• FaceOff - עימות חזיתי

Alter Bridge - Walk The Sky

לא יאומן שעבר כל כך הרבה זמן מה-18 לאוקטובר 2019 עת יצא אלבומה השישי של Alter Bridge

בשם "Walk The Sky" !!


הוא ללא ספק אחד האלבומים המצופים ביותר שהיו לנו ב-2019, הרבה חיכו לאלבום הזה ובמיוחד עבדיכם הנאמנים. הוא אלבום שנוצר תוך כדי לחץ זמנים ועבודה מרוחקת (אותה אנחנו מכירים טוב מאוד היום) ויש אומרים שמרגישים זאת קצת באלבום. אך זה לא משנה מה אומרים, האלבום הזה הוא גדול, הוא ענק, הוא מרגש והוא בדיוק מה שאנחנו אוהבים, מוסיקה במיטבה !!


בניגוד לאלבומים הקודמים בהם Myles Kennedy ו- Mark Tremonti היו יושבים לבנות את השלד של השירים ואז מגיעים לאולפן ומתחילים לעבוד עם שאר חברי הלהקה על בניית השיר כולו. הפעם לא היה זמן לזה. מארק היה עסוק בסיבוב ההופעות של ההרכב שלו ומיילס היה עסוק בכתיבת אלבום הסולו שלו ובסיבוב הופעות עם Slash. כך שלא נותרה הרבה ברירה והם היו חייבים להגיע מוכנים לאולפן במועד ההקלטות.


הרעיון לכיוון המוסיקלי התחיל ממארק שבאחת מנסיעותיו, אוזנו קלטה את השיר Tech Noir של ההרכב ה-synthwave הבריטי Gunship. מארק מאוד אהב את הסאונד והווייב של הסינטיסייזרים שהחזיר אותו אחורה בזמן כמו בדיוק שעשתה לו הסדרה Stranger Things. הוא סימס למיילס את השיר ושאל לדעתו, מיילס עף על הרעיון של מארק והחל לעבוד על האלבום.

שלא תבינו לא נכון, לא תמצאו פה שירים מלאים בסינטי או פופ של שנות ה-80, אבל ללא ספק תרגישו את האלמנטים הללו במספר שירים ואולי גם תרגישו את ההשראה. כי זה מה שנתן לשניים את ההשראה לכתיבה.

אם כבר מדברים על השראה, אז השניים שיתפו באחד הראיונות לקראת צאת האלבום שהם קיבלו השראה בצורה שונה אחד מהשני. מארק החליט ללכת לכיוון אחר וחיפש השראה במרשתת. הוא סיפר שהוא היה מחפש מקצבים, לופים וסמפלים של סינטיסייזרים או תופים וכשהם מתנגנים ברקע הוא מאלתר ומחפש את הריף שתופס אותו. מיילס לעומת זאת עבד עם תוכנת עריכה בשם Logic בה הוא הכניס כל מיני רעיונות של מקצבים, בעיקר תופים ואתם הוא היה מאלתר ומנסה לחפש את ריפים והמקצבים שתופסים אותו.



כל חברי הלהקה שיתפו יחד רעיונות מרחוק, הם העלו לפלטפורמה מסויימת את הדמואים שלהם וכולם היו מגיבים, מחזירים פידבק או מפתחים את זה למשהו אחר. אך הם ידעו שהם צריכים להגיע לאולפן עם שירים מוכנים ולא שלדים או דמואים. מאחר ולא היה להם זמן לכתוב את הכל באולפן אלא ישר להגיע להתאמן ולהקליט. כך במשך שלושה חודשים, ממרץ עד מאי נכנסו חברי הלהקה לאולפן והחלו לעבוד על השירים עם המפיק הקבוע שלהם Michael Baskette.


מבחינת הטקסטים והאווירה של האלבום גם מיילס וגם מארק הרגישו שהוא ההפך המשלים של "AB III", היין-יאנג שלו. ב-"AB III" מיילס היה בתקופה לא קלה וזה השתקף בטקסטים, האלבום היה קודר והטקסטים התמקדו בלחפש תקווה, באובדן, בתיסכולים וייאוש. הפעם וכפי שרואים בעטיפת האלבום, "הרוח יותר מרוממת". הטקסטים מדברים על רוחניות חיובית, תקווה ולחימה. לא תמצאו פה רק ורדים ושושנים כן, יש פה גם קצת אופל.


הקטע שפותח את האלבום "One Life" הוא אמנם קטע מלא בטקסט ומשמעות אבל לא עומד כשיר בפני עצמו וגם לא מהווה פתיח למה שקורה במהלך האלבום, הוא פשוט מאפשר לכם להתארגן רגע לפני ששני המפציצים שחגים מעליכם הולכים להפיל עליכם כמה טונות מכובדות של חומר נפץ.


הקטע השני הוא ההמנון של האלבום הזה ולא סתם הוא נבחר לסינגל הראשון של האלבום, "Wouldn't You Rather" מכיל את כל האלמנטים של אלטר, ריפים חזקים, סולו חד ומושחז, מלודיה וקולו הענוג במשפטים קליטים של מיילס. השיר הזה הוא תוצאה של הפצרות של מייקל המפיק במיילס על זה שחסר שיר קליט ומפוצץ באלבום. מה שאתם שומעים זה לא ריפים שיצר המנסר אלא חברו לגיטרה.



הקטע השלישי "In The Deep" ממשיך את הקודם עם העוצמה והקצב. הוא שוחרר כסינגל שלישי של האלבום וזה די מובן לאור השילוב הקטלני של הפתיחה החזקה המשלבת את הפריטה של מיילס עם התופים של Scott Phillips, זה כמו להתבונן בשדה מוקשים מתפוצץ ואז נפילה עם המקצב של המקל על הרים של הסנייר זה פשוט תענוג. הפזמון קצת מרגיש לנו מבולגן אבל כששרים בקולי קולות לא כל כך שמים לב.


הקטע הבא הוא ניסוי מוסיקלי מבורך ושונה ממה שהכרנו מאלטר עד היום, "Godspeed" הוא אחד מהשירים שמשלב את הסינטיסייזרים שדיברנו עליהם מקודם כשכאן הגיטרות תופסות פחות נפח מהרגיל והתופים נשמעים כאילו נלקחו מבית היוצר של האלבום השחור של מטאליקה. זהו ללא ספק שיר ענק, יש בו משהו ממכר ומהפנט וזה ממש מרגיש כאילו מיילס מספיד מישהו קרוב ואכן השיר נכתב על חבר קרוב של הלהקה בשם Seth Luker.



הקטע הבא התחרה להיות הסינגל הראשון של האלבום אך נבחר כסינגל אחרון, "Native Son" הוא כל מה שמעריצי הלהקה אוהבים, יש בו הכל והוא פשוט הנאה צרופה.



לגבי הקטע הבא אנחנו קצת אמביוולנטים, "Take The Crown" נשמע קצת כמו משהו לא מחובר. פה אנחנו מרגישים שהוא נעשה מרחוק וקצת מורכב מחלקים שונים שחוברו. הטקסט פה עושה חסד עם השיר ומגבש אותו לחתיכה אחת. "Let’s take the obvious right now, We’ll be victorious"


הקטע "Indoctrinate" הוא שונה ומאוד מיוחד באווירה ובהרכב שלו משאר האלבום. לוקח קצת זמן להפנים אותו וזה לא קורה בהאזנה הראשונה, במיוחד לאור השילוב שלו בין חלק א' לחלק ב'. הפתיחה המצמררת והדרמטית עם הקול הקריפי של מיילס שנשמע כאילו מתגנב בכוונה עושים אותך פרנואיד ואובד עצות (במיוחד עם הסיטאר ברקע), אבל בהמשך זה מתפתח לאט לאט, סוחב וסוחב עד שמגיעים לקפיצה שעושה השיר לחלקו השני. זה עוד יותר מצמרר כשמבינים שמיילס כתב את השיר בהשראת סדרה שהוא ראה בנטפליקס על אדם שסחף אחריו רבים ע"י שטיפות מוח ומניפולציות, השיר נכתב מנקודת מבטו של המניפוליטור.


הקטע הבא הוא יצירה יפה שאנחנו משווים ל- "Wonderful Life" או ל- "All Ends Well" מהאלבומים הקודמים. מעין בלדה עוצמתית ויפה עם טקסט מרומם שעושה לך חשק לחפש סירה ולעמוד בקצה החרטום כמו בטיטאניק ולשיר בקול גדול. "It’s never too late to start learn how to start leaving right" ותאמינו למיילס הוא יודע מה הוא אומר.


הסינגל השני שיצא מהאלבום "Pay No Mind" וכבר מהדקה הראשונה מרגישים את העוצמה (סינטיסייזרים זוכרים). מבנה הריף שונה מכל מה שהכרנו מאלטר ברידג' ומשתלב בצורה מדהימה עם הפזמון העוצמתי, הקצב המתגלגל וקטעי השבירה המנפצים אותך לרסיסים. הטקסט פה מרגיש כמו אחד ממשתתפי הכת שטופי המוח בשיר הקודם "Indoctrination" כשהוא מנסה לפרוץ לחופש ולצאת ממעגל האימה אבל אף אחד לא ממש שם לב.



את הפתיחה של הקטע הבא אנחנו מבקשים שתרגישו, תרגישו אותה עד לקצות האצבעות ואז תעשו אגרוף חזק חזק. "Forever Falling" הוא שיר נוסף בהיסטוריה של אלטר בו מארק מציג את יכולות השירה שלו, השילוב של השניים הוא פשוט מרתק. כשמיילס נכנס בפזמון אתה מרגיש כאילו פתאום מישהו חדש שר, לא מיילס הזמר המוביל שעשה את העבודה עד עכשיו אלא מישהו שלא שמעת עד עכשיו (אנחנו מנסים להיות שפויים אבל לא תמיד מצליח לנו). לאחר שמייקל לא היה מרוצה מהתוצאה של מיילס בבתים, מיילס הציע לתת למארק לשיר וזה עבד פצצה. זה אחד השירים הקודרים באלבום מבחינת הטקסט.


הקטע הבא "Clear Horizon" נשמע כאילו נלקח מהאלבום הקודם "The Last Hero", מבחינתנו הוא מרגיש קצת לא קשור לאלבום הזה אבל הוא נוכח, לא מרגש יותר מדי אבל נוכח.


הקטע הבא הנושא את שם האלבום הוא אולי אחד השירים הבולטים באלבום. ההרמוניה של מיילס ומארק לאורך כל השיר בשירה יוצרת פה משהו חדש ושונה. עם השילוב של הסינטי והריפים הכבדים יש פה משהו שאי אפשר להגדיר, משהו שמרחף מעל כל מה שקורה כאן. ושוב הטקסט שכל כך חזק כאן מרים את הכל למעלה עם הילה חזקה וזוהרת, איזה דבר מדהים זה מוסיקה !!


באופן עקרוני היינו אומרים לכם לקחת רגע הפסקה ולהפנים את מה ששמעתם אבל הפעם אנחנו מפצירים בכם להמשיך הלאה. הקטע "Tear Us Apart" הוא המשיך טבעי וכאילו מובן של הקטע הקודם. הקול של מיילס כל כך מלטף, יש לו פה תדרים שנכנסים לך ישר לנפש באופן קסום אף אחד לא יפריד ביננו עכשיו !


הקטע שנועל את האלבום "Dying Light" הוא סיום מושלם ומתבקש. מעין סיכום של כל מה שעברנו עד עכשיו. שיר פרידה שלוקח אותך איתו כמו צידה לדרך. איזה שילוב מדהים של ההרכב, הגיטרות, התופים, הבס, הסינטי, השירה הכל מתגבש ומתנקז לקליימקס מדהים ומרגש. כל מילה נוספת מיותר !!

עכשיו תפנו בדיוק שעה מזמנכם ותלחצו על: Spotify, Apple Music

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ותוכנית רוק, ימי ראשון בשעה 11:00

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!