'אז לא התאים לסגנון של ווייטסנייק. מה שאיפשר את הקלטת תפקידי הגיטרה והבס מחדש לטובת הגירסה האמריקאית של האלבום, היתה פרישתו של הגיטריסט Micky Moody ופיטוריו של הבסיסט Colin Hodgkinson. מיקי מודי שהיה שותפו של David Coverdale מראשית קריירת הסולו שלו בשנת 1976, חש במהלך הקלטות האלבום בשינוי ההולך וגובר בהתנהגותו של David Coverdale , אשר לטענתו הפכה יותר ויותר מתנשאת ושתלטנית. בראיונות מאוחרים הוא ציין שזה כבר לא היה אותו קוברדייל שהכיר בשנת 1976 וכי הוא לא יכל לשאת יותר את ההתנהגות שלו. במהלך הופעה של הלהקה במיני פסטיבל בגרמניה בו הופיעה גם "Thin Lizzy", חזרו חברי הלהקה למלון ובילו יחד עם חברי "Thin Lizzy", ביניהם הגיטריסט John Sykes. כטוב ליבם של החברים ביין, עלב דיוויד קוברדייל במיקי מודי והשפיל אותו בפני John Sykes . זה היה הקש ששבר את גב הגמל עבור מודי והוא פשוט עזב את הלהקה בחודש אוקטובר 1983. בהמשך, פיטר David Coverdale את הבסיסט Colin Hodgkinson, לאחר שהבין שאכן הסגנון שלו אינו מתאים ללהקה, ובכך הוכשרה הקרקע לביצוע ההקלטה המחודשת של תפקיד הגיטרה והבס לצורך הגירסה האמריקאית של האלבום. מי שהחל במלאכת ההפקה של האלום היה המפיק האגדי Eddie Kramer, אולם David Coverdale לא הסתדר איתו והוא הוחלף בעיצומו של תהליך ההקלטה של האלבום במפיק אגדי לא פחות - Martin Birch . למרות האווירה העכורה המתוארת לעיל, מדובר באחד מהאלבומים הגדולים של "Whitesnake" והוא גם הנמכר ביותר שלה מהתקופה של הבלוז-רוק הקלאסי. האלבום בגירסתו האמריקאית נפתח עם שיר הנושא “Slide it In” עם ריף הארד רוק מדהים שמזכיר לנו את "AC/DC". התיפוף של Cozy Powell מדויק ועוצמתי והשירה של David Coverdale מדהימה וסוחפת. מיד אחריו מגיע “Slow An’ Easy” היותר בלוזי. זה השיר היחיד באלבום שנכתב על ידי קוברדייל בשיתוף עם Micky Moody , והוא כנראה גם הטוב ביותר באלבום. David Coverdale נמצא כאן במיטבו עם שירה עוצמתית וההגשה כל-כך מדויקת שמתאימה בצורה מושלמת לבלוז-רוק. התיפוף של Cozy Powell בשיר הזה מוכיח איזה מתופף אדיר הוא. בלי הרבה תחכום או טכניקות מסובכות, אבל כל מכת סנייר בועטת לך בבטן, כל עצירה גורמת לך לרצות עוד ועוד מהשיר הזה. השיר הגיע למקום ה -17 במצעד האמריקאי והעניק ל"ווייטנסנייק" סוף סוף את הלהיט הגדול שלה בארה"ב. ממשיכים עם רצף הלהיטים עם " Love Ain't No Stranger " שנפתח שקט עם הקלידים הרכים של Jon Lord והשירה מלאת הרגש של David Coverdale על רקע האקוסטית. ואז הכל מתפוצץ בעוצמה, בועט חזק וכבד, ומפוצץ לנו את הרמקולים. השיר הזה ממשיך על הקו הדינאמי שבין הרך לכבד, והוא השיר השני שצעד במצעד האמריקאי והגיע למקום ה -34 והעניק ללהקה את הלהיט השני שלה. קטע אדיר נוסף באלבום הינו " Standing in the Shadow ". שיר קליט וסוחף שמבליט את היכולות הווקאליות של David Coverdale עם פזמון קליט להפליא. לא תמצאו באלבום הזה פילרים או קטעים גרועים. " Gambler " שפותח את הגירסה הבריטית של האלבום מציג לנו את Jon Lord במלוא תפארתו ועבודה מצויינת של חטיבת הקצב של פאוול ומאריי, עם המקצב הנהדר שמניע את השיר הזה ודוחף אותו קדימה לכיוון דו קרב הסולואים בין Jon Lord ו- Mel Galley. הקטע “All or Nothing” יביא לכם ריפים חזקם שיזכירו לכם את "Rainbow". הריף של " Give Me More Time " בטוח ישמע לכם כמו "השאלה" מ- "AC/DC". הרצועה “Hungry for Love” תשמע כמו קטע בלוז-רוק קלאסי של "Bad Company" ואחיה "האשם" " Guilty of Love " יכול לשמש כפסקול שילווה אתכם במהלך נסיעה בכביש המהיר. זה השיר היחיד שהופק על-ידי Eddie Kramer והוא שונה באופן מהותי בין הגירסה הבריטית שכוללת שני סולואים, לבין הגירסה האמריקאית שכוללת סולו אחד של John Sykes . לאחר שחרורו של האלבום יושלם תהליך ההתפוררות של הלהקה ויחל תהליך המטמורפוזה שיהפוך אותה ללהקה אחרת לגמרי. הקלידן Jon Lord ייקרא לדגל ויעזוב את הלהקה לטובת האיחוד של הרכב MKII של "Deep Purple". גם הגיטריסט Mel Galley ימצא את עצמו מחוץ ללהקה, לאחר שבמהלך סיבוב ההופעות הוא עבר תאונת דרכים שפגעה ביכולת הנגינה שלו. האחרון לעזוב יהיה Cozy Powell . היחסים בינו לבין קוברדייל הפכו למתוחים יותר ויותר במהלך סיבוב ההופעות, ולאחר ההופעה האחרונה של הלהקה שנערכה בריו ברזיל, הוא עזב את הלהקה. בשלב זה שקל קוברדייל לפרק לחלוטין את הלהקה ולחזור לקריירת סולו, אך מסע שכנועים של מנהל בחברת התקליטים גפן הביא אותו לעבוד יחד עם הגיטריסט John Sykes על שירים חדשים ללהקה... להאזנה לאלבום בגירסה האמריקאית: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

פינה בקטנה... והפעם, על האירוע שהיווה השראה לשיר "Sunday Bloody Sunday" של להקת "U2". ביום ראשון, 30 בינואר 1972, חיילים מיחידת הצנחנים הבריטית ירו והרגו 13 אזרחים אירים לא חמושים שהשתתפו במצעד למען זכויות אדם בעיר "Derry" שבצפון אירלנד. הטבח הזה של נערים קתוליים לא חמושים זכה לכינוי "Bloody Sunday" והיווה השראה למספר שירי מחאה שנכתבו עליו, ביניהם השיר "Sunday Bloody Sunday" של להקת "U2". למעשה קיימים שני אירועים בהיסטוריה האירית שנקראו "Bloody Sunday", הראשון אירע ב- 21 לנובמבר 1920 בדבלין ובמהלכו ירו חיילים בריטים לתוך קהל במשחק כדורגל וזאת בתגובה לפעולה שביצעה המחתרת האירית, במסגרתה נהרגו חיילים וסוכני חשאי בריטים. השיר של "U2" מתייחס לאירוע שקרה היום בשנת 1972. למרות שהשיר נכתב כאמור בהשראת אותם אירועים Bono הקפיד להציג את השיר לפני ביצועו בהופעות כשיר שאינו שיר מחאה (בין היתר באלבום " Under a Blood Red Sky "). או במילותיו הוא: "This is not a rebel song". בונו אף נהג להניף במהלך השיר דגל לבן כסימן לשלום. ואכן, מילות השיר של בונו הן יותר על מאבקים בין אישיים מאשר על אירועי אותו טבח איום. הכינור בהקלטת השיר מנוגן על-ידי Steve Wickham שבהמשך יהיה ממקימי להקת "The Waterboys". את סאונד התופים הייחודי שבשיר השיג Larry Mullen Jr. בחדר המדרגות של הסטודיו בו הוקלט האלבום. הגיטריסט The Edge הודה שהושפע מאוד מלהקת "The Clash" אשר בלעדיה כנראה לא היה השיר נולד. השיר נכלל באלבום המצוין " War " ששוחרר בפברואר 1983 ושוחרר כסינגל השלישי מתוכו במרץ 1983. השיר נמצא ברשימת 500 השירים הגדולים של מגזין "הרולינג סטון". אמרנו שהיו אומנים נוספים שהושפעו מהמאורעות וכתב על כך שירים, ובכן ביניהם ניתן למצוא את Paul McCartney שכתב את השיר " Give Ireland Back to the Irish " שבוצע על-ידי להקתו "Wings" וחברו John Lennon שכתב את השיר " The Luck of the Irish ", שניהם שוחררו בשנת 1972. להאזנה לשיר: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

