הוא הזמר שהשתתף בהכי הרבה אלבומים של "Black Sabbath" (למעט Ozzy Osbourne ) – חמישה אלבומי אולפן סך הכל. יש לו קול עוצמתי ומדהים, ולא, לא מדובר ב- Ronnie James Dio . אז בואו נכיר קצת את Tony Martin. (Photo: Mmaniadb.com) הוא נולד בברמינגהאם אנגליה ב- 19 באפריל 1957, בשם Anthony Philip Harford. למרות שהוא מוכר לכולם כזמר, הוא למעשה מוזיקאי פנומן ומוכשר - מולטי אינסטרומנטאליסט שמנגן על מגוון בלתי נתפס של כלים, ועכשיו תחזיקו חזק: גיטרה, בס, תופים, כינור, קלידים, מפוחית, חמת חלילים, חליל פאן ועוד.... טוני הצטרף ל"בלאק סאבאת'" בשנת 1987 בכדי להחליף את הזמר Ray Gillen, אשר לא סיפק את הסחורה במהלך הקלטות האלבום " The Eternal Idol ". טוני הובא ללהקה לצורך הקלטה מחדש של כל תפקידי השירה של ריי גילאן בכדי לאפשר את הוצאת האלבום. הואיל והגיע לאחר שהאלבום היה כבר מושלם הוא לא השתתף בתהליך היצירה, אולם לאחר הגעתו הוא השתתף בכתיבת שני שירים חדשים נוספים: "Black Moon"' ו- "Some Kind of Woman" שלא נכללו באלבום המקורי ויצאו רק כבי-סיידים. בשנת 1988 לקח מרטין הפסקה קצרה מ"בלאק סאבאת'" והצטרף לסופרגרופ "Forcefield", אשר כלל בין היתר את המתופף Cozy Powell , תוך שהוא משתתף בהקלטת האלבום השני של ההרכב "Forcefield II". "The talisman". לקראת מחצית שנת 1988 מרטין שב ל"בלאק סאבאת'" והביא עימו את המתופף Cozy Powell לצורך הקלטת האלבום " Headless Cross ". הפעם מרטין היה שותף לכתיבת כל שירי האלבום. בשנת 1990 שחרר מרטין יחד עם "בלאק סאבאת'" את האלבום " Tyr ". גם הפעם הוא היה שותף לכתיבת כל השירים. בשנת 1991 חזר הרכב Dio של בלאק סאבאת' לעבוד יחד וטוני מרטין פשוט נדחק החוצה מהלהקה. בתקופה זו הוא עבד על אלבום הסולו הראשון שלו "Back Where I Belong" ששוחרר בשנת 1992. טוני ניגן על כל הכלים במהלך הקלטת הדמואים. האלבום כולל כמה אורחים מעניינים כגון, Brian May מקווין, המתופף זאק סטארקי – בנו של Ringo Starr וחבריו של טוני ל"בלאק סאבאת'" – הקלידן Geoff Nicholls והבסיסט Neil Murray . בשנת 1993 השתתף טוני מרטין באלבום "Evolution" של הגיטריסט Misha Calvin. באותה שנה עזב דיו את בלאק סאבאת' פעם נוספת בטריקת דלת, וטוני מרטין הוזמן שוב על-ידי איומי לחזור ללהקה. באופן מדהים מרטין הסכים לבלוע את גאוותו ושב ללהקה בכדי לעבוד על האלבום " Cross Purposes " ששוחרר בשנת 1994. האלבום הזה הוא היחידי של תקופת טוני מרטין בו משתתף הבסיסט Geezer Butler אשר יעזוב את הלהקה זמן קצר לאחר הוצאת האלבום ויקים את ההרכב "GZR". לפני שגיזר יעזוב את הלהקה הוא יצא עימה לסיבוב הופעות במסגרתו תוקלט ביום 13 לאפריל 1994 הופעה שתשוחרר בהמשך כאלבום וכדי. וי. די. "Cross Purposes Live" - זוהי ההופעה היחידה של "בלאק סאבאת'" עם טוני מרטין והיא כוללת ביצוע יפה לשיר "The Wizard" (עם המפוחית המפורסמת עליה מנגן מרטין), שיר שהלהקה לא ביצעה בהופעה מאז ראשית שנות ה- 70. בשנת 1995 ישוחרר האלבום האחרון של סאבאת' עם מרטין " Forbidden ", לאחריו תצא סאבאת' להפסקה של כמעט שני עשורים. (Photo: Rockandrollgarage.com) לאחר תקופת "בלאק סאבאת'" שיתף מרטין פעולה עם מספר הרכבים ואומנים, ביניהם Dario Mollo, Giuntini Project, Rondinelli, Empire, Mario Parga ועוד. בשנת 2005 ישחרר מרטין את אלבום הסולו השני שלו "Scream". האלבום כלל קטע אינסטרומנטאלי שהוקלט כדמו עוד בימי בלאק סאבאת' לפני הסשנים לאלבום " Dehumanizer " עם דיו. מרטין השתמש בדמו והקליט עליו את השירה בכדי ליצור את שיר הפתיחה "Raising Hell". בשנת 2006 הקים מרטין את ההרכב "Tony Martin's Headless Cross" עמו הוא מופיע עם שירים מקריירת הסולו שלו לצד שירים מתקופתו עם "בלאק סאבאת'". החל מאותה שנה יתארח מרטין במספר אלבומים של זמרים והרכבים, ביניהם: "Phenomena", "Candlemass", Black Widow" ועוד. בשנת 2014 הוכרז כי טוני עובד על אלבום סולו שלישי שאמור להיקרא: "Black Widow Angel", עד ליום זה לא נמסר תאריך הוצאה. בשנת 2016 החלו שמועות כי טוני איומי מעוניין לחזור ולעבוד עם טוני מרטין. השמועות לא אומתו. ב- 14 לינואר 2022 מרטין הוציא לאור את אלבום הסולו השלישי שלו "Thorns". "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

כתב: Moti Kupfer תאריך הוצאה - 19.04.1968 כאשר "הביטלס" הקליטו את " Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band " בסטודיו 2 ב"אבי רואד", אף אחד לא ידע שממש בצמוד אליהם בסטודיו 3 נכנסו להקלטה חמישה חברים צעירים בני 22, קראו להם "The Zombies". "הזומביס" הם קולין בלנסטון (שירה, כלי הקשה), רוד ארג'נט (קלידים, קולות רקע), פול אטקינסון (גיטרה, קולות רקע), כריס וייט (גיטרה בס, קולות רקע), יו גרונדי (תופים, קולות רקע). "הביטלס בדיוק סיימו להקליט את סרג'נט פפר לפני שהתחלנו לעבוד על "Odessey and Oracle", ולנון השאיר את המלוטרון שלו מאחוריו, כמו כן אספנו את כלי ההקשה שהביטלס השאירו על הרצפה" סיפר קולין בלנסטון, והוסיף "לקחנו את ג'ף אמרי ופיטר וינס שהיו מעצבי הקול בסרג'נט פפר, וגם את העוזר שלהם אלן פארסונס שהיה אז בתחילת דרכו". זה היה גם תחילת הרומן המוזיקלי בין פארסונס לבלנסטון שבהמשך ישתתף באלבומי "אלן פארסונס פרוג'קט", כשקולו הרך יזכר לתמיד מהלהיט הנוגה " Old and Wise " משנת 1983. אפשר לאמר שאילולא השאירו John Lennon וחבריו את כלי הנגינה שלהם מאחוריהם הסאונד של "Odyssey and Oracle" שיצא ב- 19.04.1968 היה שונה לחלוטין. חברי "הזומביס" הגיעו לאלבום הזה תפרנים, ומכיוון שלא היה תקציב לנגני סשן, הם חיפשו אלטרנטיבה חסכונית, וכך המלוטרון של John Lennon היה מקור ישועה אמיתי בשבילם. סולן הלהקה קולין בלנסטון נולד ביוני 1945 בהטפילד הרטפורדשייר, אנגליה, לאבא מהנדס אווירונאוטיקה ואמא עקרת בית ורקדנית לשעבר, הוא למד בבית הספר המחוזי לבנים סנט.אלבנס שם הוא צפה ברוד ארג'נט, פול אטקינסון, ויו גרונדי שניגנו בג'אם בחג הפסחא. ארג'נט שהיה הגורם הדומיננטי בהקמת הלהקה נולד ביוני 1945 בסנט אלבנס למשפחה ממעמד הפועלים, אביו היה מהנדס אווירונאוטיקה (כמו אביו של בלנסטון) ולמרות שלא למד נגינה ניגן בבית בפסנתר, רוד הצעיר היה מאזין לנגינתו בקשב רב, ובגיל 9 גמלה בליבו ההחלטה להיות מוזיקאי, הוא הצטרף למקהלת קתדרת סנט אלבנס, ובהמשך פגש בבית הספר בסנט אלבנס בפול אטקינסון ויו גרונדי והחל לנגן איתם, בעקבות ההופעה ההיא בחג הפסחא הצטרפו ללהקה קולין בלנסטון, ופול ארנולד שהוחלף כעבור זמן קצר בכריס וייט כל זאת בזמן שחברי הלהקה עדיין בתיכון. לאחר שזכו בתחרות נגינה מקומית הם הקליטו דמו כפרס, היה זה להיטם הראשון " She's Not There " שגם הביא להם חוזה הקלטות עם "Decca Records". למן תחילת דרכם בשנת 1961, "הזומביס" התוו לעצמם דרך יחודית ויוצאת דופן ששילבה בין הרבה קלידים והרמוניות ווקאליות בסגנון "הביץ' בויז", בתקופה שבה רוב הלהקות היו מבוססות על שלוש גיטרות ללא קלידים, ומעט הרמוניות ווקאליות. האלבום הראשון שלהם " Begin Here " שיצא בשנת 1965 היה תערובת של שירים מקוריים וקאברים לשירי רית'ם אנד בלוז, אך למעט " She's Not There " הם לא הצליחו לייצר מספיק הכרה והצלחה, והם נפרדו מ"דקה רקורדס". התדמית שלהם כלהקה של ילדים טובים ומבריקים שהרגע סיימו בית ספר היתה בעוכריהם. כשהם וללא חוזה הקלטות החליטו חברי "הזומביס" לייצר לעצמם עוד חלון הזדמנויות אחד לפני שהם מתפרקים, הם הצליחו לשכנע את חברת התקליטים "CBS" להחתים אותם כאשר לא ניתן דד ליין ליציאת האלבום, מה שהוריד את מפלס הלחץ. האלבום "Odessey and Oracle" הוקלט בין יוני לנובמבר 1967 והוא מביא את "הזומביס" בשיאם עם שירי פופ בארוקיים עצובים, בזכות הקול הרך והמתוק של בלנסטון, ההרמוניות הקוליות של חברי הלהקה, והאורגן/פסנתר הג'אזיים/בלוזים של רוד ארג'נט, מעין מיקס של מלודיות פסיכדליות. רוב שירי האלבום עוסקים בנושאים רומנטיים, לאו דווקא מהזווית הסטנדרטית של קשר רומנטי, הסינגל השני " Care of Cell 44 " מספר על בחור שמחכה שהחברה האסירה שלו תשתחרר מהכלא והוא יוכל להכיר אותה כבנאדם חדש לאחר החוויה שעברה שם. השיר " A Rose For Emily " מבוסס על סיפור קצר של הסופר ויליאם פוקנר בשם "שושנה לאמילי" שמספר על בת למשפחה מיוחסת שמתאהבת שיוצרת קשר מתריס עם גבר ממעמד לא מתאים, והם מתאהבים אבל אז הוא נעלם, והיא מסתגרת ואינה יוצאת מביתה עד יום מותה. את השיר " Butcher's Tale (Western Front 1914) " שכתב כריס וייט אפשר להחשיב כשיר החריג באלבום, וייט שהיה חובב של מלחמת העולם הראשונה כתב את מילות השיר המדבר על אימת המלחמה מתוך עיניו של חייל המשתתף במלחמה. גם במקרה הזה, לאחר הוצאת שני סינגלים המכירות לא ממש המריאו, אולי גם בשל השירים המורכבים, כשיצא הסינגל השלישי " Time of the Season " הלהקה כבר לא היתה קיימת, רק שדווקא אז חלה תפנית לא צפויה. הקלידן/גיטריסט/זמר האמריקאי אל קופר שמע את שירי האלבום ושכנע את חברי "CBS" להוציא את אותו בארה"ב, לאט לאט האלבום תפס תאוצה, " Time of the Season " הפך ללהיט בתחילת 1969, ומוזיקאים רבים העידו בהמשך על מידת ההשפעה הרבה של "Odessey and Oracle" עליהם (טום פטי, פול וולר ועוד). להאזנה: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

