ב- 17 לדצמבר 1976 הוציאה "Genesis" את אלבומה השמיני "Wind & Wuthering".
זה האלבום השני שהוציאה "Genesis" בשנת 1976, אחרי "A Trick of the Tail" והאחרון שלה עם Steve Hackett, אשר חש שהוא לא מקבל מספיק ביטוי בלהקה. האקט סיפר שאחרי שהוציא את אלבום הסולו המצוין שלו "Voyage of the Acolyte" בשנת 1975, הוא הרגיש כמו ברז שנפתח והוא מיד הבין שפשוט אסור לו לסגור אותו. הוא כתב המון חומרים באותה תקופה, את חלקם הוא שמר לאלבום הסולו הבא שלו, מתוך מחשבה שהם לא יתאימו ללהקה ואת האחרים הוא הציע לחבריו ל"ג'נסיס". אחד מהקטעים הללו היה "Please Don't Touch!", עליו הלהקה החלה לעבוד. אבל אז הוא ראה כיצד הקטע האדיר הזה נזרק הצידה לטובת הקטע האילתורי והאינסטרומנטאלי "Wot Gorilla?" רק בגלל שקולינס הרגיש שהוא לא מצליח להתחבר לשיר. גם שירים אחרים שכתב נדחו לטובת שירים שכתבו האחרים, במיוחד Tony Banks. הוא חשב שחלק מהשירים שהלהקה בחרה פחות טובים מהחומרים שהוא כתב וכי הלהקה נוטה לכיוון מוזיקלי שהוא לא מעוניין להמשיך איתו. הוא הרגיש שככל שהוא כתב יותר ויותר הלהקה רצתה ממנו פחות ולכן קיבל את ההחלטה הכואבת לעזוב את הלהקה לאחר סיבוב ההופעות שתמך באלבום.
בנסיבות אלה, אין זה פלא שזהו האלבום האהוב על Tony Banks, אשר היה מעורב בכתיבת 6 מתוף 9 הקטעים באלבום. בהקשר זה יצויין כי במהלך הסשנים הקליטה הלהקה שלוש רצועות נוספות שלא זכו להיכלל בו, אך שוחררו כשנה מאוחר יותר במסגרת ה- EP הראשון של הלהקה "Spot the Pigeon".
האלבום הזה יושב בדיוק על ציר הזמן ה"ג'נסיסי" עליו הלהקה נעה החל מהמחצית השניה של שנות השבעים, אשר מכלם את המעבר המדורג מהפרוגרסיב המורכב של תקופת Peter Gabriel אל הלהיטים ה"פופיים" מתקופת Phil Collins. ציר הזמן הזה של להקת "ג'נסיס" מקביל לתמורות בשוק המוזיקה העולמי, לעליית הדיסקו והפאנק במחצית השניה של שנות השבעים והמהפכה האלקטרונית של שנות השמונים. זה עדיין אלבום מורכב שכולל כמה יצירות אדירות, אבל מצד שני הוא כולל שירים כמו "Your Own Special Way" שהפך לסינגל הראשון של הלהקה בארה"ב ופתח את הלהקה לקהל חדש.
בהשוואה ל- "A Trick of the Tail" מדובר באלבום פחות עקבי ומושלם. שלא תבינו לא נכון, אין פה קטעים חלשים זו עדיין "ג'נסיס" במיטבה וגם אם יש פה קטעים בינוניים בהשוואה למה שהלהקה שחררה בעבר, הם בהחלט שווים האזנה ואסור לפספס אותם.
האלבום נפתח עם המיני אפוס "Eleventh Earl of Mar" לצלילי הגיטרה של Steve Hackett מלווה בסינתסייזר ARP 2600 של Tony Banks, אשר בהמשך גם מנגן על אורגן האמונד, לראשונה באלבומי "ג'נסיס". הלחן הדינמי והמורכב נכתב על-ידי בנקס, ראת'רפורד והאקט אשר כתב את המוזיקה והמילים לגשר של השיר, שהיה במקור קטע משיר אחר. שאר מילות השיר נכתבו על-ידי Mike Rutherford, אשר קיבל השראה מדמותו של John Erskine הסקוטי - הרוזן ה- 11 של מאר. Mike Rutherford קיבל את הרעיון לאחר שקרא ספר היסטוריה על מרד סקוטי כושל בשנת 1715 והוא עוסק באבירים מימי הביניים, אבות ובנים ואומץ ליבם בקרב.
אחריו מגיע "One for the Vine" האדיר שנכתב כולו על ידי Tony Banks. זה אחד הקטעים הטובים באלבום. הוא דינמי, מאתגר ומרגש כאחד. ללא ספק אחד המורכבים שכתב בנקס. הוא נמתח על-פני 10 דקות והמורכב מלא פחות מ- 10 קטעים קטעים מוזיקליים שונים - וריאציות מוזיקליות שונות שחלקן חוזרות על עצמן במהלך השיר. מילות השיר מספרות את סיפורו של אדם אשר עוזב את קהילתו, שכן הוא לא מאמין במנהיג הרוחני שלה.
