Search Results

המפגש הראשון בין שי להב לאורן ברזילי לא יצר ניצוצות ואפילו לא הוליד כימיה בין השניים, אבל בהמשך, רצה הגורל ודרכיהם הצטלבו, מה שהוליד את אלבום הבכורה הנפלא של "מופע הארנבות של ד"ר קספר" שנושא את שם הלהקה. שי בדיוק נפרד מלהקת נעוריו בטבריה והחליט לחפש את עתידו בעיר הגדולה תל-אביב. הוא לא ידע בדיוק לאיזה כיוון ללכת כי רצה להמשיך בקריירה המוסיקלית שלו, אך גם רצה ללמוד קולנוע. הוא החל את לימודיו וחלק דירה תל-אביבית עם רוית פררה, מנחת תוכנית הנוער המיתולוגית "תוסס". רוית חשפה אותו לעולם הרוק האלקטרוני, עם קלטות של "EMF" ו-"Happy Mondays". הוא החל להשתעשע עם המוסיקה ויצר סקיצות על מחשב "אטארי 1024" עם תוכנת Q-Base. בעזרת רוית, נחתה בפניו הזדמנות להקליט שיר שיקרא "מטפטפת ונמסה" לאוסף מוזיקת אינדי מקומי. על מנת לבצע את תפקיד הגיטרות הוא פרסם מודעה בעיתון "העיר" ומי שענה עליה היה תלמיד תיכון צעיר בשם אורן ברזילי. השניים נפגשו והקליטו יחד את תםקידי הגיטרות לשיר. מאוחר יותר שי מחק את כל ההקלטות והחל ליצור הכל מחדש עם סימפולים של גיטרות. כשאורן גילה זאת, הוא נעלב מאוד והשניים ניתקו קשר. רצה הגורל, או יותר נכון רוית, ושוב נפלה בפני שי הזדמנות והפעם הופעה במועדון "העלייה השנייה". שי שמלבד סקיצות על המחשב לא היה לו שום דבר מוחשי, נתקל במקרה באורן בחנות תקליטים בשנקין. הואיל והוא היה הגיטריסט היחיד ששי הכיר, הוא הציע לו להצטרף להופעה. וכך, שי על המחשב והשירה ואורן על הגיטרות, החלו השניים לעבוד על ההופעה. במקום ללכת ללימודים, היה אורן מגיע כל בוקר אל שי והשניים היו מקליטים כל יום סקיצה של שיר אחר. אחרי שבוע כבר היו להם את כל הסקיצות שיהפכו להיות אלבום הבכורה של הלהקה. על מנת להופיע, השניים היו צריכים שם והם בחרו את "מופע הארנבות של ד"ר קספר". כשהיינו צעירים ורקדנו פוגו לצלילי "את לא מבינה" תמיד תהינו מה היא משמעות השם. אז הנה המשמעות לפי דבריו של שי: "מכיוון שזה היה אמור להיות מופע, אז ידענו ששם ההרכב צריך לכלול את המילה 'מופע'. לאורן הייתה ארנבת מתוקה אז הוספנו את המילה 'הארנבות'. אח שלי, שכיום הוא פרופסור, היה אז דוקטור לאסטרופיזיקה ומכאן המילה 'ד"ר', ו'קספר' - כי אורן פשוט אהב את קספר השד. כך נולד השם 'מופע הארנבות של ד"ר קספר', ללא שום משמעות נסתרת. רצינו שם ארוך שיהיה על המשקל של ' מועדון הלבבות הבודדים של סרג'נט פפר ' של הביטלס". (Photo: Koko) השניים ביצעו את ההופעה במועדון "העלייה השנייה" ומשם ניסו להמשיך הלאה. הואיל והיו להם רק 7 שירים, הם ביצעו מעין מופע משולב, בחלק הראשון הם היו מבצעים את כל השירים, יוצאים להפסקה בה שי היה מספר בדיחות וסיפורים ובחלק השני עולים שוב לבצע את אותם שירים. השניים סיפרו שבגלל שהמופעים היו כל כך אינטימיים, בסוף כל מופע הקהל היה יושב לדבר איתם ונותן ביקורת על מה צריך לשנות ולשפר. בהתחלה היו מגיעים רק חברים ומשפחה ולאט לאט כל אחד הזמין את החברים שלו והקהל גדל מ-50 איש להופעות של 200 איש. להופעה השלישית של השניים, הגיע דודי לוי שכיכב אז בלהקת "נוער שוליים". בסוף ההופעה הוא ניגש אליהם ואמר להם "אתם הולכים להיות גדולים", השניים כמובן לא הבינו על מה הוא מדבר. להופעה הבאה הביא עימו לוי את רונן בן טל מ-DB הפקות והשניים אמרו לשי ואורן שאם הם רוצים לעבוד איתם הם חייבים להקים להקה. באחד הראיונות בהמשך, סיפר שי שמבחינתנו זו הייתה אכזבה גדולה. הוא בכלל ראה את עתידו המוסיקלי כיוצר מוסיקה אלקטרונית עם סינטיסייזרים, מחשבים, ביטים וסימפולים ולא להקת רוק. אך כמובן שהוא לא רצה לסרב להצעה והשניים צירפו את איציק רייזנברג על הבס ואת המתופף צביקה כהן ותוך חצי שנה הוקמה באופן רשמי הלהקה. (Photo: Hed-Artzi) כהכנה להקלטת האלבום, בן טל ולוי הכניסו את ההרכב החדש לאולפן, ביקשו מהם להקליט את כל הסקיצות שיש ברשותם בלייב. כאשר מתוכם הם יוציאו את הדמואים הטובים ביותר, על מנת להחליט מה החומר עליו יעבדו לאלבום. ההרכב ניצל את ההזדמנות ושיכפל את הקלטת בעזרת הטייפ דאבל קאסט של אורן. הם חילקו את כל הקלטות בהופעות שלהם וכשהם הגיעו להופיע ב"היכל התהילה של הרוק הישראלי" של אותה תקופה - מועדון ה"רוקסן", כבר היו נוכחים בהופעה כ-2000 איש שדקלמו את כל שירי הלהקה, מבלי שאפילו הושמע שיר אחד שלהם ברדיו. מיד לאחר מכן, הם הוחתמו בחברת התקליטים "הד-ארצי" ונכנסו לאולפן כדי לעבוד על אלבום הבכורה. מאחר שהם היו כבר משופשפים מההופעות, הם ידעו בדיוק מה ואיך להקליט והקלטות האלבום הסתיימו לאחר חודש בלבד. האלבום שכולל 13 שירים שאת רובם כתבו והלחינו אורן ושי, כשעל ההפקה אמון דודי לוי, יצא ב-14 למרץ 1993. הסינגל הראשון שיצא מהאלבום היה "בשמלה אדומה", קאבר לשיר של להקת הנח"ל משנות ה-60. אורן סיפר שהשיר נוצר בזכות אחיו אלון, שהיה בא להופעות ומבקש מהלהקה לבצע את השיר. מאחר והם לא ידעו את כל האקורדים לשיר הם המציאו והוסיפו את החלק של "את לא מבינה". השיר, כפי שאתם יודעים התפוצץ מעל גלי האתר במדינת ישראל ויחד עם הקליפ ששודר בערוץ 22 הטריף את כל המדינה. גם הסינגלים הבאים שיצאו: "בואי דינה", "הקומיקאים" ו-"סקס" זכו להצלחה אדירה. האלבום היה הצלחה מטורפת, הוא זכה לביקורות משבחות וגם נאהב ע"י בני הנוער, שבאותה תקופה חיפשו משהו מקומי, לצד סצנת הגראנג' שהגיעה מעבר לים." הקספרים" פתאום הפכו לאחת הלהקות החמות ברוק הישראלי, ללא תכנון או הכנה מראש, כשכזכור המטרה הראשונית הייתה רק להופיע במועדון "העלייה השנייה". לפתע הם הוזמנו להתארח בכל תוכניות הטלוויזיה הפופולריות, אינסוף השמעות בתחנות הרדיו וחרשו את המועדונים ברחבי הארץ, עם שירי הרוק הקלילים והקליטים. להאזנה לאלבום ב: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

האלבום "King For A Day...Fool For A Lifetime" החמישי של "Faith No More", יצא ב-28 למרץ 1995 והוא כרוך בעזיבה, תאונת דרכים ומוות. אולי שם האלבום מתאר קצת את מה שהחברים הרגישו אחרי " Angel Dust " , אבל אתם חייבים להודות שבמשפט "King For A Day…Foo For A Lifetime" יש הרבה חומר למחשבה... תאונת הדרכים... האלבום הוקלט באולפן "Bearsville Studios" שנמצא באמצע היער בביקתה נידחת באיזור "Woodstock". הנסיעה אל האולפן הייתה דרך שביל עפר של יותר משלושה ק"מ, שברובו היו שברים של עצים, סלעים ואבנים. במהלך אחת הנסיעות לאולפן, שבה Mike Patton נהג ברכב יחד עם Mike Bordin והגיטריסט Trey Spruance' הם עברו תאונת דרכים קשה. במהלך הנסיעה התפוצצו צמיגי הרכב והחברים מצאו את עצמם מתגלגלים ומתהפכים עם הרכב בין הסלעים והעצים ביער. אף אחד מהחברים לא נפגע קשה' אך Mike Patton סיפר שהם כולם הרגישו "שראו את אלוהים" וזו הייתה חוויה שמאוד השפיעה על כל אחד מהם, בואו נגיד שלאחר מכן הם המעיטו לצאת מהאולפן, לא שהיה להם יותר מדי מה לעשות מסביב. העזיבה... כבר בעבודה על " Angel Dust " התחילו הסדקים בין הגיטריסט Jim Martin לבין שאר חברי הלהקה. הכיוון המוסיקלי שאליו כיוונה הלהקה לא מצא חן בעיניו ונראה לו יותר מדי "רכרוכי". במהלך ההקלטות ל- "Angel Dust" הוא החל להיעדר באופן ממושך מהחזרות וכמעט ולא תרם לכתיבת האלבום. מיד לאחר סיום סיבוב ההופעות לאלבום' בשנת 1993' הועזב ג'ים מהלהקה. יש שמועות שהוא פוטר בפקס ע"י הקלידן Roddy Bottum. הקלטת האלבום ארכה תשעה חודשים, כאשר בארבעה מתוכם הם חיפשו גיטריסט חדש וניסו להכניס אותו לעניינים. הגיטריסט Trey Spruance שמנגן עם Mike Patton בהרכב המוטרף "Mr. Bungle" החליף את ג'ים והצטרף להרכב. הוא אמנם ביצע כמעט את כל תפקידי הגיטרה, אבל היה שותף לכתיבה של ארבעה שירים בלבד מתוך ה-14 שבאלבום. הכתיבה התבצעה בעיקר ע"י Mike Patton , Mike Bordin והבסיסט Billy Gould. שיתוף הפעולה לא נמשך הרבה זמן ומיד לאחר סיום ההקלטות לאלבום, עזב טריי את הלהקה. בסיבוב ההופעות לקידום האלבום החליף אותו Dean Menta, שהיה טכנאי הקלידים של הלהקה בסיבובי ההופעות הקודמים. המוות... התקופה בה הוקלט האלבום, הייתה התקופה הנוראית ביותר בחייו של הקלידן Roddy Bottum. אביו מת באותה שנה וגם מותו של Kurt Cobain השפיע עליו קשות. באותה תקופה רודי היה מכור להרואין וכשאביו נפטר הוא חטף התמוטטות עצבים. בנוסף לכך, הוא היה חבר מאוד קרוב של Courtney Love אשתו של קוביין (שהייתה לכמה רגעים הזמרת של הלהקה בתחילת דרכה) והמוות של קוביין הוסיף עוד יותר לתחושת ההתמוטטות. באחד הראיונות סיפר רודי שהוא כמעט ולא השתתף ביצירת האלבום, כי כל התקופה הזו הייתה "שחורה" מבחינתו, הוא היה מנותק לחלוטין מכל היצירה והעשייה של האלבום. (Photo: Eddie Mullak) כמו בכל אלבום של הלהקה, האקלקטיות, המגוון והשוני בא לידי ביטוי בצורה משמעותית. אך בניגוד לאלבום הקודם, היא התקבלה בהתלהבות נמוכה יותר והואיל והיו חסרים פה כמה להיטים, האלבום לא קיבל את ההכרה הראויה לו. אבל מבחינתנו, זה אלבום גדול! הלהקה כאן במיטבה והכיף הזה שהיה באלבום הקודם נמצא גם כאן... השינוי בסגנון בין השירים מעיף אותך למקומות שלא ציפית, הסאונד של הגיטרות והתופים כל-כך מיוחד שאתה מרגיש כל תו אצלך בוורידים, בזמן שהמילים והקול של Mike Patton גורמים לך צמרמורות בכל הגוף. האלבום נפתח חזק עם השיר " Get Out ", עם הסנייר אותו אנחנו כל-כך אוהבים של Mike Bordin והבס של בילי ישר זורקים אותנו קדימה כמו הפטיש שמכה בכדור במשחק הפינבול. משם כבר משנים סגנון ועוברים ל- " Ricochet ", שהיה הסינגל השני שיצא מהאלבום. ללא שום קשר לטקסט של השיר, הוא נכתב ביום מותו של Kurt Cobain ובמהלך ההקלטות, עוד לפני שניתן לו שם, הוא נקרא "Nirvana". הוא אחד השירים האהובים עלינו באלבום עם כתיבה מדהימה מצד Mike Patton . מיד אח"כ עוברים לעוד שינוי כיוון עם אחד השירים הגדולים באלבום " Evidence ", שיש לו גם קליפ מדהים. סגנון הג'אז של השיר וקולו המהפנט של Mike Patton לוקחים אותך לאיזה מועדון מחתרתי וחשוך, בו אתה שותף את יגונך עם כוס וויסקי. השיר יצא כסינגל שלישי מהאלבום והוקלט גם בשלוש שפות נוספות: איטלקית, פורטוגזית וספרדית. מייק משתדל לשיר אותו בשפה המקומית בכל פעם שהלהקה מופיעה במדינה אחרת. אחרי שסיימנו את המשקה הגיע הזמן לקום מהשולחן לקבל קצת בראש ממייק וללמוד ממנו דבר אחד או שניים, " The Gentle Art of Making Enemies ". שיר חזק, מאוד דינמי ומשתנה ממש כמו האוקסימורון בכותרת שלו בין "עדין" ו- "אויב". וואוווו איזה ריף פתיחה, איזה תיפוף, איזה קצב ואז... נפילה, הכל נשען על הבס הפועם של בילי גולד והשירה המלטפת של Mike Patton , אבל אז הכל שוב משתנה וקולו של מייק הופך מעוות ממש כמו הריף שמלווה אותו וגם אותנו לפזמון המטורף שנשען על ריף הפתיחה האגדי. לא ברור איך החצוצרות ומבנה "המחזמר, ב- " Star A.D " קשורים פה לתוכנית, אך Mike Patton בכישרונו יוצא הדופן מצליח לחבר את כל הבלאגן הזה ואנחנו מקבלים מעין אתנחתא "קומית" של שיר שכולו סביב שני בתים וחצוצרות, רק בגלל בדיחה שלא הובנה כראוי... חוזרים לטרוף האופייני עם " Cuckoo for Caca ", תזמורת שלמה של חוסר שפיות שגורמת להנאה גדולה ומרובה ואנחנו צועקים יחד איתו "You Can’t Kill It". שיר שלא ניתן להכניסו לשום ז'אנר או לתת לו הגדרה ! איפה היינו? אה כן...אנחנו מזכירים לכם שאתם מאזינים לאלבום של להקת ה-רוק "Faith No More" כי בשיר " Caralho Voador " צריך לזכור זאת. עוברים לסגנון הבוסה נובה עם שיר שהפרוש שלו מפורטוגזית הוא "flying dick". מייק סיפר שהשיר הוא על בחור מבוגר שנוסע במכונית שלו ברחבי העיר בדיוק כמו זין זקן עם כנפיים ושכל אחד/ת מכם ייקח את זה לאן שהוא רוצה. ממשיכים עם הטרוף ל- " Ugly in the Morning " ואנחנו כל כך אוהבים את Mike Bordin ...אתם יודעים שהוא היה גם המתופף של "Black Sabbath" ושל Ozzy Osbourne . אין ספק שגם טריי עושה פה עבודה מדהימה עם הגיטרה בזמן שמייק מאבד את שפיותו עם המילים. הסינגל הראשון שיצא מהאלבום וגם השיר הבולט ביותר באלבום, " Digging the Grave ", מכניס אותך למצב התקפה ! רוקנרול טהור, איזה יופי של גיטרות, איזה יופי של Mike Bordin ואיזה יופי של Mike Patton . קטע השבירה בשיר עם הסנייר והבייס דראם של בורדין פשוט מתפוצץ באמצע ! האלבום מאט שוב עם " Take This Bottle ", מעין בלדה קלאסית שמלווה בקלידים ומספרת את סיפורו של גיבור שנפרד מבת זוגתו ומקווה לימים טובים יותר. עכשיו היא צריכה ללכת ולתת לו להרגיש את הכאב ואולי בעתיד הם יהיו ביחד בזמנים טובים יותר. עם נגיעות אקוסטיות " King for a Day " שנושא את שם האלבום הוא גם גן השעשועים של Mike Patton מבחינה ווקאלית שמרגיש פה דומיננטי יותר משאר השירים. מבנה השיר עם האקוסטי שמתחבר לחשמלית ועולה בפזמון בעוצמה הוא מהפנט וסוחף. אחד השירים האהובים עלינו באלבום. השיר " What a Day " נמצא שם כדי שאתם תוכלו לקחת את כל מה שצברתם באותו היום, השבוע ולפרוק אותו בצורה הכי גרוטסקית שיש. למה? כי אתם גיבורים שעברתם את כל מה שעברתם וספגתם ובכל זאת אתם מחזיקים את עצמכם מלהתפרע ולאבד עשתונות. שני השירים שסוגרים את האלבום " The Last to Know " ו- " Just a Man " הן שתי בלדות נעימות ומחבקות שמלטפות וסוגרות לך את האלבום המופרע הזה. הם מעניקים את החתימה של להקה שלא ניתנת להגדרה, לא ניתנת לריסון ולא ניתנת לאפיון וזה הדבר הכי גדול והכי זוהר ובוהק של הלהקה המדהימה והכל כך אהובה הזאת. אז בואו נשיר ביחד... And every night I shut my eyes" So I don't have to see the light Shining so bright "I'll dream about a cloudy sky, a cloudy sky להאזנה לאלבום: Spotify , Apple Music . "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

ב- 13 למרץ 1983 שחררה "Marillion" את אלבום הבכורה שלה. זה אלבום חשוב מאוד שאחראי לא מעט להחייאת ז'אנר הרוק המתקדם שפשוט לא היה קיים באותה תקופה. בואו לגלות למה. יש דבר אחד שלא ניתן לקחת מלהקת "Marillion". הקמה לתחיה של ז'אנר הרוק המתקדם. הז'אנר המפואר שעלה לגדולה בתחילת שנות ה- 70, אך הלך גווע וגסס בשלהי אותו עשור, משנתפס כמנופח, משעמם וארכאי. בשלהי שנות ה-70 לא היה מקום לפרוגרסיב בעולם המוזיקה. הפאנק היה בעליה, הדיסקו משל בכיפה, הניו ווייב והאלקטרוני החלו לבסס את עצמם ומעבר לפינה עמדה להתפרץ מהפיכת הגל החדש של ההבי-מטאל הבריטי. באותו הזמן בדיוק קמה לה בדרום מזרח אנגליה להקה שמאמצת לעצמה את השם "סילמריליון" על שם סדרת הספרים של סופר הפנטזיה ג'יי אר. אר. טולקין. הלהקה שהוקמה בשנת 1979 מחליטה לשחות נגד הזרם, ובשעה שלהקות הענק של הרוק המתקדם עליהן גדלה כמו ג'טרו טול, יס וג'נסיס התחילו להתמסחר ולחפש כיוונים חדשים, החליטו חברי מריליון לא להיכנע ללחצים ולטרנדים הקיימים ולעשות את המוזיקה שהם אוהבים. הגרעין העיקרי של "Silmarillion" החל להתגבש ב- 19 לאוגוסט 1979 עת הגיטריסט Steve Rothery עובר בהצלחה אודישן ללהקה. באותה תקופה חברי הלהקה היו: Mick Pointer על התופים, Doug 'Rastus' Irvine על הבס ו- Brian Jelliman על הקלידים. ההופעה הראשונה של Rothery במדי הלהקה נערכה ב- 1 למרץ 1980, אז הלהקה גם קיצרה את שמה ל- "Marillion". בחודש יולי 1981 מצטרף ללהקה הזמר הסקוטי והכריזמטי Fish ללהקה ואז דברים מתחילים לזוז. בנובמבר 1981 מצטרף ללהקה הקלידן Mark Kelly . בהמשך, במרץ 1982 מצטרף ללהקה גם הבסיסט Pete Trewavas ובכך מושלם ההרכב הראשוני של הלהקה. "מריליון" מקליטה דמואים של גירסאות ראשונות לשירים " He Knows You Know " ו- " Garden Party ", אשר יופיעו מאוחר יותר באלבום הבכורה, וכן שיר נוסף שישוחרר כסינגל " Charting the Single ". ההזדמנות הראשונה של הלהקה מגיעה כש"מריליון" הוזמנה לתוכנית "Friday Rock Show" ברדיו BBC, שם הם נגנו את השירים " The Web ", " Three Boats Down from The Candy " ו- " Forgotten Sons ". החשיפה הזו הובילה להתעניינות של חברת EMI אשר החתימה אותם על חוזה הקלטות. הסינגל הראשון של הלהקה " Market Square Heroes " משוחרר ב- 25 לאוקטובר 1982 והוא כולל את הבי-סייד המצוין " Three Boats Down from The Candy" וכן את הקטע האפי והמתקדם בן 20 הדקות - " Grendel ". הביקורות להן זכה הסינגל היו טובות והסינגל אפילו הצליח להעפיל למקום הרביעי במצעד השנתי של המגזין "Kerrang!". מחוזקת בביקורות החיוביות להן זכה הסינגל הראשון, נכנסת "מריליון" לאולפן בחודש דצמבר 1982 על-מנת להקליט את אלבום הבכורה "Script For A Jester’s Tear", שהחומר שירכיב אותו נכתב במהלך ההופעות הרבות שערכה הלהקה. האלבום הזה שואב את השורשים של הרוק המתקדם הקלאסי של ראשית שנות השבעים, אבל עם מספר תיקונים אבולוציוניים מחויבי מציאות שנועדו להתאים את הז'אנר שנחשב אז מיושן ובומבסטי לרוח התקופה. מצד אחד נאחזת הלהקה בדינמיות הבלתי מתפשרת של הז'אנר ובמלודיות הקלאסיות שמאפיינות אותו, ומנגד היא נוטשת את הווירטואוזיות והמקצבים הלא שגרתיים. מחד היא נצמדת למבנים המורכבים ולקטעים האפיים והארוכים, אך מנגד נוטשת את המלוטרון וההאמונד לטובת סינתסייזרים "אייטיזים". האלבום הזה כולל ששה קטעים בלבד, אשר במובן מסוים שינו את מפת המוזיקה של ראשית שנות השמונים. 47 דקות של מוזיקה שפתחה את הדלת ללהקות ניאו-פרוג צעירות ואפשרה להם לחדור לוואקום העצום שהותירו אחריהן הדינוזאוריות של ז'אנר הרוק המתקדם בראשית שנות השמונים. שיר הנושא של האלבום שגם פותח אותו " Script For A Jester’s Tear " מתכתב עם עטיפת האלבום המציגה לנו את דמות "הליצן" ה- "Jester" הדמות הראשונה שמשתקפת מתוך אישיותו המורכבת של הזמר Fish . פיש יחזור לעסוק בדמויות המבוססות על אישיותו כגון הילד מהאלבום " Misplaced Childhood " או Torch מהאלבום " Clutching at Straws ". כבר מהאינטרו הווקאלי לשיר בולט הדימיון ללהקת "Genesis" ובמיוחד לקטע הפתיחה של Peter Gabriel מהאלבום " Selling England By The Pound ". פיש ויתר חברי הלהקה לא הסתירו את הערצתם ל"ג'נסיס" והעובדה שפיש נהג לעטות על עצמו דמויות שונות במהלך הופעות הלהקה, רק הגבירו את הניסיון להשוות בין הלהקות. אך כמו שכתבנו, אין מדובר בדמיון אלא יותר בהשראה. " Script For A Jester’s Tear " הוא ללא ספק אחד מהקטעים הגדולים של הלהקה בכל תקופותיה, והוא מהווה תצוגת תכלית אדירה ליכולת הכתיבה והביצוע של חבריה. הסולואים של Rothery פשוט מפרקים אותנו לרסיסים, קולו של Fish עוצמתי-ורגוע, תוקפני-ומלטף, הכל בהתאם לרלוונטיות של הסיפור. נכון בקטע הספצפי חטיבת הקצב לוקה קצת בחסר ונעדרת תשוקה ואלתור, אבל כשמסתכלים על המכלול ומבינים באיזו תקופה האלבום הזה יצא, לא רק שניתן להתייחס לכך בסלחנות אלא שלחבורה המדהימה הזאת מגיעים כל הסופרלטיבים האפשריים. נכון, לא תמצאו פה את התחכום והוירטואוזיות של ז'אנר הרוק המתקדם הקלאסי, אבל תמצאו כאן מלודיות, מעברים ודינמיות מתפרצת שלא היו קיימים באותן שנים ואשר הלהקה הזאת היתה אחראית במידה לא קטנה על הרלוונטיות שלהם. הקטע השני " He Knows You Know " הוא "הלהיט" הגדול מתוך האלבום אשר שוחרר גם כסינגל וזכה לקליפ שהצליח אפילו להשתחל לקלטת ה- VHS של מיטב הקליפים של להקות "הרוק הכבד", ששחרר המגזין Kerrang! בזמנו. אורכו של השיר קוצר והותאם לאזור ה- 3 דקות כשסולו הקלידים של Mark Kelly מקוצץ, על-מנת למנוע השוואה לדינוזאורים משנות ה- 70, אשר נחשבו למוקצה באותן שנים. השיר מתייחס לשימוש בסמים, במיוחד לשימוש בסם תוך ורידי. מי שמכיר את הופעות הלהקה מאותן שנים יודע שפיש נהג להציג את השיר לעתים קרובות כ"שיר הסמים" וציין שהוא נכתב בהשראת שימוש בסמים. זכור במיוחד הקטע בו פיש מבצע תנועה של החדרת המיקרופון לוריד ידו, בסינכרון מושלם לסולו הגיטרה של Rothery . הקטע השלישי " The Web " חותם את הצד הראשון של האלבום ומדגיש במיוחד את היכולות המדהימות של Rothery . קטע פרוג שהפך לחביב הקהל בהופעות הלהקה ובהמשך שמו ישמש ככינוי למועדון המעריצים שלה. פותח את הצד השני של הויניל השיר "העליז" והסרקסטי " Garden Party ", אשר שוחרר כסינגל השני מתוך האלבום. השיר לועג ל"מסיבות הגן" של המעמד העליון ושוב קשה שלא להשוות את נושא הכתיבה לאלבום " Selling England By The Pound " של "ג'נסיס", במיוחד אם מתייחסים גם לסגנון השירה של Fish אשר מאוד מזכיר כאן את התיאטרליות של Peter Gabriel . האלבום מסתיים עם שני קטעים מדהימים " Chelsea Monday " המלנכולי שעוסק בהתאבדות, עם הגיטרות הגונחות והמייללות של Rothery והבס הפועם והדומיננטי של Pete Trewavas וקטע הסיום האפי " Forgotten Sons " שהינו שיר מחאה המתייחס לקונפליקט בצפון אירלנד וזכה לביצוע מאוד תיאטרלי בהופעות הלהקה מצד Fish אשר מתחפש כאן לחייל. עם יציאתו, זכה האלבום להצלחה מסחרית ולביקורות חיוביות מטעם המבקרים. עוד באותה שנה מצליחה "מריליון" למלא את אולם ה- "Hammersmith Odeon" שבלונדון ולצלם שם את הופעת הסיום של הטור. ההופעה תשוחרר אחר כך גם בקלטת VHS, באוקטובר של אותה שנה, ותהפוך למופע קאלט. רק כדי לסבר את האוזן מי שחימם את "מריליון" באותה הופעה היה לא אחר מאשר פיטר האמיל הגדול מ"ואן דר גראאף גנרטור". נראה שאין כל מקום לספק! ההצלחה של "מריליון" הביאה להחייאה של ז'אנר הולך וגווע שעמד להיעלם מהעולם. נכון, "מריליון" לא היתה שם לבדה, אבל ההצלחה הגדולה שלה היטתה את הכף והצילה את הז'אנר ולכן לעניות דעתנו כל להקות הניאו-פרוג, פוסט-פרוגרסיב, פרוג-מטאל או איך שלא תקראו להן, חייבות באופן כזה או אחר את עצם קיומן ללהקת "מריליון" ולאלבום הזה במיוחד. להאזנה לאלבום: Spotify , Apple Music . "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

היום נספר לכם על Clive Burr - מתופף שלמרות הקריירה היחסית קצרה שלו הצליח להוות השראה על מתופפים רבים וטובים. (Photo: Metaltalk.net) 1. הוא נולד בלונדון, אנגליה, ב- 8 למרץ 1957 בשם Clive Ronald Burr. 2. אחת הלהקות הראשונות בה ניגן היתה "Maya", שם הוא פגש את הבסיסט Chris Aylmer. 3. משם הוא יעבור ללהקת "Samson" בהתאם להמלצתו של Aylmer. 4. הוא יויא איתה שני סינגלים, "Telephone" ו- "Mr Rock and Roll", אך בשנת 1978 הוא יעזוב את הלהקה. 5. הוא הצטרף ל- "Iron Maiden" ב- 26 לדצמבר 1979 כמחליף של המתופף הקודם Doug Sampson. זה קרה זמן קצר לאחר שהלהקה הוציא לאור את המיני אלבום " The Soundhouse Tapes " 6. קלייב ישתתף בהקלטות אלבום הבכורה של הלהקה " Iron Maiden " וכן בשני האלבומים הבאים, " Killers " ו- " The Number Of The Beast ". 7. הוא היה שותף לכתיבת שיר אחד בלבד של הלהקה שיצא באלבום רשמי - "Gangland" הלקוח מהאלבום " The Number Of The Beast . 8. בנוסף, הוא היה שותף לכתיבת השיר "Total Eclipse", שהופיע כ- B-side של הסינגל "Run to the Hills". 9. קלייב פוטר מהלהקה בשנת 1982 במהלך סיבוב ההופעות של "The Beast on the Road". הוא הוחלף על ידי המתופף הנוכחי של הלהקה, Nicko McBrain . 10. בור סיפר כי הוא הודח מהלהקה לאחר שלקח הפסקה כדי להתאבל על מותו של אביו. עם זאת, בהתאם לאוטוביוגרפיה של Bruce Dickinson משנת 2017 קלייב הודח עקב סכסוכים עם Steve Harris . 11. לאחר שפוטר מ- "Iron Maiden", בור ניגן לזמן קצר בהרכב ההארד רוק הצרפתי "Trust", שם ניגן Nicko McBrain שאף שחרר עימם את האלבום "Marche ou Crève" בשנת 1981. 12. קלייב הוציא עם הלהקה שני אלבומים "Trust IV" משנת 1983 ו- "Man's Trap" משנת 1984. 13. קלייב ניגן גם לתקופה קצרה הלהקה האמריקאית "Alcatrazz", אך מיהר לעזוב אותה כשהבין שהלקה עומדת להתבסס בארה"ב ולא באנגליה ארץ מולדתו. 14. קלייב הקים בהמשך הרכב שנודע בשם "Clive Burr's Escape", אשר מאוחר יותר ישנה את שמו ל- "Stratus", בה היו חברים לשעבר מלהקת "Praying Mantis", שהתפרקה לאחר שהוציאה אלבום אחד בשם "Throwing Shapes" בשנת 1984. (Photo: Virginia Turbett, Redferns/Getty Images) 15. בשנת 1985 הקים יחד עם הבסיסט Neil Murray, הזמר Paul Di'Anno והגיטריסט Pete Willis את הסופרגרופ "Gogmagog". ההרכב שחרר בשנת 1985 EP בשם "I Will Be There EP". 16. מעניין לציין שבהמשך יצטרף להרכב גם הגיטריסט Janick Gers , שלאחר מכן יצטרף בעצמו ל"איירון מיידן". 17. בשנת 1988 הוא יצטרף לזמר Dee Snider להקמת ההרכב "Desperado". הלהקה הקליטה באותה שנה אלבום בשם "Bloodied But Unbowed", אבל בשל בעיות עם חברת התקליטים הוא יצא לאור רק בשנת 1996. 18. בור הופיע עם הלהקה הבריטית "Elixir" והשתתף בשני אלבומים שלה "Lethal potion" משנת 1990 ו- "Sovereign Remedy" משנת 2004. 19. הוא גם שיתף פעולה עם "Praying Mantis" במהלך שנות ה-90 והופיע באלבום ההופעה של "Praying Mantis" משנת 1996 "Captured Alive in Tokyo City". 20. בסוף שנות ה-90 קלייב אובחן כחולה בטרשת נפוצה, אשר הטיפול בה הותיר אותו בחובות כבדים. 21. חברי להקת "איירון מיידן" העלו במהלך השנים סדרה של מופעי צדקה והיו מעורבים בהקמת קרן הנאמנות Clive" Burr MS" אשר נועדה לסייע לו. 22. הלהקה אפילו שחררה מתוך אלבום ההופעה שלה " Rock In Rio " סינגל אחד - " Run to the Hills ", אשר יצא מספר ימים לפני האלבום ב- 11 למרץ 2002. כל ההכנסות מהסינגל הזה נתרמו ל- Clive Burr. 23. קלייב מת בשנתו ב- 13 למרץ 2013 כתוצאה מסיבוכים של מחלת הטרשת הנפוצה בה לקה. 24. התיפוף של קלייב השפיע על מתופפים רבים וטובים, כמו Dave Lombardo , Charlie Benante, Dave McClain, ועוד רבים אחרים. 25. אפילו הגיטריסט Jeff Waters ציין כי הוא מקבל השראה מהתיפוף של קלייב כשהוא כותב את תפקידי התופים ללהקתו "Annihilator". "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

ב- 13 למרץ 1995 שוחרר "The Bends" - אלבום האולפן השני של להקת "Radiohead", וזהו ללא ספק אלבום שמזדקן יפה, אולי אפילו הכי יפה מבין אלבומיה של הלהקה. אנחנו מקווים שלא עצבנו אף אחד עם האמירה הזאת, אנחנו עדיין מחזיקים בדיעה ש- " OK Computer " הוא האלבום השלם והמושלם ביותר של הלהקה, אלבום על גבול המאסטרפיס. אבל יחד עם זאת, בחלוף הזמן ולאחר שעות רבות של השמעות אנחנו מוכנים להישבע שיש ימים שהאלבום "The Bends" אפילו יורד לנו יותר טוב בגרון מאשר אחיו המושחז והמלוטש. יש ימים בהם אנחנו מעדיפים את אפקט הטרמולו בשיר הפתיחה " Planet Telex " על הדיסטורשיין המנסר של " Airbag ", יש רגעים בהם אנחנו מעדיפים להריח " עצי פלסטיק מזוייפים " מאשר להימלט מ" משטרת הגורלות " ויש ימים בהם אנחנו סתם מעדיפים לצפות באיש שוכב על המדרכה ולתהות מה הוא לוחש למי שניגש אליו בקליפ של השיר המדהים " Just ", מאשר לבהות בת'ום יורק טובע בתוך אקווריום בשיר מדהים לא פחות " No Surprises ". אז "The Bends" הוא כנראה אלבום ההתפכחות של "רדיוהד", האלבום שמגשר בין הסאונד הבוסרי, המחוספס ואפילו בנאלי של אלבום הבכורה " Pablo Honey " לבין ההפקה המוקפדת והסאונד המהודק של " OK Computer ". יש בו מצד אחד את התמימות והטוהר של " Pablo Honey " ומצד שני את התחכום והדינמיות של " OK Computer ". (Photo: Gie Knaeps) האלבום מעניק לנו שילוב אולטימטיבי בין שירים מכסחים ובועטים לצד קטעים רכים ומלודיים. הוא נפתח עם " Planet Telex " המדהים והמרחף, אשר שמו המקורי היה "Planet Xerox" אך שונה בכדי להימנע מתביעת זכויות יוצרים של חברת המדפסות. תפקידי התופים המינימליסטים בשיר הורכבו מקטעים שונים שהוקלטו במהלך הסשנים לאלבום והושמעו בלופ. ת'ום הקליט את תפקידי השירה בטייק אחד בעודו שוכב על הריצפה שיכור. הלהקה חזרה מבילוי ישר לאולפן ויורק פשוט שתה יותר מידי והחליט לאלתר. שיר הנושא " The Bends " נכתב עוד לפני שהלהקה שחררה את אלבום הבכורה שלה - " Pablo Honey ". הלהקה נהגה לבצע אותו בהופעות הרבה לפני שהוקלט לאלבום הנושא את שמו. רעשי הרקע בפתיחת השיר הוקלטו על-ידי יורק בפתח בית המלון בו שהה בארה"ב. הוא ציין שהוא הושפע מ- David Bowie בכתיבת השיר וכי מילותיו הומוריסטיות. מעניין לציין שלהקת הת'ראש מטאל "Anthrax" ביצעה גירסת כיסוי לשיר בשנת 2003. לא ברור לנו למה כי אנחנו באמת אוהבים, אבל יורק צוטט אומר שהשיר " High and Dry " הוא לא שיר גרוע, אלא גרוע מאוד! השיר הוקלט כדמו במהלך הקלטת אלבום הבכורה " Pablo Honey " אך לא זכה להיכנס אליו. האלבום ממשיך באווירה השקטה והמלנכולית עם השיר " Fake Plastic Trees ". יורק הושפע מאוד מהאמן Jeff Buckley והקליט את השיר אחרי שנכח בהופעה שלו. הוא רץ משם מייד לאולפן ובשני טייקים הקליט את הקולות כשמייד אחר כך הוא פרץ בבכי. מעניין לציין שהשיר הזה נכנס לרשימת 500 השירים הגדולים בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון. מעניין שגיטרת הבס עליה ניגן Colin Greenwood בשיר היא Fender Precision משנת 1960, אשר הייתה שייכת בעבר לבסיסט האגדי Steve Harris . לגבי השיר " Just " יורק ציין שהוא תולדה של תחרות בינו לבין Johnny Greenwood מי יכניס יותר אקורדים לשיר אחד. השיר הוקלט בלייב באולפן ולא בוצעו בו העלאות של שכבות גיטרה נוספות. הקטע " My Iron Lung " הוא שיר הנושא של ה- EP אותו שחררה הלהקה בספטמבר 1994. השיר נכתב בתגובה להצלחה של הלהיט " Creep " ולאחר שהלהקה הרגישה "חנוקה" מהעובדה שהם הפכו מוכרים רק בזכותו. השיר " Street Spirit (Fade Out) " הוא אחד היפים והמרגשים באלבום. מעבר האקורדים המפורקים פשוט מהפנט ושירתו של יורק נשמעת כאן כמו קינה מלטפת. Thom Yorke ציין שהוא הושפע בכתיבת השיר מלהקת "R.E.M." ומהרומן The Famished Road של הסופר הניגרי Ben Okri. ויש כאן גם את " Bullet Proof..I Wish I Was " ששובר אותנו לרסיסים ואת " Black Star " בו Thom Yorke מתעלה על עצמו במלודיה הכל-כך מיוחדת בשירה, שמטיילת מעל ומתחת לאקורדים ולצלילים, ועוד ועוד. להאזנה לאלבום ב: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

זהו סיפורו של האלבום "Above" ושל הסופרגרופ "Mad Season"... במהלך העריכה הסופית של האלבום " Vitalogy " של Pearl Jam, נכנס Mike McCready להליך של גמילה מסמים ואלכוהול במכון גמילה שבמינסוטה. במכון הוא פגש את John Baker Saunders שגם הגיע מסיאטל והיה בתהליך גמילה. השניים חזרו יחד לסיאטל והחליטו להקים פרויקט צדדי עם המתופף Barrett Martin שניגן ב- "Screeming Trees". השלושה נכנסו לחדר החזרות ומיד והחלו לכתוב שירים. הואיל ולא היה להם סולן, חשב מייק שהיה חבר טוב של Layne Staley מ- "Alice In Chains", להזמין את ליין להרכב. מייק חשב שזה יעשה טוב לליין לעבוד ולהיות בקרבת אנשים שנגמלו מסמים ואלכוהול, הואיל וליין היה באותה תקופה בשלב קשה של ההתמכרות לסמים. (Photo: Lance Mercer) האווירה בחדר החזרות ובאולפן הייתה מאוד דומה לאווירה שהייתה בסשנים של "Temple Of The Dog" , שיתוף הפעולה והיצירתיות בין החברים היה כל-כך מדהים, עד כי מייק סגר הופעה עוד לפני שהם הספיקו לסיים אפילו שיר אחד. מנותקים מלהקות האם שלהן, ללא שום לחץ, ללא כל התחייבות, משוחררי כל עכבות, יצרו והקליטו החברים יחד 10 שירים שנכנסו לאלבום (ועוד הרבה חומרים נוספים שלא נכנסו). כתיבת האלבום כולו ארכה שבעה ימים ועוד מספר ימים נוספים בלבד שבהם ליין הקליט את תפקידי השירה. ליין קיבל יד חופשית בכל הקשור לכתיבת הטקסטים ולחן השירה, הוא הרגיש שהוא במסע רוחני, משימה, חיפוש, והאמור יתבטא גם בשירים, בהם פרק סטאלי את כל התיסכולים האישיים שלו ואת המאבקים שלו בהתמכרויות. כבר בשיר הפותח של האלבום " Wake Up " מרגישים את החשיפה העצומה שליין משדר בטקסט ובשירה, וזאת למרות שהמוסיקה לשיר נכתבה עוד לפני הגעתו של ליין להרכב. לאחר מספר הופעות בסצנה המקומית בשנת 1994, צברה הלהקה פופולאריות, שינתה את שמה ל- "Mad Season" שהוא כינוי באנגלית לעונה בה פורחות במלואן פטריות ההזייה (רמיזה של מקרידי לעונת השתיה וצריכת הסמים שלו), וב- 14 למרץ 1995 הוציאה את אלבומה היחיד "Above". השפעת הבלוז ממנו הגיעו ג'ון בייקר וליין סטאלי מאוד מורגשת באלבום, אך הוא כולל גם השפעות מז'אנרים נוספים, אפילו ג'אז. מהאלבום יצאו שני סינגלים מובילים " River Of Deceit " ו- " I Don’t Know Anything ". לאחר יציאת האלבום ביצע ההרכב מספר הופעות, כולל אחת מיוחדת שהתקיימה ב-29 לאפריל 1995 ב- Moore Theater שבסיאטל ומתועדת בוידאו, אך התפרקו מיד אח"כ. למרות מספר ניסיונות לשוב ולכתוב מוסיקה ביחד כלהקה, פקדו את הסופרגרופ שתי טרגדיות. ג'ון בייקר נפטר ממנת יתר בינואר 1999 ובאפריל 2002 הלך ליין סטאלי לעולמו, גם הוא ממנת יתר, מה שחתם סופית את עתידה של הלהקה. (Photo: Pinterest) בשנת 2013 יצא האלבום בהוצאה מוחדשת שכללה מספר קטעי בונוס ובנוסף את ההופעה המוזכרת לעיל שהתקיימה ב-1995. מעניין לציין שהזמר והיוצר "Mark Lanegan" המוכר בין היתר מה- "Screaming Trees" מתארח בשירה והשתתף בכתיבה של הרצועות " I'm Above " ו- " Long Gone Day ". לאנגן גם כתב את המילים לשלושה שירים מגירסת הדלוקס: " Locomotive ", " Black Book of Fear ", ו- " Slip Away ", זאת בעקבות בקשות של מייק להחליף את ליין ואולי להצליח להוציא אלבום נוסף. אורח נוסף שסייע לכתיבת השיר " Black Book of Fear ", הינו Peter Buck מלהקת ".R.E.M". למרות שההרכב לא שרד תקופה ארוכה, גם לא קיים הרבה הופעות ומבחינת המיינסטרים הוא לא אחד מהאלבומים הבולטים של סצינת הגראנג', בעיני רבים מהמעריצים ובמיוחד מייק, לאלבום הזה יש משמעות מאוד חזקה. הוא אלבום מרגש שנגע בהרבה מאוד אנשים ברחבי העולם ותמיד מזכיר למייק את שני חבריו שאיבד מתוך ההרכב. השפעה נוספת ומשמעותית של יצירת האלבום על מייק, היא התפנית שנוצרה בקריירה של הגיטריסט המוכשר. בתחילת הקריירה של "Pearl Jam" מייק לא היה ממש פעיל בכתיבה. אולי בשל הכישרונות הדומיננטיים שהיו לצידו או בגלל הסמים, אבל בכל מקרה מייק לא תרם רבות ליצירה. לאחר הקלטות האלבום "Above" הוא גילה את יכולת הכתיבה שלו וקיבל מנת ביטחון משמעותית. הוא סיפר שמאותו אלבום הוא החל לתרום ולקחת חלק פעיל באלבומי "Pearl Jam". (Photo: Krista Kay) עטיפת האלבום היא אילוסטרציה שיצר ליין על בסיס תמונה אמיתית שלו ושל בת זוגתו וארוסתו אז Demri Parrott. דמרי הייתה אהבת חייו והמוזה שלו והיא הלכה לעולמה כתוצאה ממנת יתר, שנה לאחר יציאת האלבום. ליין היה שבור ממותה ויש אומרים שזו הייתה ההתחלה של ההתדרדרות שלו עד המוות. לאחר מותה הוא ביקש מאימה של דמרי, בובת דובי של דמרי אותה שמר ליין עד יום מותו. להאזנה אלבום ב: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

New Releases - פלייליסט של שירים חדשים המתעדכן כל שבוע להקת "Walkways"  משחררת סינגל חדש בשם "All For You" יחד עם קליפ רשמי. השיר מגיע לאחר שהלהקה חתמה בלייבל האוסטרלי Wild Thing Records ומסמן פרק חדש עבור ההרכב הכל כך אהוב עלינו. מבחינה מוזיקלית מדובר בשילוב של מטאל מודרני עם מלודיות חזקות ואווירה רגשית. סולן הלהקה Ran Yerushalmi סיפר כי השיר נכתב כהקדשה לבנו, וגם לכל מי שמלווה את הלהקה לאורך הדרך, מתוך רצון להעביר מסר של תקווה וחיבור דרך המוזיקה. אנחנו מחכים בקוצר רוח לאלבום החדש!!! להקת "Dogstar"  חוזרת עם אלבום חדש בשם "All In Now" וגם הכריזה על סיבוב הופעות גדול ל-2026. האלבום צפוי לצאת ב-29 במאי והוא יהיה האלבום הרביעי של ההרכב, שמוכר בין היתר בזכות הבסיסט Keanu Reeves לצד Bret Domrose ו-Robert Mailhouse. במקביל להכרזה שוחרר גם שיר הנושא "All In Now". הלהקה חזרה לפעילות רק בשנים האחרונות לאחר הפסקה ארוכה, וב-2023 הוציאה את האלבום "Somewhere Between the Power Lines and Palm Trees". מאז ההרכב חזר להופיע ברחבי העולם וממשיך לפעול בסצנת הרוק. להקת "Sevendust"  שחררה קליפ רשמי לשיר "Unbreakable". השיר הוא סינגל נוסף מתוך האלבום החדש "One", האלבום ה-15 של הלהקה, שצפוי לצאת ב-1 במאי דרך Napalm Records. עבור "Sevendust", "Unbreakable" ממשיך את הקו המוכר של הלהקה ומסמן את המשך הדרך של אחד ההרכבים הוותיקים והיציבים בסצנת המטאל האמריקאית. להקת "Gorillaz"  שחררה שיר חדש בשם "The Mountain, The Moon Cave and The Sad God". השיר נכלל במהדורה המורחבת של האלבום "Cracker Island", והוא מציג צד ניסיוני ואווירתי יותר של ההרכב שמוביל Damon Albarn יחד עם היוצר Jamie Hewlett. מאז יציאת האלבום בשנת 2023, "Gorillaz" המשיכו לשחרר חומרים נוספים ולהרחיב את העולם המוזיקלי והוויזואלי שמלווה את הפרויקט. להקת "From Ashes To New"  הוציאה סינגל חדש בשם "Die For You" יחד עם קליפ רשמי. השיר הוא טעימה נוספת מתוך אלבום האולפן הבא של הלהקה, "Reflections", שצפוי לצאת ב-17 באפריל דרך Better Noise Music. האלבום יגיע כהמשך לאלבום "Blackout" משנת 2023. לדברי סולן הלהקה Danny Case, השיר עוסק במערכת יחסים שבה אדם נותן את הכל עבור הצד השני, עד לרגע שבו הוא מבין שהוא מאבד את עצמו בתוך הקשר. להקת "Magnolia Park"  הוציאה סינגל חדש בשם "DANGEROUS". השיר מגיע לקראת יציאת גרסת הדלוקס של האלבום "NIGHTS AFTER VAMP", שיצאה היום ותכלול שישה שירים חדשים בנוסף לחומר המקורי מהאלבום. לדברי חברי הלהקה, "DANGEROUS" הוא אחד השירים המרכזיים בגרסה המורחבת של האלבום ומציג צד מעט שונה בסאונד שלהם, עם שילוב של ריפים כבדים, הפקה מודרנית והשפעות R&B. להקת "The Warning"  הוציאה סינגל חדש בשם "Kerosene" יחד עם קליפ רשמי. השיר מגיע זמן קצר לפני שהלהקה תצטרף לסיבוב ההופעות של Yungblud בבריטניה כמופע חימום. מדובר בחשיפה נוספת לקהל האירופי עבור שלישיית האחיות ממקסיקו שממשיכה לצבור תאוצה בזירת הרוק הבינלאומית. לדברי הלהקה, "Kerosene" עוסק בהתמודדות עם לחץ, כעס והתחושה של להיות על סף התפוצצות, כשהמוזיקה משמשת דרך לפרוק את האנרגיה הזאת. להקת "The Amity Affliction"  הוציאה סינגל חדש בשם "Bleed" יחד עם קליפ רשמי. השיר הוא סינגל נוסף מתוך האלבום החדש של הלהקה, "House Of Cards", שצפוי לצאת ב-24 באפריל. סולן הלהקה Joel Birch סיפר כי "Bleed" נכתב כתגובה לאנשים ברשת שמגיבים עליו ועל חייו כאילו הם מכירים אותו, והוא משמש כתזכורת לכך שהוא מי שהוא באמת, ולא כפי שאחרים תופסים אותו ברשתות החברתיות. האלבום "House Of Cards" יהיה האלבום התשיעי של ההרכב האוסטרלי, והוא ממשיך את הפעילות של הלהקה אחרי האלבום "Not Without My Ghosts" משנת 2023. להקת "Social Distortion"  הוציאה סינגל חדש בשם "Born To Kill". זהו שיר חדש ראשון מהלהקה מזה מספר שנים, והוא צפוי להיכלל באלבום החדש שעליו עובד ההרכב בתקופה האחרונה. האלבום יהיה הראשון של הלהקה מאז "Hard Times And Nursery Rhymes" משנת 2011. סולן הלהקה Mike Ness סיפר בעבר כי העבודה על האלבום החדש נמשכת כבר זמן רב, לאחר עיכובים שונים שכללו בעיות בריאות שעבר במהלך השנים האחרונות. להקת "Social Distortion", שפועלת מאז סוף שנות ה-70, נחשבת לאחת הלהקות הבולטות בשילוב בין פאנק רוק, רוקנרול והשפעות קאנטרי. להקת "As Everything Unfolds"  הוציאה סינגל חדש בשם "Denial" יחד עם קליפ רשמי. השיר הוא הסינגל החדש מתוך אלבומה השלישי של הלהקה, "Did You Ask To Be Set Free?", שצפוי לצאת ב-17 באפריל דרך Century Media Records. סולנית הלהקה Charlie Rolfe סיפרה כי "Denial" עוסק ברגע שבו אדם מסרב להכיר במציאות ובוחר להתעלם מהאמת, גם כשהיא נמצאת מולו. לדבריה, זהו אחד השירים הישירים והרגשיים באלבום החדש. האלבום "Did You Ask To Be Set Free?" יגיע כהמשך לאלבום "Ultraviolet" משנת 2023, וימשיך את הקו המלודי-כבד שמאפיין את הלהקה הבריטית בשנים האחרונות. המוזיקאית Violet Grohl  שיתפה סינגל חדש בשם "595" יחד עם קליפ רשמי. השיר מגיע מתוך אלבום הבכורה שלה, "Be Sweet To Me", שצפוי לצאת בהמשך השנה והופק על ידי המפיק Justin Raisen. ויולט סיפרה כי "595" נכתב בהשראת נסיעות ארוכות בין לוס אנג'לס לסנטה ברברה על כביש 101 ו-Highway 595, ומשלב השפעות אינדי ורוק אלטרנטיבי בעבודתה כסולו. להקת "Lamb Of God"  הוציאה סינגל חדש בשם "Blunt Force Blues" יחד עם ויזואלייזר רשמי. השיר מגיע מתוך האלבום החדש של הלהקה, "Into Oblivion", שייצא היום. סולן הלהקה Randy Blythe סיפר כי "Blunt Force Blues" נכתב בהשראת תחילת הדרך של הלהקה בסצנת המטאל של Richmond, וההשפעה של התקופה ההיא על חברי ההרכב. האלבום "Into Oblivion" יהיה אלבום האולפן הראשון של "Lamb Of God" מאז "Omens" משנת 2022. להקת "Lamb Of God"  מוציאה היום את אלבום האולפן החדש שלה, "Into Oblivion". האלבום מגיע כהמשך לאלבום "Omens" משנת 2022 ומסמן פרק חדש בפעילות של ההרכב האמריקאי. בתקופה האחרונה שיתפה הלהקה מספר סינגלים מתוכו, ביניהם "Blunt Force Blues", שנתנו הצצה לכיוון המוזיקלי של החומר החדש. האלבום יוצא דרך Epic Records ו-Century Media Records והוא האלבום העשירי בקריירה של הלהקה. "Lamb Of God", שפועלת מאז שנות התשעים, נחשבת לאחת הלהקות המרכזיות בגל ה-New Wave Of American Heavy Metal והשפיעה על סצנת המטאל המודרנית. להאזנה ב: Spotify להקת "Metallica"  הכריזה על תאריכים חדשים לרזידנסי המתוכנן שלה באולם Sphere בלאס וגאס בשנת 2027. הלהקה צפויה להופיע במספר הופעות מיוחדות במהלך אפריל 2027 באולם החדשני. ההכרזה מגיעה לאחר ביקוש גבוה לכרטיסים והעניין הרב סביב סדרת ההופעות, שתהיה אחת ההפקות הגדולות של הלהקה בשנים האחרונות. לאחר שמעריצים רבים התלוננו על תקלות ותמחור גבוה במהלך המכירה המוקדמת, הלהקה פרסמה הודעה בה הסבירה כי הביקוש העצום להופעות גרם לעומס גדול במערכת המכירה. חברי הלהקה ציינו כי הם מודעים לתסכול של חלק מהמעריצים וכי הם פועלים יחד עם הגורמים המעורבים כדי לשפר את התהליך. חברת Apple Music  מכריזה על מערכת תגיות חדשה שתסמן למאזינים כאשר מוזיקה נוצרה בעזרת בינה מלאכותית. לפי ההכרזה, שירים בפלטפורמה יסומנו אם נעשה שימוש ב-AI במהלך היצירה' בין אם מדובר בלחן, במילים, בקליפ או אפילו בעטיפת האלבום. המהלך נועד לתת למאזינים שקיפות לגבי מקור היצירה בעידן שבו ההבדל בין יצירה אנושית ליצירה שנעזרת באלגוריתמים הולך ומיטשטש. בשלב הראשון מדובר בסימון מידע עבור המשתמשים, אך בהמשך הדרישה צפויה להפוך לחובה עבור כל תוכן חדש שיעלה לפלטפורמה. המטרה היא ליצור כללי משחק ברורים יותר ולשמור על זכויות היוצרים של מוזיקאים בעידן ה-AI. להקת "Red Hot Chili Peppers"  עומדת במרכז סרט דוקומנטרי חדש על הגיטריסט המנוח Hillel Slovak . הסרט "The Rise Of The Red Hot Chili Peppers: Our Brother, Hillel", בבימויו של Ben Feldman, מתמקד בסיפורו של סלובק, ממייסדי הלהקה והגיטריסט שניגן בשלושת אלבומיה הראשונים. סלובק, יליד חיפה להורים ניצולי שואה שהיגרו לארצות הברית, הלך לעולמו בשנת 1988 ממנת יתר כשהיה בן 26 בלבד. הסרט יוקרן בבכורה עולמית ב-13 במרץ בפסטיבל "SXSW" בטקסס, ולאחר מכן יעלה לשירות הסטרימינג של Netflix. למרות השתתפותם בראיונות, חברי "Red Hot Chili Peppers" הבהירו כי לא היו מעורבים יצירתית בהפקה והדגישו כי הסרט איננו דוקומנטרי רשמי של הלהקה, אלא פרויקט שמוקדש לדמותו ולמורשתו של Hillel Slovak. המוזיקאי Jay Weinberg  מעמיד למכירה ציוד במה ואוסף פריטים מתקופת פעילותו עם להקות גדולות בעולם הרוק והמטאל. החל מ-18 במרץ יוכל הקהל לרכוש דרך אתר Reverb ציוד אישי של המתופף , כולל מערכות תופים, מצילות, כיסאות תופים וציוד נוסף ששימש אותו לאורך הקריירה. בין הפריטים נמצאות גם מערכות תופים מהתקופה שבה ניגן עם Bruce Springsteen בשנת 2009 וכן ציוד ששימש אותו בעשור האחרון כחבר להקת "Slipknot". בנוסף לציוד הנגינה, Weinberg מציע למכירה מסכות ותלבושות במה מתקופת "Slipknot", מקלות תופים חתומים, עורות תופים וכרזות מסיבובי הופעות שחלקן עוצבו על ידו. חלק מההכנסות מהמכירה יועברו לארגון MusiCares, המסייע למוזיקאים שנמצאים במצוקה כלכלית או רפואית. המוזיקאי Mike McCready  חושף פרויקט חדש עליו עבד כמעט שני עשורים, יצירה שמוגדרת כ"אופרת גראנג'". הפרויקט נקרא "Farewell to Seasons" והוא משלב ספר קומיקס יחד עם מוזיקה מקורית שנכתבה מנקודת המבט של הדמויות בסיפור. העלילה מציגה היסטוריה חלופית של סצנת הגראנג' בסיאטל בתחילת שנות ה-90 ומתמקדת בדמות הבדיונית של המוזיקאי David Williams. את הספר כתב McCready יחד עם Mark Sable, בעוד את האיורים יצר האמן Sebastian Piriz. לדבריו, הפרויקט נוצר בהשראת התקופה שבה צמחה סצנת הגראנג' בעיר סיאטל, תקופה שהוא מתאר כשילוב של יצירתיות, קהילה וכאוס. הפרויקט המלא של "Farewell to Seasons", שיכלול גם את הקומיקס וגם את המוזיקה הנלווית, צפוי לצאת לאור באוקטובר הקרוב. להקת "Korn"  מגיעה למסלול המרוצים: הסולן Jonathan Davis נבחר לשמש כ-Grand Marshal במרוץ NASCAR Pennzoil 400 שייערך בסוף השבוע בלאס וגאס. האירוע יתקיים ב-16 במרץ במסלול Las Vegas Motor Speedway, כאשר דייויס יהיה זה שייתן את האות הרשמי לפתיחת המרוץ בטקס המסורתי לפני הזינוק. מדובר בתפקיד סמלי בולט שבו משתתפים לעיתים קרובות אמנים ואנשי תרבות. להקת "Telegraph"  הוציאה את אלבומה החדש "Topography of Mind". זהו האלבום השני של להקת הרוק המתקדם הישראלית והוא מגיע כשמונה שנים אחרי האלבום "Mir" משנת 2018. האלבום כולל ארבעה קטעים ארוכים – ביניהם "Topography of Mind", "Field of Fade Memory", "Valley of Delirium" ו-"Somewhere Along These Lines". חברי ההרכב באלבום הם טל רובינשטיין בגיטרות, לירן הרשדט בבס ושירה, איזי סקסון בקלידים וסינתיסייזרים ו-אבי ברק בתופים וחליל. האלבום הוקלט באולפני Shalter בשנת 2024 וממשיך את הקו של פרוגרסיב רוק עם השפעות פסיכדליות וספייס רוק. להאזנה ב: Spotify "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

שנת 1967 הייתה אחת השנים החשובות בהתפתחות הרוק והפסיכדליה. שרשרת של אלבומי מופת ששוחררו בקצב מסחרר, עיצבו את מפת המוזיקה העולמית. " Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band " של "הביטלס", "The Piper at the Gates of Dawn" של "פינק פלויד", "Disraeli Gears" של "הקצפת", "?Are You Experienced", ו- "Axis: Bold As Love" של "הנדריקס", אלבום הבכורה של הדלתות, "The Velvet Underground & Nico" ועוד ועוד אלבומים, הגדירו מחדש את הרוק ושינו את עולם המוזיקה לנצח. 24 שנים לאחר מכן, מתרחשת מהפיכה מוזיקלית לא פחות חשובה. שנת 1991 הייתה אחת השנים החשובות במוזיקה העולמית, השנה בה השוליים התמרכזו והאלטרנטיב הפך למיינסטרים. זו היתה קריאה של דור שלם שגדל והתבגר באייטיז וזעק לשינוי, אשר הגיע ובגדול, עם תחילתו של העשור החדש. האלבום "Out of Time" של "R.E.M." היה בין הראשונים ששוחררו באותה שנה מדהימה והביאו עימם את בשורת השינוי, והוא הראשון עליו נכתוב לכם במסגרת סידרת הסיקורים " Class Of 91 ". אז כדי להבין את המהפכה שהתחוללה באותה שנה היסטורית, צריך לחזור קצת בזמן. בשנות ה- 80 תעשיית המוזיקה נחלקה לשניים. בצד אחד, שכן עולם המיינסטרים, בו בלטו כוכבי הפופ והרוק שזכו להשמעות חוזרות בערוצי הרדיו המסחריים ולשידורים מחזוריים של קליפים ב- MTV. זה היה העולם ששלט בכסף הגדול ובתהילה. מנגד, התקיימה בייקום מקביל תעשייה ענייה של "מוזיקה אלטרנטיבית" - קטגוריה שכללה בזמנו את כל מה שלא נחשב למיינסטרים. פאנק, Fאנק, מטאל, אינדסטריאל, אינדי ועוד. זה היה עולם מחתרתי של תחנות רדיו פיראטיות, דלות תקציב, אולפני הקלטה עלובים וקסטות מחתרתיות. שני העולמות המקבילים הללו היו כל-כך שונים וקוטביים, שאף אחד לא העלה על דעתו שניתן לגשר ביניהם. אבל בשנת 1991 הכל השתנה.... בסוף שנות ה- 80 החלה המוזיקה המחתרתית הופכת יותר ויותר פופולארית. הכל התחיל מלמטה, מהשטח וללא כל סיוע מהתקשורת ומתחנות הרדיו המסחריות. הופעות בלתי פוסקות של להקות השוליים, פליירים ושלטי רחוב סייעו להפיץ את הבשורה - דור ה- X השתלט על עולם המוזיקה! בתחילת דרכה הייתה "R.E.M." שייכת לאותו זן של להקות "מחתרת", אשר במחצית שנות ה-80 לא הייתה ממש מקובלת במיינסטרים. אבל הדברים הלכו והשתנו עבורה ועבור להקות "השוליים", ככל שהעשור של שנות ה- 80 חישב את קיצו לאחור. "R.E.M." שחררו חמישה אלבומים שזכו לשבחי הביקורת בין השנים 1983-1987, אך למרות זאת הצליחו לפרוץ מבחינה מסחרית את תיקרת הזכוכית של האלטרנטיב. אולם, בשנת 1988 מוחתמת הלהקה בחברת התקליטים הגדולה Warner Bros. וורנר היתה הראשונה לזהות את השינוי ההולך ומתקרב בעולם המוזיקה ובאותה שנה החתימה גם את Jane's Addiction על חוזה הקלטות. בכך הפכו "R.E.M." ו- "Jane's Addiction" ללהקות האלטרנטיב הראשונות שהוחתמו בלייבל גדול, ובזאת ניתן האות למהפכה הגדולה שתושלם 3 שנים מאוחר יותר. החברים מאת'נס ג'ורג'יה ניצלו עד תום את הבמה שנתנה להם חברת וורנר, וייצרו בשנת 1988 את האלבום הכי מצליח שלהם מבחינה מסחרית, עד אותה עת - "Green". מהאלבום שוחררו סינגלים כמו "Orange Crush" ו- "Stand" אשר היוו את הניצנים למה שייגיע שלוש שנים לאחר מכן עם האלבום " Out of Time ", אחד מאלבומי האלטרנטיב (זה קצת מוזר להגדיר אותו כך היום) הראשונים ששוחררו בשנת 1991 המופלאה. הלהקה מגיעה להקלטות האלבום " Out of Time " לאחר הפסקה מתוכננת בת שנה, הראשונה מאז הקמתה. ההפסקה הזאת נבעה משחיקה אדירה של חברי הלהקה אשר היו מותשים לאחר סיבוב הופעות ארוך ומייגע שליווה את אלבומם Green. מצד אחד האלבום "Out of Time" מהווה המשך ישיר לשילוב היייחודי של האלטרנטיב-פופ-רוק-פולק מהאלבום Green. מצד שני הלהקה קיבלה כאן החלטה מודעת לכתוב את השירים באמצעות כלי נגינה שאינם אינהרנטים לז'אנר הרוק. אותם כלי נגינה ימצאו את דרכם גם לאולפן ההקלטות ויעשירו את הגיוון המוזיקלי של האלבום. באופן זה, הפכה המנדולינה של Peter Buck לכלי יותר דומיננטי ממה שהיה באלבום הקודם, והבסיסט והזמר Mike Mills העשיר עוד יותר את קשת הכלים עליהם הוא מנגן, עם שלל כלי מקלדת, כגון פסנתר, אורגן ועוד. בנוסף, הלהקה נעזרה בנגנים חיצוניים שהוסיפו לאלבום מגוון של כלי מיתר וכלי נשיפה. ואם בכך לא די, הלהקה הסתייעה כאן לראשונה בזמרים אורחים כמו KRS-One שמבצע את קטע הראפ בשיר הפתיחה " Radio Song " וב- Kate Pierson מלהקת ה- B-52 שמתארחת בשלושה שירים: " Near Wild Heaven", Shiny Happy People " ו- " Me in Honey " . מהאלבום שוחררו ארבעה סינגלים מצליחים ובראשם " Losing My Religion " אשר חרך את תחנות הרדיו ובעיקר את ה- MTV, עם הקליפ המפורסם שלא ניתן היה לפספס. השיר הזה שהחל מניסיון כושל של הגיטריסט Peter Buck לנגן במנדולינה יהפוך את הלהקה, בין לילה, לאחת הלהקות הגדולות והמצליחות של שנות ה- 90. אחריו מגיע הסינגל השני " Shiny Happy People " הפופי ומתקתק, שכלל את הדואט המפורסם (ויש האומרים הידוע לשימצה) של Michael Stipe עם Kate Pierson, עם הקליפ הקופצני והססגוני. ואז, זה כבר היה ברור, "R.E.M." עשתה זאת ובגדול, היא הצליחה לפרוץ את תקרת הזכוכית ולהשלים את המטמורפוזה שהפכה אותה מלהקת אלטרנטיב בינונית להרכב מיינסטרים אימתני שממלא אצטדיונים. והיו גם " Near Wild Heaven " בו Mike Mills נוטל את ההובלה בשירה ובדואט נוסף עם Kate Pierson, ואת הסינגל הרביעי והאחרון - " Radio Song " - שיר הפתיחה של האלבום שכלל שיתוף פעולה עם הראפר KRS-One. אבל בחלוף יותר מ- 30 שנה מאז יציאתו, ניתן לומר שהקסם האמיתי של האלבום מצוי דווקא בשירים שלא הפכו ללהיטי רדיו גדולים, שירים שיהוו את הגשר לקסם שיתחולל באלבום הבא של הלהקה - "Automatic for the People". אנחנו מדברים על שירים כמו " Half a World Away ", " Texarkana " ו- " Country Feedback " שפשוט נשמעים יותר ויותר מיוחדים ככל שחולפות להן השנים. האלבום "Out of Time" ישמש כיריית פתיחה למבול של אלבומים שיבואו לאחר מכן, וישלים את המהפיכה שבמהלכה תחדור מוזיקת השוליים ותכבוש את המיינסטרים. האלבום הזה יכבוש את ראש מצעדי המכירות, הן בארצות הברית והן בבריטניה, כשהוא מבלה 109 שבועות במצעד האמריקאי ו- 183 שבועות במצעד הבריטי. האלבום מכר כ- 5 מיליון עותקים בארצות הברית לבדה ולמעלה מ -18 מיליון עותקים ברחבי העולם. הוא זכה בשלושה פרסי גראמי, החשוב בהם הוא כאלבום המוסיקה האלטרנטיבית הטובה ביותר. להאזנה לאלבום: Spotify , Apple Music . "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

זהו אלבום מאוד מיוחד שמתעד היסטוריה, אנחנו לא מכירים הרבה מאוד אלבומים שנוצרו על מנת לתעד היסטוריה. האלבום הזה מתעד את ההיסטוריה העשירה והכל כך משפיעה של אולפן ההקלטות "Sound City" שממוקם בשכונה עלובה בלוס-אנג'לס. קצת על האולפן... האולפן הוקם ב-1969 בבניין שהיה שייך לחברת Vox יצרנית כלי נגינה בריטית שאתם בטח מכירים את המגברים שלה. הוא הוקם ע"י Joe Gottfried ו- Tom Skeeter שרצו להיכנס לתעשיית המוסיקה ולהקים חברת תקליטים וניהול אמנים. עם פתיחת האולפן חוו השניים קשיים רבים, כשהם לא מצליחים לגייס מספיק אמנים וההכנסות שלהם לא תופסות תאוצה. על מנת ליצור ייחודיות ולמשוך אמנים להקליט באולפן החדש שלהם, רכשו השניים את קונסולת ההקלטות האנלוגית “Neve 8028”. הקונסולה נרכשה ממהנדס אלקטרוניקה בריטי בשם “Rupert Neve” בעלות של $75,175. היא כללה 28 ערוצי כניסה, 16 יציאות bus ו- 24 יציאות מוניטור ושימו לב לזה... 1,084 כפתורי איקולייזר !! אין שום פעולה אוטומטית או ממוחשבת בקונסולה, רק צריך להיות מהנדס גרעין על מנת לבנות ולהפעיל אחת כזו. יוצרו אך ורק 4 קונסולות מדגם זה ! (Photo: Michael J. Cinema) קצת על הקונסולה... הקונסולה משכה כמובן אמנים רבים והפכה את האולפן לאחד האולפנים החשובים בהיסטוריה של המוסיקה, חמישה עשורים שלמים של יצירת מוסיקה שהביאה לעולם אלבומי מופת רבים. אמנים בולטים שהקליטו באולפן: Johnny Cash, Neil Young, Fleetwood Mac, Elton John, Tom Petty and the Heartbreakers, Guns N' Roses, Rage Against The Machine, Red Hot Chili Peppers, Metallica ועוד רבים אחרים. האולפן היה מחולק לשלושה אולפנים נפרדים והיה מפורסם בעיקר בזכות הסאונד המיוחד של ההקלטות החיות והסאונד המחוספס והעבה של הקלטות התופים. עם כניסתה של מערכת ה-Pro Tools, מערכת ממוחשבת שבעזרתה ניתן בקלות יתר להקליט מוסיקה. עולם המוסיקה עבר מהפכה והקונסולות האנלוגיות הפכו לאט לאט ללא רלוונטיות. כך גם האולפן שיהלום הכתר שלו הפך לפחם, החל לאבד אט אט את ערכו ורק אמנים מעטים המשיכו לפקוד אותו. בשנת 2011 נסגר האולפן לקהל הרחב ורוב הציוד בו פורק ונמכר. כאן נכנס האלבום שלנו לתמונה... בשנת 1991, אלבום הפריצה של Nirvana ואחד האלבומים הגדולים " Nevermind" הוקלט באולפן הזה ו-20 שנה מאוחר יותר כש- Dave Grohl שמע שהאולפן נסגר הוא מיד החליט לרכוש אותו. הוא הרגיש שזה הולך להיות אירוע מכונן ומאחר והיה לו המון כבוד והערכה לאולפן הוא החליט ליצור סרט דוקומנטרי על האולפן. (Photo: GearNews.com) קצת על הסרט... בהשראת הקונסולה, דייב החליט ליצור מסמך תיעודי שמתאר את חייו של האולפן המיתולוגי משנת 1969 ועד ל-2011. הסרט בבימויו של דייב מתאר את האירועים ההיסטוריים שהתרחשו באולפן ומחוצה לו וההשפעות שהיו לו על עולם המוסיקה. איך נוצרו האלבומים הגדולים שהיוו אבן דרך במיוחד בעולם הרוק כמו: Tom Petty and the Heartbreakers' "Damn the Torpedoes" (1979), Tool's " Undertow " (1993), Neil Young 's " After the Gold Rush " (1970), Johnny Cash's "Unchained" (1996), "Rage Against the Machine's" " Rage Against The Machine " (1992), Dio’s " Holy Diver " (1983), Guns N’ Roses’s " Appetite for Destruction ואחד המפורסמים ביותר של ההרכב "Fleetwood Mac" האלבום " Fleetwood Mac " שנוצר מתוך האולפן. הסרט גם מתעד את התהליך של פירוק הקונסולה מהאולפן והרכבתה מחדש באולפן Studio 606 שאותו הקים דייב בביתו. בתהליך הוא מקיים ראיון עם Rupert Neve המהנדס שתיכנן ויצר את הקונסולה במו ידיו. במהלך הסרט הוא מקיים ראיונות עם אמנים שונים שהקליטו באותו אולפן או שהושפעו ממה שהתרחש בו. באותם ראיונות שהוא מקיים ב- Studio 606 עלה לו הרעיון לקיים ג'אם סשן עם אותם אמנים. הרעיון הפך מהר מאוד למציאות... קצת על האלבום... דייב החליט ליצור יחד עם המרואיינים (חלקם כמובן, לא כולם) שיר חדש מאפס ולהקליט אותו תוך 24 שעות במקביל לראיון. כל אחד מהשירים נכתב והוקלט במיוחד לסרט שממנו יצא הפסקול ומי שכמובן מנצח על ההקלטות הוא המפיק המפורסם Busch Vig. לאחר יציאת האלבום דייב הקים את ההרכב הזמני “Sound City Players” שיחד עם אמנים שונים שהקליטו באלבום גם הם הופיעו במספר פסטיבלים ותוכניות אירוח לתקופה של שנה לערך. (Photo: Sound City Trailer) ם 1. " Heaven and All " – משתתפים: Robert Levon Been יוצר וזמר להקת "Black Rebel Motorcycle Club" וגם בנו של Michael Been מלהקת "The Call" ויחד עם הגיטריסט Peter Hayes שגם הוא מאותה להקה. ם 2. " Time Slowing Down " – משתתפים: Chris Goss מוסיקאי, מפיק וחברו של דייב מההרכב "Queens of the Stone Age" וגם זמר וגיטריסט בלהקת "Masters Of Reality". הבסיסט מרביעיית הזעם Tim Commerford והמתופף הזועם איתו Brad Wilk . ם 3. " You Can't Fix This " – משתתפים: Stevie Nicks המהממת מלהקת "Fleetwood Mac" ושני חבריו של דייב מהפוס Taylor Hawkins , Rami Jaffee . ם 4. " The Man That Never Was " – משתתפים: Rick Springfield זמר ושחקן אוסטרלי שהיה חלק מלהקת "Zoot" בתחילת שנות ה-70 וכאן מצטרפים דייב גם חבריו מהפוס' Taylor Hawkins , Chris Shiflett , Pat Smear . ם 5. " Your Wife Is Calling " – משתתפים: Lee Ving השחקן, הזמר והמוביל של להקת ההארדקור פאנק "Fear". אליו מצטרף Alain Johannes המולטי אינסטרומנטאליסט שידוע כמקים להקת הרוק האלטרנטיבי Eleven וחבר בלהקת Queens of the Stone Age. גם כאן תומכים חברי הפוס'. ם 6. " From Can to Can't " – משתתפים: Corey Taylor הזמר של "Slipknot' ו- "Stone Sour" עם אחד השירים היפים באלבום. Rick Nielsen גיטריסט מוביל וכותב מוביל מלהקת "Cheap Trick". הבסיסט Scott Reeder מלהקת "Kyuss" ו-"The Obsessed". ם 7. " Centipede " – משתתפים: Josh Homme חברו הטוב של דייב מלהקת "Queens of the Stone Age". ו-Chris Goss ו- Alain Johannes. ם 8. " A Trick With No Sleeve " - משתתפים: Alain Johannes, Josh Homme . ם 9. " Cut Me Some Slack " – משתתפים: האיש, האגדה והמולטי אינסטרומנטאליסט Paul McCartney אליו מצטרפים חבר להקת "נירוונה" Krist Novoselic וחברם משכבר הימים Pat Smear . ם 10. " If I Were Me " – משתתפים: נגנית כלי המיתר Jessy Greene. המתופף Jim Keltner שהוגדר ע"י Bob Dylan כמתופף ההקלטות המוביל באמריקה. ם 11. " Mantra " – משתתפים: Josh Homme וחברו המפיק Trent Reznor, היוצר והמקים של להקת "Nine Inch Nails". האלבום זכה להצלחה רבה וכיכב בראשי המצעדים בארה"ב ואירופה ואפילו קטף שני פרסי גראמי בקטגוריות: "Best Compilation Soundtrack for Visual Media" ו- "Best Rock Song" עם השיר " Cut Me Some Slack " להאזנה לאלבום ב: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

ב- 12 למרץ 2001 שחררה "Opeth" את אחת מפסגות היצירה שלה, אלבום האולפן החמישי "Blackwater Park". האלבום הזה הוא ללא ספק אלבום הפריצה של הלהקה לסצינת המטאל העולמית. רק כדי לסבר את האוזן, במשך למעלה מ- 10 שנות קיום הלהקה קודם ליציאת האלבום, היא לא יצאה לסיבוב הופעות מסודר אחד מחוץ לגבולות שבדיה, ארץ מולדתה. לאחר שחרורו של האלבום וההצלחה המסחרית שבאה איתו, יצאה הלהקה לסיבוב ההופעות הראשון שלה בארה"ב ולסיבוב ארוך באירופה והחלה לבסס את מעמדה ולהרחיב את בסיס המעריצים האדוק שלה. הפריצה המסחרית הזאת התאפשרה, בין היתר, הודות לשיתוף הפעולה הייחודי של הלהקה עם Steven Wilson, אשר לא רק הפיק את האלבום אלא מנגן כאן בגיטרה, פסנתר ומשתתף בשירה ב- 4 מתוך שמונת שירי האלבום. ניתן לומר כי ווילסון קיבל כאן יד כמעט חופשית מהגיטריסט, הזמר ומנהיג הלהקה Mikael Akerfeldt, ובכך סייע לאופת' לשנות לא רק את הסאונד, אלא גם את הסגנון שיאפשר את הפריצה הגדולה שלה. זה היה שיתוף פעולה דואלי ומפרה שתרם לשני הצדדים. בעקבות שינוי הצליל והקו המוזיקלי של אופת', ווילסון ימשיך ללוות אותה גם באלבומים הבאים ולסייע לה לקבע את מעמדה כלהקת פרוגרסיב-דת'-מטאל. מנגד, ווילסון ייקח עמו מאופת' את החספוס והריפים העוצמתיים, שיחלו לחלחל יותר ויותר אל אלבומי להקתו "Porcupine Tree", החל מהאלבום "In Absentia" שהוקלט בסמוך לאחר מכן. אופת' שהוקמה בשטוקהולם שבדיה בשנת 1990 על-ידי הגיטריסט והזמר Mikael Akerfeldt, החלה את דרכה כלהקת דת' מטאל עם השפעות בלאק, דום ופרוגרסיב מטאל. אלבומה הראשון "Orchid" ששוחרר בשנת 1995 שאב לא מעט מהז'אנרים האמורים, אשר ימשיכו ללוות את הלהקה גם באלבום הבא - "Morningrise" משנת 1996, שאפילו היה אפל וכבד יותר. אבל אז, החל סגנונה של הלהקה להשתנות כשאל תוך התערובת נכנסו, פולק, ג'אז ובעיקר ניצני פרוגרסיב, אשר ילכו ויגדלו עד שנת 1999 עם האלבום "Still Life", אשר קירב את הלהקה עוד יותר אל הפרוג. השינוי הזה בקו המוזיקלי של הלהקה יאפשר לה להגיע מוכנה ו"מבושלת" אל שולחן העבודה של Steven Wilson, לקראת יצירת האלבום שישנה את עתידה. על ההשפעה המוזיקלית של הלהקה באלבום הזה, ניתן ללמוד כבר מהשם שנבחר לשמש ככותרתו, שהוא גם שם יצירת הנושא המופיעה בו. "Blackwater Park" היתה להקת רוק מתקדם גרמנית, ונראה כי הבחירה בשם לא היתה מקרית. האלבום כולל 8 רצועות אשר נכתבו רובן ככולן על-ידי מנהיג הלהקה הגיטריסט והזמר Mikael Akerfeldt. הוא כולל את הנוסחא האולטימטיבית מבית היוצר של אופת' - שילוב בין בלדות מלודיות עם שירת Clean לבין מתקפת זעם מטאלית וברוטאלית עם שאגות Growling. כאן בדיוק טמונה הגדולה של הלהקה אשר באה לידי ביטוי בצורה קיצונית באלבום הזה. יכולת המעבר המדהימה בין רגעים מלודיים, קסומים ורכים לקטעים כבדים, מאיימים ואפלים. למרות המעברים הכל-כך קיצוניים הללו, אופת' מצליחה לגרום לרכבת ההרים המוזיקלית הזאת להרגיש כמו נסיעה שקטה וחלקה על הכביש המהיר. האלבום כולל נכסי צאן ברזל של הלהקה, כמו שיר הפתיחה " The Leper Affinity " אשר מציג בצורה הטובה ביותר את השילוב הקיצוני והקטלני בין מתקפת הזעם ושאגות הגראולינג לבין קטעים נקיים ומלודיים. בין ריפים חשמליים מנסרים ואכזריים, לבין אקורדים אקוסטיים מענגים, עד לסיום המפתיע בנגינת הפסנתר של Steven Wilson. אחריו מגיעה היצירה " Bleak " אשר לוקחת אותנו למקום אפל וכבד יותר, עם השפעות מהאלבומים הראשונים של הלהקה, כאשר ההפתעה הגדולה מגיעה עם הקטע המלודי והשקט באמצע היצירה, אשר הולך ומתפתח עם קטעי גיטרה מענגים ושירת קלין המבוצעת על-ידי Steven Wilson. הקטע הבא שנקרא " Harvest " כשמו כן הוא. הוא "קוצר" לנו לחלוטין את כל שירת הגראולינג ומותיר אותנו עם קטע מלודי "נקי" ושקט, שהפך להיות חבר קבוע באלבומי הלהקה, אשר גם בהמשך הקפידה לתת מנוחה קבועה ורגעית לאוזנו של המאזין. הקטע הרביעי " The Drapery Falls " הוא אחד מהמנוני הלהקה בהופעותיה. ההשפעה של Steven Wilson מורגשת כאן היטב, במיוחד בקטעים היותר פרוגרסיבים והנגיעות הג'אזיות. הקטע החמישי " Dirge for November " הוא הראשון מתוך שניים שבאלבום שהמוזיקה שלהם נכתבה בשיתוף עם הגיטריסט המוביל Peter Lindgren. השיר נפתח ומסתיים בסוג של קינת גיטרה, בדיוק כמו שמו של השיר (קינה לנובמבר), אשר סיומו המלנכולי מתחבר באופן טבעי לנושא הקטע הבא " The Funeral Portrait ". הקטע האינסטרומנטאלי הקצר " Patterns in the Ivy " מוביל אותנו ליצירה המרכזית ושיר הנושא " Blackwater Park " אשר חותם את האלבום בצורה אפית. כאמור, שיתוף הפעולה המוצלח עם Steven Wilson יימשך גם באלבומים הבאים. לאחר יציאת האלבום הודיעה אופת' על פרויקט מיוחד, אלבום כפול שחציו יהיה הכבד ביותר שלה בעוד שחציו השני יהיה שקט וללא קטעי דת' מטאל. בסוף החליטה הלהקה לפצל את הפרויקט לשני אלבומים שונים. הראשון והכבד ביותר "Deliverance", והאלבום השקט ביותר שלהם " Damnation ", שהיווה את התפנית הגדולה שלה. להאזנה לאלבום: Spotify , Apple Music . "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

כתב: Moti Kupfer תאריך הוצאה - 12.03.1984 "כשאני מפיק למוזיקאים אחרים, זה הדבר שאני עושה היטב כי הייתי בלהקה, ואני יודע איך ללכת בין הטיפות וולגרום לכולם להרגיש מאושרים, ואני יכול לבדוק את ההופעות שלהם, ולעבוד על הסאונד שלהם תוך כדי שהם מתנהלים כלהקה" בפברואר 1988 זה היה מאחוריו, סולן להקת ה- "Cars" ריק אוקייסק הודיע יחד עם חבריו על פירוקה של הלהקה. אוקייסק לא בזבז זמן, והחל לייצר את המורשת השניה שלו כמפיק. אוקייסק הפך למנטור ומדריך ללהקות אותן הפיק כמו " Weezer ", ה- "The Wannadies", "Bad Relegion", "Bad Brains", Suicide", " Nada Surf ", ו- "No Doubt".  "הוא עבד עם אנשים ושינה את חייהם", ציין מאט שארפ בסיסט להקת " Weezer " והוסיף "אפשר לומר שהחיים שלי ושל חבריי בוויזר היו שונים לגמרי אם לא היה לנו את ריק שידריך וירגיע". נזכר גרג גרפין מ- "Bad Religion", "הוא היה ממש מעודד. הוא ניגש אליי ואמר, 'אתה אמן. היסודות של כתיבת שירים הם אמנות. יש לך את זה" יחד עם זאת, למרות שהסב הרבה נחת לחובבי המוזיקה, החיים לא האירו פנים לאוקייסיק שחייו כללו ילדות קשה בצילה של אמא אלכוהוליסטית ואבא שכמעט ולא התייחס אליו. הוא היה נשוי שלוש פעמים, כאשר בפעם השלישית נישא לדוגמנית הצ'כית פאולינה פוריצקובה. פוריצקובה שהיתה אז בת 19 בסך הכל, טענה שזו היתה אהבה ממבט ראשון, אוקייסיק שהיה אז בן 40 מוזיקאי בשיא תהילתו, התרשם מהדוגמנית הצעירה שהשתתפה בקליפ ללהיטם " Drive ", אולי הלהיט הזכור ביותר של המכוניות מתוך אלבומם החמישי "Heartbeat City" שיצא ב- 13.03.1984. השיר ביטא היטב את מה שהתחולל במוחו של אוקייזיק, שיר שכתוב מנקודת מבטו של גבר שצופה באישה שכנראה יצאה איתו בעבר, וכעת הוא רואה אותה בשעתה הקשה ומבקש ממנה לא להתעלם מהמצב "You can't go on, thinking nothing's wrong", ובהמשך שואל אותה "Who's gonna drive you home tonight?" כשהוא ספק רומז שאין לה אף אחד. את המילים לשיר כאמור, כתב אוקייסיק, אבל על תפקיד השירה אחראי הפעם בנג'מין אור. לאחר מותה של הנסיכה דיאנה, תחנת הרדיו הבריטית XFM אסרה לשדר שירים מסוימים שעלולים להרגיז אנשים. רשימת השירים החסומים שלהם כללה את " Drive ". ב- "Heartbeat City" ה- "Cars" מייצרים מעין קאמבק כשהם מוציאים אלבום ראשון מזה שנתיים וחצי, ומשנים לראשונה את זהות המפיק כאשר מאט לאנג מחליף את רוי תומאס בייקר שהפיק את ארבעת האלבומים הראשונים של הלהקה. לאנג שהיה כוכב עולה בתחום ההפקה (הפיק ל"איי.סי די.סי", ו"דף לפארד") דרש מחברי הלהקה ירידה לפרטים הקטנים. ההקלטה נמשכה כמעט שנה והשאירה את אוקייסיק סחוט, והוא הביע מאוחר יותר את התסכולים האלה בפניו של מהנדס ההקלטות כריס שו. סינגל הבכורה מהאלבום " You Might Think" זכה בפרס סרטון השנה של בטקס פרסי הווידאו הראשון של רשת "MTV" כשהוא גובר בדרך על "Rockit" של הרבי הנקוק ו- "Thriller" של מייקל ג'קסון. ב- " Magic " ששוחרר כסינגל השני מהאלבום, אוקייסיק כותב על בחורה שמכשפת אותו, ומפעילה את קסמיה עליו בכל פעם שהם נפגשים, ותוך כדי הוא משוכנע שהיא מתאהבת בו. הווידאו בבימויו של טים פופ צולם באחוזת משפחת הילטון בבברלי הילס. גם הסינגל הרביעי " Hello Again " מתהדר בווידאו מרתק בכיכובו של אנדי וורהול באחד מיצירותיו האחרונות, וורהול יצר את הווידאו יחד עם דון מונרו למילותיו של אוקייסיק ששר על אדם שלעולם לא יהיה מאושר. למרות מאמציו למצוא משהו טוב יותר, הוא תמיד חוזר למקום ממנו הגיע. עטיפת האלבום כוללת תמונה של מכונית פלימות' דסטר 340 משנת 1971, ודוגמנית פין-אפ של הצייר הפרואני-אמריקאי אלברטו ורגס. היא מתוך יצירה משנת 1972 של פיטר פיליפס בשם "Art-O-Matic Loop di Loop". להאזנה: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

ב- 12 למרץ, 1996, "Kiss" הוציאו את אלבום ההופעה האקוסטית "Unplugged". מעטות הלהקות שנראו פחות מתאימות למופע אנפלאגד אקוסטי מאשר "Kiss". במשך יותר משני עשורים בנתה הלהקה את המוניטין שלה על יריקות אש, פיצוצים, מגברי ענק ותיאטרליות קיצונית. אך כאשר MTV הזמינה את הלהקה להשתתף בסדרת "Unplugged" הפופולרית שלה, התוצאה הפכה לאחד הרגעים המפתיעים והחשובים ביותר מבחינה היסטורית בקריירה של הלהקה. באותה תקופה ההרכב כלל את Paul Stanley , Gene Simmons , Bruce Kulick ו- Eric Singer. הלהקה כבר ניסתה לבצע הופעות אקוסטיות במהלך כנסי מעריצים מוקדמים יותר באותו עשור, וגילתה שרבים מהשירים הקלאסיים שלה מתורגמים בצורה מפתיעה היטב לפורמט מצומצם ואקוסטי. המופע הוקלט ב-9 באוגוסט 1995 באולפני Sony Music Studios בניו יורק. במקום המופע הראוותני שמזוהה בדרך כלל עם הלהקה, הבמה הייתה מלאה בנרות ובתאורה חמה, שיצרו אווירה רגועה ואינטימית שאפשרה לכתיבת השירים עצמה לעמוד במרכז. השיר "Comin' Home"  פותח את המופע, בביצועו של Paul Stanley . השיר שיצא במקור באלבום "Hotter Than Hell", מסתגל בצורה מצוינת לעיבוד האקוסטי ומדגים עד כמה המלודיות וההרמוניות של הלהקה חזקות גם ללא דיסטורשן. מיד לאחר מכן Gene Simmons מוביל את "Plaster Caster"  ואת "Goin' Blind" , אשר מקבלים באווירה האקוסטית גוון כהה ובלוזי יותר. בהמשך רשימת השירים נעה בנוחות בין תקופות שונות בקריירה של הלהקה. Paul Stanley מספק ביצועים חזקים ל- "Do You Love Me?" , "Sure Know Something" , "Rock Bottom" , "I Still Love You"  ו- "Every Time I Look at You" , כולם מרוויחים רבות מהפורמט האקוסטי. לעומתו, סימונס מוביל גם את "Domino" , "A World Without Heroes" , ואת הביצוע האקוסטי החינני ל- "See You Tonite" , שיר שיצא במקור באלבום הסולו שלו משנת 1978. אבל כל זה מהווה רק חימום למה שבא לאחר מכן. נקודת המפנה ההיסטורית של המופע מגיעה כאשר Paul Stanley מזמין לבמה את חברי הלהקה לשעבר Ace Frehley ו-Peter Criss. לראשונה מאז סוף שנות השבעים עומד ההרכב המקורי של "Kiss" יחד מול קהל חי. תגובת הקהל מיידית וסוחפת. הגיטריסט Ace Frehley נוטל את המיקרופון לביצוע קאבר לשיר "2,000 Man"  של "The Rolling Stones", אחד מרגעי השיא של ההופעה. ואז מגיע אחד הרגעים המרגשים ביותר של הערב, כאשר Peter Criss שר את "Beth" , השיר המזוהה ביותר עם קולו. לשמוע את הסולן המקורי מבצע שוב את השיר האגדי עם ההרכב המקורי של הלהקה הופך את המופע כולו ברגע אחד לאירוע היסטורי. האיחוד ממשיך עם "Nothin' to Lose" , המבוצע כדואט בין שני המתופפים Eric Singer ו- Peter Criss, שמחבר בין קולות העבר וההווה של הלהקה. המופע נחתם עם ההמנון המפורסם ביותר של הלהקה, "Rock and Roll All Nite" . בגרסה האקוסטית שלו השיר הופך מלהיט אצטדיונים לסוג של מחרוזת שירה בציבור חגיגית. Bruce Kulick ו- Eric Singer על הבמה לצדGene Simmons, Ace Frehley ו- Peter Criss שחולקים ביניהם את השירה הראשית, בעוד שכל חברי הלהקה והקהל מצטרפים בהתלהבות לפזמון, והופכים את הסיום לרגע משותף ושמח במיוחד. האיחוד הקצר הזה על במת MTV הוכיח במהירות שהוא הרבה יותר מהופעת אורח נוסטלגית. התגובה הנלהבת של המעריצים סייעה להצית את סיבוב האיחוד האגדי של הלהקה בשנת 1996, כאשר חברי ההרכב המקורי חזרו לבמה עם האיפור המפורסם שלהם, לראשונה מזה כמעט עשרים שנה. זו אולי הסיבה שהאלבום "Unplugged" הפך להרבה יותר מעוד אלבום הופעה. הוא תיעד רגע ייחודי שבו העבר, ההווה והעתיד של הלהקה נפגשו על אותה במה. כשהלהקה הסירה את התלבושות והתיאטרליות, ההופעה חשפה את העוצמה של שירי הלהקה והזכירה למאזינים שמתחת לכל השואו האקטרווגנזי "Kiss" תמיד הייתה להקה שנבנתה על שירים בלתי נשכחים. להאזנה : Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר