זה קרה ב- 27 לנובמבר 1970. הר הגעש המוזיקלי של George Harrison התפרץ.... יצירת המופת "All Things Must Pass" יצאה לאוויר העולם. כמה חודשים לאחר התפרקות "הביטלס" שחרר האריסון את יציאת המופת שלו. וזה לא היה אלבום אחד, גם לא שניים אלה שלושה!!! אלבום משולש שאין דרך אחרת להגדיר אותו מאשר הר געש מוזיקלי שהתפרץ. ג'ורג' היה תמיד הביטל הביישן שחסה בצילם של Paul McCartney ו- John Lennon . השניים שלטו בחומרים המוזיקליים שהובאו להקלטות של הלהקה כשג'ורג' זכה להכניס בכל פעם שיר אחד, לפעמים שניים, לכל אלבום שהלהקה הוציאה, והרבה פעמים ההחלטות להותיר שירים שלו מחוץ לאלבומים לא היו מוצדקות. אחת הדוגמאות הקלאסיות והידועות של מקרה כזה קשורה להקלטת השיר "While My Guitar Gently Weeps" שהאריסון ביקש להכניס ל אלבום הלבן . לנון ומקרטני לא רצו את השיר וסירבו להכניסו לאלבום, אבל George Harrison הביא לאולפן את חברו Eric Clapton אשר תפר לשיר את הסולו ולפתע פול וג'ון התרצו. לא ברור אם פניית הפרסה של ג'ון ופול נבעה מתוך חוסר נעימות מקלפטון, או מתוך הבנה שבאמת מדובר בשיר גדול, וזה באמת לא משנה, כי הדוגמא הזאת ממחישה באופן בולט את הכישרון האדיר של ג'ורג' שלא הצליח תמיד להביאו לידי ביטוי באלבומיה של הביטלס. תסכולו של ג'ורג' מהשתלטנות והיחס של שני חבריו, הגיע לנקודת שיא נוספת במהלך הקלטת השיר "Two of Us", במהלך הסשנים של הלהקה למה שיהפוך בהמשך לאלבום " Let it Be ". במהלך ויכוח שהתלקח בין פול לג'ורג' לגבי הנגינה שלו בשיר סינן ג'ורג' את המילים הבאות: "I'll play what you want me to play. Or I won't play at all if you don't want me to. Whatever it is that'll please you, I'll do it", הדברים מתועדים בסרט "Let It Be" של הביטלס והם מדגישים את התחושות של ג'ורג' שהרגיש שתקרת הזכוכית שהציבו לו שני חבריו מעל הראש מונעת את ההתפתחות המוזיקלית שלו ולא מאפשרת לו להתבטא. אין זה פלא אם כך שג'ורג' היה הראשון מבין חברי הלהקה לשחרר אלבום סולו וגם זו לא הפתעה שהאלבום הזה כלל שפע של חומר מוזיקלי, שכן חלק מהשירים באלבום הזה נכתבו עוד במהלך חברותו בלהקת הביטלס, שירים שג'ון ופול דחו ולא זכו להיכנס לאלבומי להקת האם או כאלה שג'ורג' אפילו לא טרח להציג בפני חבריו מחשש מפני תגובה שלהם. דוגמאות לכך ניתן למצוא באלבומי האנתולוגיה ששחררה הביטלס במהלך שנות ה- 90 וכוללים כמה שירים של George Harrison שנוגנו במהלך הסשנים של הביטלס ומופיעים באלבום נושא הסיקור שלנו, כמו לדוגמא שיר הנושא "All Things Must Pass" שגירסה מוקדמת שלו מופיעה באלבום השלישי מהאנתולוגיה. איך שלא תסתכלו על זה, אנחנו זכינו בגדול, כי בסופו של דבר החומרים המדהימים האלה זכו לראות אור וטוב מאוחר מאשר אף פעם! נציין שאין מדובר באלבום הסולו הראשון של George Harrison . הוא הוציא עוד שניים לפני בימיו עם הביטלס. מדובר בשני אלבומים ניסיוניים "Wonderwall Music", ו- "Electronic Sound" בהם נעשה שימוש בסינתסייזרים בגירסתם המוקדמת. לאחר שחרורו של האלבום הלבן בשנת 1968 טס George Harrison לארה"ב ובילה בין היתר בביתו של Bob Dylan בוודסטוק, שם עבדה להקת "The Band" על אלבומה הראשון. האריסון ספג ושאב מסגנון הכתיבה של דילן וחבריו וחידש את אהבתו לגיטרה. באותה תקופה הוא החל לכתוב לעצמו, כמו גם לאחרים, כגון ל- Billy Preston וללהקת Cream להם תרם את השיר "Badge" שיצא באלבומה הרביעי והאחרון של הלהקה – "Goodbye" משנת 1968. בהמשך האריסון הצטרף לסיבוב ההופעות של קלפטון עם להקתו "Delaney & Bonnie and Friend" ובשלב זה כבר נראה שהוא בשל לעצמאות, אך זו לא יצאה אל הפועל עד לפירוקה הרשמי של להקת האם, אז הרגיש George Harrison חופשי להמשיך עם הפרויקט שהלך ונבנה אט אט עוד בימי חברותו בלהקת הביטלס. כפי שידוע, החומרים שאסף George Harrison הספיקו לאלבום משולש, אך מה שהרבה לא יודעים היא העובדה של האריסון היו עוד כ- 20 דמואים לשירים שלא זכו להיכנס לאלבום המשולש, חלקם שוחררו מאוחר יותר בקריירה שלו, מה שאכן מוכיח שמדובר בהר געש מוזיקלי שפשוט המתין להתפרץ. אבל הר הגעש הזה לא התבטא אך ורק בחומרים המוזיקלים, אלא גם ברשימת הנגנים שהשתתפו בפרויקט הזה. חלקם קיבלו על-כך קרדיט וחלקם לא. רשימת הנגנים והכשרונות פשוט בלתי נתפסת ואנחנו נמנה רק את חלקם: Eric Clapton , Ringo Starr , Ginger Baker, Billy Preston, Dave Mason, Peter Frampton , Gary Wright, Klaus Voormann, Alan White , כל חברי "Badfinger" ואפילו Phil Collins שהאריסון לא היה ער להשתתפותו בסשנים עד להוצאת המהדורה המורחבת לרגל 30 שנה לאלבום, וזכה לתודה מאוחרת מהאריסון לאחר שגילה זאת (טוב אפשר להבין את האריסון כי זה היה לפני ימיו של פיל בג'נסיס). מי שהפיק את האלבום היה המפיק המוערך Phil Spector , אשר זמן קצר קודם לכן הפיק את אלבומה האחרון של הביטלס " Let it Be " ובהמשך יפיק בין היתר חלק נכבד מאלבומי הסולו של John Lennon ואלבומים נוספים של George Harrison . פיל ספקטור יישם על האלבום הזה את טכניקת ה- "Wall Of Sound" אותה פיתח במהלך שנות השישים וכוללת העמסה, של סאונד, שכבות של ערוצים וכלים שיוצרים מעין "חומה מוזיקלית" וסאונד עשיר ומלא. הסשנים לאלבום התרחשו בין החודשים מאי ואוקטובר 1970 והולידו חומרים לאלבום כפול. האלבום השלישי כלל ג'אם סשנים של George Harrison וחבריו אשר הוקלטו במהלך הסשנים וזכו לכותרת Apple Jam. בגדול האלבום הזה מסתובב סביב ז'אנר הרוק בכללותו, עם השפעות של פולק, מוטאון (יש לא מעט כלי נשיפה באלבום), גוספל (שכנראה ייובא על-ידי המפיק פיל ספקטור) ומוזיקה הודית. אם אפשר לשים את האצבע על צליל אחד שעובר כחוט השני כמעט בין כל שירי האלבום, ומהווה את "חותמת הסאונד" שלו, זה כנראה יהיה צליל הסלייד גיטאר של George Harrison שפשוט עושה כאן נפלאות עם הכלי המדהים. מבחינה לירית, נראה שגם כאן החוט שמקשר בין מרבית השירים יהיו הנושאים הרוחניים ומלאי הרגש שתמיד העסיקו את האריסון עד יום מותו. האלבום נפתח עם " I'd Have You Anytime ", שיר שנכתב בשיתוף עם Bob Dylan במהלך שהותו של George Harrison בביתו שבוודסטוק. פתיחה מלודית, שקטה, רגועה ומרגשת ובחירה מאוד מעניינת לפתיחת אלבום, שככל הנראה נועדה לסמן את המכנה המשותף של רוב השירים באלבום. השיר כולל סולו של קלפטון למרות שהוא לא זכה לקבל קרדיט עבור נגינתו בשל עניינים חוזיים, כפי שקרה גם עם השיר While My Guitar Gently Weeps מימי הביטלס. ברצועה השניה אנחנו מקבלים כבר את הלהיט הכי גדול של האריסון - " My Sweet Lord ", אשר כבש את פסגת המצעד הבריטי ושהה שם במשך ארבעה שבועות. מדובר בשיר הלל רוחני שמשלב את האמונות והדתות ממזרח ומערב, עם המנטרה החוזרת "קרישנה" לצד "הללויה". השיר הזה היה בסיס לתביעה שהתנהלה על זכויות יוצרים בהקשר לשיר שנקרא "He's So Fine" של להקת הבנות "The Chiffons" משנת 1963. George Harrison טען לאורך כל הדרך שלא הכיר את השיר של