מכאן אנחנו עוברים לבלדת הפולק-פופ "Your Own Special Way" אותה כתב Mike Rutherford. זה "הלהיט" השני של הלהקה, אחרי "I Know What I Like (In Your Wardrobe)" מהאלבום "Selling England By The Pound" מתקופת Peter Gabriel משנת 1973. לצורך שחרורו כסינגל, הושמט מהשיר הגשר האינסטרומנטלי באמצעו (החל מדקה 3:44), על-מנת להפוך אותו לשיר פופ טהור. גם הפרוגרסיביים האדוקים שביננו חייבים להודות שבזכות שירים כאלה "ג'נסיס" הצליחה לשרוד את החורף הפרוגרסיבי ולהישאר רלוונטית לאורך השנים.
הקטע החותם את הצד הראשון של האלבום "Wot Gorilla?" הוא קטע אינסטרומנטלי אילתורי שכתבו Phil Collins ו- Tony Banks שהינו בעצם וריאציה על הלחן של השיר "One for the Vine". בנקס לקח את חמשת הצלילים הראשונים של המנגינה של השיר ופיתח אותו לכיוון שונה לחלוטין. שם השיר מתייחס למתופף השכיר הלהקה בהופעות Chester Thompson, אשר כינויו בתקופתו עם Frank Zappa בשנים 1973-1974 היה "גורילה". הקטע הזה כאמור, גרם ל- Steve Hackett לחשב מסלול מחדש. רק דמיינו לכם את הקטע "Please Don't Touch!" יושב באלבום הזה במקומו ותבינו את התסכול של האקט, אשר בסופו של יום כלל אותו כקטע הנושא והפתיחה של אלבום הסולו השני שלו משנת 1978.
(Photo: Lee & Leeeser photographics 1977, Dallas, Texas… 1975 to 1981)
הצד השני של הויניל נפתח עם "All In A Mouse's Night" - יצירה נוספת שכתב הקלידן Tony Banks אשר הושפעה, תאמינו או לא, מדמויותיהם המצויירות של "Tom and Jerry". טקסט הומוריסטי והיתולי שעוסק בעכבר המנסה לברוח מהחתול, ממש כמו בסדרת הקרטון המיתולוגית. לעומת זאת הלחן מצוין, מאוד דינמי וכולל שינויי מקצבים תכופים המתחלפים כדי להמחיש את סיפור היצירה וסולו מצוין של Steve Hackett. אל תפספסו את קולו של Phil Collins אשר הולך כאן בעקבות המנטור שלו Peter Gabriel ומשנה את קולו בהתאם לדמויות בשיר. פשוט פרייסלס...
אחריו מגיע "Blood on the Rooftops" אחד השירים הכי מרגשים באלבום, שכתבו Steve Hackett ו- Phil Collins. הוא מתחיל שקט ואינסטרומנטאלי, עם נגינת הגיטרה הקלאסית של Steve Hackett בסגנון "ברוקי" ומתפתח משם בצורה דינמית עם פזמון פשוט ממיס. המילים מתייחסות לאדם האנגלי הממוצע היושב בביתו מול הטלוויזיה ומנסה להתעלם מהמציאות הקשה ומהחדשות בהם הוא צופה. בטקסט יש התייחסות לסכסוך הישראלי-פלסטיני עם המילים "The Arabs and Jews boy (too much for me)". זה אחד השירים של "ג'נסיס" ש- Steve Hackett נוטה לבצע לא מעט בהופעותיו כמו כאן.
מכאן אנחנו עוברים לשני קטעים אינסטרומנטליים עוקבים, מחוברים, שמשלימים זה את זה וכוללים איזכור של המוטיב הפותח את האלבום. הראשון השקט מבין השניים, "Unquiet Slumbers For The Sleepers..." נכתב על-ידי Mike Rutherford ו- Steve Hackett והשני, הקצבי יותר, עם תיפוף סוער של קולינס, "...In That Quiet Earth", אותו כתבו כל ארבעת חברי הלהקה. שמות שני הקטעים האינסטרומנטליים יונקות מן המשפט האחרון שברומן, "אנקת גבהים" של אמילי ברונטה.
שני הקטעים האינסטרומנליים המחוברים מתחברים לשיר הסיום של האלבום "Afterglow". זו היצירה שלישית באלבום שכתב Tony Banks. הבס של Mike Rutherford מחוזק כאן עם בס פדאל, עבודת הגיטרה כאן מונוטונית ומהפנטת והלחן מלודי וקליט. הגם שמדובר בבלדה נוספת שככל הנראה נועדה לפלרטט עם המיינסטרים, מדובר באחד השירים הגדולים והמוכרים באלבום, אשר זכה להיכלל בחלק גדול מהופעות הלהקה.
להאזנה: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט