top of page

Jethro Tull - Aqualung

ב- 19 למרץ 1971 הוציאה "Jethro Tull" את אלבומה הרביעי והמצוין "Aqualung".


האלבום מיוחס אמנם לז'אנר הפרוג-רוק, אך ניתן למצוא בו שילוב מדהים ראשוני וייחודי בין מספר ז'אנרים, ביניהם פולק, בלוז, פסיכדליה, ג'אז ואפילו הארד רוק.


זה היה האלבום שגישר בין תקופת הפולק-רוק של "Jethro Tull" לתקופת הפרוגרסיב שלה, אשר תעלה הילוך כבר באלבום הבא "Thick as a Brick".


הוא היה שונה בסאונד ובסגנון משלושת אלבומיה הקודמים של הלהקה, שינוי אותו ניתן ליחס למספר גורמים:


ראשית, חילופים בהרכב הלהקה. הבסיסט הקודם ששימש גם כקלידן הלהקה - Glenn Cornick הועזב ובמקומו גויס Jeffrey Hammond חברו של Ian Anderson כנגן בס. כמו-כן, John Evan אשר שימש כקלידן סשנים, הצטרף כחבר מן המניין ללהקה.


שנית, ההשפעות המוזיקליות על חברי הלהקה באותה תקופה היו משני יוצרים שונים, מז'אנרים מנוגדים, לכאורה, אך השניים היו בעלי מכנה משותף.


מחד, הלהקה עיבתה את הצליל החשמלי הכבד ששלט באלבומים כמו "Benefit" ו- "Stand Up". שירים כמו "Aqualung", "Locomotive Breath או "Hymn 43" כללו צליל כבד וריפים מחוספסים אשר לחלוטין יכולים להיות משוייכים לז'אנר ההארד רוק. ההשפעה הזו מיוחסת לדעתנו בין היתר לעבודה שהאלבום הזה הוקלט בדיוק באותו זמן ובאותו מקום בו הוקלט האלבום "Led Zeppelin IV". באולפן בו הוקלטו שני האלבומים המיתולוגיים הללו באופן סימולטני היו שני חדרי הקלטה. את הקטן יותר שכרו חברי "לד זפלין", בעוד שחברי "Jethro Tull" הקליטו בחדר הסמוך והגדול יותר. אין לנו ספק שהגיטריסט Martin Barre, אשר תרם לסאונד המתכתי שקיים בחלקים מסוימים של האלבום, הושפע מהצלילים הבוקעים מהחדר הסמוך. יותר מכך, לעניות דעתנו הסולו של שיר הנושא "Aqualung" לא היה נשמע כפי שהוא נשמע לולא הרצון של Martin Barre להרשים את הקולגה שלו Jimmy Page. מעניין שהסולו הזה מדורג במקום ה- 25 והמכובד ברשימת 50 הסולואים הגדולים בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון.


מנגד, הלהקה הכניסה כאמור יותר אלמנטים פולקיים ואקוסטיים לשיריה. שירים כמו Cheap Day Return", "Wond'ring Aloud ו- "Slipstream" הינם פולקים ואקוסטים לחלוטין. Ian Anderson טען שהמעבר לקטעים יותר פולקים ואקוסטים הושפע בין היתר מהזמר והיוצר Roy Harper, שהוא גם המכנה המשותף לשני השינויים הקוטביים בצליל של "ג'תרו טול". כזכור השיר Hats Off to (Roy) Harper החותם את האלבום "Led Zeppelin III"' מוקדש לזמר Roy Harper ממנו הושפעו גם חברי "לד זפלין".


קיימת התייחסות לאלבום הזה כאלבום קונספט.


למרות ש- Ian Anderson הצהיר שהוא איננו כזה, לא ניתן להתעלם מהעובדה שחלק מהשירים באלבום הינם בעלי חוט מקשר כזה או אחר. כך לדוגמא, הצד הראשון של האלבום כולל שירים המבוססים על דמויות שוליים בחברה. שיר הפתיחה "Aqualung" הושפע מצילומי הומלסים שעשתה אשתו של Ian Anderson ליד נהר התמזה. במהלך הצילומים תפס את עיניהם מראהו המוזר של אחד ההומלסים, ודמותו שלא עזבה אותם היוותה את ההשראה לשיר הנושא של האלבום. גם עטיפת האלבום, מתכתבת עם אותה דמות, אשר רבים חשבו בטעות שהינה דמותו של אנדרסון. היא צוירה על-ידי האמן האמן האמריקאי Burton Silverman, וחברת התקליטים "Chrysalis Records" רכשה את הציור מהאמן בתמורה לסך של 1,500 דולר בלבד. האלבום ממשיך עם ילדת בית הספר, היצאנית, מהשיר "Cross-Eyed Mary", בו מוזכרת שוב הדמות "Aqualung", כאשר בהמשך אנחנו נפגשים עם הדמות השנויה במחלוקת "Mother Goose". שירים נוספים מהצד הראשון הינם אישיים יותר ומהווים מעין אוטוביוגרפיה של אנדרסון, וביניהם "Cheap Day Return" שמתייחס לפגישתו של אנדרסון עם אביו החולה.


צידו השני של האלבום עוסק בעיקר בנושאים של אמונה ודת. האלבום היה אמור להיקרא אפילו "My God", אך לבסוף צמד המילים שימש ככותרת המשנה של כל הצד השני של הויניל, אשר נושא הדת חולש עליו. שירים כמו "My God", "Hymn 43" ו- "Wind Up" – הינם סוג של שירי מחאה המתייחסים לדת בצורה מזלזלת, בעוד ששירים כמו "Slipstream" ו-"Locomotive Breath" מהווים סוג של ביקורת על הכנסייה ועל מקומו של אלוהים על פיה.


זה היה אלבום הפריצה של הלהקה והראשון להיכנס לעשיריה הראשונה במצעדי המכירות. הוא המצליח ביותר של Jethro Tull", והוא גם נחשב בעיני רבים כאלבומה הטוב ביותר. הוא הכניס את הלהקה לתודעת הקהל וסלל את הדרך לשני אלבומי המופת שיבואו אחריו "Thick as a Brick" ו- "A Passion Play".


אין ספק שזה אחד משיאיה של הלהקה אשר השפיע על להקות והרכבים רבים.


שירים מהאלבום זכו לגרסאות כיסוי של להקות כמו "Helloween", "Styx", "W.A.S.P", ואפילו "Iron Maiden", אשר שחררו את השיר "Cross-Eyed Mary" כ- B-side לסינגל של השיר "The Trooper".


האלבום זכה לביקורות טובות מצד מבקרי המוזיקה השונים. הוא נכנס לרשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון והוא נחשב כקלאסיקה וכנכס צאן ברזל ברפרטואר הרוק המתקדם ובכלל.


להאזנה: Spotify, Apple Music


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

Comments


 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page