ב- 30 לינואר 1969 ערכה "The Beatles" את הופעתה הפומבית האחרונה. זה קרה על גג בניין Apple המפורסם שם שכנו משרדי חברות התקליטים והסרטים של אפל וכן משרדי הביטלס עצמם. (Photo: Ethan A. Russell) סיפורו של המופע ההיסטורי הזה מתחיל ב- 2 לינואר 1969, עת החלו צילומי הסרט התיעודי "Let It Be", אשר ליווה את הקלטת האלבום הנושא את אותו השם . הביטלס החלו את הקלטות האלבום וצילומי הסרט באולפני טוויקהאם שבלונדון, כאשר המטרה היתה להנציח את עבודתם על מה שאמור היה להיות אלבום חזרה לשורשי הרוקנרול. במהלך ההקלטות והצילומים התגלעו חיכוכים וחילוקי דעות בין חברי הלהקה, אשר שיאם היה בעימות קשה בין Paul McCartney ל- George Harrison אשר בסופו עזב הריסון ב- 10 לינואר את הלהקה. חברי הלהקה הצליחו בסופו של דבר לשכנע את הריסון לחזור וההקלטות נמשכו החל מה- 22 לינואר במרתף בניין אפל, שם שכן אולפן ההקלטות של הלהקה. כחלק מהרעיון של "חזרה לשורשים" המחשבה הראשונית היתה לסיים את הסרט ואת ההקלטות בהופעה חיה, שתהיה הראשונה של הלהקה מאז הופעתם בסן פרנסיסקו ב- 29 אוגוסט 1966, אז חדלה הלהקה מלהופיע. ואולם, חברי הלהקה לא הצליחו להגיע להסכמות בנוגע לאופי ומיקום ההופעה. Paul McCartney חשב על הופעה במועדון קטן כמו The Cavern מימיה הראשונים של הלהקה, John Lennon הציע הופעה מחוץ לגבולות הממלכה המאוחדת אפילו מדבר סהרה נשקל, Ringo Starr היה אמור לצאת מיד לאחר ההקלטות לצילומי סרט ו- George Harrison התנגד בכלל לרעיון של הופעה. (Photo: Ethan A. Russell) בסופו של דבר, חברי הלהקה נענו להצעת הפשרה של John Lennon לקיום הופעה לא רשמית על גג הבניין של משרדי אפל, הממוקמים ברח' Savile Row ליד כיכר פיקדילי שבלונדון. לנון קיבל את הרעיון ב- 26 לינואר כשעלה לגג הבניין כדי לשאוף אוויר במהלך ההפסקה מההקלטות. עם קבלת ההחלטה המשותפת לקיים את המופע על גג הבנין, החל הטכנאי והמפיק Alan Parsons לעמול על הצד הטכני של חיבור כל כלי הנגינה והמגברים מהגג אל מרתף הבניין שם שכן אולפן ההקלטות, לצורך הקלטת המופע. המופע האייקוני נערך כאמור ב- 30 לינואר 1969. אל ארבעת המופלאים הצטרף גם הקלידן Billy Preston אשר הובא על-ידי הריסון לאולפן במהלך ההקלטות מתוך מחשבה שנוכחותו תצנן מעט את הרוחות הלוהטות. הלהקה הספיקה לנגן 42 דקות בקור העז של ינואר לפני שהמשטרה הגיעה למקום והפסיקה את ההופעה. הלהקה הספיקה לנגן 5 שירים לפני שהשוטרים כיבו להם את המגברים, ואלו הם: " Get Back ", " Don't Let Me Down ", " I've Got a Feeling ", " One After 909 " ו- " Dig a Pony ". בהמשך לנון יספר כי הלהקה השתוקקה להיעצר על-ידי המשטרה לעיני המצלמות, אך כידוע זה בסופו של דבר זה לא קרה. להלן 5 עובדות נוספות על ההופעה המיתולוגית: 1. לנון היה צריך להיעזר בדף הכולל את מילות השירים בכדי לזכור אותם. הצלמים התבקשו לא לתפוס את מי שאחז בדפי המילים בפריים. 2. רינגו ולנון לבשו את מעילי בנות הזוג שלהם במהלך ההופעה. 3. בכדי למנוע את רעשי הרוחות המנשבות במהלך ההקלטה, יצא Alan Parsons לרכוש גרביונים של נשים איתם עטף את המיקרופונים. 4. ההופעה שוחררה לפני מספר ימים לשרותי הסטרימינג כחלק מחגיגות הסדרה "Get Back" (קישורים בסוף הסיקור), כשהסדרה עצמה הכוללת את ההופעה על הגג תגיע במהלך השבוע לפורמט DVD ותופץ לכל דורש. במקביל, הסרט של ההופעה על הגג יוקרן בפורמט של IMAX בבתי קולנע ברחבי העולם. 5. מי שיצפה בהופעה יגלה שדווקא John Lennon מנגן את הסולו בשיר "Get Back". זו אחת הפעמים הבודדות בהן George Harrison מנגן בגיטרת קצב ואילו John Lennon מנגן את הסולו. הסיבה לכך נעוצה כנראה בעזיבתו של ה ריסון במהלך החזרות. בהיעדרו, לנון היה צריך להיכנס לנעליו וכשהריסון חזר כמה ימים לאחר מכן, השיר כבר היה בשלבי התגבשות סופיים. 6. למרות שרבים חושבים שזו היתה ההופעה הראשונה של להקה על גג בניין, הרי שלהקת "Jefferson Airplane" עשתה זאת כחודשיים קודם לכן, ב- 7 לדצמבר 1968, על גג בניין בניו יורק. להאזנה להופעה המיתולוגית: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

New Releases - פלייליסט של שירים חדשים המתעדכן כל שבוע להקת "Architects" שחררה את הסינגל "Broken Mirror", אשר מהווה את הסינגל השישי מתוך אלבומה האחרון "The Sky, the Earth & All Between", אלבום האולפן ה־11 של הלהקה, שיצא ב- 28 בפברואר 2025 דרך חברת התקליטים Epitaph Records. שילוב מדהים של רכות מלטפת עם עוצמה מתפרצת!!! להקת "Megadeth"  הוציאה לפני שבוע את אלבומה האחרון והמסכם, הנושא את שם הלהקה " Megadeth" (קראו עליו עוד בהמשך). עם יציאתו, נחשפת גם אחת ההקלטות המדוברות ביותר בקריירה של Dave Mustaine, גרסת "Megadeth" לשיר "Ride the Lightning" של "מטאליקה". מדובר ברגע היסטורי שמגיע יותר מ- 40 שנה לאחר הפיצול הדרמטי בין Mustaine ל- "Metallica" ב- 11 באפריל 1983. “Ride the Lightning” הוא אחד משישה שירים של "Metallica" עליהם דייב רשום כשותף לכתיבה. השיר יצא במקור בשנת 1984 במסגרת האלבום השני של מטאליקה "Ride the Lightning". כעת, עם סיבוב פרידה של "Megadeth" שטרם נקבע לו תאריך סיום רשמי ואלבום אולפן אחרון בקריירה, דייב סוגר מעגל. להקת "Motionless In White"  משחררת סינגל נוסף חדש בשם "Afraid Of The Dark". הסינגל שוחרר רגע לפני יציאתה של הלהקה מסקרנטון לסיבוב הופעות בבריטניה ובאירופה. בהודעה רשמית נמסר כי השיר מוקדש למעריצים שמלווים את הלהקה לאורך 20 שנות פעילותה. להקת “Papa Roach”  משחרת סינגל חדש בשם "Wake Up Calling". מדובר בסינגל השלישי שהלהקה חושפת מתוך האלבום המתוכנן לשנת 2026, אשר יהווה אלבום המשך ל־Ego Trip משנת 2022. הסינגל מצטרף לשירים Even If It Kills Me ו- BRAINDEAD (בהשתתפות Toby Morse), שיצאו במהלך השנה האחרונה. סולן הלהקה Jacoby Shaddix מסר בהצהרה רשמית כי השיר עוסק בעמידה על סף אסון, במשיכה חזרה מהתהום ובבחירה מודעת באהבה במקום בהרס עצמי, וציין כי זהו אחד השירים הגולמיים והרגשיים ביותר שהלהקה כתבה. להקת “Marmozets”  הכריזה על אלבומה השלישי והמצופה CO.WAR.DICE., במקביל לשחרור סינגל חדש בשם "New York". האלבום החדש ייצא ב־22 במאי, 8 שנים אחרי אלבומם השני ל־Knowing What You Know Now משנת 2018. לדברי סולנית הלהקה Becca Bottomley, האלבום משקף את מצב העולם כיום ואת המחויבות האישית של חברי הלהקה “לעזוב את העולם במקום טוב יותר, גם אם ההשפעה שלנו תהיה קטנה”. זהו אחד האלבומים המסקרנים והמצופים ביותר מבחינתנו השנה, אנחנו מאוד אוהבים את הלהקה המיוחדת הזו!! להקת “Waterparks”  שחררה שיר חדש בשם "ICE", בעל אופי פוליטי מובהק. השיר הוקלט ושוחרר במהלך השבוע האחרון, ואינו מיועד להיכלל באלבום אולפני עתידי. הלהקה אישרה זאת בפרסום רשמי ברשתות החברתיות, מדובר בהוצאה מיידית ואקטואלית, המשקפת תגובה ישירה לאירועים פוליטיים עכשוויים, ללא תכנון מוקדם כחלק מפרויקט רחב יותר. להקת “Dead Pony”  חזרה עם סינגל חדש בשם "Eat My Dust!", סינגל ראשון מאז אלבום הבכורה IGNORE" THIS" משנת 2024. סולנית הלהקה Anna Shields סיפרה בראיון כי החומר החדש משקף שינוי גישה והתבגרות אישית ומוזיקלית לעומת התקופה שבה נכתב אלבום הבכורה, וציינה כי במבט לאחור היא מבינה טוב יותר את הדרך שעברה הלהקה ואת ההתפתחות שחלה בה מאז. המוזיקאית Violet Grohl  שחררה רשמית את שני הסינגלים הראשונים שלה, "THUM" ו- "Applefish". השירים הועלו לראשונה ל-Bandcamp בסוף 2025, וכעת הופצו רשמית לשירותי הסטרימינג המרכזיים. במקביל, נמסר כי Violet חתמה על חוזה הקלטות עם חברת התקליטים Republic, דרך הלייבל שלה Auroura Records. למי שתהה...כן, זו הבת של דייב... להקת “The HU”  שחררה סינגל חדש בשם "The Real You", שמשמש כהצצה רשמית לאלבום הבא של הלהקה. לדברי חבר הלהקה Temka, הסינגל מייצג את הכיוון של האלבום השלישי המתוכנן, שיגיע בהמשך כאלבום המשך ל־Rumble Of Thunder משנת 2022. Temka ציין כי לצד שירים מסורתיים עם החתימה המוזיקלית המוכרת של הלהקה, האלבום החדש יכלול גם קטעים קצביים ומהירים יותר, בהם The Real You. להקת “Magnolia Park”  שחררה סינגל חדש בשם "HIGH", בשיתוף עם Arrows In Action. הסינגל נלקח ממהדורת הדלוקס החדשה של האלבום "VAMP", שתיקרא "NIGHTS AFTER VAMP". האלבום צפוי לצאת ב־13 במרץ, מהדורת הדלוקס תכלול שישה שירים נוספים: HIGH, DANGEROUS, ASK FOR IT, MINDGAMES, CHASING SHADOWS וגרסה אקוסטית לשיר SHALLOW. להקת “Sevendust”  שחררה סינגל חדש בשם "Is This The Real You?". נכון לעכשיו, השיר יצא כסינגל עצמאי, ללא אישור רשמי האם הוא שייך לאלבום אולפן עתידי או לפרויקט רחב יותר. המוזיקאית “Poppy”  שחררה סינגל חדש בשם "Time Will Tell". נכון לעכשיו, השיר יצא כסינגל עצמאי, ללא הודעה רשמית האם הוא מיועד לאלבום עתידי או לפרויקט רחב יותר. וגם... היא  משחררת השבוע את אלבומה השביעי, "Empty Hands", כן שביעי קראתם נכון!! האלבום החדש מגיע אחרי "Negative Spaces" משנת 2024. גם באלבום הזה מאחורי ההפקה עומד Jordan Fish, שעבד עם Poppy באלבומה הקודם. להאזנה לאלבום ב- Spotify ובהמשך לידיעה למעלה על "Ride the Lightning" אי אפשר שלא להזכיר בכמה מילים גם את האלבום. להקת “Megadeth”  שחררה לפני שבוע את אלבומה ה- 17 במספר, הנושא את שם הלהקה "Megadeth", שיהיה אלבום האולפן האחרון בקריירה שלה. סולן ומייסד הלהקה Dave Mustaine אישר כי מדובר בהחלטה מודעת לסיים את פרק ההקלטות של הלהקה בצורה יזומה, ולא כתוצאה מנסיבות בריאותיות. לאורך השנים התמודדה הלהקה עם אתגרים משמעותיים, בהם הפסקת פעילות בתחילת שנות ה־2000 בעקבות נוירופתיה רדיאלית ממנה סבל דייב, וכן אבחון מחלת הסרטן ב־2019. האלבום החדש חותם קריירת אולפן שנפרשה על פני יותר מארבעה עשורים, וכוללת קלאסיקות מכוננות כמו "Peace Sells… But Who’s Buying?" ו- "Rust In Peace". הבחירה באלבום בעל שם עצמי נתפסת כהצהרה מסכמת, המשקפת את הדרך שבה "Megadeth" פעלה מאז הקמתה, בתנאים של Mustaine בלבד. להאזנה ב- Spotify המוזיקאית Maya Zeltzer  משחררת היום את אלבומה השלישי "Falling Angel". מאיה שחררה כבר שלושה סינגלים מתוך האלבום, "Talking", "Falling Angel" ו-"Hey One Day". היא ציינה על תהליך יצירת האלבום: " הדרך לאלבום שהולך לצאת היתה לא קלה עם הרבה רגעים כייפים מאוד והרבה אתגרים בדרך אבל ככה זה שאין אטמוספרה או כוח משיכה לא? האלבום הבא שיוצא בסוף החודש למרות הכל, הפך להיות שלם וחזק. אלבום שהפקתי במטרה שישמעו ארבע אנשים מנגנים בחדר, נהנים ומספרים סיפור בפשטות מוחלטת פשטות שהיא אמת עירומה. בלי דבר להסתתר מפניו, בלי דבר להסתיר. " להאזנה ב- Spotify להקת הסימפוניק מטאל השדבדית "Therion"  משחררת היום את "Con Orquesta", אלבום הופעה מיוחד המתעד מופע מלא של הלהקה בליווי תזמורת סימפונית. האלבום מציג גרסאות חיות ועוצמתיות לקטעים נבחרים מהרפרטואר של "ת’ריון", עם עיבודים תזמורתיים רחבי־יריעה שמדגישים את החיבור הטבעי של הלהקה בין מטאל, מוזיקה קלאסית ואופרה – בדיוק במקום שבו ת’ריון תמיד מרגישה הכי בבית. להאזנה: Spotify הטריילר לסרט התיעודי על הזמר Paul Di'Anno  שוחרר השבוע, ומציב זרקור מחודש על אחת הדמויות המורכבות והמטלטלות בתולדות ההבי מטאל. הסרט מתמקד בדרכו של דיאנו - מהפריצה המטאורית כסולן המקורי של "Iron Maiden" ואלבומי הבכורה שהפכו לאבני יסוד בז’אנר, דרך ההתרסקות האישית, ההתמודדויות הבריאותיות והמאבק הבלתי פוסק להישאר על הבמה למרות הכול. הטריילר משלב קטעי ארכיון נדירים, ראיונות אישיים ורגעים לא מלוטשים שמציגים אמן חסר פילטרים, כזה שהקול והגישה שלו עיצבו דור שלם של מטאליסטים. תאריך יציאה מלא טרם פורסם, אך לפי הטריילר - זה צפוי להיות סרט כן, כואב ומלא תשוקה, בדיוק כמו האיש שבמרכזו. להקת “Bring Me The Horizon”  הכריזה על סרט הופעה חדש בשם L.I.V.E. In São Paulo ‏(Live Immersive Virtual Experiment). סרט ההופעה מתעד את מופע ההדליין הגדול ביותר של הלהקה עד כה, שנערך באצטדיון Allianz Parque בסאו פאולו מול כ־50,000 צופים, כחלק מסיבוב ההופעות NX_GN WRLD TOUR. הסרט יוקרן בבתי קולנוע ברחבי העולם בתאריכים 25 ו־28 במרץ, בהפצה של Trafalgar Releasing, בשיתוף Sony Music Vision ו- RCA. לאחר מכן צפויה גם יציאה בפורמטים פיזיים ודיגיטליים. הסרט התיעודי Paul McCartney: Man On The Run  על Paul McCartney  והתקופה שלו אחרי פירוק "The Beatles" ועם להקת "Wings" יוצג לבסוף בקולנוע - בהקרנה מיוחדת אחת בלבד ביום 19 בפברואר 2026, כחלק מאירוע גלובלי שמלווה בשיחה בין מקרטני לבמאי הסרט. מיד לאחר מכן, הסרט יהיה זמין לצפייה לכולם ב-Amazon Prime Video החל מה-27 בפברואר 2026. זהו הזדמנות לראות על המסך הגדול את הסיפור של אחד האמנים המשפיעים בהיסטוריה של המוזיקה. להקת “Spiritbox”  תופיע בסוף השבוע הקרוב בטקס GRAMMY Awards Premiere Ceremony לשנת 2026 בלוס אנג'לס. ההופעה תתקיים ביום ראשון, 1 בפברואר, באולם Crypto.com Arena, עוד לפני פתיחת טקס הגראמי המרכזי. ההכרזה מגיעה שנה לאחר הריאיון הוויראלי של סולנית הלהקה Courtney LaPlante על השטיח האדום בטקס הגראמי 2025, אז זוהתה בטעות כ־Poppy – רגע שהפך לאחד המדוברים של אותו ערב. Photo: Jenn Five להקת “Rush”  עשויה לשוב ולהקליט מוזיקה חדשה בעתיד???? כך עולה מדבריו של Geddy Lee בראיון ל־MusicRadar !! לדברי גדי, עוד לפני תחילת סיבוב האיחוד "Fifty Something", הוא תכנן לעבוד על חומרים מוזיקליים חדשים, תחילה כפרויקט אישי. עם זאת, החזרות והג’אמים עם Alex Lifeson הובילו אותו לשקול אפשרות ליצירה משותפת. הרעיון הוקפא לעת עתה בשל העומס והעבודה האינטנסיבית סביב סיבוב ההופעות. גדי הוסיף כי אם הוא, אלכס והמתופפת החדשה Anika Nilles “ישרדו” את סיבוב ההופעות, יחזרו לקנדה וייקחו הפסקה, ייתכן שמשם תצמח מוזיקה חדשה בעתיד, גם אם כרגע אין לכך לוח זמנים או התחייבות רשמית. תנו לנו כמה ימים לעכל את המידע המפחיד, מרגש, מבלבל, מטריף והזוי... ועוד קצת על "Rush"... גדי ואלכס הודיעו השבוע כי יקדישו חלק מהכנסות סיבוב ההופעות " Fifty Something "Tour  להקמת אנדרטת ברונזה לזכרו של Neil Peart , שהלך לעולמו מסרטן המוח בשנת 2020. הם שואפים לגייס סכום של כמיליון דולר להקמת האנדרטה בעיר סנט קתרינס שבאונטריו, מקום ילדותו של פירט. הפסל המתוכנן יוצב בפארק מרכזי ויכלול שתי דמויות של פירט המחוברות ביניהן בשביל - האחת משקפת את שנות נעוריו, והשנייה את תקופת חייו המאוחרת. עוד לפני שנתיים הושק קמפיין גיוס תרומות לקידום המיזם, ובמסגרתו תרמו המעריצים עד כה כ־208 אלף דולר. את היתרה, כך נמסר, תשלים הלהקה עצמה. Photo: Ethan Miller להקת “Metallica”  השיקה שיתוף פעולה חדש עם חברת ההנעלה Dr. Martens, הכולל קולקציית נעליים ומגפיים במהדורה מיוחדת. הקולקציה החדשה, כוללת שלושה דגמים: מגפי 1460 ודגם הנעליים 1461, שניהם מעוטרים בעיצובים של האמן Pushead. מגפי 1460 שואבים השראה מסיבוב ההופעות Damaged Justice משנת 1989, בעוד דגם 1461 כולל גרפיקה מסיבוב Damage Inc. משנת 1986. הקולקציה זמינה החל מהיום, כאשר חלק מהדגמים מוצעים במהדורה מוגבלת. קבוצת הכדורגל מנצ'סטר יונייטד ולהקת “The Stone Roses”  משתפות פעולה בקולקציה חדשה של adidas, שנועדה להדגיש את החיבור ארוך השנים בין כדורגל, מוזיקה וסטייל. הקולקציה כוללת חולצות, סווצ'רים, כובעים, צעיפים, נעליים, גרביים ופריטים נוספים. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

ב- 29 לינואר, 2016, “Dream Theater” הוציאו את אלבום האולפן ה- 13 שלהם “The Astonishing”. עם האלבום “The Astonishing”, “דרים ת'יאטר” התרחקו יותר מאי פעם מהגבולות המסורתיים של הפרוגרסיב מטאל. זה לא היה אלבום שנבנה סביב דומיננטיות אינסטרומנטלית או מורכבות ריתמית, אלא אופרת רוק מלאה, אלבום קונספט כפול שהציב את הסיפור, הרגש והאווירה במרכז החזון היצירתי שלו. לאחר האלבום הנושא את שם הלהקה “Dream Theater” משנת 2013, מצאו עצמם חברי הלהקה בצומת דרכים יצירתית. הגיטריסט John Petrucci דחף לפרויקט שיאלץ את הלהקה לחשוב מחדש על אופן הכתיבה שלה. במקום להתחיל מריפים או ממלודיות, הבסיס של “The Astonishing” היה סיפור. כך הפך האלבום לאלבום הקונספט האמיתי השני של הלהקה, אחרי “ Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory ”. על רקע חזון עתידני קודר של ארצות הברית, האלבום מתמקד במחתרת קטנה בשם "Ravenskill Rebel Militia", הקמה נגד שלטון "Great Northern Empire of the Americas" באמצעות כוח אסור וכמעט מיתולוגי: מוזיקה אמיתית . בעולם הזה היצירתיות הוחלפה בצליל סטרילי שמיוצר על ידי מכונות (כמה זה מתאים לעידן ה- AI), וההבעה הרגשית נתפסת כאיום על הסדר הקיים. העלילה מתמקדת בדמותו של Gabriel, צעיר בעל יכולת יוצאת דופן ליצור מוזיקה אמיתית בעולם שבו הדבר נאסר לחלוטין. כישרונו הופך אותו לאיום בעיני השלטון ולסמל של תקווה בעיני המחתרת. דרך מערכת היחסים שלו עם Faythe, בתו של שליט האימפריה, והמעורבות ההולכת וגוברת שלו במרד, הסיפור בוחן נאמנות, הקרבה ואת הכוח הרגשי של יצירה חופשית אל מול שליטה ודיכוי. הסיפור משקף את חוסר הנחת ההולך וגובר של פטרוצ'י, שהגה את הרעיון לאלבום, מהאוטומציה הטכנולוגית ומהניכור הרגשי בחברה המודרנית. במהלך פיתוח הרעיון לאלבום שאב פטרוצ'י רבות מעולמות הפנטזיה והמדע הבדיוני. מבחינת שאפתנות מוזיקלית, כתיבה ומבנה, “The Astonishing” מציב את עצמו בשורה אחת עם אלבומי קונספט - אופרות רוק גדולות כמו “ Tommy ”, “ 2112 ”, “ The Wall ” ו- “ Operation: Mindcrime ”. בדומה ל- “ 2112 ”, גם כאן מוצגת המוזיקה ככוח מעורר תודעה וכאמצעי לשחרור בתוך משטר עתידני של דיכוי. אהבתו רבת השנים של פטרוצ'י לעולמות פנטזיה ומדע בדיוני אפיים, החל מ- “The Lord of the Rings” דרך “Star Wars” ועד “Game of Thrones”, מעצבת את קנה המידה והעומק התימטי של האלבום, ומשלבת סיפור מיתולוגי עם התבוננות עכשווית בדומיננטיות ההולכת וגוברת של הטכנולוגיה על הביטוי האנושי (אמרנו כבר AI?). מבחינה מוזיקלית, האלבום נכתב בעיקר על ידי John Petrucci ו- Jordan Rudess , כאשר המלחין David Campbell מסייע להם בעיבוד התזמורתי של כלי המיתר והמקהלות. הקלידים והעיבודים האורקסטרליים שולטים בחלקים נרחבים מהאלבום ומעצבים את האופי הקולנועי שלו. עבודת הגיטרה של Petrucci באלבום הזה לרוב מאופקת ותמטית, בעוד ש- Mike Mangini מתמקד בדיוק ובדינמיקה יותר מאשר בהפגנת יכולת טכנית גרידא. ההקלטות התקיימו לאורך שנת 2015 באולפני "Cove City Sound" שבלונג איילנד, ניו יורק, כאשר השירה הוקלטה בנפרד בקנדה על ידי James LaBrie . שותפם הוותיק של הלהקה, Richard Chycki, היה אחראי על המיקס וההנדסה, בעוד ש- John Petrucci שימש כמפיק. ההפקה משקפת את הכוונה התיאטרלית של האלבום, ולהבדיל מאלבומים אחרים של הלהקה מעדיפה רצף, זרימה ואווירה על פני הדגשת ביצועים אישיים של כל אחד מהחברים. האלבום נפתח עם “Descent of the Nomacs” , שמבסס מיד אווירה קרה ומכאנית, וממשיך אל “Dystopian Overture” , המציג מוטיבים מלודיים החוזרים לאורך האלבום. מוטיבים אלה משמשים כעוגנים נרטיביים ומחזקים את המבנה האופראי של היצירה. הקטע “The Gift of Music”  מציג את Gabriel, הדמות המרכזית בסיפור, ונחשב לאחד הרגעים הנגישים והרגשיים ביותר באלבום. החום והבהירות המלודית שלו עומדים בניגוד חד לעולם המדכא שהוא מתאר. “Our New World”  מרחיב את תחושת התקווה הזו ומציע אחד הקטעים המרוממים ביותר באלבום. סמכות ומניפולציה שולטות ב- “A Tempting Offer”  וב- “The X Aspect” , שבהם LaBrie מאמץ גוונים ווקאליים שונים כדי לגלם מספר דמויות. המתח הרגשי מגיע לשיאו ב- “Moment of Betrayal” שלוכד את הרגע שבו נאמנות אישית קורסת תחת כובד המשקל של כוח פוליטי. השיר משקף את ההבנה של Gabriel כי אידיאלים ומערכות יחסים שבריריים כאשר הם ניצבים מול פחד, סמכות והישרדות. בשיר הסיום, “Astonishing” , הסיפור מגיע לסיומו דרך פיוס והתבוננות פנימית ולא באמצעות עימות אלים או ניצחון חד-משמעי. זהו רגע של קבלה והכרה בכוחה של המוזיקה להשיב אנושיות ורגש לעולם שנשלט על ידי שליטה ודיכוי. לקראת יציאתו, “The Astonishing” קודם באמצעות אתר ייעודי, רשימות תפוצה למעריצים וטריילרים קולנועיים. האלבום נכנס לעשירייה הראשונה בתשע מדינות והפך לאלבום הראשון של “Dream Theater” שהגיע למקום הראשון במצעד ה- Billboard Rock בארה״ב. הלהקה תמכה באלבום בסיבוב הופעות עולמי נרחב לאורך רוב שנת 2016, והוא גם סימן את אלבומם האחרון שיצא דרך חברת “Roadrunner Records”. בדיעבד, “The Astonishing” נותר אחד האלבומים השנויים ביותר במחלוקת בקטלוג של “Dream Theater”. הוא מוותר על החופשיות המוזיקליות לטובת שקיעה עמוקה בסיפור העלילה, ומחליף עוצמה ואגרסיביות בשאפתנות נרטיבית. בין אם הוא זוכה לחיבוק חם ובין אם לדחייה, מדובר בנקודת ציון משמעותית בתולדות הלהקה, הוכחה לכך שגם בשלב מתקדם בקריירה שלהם, “Dream Theater” עדיין היו מוכנים לקחת סיכונים יצירתיים אמיתיים. להאזנה לאלבום : Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

ב- 29 לינואר 2002 שחררה "Dream Theater" את היצירה הכי שאפתנית שלה עד אותה עת - "Six Degrees of Inner Turbulence". זה אלבומה השישי של הלהקה והספרה " 6 " שולטת בו בדומיננטיות רבה. החל משם האלבום " Six Degrees of Inner Turbulence", דרך ששת הקטעים שבו ועד ל שש הדמויות שמעטרות את היצירה המרכזית, האלבום הזה הוא 6-6-6 . שמו של האלבום מבוסס על הרעיון הנקרא "six degrees of separation" ולפיו כל אדם ביקום נמצא במרחק של 6 מעגלים חברתיים לכל היותר מכל אדם אחר בעולם. כלומר, אפשר לקשר בין כל אדם לאדם אחר על-פני כדור הארץ דרך שרשרת של מקסימום 6 אנשים. אמרנו יצירה שאפתנית? אז מדובר בדיסק כפול הכולל כ- 100 דקות של מוזיקה. הדיסק הראשון מבין השניים חולק לחמישה קטעים שאורכם המצטבר 54:18 ועוסקים בהתמודדויות שונות שאנו עוברים במהלך החיים: אלכוהוליזם, דת ואמונה, בידוד, קדושת החיים ומוות, בעוד שהדיסק השני כולל את יצירת הנושא האפית שמחולקת לשמונה קטעים הנפרשים על פני 42:02 דקות ועוסקת בשישה סיפורים, על 6 אנשים עם "שריטה נפשית" כזו או אחרת, אשר סובלים ממחלות נפש שונות. אין ספק שהלהקה ניסתה להתעלות באלבום הזה על ההישג היצירתי המדהים של האלבום הקודם " Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory ". זה היה אלבום קונספט מופתי שהביא את יכולות הכתיבה והביצוע של הלהקה לשיאים אומנותיים, אשר היה ברור לכולם שיהיה קשה עד בלתי אפשרי לשחזר. בנסיבות אלה, רקחו חברי הלהקה במוחם הקדחתי את היצירה האימתנית נושא סיקורנו - אלבום כפול אשר כלל ששה קטעים בלבד, אחד מהם יצירה המחולקת ל- 8 חלקים שאורכה למעלה מ- 42 דקות. הקלידן Jordan Rudess אמר ש- "Six Degrees of Inner Turbulence" הוא אלבום שבו הלהקה הייתה במצב רוח של "לצאת מהקופסה" ולהתנסות בדברים שונים וחדשים. הוא גם הזכיר שכולם היו בעניין של "רדיוהד" (" Ok Computer ") באותו שלב, ושהלהקה חיפשה להשיג "צבעים חדשים" שהם מעולם לא השיגו קודם לכן. חברים אחרים הזכירו השפעות נוספות על כתיבת האלבום וההקלטות כמו: "U2", " Achtung Baby ", "Alice in Chains", " Dirt ", "Megadeth", " Rust In Peace ", "Metallica", " Master Of Puppets ", "Nine Inch Nails", "The Downward Spiral", "Pantera", " Far Beyond Driven " (and the song "Mouth for War"), "Rage Against the Machine", " The Battle of Los Angeles ", "Soundgarden", " Superunknown ", "Tool", "Ænima" ועוד. כחלק מהשרשרת המוזיקלית שהחלה הלהקה באלבום " Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory " ותימשך גם באלבומים הבאים, האלבום נפתח עם הרעש הסטאטי שסיים את הקטע " Finally Free" מה אלבום הקודם וצלצולי הפעמון המצמררים. זה פרוזדור הכניסה שלנו ליצירה בת 3 חלקים - " The Glass Prison ". קטע קצבי, מהיר ועצבני שלא רק שהוא פותח את האלבום, אלא שהוא גם פותח את סאגת ה- " Twelve-Step Suite" של Mike Portnoy . סדרה בת חמישה חלקים המושפעת מההתמודדות של פורטנוי עם ההתמכרות שלו לאלכוהול. הסאגה תימשך בארבעת האלבומים הבאים של הלהקה, כאשר כל אלבום יכלול קטע אחד מתוך הסדרה המתארת את 12 שלבי הגמילה של אלכוהוליסטים, על-פי השיטה של Bill W המיושמת בקבוצת אלכוהוליסטים אנונימיים (AA). באופן זה, הקטע The "Glass Prison" מתייחס לשלושת השלבים הראשונים של השיטה, הקטע " This Dying Soul" מהאלבום Train of Thought מתאר את השלבים הרביעי והחמישי, השיר " The Root of All Evil" מהאלבום "Octavarium" מתייחס לחלקים שש ושבע של השיטה, הקטע " Repentance " מהאלבום "Systematic Chaos" מייצג את חלקים שמונה ותשע שלה, והשיר " The Shattered Fortress" מהאלבום "Black Clouds & Silver Linings" מסיים את הסאגה עם שלושת הקטעים האחרונים בסיפור. פורטנוי החל לגעת בבעיית ההתמכרות שלו עוד בשיר " The Mirror " מהאלבום "Awake" ששוחרר בשנת 1994. ההתמכרות שלו לאלכוהול ולכימיקלים אחרים הלכה והתגברה עם השנים והיא הגיעה לשיאה במהלך העבודה על האלבום " Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory " ובסיבוב ההופעות שהגיע בעקבותיו. Mike Portnoy סיפר שהוא היה שותה מבוקר עד ערב. אפילו במהלך ההופעות עוזר הבמה שלו דאג להעביר לו אלכוהול לבקשתו. הוא טען שזה השפיע מאוד על יכולת הנגינה שלו, עד שהוא החליט שזהו זה. הוא היה חייב להתגבר על ההתמכרות. הוא נכנס לתוכנית הגמילה של AA והתחייב לכך, תוך שהוא מגיע למפגשים גם במהלך סיבובי ההופעות. טיפת האלכוהול האחרונה שהוא שתה היתה ב- 20 לאפריל 2000, ומיד אחרי שהצליח להתגבר על ההתמכרות הוא החליט שהוא הולך לכתוב על זה, ואכן " The Glass Prison" פותח את הסיפור עם טקסט אישי, מרגש ודרמטי שמתאר את המצוקה הנפשית של Mike Portnoy , את העובדה שהוא לא הצליח להתגבר על הבעיה לבדו ועל הזעקה שלו לעזרה. את המילים לקטע השני " Blind Faith " כתב James LaBrie והן משתלבות היטב עם האווירה המיסטית שעוטפת את השיר בפתיחתו, כאשר המוזיקה משתנה ומתפתחת יחד עם סימני השאלה שמציב לאברי. שמו של השיר - "אמונה עיוורת" אומר לא מעט על התוכן. לאברי מעמיד על המוקד נושאים כבדים של "אמונה" ו"דת". זה השיר הארוך ביותר שלאברי כתב לו מילים עד אותה עת, משם הוא ימתח את זה עוד יותר עם השיר " Sacrificed Sons " מהאלבום "Octavarium" . את המילים לשיר " Misunderstood " כתב John Petrucci על דמותו של אדם שתמיד מרגיש שהסובבים אותו אינם מבינים אותו, אדם שחש מבודד ונטוש. פטרוצי' משתמש בסולו של שלו כאן בטכניקה מיוחדת. הסולו נכתב והוקלט על-ידו ואח כך הושתל לגירסה הסופית של השיר כשהוא מושמע לאחור. John Petrucci לימד את עצמו מאוחר יותר לנגן את הסולו כפי שהוא נשמע באלבום, בליווי אפקטים, מטורף לא? הריף המונוטוני פסיכדלי בסיום השיר עליו הלהקה מאלתרת, הזכיר לנו קצת את קינג קרימזון. פטרוצ'י כתב גם את המילים לרצועה " The Great Debate ". זו מיני יצירה דינמית ומורכבת שאורכה כ- 14 דקות ועוסקת בחקר תאי גזע, נושא שעלה לכותרות בזמנים הרלוונטיים. שמה המקורי של היצירה היה אמור להיות "Conflict at Ground Zero" אולם לאחר אסון ה- 11 בספטמבר וההתייחסות למקום בו היו ממוקמים מגדלי התאומים כ- "גראונד זירו", שמה של היצירה שונה. אנחנו בטוחים שתוכלו לשמוע את ההשפעות של "Rush" בקטע הזה, במיוחד מיצירה "Natural Science", בדקה 3:18. חותם את הדיסק הראשון השיר " Disappear ", סוג של בלאדה שלאברי כתב לה את המילים. השיר מתייחס לנושא המוות והוא אהיה אמור להיקרא "Move On". הדיסק השני הינו כאמור קטע הנושא " Six Degrees of Inner Turbulence ". יצירה אחת ארוכה המחולקת לשמונה חלקים ומתייחסת ל- 6 דמויות עם בעיות נפשיות שונות. John Petrucci ו- Mike Portnoy חלקו ביניהם את המילים כאשר כל אחד מהם כותב על 3 דמויות שונות. כשהלקה כתבה את היצירה הכוונה היתה לא לחרוג מ- 20 דקות בכדי לאפשר הוצאה של האלבום כדיסק אחד. עם זאת, במהלך הכתיבה הגיעו עוד ועוד רעיונות חדשים והיצירה הלכה ונמתחה מעל גבול ה- 40 דקות. למרות שאין כל קשר בין 6 הדמויות השונות שמלוות את היצירה, עדיין מדובר כאן בסוג של "אלבום קונספט" שממוקם בתוך מגה-אלבום. ליצירה יש מבנה ברור. פתיחה סימפונית - " Overture" הכוללת מוטיבים מוזיקליים שיחזרו במהלך היצירה, גוף היצירה שהינו משתנה ודינמי וכולל התייחסות לכל הדמויות, וסיום אפי הכולל את מכת הגונג ואקורד הסיום הארוך של האלבום (שמהדהד כמעט 2 דקות) בשיר " Losing Time/Grand Finale " משמש כאקורד הפתיחה של השיר " As I Am " שפותח את האלבום הבא: "Train of Thought". האלבום "Six Degrees of Inner Turbulence" אינו משתווה אומנם למאסטרפיס שקדם לו, אבל הוא בהחלט אלבום שראוי להיכלל בין היצירות הגדולות של הלהקה. חסרונו של האלבום הוא דווקא באורכו, שכן קשה להאזין לו בצורה רציפה, ולכן גם היה קשה למאזינים ולמבקרים לעכל אותו. עם זאת, אם מתייחסים לשני חלקיו כשני אלבומים שונים ומאזינים להם בנפרד, ניתן להעריך את ההישג האדיר של הלהקה ביתר קלות. להאזנה לאלבום: Spotify , Apple music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

פינה בקטנה... והפעם, מדוע "אנחנו לא אוהבים את ימי שני"... ב- 29 לינואר 1979, יום שני בשבוע, קרה מקרה טראגי שהיווה את ההשראה לכתיבת השיר "I Don't Like Mondays" של להקת "The Boomtown Rats". הסיפור העגום הוא כזה. Brenda Ann Spencer , תלמידת תיכון בת 16, קיבלה מאביה מתנה לחג המולד רובה. אותה ברנדה גרה מול בית הספר היסודי "קליבלנד" בסן דייגו, קליפורניה. ביום שני, 29 בינואר 1979, היא פותחת באש על מגרש המשחקים של בית הספר, עם הרובה שאביה קנה לה. היא הורגת שני מבוגרים (כולל מנהלת בית הספר) ופוצעת עוד תשעה ילדים. המשטרה כיתרה את ביתה של ברנדה, אשר המתינה כשבע שעות לפני שהסגירה את עצמה. במהלך ההמתנה בביתה היא שוחחה עם כתב בטלפון. כשנשאלה למה היא עשתה את המעשה הנוראי ('Tell me why?' ), היא ענתה, "פשוט התחלתי לירות, זהו. פשוט עשיתי את זה בשביל הכיף. פשוט לא אוהבת את ימי שני ("I Don't Like Mondays"). פשוט עשיתי את זה כי זו דרך לעודד לי את היום, אף אחד לא אוהב ימי שני." באותו זמן נמצא Bob Geldof מנהיג להקת "בומטאון רטס" יחד עם קלידן הלהקה Johnnie Fingers בריאיון בתחנת הרדיו WRAS באוניברסיטת ג'ורג'יה באטלנטה, ארה"ב. לתחנה הגיעה הודעת טלקס ובה נכתבה הכותרת המזעזעת על המעשה של ברנדה והתשובה שהעניקה לכתב. גלדוף חזר לבית המלון בו התאכסן וכתב את השיר במקום. הגירסה הראשונה של השיר הייתה בסגנון רגאיי. כשגלדוף הגיע ללוס אנג'לס זמן קצר לאחר מכן, הוא הקליט גירסת דמו עם פסנתר ושירה. עד שהשיר נחשף לראשונה במהלך הופעה בלוך לומונד, סקוטלנד, השיר כבר עבר שינוי דרמטי והתקרב לגירסה המוכרת כיום. מילות השיר והוידאו קליפ שצולם לו כוללים התייחסות מרומזת למאורעות אותו היום ולברנדה ספנסר. הוריה של ברנדה ניסו למנוע את הוצאת הסינגל בארה"ב, אך ללא הצלחה. השיר נכלל באלבומה השלישי של הלהקה "The Fine Art of Surfacing" ששורר ביוני 1979 ומאוחר יותר שוחרר גם כסינגל, ב- 13 ליולי 1979. השיר הפך בסופו של דבר ללהיט הגדול ביותר של הלהקה. הוא הגיע למקום הראשון ב- 32 ארצות שונות, אבל לא בארה"ב, ככל הנראה בשל העובדה שמדיניות הנשק בארה"ב היא נושא למחלוקת גדולה בקרב הציבור שם. שנים מאוחר יותר גלדוף הודה שהוא מצטער שכתב את השיר, כי בכך הוא הפך את ברנדה למפורסמת. להאזנה לשיר: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

כתב: Moti Kupfer תאריך הוצאה - 29.1.1990 ב- 18 ביולי 1987 הופיעה להקת " Marillion " באמפי לורליי בגרמניה לעיני 20,000 צופים נלהבים. הלהקה הזאת שבתחילת דרכה היתה להקת רוק אומנותית, החלה במחי אלבום אחד (" Misplaced Childhood "), ושני להיטי ענק (" Kayleigh ", " Lavender ") להפוך ללהקה פופולארית שמוכרת הופעות מראש. חברי " Marillion " החלו להופיע בדרכים, ולהרוויח הרבה כסף, נו טוב, זה היה בעיקר המנהל ג'ון ארניסון שנהנה מהרווחים, על "מריליון" ההופעות האלה השפיעו בצורה טיפה אחרת. הלהקה החלה לחוש את הלחץ לספק עוד אלבום מוצלח, כל זאת בזמן שהם נודדים מהופעה להופעה. סולן הלהקה Fish הרגיש שהוא מאבד כיוון, הוא החל להתמכר לטיפה המרה, לסמים, ובשלב מסוים הוא הבין שאם הוא ממשיך בצורת החיים הזאת, הוא לא יגיע לגיל 30. באין מוצא הגיוני אחר, " Marillion " הוציאה אלבום אחד נוסף בשם " Cluching at Straws ", לאחריה הפרידה היתה בלתי נמנעת, Fish עזב את הלהקה, כשהוא מכוון לקריירת סולו שהחלה עם אלבום הבכורה שלו "Vigil in a Wilderness of Mirrors" שיצא ב- 29.01.1990. פיש נולד תחת השם דרק וויליאם דיק באפריל 1958 באדינבורו, סקוטלנד. הוא קיבל השראה להתעסק במוזיקה, ובכתיבת שירים מאומנים כמו ג'וני מיטשל, "המודי בלוז", "פינק פלויד", "ג'נסיס", דיויד בואי ועוד. בנוסף לאהבתו למוזיקה, הוא היה קורא שלא יודע שובע, וההשראות הספרותיות שלו כללו את ג'ק קרואק, טרומן קפוטה, רוברט ברנס ודילן תומס. כשהחל לכתוב, ולהתעסק במוזיקה הוא הבין שיהיה חייב לשנות את שמו. "עם השם האמיתי שלי, דרק וויליאם דיק, היה לי צורך למצוא כינוי מהר ככל האפשר". הודה. בשלב מסוים כאשר גר בדירה שכורה, הוא נהנה לטבול באמבטיה זמן רב, ובעלת הבית שקוננה על כמות המים שהוא מבזבז לה, כינתה אותו Fish (דג), השם הזה הפך בהמשך לשם הבמה הקבוע שלו. לאחר שעזב את " Marillion ", החל Fish לעבוד על כתיבה והקלטת אלבום הסולו הראשון שלו "Vigil in a Wilderness of Mirrors". האלבום כלל מגוון סגנונות מוזיקליים, ביניהם רוק מתקדם (" Vigil "), פופ רוק (" Big Wedge "), רוק כבד (" View From the Hill ") ופולק (" The Company "). מכיוון שהוא בעיקר תמלילן, ולא מלחין מוזיקלי, Fish שיתף פעולה עם הקלידן מיקי סימונדס בכתיבת כל השירים מלבד " View From the Hill ", שנכתב והוקלט יחד עם הגיטריסט של "איירון מיידן" (משנות ה- 90) Janick Gers . עוד עזר בכתיבת האלבום, גיטריסט ה"דייר סטרייטס" לשעבר, האל לינדס ( State of Mind " Family Business " ו-" Cliché "), שגם ניגן בגיטרה, יחד עם פרנק אושר, בן לוויה של Fish מימי טרום " Marillion ". על התופים ניגנו מארק ברז'יצקי ("ביג קאנטרי"), ג'ון קיבל (מ- "Spandau Ballet"), נגן הבס הוא ג'ון גיבלין, ובכלי הקשה נוספים ניגנו, לואיס ג'ארדים, כשעל קולות הרקע מופקדות טסה ניילס, וקארול קניון (שרה ב- "Temptation" של "Heaven 17"). למרות שאיננו אלבום קונספט, חלק מהשירים מתייחסים למונח "the hill" מעין מטאפורה על חמדנות וצרכנות. השירים עוסקים בנושאים שפיש תמיד חש נלהב לכתוב עליהם, נושאים אישיים ופוליטיקה. " State of Mind " ו- " Big Wedge " בולטים כשירים הפוליטיים הגלויים ביותר: " State of Mind " מבטא בחוזקה את ההתפכחות האזרחית הגוברת בשנות שלטונה המאוחרות של מרגרט תאצ'ר. " Big Wedge " הוא ביקורת מפורשת על תאוות הבצע הקפיטליסטית, החברה והמדיניות האמריקאית. בעטיפת הסינגל מופיע הדוד סם, המציע חופן של שטרות דולרים לצופה. שירים אחרים כמו " Vigil ", " The Company ", ו- " View From The Hill " מבטאים סלידה כללית יותר מחומרנות. " Family Business " מתייחס לאלימות במשפחה, ו- " The Voyeur " נכתב על מציצנות בטלוויזיה. השירים , " A Gentleman's Excuse Me " ו- " Cliché " הם שירי אהבה. הביטוי "wilderness of mirrors" מקורו בשירו של ט.ס. אליוט "Gerontion", ביטוי שהפך למטאפורה בשימוש נרחב לדיסאינפורמציה בספרי מותחן, וריגול שאותם קרא Fish . את עטיפת האלבום אייר מארק וילקינסון שהיה אחראי על איור עטיפות האלבומים, והסינגלים של "מריליון". הציור מכיל התייחסויות רבות למילות השיר, רמיזות פוליטיות וכן מסרים "חבויים" המובנים רק למעריצים (כגון פניהם של הקלידן של מריליון מארק קלי והמנהל ג'ון ארניסון). האלמנט המרכזי הוא "גבעה" המורכבת מהררי זבל של מוצרי צריכה בנוף פוסט-אפוקליפטי, שעליו זוג לבוש בבגדים פסאודו-מזרחיים בוהים למרחוק, אוחזים בשעון חול. שכמייתו של האיש, המתנופפת ברוח, דומה למזרח סקוטלנד, כאשר הדרום העליון (אזור הבית של Fish ) מואר באלומות אור הנפלטות ככל הנראה משעון החול. רמז להתעניינותו של Fish בתרבות הסקוטית. להאזנה: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

הוא אחד הרוקרים האהובים עלינו ביותר... הוא כמו הענק הירוק, שקט ובישן בראיונות וכתבות אך על הבמה הוא אריה עוצמתי ואימתני !! צילום: אביחי לוי אז הנה כמה דברים שאנחנו יודעים לספר לכם עליו: = הוא נולד ב-29 בינואר 1970. = שמו המלא הוא נחום פטרובר. = הוא למד בבית ספר התיכון לאמנויות תלמה ילין. = למיטב ידיעתנו בכל מה שקשור למוסיקה הוא למד לבד, הוא לעולם לא למד מוסיקה במוסד רשמי. = תום שירת בלהקה צבאית שם הוא פגש את אישתו אורית שחף . צילום: רונן ללנה = לאחר סיום השרות הצבאי השניים חברו יחד להקים את להקת הקאברים "תום והפצצה". = בשנת 1992 הקימו השניים את להקת " היהודים ". צילום: רונן ללנה = שם הלהקה הוצע להם ע"י המחזאי אלדד זיו והמפיק רועי זו-ארץ. = אחד הדברים היפים שמייחדים את הלהקה הזו היא העובדה שקהל המעריצים שלה והחשיפה שלה נוצרו ע"י הופעות בכל פאב, מועדון ומקום אפשרי ולא ע"י המדיות הפופולריות. = תחנות הרדיו והטלוויזיה לא היו מעוניינות לשדר את סגנון המוסיקה הזה (גם היום!!!) ולכן הם לא קיבלו חשיפה באף אחת מהמדיות המובילות. = באוגוסט 1995 יצא אלבום הבכורה של הלהקה "מציאות נפרדת" שבנוסף לאורית ותום היו שותפים ליצירה: אבי יפרח בבס, ערן מיטלמן בקלידים, שמוליק בודגוב בגיטרה ואשר פדי בתופים. = בכל מה שקשור למימון האלבום, הוידאו קלפים והסינגלים, הייתה מעורבת ודחפה מאוד חזק טמירה ירדני , שהיא חלק מטדי הפקות (הכוכב הבא, השמיניה, נולד לרקוד, הקומדי סטור ועוד). = באותו היום של יציאת האלבום התקיימה הופעה מיוחדת במועדון "הלילה ה-12" שנכחו בה פחות מ-20 איש. תום נוטה להזכיר את ההופעה הזו בהופעות שלהם כשהוא מתקשה להאמין לאן הם הגיעו היום. = הרבה לא יודעים זאת אך הלהקה הייתה אמורה להתחיל את דרכה "בבום גדול" כשהיא שובצה להיות מופע פותח ל אביב גפן בפסטיבל ערד המפורסם. אך באותו הפסטיבל התרחש האסון בהופעה של להקת "משינה" , הפסטיבל בוטל ובמקום לקיים את ההופעה הראשונה שלהם מול עשרות אלפי אנשים, הם קיימו אותה במועדון "הלילה ה-12" מול עשרות בודדות. = החשיפה המשמעותית שקיבל האלבום הייתה כש-6 שירים מתוך האלבום היו חלק מפסקול הסרט הדרמתי והטראגי "צעירים לנצח" , ששודר בדצמבר בערוץ 2. = שלוש שנים לאחר מכן יצא אלבומה השני של הלהקה שנקרא על שם הלהקה. = הפעם הראשונה שהלהקה זכתה לחשיפה תקשורתית משמעותית ברדיו הייתה בשנת 1999, בה היא זכתה בתואר להקת השנה של גלי צה"ל. = היהודים ובמיוחד תום, אף פעם לא ייחסו חשיבות למצעדים, תחרויות או תארים כאלה ואחרים. הם התחילו כאנדרדוג והם מעוניינים להישאר כאנדרדוג, מה שגורם להם להתאמץ יותר, לפי דבריו של תום. צילום: אביחי לוי = ביולי 2002 יצא אלבומה השלישי של הלהקה בשם "פחד מוות" . = באוגוסט 2003 הוציאה הלהקה אלבום כפול ו-DVD של הופעה חיה במועדון התאטרון ביפו, מועדון שנחשב לביתם של היהודים באופן לא רשמי. בשנת 2020 התבשרנו על סגירתו של המועדון כתוצאה מסגר שנכפה ממגפת הקורונה. = ביולי 2004 הוציאה הלהקה אלבום כפול "Unplugged" של הופעה אקוסטית, הסינגל מהאלבום "אם כבר" שלא יצא או הוקלט באף גירסה אחרת, זכה להשמעות רבות בתחנות הרדיו השונות. = בתקופה שלאחר האלבום השלישי, יצאה הלהקה לסיבוב הופעות בארה"ב. הם רצו לנסות לחיות בחו"ל כלהקה כשהם מופיעים וכותבים. לאור הבעיתיות בשימוש בשם "The Jews" שינתה הלהקה את שמה ל- "I.U.D.M", תום סיפר שזה הפתרון הכי טוב שהם מצאו שישקף את שם הלהקה. ההתנסות הוכתרה ככשלון יחסי וחברי הלהקה חזרו לארץ. = חמש שנים לאחר האלבום השלישי, יצא אלבומה הרביעי של הלהקה "פורטה" , האלבום זכה בתואר "אלבום השנה" בטקס פרסי עמ"י. = תום ואורית השתתפו באותה תקופה בפרסומת של חברת הסלולר סלקום עם השיר "אין לך מקום". = לאחר יציאת האלבום ועד לשנת 2015, 8 שנים, השקיעה הלהקה את רוב זמנה בהופעות ללא הפסקה כשבמקביל תום ואורית בונים את התא המשפחתי שלהם. = בשנת 2007 נולד לאורית ותום ילד ראשון. = בשנת 2009 החלו "היהודים" לעבוד על אלבום שכולו שירים באנגלית אך האלבום לא יצא לאור. = באותה תקופה ביצעה הלהקה מופע אקוסטי שזכה להצלחה רבה, בעקבותיו יצאה הלהקה לסיבוב הופעות ארוך שנקרא "היהודים בישיבה". מתוך סיבוב ההופעות יצאה גרסת הקאבר לשיר של מאיר בנאי "אצלך בעולם", שיר שגם קיבל השמעות רבות בתחנות הרדיו הפופולריות. = תום כתב והלחין את השיר "בא אלייך" לגיא זוארץ. = בשנת 2014 היו שמועות שתום ואורית יהיו חלק מפאנל השופטים בתוכנית " הכוכב הבא " , אך הדבר לא יצא לפועל. = באוגוסט 2015 יצא אלבומה האחרון (נכון להיום) של הלהקה "יותר לא" . = לקידום האלבום ביצעה הלהקה את כל האלבום בהופעה חיה באולפן ושידרה את ההופעה באינטרנט דרך האתר וואלה!. = ישנן שמועות שבשנת 2017 הציעו לתום להשתתף בתוכנית הריאליטי "גולסטאר" אך הוא סרב בנימוס. = היהודים הופיעו שלוש פעמים בקיסריה , בשנת 2010, 2011 ובשנת 2019. צילום: אביחי לוי = תום והיהודים היוו מופע פותח למספר רב של להקות רוק מחו"ל כמו: Metallica, Rage Against The Machine ועוד... = בשנת 2020 תום ביצע בפעם הראשונה תפקיד משחק בסדרת הטלוויזיה "הנוכלות" , בסדרה משחק את תפקידו של "מנו" השוטר הכריזמטי ששבה את ליבה של מירי פסקל. הוא גם כתב חלק מהפסקול לסדרה. צילום: ורד אדיר/YES = תום היה שותף לכתיבת פסקולים של מספר סדרות כמו: "היום בלילה", "בובה של מדינה", "השמינייה" ועוד... = בשנת 2021 תום ואורית השתתפו בפרסומת לאפליקציית הקניות "Quik" עם עיבוד לשיר "מחפש תשובה". = כששאלו את תום אם בעוד עשר שנים הוא גם ימשיך לעשות מוסיקה, הוא אמר שהוא אינו מסתכל על שנתונים והוא ימשיך לעשות מוסיקה כל עוד יהיה בו את הדחף והיצירתיות. = שיר של "היהודים" נבחר לפרסומת של חברת המכוניות "פיאט" בארה"ב. קטע אינסטרומנטלי, שמלווה את הפרסומת מתחילתה ועד סופה, לקוח מתוך השיר "הנה זה בא". צילום: אביחי לוי = בשנת 2005 הלהקה שחררה סינגל ראשון מתוך האלבום שעתיד לצאת שנקרא "כאילו" אך הוא לא נכנס לאלבום "פורטה", הסינגל נמכר על גבי תקליטור בהופעה לציון עשר שנים ל"מציאות נפרדת" באמפיפארק רעננה. = בשנת 2019 הלהקה הוציאה מהדורה מוגבלת של האלבומים "מציאות נפרדת" ו"היהודים" על גבי ויניל. = ב-1 ליוני 2022 התקיים ארוע יוצא דופן ומיוחד במינו בפעם הראשונה בארצנו הקטנה. להקת "היהודים" שאירחו את רביב כנר, יחד עם 400 נגנים, גיטריסטים, מתופפים, בסיסטים, קלידנים וזמרים, עם המנהל המוזיקלי גיא מזיג, ביצעו שני שירים לכבוד יום ירושלים. השיר "מחפש תשובה" והשיר "ירושלים של זהב", הארוע התקיים על חומות עיר דויד, בחסות עירית ירושלים והופק ע"י חברת "כפיים". הואיל ועבדכם הנאמנים לקחו חלק באותו אירוע, אנחנו נספר עם יד הלב שזה היה אחד האירועים הגדולים והמרגשים ביותר בהם לקחנו חלק!!! = בחודש מאי 2023 שיתף תום פעולה עם אליאב זהר בשיר "עוד לא עבר עליי". זהו שיתוף הפעולה הראשון שלו עם אמן אחר. להאזנה לאלבום האחרון של היהודים " יותר לא " שאינו מוערך מספיק ואינו מבוצע בכלל בהופעות לדעתנו Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

איזו שושנה אחת אמנם ישנה, אבל ריחה🌺 העיר דינוזאור ענק אחרי תרדמת של 18 שנים... 18 שנים מאז החומר החדש האחרון של ג'ת'רו טאל! "שושנה הישנה🛌💤" היא הסנונית הראשונה מתוך אלבום חדש... כן, כן! שעתיד לצאת ב-28/01/22, לצד עוד 11 שושנים ריחניות, כחלק ממה שטמון בתוך גֵן חדש לגמרי... שמו של האלבום The Zealot Gene 💿. בשושנה הישֵנה... Ian Anderson הענק, שהשנים הוסיפו לקולו רובד אפילו עמוק ו"עתיק יותר" של מספר סיפורי עם מימי הביניים... ממשיך לרתק אותנו, כאילו היינו הילדים שמקשיבים לו בדממה מסביב למדורה🔥 השבט, במיוחד שהוא ממשיך להפליא בנגינת חליל הצד המכשפת🧙‍♂️ שלו, גם אם מדובר בשיר באורך "מודרני" (פחות מ-4 דקות) ביחס למפלצת הפרוג הוותיקה. כל זה לצד ריף די כבד שמוליך אותנו דרך היער האפל, אפוף האגדות... שמשתקף גם בקליפ שחור לבן שמתאר את ההרפתקאה של השיר באנימציה של בובות שעווה ובובות צללים. ניתן רק להמשיך לפנטז🔮 איזה עוד שושנים צחורות וריחניות ממתינות להצטרף. איאן מעיד שבמילות האלבום הוא שוזר את הרע בתוך הטוב הכללי, כחלק מחיבתו לנגוע בסיפורי העתיקים ושל התנ״ך בכלל... כמו שהפסקת ההופעות/הקלטות של הלהקה בעקבות הקורונה, לבסוף גם דחפו חזרה לאולפן ונתנו בּוּסט לכל הטוב שמצפה לנו עד ובסוף ינואר הקרוב - מתוך לידתו⚡ של גֵן חדש! ‘The Zealot Gene’ - Tracklisting: 1. Mrs. Tibbets (5:54) 2. Jacob's Tales (2:13) 3. Mine Is The Mountain (5:40) 4. The Zealot Gene (3:54) 5. Shoshana Sleeping (3:41) 6. Sad City Sisters (3:40) 7. Barren Beth, Wild Desert John (3:37) 8. The Betrayal Of Joshua Kynde (4:06) 9. Where Did Saturday Go? (3:53) 10. Three Loves, Three (3:30) 11. In Brief Visitation (3:00) 12. The Fisherman Of Ephesus (3:41) לדף הפייסבוק של The Wiz