Dream Theater - The Astonishing
- FaceOff - עימות חזיתי

- לפני שעתיים
- זמן קריאה 3 דקות
ב- 29 לינואר, 2016, “Dream Theater” הוציאו את אלבום האולפן ה- 13 שלהם “The Astonishing”.

עם האלבום “The Astonishing”, “דרים ת'יאטר” התרחקו יותר מאי פעם מהגבולות המסורתיים של הפרוגרסיב מטאל. זה לא היה אלבום שנבנה סביב דומיננטיות אינסטרומנטלית או מורכבות ריתמית, אלא אופרת רוק מלאה, אלבום קונספט כפול שהציב את הסיפור, הרגש והאווירה במרכז החזון היצירתי שלו.
לאחר האלבום הנושא את שם הלהקה “Dream Theater” משנת 2013, מצאו עצמם חברי הלהקה בצומת דרכים יצירתית. הגיטריסט John Petrucci דחף לפרויקט שיאלץ את הלהקה לחשוב מחדש על אופן הכתיבה שלה. במקום להתחיל מריפים או ממלודיות, הבסיס של “The Astonishing” היה סיפור. כך הפך האלבום לאלבום הקונספט האמיתי השני של הלהקה, אחרי “Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory”.
על רקע חזון עתידני קודר של ארצות הברית, האלבום מתמקד במחתרת קטנה בשם "Ravenskill Rebel Militia", הקמה נגד שלטון "Great Northern Empire of the Americas" באמצעות כוח אסור וכמעט מיתולוגי: מוזיקה אמיתית. בעולם הזה היצירתיות הוחלפה בצליל סטרילי שמיוצר על ידי מכונות (כמה זה מתאים לעידן ה- AI), וההבעה הרגשית נתפסת כאיום על הסדר הקיים.
העלילה מתמקדת בדמותו של Gabriel, צעיר בעל יכולת יוצאת דופן ליצור מוזיקה אמיתית בעולם שבו הדבר נאסר לחלוטין. כישרונו הופך אותו לאיום בעיני השלטון ולסמל של תקווה בעיני המחתרת. דרך מערכת היחסים שלו עם Faythe, בתו של שליט האימפריה, והמעורבות ההולכת וגוברת שלו במרד, הסיפור בוחן נאמנות, הקרבה ואת הכוח הרגשי של יצירה חופשית אל מול שליטה ודיכוי.
הסיפור משקף את חוסר הנחת ההולך וגובר של פטרוצ'י, שהגה את הרעיון לאלבום, מהאוטומציה הטכנולוגית ומהניכור הרגשי בחברה המודרנית. במהלך פיתוח הרעיון לאלבום שאב פטרוצ'י רבות מעולמות הפנטזיה והמדע הבדיוני.
מבחינת שאפתנות מוזיקלית, כתיבה ומבנה, “The Astonishing” מציב את עצמו בשורה אחת עם אלבומי קונספט - אופרות רוק גדולות כמו “Tommy”, “2112”, “The Wall” ו- “Operation: Mindcrime”. בדומה ל- “2112”, גם כאן מוצגת המוזיקה ככוח מעורר תודעה וכאמצעי לשחרור בתוך משטר עתידני של דיכוי. אהבתו רבת השנים של פטרוצ'י לעולמות פנטזיה ומדע בדיוני אפיים, החל מ- “The Lord of the Rings” דרך “Star Wars” ועד “Game of Thrones”, מעצבת את קנה המידה והעומק התימטי של האלבום, ומשלבת סיפור מיתולוגי עם התבוננות עכשווית בדומיננטיות ההולכת וגוברת של הטכנולוגיה על הביטוי האנושי (אמרנו כבר AI?).
מבחינה מוזיקלית, האלבום נכתב בעיקר על ידי John Petrucci ו- Jordan Rudess, כאשר המלחין David Campbell מסייע להם בעיבוד התזמורתי של כלי המיתר והמקהלות. הקלידים והעיבודים האורקסטרליים שולטים בחלקים נרחבים מהאלבום ומעצבים את האופי הקולנועי שלו. עבודת הגיטרה של Petrucci באלבום הזה לרוב מאופקת ותמטית, בעוד ש- Mike Mangini מתמקד בדיוק ובדינמיקה יותר מאשר בהפגנת יכולת טכנית גרידא.
ההקלטות התקיימו לאורך שנת 2015 באולפני "Cove City Sound" שבלונג איילנד, ניו יורק, כאשר השירה הוקלטה בנפרד בקנדה על ידי James LaBrie. שותפם הוותיק של הלהקה, Richard Chycki, היה אחראי על המיקס וההנדסה, בעוד ש- John Petrucci שימש כמפיק. ההפקה משקפת את הכוונה התיאטרלית של האלבום, ולהבדיל מאלבומים אחרים של הלהקה מעדיפה רצף, זרימה ואווירה על פני הדגשת ביצועים אישיים של כל אחד מהחברים.
האלבום נפתח עם “Descent of the Nomacs”, שמבסס מיד אווירה קרה ומכאנית, וממשיך אל “Dystopian Overture”, המציג מוטיבים מלודיים החוזרים לאורך האלבום. מוטיבים אלה משמשים כעוגנים נרטיביים ומחזקים את המבנה האופראי של היצירה.
הקטע “The Gift of Music” מציג את Gabriel, הדמות המרכזית בסיפור, ונחשב לאחד הרגעים הנגישים והרגשיים ביותר באלבום. החום והבהירות המלודית שלו עומדים בניגוד חד לעולם המדכא שהוא מתאר. “Our New World” מרחיב את תחושת התקווה הזו ומציע אחד הקטעים המרוממים ביותר באלבום.
סמכות ומניפולציה שולטות ב- “A Tempting Offer” וב- “The X Aspect”, שבהם LaBrie מאמץ גוונים ווקאליים שונים כדי לגלם מספר דמויות. המתח הרגשי מגיע לשיאו ב- “Moment of Betrayal” שלוכד את הרגע שבו נאמנות אישית קורסת תחת כובד המשקל של כוח פוליטי. השיר משקף את ההבנה של Gabriel כי אידיאלים ומערכות יחסים שבריריים כאשר הם ניצבים מול פחד, סמכות והישרדות. בשיר הסיום, “Astonishing”, הסיפור מגיע לסיומו דרך פיוס והתבוננות פנימית ולא באמצעות עימות אלים או ניצחון חד-משמעי. זהו רגע של קבלה והכרה בכוחה של המוזיקה להשיב אנושיות ורגש לעולם שנשלט על ידי שליטה ודיכוי.
לקראת יציאתו, “The Astonishing” קודם באמצעות אתר ייעודי, רשימות תפוצה למעריצים וטריילרים קולנועיים. האלבום נכנס לעשירייה הראשונה בתשע מדינות והפך לאלבום הראשון של “Dream Theater” שהגיע למקום הראשון במצעד ה- Billboard Rock בארה״ב. הלהקה תמכה באלבום בסיבוב הופעות עולמי נרחב לאורך רוב שנת 2016, והוא גם סימן את אלבומם האחרון שיצא דרך חברת “Roadrunner Records”.
בדיעבד, “The Astonishing” נותר אחד האלבומים השנויים ביותר במחלוקת בקטלוג של “Dream Theater”. הוא מוותר על החופשיות המוזיקליות לטובת שקיעה עמוקה בסיפור העלילה, ומחליף עוצמה ואגרסיביות בשאפתנות נרטיבית. בין אם הוא זוכה לחיבוק חם ובין אם לדחייה, מדובר בנקודת ציון משמעותית בתולדות הלהקה, הוכחה לכך שגם בשלב מתקדם בקריירה שלהם, “Dream Theater” עדיין היו מוכנים לקחת סיכונים יצירתיים אמיתיים.
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל













תגובות