פינה בקטנה.... והפעם, על היום בו התקבל הזמר Brian Johnson באופן רשמי ללהקת "AC/DC". (Photo: Classic Rock In Pics) אז ב- 19 לאפריל 1980 שחררה "AC/DC" הודעה רשמית על מציאת מחליף לזמר הכריזמטי Bon Scott , אשר הלך לעולמו בדיוק חודשיים קודם לכן, ב- 19 לפברואר 1980. כזכור, מותו של Bon Scott הותיר את הלהקה שבורה ומרוסקת מהאסון הכבד שפקד אותה, דווקא לאחר שחרור האלבום המצליח ביותר שלה עד אותה עת – " Highway To Hell ". לאחר מותו של Bon Scott חשבה כבר הלהקה להתפרק, אבל דווקא בני משפחתו של Bon Scott הם אלה ששכנעו אותם להמשיך הלאה בטענה שזו הייתה צוואתו של בנם המנוח. זמן קצר לאחר הלווייתו של Bon Scott החלה הלהקה לחפש סולן שייכנס לנעליו הגדולות. החיפושים היו מתישים ונמשכו כחודש ימים, ובמהלכם נבחנו מספר גדול של מועמדים. בשלב מסוים הציע להם Robert John "Mutt" Lange (מי שהפיק בעבורם את האלבום " Highway To Hell ") לשקול להזמין את Brian Johnson - הזמר של להקת הגלאם "Geordie" לאודישן. ג'ונסון משחזר שהוא קיבל הזמנה לבוא ולפגוש את הלהקה. הוא היה אז בן 32. זה היה בתקופה בה הוא כבר חשב שלא יצליח בתור מוזיקאי. הוא עזב את להקת Geordie, עבר להתגורר עם הוריו בניוקאסל והיה בעליה של חנות לתיקון גגות ויניל למכוניות אספנות. ג'ונסון נענה כמובן להזמנה. הוא הכיר את "AC/DC" והם הכירו אותו. למעשה מי שהמליץ עליו בפני האחים יאנג, היה לא אחר מאשר Bon Scott עצמו. האחים יאנג משחזרים שבון סקוט סיפר להם שבאחת הגיחות שלו לאנגליה הוא ראה את ג'ונסון ולהקת Geordie מופיעים ושג'ונסון הוא פרפורמר אדיר שמשתולל ומתעוות על הבמה וגם זמר מצוין שיודע לשיר. בשנת 2011 ג'ונסון סיפר בראיון עמו כי באותו לילה גורלי שבו בון סקוט התרשם מהופעתו הוא היה עם כאבים אדירים בבטן שגרמו לי להתעוות ולהתפתל על הבמה. בהמשך אותו ערב התברר לג'ונסון שהוא סובל מאפנדציט. אגב, השמועה מספרת שבון סקוט קיבל את הרעיון להרים את Angus Young על הכתפיים במהלך הסולו שלו מבריאן ג'ונסון לאחר שראה אותו מרים את Vic Malcolm, גיטריסט להקת "Geordie". בבוקר האודישנים הגורלי נכנס Brian Johnson לחדר החזרות וראה את חברי הלהקה אדישים ומשועממים למוות, לאחר חודש שלם של אודישנים לא מוצלחים. Malcolm Young היה זה שפנה אליו לראשונה, הציע לו בירה ושאל מה הוא רוצה לשיר. ג'ונסון השיב "Whole Lotta Rosie", אנחנו מבצעים קאבר לשיר עם "Geordie". בהמשך בריאן שר גם את "Nutbush City Limits" של טינה טרנר. השמועות מספרות שלאחר סיום סבב האודישנים של אותו היום נקרא ג'ונסון לחדר החזרות לאודישן שני, אז כבר שר את השיר " Highway To Hell ". בתאריך 29/3/1980 - כחודש לאחר מותו של בון סקוט, התקשר Malcolm Young לג'ונסון בכדי לבשר לו שהוא התקבל ללהקה. ג'ונסון משחזר שהיו לו דמעות בעיניים, הוא היה עצוב מאוד על מה שקרה לבון סקוט אבל שמח מאוד על קבלתו ללהקה. מה שקסם לחברי "AC/DC" בג'ונסון, היתה העובדה שהוא לא ניסה לחקות את Bon Scott אלא נתן אינטרפרטציה אישית לשירים של סקוט. ההודעה לתקשורת שוחררה כאמור ב- 19 לאפריל 1980, ובה נאמר כי הלהקה גייסה זמר חדש במקומו של Bon Scott אשר הלך לעולמו בדיוק חודשיים קודם לכן. בהמשך חברי הלהקה שלחו לג'ונסון כרטיס טיסה לבהאמאס, שם הוקלט את אלבום המופת " Back In Black ". למרות שבידי הלהקה היו סקיצות ראשונות של כמה שירים עליהם החלו לעבוד עוד עם סקוט, ג'ונסון קיבל יד חופשית לכתוב מחדש מילים משלו, הואיל והלהקה לא הייתה מעוניינת שזה ייראה כניסיון שלה לצאת נשכרת ממותו של Bon Scott . השיר הראשון שג'ונסון כותב ללהקה הוא " You Shook Me All Night Long " הוא ניסה להרשים את החברים כשקיבל השראה מבחורות ומכוניות וכתב בין היתר את המשפט הנצחי: "She was a fast machine, she kept her motor clean". זה היה גם הסינגל הראשון של הלהקה ללא Bon Scott . האלבום " Back In Black " סימן את הקאמבק הגדול ביותר במוזיקה. הוא הפך לאלבומה הנמכר ביותר של הלהקה במהלך למעלה מ- 40 שנות פעילותה. הוא ממוקם במקום השני מבין האלבומים הכי נמכרים בכל הזמנים, עם נתון מכירות מדהים של למעלה מ- 50 מליון עותקים בכל העולם. אלבום שנמצא במקום ה- 77 ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים, של מגזין הרולינג סטון. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

זהו ה-EP הראשון מתוך שניים שהוקלטו על ידי "Stone Sour", הוא מורכב מחמישה שירי קאברים של להקות שחברי הלהקה אוהבים וגדלו עליהן והוא יצא ב- 18 באפריל 2015. עוד בפברואר 2014 בזמן שהלהקה הייתה בסיבוב הופעות, Corey Taylor ניגש ל-Josh Rand הגיטריסט של הלהקה ושאל אותו אם הוא מעוניין שסטון יקליטו קאבר לשיר "The Dark" של כנסיית המטאל לסרט "Fear Clinic". ג'וש חשב שיהיה מגניב לא רק להקליט את "The Dark", אלא את חמשת שירי הקאבר שהלהקה נהגה לשלב באותו סיבוב הופעות. הרעיון היה לבחור שירים שבאמת יש להם משמעות לאחד מחברי הלהקה בשלב כלשהו בחייהם. זוהי ההקלטה הראשונה של סטון בהשתתפות הגיטריסט Christian Martucci לאחר עזיבתו של Jim Root בשנת 2013 עקב "אי הסכמות מוסיקליות" והבסיסט Johny Chow לאחר עזיבתו של Shawn Economaki ב -2012. רשימת השירים: 1. "We Die Young" (Alice in Chains cover) 2. "Heading Out to the Highway" (Judas Priest cover) 3. "Love Gun" (Kiss cover) 4. "Creeping Death" (Metallica cover) 5. "Children of the Grave" (Black Sabbath cover) אתם מוזמנים להאזין לאלבום ב- Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

ב- 18 לאפריל 1994 שחררו "Nick Cave and the Bad Seeds" את אלבום האולפן השמיני שלהם "Let Love In", ללא ספק אחד האלבומים המושלמים בקריירה העשירה של Nick Cave . זה אלבום ששירים מתוכו זכו לגרסאות כיסוי מאומנים שונים ממגוון הקשת המוזיקלית, החל מ- "Metallica" ו- Iggy Pop , דרך "Arctic Monkeys" ו- PJ Harvey ועד Martin Gore מ- "Depeche Mode" ואפילו Snoop Dogg. אלבום שהמוזיקה שלו עיטרה שלל סרטים וסדרות כמו "The X-Files", "Scream", "Dumb and Dumber" ו- "Peaky Blinders". אנחנו חייבים להודות שכאשר רכשנו את הדיסק תמהנו על הבחירה שעשה קייב לשמו של האלבום. אחרי אלבומים עם כותרות כמו "The Firstborn Is Dead", "Kicking Against the Pricks" ו- "Your Funeral... My Trial" תהינו האם הבחירה ב- "Let Love In" קשורה לרומנטיקה ולתהליך שעבר קייב במהלך יצירת האלבום " The Good Son " והאם חלילה נקבל מקייב, שהפאנק והגות' זורמים בעורקיו, אלבום שיכלול אוסף של שירי אהבה אופטימיים. סריקה מהירה של שמות השירים רק הוסיפה לבלבול. האלבום נפתח ונסגר עם שני חלקיו של השיר " Do You Love Me? ", כשבאמצע פזורים להם שירים עם כותרות כמו " Loverman ", " I Let Love In " או " Nobody's Baby Now ". אבל כמי שהיכרו היטב את המוזיקה של Nick Cave לאורך השנים, הבנו שככל הנראה משהו הרבה יותר קריפי ומרושע מסתתר מתחת לכותרות היפות. ואכן כך היה. אנחנו זוכרים היטב את הרגע בו לחצנו פליי והדיסק החל לנגן את " Do You Love Me? ", עם ליין הבס הכבד של Martyn P. Casey מלווה במצילות הלוחשות של Thomas Wydler. האווירה האפלה והמקאברית אפפה את השיר ובשניה שת'ומאס היכה על הסנייר והאורגן הגותי של Nick Cave הצטרף, טעמנו לראשונה מהסאונד המדהים שיש לאלבום הזה להציע, אשר רק השתפר נוכח ההקשות הברורות של קייב על קלידי הפסנתר וצלילי הגיטרות המלוכלכות של Blixa Bargeld ו-Mick Harvey. קשה היה להתעלם מההפקה המדהימה של האלבום, אשר עד היום נשמעת נקיה, צלולה ומעודכנת, ממש כמו שהיתה לפני שלושה עשורים. המתח ההולך ונבנה מתחילת השיר הלך והתעצם כשהוא נעטף בקולו המיוסר והמיואש של קייב ששר לנו, איך לא, על חוסר אמון במערכת יחסים רומנטית. הקטע השני " Nobody's Baby Now " כבר לוקח אותנו למקום אחר לגמרי. הפסנתר עליו מנגן הפעם Conway Savage במלודיה מושלמת, מוביל את הבלדה המורכבת הזאת למחוזות אחרים. צער וכאב אמיתי מחלחלים בקולו של קייב, כשהפסנתר והתופים מרחפים בעדינות סביב המילים. המלנכוליה זועקת מכל תו בשיר הזה והצלילי ההאמונד הנוגים רק מחזקים את המסקנה הנרמזת מהמילים החכמות של קייב. מושא אהבתו לא תהיה עוד "הבייבי של אף אחד" כי הוא הרג אותה... את השיר הזה כתב Nick Cave במקור לג'וני קאש, אבל החליט לבסוף שהוא רוצה להקליט את השיר בעצמו. אחרי הבלדה המלנכולית שהתבררה בסופו של דבר כרקוויאם, מגיע " Loverman " העוצמתי. שיר שעובר לסירוגין בין משפטי דיבור מדוקלמים לצעקות מפוצצות ואלימות וחוזר חלילה. שיר שהכותרת שלו לחלוטין לא מסגירה את התוכן שלו. הוא מספר על מערכת יחסים חולנית בה הגיבור, בין היתר, מפרט מה הוא מייצג עבור מושא אהבתו, כשכל אות במילה L-O-V-E-R-M-A-N מתארת את רצונותיו המרושעים של הגיבור, ביניהם " R ape" ו- " M urder". הלחישות במהלך הבתים רק מוסיפים לאווירה הקריפית והמפחידה שמגיעה לשיאה בצלצולי הפעמונים שמסיימים את השיר. השיר הזה זכה לגירסאת כיסוי מעניינות, ביניהם של "מטאליקה" באלבום " Garage Inc " ושל Martin Gore באלבום "Counterfeit²". הקטע הרביעי " Jangling Jack " ממשיך עם הקו הפרוע של הפזמון מהשיר הקודם ומציג לנו את Nick Cave המוכר מתקופת הפוסט-פאנק שלו, החל מהמוזיקה המהירה והרועשת על גבול הקקפוניה ועד לשירה הזועמת והצרחות. אחרי "ג'ק המג'נגל" מגיע ההוא עם "היד הימנית האדומה". " Red Right Hand " הוא ללא ספק אחד השירים המיוחדים והמעניינים בקריירה של Nick Cave . קטע מסתורי וסוחף שהתו הראשון שלו הוא צליל פעמון מבשר רעות, שבקלות יכול לשמש כחלק מפסקול של סרט אימה. שיר המשול לקסם מוזר ואפל עם נגיעות ג'אז, שדואג להעמיד אותך "על הקצה" לכל אורכו. צלילי האוסילטור, השייקר והאורגן הדרמטי משמשים כתפאורה מושלמת לקולו מבשר הרעות של קייב, כאשר לסירוגין מכת פעמון או תוף הנשמע כמו רעם מרטיטה לנו את הנשמה. זה לא פלא שהשיר הזה משמש מזה 9 שנים כנעימת הנושא של הסידרה המצוינת "Peaky Blinders" והיווה חלק מפסקול סדרות וסרטים נוספים כמו "The X-Files". שם השיר מגיע משורה מהפואמה "Paradise Lost" של John Milton והוא בכלל נולד מג'אם סשן באולפן לאחר שניק קייב ביקש ממיק הארווי לנגן משהו בסולם קצת שונה. שיר הנושא " I Let Love In " פותח את החצי השני של האלבום בדרמטיות לצלילי ליין הגיטרה המלנכולי אך קליט ונגיעות הפסנתר המונוטוניות שמלוות אותנו לכל אורך השיר ללא הפסקה. זה עוד שיר טיפוסי של קייב על אהבה אבודה, טבול בסגנון קאנטרי ובלוז. זה ללא ספק אחד השירים העוצמתיים של הלהקה וממש מפתיע שניק קייב בהתחלה לא רצה אותו באלבום. הגיטריסט מיק הארווי סיפר שניק כתב אותו תוך חמש דקות, אבל הוא לא הרגיש כלום לגבי השיר, כאילו זה לא היה חשוב לו כי הוא לא היה צריך להתאמץ כדי לכתוב אותו. חבריו של קייב ללהקה פשוט התעקשו שהשיר ייכלל באלבום. הקטע " Thirsty Dog " מחזיר אותנו לקצב הפוסט-פאנק המהיר שמזכיר את תחילת הקריירה של קייב, אשר מתחלף במהרה לעצבות האיטית של " Ain't Gonna Rain Anymore ". השיר שמציין את שיתוף הפעולה הראשון של קייב עם Warren Ellis שהיה מעריץ של הלהקה במשך שנים ומעטר את השיר בנגינת הכינור הנוגה שלו. הקו המלנכולי מלווה אותנו עד לסיומו של האלבום עם " Lay Me Low ", עם צליל ההאמונד והקול המבכה והמייבב של קייב, ועם " Do You Love Me? (Part 2) " שהינו הנגטיב המוחלט של אחיו התאום שפותח את האלבום. קטע מצמרר, איטי, אווירתי ומופשט שיחד עם קטע הפתיחה עוטפים את האלבום ומעניקים לו הילה של יצירה שלמה ומושלמת. האלבום "Let Love In" היווה ללא ספק נקודת מפנה עבור "Nick Cave and the Bad Seeds". הוא הצליח להפוך את המוזיקה שלהם לנגישה יותר, תוך שמירה על ה- DNA והסגנון הבסיסי של ההרכב. עם האלבום הזה השלים Nick Cave את מה שהחל שני אלבומים קודם לכן עם " The Good Son " וביסס את הרומן שלו עם המיינסטרים. היום, אחרי 40 שנות פעילות וכעשרים אלבומי אולפן ניתן לומר בוודאות כי "Let Love In" היה ונותר אחד מנקודות השיר בקריירה המופלאה של Nick Cave . להאזנה: Spotify , Apple M usic "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

המתופף האדיר Mike Mangini נולד ב- 18 לאפריל 1963 במסצ'וסטס ארה"ב, בשם Michael Anthony Mangini. (Photo: Dream Theater Brasil Facebook Page) הוא אולי מוכר לכם כמתופף לשעבר של "Dream Theater" אבל הוא הרבה מעבר לכך. הוא ניגן והיה שותף לאלבומים של הרכבים ואומנים כמו Extreme", "Annihilator", Steve Vai " וכמובן James LaBrie שהכיר אותו לחברים ב"דרים ת'יאטר". הוריו מספרים שהוא החל לנגן בתופים כבר בגיל שנתיים וחצי. אנחנו יודעים לומר שהוא מופיע מגיל 4 והחל ללמוד תיפוף מקצועי בגיל 5. הוא המשיך ללמוד בלי הפסקה עד גיל 18 כשהוא מתמקצע כמעט בכל סגנון אפשרי, מג'אז ועד ספיד מטאל. בגיל 9 הוא כבר ניגן קטעים מורכבים של המתופף האגדי Buddy Rich . הוא בעל תואר במדעי המחשב ועבד כמתכנת בפרוייקט של טילי הפטריוט. בשנת 1987 הוא החל להעניק שיעורים פרטיים למתופפים, גיטריסטים ופסנתרנים. הוא גם היה מרצה במעמד פרופסור בברקלי שם לימד לנגן על תופים. הוא כתב שני ספרים - "Rhythm Knowledge Volumes I & II" - בהם הוא מפרט בין היתר את העקרונות עליהם ביסס את סגנונו יוצא הדופן. הוא שבר חמש פעמים שיא בתיפוף הכי מהיר. בשנת 2013, הוא הוציא DVD הדרכה עטור פרסים בשם "The Grid", שהופך את האלתור המוסיקלי למדע. לאחר עזיבתו של מתופף אדיר אחר את "Dream Theater", הוא הוזמן יחד עם מתופפי "על חלל" אחרים לאודישן שיכריע מי מהם ייכנס לנעליו הענקיות של Mike Portnoy . האודישנים תועדו בסדרת סרטי וידאו ומנגיני היה זה שגבר על כל יתר המתופפים. ( Photo: Roadrunner) אז למי שעדיין לא צפה, זה פשוט חובה. זו הזדמנות להיכנס לקרביים של הלהקה ולחוות מקרוב את השיקולים וההעדפות בבחירת המתופף. להלן לינקים לשלושת פרקי סדרת האודישנים שערכה הלהקה: חלק הראשון: חלק שני: חלק שלישי: כפי שניתן לראות מהאודישנים, אחד מהקריטריונים שחברי "Dream Theater" חיפשו במתופף הוא היכולת לכתוב וליצור ולמנגיני ללא ספק יש את היכולות האלה. אולי לקח לו קצת זמן להתאקלם בלהקה, אבל באלבומו הרביעי עם הלהקה - "Distance over Time" הוא ללא ספק הוכיח יכולות אלה כשהוא כותב את המילים לשיר "Room 137" ומשתף בכתיבת הלחנים של כל שירי האלבום, כפי שקרה גם באלבום " A View from the Top of the World ". "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

פינה בקטנה... מי מכיר, מי מזהה, מי יודע? ב- 18 לאפריל 1987 נפל דבר בעולם המטאל - התוכנית המיתולוגית "Headbangers Ball" עלתה לראשונה בערוץ ה- MTV. למי שלא גדל באותה תקופה יהיה קשה אולי להבין, אבל באותן שנים לא היה כמעט מקום למוזיקת "השוליים" בתחנות הרדיו ובערוצי הטלוויזיה, בטח שלא בתחנה פופולרית שמשדרת להיטים להמונים 24/7. אז התוכנית הזאת היוותה עבור כל שוחרי "הרוק הכבד" (כך הוא נקרא אז כאן) וההבי מטאל, עולם ומלואו. "מדורת השבט" של כל המוזרים, השונים, אלה עם הניטים והשיער הארוך ודומיהם. התוכנית עלתה ביום ראשון ה- 18 לאפריל 1987 (אצלנו שודרה בחצות) ומי שהגישו את הפרק הראשון היו Lemmy וחברו ללהקת "Motorhead" המתופף - Phil "Philthy Animal" Taylor. בין מגישי התוכנית המיתולוגית ניתן למנות את Kevin Seal, Adam Curry, Riki Rachtman אבל המגישה המזוהה יותר מכל עם התוכנית היתה Vanessa Warwick אשר הנחתה את התוכנית בשלוחת אירופה של MTV בין השנים 1990-1997. ולא ניתן לדבר על התוכנית הזאת מבלי להתייחס לקטעי הפתיחה המיתולוגיים, השנונים והמושקעים שלה. אז נכון, לא הכל היה מושלם, כי בהתחלה נדחקנו לשעות הקטנות של הלילה, רחוק מעיניהם של ההמונים, שחלילה וחס לא נשחית אותו עם מוזיקת שוליים ווידאו קליפים מושחתים. אבל אט אט התוכנית הזאת חלחלה אל תוך המיינסטרים והפכה לתוכנית קאלט. באופן מצער (או אולי משמח תלוי איך מסתכלים על זה), דווקא החלחול של מוזיקת השוליים אל המיינסטרים הביאה לחיסולה של התוכנית. בראשית שנות התשעים, עם עליית הגראנג', האלבום השחור של מטאליקה והמהפכה האלטרנטיבית, מוזיקת השוליים שטפה את המיינסטרים באופן כזה שכבר לא היתה הצדקה לקיומה של תוכנית, שבתחילת דרכה היוותה אלטרנטיבה ליתר התוכניות ששודרו בערוץ הפופולארי. התוכנית בוטלה בארה"ב בשנת 1995 ובאירופה בשנת 1997, אבל הזיכרונות הטובים ממנה מלווים אותנו עד היום. אז למי שזוכר, אתם מוזמנים לכתוב בתגובות על הפוסט בדף הפייסבוק שלנו על הרכבים ואומנים שנחשפתם אליהם לראשונה מהתוכנית, ולו רק בשביל הנוסטלגיה. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

ב- 18 לאפריל 1980 שוחרר "Heaven And Hell" - אלבום האולפן התשיעי והמופתי של "Black Sabbath". האלבום מסמל את ראשית תקופת Ronnie James Dio בלהקה, תקופה שתכלול שינוי מהותי בסאונד של Black Sabbath ובאופן כתיבת השירים. אבל יותר מכל האלבום מסמל התחלה של עידן בו כל אוהדי המטאל וההארד רוק למיניהם התאחדו תחת סמל אחד – "הקרניים" או "קרני השטן" או "קרני המטאל". אז כדי להבין איך כל זה קרה, צריך לחזור להתחלה. בשנת 1979 ולאחר 3 אלבומים מצליחים עם "Rainbow" עוזב Ronnie James Dio את הלהקה כשהיא בשיאה. בסיבוב ההופעות שאחרי האלבום " Long Live Rock 'n' Roll " החלו Ritchie Blackmore ו- Dio לדון על הכיוון של האלבום הבא. Blackmore שאף ליצירת שירים יותר קצרים וקליטים, הוא מאוד רצה "להיט". Dio לעומת זאת ממש לא אהב את הכיוון אליו משך בלקמור, אך הואיל וזה בכל זאת היה הרכב של בלקמור דיו פשוט החליט לעזוב. באותה שנה נמצאת "Black Sabbath" במצב בו הפופולאריות שלה הולכת ומתדרדרת. הלהקה לא הצליחה לשחזר את ההצלחה ואת האיכות המוזיקלית שהיתה קיימת באלבומיה הגדולים מהמחצית הראשונה של שנות ה- 70. מיד לאחר סיום סיבוב ההופעות של האלבום " Never Say Die " טסו חברי הלהקה ללוס אנג'לס במטרה להקליט את אלבומם הבא. Tony Iommi תיאר את התהליך כמתסכל ביותר. Ozzy Osbourne הפך יותר ויותר בעייתי, בעיות ההתמכרות שלו הלכו והחריפו וההתנהגות שלו הפכה בלתי נסבלת, עד כי לכולם היה ברור שהוא לא יכול להמשיך עוד לשמש כחבר בלהקה. האמרגן Don Arden, ניהל בזמנו את "Black Sabbath". בתו, Sharon Arden (שבהמשך תהפוך לשרון אוסבורן) היא זו שהציעה לחברי הלהקה לשתף פעולה עם דיו. התוכנית המקורית היתה להעסיק את החברים בפרויקט צדדי עד שאוסבורן יתאפס על עצמו, אך בשלב מסוים כולם הבינו שאוזי לא יוכל להישאר בלהקה במצבו הנוכחי והם פנו ל- Dio בהצעה להפוך לחבר קבוע בלהקה. דיו הוזמן למפגש היכרות בביתו של Tony Iommi בבוורלי הילס. במהלך המפגש ניגן Tony Iommi לדיו ריף גיטרה ודיו התחיל פתאום לשיר כשהוא משאיר את איומי פעור פה מהיכולות שלו. עוד באותו היום כתבו השניים את השיר " Children of the Sea ”, אחד הגדולים של "Black Sabbath" בכל תקופותיה. על-מנת להעמיד דברים על דיוקם, נציין כי השורשים של השיר הזה מונחים עוד בימי Ozzy Osbourne עם הלהקה, וכי קיימת הקלטה שלו עם אוזי שכוללת מילים שונות לגמרי ומלודית שירה אחרת לחלוטין, עד כי ניתן לומר שהשיר נכתב מחדש. טוני איומי תיאר את תהליך הכתיבה עם דיו כשונה, חדשני ומרענן. בעוד שאוזי נהג לשיר יחד עם הריף עצמו (תקשיבו לדוגמא לשיר "Iron Man", המלודיה בשירה זהה לזו של הריף), דיו נהג לאלתר במלודיות סביב הריף, וזה גרם לטוני איומי לפתוח את עיניו לאפשרויות מוזיקליות חדשות ובכך הביא לריענון וגיוון באופן כתיבת השירים. עם זאת, האידיליה בין דיו לאיומי הופרעה בשל בעיות אישיות של שני חברי הלהקה האחרים. המתופף Bill Ward נאבק בהתמכרות לאלכוהול והבסיסט Geezer Butler עבר אותה עת תהליך גירושין, דבר שהביא לגיוסו של Geoff Nicholls ששימש כבסיסט במהלך החזרות שלקראת הקלטת האלבום. בשלב מסויים התקשר גיזר לאיומי וביקש לחזור ללהקה. דיו סבר שזה מאוד יתרום אם איומי וגיזר ינגנו יחד ולכן תמך בחזרתו. בסופו של דבר ניקולס המוכשר הוסט למלא את את תפקיד הקלידים. השימוש בכלי זה תרם אף הוא לשינוי בצליל הלהקה. למעשה החל מאותה עת ועד אלבומה האחרון של "בלאק סאבאת'" - " 13 " שימש Geoff Nicholls כקלידן של הלהקה. כשביל וורד הקשיב לדמואים של השירים החדשים היה לו מיד ברור שהוא חייב להיות חלק מהאלבום ההולך ומתהווה. הוא החליט לחזור מיד ללהקה אשר חזרה ליצור באותה התלהבות שהיתה קיימת בה לפחות עד למחצית הראשונה של שנות ה- 70. סיבה נוספת לשינוי שעברה הלהקה היתה קשורה להתעקשות של דיו על הבאתו של מפיק העל - Martin Birch , כדי שיעבוד איתם על האלבום. Birch עודד את הלהקה לחקור תחומים חדשים ולהתנסות במבנים מוזיקליים המתאימים למנעד הקול רב-האוקטבות של Dio . התוצאות היו לא פחות ממדהימות. לא היינו מוותרים על שום שיר מהאלבום הזה, אשר שומר על רמה גבוה לכל אורכו וכולל כמה יצירות מופת שנחרתו עמוק בדפי ההיסטוריה של המטאל. כבר בשיר הפתיחה המדהים " Neon Knights " ניתן לחוש בשינוי בצליל של הלהקה ובעוצמה המתפרצת של גיזר, טוני וביל המובלים על-ידי קולו האדיר של Ronnie James Dio . קשה להאמין, אבל השיר הזה תוכנן בכלל להיות "פילר". הוא נכתב והוקלט אחרון מבין שירי האלבום בסשן נפרד לגמרי ובמיקום שונה מיתר השירים. Martin Birch ביקש שיר נוסף כדי למלא את האלבום ואיומי סיפר שהלהקה רצתה שיר מהיר כדי שיהווה איזון לשירים הכבדים והאיטיים. השיר הזה נכתב והוקלט בסופו של דבר בתוך שעות ספורות, והוא ממחיש באופן מדהים את השינוי המהותי שחל בלהקה, שעשתה את המעבר מקטעי דום עייפים וריפים איטיים להבי מטאל קצבי ומתפוצץ. בדומה ל- "Hells Bells" שיצא באותה שנה והיווה את האודישן הפומבי הראשון של Brian Johnson בפני קהל המעריצים האדוק של "AC/DC", כך גם "Neon Knights" היה המבחן הראשוני של דיו בפני מעריצי "בלאק סאבאת'", והוא לא ספק עמד בו בהצלחה יתרה עם שיר פתיחה מפוצץ לאלבום מופתי. השיר " Lady Evil " הקצבי עם הבס הפועם והעמוק של באטלר, ממחיש את השינוי בצד הלירי עם כניסתו של דיו, והמעבר לכתיבה על נושאים אפלים, מכשפות, כשפים, טקסי ימי הביניים ועוד נושאים שלא התאימו לימי אוזי וגם לא לקולו. שיר הנושא " Heaven and Hell " הוא אחד מהימנוני המטאל הגדולים בכל הזמנים. הוא נכתב על יכולת הבחירה של כל אחד ואחת מאיתנו בין החושך לאור, בין הרע לבין הטוב. ליין הבס הפשוט, המונוטוני והכל-כך אייקוני בשיר הזה נכתב בכלל על-ידי נגן הסשנים Geoff Nicholls , שבהמשך יהפוך לקלידן הקבוע של הלהקה עד אלבומה האחרון. קיימת אפילו הקלטה משנת 1979 של השיר הזה עם Geoff Nicholls על הבס. השיר הזה פשוט מתחרז לנו עם מטאל שורשי וקלאסי, ואין פלא שהוא הצליח להתברג למקום ה- 11 ברשימת 500 שירי המטאל הגדולים בכל הזמנים. הוא גם כל-כך מזוהה עם הלהקה, עד כי האינטרו שלו שימש כקבלת הפנים של Tony Iommi לבמה במהלך מופע הטריביוט לכבודו של פרדי מרקורי , עליו כתבנו לכם לפני מספר ימים. הקטע " Die Young " מוכיח עד כמה יכול להיות קולו של רוני ג'יימס דיו כל-כך מגוון, כל-כך עשיר וכל-כך ורסטילי. תקשיבו לשינוי בין הבתים עם הקול האדיר והעוצמתי לעומת קטע המעבר עם הקול הרך והמתוק. מנעד אדיר וקול אלוהי של אחד הזמרים הגדולים במטאל. הקטעים " Wishing Well " ו- " Walk Away " הם הפחות אהובים על Tony Iommi מכל שירי "בלאק סאבאת'" של תקופת דיו. אנחנו דווקא מאוד אוהבים אותם. עבודת הבס של Geezer Butler בשיר " Wishing Well " פשוט שומטת לסתות ומשפטי הגיטרה הקצרים של איומי פשוט מושלמים. אז נכון, מילות השיר לא ממש אופייניות ל"בלאק סאבאת'". דיו אפילו אומר שם לנערה שהוא יהווה את המשאלה האישית שלה ואם תזרוק לו "פני" הוא יגשים לה חלום, אבל זה ממש לא מפריע לנו. " Walk Away " הוא אכן השיר "החלש" באלבום הזה, אבל זו לא ממש חוכמה כשהאלבום כולל כל-כך הרבה שירים מדהימים. השיר היחיד שכולל אולי שאריות של "סאבאת'" הישנה והלא פחות טובה, הוא שיר הסיום המצוין " Lonely Is the Word ", המבוסס על ריף איטי וכבד ששורשיו נטעים אי שם ב"בלאק סאבאת'" של ראשית שנות השבעים. האלבום הזה מוכיח ללא כל צל של ספק שדיו הצליח להפיח רוח חדשה בלהקה ולהביא לתחייתה המחודשת, אך האתגר הגדול שלו היה להיכנס לנעליו הגדולות של אוזי ולכבוש גם את ליבם של המעריצים האדוקים של הלהקה. למעריצי הלהקה נחשבה החלפתו של אוזי ל"חילול הקודש". אוזי היה הסמל של הלהקה והמעריצים לא יכלו לדמיין את הלהקה בלעדיו. דיו היה מודע היטב למה הוא נכנס, היה לו ברור שהמעריצים האדוקים לא יקלו עליו. הוא התקשה מאוד לעמוד על הבמה לילה אחר לילה מול המעריצים שראו את אוזי באותו מקום במשך עשר שנים רצופות לפניו, ולשמוע את אותו קהל שואג: 'אוזי, אוזי!' אבל בסופו של דבר דיו הצליח לכבוש את לב המעריצים בקולו המדהים, ביכולת ההגשה המעולה, בכריזמה הנשפכת ובהופעה הבלתי מתפשרת שלו! ועכשיו לסיפור על תחילת עידן "קרני המטאל" המפורסמות. כחלק מהליך "הכיבוש" של דיו את לב המעריצים הוא היה זקוק לסימן היכר משלו. מי שראה הופעות מוקלטות של סאבאת' עם אוזי משנות ה 70 יודע להגיד שאוזי נהג להשתמש באופן קבוע בסימן ה- V באצבעות ידיו. רוני היה זקוק לסימן משלו אבל הוא לא יכול היה להיראות כמו קודמו ולכן הוא בחר בסימן בו סבתו האיטלקית נהגה להשתמש לסילוק "עין רעה" – סימן הקרניים הידוע היום כ"קרני המטאל". מי שצפה בהופעות מוקלטות של "Rainbow" בתקופת דיו, יודע להגיד שהוא לא השתמש עדיין בסמל הקרניים בתקופה זו. לעומת זאת, בוידאו ההופעה “Black & Blue” ששחררה "בלאק סאבאת'" בשנת 1981, ניתן לראות את אחת הפעמים הראשונות של דיו עושה שימוש בסימן. ההופעה “Black & Blue” הוקלטה בשנת 1980 במהלך סיבוב ההופעות הראשון של "סאבאת'" עם דיו, מיד לאחר צאת האלבום “Heaven And Hell”. עד מהרה הפך סמל "קרני המטאל" לסימן ההיכר של דיו. הפופולריות של הסמל הלכה וגברה והוא הפך לסמל המזוהה עם מוזיקת המטאל. בכדי להעמיד דברים על דיוקם נציין שדיו בהחלט לא היה הראשון שהשתמש בסימן ואפילו Geezer Butler ציין בשנת 2021 כי הוא עשה זאת עוד בתחילת שנות ה- 70. יחד עם זאת, אין כל צל של ספק שדיו אחראי לפרסומו של הסמל והפצתו עד להפיכתו לסמל הבינלאומי של אוהדי המטאל באשר הם. עוד על ההיסטוריה של "קרני המטאל", קיראו כאן . להאזנה לאלבום המופת בספוטיפיי : "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

הוא אימתני וחזק כמו עץ הסקויה... הוא נראה צעיר לנצח כמו ערפד... הוא מחזיק את הגיטרה כמו מסור שרשרת... הוא שורף מגברים ידוע... הוא יודע לשאוג כמו אריה בסרנגטי... אז בואו נעשה כבוד ל- "מנסר מטקסס" (אנחנו הענקנו לו את הכינוי) Mark Tremonti !!!! (Photo: Guitar.com) 1. הוא נולד ב- 18 לאפריל 1974. שמו המלא הוא Mark Thomas Tremonti והוא גדל במישיגן, בן למשפחה איטלקית קתולית. 2. הוא רכש את הגיטרה הראשונה שלו בגיל 11 מחברו במחיר של 10$. 3. ההשפעות הגדולות עליו כנגן גיטרה היו "Metallica" ו- "Testament". הוא נהג לנגן ריפים שלהם במשך שעות כדי להתחזק בנגינה. עד היום הוא טוען שהעוצמה שלו מגיעה דווקא מנגינת תפקיד גיטרת קצב. 4. במהלך ילדותו ונעוריו עבר טרמונטי מספר מדינות בארה"ב, מישיגן, אלינוי, פלורידה ודרום קרולינה וחזר לפלורידה שם הוא נרשם לאוניברסיטה והקים את להקתו הראשונה. 5. הוא הכיר את Scott Stapp בתיכון ומאוחר יותר השניים נפגשו שוב כשלמדו יחד באוניברסיטת Florida State University. במהלך אותה תקופה עבד טרימונטי כטבח במסעדת צ'ילי. 6. בשנת 1994 במהלך הלימודים גילו השניים את האהבה המשותפת שיש להם ליצירת מוסיקה והחלו לכתוב ולנגן יחד. במטרה להקים להקה החלו השניים לגייס חברים נוספים להרכב ולאחר מספר אודישנים הצטרפו Brian Marshall על הבס, Scott Philips על התופים והגיטריסט Brian Brasher (אך בריאן עזב אחרי פחות משנה). 7. את שם הלהקה הביא בריאן מלהקתו הקודמת בשם "Mattox Creed", סטאפ אהב את המילה "Creed" וכולם החליטו על השם. אגב, שמה הראשון של הלהקה היה "Naked Toddler", חברי הלהקה בחרו את השם מתוך כתבה שהייתה בעיתון המקומי והשם החזיק בדיוק שבוע. (Photo: Last.fm) 8. אלבום הבכורה של הלהקה "My Own Prison" שוחרר ב-1997 וזכה להצלחה גדולה עם מכירות של מעל ל-6 מיליון עותקים. ארבעה סינגלים שוחררו מהאלבום: "My Own Prison", "Torn", "What's This Life For", ו- "One" וארבעתם כבשו את המקום הראשון במצעד הרוק של בילבורד. מה שהפך את הלהקה לראשונה שהשיגה זאת עם אלבום בכורה. 9. האלבום השני של הלהקה "Human Clay" יצא ב- 1999, כשהסינגל הראשון שיצא מהאלבום "Higher" כבש את ראשי המצעדים ובילה 17 שבועות במקום הראשון. עם צאת האלבום הוא מיד כבש את המקום הראשון בבילבורד 200 והפך להצלחה מטורפת כשהוא מוכר כ-10 מיליון עותקים בשנתיים הראשונות ומעניק ללהקה את הזכייה הראשונה והיחידה שלה בגראמי. 10. עם הצלחתו של האלבום ביססה הלהקה את מעמדה כמובילת הארד רוק בתקופה של ה- Post-Grunge, כשהמעריצים משתוקקים לריפים החזקים והאגרסיבים של טרמונטי. 11. לאחר סיבוב ההופעות לקידום האלבום התמכרותו של בריאן לאלכוהול תפסה תאוצה וטרמונטי וסטאפ התנו את המשך דרכו בלהקה בגמילה. הואיל והוא סירב להיכנס לגמילה הוא פוטר ובאלבום הבא של הלהקה, טרמונטי היה זה שניגן גם על הבס. 12. בשנת 2000 ניסה טרמונטי להקים להקת ספיד מטאל עם הזמר Jamey Jasta מלהקת "Hatebreed" ועם המתופף Joey Jordison דאז של להקת "Slipknot", אך הפרוייקט לא הצליח להתרומם. 13. האלבום השלישי של הלהקה " Weathered " שוחרר ב- 2001 וגם הוא נחל הצלחה מסחררת, כשהוא כובש את המקום הראשון בבילבורד ונשאר שם במשך 8 שבועות ברציפות. סיבוב ההופעות לקידום האלבום שזכה להצלחה ענקית, היווה בעצם את שירת הברבור של הלהקה, כשהפעם התמכרותו של סטאפ לאלכוהול ומשככי כאבים היא זו שהכריעה. 14. נקודת השבירה הייתה לאחר שבדצמבר 2002 עלה סטאפ להופיע מסומם ושיכור ולא הצליח להשלים שיר אחד באופן מלא. ההופעה הופסקה ושנתיים מאוחר יותר התפרקה הלהקה באופן רשמי. 15. מיד לאחר הפירוק הרשמי, חבר טרמונטי לשני החברים האחרים של "Creed" על מנת להקים להקה חדשה. לאחר שהם ראו ואהבו את ההופעות של להקתו "The Mayfield Four" הזמינו השלושה את Myles Kennedy להצטרף ללהקה וכך הוקמה להקת "Alter Bridge". (Photo: NME.com) 16. הפעם טרמונטי הוא זה שהעניק ללהקה את השם, על שמו של גשר שנמצא קרוב לביתו ונקרא "Alter Road". 17. הם שיחררו את אלבום הבכורה שלהם " One Day Remains " באוגוסט 2004, האלבום זכה להצלחה והגיע למקום החמישי בבילבורד כשהוא נשאר שם במשך 14 שבועות. האלבום נכתב ברובו ע"י טרמונטי, הן מבחינת המוסיקה והן מבחינת הטקסטים, כשמיילס היה שותף לחלקים מעטים בלבד. 18. את השיר "In Loving Memory" מתוך האלבום הקדיש טרמונטי לאימו שהלכה לעולמה בשנת 2002. 19. בשנת 2007 שיחררה הלהקה את אלבומה השני (והמופתי יש לציין) "Blackbird" . למרות שהאלבום הגיע רק למקום ה- 13 בבילבורד, הוא זכה לביקורות משבחות מצד מבקרים ובשלב מאוחר יותר הפך לאחד האלבומים הגדולים של הלהקה. לאחר יציאת האלבום יצאה הלהקה לסיבוב הופעות לקידומו ויש בנמצא אפילו DVD שנקרא "Live from Amsterdam" שהוקלט במהלך הסיבוב. חפשו אותו... מומלץ מאוד ! 20. כאן אנחנו חייבים לציין את הסולו המופתי והנשגב של טרמונטי (כן, כן נשגב), שמתפוצץ בשיר הנושא את שם האלבום, הוא אחד השירים הגדולים של הלהקה. הסולו מורכב משני חלקים כשמיילס לוקח את החלק הראשון וטרמונטי נכנס בחלק השני והוא פשוט יצירת מופת של שני גיטריסטים מדהימים !! הסולו הזה זכה בשנת 2011 כסולו הטוב ביותר בכל בזמנים של מגזין "Guitarist". 21. בשנת 2008 ייסד טרמונטי יחד עם אחיו דן את החברה "FRET12", החברה עוסקת בתחומים רבים בעולם המוסיקה: קהילת אינטרנט למוסיקאים, חברת הפקות, חברת תקליטים וחברת מרצ'. אפשר לראות את טרמונטי לובש חולצות של החברה ורצועות של גיטרה בהופעות. (Photo: Antje Naumann) 22. דן הוא גם זה שעיצב את כל עטיפות האלבומים של קריד ואלטר ברידג'. 23. כאן המקום לציין כי אח נוסף של טרמונטי - מייקל, הוא היחצ"ן ואיש הקשר עם המעריצים של אלטר ברידג'. 24. באותה שנה משחרר טרימונטי DVD בשם "Mark Tremonti: The Sound & the Story", בו הוא מסביר את הדרך בה הוא יוצר וממשיך את תהליך הלמידה שלו במוסיקה. הוא מסביר איך הוא בונה את הריפים, מקבל השראה וגם מלמד איך לבצע את הסולואים של אלטר ברידג'. 25. למרות שטרמונטי טען שוב ושוב במספר לא מבוטל של ראיונות ש- "Creed" שייכת לעבר ואין לה שום עתיד נראה באופק, בשנת 2009 חזרה הרביעיה והוציאה את אלבומה הרביעי "Full Circle" . האלבום לא זכה להצלחה גדולה, אך הופעה אחת מסיבוב ההופעות זכתה לשבירת שיאים. הלהקה הופיעה בספטמבר 2009 ביוסטון טקסס לעיני 239 מצלמות ומליוני צופים, כשההופעה משודרת בשידור חי דרך האינטרנט. היו עוד מספר שיאי גינס שנשברו בהופעה הזו. 26. בשנת 2011 הוציאה "Alter Bridge" את אלבומה השלישי "AB III" (שגם הוא מיותר לציין אלבום מופתי). הסינגל המוביל של האלבום "Isolation" כבש את המקום הראשון במצעד הרוק האמריקאי. גם כאן אתם יכולים למצוא הופעה חיה מהסיבוב של האלבום, בשם "Live at Wembley". 27. בשנת 2011 יוצא טרמונטי לקריירת סולו ומרכיב את ההרכב שנקרא על שמו "Tremonti". הוא לוקח את Eric Friedman על הגיטרה ועל הבס ואת המתופף Garrett Whitlock. הבסיסט Wolfgang Van Halen (הבן של...) מצטרף בשלב מאוחר יותר לסיבובי ההופעות של ההרכב ולוקח חלק בהקלטות של האלבום השני והשלישי. (Photo: Ashley Maile) 28. בשנת 2012 משחרר ההרכב "Tremonti" את אלבום הסולו הראשון שלו "All I Was" תחת הלייבל של טרמונטי "FRET12". אלבום הארד רוק, טראש מטאל. כאילו טרמונטי רק חיכה שישחררו אותו מהכלוב ויתנו לו להתפוצץ בדרך שלו. את האלבום הוא כתב, הקליט והפיק בשלושה חודשים בהם הייתה לו הפסקה משתי הלהקות, בדיוק במעבר בין סיום סיבוב ההופעות של אלטר ותחילת סיבוב ההופעות של קריד. 29. באותה שנה החלו חברי להקת קריד לעבוד על אלבום נוסף, אך האלבום לא יצא לפועל וזו בעצם הייתה השנה האחרונה של חברי הלהקה יחד כקריד. טרימונטי סיפר שהרגע המכריע היה במהלך סיבוב ההופעות, כשבארוחת הצהריים שאל סקוט את טרמונטי מה התוכניות שלו לשנה הבאה. כשטרמונטי ענה "להקליט אלבום חדש עם אלטר ברידג'", מאותו רגע סקוט התעלם מטרמונטי וכאן הסתיימו היחסים ביניהם. 30. בשנת 2013 שיחררה אלטר את אלבומה הרביעי "Fortress" . זה אחד האלבומים העוצמתיים והכסחניים ביותר של הלהקה. אחד השירים העוצמתיים באלבום בו טרמונטי לוקח חלק משמעותי בשירה הוא "Waters Rising", שילוב מדהים של השניים. פה אנחנו חייבים לציין שלראות את השיר הזה מבוצע בהופעה "מטר" מטרמונטי היה חוויה חוץ גופית (כמו שאר ההופעה). 31. בשנת 2015 משחרר טרמונטי את אלבום הסולו השני שלו "Cauterize", גם הוא תחת הלייבל שלו "FRET12". זהו האלבום הראשון שאליו מצטרף וולפגנג אשר מחליף את בריאן (מאלטר ברידג') שהיה חלק מסיבוב ההופעות של "Tremonti". גם כאן טרמונטי משחרר כל רסן ומנסר את נשמתו לתוך האלבום. האלבום הזה הוא חלק ראשון מתוך שני אלבומים שהוקלטו יחד. טרמונטי הקליט מספיק חומרים לשני אלבומים אך לא רצה להוציא אלבום כפול אלא שני אלבומים מאוזנים בדינמיקה ובמבנה שלהם. 32. האלבום השני שיצא שנה לאחר מכן ב- 2016 נקרא "Dust" , וגם הוא כמו הראשון מורכב מעשרה שירים ויצא תחת הלייבל "FRET12". (Photo: Jurgen "Jux" Hummer) 33. באותה שנה שיחררה "Alter Bridge" את אלבומה החמישי בשם " The Last Hero" , טרמונטי טען שהאלבום הוא שילוב של "Blackbird" ו-"Fortress" ביחד. 34. ביוני 2018 שיחרר טרמונטי את אלבום הסולו הרביעי שלו "A Dying Machine", הפעם משוחרר האלבום תחת הלייבל "Naplam". האלבום המופתי הזה מלווה ברומן באורך מלא שנכתב ע"י טרמונטי וע"י הסופר John Shirley ומשלים חלקים מתוך האלבום. אנחנו גאים לספר שאת התוכנית הראשונה שלנו ברדיו פתחנו עם השיר שנושא את שם האלבום. 35. באוקטובר 2019 שיחררה הלהקה את אלבומה השישי "Walk the Sky" (לא אמרנו זאת על השניים הקודמים אך זהו אלבום מופתי בריבוע). טרמונטי סיפר שעל מנת לקבל השראה לאלבום הוא החליט ללכת אחורה בזמן ולחפור בריפים שהוא הקליט לפני שנים רבות. הוא לא רק לקח השראה מהריפים אלא חלק מהווייב של השירים נשמע גם הוא מהעבר של שנות ה-80. 36. טרמונטי שיתף פעולה עם אמנים רבים כמו: הקומיקאי Larry the Cable Guy, הגיטריסט Michael Angelo Batio, להקת חבריו - "Submersed", להקות "Sevendust", "Fozzy" ועוד... 37. בשנת 2014 זכה טרמונטי בתואר "Riff Lord" התחרות Golden Gods Awards של מגזין "Metal Hammer". 38. שנה לאחר מכן הוא זכה בתואר "Best Guitarist" של מגזין "Loudwire". 39. טרמונטי גם זכה בתואר גיטריסט השנה של מגזין "Guitar World", במשך 3 שנים רצופות, מה שהוביל גם לזכייה בתואר גיטריסט העשור של המגזין המכובד. 40. בשנת 2011 הוא דורג במקום הרביעי ברשימת נגני ההבי מטאל הגדולים של "Total Guitar". 41. בספטמבר 2021 משחרר טרמונטי את אלבום הסולו החמישי שלו "Marching In Time" , אלבום שבכל שיר ושיר ממחיש את ההתפתחות העצומה של טרמונטי כמוסיקאי, את הכשרון האדיר והיכולות המטורפות שיש לאיש הזה. השירה, המלודיה, ההפקה, כל האלמנטים של האלבום עוברים קפיצת מדרגה משמעותית מהאלבומים הקודמים. 42. במאי 2022 טרמונטי יוצר פרוייקט מיוחד במינו בשם "Tremonti Sings Sinatra" , אתם יכולים לשפשף את העיניים כמה שתרצו אבל אתם קוראים נכון, פרנק סינטרה. זהו פרויקט מיוחד שיצר טרמונטי למען ביתו סטלה שנולדה עם תסמונת דאון. 43. באוקטובר 2022 מוציאה "Alter Bridge" את אלבומה השביעי "Pawns & Kings". לצערנו, ואנחנו באמת אומרים זאת עם תחושות מעורבות קשות, זה מרגיש כמו תחילתו של הסוף. האלבום נשמע שטוח, ללא עומק או כריזמה, משהו שמרגיש כמו טייס אוטומטי. ועם השמועות על האיחוד מחדש של "Creed", התחושות רק מתחזקות. 44. ביולי 2023 הכריזה להקת "Creed" על איחוד מחדש!!!! הלהקה הכריזה לא רק על איחוד אלא גם על סיבוב הופעות מלא בצפון אמריקה שנקרא "The Summer of '99 Tour". סיבוב ההופעות אמור לצאת לדרך באפריל 2024, זו הפעם הראשונה שהלהקה עולה על הבמות יחד מאז 2012 ויש כבר שמועות על אלבום חדש... (Photo: Chuck Brueckmann) 45. בינואר 2025 שחרר מארק את אלבום הסולו השישי שלו "The End Will Show Us How". גם באלבום הזה משתתף חבר הלהקה Eric Friedman והפיק אותו Michael "Elvis" Baskette. אנחנו חייבים לשתף פה את דעתנו האישית מאחר ואנחנו כל כך אוהבים את האיש הזה, האלבום הזה לא ממש השאיר עלינו חותם ודי היה קשה לנו להתחבר. הריפים והווקאליות לא חזקים ומרגשים כמו באלבום הקודם, אבל זו רק דעתנו. 46. באפריל 2025 חברת PRS Guitars, איתה מארק עובד כבר שנים רבות, הוציאה דגם מעודכן ומשודרג של מגבר ה-MT 15 ואת המגבר החדש Archon Classic, יחד עם קבינת רמקולים גדולה יותר מסדרת Archon. מגבר ה-MT 15, הוא מגבר החתימה של מארק עם PRS ומגיע בהספק של 15 וואט ושני ערוצים, כולל כעת שליטת אוברדרייב לערוץ הליד. 47. בינואר 2026 שחררה "Alter Bridge" את אלבום האולפן השמיני שלה, שנושא את שם הלהקה. ההקלטות נערכו באולפן 5150 של Eddie Van Halen בלוס אנג'לס, חוויה ש Mark Tremonti הגדיר כהזדמנות חד פעמית עבור הלהקה. באלבום יש את השיר הארוך ביותר של הלהקה, השיר "Slave to Master" עם אורך של 9 דקות ו-3 שניות, ויעקוף את "Fable of the Silent Son" מהאלבום הקודם. להאזנה לאלבום האחרון של טרימונטי "The End Will Show Us How" ב- Spotify , Apple Music   "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

טוב, האיש עשה כל-כך הרבה במספר כה רב של תחומים, שבאמת היינו צריכים להתאמץ כדי לצמצם. אז הנה 40 עובדות על "התמנון" (אין דרך אחרת להגדיר אותו): (Photo: Tim Cadiente) 1. הוא נולד ב- 17 לאפריל 1964 בשם James Herbert Keenan, בעיר Ravenna שבאוהיו ארצות הברית. 2. הוא בן יחיד למשפחה בפטיסטית עם שורשים אירים ואיטלקים. 3. בשנת 1968 הוריו התגרשו ואביו עבר למישיגן. מסיבה זו הוא ראה אותו רק פעם בשנה במשך 12 שנים עד 1980. 4. כשהיה בן 11 אימו סבלה ממפרצת במוח, זה מאוד השפיע עליו, והוביל אותו לכתוב שירים כמו "Jimmy", "Wings for Marie" ללהקת "Tool" ואת השיר "Judith" להרכב "A Perfect Circle". 5. הדבר הוביל את אימו להציע לו לעבור לגור עם אביו והמהלך הזה היה בין הצעדים החשובים שמיינארד עשה בצעירותו, כך לטענתו. 6. הוא הצטרף לנבחרת ההיאבקות של בית ספר התיכון בסקוטסוויל בו למד, ואשר אביו היה מאמנה. 7. בשנת 1982 הוא סיים את בית הספר התיכון והצטרף לצבא ובשנת 1983 הוא הצטרף למכינה הקדם הצבאית ווסט פוינט. בתקופה זו הוא אימץ לעצמו את השם מיינארד. 8. בשנת 1984 מיינארד היה אמור להמשיך מהמכינה לאקדמיה הצבאית ווסט פוינט, אך בחר לעזוב ולהתחיל בקריירה מוזיקלית. 9. הוא החל ללמוד בקולג' במישיגן עיצוב אומנותי כשבמקביל הוא עובר בין מספר עבודות, ביניהן פועל במה. 10. בשנות השמונים הוא ניגן בגיטרת בס בהרכב "TexA.N.S" עימו שחרר בשנים 84 ו- 85 שני אלבומים. בהמשך הוא שר בהרכב "Children of the Anachronistic Dynasty" עימו שחרר שני אלבומים. בתקופה זו כתב מיינארד גירסה ראשונית של מה שיהפוך לשיר "Sober" – הסינגל הראשון והמצליח של "Tool". 11. בשנים 1990 עד 1993 מיינארד ניגן בגיטרה ושר עם ההרכב "Green Jellö", שם פגש גם את חברו ללהקת טול - "Danny Carey". למעשה אחד הקולות בשיר המפורסם של הלהקה "Three Little Pigs" מאלבום הבכורה, הוא שלו. הוא גם מופיע בקלידים לשיר "Slave Boy" מהאלבום השני של הלהקה – "333". 12. באותה תקופה הוא התחבר עם Tom Morello אשר אפילו נתן לו קרדיט על שלימד אותו לכוון את הגיטרה נמוך יותר בכדי לקבל צליל איטי וכבד יותר. 13. הוא אפילו ג'ימג'ם עם מורלו, Brad Wilk ו- Zack de la Rocha אשר בהמשך יקים יחד עם מורלו ווילק את "Rage Against the Machine". 14. את הגיטריסט Adam Jones מיינארד פגש כשעבר ללוס אנג'לס, בסוף שנות השמונים. 15. בשנת 1990 הם הקימו את "Tool" יחד עם הבסיסט Paul D'Amour שלימים הוחלף על ידי Justin Chancellor והמתופף Danny Carey. (Photo: AltPress.com) 16. בשנת 1992 הם שחררו את המיני-אלבום הראשון שלהם "(Opiate)" ומיד לאחר מכן הם יצאו לסיבוב הופעות עם "Fishbone" ו- "Rage Against the Machine". 17. בשנת 1993 הם שחררו את אלבום הבכורה שלהם " Undertow " שהיה הצלחה גדולה. כבר באלבום זה בלטה מאוד השירה והכתיבה המאוד ייחודית של קיינאן אשר שילבה מלודיות ופראות מלווה בחרדה. Henry Rollins, סולן "Black Flag" ו- "Rollins Band" השתתף באלבום הוא היה שותפו של קיינן להרמת משקולות באותו הזמן. 18. בשנת 1996 שחררה הלהקה את אלבומה השני "Ænima". האלבום הגיע למכירות של אלבום זהב בתוך 10 שבועות וזכה להופעת המטאל הטובה ביותר בשנת 1998. 19. אחרי השקת "Ænima" הלהקה מצאה עצמה בקרב משפטי ממושך עם חברת התקליטים שלה. ההליכים המשפטיים הובילו את הלהקה לקחת פסק זמן. 20. במהלך תקופה זו, קיינן נטל לעצמו את הכינוי "Gaylord C" ועבד עם Tim Alexander המתופף של "Primus" ועם Mike Bordin מתופף "Faith No More" על השיר "Choked" – קטע שנכלל באלבום האוסף למתופפים "Flyin' Traps". 21. במקביל מצא קיינן זמן לעבוד עם טכנאי הגיטרות לשעבר של טול Billy Howerdel על פרויקט צדדי "A Perfect Circle" הסופרגרופ התחיל להופיע במהלך שנת 1999 ושחרר את האלבום הראשון שלו "Mer de Noms" בשנת 2000. (Photo: Kerrang.com) 22. מיינארד גם עיצב את הלוגו שמופיע על עטיפת האלבום. 23. לאחר הפסקה של 5 שנים, שחררה "Tool" את אלבומה השלישי "Lateralus". האלבום זינק הישר למקום הראשון בבליבורד 200 וזכה להצלחה גדולה ולביקורות מהללות של המבקרים. מיינארד זכה לתשבחות על יכולת הכתיבה שלו. 24. במקביל לעבודה עם "Tool" המשיך מיינארד לתחזק את הסופרגרופ "A Perfect Circle". אלבומם השני "Thirteenth Step" שוחרר בשנת 2003. בנו של קיננן - Devo H. Keenan שר באלבום קולות רקע. שנה לאחר מכן שחרר ההרכב את אלבום גרסאות הכיסוי "Emotive". 25. בשנת 2003 קיינן הופיע תחת ההרכב "Puscifer" בפסקול הסרט "Underworld". הם ביצעו את השיר "REV 22:20". מדובר בפרויקט צד של קיינן יחד עם Danny Lohner מלהקת "Nine Inch Nails". בשנת 2006 תרמו "Puscifer" את השיר "The Undertaker (Renholder Mix)" לפסקול סרט ההמשך "Underworld: Evolution". (Photo: Travis Shinn) 26. בפברואר 2005 קיינן הופיע כהפתעה בקונצרט צדקה שנערך בסיאטל לנפגעי הצונאמי בדרום אסיה, יחד עם "Alice In Chains" במקום הסולן המנוח Lane Staley וביצע את השירים "Them Bones" , "Rooster" ו- "Man In A Box". 27. ב- 1 באפריל 2005 קיינן הודיע, כבדיחת אחד באפריל, כי הוא גילה את ישו ושהוא נוטש את הקלטות האלבום החדש של "Tool" באופן זמני, כנראה גם לתמיד. 28. בשנת 2006 שחררה "Tool" את אלבומה הרביעי "10,000 Days" . מיינארד עבר לכתוב פה על נושאים יותר אישיים, בין היתר השירים "Jambi", "Wings for Marie" ו- "10,000 Days (Wings for Marie, Pt 2)" שנכתבו בעקבות מותה של אימו בשנת 2003. גם אלבום זה זינק למקום הראשון בבילבורד 200 כבר בשבוע הראשון ליציאתו. מיינארד גם הפיק את האלבום. 29. בשנים הבאות התמקד מיינארד בפרויקט "Pucifer" עימו שחרר בשנת 2007 את אלבום הבכורה "V" Is for Vagina. מיינארד ניגן באלבום על גיטרה, תופים, כלי הקשה וקלארינט. 30. בהמשך שחרר קיינן עם "Puscifer" עוד שלושה אלבומי אולפן "Conditions of My Parole" משנת 2011 Donkey" Punch the Night" משנת 2013 ו- "Money Shot" משנת 2015. 31. בשנת 2018 שחרר מיינארד עם ההרכב "A Perfect Circle" את האלבום "Eat the Elephant". 32. רק בשנת 2019 אחרי 13 שנים של הפסקה, שחררה "Tool" את אלבומה החמישי והמצוין "Fear Inoculum". זה היה האלבום השלישי ברציפות של הלהקה שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד. 33. במקביל לקריירה המוזיקלית שלו פיתח מיינארד גם מיני קריירת סטנד אפ. בשנות התשעים המוקדמות קיינן והסאטיריקן ביל היקס הפכו חברים. קיינן נהג לעשות סטנד אפ בערבי חובבנים במועדונים ברחבי לוס אנג'לס והיקס פתח מספר מופעים של "Tool", כולל זה בלולפלוזה בשנת 1993. 34. לקיינן גם קריירת טלויזיה קטנה. הוא הופיע בשני פרקים של התוכנית "Mr. Show" של HBO. 35. ואם כל זה לא מספיק כדי להבין עד כמה האיש הזה הוא איש "אשכולות", אז מיינארד אכן אוחז ב"אשכולות", הוא יינן בעל יקב באריזונה. את אפרה של אימו שמתה בשנת 2003 הוא פיזר בכרם שבבעלותו. (Photo: Chad Cochran) 36. למיינארד שיתופי פעולה רבים, ביניהם בשיר "Know Your Enemy" מאלבום הבכורה של "Rage Against the Machine". 37. הוא הופיע גם עם טול בשיר "Divorced" של "The Melvins" מהאלבום "The Crybaby". 38. שיתוף פעולה מעניין נוסף הוא בשיר "Passenger" מהאלבום "White Pony" של ה- "Deftones". 39. מיינארד היה שותף גם לשיר "Fallen" מאלבום הבכורה של " Thirty Seconds to Mars " . 40. מיינארד אפילו שר דואט עם Tori Amos בשיר "Muhammad My Friend" ההופעה "Tori Amos: Live From New York". "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

ב- 17 לאפריל 1990 שחררו "Nick Cave and the Bad Seeds" את אלבום האולפן השישי שלהם "The Good Son". העשור החדש של שנות התשעים הביא איתו שינוי מהותי בסגנון המוזיקלי, בתוכן הלירי, בכלי הנגינה ואפילו בהפקה של ההרכב. השירים הפכו פחות דכאוניים, פחות מחאתיים, פחות דחוסים וכאוטיים. למה השתמשנו במילה "פחות"? כי Nick Cave אף פעם לא נטש לחלוטין את העצב, המחאה והדיכאון. זה אלבום מדהים שואף לשלמות אשר נושא יחסי "אב ובנו" עובר בין שיריו כחוט השני, כפי שמסגירה בין היתר הכותרת שלו - "The Good Son", היונקת מסיפור "קין והבל" מהתנ"ך. מה הוביל לשינו המשמעותי הזה? הישארו איתנו ותגלו. סיפורו של האלבום מתחיל בדיכאון, האפרוריות והקרירות של מערב ברלין, שם הוקלט אלבומה הקודם של הלהקה "Tender Prey" אשר שוחרר בשנת 1988. Nick Cave נמצא אז בשפל המדרגה, במקום הכי רע בו היה נתון עד אותה עת. הדיכאון, העצבות והייאוש חלחלו היטב מתוך נפשו הפצועה של קייב אל תוך אות אלבום וזה היה ניכר היטב מהאווירה שריחפה מעליו. קייב היה מכור כבד, עמוק מאוד בתוך ההתמכרות להירואין. אבל הוא הצליח להבין שהוא הולך ומתדרדר לתהום שחורה ועמוקה ושאם הוא לא יעשה משהו עם עצמו ומהר, הוא עתיד להתאדות מן העולם. הוא הצליח לאסוף את עצמו ובכוחותיו האחרונים הכניס את עצמו לגמילה. הוא סיפר שהוא לא יצא מחדרו במשך שנה שלמה. את התקופה הזאת הוא ניצל לצפייה בסרטי וידאו, אבל גם לשיפור נגינת הפסנתר שלו. באותה שנה גורלית Nick Cave כתב שני שירים על הפסנתר: הראשון , " The Train Song " שלמרות יופיו הבלתי רגיל והעובדה שכותרו מזכירה חלק גדול משירי האלבום (" The Ship Song ", " The Weeping Song ", " The Hammer Song " ו- " The Witness Song "), לא נכלל בו ושוחרר כסינגל ובהמשך כבי-סייד לשיר " The Ship Song ". כאן המקום לציין, שהדמיון בכותרת חמשת השירים הללו נבע מהעובדה שזה השם שניתן להם במהלך העבודה עליהם וכותרת זו נותרה כמות שהיא. השני , היה " Sorrow's Child ", אשר גם היה הראשון מבין שירי האלבום שעסק בקונספט של "אב ובן". לאחר תהליך הגמילה המוצלח של קייב יצאה הלהקה בשנת 1989 לסיבוב הופעות בדרום אמריקה. Nick Cave סיפר שרגע הנחיתה בברזיל היה רגע מכונן, הוא יצא אל השמש הברזילאית ופשוט הרגיש שמשקל פסיכולוגי אדיר הושל ממנו. האווירה שם היתה כמעט הפוכה לאווירה האפרורית והמלנכולית של ברלין. אבל השינוי האווירה והלוקיישיין התגמדו לעומת השינוי העצום אשר תביא איתה האהבה על Nick Cave . דרך שני עיתונאים ברזילאיים שביקשו לראיין אותו הוא הכיר את העיתונאית Viviane Carneiro, הוא התאהב בה מיד, והאהבה הביאה מזור לנפשו הפצועה, לפחות לתקופה מסויימת. שניים תכננו לעבור ללונדון אבל העובדה שויויאן נכנסה להיריון שינתה את התוכניות והשניים נותרו לגור בסאו פאולו, שם גם נולד בנם. זו היתה תקופה מאושרת עבור קייב, אשר המשיך להתמקצע בנגינה על פסנתר עליו כתב את מרבית שירי האלבום. חברי הלהקה יעידו לאחר מכן שהבר השפיע מאוד על האופי ועל מבנה השירים, שכן זו היתה הפעם הראשונה בה קייב מלחין את שיריו על פסנתר. נקי מסמים, מאושר ועטוף באווירה אופטימית הזמין Nick Cave את חבריו באוקטובר 1989 לסאו פאולו לשם הקלטת האלבום. האווירה השונה הזאת נגעה גם ביתר חברי הלהקה והשפיעה רבות על התוצר הסופי. השפעה נוספת על הסאונד והסגנון היתה קשורה בהרחבת קשת כלי הנגינה עליהם נגנו חברי הלהקה, כגון צלילי הפסנתר ואורגן ההאמונד עליהם ניגן Nick Cave , וכן ה- Vibraphone עליו ניגן המולטי-אינסטרומנטאליסט Mick Harvey אשר מלווה את Nick Cave יד ביד עוד מימי "The Boys Next Door". הארווי אחראי גם על העיבודים לכלי המיתר עליהם מנגנים שמונה נגנים ברזילאים אורחים, אשר ללא ספק הוסיפו לאווירה הכללית של האלבום ותרמו לדרמטיות שרק העצימה את נושאי הכתיבה הקשים. כפי שכבר ציינו לעיל, קייב מעולם לא נטש את הדכדוך והדיכאון שעדיין בולטים מהליריקה ומהלחנים שיש באלבום הזה. יחד עם זאת, הפעם הם נעטפו באווירה מעט יותר אופטימית וברומנטיקה, והשילוב הזה הנגיש את Nick Cave להמונים, כאשר הבשורה החדשה מגיעה עד לישראל הרחוקה, אשר קיבלה אותו בזרועות פתוחות, לא מעט בזכות הקליפ שליווה את " The Ship Song " הסינגל הראשון מהאלבום ושודר בתוכנית עד פופ עם יואב קוטנר ואברי גלעד. הקליפ מציג את קייב מנגן על פסנתר כנף ומסביבו הילדות לבושות בלבן צחור, ממש באותה תצורה ולוקיישן שבהם צולמה גם עטיפת האלבום. שיר אהבה מרגש וחודר בעל משמעויות נסתרות, שהעוצמות שלו רק הלכו והתגברו בגירסת ההופעה אותה ניתן לשמוע בין היתר באלבום " Live Seeds " ששוחרר בשנת 1993. האלבום כולל כמה משהשירים היפים ביותר ברפרטואר העשיר של קייב. שיר הפתיחה " Foi Na Cruz " שפירושו המילולי "זה קרה על הצלב". השיר מבוסס על מזמור עממי ברזילאי פרוטסטנטי באותו השם. ביצוע עמי של השיר הופיע בפסקול הסרט Pixote: a Lei do Mais Fraco ("פישוטה") המביא תיאור דוקומנטרי מצמרר על המציאות הקשה בפאבלות של סאו פאולו והיחסים בין בני נוער עבריינים לשוטרים מושחתים וארגוני פשע. בתפקיד הראשי של הסרט משחק הילד פרננדו ראמוס דה סילבה אשר היה בן 10 בלבד במהלך צילומי הסרט. ראמוס תושב הפאבלה בסאו פאולו נהרג תשע שנים לאחר מכן כשהוא בן 19 בלבד על ידי המשטרה הברזילאית. קייב שהושפע רבות מהמקרה הטראגי הקדיש לראמוס את האלבום Tender Prey כולו כמו גם את השיר עימו בחר לפתוח את האלבום. מעניין לציין כי בשיר מתארחים שני הזמרים הברזילאים Clóvis Trindade ו- Rubinho בקולות רקע. שיר הנושא " The Good Son " נפתח בסוג של שירת גוספל א-קאפלית המושרת על ידי כלל חברי הלהקה ומושפעת משיר עממי אפרו-אמריקאי שנקרא "Another Man Done Gone" אשר הוקלט לראשונה בשנת 1957 על-ידי הזמרת האפרו-אמריקאית Odetta. שיר מרגש ומצמרר המבוסס על סיפור "קין והבל" וככל הנראה הושפע מיחסיו של קייב עם אביו. במקרה הספציפי סיפור קין והבל מגיע מזוית הראיה של הבן שפשוט מיחל ליחס ולאהבה מאביו. אנחנו ממשיכים עם הקונספט של יחסי "אב ובנו" עם " Sorrow's Child ", שיר שפשוט מפרק אותנו לגורמים בכל שמיעה. זה כאמור השיר הראשון שנכתב לאלבום וכנראה גם זה שביא את כל התימה שעוטפת את האלבום. נגינת הפסנתר המרגשת של קייב, המילים שמוגשות בקולו העמוק, הלחן המלודי וליווי כלי המיתר, פשוט לא מאפשרים למאזין להישאר אדיש. הקטע הרביעי " The Weeping Song " הוא אחד מהמוכרים שבאלבום ואולי זה שמדגיש באופן הטוב ביותר את הקונספט שמאחורי האלבום והתימה של "יחסי אב ובנו". זה דואט מדהים בין הגיטריסט Blixa Bargeld ששר כאן את תפקיד "האב" לבין Nick Cave ששר את תפקיד "הבן", עם קלים בלתי נשכח שמציג את השניים שותים לשוכרה על סירה המטלטלת מצד אל צד. השיר " The Hammer Song " הוא כנראה הקרוב ביותר באלבום הזה מבחינת הסגנון לניק קייב הישן. ה"פטיש" עליו מדבר Nick Cave בשיר הוא כנראה המציאות הקשה שטפחה על פניו, אולי בשל יחיו הקשים עם הוריו ואולי בשל העובדה שאיכזב אותם. אפשרות נוספת שיכולה להסביר את "הפטיש" שנפל על ראשו של קייב יכולה להתקשר למותו של אביו של קייב בתאונת דרכים בהיותו בן 19 בלבד. כך או כך, גם השיר הזה ממשך את הקו של יחסי "אב ובנו" שעובר בין שירי האלבום, בן היתר עם המילים: "My father raged and raged And my mother wept". השיר " Lament " כשמו כן הוא. מילים ולחן שמבטאים קינה על אדם אהוב שהלך מהעולם. הרצועה " The Witness Song " מקרבת אותנו שוב אל הגוספל שהשפיע רבות על Nick Cave באותם ימים. כידוע ניק קייב התעסק בנושאים רוחניים ותנכיים לא מעט במהלך הקריירה שלו והגוספל הכנסייתי בשיר הזה לא ממש מפתיע נוכח המשיכה של קייב לאותם נושאים. האלבום מסתיים עם " Lucy ", השיר היחיד באלבום שנכתב בשיתוף עם Blixa Bargeld והקלידן Roland Wolf אשר היה חלק "מהזרעים הרים" עד האלבום הקודם וגם מנגן כאן על פסנתר. השיר מסתיים בנגינת המפוחית היפה של Nick Cave וכאן כבר נזכרנו באלבום "The Joshua Tree" של "u2" אשר גם כלל השפעות גוספל, גם נגינת מפוחית וגם את העבודה של Flood שהפיק גם את האלבום הזה. האלבום "The Good Son" הוא ללא ספק יצירת מופת ואחד מאלבומיו הטובים של קייב בכל הרפרטואר העשיר שלו. מדובר ביצירה השואפת לשלמות אשר העטיפה שלה נראית אולי בתחילה שקטה, מלודית ורכה, אך מתחתיה מסתתרת עוצמה קטלנית ובלתי מתפשרת של אחד מהיוצרים הכי מיוחדים ומעניינים שקיימים בדורנו. להאזנה לאלבום: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

New Releases - פלייליסט של שירים חדשים המתעדכן כל שבוע להקת "Marmozets"  שחררה את הסינגל החדש "Cut Back" יחד עם קליפ רשמי. השיר הוא הסינגל החמישי מתוך אלבומה השלישי של הלהקה, "CO.WAR.DICE.", שצפוי לצאת ב-22 במאי 2026. לפניו יצאו כבר "A Kiss From A Mother", "You Want The Truth", "New York" ו-"Running With The Sun In Your Eyes" ובכל סינגל ההתרגשות שלנו רק עולה!!!! השיר נכתב מתוך תחושות של תסכול וצורך לשחרר לחץ, כאשר הסולנית Becca MacIntyre מתארת אותו כהתמודדות עם מצבים של חוסר שליטה ורצון “לחתוך” החוצה מהסיטואציה. האלבום "CO.WAR.DICE." יהיה הראשון של הלהקה מאז "Knowing What You Know Now" משנת 2018, ומסמן את החזרה של "Marmozets" לפעילות אחרי הפסקה ארוכה. להקת "Dead Pony"  שחררה את הסינגל החדש "Freak Like Me". זהו הסינגל השני שהלהקה משחררת מתוך ה-EP החדש "Eat My Dust", שצפוי לצאת ב-15 במאי. הסינגל מגיע אחרי "Eat My Dust!" שכבר יצא מוקדם יותר. הלהקה ממשיכה לבסס את הסאונד האנרגטי והישיר שלה, כשההוצאה החדשה מחזקת את המומנטום סביב הפרויקט הקרוב. להקת "Evanescence"  משחררת סינגל חדש "Who Will You Follow" ומכריזה על אלבום חדש בשם "Sanctuary". השיר הוא הסינגל הראשון מתוך אלבומה השישי של הלהקה, שצפוי לצאת ב-5 ביוני, ולהוות המשך לאלבום "The Bitter Truth" משנת 2021. האלבום החדש הופק לאחר יותר משלוש שנות עבודה, כאשר חברי הלהקה ציינו שהם גאים מאוד בתוצאה הסופית. על הפקת הסינגל הופקדו Zakk Cervini יחד עם Jordan Fish. להקת "Foo Fighters"  שחררה את הסינגל החדש "Of All People". השיר הוא סינגל נוסף מתוך אלבומה ה-12 של הלהקה, "Your Favorite Toy", שצפוי לצאת ב-24 באפריל 2026. לפניו יצאו כבר "Your Favorite Toy" ו-"Caught In The Echo". "Your Favorite Toy" יהיה האלבום הראשון של "Foo Fighters" מאז "But Here We Are" משנת 2023, ו"Of All People" כבר קיבל ביצוע לייב ראשון בהופעה אינטימית בדינגל, אירלנד, עוד לפני יציאת גרסת האולפן. האלבום החדש ייצא במקביל לפתיחת סיבוב ההופעות "Take Cover", וממשיך את הפרק החדש של הלהקה עם Ilan Rubin מאחורי התופים. להקת "The Afghan Whigs"  חוזרת עם סינגל חדש בשם "House of I". מדובר בשיר חדש ראשון של הלהקה מאז האלבום "How Do You Burn?" שיצא ב-2022. נכון לעכשיו, אין הכרזה רשמית על אלבום חדש או פרטים נוספים כמו תאריך יציאה או שם אלבום. להקת "Soen"  שחררה קליפ חדש לשיר "Axis". השיר לקוח מתוך אלבומם השביעי "Reliance", והקליפ בוים על ידי Patric Ullaeus, שעבד בעבר עם "Arch Enemy" ו-"Amorphis". מדובר בעוד סינגל מתוך האלבום שממשיך את הקו המלודי והעמוק של הלהקה. סולן הלהקה Joel Ekelöf סיפר כי "Axis" עוסק ברגע שבו אדם מתחיל להבין שהתפקידים שהוגדרו לו לא באמת שייכים לו, ובבחירה להתחבר מחדש לכוח הפנימי ולהתקדם קדימה. להקת "Enter Shikari"  שחררה קליפ רשמי לשיר "Find Out The Hard Way". הקליפ בוים על ידי Jasper Visuals, והוא מגיע כחלק מהאלבום החדש "Lose Your Self", שיצא בהפתעה ב-10 באפריל. השיר מצטרף לרשימת הקטעים באלבום החדש, שהגיע ללא הכרזה מוקדמת. המוזיקאית Avril Lavigne  ביצעה קאבר לשיר "Ironic" של Alanis Morissette . הקאבר החדש הוא חלק מפסקול הסרט הרומנטי "Mile End Kicks", שייצא להקרנות בקנדה ב-17 באפריל, לאחר שהוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים של טורונטו בשנה שעברה. השיר המקורי הופיע באלבום "Jagged Little Pill" משנת 1995. הסרט מתמקד במבקרת מוזיקה צעירה שמגיעה למונטריאול ונכנסת לעולם של להקת אינדי מקומית, תוך שילוב של סיפור רומנטי וסצנת המוזיקה של תחילת שנות ה-2010. להקת "The Amity Affliction"  שחררה את הסינגל "Heaven Sent". זהו הסינגל השלישי מתוך האלבום החדש "House Of Cards", שאמור לצאת ב-23 באפריל. "Heaven Sent" מציג שילוב בין השירה הנקייה לצרחות המזוהות עם הסאונד של הלהקה, כשהשיר נחשב לאחד הקטעים האישיים יותר מתוך האלבום. האלבום "House Of Cards" מגיע כהמשך ל-"Not Without My Ghosts" משנת 2023, בתקופה של שינוי עבור "The Amity Affliction" לאחר עזיבתו של Ahren Stringer. לצד הארוע ההיסטורי של הופעת Noga Erez בפסטיבל Coachela שהוא מדהים ומרגש בפני עצמו ואנחנו שרופים על הצמד המוכשר בטרוף הזה, היו גם כמה הופעות וביצועים מיוחדים מהז'אנר שלנו... המוזיקאית LØLØ  שחררה את האלבום החדש "god forbid a girl spits out her feelings!". מדובר באלבומה השני של הזמרת מטורונטו, Lauren Mandel, שממשיך את הקו האישי והישיר מהבכורה שלה מ-2024 "falling for robots and wishing i was one". האלבום החדש מתמקד בחוויות של מערכות יחסים מודרניות, שברון לב והתמודדות רגשית. האלבום משלב בין פופ-פאנק קליט לגיטרות רכות יותר, עם שירים כמו "me with no shirt on" ו-"whiskey and coke" שמציגים צד פגיע לצד גישה כנה וישירה לכתיבה. להאזנה ב: Spotify להקת "Bring Me The Horizon"  שחררה את האלבום "L.I.V.E. In São Paulo (Live Immersive Virtual Experiment)". האלבום מתעד את הופעת הענק של הלהקה באצטדיון Allianz Parque בברזיל, שנחשבת להופעת הכותרת הגדולה ביותר שלהם עד היום. לאחר שהפרויקט הוקרן בקולנוע בחודש שעבר, הוא זמין כעת גם בפורמט דיגיטלי ופיזי. במקביל להשקה, הלהקה תקיים הקרנת סטרימינג מיוחדת של ההופעה, כאשר חברי "Bring Me The Horizon" יצטרפו לצפייה וישתתפו במהלך חלק מהשידור. להאזנה ב: Spotify להקת "Enter Shikari"  שחררה בהפתעה את האלבום החדש "Lose Your Self". מדובר באלבום השמיני של הלהקה, שמציג צד יותר אפל ומורכב מבחינה רגשית, עם עיסוק בניכור, טכנולוגיה וחיפוש אחר חיבור אנושי בעולם מודרני. Rou Reynolds ממשיך להוביל קו כתיבה אישי, אך הפעם עם תחושת ייאוש בולטת יותר מהעבר. "Lose Your Self" מגיע כהמשך ל-"A Kiss for the Whole World" משנת 2023, ומראה התפתחות נוספת בסאונד ובגישה של "Enter Shikari". להאזנה ב: Spotify להקת "From Ashes To New"  שחררה את האלבום החדש "Reflections". מדובר באלבום החמישי של הלהקה, שמציג גישה מגובשת יותר לסאונד הניו-מטאל והאלטרנטיבי שלה, עם שילוב בין ראפ, מלודיות כבדות והפקה מודרנית. לפי הביקורות, האלבום שם דגש על איזון בין שירים כבדים יותר לבין רגעים קליטים ונגישים. האלבום "Reflections" מגיע כהמשך ל-"Blackout" משנת 2023, לאחר שהלהקה ויתרה על חומרים מוקדמים והקליטה את האלבום מחדש מאפס. להאזנה ב: Spotify להקת "Iron Maiden" ו- "Oasis" נכנסות ל-Rock and Roll Hall of Fame 2026. החשיפה נערכה במסגרת תוכנית הטלוויזיה American Idol, בדומה לשנה שעברה, וכללה הופעת פתיחה עם Billy Idol והגיטריסט Steve Stevens יחד עם Carrie Underwood שביצעו את "Rebel Yell". בסך הכל ייכנסו השנה 18 אמנים ודמויות שונות להיכל, ביניהם Phill Collins ו- Billy Idol, כולל שמונה שמצטרפים לקטגוריית המבצעים המרכזית. Photo: Loadwire להקת "Pink Floyd"  משתפת פעולה עםקבוצת הכדורגל האיטלקית Inter Milan בקולקציית אופנה מיוחדת. שיתוף הפעולה, יחד עם Sony Music Italy, מציין 50 שנה לאלבום "Wish You Were Here" וכולל פריטים בלעדיים כמו ז’קט רשמי שיילבש על ידי שחקני הקבוצה לפני משחק, לצד מארז מיוחד עם חולצה ותקליט ויניל כחול במהדורה מוגבלת. בנוסף, הושקה קולקציית PFFC, בהשראת קבוצת הכדורגל שהקימו חברי הלהקה בשנות ה-70, כאשר David Gilmour, Roger Waters, Nick Mason ו-Richard Wright נהגו לשחק יחד במהלך סיבובי הופעות. להקת "Sex Pistols"  מציינת יובל להקמתה עם שיתוף פעולה חדש עם מותג המגברים המפורסם Marshall. הלהקה משיקה מגבר במהדורה מוגבלת במיוחד, עם 81 יחידות בלבד, בעיצוב ורוד-צהוב בהשראת עטיפת האלבום "Never Mind The Bollocks". המוצר פותח יחד עם הגיטריסט Steve Jones ומכוון לשחזר את הסאונד המזוהה עם הלהקה. המגבר יימכר דרך האתר הרשמי של Marshall ובאתר של "Sex Pistols", כחלק מחגיגות לציון הדרך של אחת הלהקות החשובות בתולדות הפאנק הבריטי. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר