ב- 1 לאוקטובר 1990 שוחרר האלבום "No Prayer for the Dying", אלבום האולפן ה- 8 של "Iron Maiden".
זה האלבום הראשון של הלהקה בשנות ה- 90 וגם הראשון שהחל בתהליך ההתפוררות של הליין-אפ הקלאסי של הלהקה אשר ליווה אותה בכל אלבומי המופת של שנות ה- 80.
הגיטריסט Adrian Smith עזב את הלהקה בשלב טרום ההפקה של האלבום, בשל חילוקי דעות מקצועיים הקשורים בקו המוזיקלי של הלהקה. אדריאן היה מעוניין להמשיך באותו שהוצג באלבום הקודם "Seventh Son of a Seventh Son" ומשהבין שאין זה המצב הוא פשוט עזב את הלהקה, לא לפני שכתב עם Bruce Dickinson שיר אחד - "Hooks in You".
במקומו של סמית' הובא הגיטריסט Janick Gers אשר עבד עם דיקנסון באלבום הסולו "Tattooed Millionaire" שיצא מוקדם יותר באותה שנה וכן שיתף פעולה עם אמנים נוספים כמו Ian Gillan ו- Fish מלהקת "מריליון".
ואכן, הקו המוזיקלי באלבום הזה שונה באופן מהותי מהאבומים הקודמים ובהשוואה לאלבום המופתי הקודם הוא אפילו תהומי.
נתחיל מזה שאין באלבום הזה אפילו שיר אחד שחוצה את קו 6 הדקות, כאשר רובם המכריע של השירים הם מתחת ל- 5 דקות. בנוסף הלהקה נטשה לחלוטין את הקלידים והסינתסייזרים והתמקדה בהבי מטאל שורשי וישיר שאפיין את אלבומיה הראשונים. אפילו קולו של Dickinson הפך באלבום הזה מבומבסטי ואופראי לרזה ומחוספס.
האלבום הוקלט בסיוע האולפן הנייד של הרולינג סטון באסם הסמוך לביתו של Steve Harris באסקס אנגליה. מה שהתחיל כתהליך אנרגטי באווירה נעימה לא המשיך כך, לפחות אצל Bruce Dickinson שציין אחר כך שזו היתה החלטה גרועה להקליט באסם. הלהקה בחרה את מפיק העל Martin Birch שעבד איתה באלבומים קודמים והיה אחראי על לא מעט מאסטרפיסים של הלהקה.
מעבר לעובדה שהאלבום כלל שירים קצרים בסגנון הבי מטאל שורשי, גם הטקסטים היו שונים מהאלבומים הקודמים, תוך התרחקות מכתיבה על נושאים הסטוריים והתמקדות בנושאים פוליטיים, ניצול דתי ("Holy Smoke"), חברה ("Public Enema Number One"), שואה גרעינית ("Fates Warning"), קרבות ימיים ("Run Silent Run Deep").
מעניין לציין שהשיר "Tailgunner" הוא מעין שיר המשך לשיר "Aces High" מהאלבום "Powerslave" שסיפר על טייס חיל האוויר המלכותי הבריטי שנלחם במהלך הקרב על בריטניה מול חיל האוויר של גרמניה. בשיר "Tailgunner" מתואר הקרב מנקודת מבט אחרת של התותחן שיושב בירכתי המטוס.
האלבום כולל את השיר "Bring Your Daughter... to the Slaughter" שהוא גם הסינגל היחיד ששוחרר מתוכו. השיר נכתב והוקלט על-ידי Bruce Dickinson עבור פסקול סרט האימה "סיוט ברחוב אלם 5: ילד החלומות", אך Steve Harris חשב שהוא טוב ולכן הלהקה הקליטה אותו בשנית וכלל אותו באלבום. למרות שהשיר הוחרם על-ידי ה- BBC בשל כותרתו ותוכנו, הוא הגיע למקום הראשון במצעד הבריטי.
השיר שאולי הכי קרוב בסגנונו המוזיקלי לאלבומים הקודמים של "מידן" הוא הקטע האפי החותם את האלבום "Mother Russia" המדבר על הדמוקרטיזציה של ברית המועצות.
האלבום הזה תמיד ייזכר כאלבום שהתחיל את תהליך ההתדרדרות של "Iron Maiden", תהליך שהמשיך עם עזיבתו של Bruce Dickinson בשנת 1993 ורק יילך וייגבר במהלך שנות ה-90 באופן שיערער את הרלוונטיות של הלהקה.
למרות שבמצעדי הדירוג השונים של אלבומי הלהקה האלבום הזה תמיד נמצא במקומות האחרונים, הוא עדיין אלבום הבי מטאל מצויין שכדאי להאזין לו. ואם נשתמש בפתגם העתיק במקרה הזה "זנב האריות" של Bruce Dickinson עולה ללא כל צל של ספק על "ראש השועלים" של להקות ההבי מטאל מהשורה השניה והשלישית.
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
Comments