השיפונס אבל הדמיון במנגינה היה רב. הוא בסוף אולץ לשלם סכום פנטסטי לאותם זמנים בסך של 1.5 מליון דולר כדי לסלק את התביעה. הבלאגן הזה גרם להאריסון לכתוב שיר שנקרא "This Song" ויצא במסגרת אלבומו משנת 1976 שנקרא 33 ו- 1/3. השיר " Wah-Wah " נכתב על-יד האריסון במהלך הסשנים לאלבום "Let It Be" ומיד לאחר אותו ויכוח בינו לבין מקרטי אותו הזכרנו קודם לכן. ג'ורג' סיפר שמיד אותה סצינה הנראית בסרט הוא עזב את האולפן והלך הבית לכתוב את השיר. הוא טען שהויכוח הזה עם פול גרם לו כאב ראש גדול כמו "וואה" וואה" וזה היה הטריגר לכתיבת השיר. זה היה השיר הראשון שהוקלט לאלבום ובו מנגנים כל חברי להקת "Badfinger". השיר " Isn’t It a Pity " הוא בין הוותיקים באלבום, הוא נכתב עוד במהלך הסשנים לאלבום "Rubber Soul" בשנת 1966. האלבום כולל שתי גירסאות שונות של הבלדה המלנכולית כשהגירסה שסוגרת את הצד הראשון של האלבום היא היותר פופלרית מבין השתיים. פותח את צידו השני של הויניל " What Is Life " שיר רוקי, קצבי ומלודי שמובל על-ידי ריף הגיטרה הקליט של George Harrison ועטוף בחצוצרות המוטאון שמהוות קישוט מוזיקלי מושלם. השיר " If Not for You " הוא שיר שכתב Bob Dylan אותו הוא הקליט לאלבומו New Morning שיצא באוגוסט 1970. שיר פולק-פופ שגם אוליביה ניוטון ג'ון ביצעה והפך ללהיט הגדול הראשון שלה. הקטע " Behind That Locked Door " הוא שיר קאנטרי-וואלס מקסים שהאריסון כתב בשנת 1969 כמחווה לבוב דילן שבדיוק חזר לבמות עם להקת הליווי שלו "The Band". את השיר " Let It Down " כתב האריסון בשנת 1968 וניסה להציע אותו לביטלס במסגרת הסשנים לאלבום Let It Be, אך גם הפעם הוא נדחה על-ידי פול וג'ון. האריסון הגדיר אותו כשיר אהבה אירוטי.מי שמלווה את האריסון בשיר הזה הם חבורה גדולה של נגנים כולל חברי דרק והדומינוס של קלפטון, גארי רייט וחברי להקת "Badfinger". סוגר את הצד השני של הויניל הראשון "Run of the Mill " שיר שכתב George Harrison בראשית שנת 1969 במסגרת הסשנים של "Get Back", השיר כולל את המילים "Another day for you to realize me or send me down again", שמבטאות בצורה הכי ברורה את התחושות של האריסון בעקבות היחס שקיבל מחבריו ללהקה. הויניל השני נפתח עם השיר המדהים והמרגש וללא ספק אחד היפים באלבום " Beware of Darkness ". זה עוד אחד מהשירים הרוחניים של George Harrison שהחל לחקור תחום זה עוד בימי הביטלס. השיר ממחיש את הפילוסופיה של Radha Krishna Temple לפיה יש להיזהר מהאפלה, ממחשבות שליליות ומחומרניות שעלולה להשחית את הנפש. השיר " Apple Scruffs " מובל על-ידי נגינת המפוחית ופריטה אקוסטית וקצבית. זה שיר שנכתב כמחווה למעריצי הביטלס האדוקים שהיו ממתינים במיקומים בהם הלהקה היתה אמורה להופיע רק בכדי לפגוש את ארבעת המופלאים. הרצועה " (Ballad of Sir Frankie Crisp (Let It Roll " היא רצועה מלודית שכתב George Harrison כמחווה לעו"ד מהמאה ה- 19 שהיה בעליה של אחוזת Friar Park הויקטוריאנית שהאריסון רכש בינואר שנת 1970. השיר " Awaiting on You All " הינו שיר תפילה רוחני נוסף של George Harrison , הפעם בסגנון רוק וגוספל. בשיר הזה ניתן להבחין בנקל בהפקה הבומבסטית של פיל ספקטור וביישום שיטת ה- “Wall Of Sound” שלו. מכאן אנחנו עוברים לדובדבן שבקצפת, שיר הנושא " All Things Must Pass " שכאמור נכתב והוצע לביטלס, ואשר גירסה מוקדמת שלו ניתן למצוא באלבום האנתולוגיה השלישי של להקת האם. השיר הזה ראה אור לראשונה דווקא באלבום של בילי פרסטון "Encouraging Words" שיצא בספטמבר אותה שנה. כותרת השיר מלמדת כי הוא מושפע מהיחסים של האריסון עם חבריו ללהקה ולמעשה ניבא את מה שעתיד להיות הפירוק של הביטלס ואת העובדה שהחיים נמשכים, קרי, הוצאת האלבום הראשון של האריסון בתקופת הפוסט ביטלס שלו. מחציתו של הצד הרביעי של האלבום הינו קצבי וגרובי כפי שמומחש בשירים "I " Dig Love ו- " Art of Dying " שיר שכתב האריסון מיד לאחר פירוק הביטלס וכולל עבודת גיטרה מדהימה של קלפטון וכלי נשיפה בסגנון מוטאוון. הצד הזה של האלבום כולל גם את הגירסה השניה והפחות פופלארית של השיר " Isn't It a Pity " והוא נחתם בצורה מושלמת עם "Hear Me Lord ", שיר תפילה נוסף של האריסון ובקשה מאלוהים שיעזור לו להיות בן אדם טוב יותר. השיר מובל על-ידי הפסנתר של Billy Preston וכולל הרמוניו ווקליות מקסימות, בעיקר בפזמון. התקליט השלישי והאחרון הינו כאמור מקבץ הקלטות של ג'אם סשנים שנערכו במהלך הקלטות האלבום ונקרא " Apple Jam ", כאשר ארבעה מתוך חמשת הקטעים הם ממש קטעי אילותר אינסטרומנטאליים שהטובים ביניהם הם " Out of the Blue " ו- " I Remember Jeep ". מעניין לציין שהקטע " It’s Johnny’s Birthday " הוקלט כבדיחה לכבוד יום הולדתו ה- 30 של John Lennon . האלבום "All Things Must Pass", הוא ללא ספק מאסטרפיס שלכל הפחות החלק הלא מאולתר שבו פשוט מושלם. האלבום נכנס בין היתר לרשימת "1001 Albums You Must Hear Before You Die" ורשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון, ובצדק. ובנימה של סגירת מעגל. אם נתייחס לשליטה הכמעט מוחלטת של ג'ון ופול בחומרים שהובאו לאלבומי להקת הביטלס, כפי שפורט בתחילת הסקירה, אז האריסון ללא ספק התעלה על שני חבריו עם אלבום הסולו הטוב ביותר שהוציא אחד מחברי הביטלס לאחר פירוק הלהקה. להאזנה לאלבום: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

ב- 27 לנובמבר 1970 שוחרר אלבום הבכורה של "Gentle Giant". מה הקשר של הלהקה ללהיט "עפיפונים" מאלבום הבכורה של נקמת הטרקטור , לבון ג'ובי, פנתרה, אלטון ג'ון ושלמה גרוניך? הישארו איתנו ותגלו: להקת "Gentle Giant" הוקמה בשנת 1970 על-ידי שלושה אחים שנולדו למשפחת שולמן היהודית מגלאזגו שבסקוטלנד. הבכור Phil Shulman שנולד בשנת 1937, האמצעי Derek Shulman נולד בשנת 1947 והצעיר Ray Shulman נולד בשנת 1949. האחים גדלו בסביבה מוזיקלית. אביהם היה חצוצרן בהכשרתו, הוא העניק שיעורי מוזיקה, הופיע במועדונים והבית היה מלא דרך קבע במוזיקאים. ההשפעה של הסביבה הביאה את שלושת הבנים ללמוד לנגן על כלי נגינה שונים כאוטודידקטים, כאשר ההורים דוחפים ומדרבנים אותם להתאמן באופן קבוע בנגינה. כך יצא, ששלושת האחים יצאו מולטי אינסטרומנטאליסטים שרים ומנגנים על מגוון רחב של כלי נגינה, מכלי נשיפה, כמו סקסופון חצוצרה וקלרינט (פיל, ריי ודרק), דרך כלי מיתר כמו כינור, גיטרה ובס (ריי ודרק), קלידים (דרק) ואפילו כלי הקשה ותופים (ריי ודרק). הלהקה הראשונה בה היו מעורבים האחים דרק וריי היתה Vox Shadow, הם הקימו אותה כשריי בן 14 ודרק בן 16. הלהקה עברה מספר גלגולים דרך ה- "Howling Wolves", ה- "Road Runners" ובהמשך לאחר הצטרפותו של האח פיל "Simon Dupree and the Big Sound". לשלושת האחים בלהקת "Simon Dupree and the Big Sound" הצטרף לתקופה קצרה בשנת 1967 קלידן צעיר בשם Reginald Dwight אשר בהמשך יאמץ את שם הבמה Elton John . הוא אפילו הציע להם חומר מקורי שלו, אפילו את השיר "Your Song" אבל הם דחו אותו בנימוס. הלהקה שחררה אלבום אחד והצליחה לייצר להיט בשם "Kites", אשר למעלה משלושה עשורים לאחר מכן יקבל גרסה עברית ואת השם "עפיפונים" ויופיע באלבום הבכורה " נקמת הטרקטור ". אבל למרות הסינגל המצליח, האחים שמוזיקה זרמה בעורקיהם חיפשו משהו יותר מאתגר והלהקה התפרקה בשנת 1969, כאשר שלושת האחרים מתחילים לתכנן במוחם הקודח את הפרוייקט הבא. להקת "Gentle Giant" שהוקמה כאמור בשנת 1970. בטח שמתם לב ששם הלהקה מהווה סוג של אוקסימורון, אשר מציג ניגודיות מסויימת שקיימת במוזיקה שמייצר ההרכב הכל-כך מיוחד הזה. מצד אחד מלודית, רכה, עדינה ומלטפת ומצד שני דינמית, קשוחה ותזזיתית. בכדי לממש את חזונם, צירפו שלושת האחים אליהם שלושה מוזיקאים נוספים שנבחנו בקפידה והתאימו ברמתם לפרפקציוניזם שלהם. Gary Green בגיטרות, Kerry Minnear בקלידים, צ'לו, בס, ויבראפון וקסילופון, ו- Martin Smith שניגן עם הלהקה גם בהרכב הקודם על התופים. בנוסף לכלי הנגינה המגוונים עליהם ניגנו האחים, שלושתם שימשו בהרכב הזה כזמרים מובילים/זמרי קולות רקע, כמו גם הקלידן Kerry Minnear , מה שמעיד על החשיבות של השירה בהרכב הזה, אשר לעיתים מהווה כלי נגינה נוסף על מגוון הכלים שעליהם מנגנת הלהקה. מדובר בלהקה שונה בתכלית מהרכב הפופ-רוק-פסיכדלי הקודם של "Simon Dupree". היא שילבה רוק מתקדם, ג'אז, פסיכדליה ורוק אקספרימנטלי שכלל קומפוזיציות מורכבות. המוזיקה שיצרה הלהקה לא היתה תמיד קלה לעיכול, אבל היא בהחלט זכתה להערכה רבה אצל המבקרים ובין חובבי ז'אנר הרוק המתקדם, כשהיא משפיעה על אומנים רבים כמו "Dream Theater", "Spock's Beard" ואפילו על אומנים ישראלים כמו שלמה גרוניך, יוני רכטר, שם טוב לוי ועוד. אלבום הבכורה של הלהקה הוקלט בחודש אוגוסט 1970 באולפני "Trident" שברובע סוהו שבלונדון. על עמדת המפיק הופקד Tony Visconti הידוע בין היתר מההפקות שעשה ל- T. Rex", Marc Bolan ", David Bowie , Iggy Pop " ואחרים. טוני אף הפליא בנגינת החליל שלו באלבום וכן כתב את הסיפור המופיע בעטיפה הפנימית על "הענק" שדמותו מצויירת על העטיפה ואשר יהפוך למעין סימן היכר של הלהקה. ויסקונטי סיים את סיפורו של הענק במילים: "זהו הסיפור...אולי אתם חושבים שמדובר בפנטזיה, אבל גם המוסיקה היא כזאת"... ואכן, המוזיקה באלבום הזה היא סוג של "פנטזיה". החל מהצליל הראשון של אורגן ההאמונד אשר פותח את השיר " Giant ", ועד לתו האחרון בקטע האינסטרומנטאלי " The Queen " שמהווה עיבוד להימנון הבריטי שמקדים את זה של להקת Queen מהאלבום " A Night At The Opera " , אנחנו מצויים בסוג של מסע מוזיקלי קסום ודמיוני. מגוון של כלים וסגנונות שמתערבבים להם לכדי יצירה מהאגדות. הגאונות והפרפקציוניזם של האחים שולמן וחבריהם זועקת כאן מבין התווים, הצלילים והקולות. המורכבות והניגודיות בין הרך והמלטף לקשוח והעוצמתי של "הענק העדין" באה לידי ביטוי כבר בשיר הפתיחה " Giant " שמהווה את כרטיס הביקור של הלהקה וחותמת הצליל שלה. "רכבת ההרים" המוזיקלית הזאת נמשכת לאורך כל האלבום, עם " Funny Ways " הקסום והמלודי, דרך " Alucard " (דרקולה בהיפוך) הפסיכדלי והאקספרימנטלי, המשופע כלי נשיפה שמזכירים לנו לפרקים את VDGG ושירה מפחידה ומצמררת, " Isn't It Quiet and Cold? " הוואלסי והמשופע כלי מיתר, " Nothing at All " המדהים שההרמוניות הקוליות בתחילתו מתכתבות עם אלו של "CSN" ו- " Why Not? " הרוקיסטי בו דרק ומנייר חולקים שירה. האלבום הזה מהווה את יריית הפתיחה של ההרכב הכל-כך ייחודי הזה. אלבום שהציב רף גבוה מאוד בכל הנוגע לרמת הנגינה, המורכבות והקומפוזיציה של חברי הלהקה, רף שימשיך לעלות באלבומים הבאים. באופן מצער הלהקה הזא לא שרדה יותר מעשור אבל היא הנפיקה 12 אלבומים אשר חלקם הגדול ממש מעולים. לאחר פירוקה של הלהקה יעבור דרק שולמן לצד האירגוני והניהולי של המוזיקה והוא יהיה אחראי להחתמת אומנים כמו בון ג'ובי ופנתרה על חוזי הקלטה. להאזנה לאלבום: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

אלבומה ה- 11 של "The Smashing Pumpkins" שוחרר ב- 27 לנובמבר 2020 ונקרא "Cyr". זה אלבומה הכפול הראשון של הלהקה מאז " Mellon Collie and the Infinite Sadness " ששוחרר בשנת 1995, והוא כולל 20 שירים אשר סוננו מתוך 35 סקיצות שבילי קורגן שלח למתופף Jimmy Chamberlin עוד בשנת 2019 על-מנת שיעבוד על סאונד התופים שלהם. בתחילת 2020 ציין Billy Corgan שיש לו 23 שירים חדשים עליהם הלהקה עובדת, אשר כנראה יחולקו לשני אלבומים שונים. בהמשך המספר הזה הצטמצם לכדי 20 שירים שבילי קורגן הבטיח שיישמעו שונים ואחרים, הבטיח וגם קיים! למרות שיש לנו כאן עסק עם 3/4 מחברי ההרכב המקורי, האזנה לשירים שבאלבום מגלה ש- Billy Corgan , James Iha ו- Jimmy Chamberlin אכן לקחו את זה הפעם לכיוון אחר לגמרי... הגיטרות המנסרות הוחלפו בסינתייזרים וביטים אלקטרוניים והתופים הרועמים הצטמקו לצליל עמום ויבש שצ'מברלין ציין שהושפע מלהקות הרוק המתקדם של שנות ה-70, האומנם? מעניין לציין שהאלבום שופע בצליל המסונתז למרות שעל הנייר ללהקה יש היום שני גיטריסטים. ג'יימס איהה ששב ללהקה בשנת 2018 והגיטריסט Jeff Schroeder שהחליף אותו בשנת 2007 ונותר כחבר בהרכב. מי שנטל הפעם את מלאכת ההפקה מריק רובין האגדי הוא Billy Corgan אשר ציין שאילץ את עצמו לעבוד מחוץ לאזור הנוחות שלו. Billy Corgan גם הוסיף ואמר שהוא חשב על להקות כמו "Siouxsie and the Banshees" , " Sisters of Mercy" ו- " Joy Division" בעת ההפקה ועל האופן בו הם עשו שימוש בטכנולוגיה מודרנית להשגת הסאונד שלהם. ועכשיו תורכם לשפוט: Spotify "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

המלצת המערכת... והפעם, "Light Grenades" - אלבומה השישי של "Incubus" ששוחרר ב-28 לנובמבר 2006 ונפתח בציטוט: "Sounds like 13 different bands playing 13 different songs..." כך מתאר Mike Einziger הגיטריסט המדהים של " Incubus " את האלבום הזה של הלהקה. אנחנו לא רוצים להרוס ולספר יותר מדי מלבד הציטוט שמסביר עד כמה האלבום הזה מיוחד ומגוון, אבל האלבום הזה הוא אחד האלבומים הבולטים והגדולים של הלהקה עמוסת הכשרון. זהו האלבום הראשון שלה שהגיע למקום הראשון בבילבורד 200, כשהוא מוכר 165,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו. כל אחד מחברי הלהקה במיטבו, מתנסה, מאתגר, משכלל ומייצר אוסף של שירים מרגשים, מלהיבים, מפוצצים, מקפיצים ומוטרפים. רק מבט על העטיפה של האלבום אומר הרבה... מהאלבום שוחררו 4 סינגלים מצליחים. כותרת הסינגל הראשון " Anna Molly " מצטלצלת במכוון כמו "אנומליה" כדי להדגיש את הפער בין הבחורה המושלמת עליה מדבר השיר, לבין העובדה שהיא בלתי ניתנת להשגה. השיר כולל שימוש נדיר בכלי הנגינה Marxophone עליו מנגן בשיר Chris Kilmore הקלידן והדי. ג'יי. של הלהקה שהצטרף בשנת 2004. הסינגל השני " Dig " נכתב על-ידי הזמר Brandon Boyd על החשיבות של הסליחה והחמלה. בהמשך שוחררו " Oil and Water " ו- " Love Hurts " אשר שוחרר כסינגל למעלה משנתיים אחרי שהאלבום שוחרר וזינק היישר למקום הראשון במצעד. אז עזבו הכל, ליחצו על הקישור וצאו להרפתקה מדהימה ב: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

הוא נולד ב-27 לנובמבר 1969, הוא חביב הקהל וכשרון פנומנאלי ולא רק בשירה, אז תגידו מזל טוב ל- Myles Kennedy (Photo: Will Ireland) הנה כמה עובדות על אחד הזמרים האהובים עלינו: = שמו המלא הוא Myles Richard Bass. = הוא נולד ב-Boston, Massachusetts וגדל בצפון Idaho. = בגיל 10 הוא למד לנגן על חצוצרה אך מהר מאוד הוא עבר לגיטרה. הוא הושפע מאוד מלהקות כמו Led Zeppelin, Marvin Gaye, Stevie Wonder, Van Halen והוא אפילו היה מחקה את סגנון הנגינה של Jimmy Page (מחכה לו הפתעה בהמשך). = בגיל 15 מיילס עבד בניקוי אורוות סוסים במשך 9 חודשים כדי לחסוך כסף ולרכוש את גיטרת ה- Ibanez DT250 לה כל כך השתוקק. הסיפור קיבל תפנית כואבת אך גם מרגשת, כששלוש שנים מאוחר יותר כשהוא היה בהופעתו של David Lee Roth ניגנבה הגיטרה מריכבו. את המכה הכואבת ריככה החוויה המטורפת של ההופעה בה מיילס הצליח לתפוס את הפיק-אפ של הגיטרה של Seteve Vai שהוא זרק לקהל. (Photo: Myles Kennedy) = הוא למד ב- Spokane Falls Community College והתמחה בתאוריית המוסיקה. = הוא החל את דרכו המוסיקלית ב-1990 כגיטריסט מוביל בלהקת הג'אז "Cosmic Dust" שהוציאה את האלבום הראשון (והיחיד עם מיילס) "Journey" ב-1991. בתקופה הזו הוא רכש מיומנויות נגינה מאוד גבוהות כשהוא משלב טכניקות מורכבות מהג'אז ומהרוק, בזכות כך הוא רכש לעצמו מוניטין של גיטריסט מוכשר בסצנה המקומית. = מיילס עזב את הלהקה מיד לאחר הוצאת האלבום ועבר להיות זמר וגיטריסט בלהקת הפיוז'ון ג'אז "Citizen Swing". הם הוציאו שני אלבומים, "Cure Me With the Groove" שיצא ב-1993 ו-"Deep Down" שיצא ב-1996 (כשבאלבום הזה מיילס כותב, מלחין ומפיק את כל האלבום), באותה השנה הם התפרקו. = עוד באותה השנה החליטו חברי הילדות, מיילס והגיטריסט Craig Johnson (שניגן איתו ב- Citizen Swing) להקים להקה עם חברי ילדות נוספים שלהם כדי להגשים את חלום הרוקנרול. הם חברו יחד לבסיסט Marty Meisner ולמתופף Zia Uddin והקימו את להקת החלומות שלהם "The Mayfield Four". (Photo: ultimate-guitar.com) = להקת "The Mayfield Four" חתמה חוזה עם חברת התקליטים Epic Records ובמאי 1998 הם הוציאו את אלבום הבכורה שלהם "Fallout". הם יצאו לסיבוב הופעות לקידום האלבום (בין היתר עם להקה בשם Creed) ולמרות שהביקורות היללו את האלבום הוא לא הצליח כלל בקופות ובמצעדים. = שנה מאוחר יותר, ביוני 2001 הם הוציאו את האלבום השני שלהם "Second Skin". האלבום הזה זכה לפופולריות יותר גדולה וגם הקפיץ את האלבום הראשון אך הלהקה לא הצליחה להתרומם להצלחה הגדולה לה היא ציפתה והיא הפסיקה לפעול בשנת 2002. = בשנת 2001 זכה מיילס להשתתף בסרט "Rock Star" עם מארק וולברג וג'ניפר אניסטון. = לאחר הכשלון של להקת חלומותיו מיילס הרגיש שהוא לא יכול יותר עם מוסיקה והחליט שהוא עוזב את התחום ולא יוצר יותר. הוא חזר ללמד גיטרה על מנת לקיים את עצמו והחל לשקוע בדיכאון. הוא סיפר שזו הייתה תקופה מאוד קשה בחייו, הוא לא הצליח ליצור שום דבר ולא רצה לעסוק יותר במוסיקה. אך ב-2002 הוא קיבל הצעה מ- Matt Sorum להיות הזמר של הסופרגרופ המתגבש לכדי "Velvet Revolver", למרות שהוא סרב להצעה המפתה של הסופרגרופ כנראה שזה מה ששחרר אצלו את "הנעילה" והתשוקה ליצור מוסיקה חזרה לחייו. (Photo: Javier Bragado) = בשנת 2003 Mark Tremonti הזמין את מיילס להקליט שירה למספר שירים שהוא כתב ומיד נוצר ניצוץ חשמלי שיחד עם שאר חברי להקת "Creed" (פחות הזמר Scott Stapp ) יצרו ביחד את הלהקה "Alter Bridge". השנה הלהקה הוציאה את אלבומה השביעי "Pawns & Kings" !!! = זוכרים את נקודה מספר 3? אז מסתבר שבשנת 2008 חברי להקת לד זפלין, Jimmy Page ו- John Paul Jones יחד עם Jason Bonham (הבן של...) נכנסו לחדר חזרות והחלו לכתוב חומרים חדשים. מאחר ו- Robert Plant לא היה בעניין, הם חיפשו זמר ולאחר שהיו בהופעה של "Alter Bridge" הם הזמינו את מיילס לסשן של חזרות. להקה חדשה לא יצאה מהסשן הזה אך מיילס סיפר שזו הייתה חוויה מאוד מרגשת ומיוחדת ושהם כתבו וניגנו חומרים חדשים ביחד. אז יש סיכוי שאולי בעתיד אנחנו נגלה כל מיני הקלטות גנוזות. = בשנת 2009 החל מיילס לפתח גם קריירת סולו שבה הוא הוציא אלבום אחד בשנת 2017 בשם "Year of the Tiger" שנוצר בהשפעת מוסיקת קאנטרי ובשנת 2021 הוא שחרר את אלבומו השני "The Ides of March" שהושפע יותר מהארד רוק. = במקביל באותה השנה החל מיילס גם לשתף פעולה עם Slash . בתחילה הוא הקליט עימו מספר שירים אך ב-2012 כבר יצא האלבום הראשון עם ההרכב הקבוע שילווה את סלאש בהמשך והוא ,Myles Kennedy & The Conspirators". = סלאש, מיילס ו"הקושרים" הוציאו יחד שלושה אלבומים, "Apocalyptic Love" שיצא ב-2012, "World on Fire" שיצא ב-2014 ו- "Living the Dream" שיצא ב-2018. בשנת 2022 הם משחררים את האלבום הרביעי שנושא את המספר "4". אין לתאר את שני הכשרונות האלה על במה אחרת, חווינו זאת על בשרנו וזה היה מופלא !! מיילס הוא כשרון פנומנאלי, הוא גיטריסט מוכשר, כותב מוכשר וזמר גדול !! הוא מעורב בעוד הרבה פרוייקטים מוסיקליים והוא עובד כמעט ללא הפסקה. = באוקטובר 2024 הוציא מיילס את אלבום הסולו השלישי שלו "The Art of Letting Go". אלבום קצת יותר מחוספס וכבד מהשניים הקודמים אבל אלבום שכמובן מביא לידי ביטוי בצורה נפלאה את הכשרון הגדול שיש למיילס על הגיטרה והכשרון הווקאלי הגדול שלו. להאזנה לאלבום הסולו האחרון של מיילס "The Art of Letting Go" ב: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

ב- 27 לנובמבר 1991 עשתה "החברים של נטאשה" היסטוריה עם אחד מהאלבומים השלמים והמושלמים ששוחררו בארץ "שינויים בהרגלי הצריחה". הישארו איתנו לסיקור נוסף בסדרת "אלבומי מחזור 91'", על אלבומי המופת ששוחררו באותה שנה מופלאה. אם אלבום הבכורה משנת 1989 הציג את הפוטנציאל הגלום בלהקה, אז באלבום הזה הכישרון הזה פשוט התפוצץ. מי שנכח בחופש הגדול של שנת 1987 בתחרות להקות צעירות בגני התערוכה בתל אביב, ראה בוודאי את הפוטנציאל של "החברים של נטאשה". אנחנו ראינו, היה שם ניצוץ שלא ניתן לפספס אותו. גם דני בסן שהיה אחד משופטי התחרות ראה, ולמרות שהלהקה לא ניצחה בתחרות הוא ידע להמליץ עליהם לחברו מלהקת "תיסלם" יאיר ניצני ששימש אז כמנכ"ל "הד ארצי" והיה אחראי לתגליות כמו "נוער שוליים" אדם ועוד. גם במקרה הזה ניצני לא פיספס ומיהר להחתים אותם על חוזה הקלטות. הוא הזמין חבר נוסף ללהקת "תיסלם" - יזהר אשדות כדי שיפיק את אחד מאלבומי הבכורה המצליחים ששוחררו בארץ. "החברים של נטאשה" שיצא בשנת 1989 מכר כ- 40,000 עותקים והנפיק שירים מצליחים כמו "מלנכולי", "את לא", "שיר אחר", "נאמר כבר הכל", "יש זמן", "יש בך" ועוד. בשנת 1990 הצטרף ללהקה המתופף ז'אן פול זימבריס וההרכב הקלאסי של הלהקה, אשר כלל את ארקדי דוכין (שירה וקלידים), מיכה שיטרית (שירה וגיטרה), מיקי הררי (גיטרה מובילה) ושלמה (קוזו) אלמקיס (בס) הושלם. בשלהי שנת 1990, נפרדו דרכי "החברים" והד ארצי והלהקה החלה לתור אחר מפיק לתקליטם הבא, על בסיס חומרים ראשוניים שהחלו לכתוב. הם הסתייעו בעובדת לשעבר בהד ארצי אשר הכירה להם את דני תמיר, שהגיע בכלל מעולם העסקים. דני היה בעלי "חשיבה יוצרת בע"מ", מהמרכזיות בייעוץ בתחומי בנקאות ההשקעות וההנפקות, יו"ר ומנכ"ל חברת טיבונויל (בשר) ובעל מושב במועצות מנהלים שונות. אך לדני, יותר מכל, היה רומן גדול עם מוסיקה לסוגיה, הוא גם "פרט" בפסנתר ואהב מאד את תקליטם הראשון של "החברים" ולכן הוא מיד התגייס לסייע. בראשית שנת 1991, עת סדאם חוסין החליט לבדוק את חוסנם של החדרים האטומים בתל אביב, הופיעו "החברים" חמושים במסיכות אב"כ ובקלטת עם סקיצות בביתו של דני ולאחר כשעתיים ההפקה יצאה לדרך. בין "החברים" לבין דני נתגבשו מספר הבנות. דני ביקש כי על פני תקופת חזרות יגובשו 20 שירים מהם ייבחרו יחד כ- 12 לאלבום וכי יישכר חדר חזרות, כדי לגבש את היצירה לפני כניסה לחדרי הקלטות. ללהקה נמצא חדר חזרות בשולי שוק הכרמל בתל אביב, בו ערכו החברים חזרות, יום ולילה, על פני 6-7 שבועות עד לבניית התשתית לקראת ההקלטה. את תהליך היצירה ליוותה "מלחמת המפרץ הראשונה". טילים, גז, מסכות, חדר אטום וסקאדים, ללא ספק תרמו לתוצאה הסופית. האלבום שנוצר הוא פחות דיכאוני מקודמו, יותר רומנטי, אפילו אירוני. אלבום בוגר יותר, עם טקסטים מבריקים ולחנים קליטים ומלודים, של שיטרית ודוכין, אשר שכללו את הנוסחא של אלבום הבכורה לכדי שלמות מוזיקלית. הלהקה לא נכנעה לטרנדים העולמים של "אלטרנטיב" וגראנג'" ששלטו בשוק המוזיקה בשנת 1991 והחליטו לשלב מספר סיגנונות מוזיקלים שהמכנה המשותף שלהם הוא דווקא "רוק קלאסי". אבל עם כל יכולת הכתיבה המדהימה של שיטרית ודוכין, האלבום הזה ככל הנראה לא היה נשמע ללא המפיק המוזיקלי שלו - יוסי אלפנט, אשר הוצע ללהקה על-ידי דני תמיר. מוזיקאי, גיטריסט, מעבד ומפיק מוזיקלי הידוע בין היתר מ"להקה רטורית", אשר ניגן, הפיק והיה חבר בלהקת "הפליטים" של אהוד בנאי, השתתף באופרת הרוק "מאמי" והיה בעל רקורד אדיר כמי שעבד בין היתר עם פורטיסחרוף, גידי גוב ועוד. בין דני לאלפנט התגבשו הבנות על אופן ניהול הפרוייקט וחלוקת התפקידים ביניהם. אלפנט לא היה רק מפיק. הוא הפך לחלק בלתי נפרד מהלהקה. הוא ייעץ, כיוון, הדריך ואפילו השתתף בכתיבת אחד משירי האלבום. הוא משך את הלהקה לכיוון שימוש מוגבר יותר בגיטרות, כשאחת הדוגמאות הבולטות לכך היא "סדר עולמי חדש" שאלפנט השתתף גם בכתיבתו. ההשפעה של אלפנט היתה כל -כך מהותית, עד כי נראה שהיא הותירה חותם על ההתפתחות המוזיקלית של הלהקה. גם תרומתו של דני ליצירה היתה מהותית. הוא הביא איתו את הרעיון לעיבודים התזמורתיים שמרחפים מעל שירי האלבום ומוסיפים כל-כך לקסם שלו. הוא ערך סדרת מפגשים עם ארקדי, שהוקדשו בין היתר לרעיון של שילוב כלי קשת בתקליט. דני לקח את ארקדי לקונצרט של תזמורת ראשל"צ במוזיאון תל אביב, וכך הרעיון המקורי של ארקדי לשלב 4 כלים הוביל לשילוב של 13 נגני כלי מיתר. את הסקיצות של ארקדי לקח דני תמיר אל ניר ברנד, מנצח בוגר האקדמיה למוסיקה, אשר הפך אותן לפרטיטורות ששולבו בהקלטות. חברי הלהקה סיפרו שתהליך ההקלטה היה מעצים וממלא. האווירה היתה טובה וזה הרגיש להם כמו סוג של שחרור לצאת מהחדר האטום ולהיכנס לאולפן וזה ללא ספק השפיע על התוצאה. זה אחד מהאלבומים היפים ששוחררו כאן בארץ. מסוג האלבומים החד-פעמיים האלה, בהם כל הנסיבות מתחברות להן באופן מופתי והופכים ליצירה מושלמת. כמעט כל שיר באלבום הזה הוא "פצצה". גם כשאתה בטוח שהרגע האזנת לשיר הכי טוב באלבום, מגיע זה שאחריו וגורם לך לחשוב אחרת. רצף מדהים ובלתי נתפס של שירים שהפכו לחלק מהפסקול הישראלי ויישארו כאן לנצח. האלבום שמתחיל עם "בדקה אחת שפויה" המהפנט ומסתיים עם "אם כבר לבד..." עם העיבוד התזמורתי שמזכיר את זה של ג'ורג' מרטין עם הביטלס (הודות לעצות של דני תמיר), מרגיש כמו יצירה אחת שלמה ומשולמת, כזו שעוטפת אלבומי קונספט של שנות השישים והשבעים. אווירת "הרוק הקלאסי" הזאת עוברת כחוט השני בין כל שירי האלבום. "בדקה אחת שפויה" ("Pink Floyd"), הפסנתר א-לה Billy Joel, אפקט הגיטרה של "The Byrds" והעיבודים התזמורתיים ב- "אל תתפשטי לי". הגיטרה הפולקית-אירית והקאנטרי בנג'ו של "אני אוהב אותך", האקורדים הפתוחים וההרמוניות הווקליות בשיר "עוד נגיעה", הרוקנרול המקפיץ וקולות הרקע ב- "עשי לי את המוות", צליל האורגן העתיק שהושפעו מ- "Procol Harum" ב- "שני סיפורי אהבה קטנים", הארפג'יוס ב- "על קו הזינוק", קצב הבס הפועם והכינורות ההרמוניים ב- "איש בלי נצח" ועוד. באופן מצער אלפנט נפטר מדום לב כחודשיים לאחר סיום ההקלטות ולא זכה לראות את פירות עבודתו ואת ההצלחה האדירה של האלבום. עם מותו של יוסי וכדי להביע אליו רגש מיוחד, הוחלט לשלב באלבום רצועה אותה כתב וניגן ארקדי ואשר ארקדי ודני קראו לה בשם "כמעט אופטימי". הקטע הוקלט לאחר מותו ומוקדש לזכרו והוא הקטע הקצר ביותר שהוקלט על אלבום בישראל. עטיפת התקליט התגבשה מרעיון של דני אשר הבחין כי קוזו מצייר, בין היתר, על קופסאות גפרורים. דני הציע כי עטיפת האלבום תבוסס על ציוריו של קוזו וכך נעשה. את צילומי התקליט בחרה הלהקה לעשות עם הצלם מיכה קירשנר ז"ל, אשר הציע לבצעם במחנה העבודה הישן בים המלח. וכך ירדו "החברים" ליומיים של בלאגן, נופש וצילומים שמופיעים באלבום. אנחנו מוכנים להמר ולומר, שאין סיכוי שאוהב מוזיקה (יהא הסגנון אשר יהא) אשר חי וגדל בישראל ולא מכיר לפחות אחד משירי האלבום המופתי הזה, ואנחנו סבורים שבעובדה זאת לבדה יש כדי להעיד על הגדולה שלו. אלבום שנחרט עמוק בהיסטוריה של המוזיקה הישראלית על דורותיה. בחלוף למעלה מ- 30 שנה מאז יציאתו ניתן כבר לומר בבירור כי "שינויים בהרגלי הצריחה" הוא אחד מהאלבומים המושלמים שנוצרו בישראל. אלבום שכל הנסיבות שאפפו אותו התחברו לכדי קסם אומנותי יחיד, מיוחד, נדיר וגדול. פשוט קלאסיקה נצחית תוצרת "כחול לבן". להאזנה: Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

היום שבו פרצה האנרכיה !! ב- 26 לנובמבר 1976 יצא הסינגל הראשון והמהפכני של "The "Sex Pistols אשר שמו מדבר בעד עצמו - "Anarchy in the U.K". זהו סינגל הבכורה מאלבום הבכורה של הלהקה "Never Mind the Bollocks, Here's the Sex Pistols", אשר יצא באוקטובר 1977. השיר הזה היה אחד הסממנים למהפכה מוזיקלית ואפילו חברתית באנגליה של שנות ה- 70. השיר נכנס למקום ה-56 ברשימת 500 השירים הגדולים בכל הזמנים של מגזין "הרולינג סטון" וגם נכנס לרשימת 500 השירים שעיצבו את הרוקנרול של ה- "Rock and Roll Hall of Fame". הסינגל יצא תחת חברת התקליטים EMI שזרקה את הלהקה חודש וחצי לאחר מכן בגלל שימוש בשפה בוטה וגסה במהלך תוכנית טלוויזיה. בשל העובדה שהשיר עודד לכאורה אלימות נגד הממשל בבריטניה, הלהקה התקשתה למצוא חברת תקליטים שתסכים להפיץ את אלבום הבכורה שלה אשר שוחרר רק שנה לאחר מכן. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

ב- 26 לנובמבר 1989 עלתה לראשונה התוכנית המיתולוגית "MTV Unplugged" שהעניקה לנו לאורך השנים כל-כך הרבה רגעי קסם מוזיקליים. זה אולי יפליא חלק מכם, אבל נראה שכולנו חייבים תודה ל- Jon Bon Jovi ול- Richie Sambora, אשר אחראים לא מעט לקיומו של הפורמט הכל-כך מצליח של "MTV Unplugged". כשהשניים התיישבו בחודש ספטמבר 1989 על הכיסאות עם הגיטרות האקוסטיות שלהם בטקס פרסי המוזיקה של MTV של 1989 וניגנו את "Livin’ On A Prayer" ן- "Wanted Dead Or Alive", זה הוכיח כמה כוח ועוצמה יכולים לנבוע מהרוק האקוסטי ונתן ל- MTV את הרעיון לסדרת ה- "Unplugged" המופתית. כחודשיים לאחר מכן, ב- 26 לנובמבר 1989 עלה הפרק הראשון בסדרת ההופעות של "MTV Unplugged", עם הופעות של Squeeze", Syd Straw" ו- Elliot Easton. הסידרה מנתה בתחילה 13 פרקים בהם התארחו בין היתר Aerosmith", Elton John, Sinéad O'Connor, "Poison", Joe Satriani ו- Stevie Ray Vaughan. התוכנית שודרה באופן קבוע ב- MTV בשנים 1989 עד 1999 ובהמשך בתדירות נמוכה יותר בשנים 2000 עד 2009, אז הסידרה נקראה "MTV Unplugged No. 2.0". מאז 2009 זכינו למספר בודד של מופעים, בעיקר ספיישלים שחלקם שודרו בסטרימינג דרך האינטרנט. הראשון להפוך את מופע האנפלאגד לאלבום, היה Paul McCartney שבחודש מאי 1991 שחרר את האלבום "Unplugged (The Official Bootleg)". במהלך השנים הסדרה המופתית הזאת ניפקה כמה מהרגעים הגדולים בהיסטוריה של המוזיקה. החל מהאלבום "Unplugged" של Eric Clapton שהפך לאלבום ההופעה הנמכר ביותר בכל הזמנים, דרך המופעים המצמררים "Nirvana - MTV Unplugged" ו- "Alice In Chains - MTV Unplugged" שנכנסו לפנתיאון של ההופעות החיות, מופע האנפלאגד של "Kiss" אשר הביא לאיחוד של הלהקה, המופע "Jimmy Page and Robert Plant - No Quarter" שאיחד את Robert Plant ואת Jimmy Page ועוד. וכמובן שיש עוד רגעים בלתי נשכחים שלא הזכרנו כמו "10,000 Maniacs" עם הקאבר שלהם ל-"Because The Night" שצעד אפילו גבוה אפילו יותר מהקאבר של פטי סמית', מופע האנפלאגד של Neil Young שהיה צריך להקליט פעמיים, המופע של "Oasis" בו נאלץ Noel Gallagher להופיע ללא אחיו ליאם בשל סכסוך עמוק ביניהם, "R.E.M." שעשתה את המופע הזה פעמיים בשנים 1991 ו- 2001 ועוד ועוד. זה היה סוג של "מבחן אומץ" אשר כל אומן שמכבד את עצמו לא רצה לפספס. אומנים כמו "The Cure", "Pearl Jam", "Queensrÿche", Bruce Springsteen, Rod Stewart, "Stone Temple Pilots", "Korn, Alanis Morissette ועוד רבים וטובים רצו להיכלל ברשימת האומנים שעברו את המבחן בהצלחה. והפעם אנחנו מזמינים אתכם להאזין לסדרה ל 3 תוכניות "אנפלאגד" ששידרנו בשנת 2019. חלק ראשון: לחצו כאן. חלק שני: לחצו כאן. חלק שלישי: לחצו כאן. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

ב- 26 לנובמבר 2021 יצא לאור האלבום "Turning To Crime", אלבום האולפן הראשון של "Deep Purple" שעשוי כולו משירים שלא נכתבו על ידי הלהקה, אלא מגרסאות כיסוי ללהקות אחרות. טוב, זה לא סוד שלסולן Ian Gillan יש חולשה לשירי רוקנרול ואולדיז. בשנת 2018 הוא אפילו דאג להחיות את להקתו הראשונה "The Javelins" אשר שחררה אלבום קאברים שכלל גירסאות כיסוי לאומנים עליהם גדל גילאן וביניהם: Chuck Berry, The Drifters, Jerry Lee Lewis, Ray Charles, Buddy Holly, Bo Diddley ועוד. באלבום הזה התארח גם הקלידן Don Airey שככל הנראה נסחף גם הוא בגלי הנוסטלגיה שהולידו את האלבום הנוכחי. זה גם לא סוד ש- "Deep Purple" התחילה למעשה כלהקת קאברים כאשר ארבעת הסינגלים הראשונים שלהם היו של אומנים אחרים: Joe South, Neil Diamond, Ike & Tina Turner ו- "the Beatles" ועוד לא התחלנו לדבר אפילו על "Lalena" של Donovan. עכשיו תוסיפו על זה את השעמום של סגרי הקורונה והנה לכם קרקע פורייה עליה האלבום הזה צמח. חברי הלהקה סיפרו כי כדי להעביר את הזמן במהלך הסגרים הם החליטו להקליט גירסאות כיסוי לשירים שהם אוהבים. כל אחד מהחברים בחר כמה שירים והם החלו להקליט אותו בשיטת "שלט רחוק". האלבום כולל 12 הרצועות שלאו דווקא הייתם מצפים לשמוע מ- "Deep Purple". בחירות כמו " Rockin' Pneumonia and the Boogie Woogie Flu " של Huey "Piano" Smith, השיר " Dixie Chicken " של "Little Feat" או " Let the Good Times Roll " של Louis Jordan די מפתיעות. גם " Watching the River Flow " של Bob Dylan ו- " The Battle of New Orleans " של Jimmy Driftwood הם לא ממש הביצועים שהיית מצפה לשמוע מ"הסגולים". אבל יש כאן גם כמה הפתעות וגיוון פסיכדלי של " 7 & 7 Is " של "Love", הקלאסיקה " Shapes of Things " של ה-"Yardbirds" או " White Room " של "Creem" שמסתדרים היטב עם הרפרטואר של הלהקה. ביצועים מעניינים נוספים הם " Lucifer " של Bob Seger, הבלוז המופתי " Oh Well " של "Fleetwood Mac" וקטע הסיום הארוך " Caught in the Act ", שממזג יחד חמש קלאסיקות משנות ה-60 למחרוזת מדהימה: " Going Down " של "Jeff Beck Group", האינסטרומנטאלי " Green Onions " של " Booker T. & the MG's " הבלוז הדרומי " Hot 'Lanta " של "Allman Brothers Band ", הבלוז הכבד " Dazed and Confused " של "Led Zeppelin" והלהיט " Gimme Some Lovin '" של "Spencer Davis Group". מי שהפיק את האלבום הוא Bob Ezrin, שבין היתר הפיק גם את אלבומם המצוין האחרון " Whoosh! " ששוחרר בשנה שעברה. רשימת השירים: 01. 7 And 7 Is (LOVE) 02. Rockin' Pneumonia And The Boogie Woogie Flu (Huey "Piano" Smith) 03. Oh Well (FLEETWOOD MAC) 04. Jenny Take A Ride! (MITCH RYDER & THE DETROIT WHEELS) 05. Watching The River Flow (Bob Dylan) 06. Let The Good Times Roll (Ray Charles & Quincy Jones) 07. Dixie Chicken (LITTLE FEAT) 08. Shapes Of Things (THE YARDBIRDS) 09. The Battle Of New Orleans (Lonnie Donegan/Johnny Horton) 10. Lucifer (BOB SEGER SYSTEM) 11. White Room (CREAM) 12. Caught In The Act (Medley) לינק להאזנה: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

גדול זמרי ישראל אריק איינשטיין היה גם יוצר חדשני ומוביל שהשפיע רבות על התרבות הישראלית. לא לחינם כתב עליו יואב קוטנר כך: "אריק איינשטיין הוא יותר מאשר הזמר הישראלי הגדול ביותר. איינשטיין הוא ארץ ישראל האמיתית" . אז בווא נספר לכם כמה עובדות על אריק איינשטיין: תמונה: יעקב סער (ויקימדיה) 1. הוא נולד ב- 3 לינואר 1939 בתל אביב בשם אריה לייב איינשטיין. 2. אריק היה בן יחי ד לדבורה וליעקב איינשטיין - שחקן תיאטרון. 3. בנעוריו היה אריק ספורטאי מצטיין ובין היתר היה אלוף ישראל לנוער ב הדיפת כדור ברזל וב קפיצה לגובה, אשר החזיק בשיא הישראלי לנוער בקפיצה לגובה במשך כ-10 שנים . בשנת 1956 זכה גם ב אליפות ישראל לבוגרים בקפיצה לגובה ובנוסף היה כדורסלן בקבוצת הנוער של הפועל תל אביב. 4. בשל אהבתו לספורט תכנן אריק להיות מדריך ספורט בצבא, אבל בשל העובדה שהיה קצר רואי הוא לבסוף נבחן בעידוד אביו ללהקת הנח"ל ועבר בהצלחה. אורי זוהר היה אחד הבוחנים של אריק אשר קיבלו אותו ללהקה. 5. בלהקת הנח"ל שר אריק שירים כמו "יא ירח", "רוח סתיו" ו- "דינה ברזילי" אותם שר בין היתר לצידו של יהורם גאון שהיה אף הוא חבר בלהקה באותה תקופה. 6. בשנת 1959 השתחרר מ צה"ל והצטרף לתיאטרון " סמבטיון ". 7. בשנת 1960 שחרר מיני אלבום סולו ראשון שכלל ארבעה שירים, ביניהם "עיר לבנה" שנכתב על תל אביב. 8. באותה שנה הוא הצטרף ללהקת בצל ירוק , בה היו חברים אורי זוהר, חיים טופול ואחרים. 9. החל מאותה שנה החל אריק לפתח במקביל את קריירת המשחק שלו, תוך שהוא משחק במספר הצגות ואף בסרט אחד לצידו של אביו. 10. בשנת 1962 הקים איינשטיין יחד עם הזמרת אילנה רובינא את הצמד "הגפרורים". באותה שנה הוא גם השתתף בהצגה " אירמה לה דוס " באחד מהתפקידים הראשיים. 11. בשנת 1963 הוא השתתף בצילומי הסרט האייקוני "סאלח שבתי" שיצא לאקרנים בשנת 1964. הוא גילם את דמותו של זיגי שהתאהב ביתו של סלאח. אחד מהרגעים המרגשים בסרט כולל את השיר "לי ולך" אותו הוא שר. 12. בסוף שנת 1963 הוא חבר לזמרים יהורם גאון ו בני אמדורסקי והקים יחד איתם את " שלישיית גשר הירקון ". אלבום הבכורה של הלהקה שוחרר בשנת 1965 והוא כלל מספר רב של להיטים כמו: "אל תעברי לבד", "לילה בחוף אכזיב", " איילת אהבים ", "אהבת פועלי הבניין", "איזה יום יפה" ועוד. 13. החל בשנת 1964 הוא החל להשתתף בפסטיבל הזמר והפזמון, כאשר הוא זוכה במקום הראשון בשים 1965 עם השיר עם השיר "איילת החן" ו- 1966 עם השיר "ליל סתיו". 14. בשנת 1966 הוא שחרר את אלבום הסולו המלא הראשון שלו "שר בשבילך". 15. בשנת 1966 הקים יחד עם שמוליק קראוס וג'וזי כץ את להקת "החלונות הגבוהים". הלהקה שחררה בשנת 1967 את אלבומה היחיד שהפך לנכס צאן ברזל במוזיקה הישראלית וכלל שירים אלמותיים כמו: "אינך יכולה", " זמר נוגה ", "הבובה זהבה", " יחזקאל ", "חייל של שוקולד", "כל השבוע לך" ו- "אז מה", את שני האחרונים כתב אריק איינשטיין. 16. בהמשך שנת 1967 פגש אריק את שלום חנוך והתרשם מאוד מיכולותיו, השניים שחררו כבר באותה שנה מיני אלבום ובו ארבעה שירים שהלחין שלום חנוך. 17. האלבום המלא הראשון של אריק ושלו "מזל גדי" שוחרר בשנת 1968 וכלל בין היתר את השירים: "מכופף הבננות", "רוח רוח" ו- "הימים הארוכים העצובים" שכתב איינשטיין בלונדון במהלך הופעות להקת "החלונות הגבוהים" מתוך געגועיו לביתו. 18. בשנת 1969 שחרר איינשטיין את האלבו "פוזי" שכלל שיתוף פעולה עם להקת "הצ'רצ'ילים" ושלום חנוך. זה היה אחד מאלבומי הרוק הראשונים בישראל שכלל בין היתר את השירים "פראג", "כשאת בוכה את לא יפה", "כמה חם" ועוד. אגב, לשיר "כשאת בוכה את לא יפה" נערך קליפ בכיכובו אשר נחשב לקליפ הישראלי הראשון. 19. באותה שנה החלה להתגבש חבורת "לול" שהובילו איינשטיין, אורי זוהר וצבי שיסל. הפרוייקטים החשובים של החבורה היו הסרט "שבלול" וסדרת המערכונים הטלוויזיונית "לול". 20. שירים שנוצרו וחוברו עבור הסרט "שבלול" אוגדו באלבומם המשותף של אריק ושלום חנוך "שבלול" ששוחרר בשנת 1970 ונחשב לאחד מאלבומי הרוק המשפיעים על המוזיקה הישראלית. האלבום כלל שירי מופת כמו: "אבשלום", "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר" ו- "קח לך אישה". 21. בדצמבר 1970 שחרר איינשטיין אלבום מופת נוסף יחד עם שלום חנוך "פלסטלינה", אשר כלל את השירים "מה איתי", "אמא שלי", "כתבו עליו בעיתון" ועוד. 22. לאחר עזיבתו של שלום חנוך לאנגליה בשנת 1971 חבר איינשטיין לגיטריסט רוב האקסלי אותו הכיר מלהקת הצ'רצ'ילים והשנים שחררו בשנת 1971 את אלבום שירי הילדים "שירי ילדים". 23. אחד משירי האלבום "אני מבין", הולחן על-ידי מיקי גבריאלוב, גם הוא מלהקת "הצ'רצ'ילים". זה היה הניצן הראשון לשיתוף הפעולה הפורה בין איינשטיין לגבריאלוב, שהחל באלבום " בדשא אצל אביגדור" ששוחרר בשנת 1971 וכלל שירים כמו: "אני ואתה", "קפה טורקי", "אני רואה אותה בדרך לגימנסיה" ועוד. 24. בנובמבר 1972 ישחרר איינשטיין את האלבום "יסמין" שכלל שיתוף פעולה עם מספר אומנים. האלבום ייצר להיטים כמו: "כמה טוב שבאת הביתה", "דון קישוט", "שיר של אחרי מלחמה" ו- "אמא אדמה". 25. באותה שנה שוחרר סרט הקאלט "מציצים" בו כיכב איינשטיין לצידו של אורי זוהר. 26. בשנת 1974 השתתף אריק בסרט "עיניים גדולות" גם הוא בבימויו וכיכובו של אורי זוהר. 27. בהמשך שנות השבעים והשמונים שחרר אריק סדרה של חמישה אלבומים שנקראו "ארץ ישראל הישנה והטובה", אשר כללו חידושים לשירים עבריים מהקלאסיקה הישראלית. מקובל להחשיב את אלבומו "שירים" משנת 1975 כאלבום השישי בסדרה על אף שהוא אינו נושא את הכותרת "ארץ ישראל הישנה והטובה", הואיל ורובו ככולו כלל שירי קלאסיקה ישראלית. תמונה: דן הדני (ויקימדיה) 28. במקביל המשיך איינשטיין לשתף פעולה עם מיקי גבריאלוב באלבומי מופת כמו "סע לאט" משנת 1974 ו- "חמוש במשקפיים" משנת 1980. 29. בשנת 1976 שיתף אריק פעולה עם הקלידן והיוצר יוני רכטר באלבום המצויין " האהבה פנים רבות לה". 30. בין לבין שחרר אריק עוד שני אלבומי ילדים. "ילדים" עם שם טוב לוי משנת 1976 ו- "ילדודס" משנת 1978. 31. בשנת 1981 הופיע אריק איינשטיין את הופעתו האחרונה בפני קהל, מאז הוא פשוט "אהב להיות בבית". 32. בשנת 1982 החל אריק את שיתוף הפעולה שלו עם הגיטריסט יצחק קלפטר בשני האלבומים "יושב על הגדר משנת 1982 ו- "שביר" משנת 1983. 33. בהמשך שנות השמונים והתשעים שיתף איינשטיין פעולה עם שם טוב לוי באלבומים "פסק זמן" (1984), "תוצרת הארץ" (1985), "יש בי אהבה" (1995), "קצת לקחת חזרה" (1996) ו- "לאן פרחו הפרפרים" (1997). 34. באותה תקופה הוא שיתף גם פעולה עם מיקי גבריאלוב באלבומים "אוהב להיות בבית" (1986) ו- "על גבול האור" (1987), ועם יוני רכטר באלבומים "משירי אברהם חלפי (1988), "הייתי פעם ילד" (1989) ו- האריה, היונה ותרנגולת כחולה (1993). 35. אגב, האלבום "פסק זמן" כלל את השיר "הוא חזר בתשובה" אותו כתב גם על חזרתו בתשובה של חברו הטוב אורי זוהר. גם שתי בנותיו של אריק חזרו בתשובה ונישאו לשני בניו של אורי זוהר. 36. בשנת 1991 שחרר אריק איינשטיין את קלטת הוידאו לילדים "כמו גדולים", שנתיים אחר כך הוא שחרר את קלטת ההמשך "כמו גדולים 2". 37. בשנת 1992 הוא השתתף בסרט האייקוני "כבלים" לצידם של צבי שיסל ומוני מושונוב. 38. בשנת 1999 שלושים שנה לאחר שיתוף הפעולה הראשון איתו, התאחד אריק עם שלום חנוך באלבום "מוסקט" שכלל בין היתר את הלהיט "גיטרה וכינור". תמונה: יעקב סער (ויקימדיה) 39. אריק ידע לשתף גם פעולה עם הדור צעיר כמו פיטר רוט איתו עשה את האלבום "רגעים" משנת 2006, "גיא בוקאטי" איתו שחרר את אלבום האולפן האחרון שלו "כל הטוב שבעולם" משנת 2007, מיכה שיטרית, ארקדי דוכין, אביב גפן בשיר "יומן מסע" ועוד. 40. אריק גם שחרר שירים הקשורים למאורעות שונים, כמו "אדומה שלי" משנת 2000 לכבוד זכייתה של הפועל תל אביב באליפות, " עכשיו כשאתה כאן" לזכר חזרתו של יגאל שליט מהשבי, "ילד מיוחד" לכבוד ערב התרמה לילדים, ועוד. 41. כשהוצע לו לקבל את פרס ישראל ענה אריק "תודה, אבל אל תביכו אותי". עם זאת, ב שנת 2013 יזמה שרת התרבות והספורט דאז לימור ליבנת פרס בשם פרס אריק איינשטיין. 42 .בשנת 2012 שיתף אריק פעולה עם שלמה ארצי בשיר חוזרים הביתה מאלבומו "אושר אקספרס". 43. בנובמבר 2013 נודע כי איינשטיין יחל לכתוב טור חדש בעיתון מעריב. הוא סיים לכתוב את הטור הראשון מספר שעות לפני מותו, וזה התפרסם במהדורה מיוחדת שיצאה לזכרו. 44. יומיים לפני שנפטר הקליט אריק שיר בשם "נותרו שנים ספורות" למילותיו של אברהם חלפי. 45. אריק איינשטיין נפטר ב- 26 לנובמבר 2013 ב בית החולים איכילוב בתל אביב, כתוצאה מ מפרצת באבי העורקים , שהובילה לדימום פנימי כבד. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

הגיטריסט Steve Rothery הידוע בין היתר מלהקת "Marillion" חוגג היום יומהולדת!! (Photo: Wikipedia) הוא נולד ב- 25 לנובמבר 1959 בכפר בדרום יורקשייר אנגליה. הוא החל לנגן בגיטרה בגיל 15 ולמרות שחבריו הושפעו ממהפכת הפאנק ששטפה את בריטניה הוא דווקא התעניין ברוק מתקדם. הוא ציין את הזמרת Joni Mitchell ואת נגינת הגיטרה שלה כהשפעה גדולה עליו, במיוחד את השיר " A Case of You" מאלבום המופת שלה משנת 1971 " Blue " . ב- 19 לאוגוסט 1979 הוא עבר בהצלחה אודישן ללהקת " Silmarillion". באותה תקופה חברי הלהקה היו Mick Pointer בתופים, Doug 'Rastus' Irvine על הבס ו- Brian Jelliman על הקלידים. ההופעה הראשונה שלו במדי הלהקה נערכה ב- 1 למרץ 1980, אז הלהקה גם קיצרה את שמה ל- "Marillion". בחודש יולי 1981 לאחר הצטרפותו של הזמר Fish ללהקה, הקליטה "מריליון" דמואים של גירסאות ראשונות לשירים "He Knows You Know", "Garden Party" שיופיעו באלבום הראשון " Script For A Jester’s Tear " ושיר נוסף שישוחרר כסינגל בשם "Charting the Single". ההזדמנות הראשונה של הלהקה הגיע כשהוזמנה לתוכנית "Friday Rock Show, ברדיו BBC, שם הם נגנו את השירים "The Web", "Three Boats Down from The Candy" ו- "Forgotten Sons". החשיפה הזו הובילה להתעניינות של חברת EMI אשר החתימה אותם על חוזה הקלטות. הסינגל הראשון של הלהקה "Market Square Heroes" שוחרר בשנת 1982, כאשר השיר "Grendel" מופיע כבי סייד. את החומר לאלבום הראשון כתבה הלהקה במהלך ההופעות הרבות שערכה. האלבום " Script For A Jester’s Tear " ששוחרר במרץ 1983 זכה לביקורות מהללות והלהקה קיבלה את הקרדיט כאחראית להחייאת ז'אנר הפרוגרסיב שהלך וגווע במחצית השניה של שנות השבעים. הפריצה הגדולה של הלהקה למיינסטרים הגיעה עם האלבום הקונספט " Misplaced Childhood " משנת 1985, אלבומה השלישי של הלהקה. במהלך חברותו ב"מריליון" התמקד סטיב בנגינה מלודית מלאת רגש והוא פיתח סגנון נגינה שמהווה מעין שילוב בין David Gilmour , Steve Hackett ואנדרו לאטימר (קאמל). הוא שחרר יחד עם הלהקה עד היום 20 אלבומי אולפן ו- 22 אלבומי הופעה. בשנת 1995 הוא הקים את ההרכב "the "Wishing Tree יחד עם זמרת הפולק האמריקאית Hannah Stobart. במסגרת הפרויקט הוא שחרר שני אלבומי אולפן: " Carnival of Souls" בשנת 1996 ו- "Ostara" בשנת 2009. בשנת 2014 שחרר את אלבום הסולו המצוין "The Ghosts of Pripyat". הוא התארח אצל מספר לא מבוטל של אומנים כמו: " Steve Hackett , " Arena", "Gazpacho ועוד. הפעם החלטנו לכתוב פחות ולתת למוזיקה לדבר. כנסו לקישור, סידרנו לכם שעה עם כמה מהסולואים האהובים עלינו מהרפרטואר העשיר שלו: לחצו כאן . "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

ב- 24 לנובמבר, 1980, "Yes" הוציאה את אלבום ההופעה השני שלה “Yesshows”. האלבום הזה הוא מסמך מקיף של הופעות הלהקה מסוף שנות ה-70. ההקלטות של "Yesshows" שנערכו בין השנים 1976 ו-1978 תיעדו למעשה גרסה של "Yes" שכבר לא הייתה פעילה. עד שהאלבום יצא לאור, Jon Anderson ו- Rick Wakeman כבר עזבו את הלהקה, Trevor Horn ו- Geoff Downes מלהקת "The Buggles" גויסו כמחליפים בשירה ובקלידים, בהתאמה, וההרכב החדש הוציא לאור את האלבום " Drama ". בניגוד ל- " Yessongs ", שתיעד רגע אחד מופתי בזמן, "Yesshows" הוא סוג של פסיפס. Chris Squire אסף את החומר בעצמו, ובחר הופעות משני הרכבים ושלוש תקופות נפרדות. ההקלטות המוקדמות ביותר מגיעות מסיבוב ההופעות "Relayer" שנערך בשנת 1976, בהשתתפות Patrick Moraz בקלידים. הרצועות המאוחרות יותר הוקלטו לאחר חזרתו של Rick Wakeman ללהקה בשנת 1977, כשהן נושאות את הכיוון המלודי יותר של קטעים כמו " Going for the One " ו- " Tormato ". מסיבה זו, האלבום משקף שני חזונות שונים מאוד של "Yes". אחד צפוף, ניסיוני וקצבי, השני מלודי, לירי ובהיר יותר, אך שניהם וירטואוזיים באופן מובהק. האלבום מבוסס על חמש הופעות שונות. האפוסים מתקופת מוראז, " The Gates of Delirium " ו- " Ritual (Nous Sommes du Soleil) ", נלקחו מההופעה שנערכה ב-17 באוגוסט 1976 ב"קופו ארנה" שבדטרויט, במהלך סיבוב ההופעות "Relayer". הקלטות אלו מאופיינות באנרגיה אלתורית עזה. סגנונו של מוראז, בעל נטייה לפיוז'ן, מעצים את הקטעים הקצביים, ומעניק לגרסאות אלו איכות גולמית ובלתי צפויה. ההקלטות מתקופת וייקמן, " Parallels ", " Going for the One " ו-" Wonderous Stories " מגיעות מההופעה ב-24 בנובמבר 1977 ב"אהוי-האל" שברוטרדם במסגרת סיבוב ההופעות "Going for the One". הרצועות המאוחרות יותר, " Time and a Word " ו-" Don’t Kill the Whale ", מקורן בהופעות ב"וומבלי ארנה" במסגרת סיבוב ההופעות "Tormato". הקלטות אלו מציעות צליל שונה המדגיש את המעבר של הלהקה חזרה למבנה מלודי, מבלי לאבד את היתרון הטכני שלהם. הכישרון המוזיקלי של שאר חברי הלהקה באלבום הזה הוא בלתי מתפשר. Chris Squire מפגין את נגינתו המבריקה והייחודית, במיוחד בסולו הבס בקטע " Ritual Pt. 2 ". הזמר Jon Anderson מתעלה מעל "הסערה" בצלילות, חדות ועוצמה רגשית. Steve Howe מנווט ללא מאמץ בין נגינה אקוסטית חיננית לסולואים חשמליים חדים,  ו- Alan White עוגן את כל התקופות השונות בתיפוף יצירתי ובטוח. עם יציאת האלבום הוא התקבל בביקורות מעורבות. הואיל ומקור השירים בסיבובי הופעות, מקומות וסשנים שונים, האלבום נושא אופי של טלאים - והוא פחות מגובש מ- " Yessongs ". עם זאת, האלבום מציע פרספקטיבה רחבה וחושפנית יותר על זהותה של הלהקה מסוף שנות ה-70. הוא לוכד את "Yes" בתקופה טרנספורמטיבית - עדיין שאפתנית, עדיין וירטואוזית, חוקרת זהויות שונות לאורך סיבובי הופעות. להאזנה: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר