• FaceOff - עימות חזיתי

Skid Row - Slave to the Grind

אנחנו ממשיכים בסדרת הסיקורים "Class Of 91" במסגרתה אנחנו כותבים לכם על אלבומי המופת שיצאו בשנת 1991 המדהימה, עם "Slave to the Grind", אלבום האולפן השני של "Skid Row", אשר שוחרר ב- 11 ליוני 1991.


האלבום הזה מציג שינוי בסאונד של הלהקה שהוקשח, חוספס והפך לכבד יותר, עם קטעים על גבול הספיד מטאל, וזאת בהשוואה לאלבום הבכורה של הלהקה ששוחרר בשנת 1989 וכלל להיטי הארד רוק ובלדות הבי מטאל כמו "I Remember You", "18 and Life" ו- “Youth Gone Wild”.


גם נושאי הכתיבה הפכו לבוגרים יותר וזנחו את הצד היותר רך ורומנטי, לטובת נושאים כמו פוליטיקה, דת וכיוצ"ב.


ניתן לומר ש"סקיד רו" הלכה כאן נגד הזרם, ובניגוד לכיוון התנועה של להקות אחרות בז'אנר באותה תקופה, כמו "Motley Crue", "Ratt", "Dokken" ועוד.


אפשר גם לומר שהתהליך שעברה סקיד רו באלבום הזה דומה לתהליך שעברה "Pantera" עם האלבום "Cowboys from Hell" זמן ממש קצר לפני כן. ואם את פנתרה כינינו כ"רובוטריקים של המטאל" בגלל היכולת שלהם ל"שנות צורה" ולהמציא את עצמם מחדש, אז סקיד רו הם ה- "Werewolves" של ההבי מטאל. "זאבי-אדם" שמסוגלים לשנות צורה מאדם לזאב, אבל זה קורה רק בליל ירח מלא. למה ההקבלה ל- "Werewolf" ולא לרובוטריקים? כי להבדיל מפנתרה השינוי הזה שעברה כאן "סקיד רו" לא החזיק מים והתאדה תוך זמן קצר ובהמשך הדרך.


אז כדי להבין את הדמיון מצד אחד ואת ההבדל המהותי מצד שני, בין "סקיד" ו"פנתרה", אתם מוזמנים לקרוא את הפרק הראשון מתוך ארבע בסדרת "הרובוטריקים של המטאל" כאן:


ההקבלה הזאת לפנתרה אינה מקרית כלל וכלל. Sebastian Bach ציין ש"סקיד רו" חיפשה שינוי בסאונד בדומה למה שעשתה פנתרה. הם אהבו מאוד את האלבום "Cowboys from Hell" של "פנתרה" שיצא שנה קודם לכן, ובהמשך אפילו הזמינו את פנתרה לסיבוב הופעות משותף. נראה כי התעוזה והחוצפה של "פנתרה" קרצה לבאך ולחבריו והביאה אותם לסרב לדרישות חברת התקליטים להמשיך בקו מסחרי ורך יותר, ואפילו לקבל החלטה מודעת להקשיח את הסאונד שלהם ולהפוך אותו לכבד יותר, תוך הליכה נגד הזרם המוזיקלי שרווח אצל להקות דומות.


בעולם המטאל התרחש באותה תקופה תהליך של תנועה דו-כיוונית. מצד אחד להקות שריככו את הסאונד שלהם נחשפו לקהל חדש תוך פניה למיינסטרים, ומצד שני אותן להקות איבדו חלק מהמעריצים הוותיקים שלהם. בדיוק לנישה הזאת נכנסו "פנתרה" ו"סקיד רו", כל אחת בתחומה. הם עברו ככח מאסף בין כל אוהדי אותן להקות וליקטו את כל אותם מעריצים שהתאכזבו מהלהקות אותן העריצו, תוך שהן מטפחות את מעריציהם הוותיקים שרק למדו להעריך אותן יותר.


ההימור הזה של "סקיד רו" השתלם להם מאוד. היו הרבה מאוד להקות מטאל והבי מטאל שריככו את הסאונד שלהם באותה תקופה, תוך קריצה למיינסטרים. לעומת זאת נראה כי "פנתרה", "ג'ודאס פריסט" ו"סקיד רו" היו כמעט היחידות באותה תקופה שנעו בכיוון ההפוך, והתנועה הזאת נגד הזרם רק ייחדה אותן ובידלה אותן ביחס ללהקות האחרות.


כך יצא, שלמרות שהאלבום הזה היה כבד יותר מקודמו וכלל פחות "להיטים" ממנו, הוא הצליח בסופו של דבר הרבה יותר. מהאלבום שוחררו חמישה סינגלים: "Monkey Business" ששוחרר כסינגל הראשון והפך למצליח ביותר ממנו,"Slave to the Grind" האלמותי שזכה בין היתר לגרסאות כיסוי של "Rage" ו- "Halestorm", הסינגל השלישי "Wasted Time" שנכתב על ההתמכרות של חברו של באך - מתופף גאנז Steven Adler, השיר "In a Darkened Room" והשיר "Quicksand Jesus". אומנם מדובר בכמות גדולה יותר של סינגלים בהשוואה לאלבום הקודם, אבל הם הצליחו פחות וקיבלו זמן אוויר ומסך מועטים ביחס ללהיטים מאלבום הבכורה.


הלהקה הוכיחה כאן שזמן אוויר ברדיו או זמן מסך ב- MTV לא מלמדים בהכרח על התוצאה הסופית ואינם מעידים על גודל ההצלחה של אלבום כזה או אחר.


האלבום הזה הפך לאלבום ההבי מטאל הראשון שהגיע למקום הראשון בבילבורד 200 האמריקאי בשנות ה- 90, הוא מכר 134,000 עותקים בשבוע הראשון ליציאתו וקיבל תואר של "פלטינה כפולה" עם מכירות של למעלה מ- 2 מיליון עותקים הארה"ב לבדה. יש לזכור שהשנה בה האלבום יצא היא אחת מהשנים הגדולות במוזיקה אי פעם, ולכן ההישגים הללו אפילו עוצמתיים יותר. מאסה של אלבומי מופת שיצאו באותה שנה כמו Nevermind", "Ten", "Use Your Illusion", "Metallica", Achtung Baby", "Blood Sugar Sex Magik", "Out of Time", "Mama Said" ועוד הקשו על "סקיד רו" להתבלט, ובכל זאת הם הגיעו להשגhם כל-כך משמעותיים עם אלבום מצוין.


בולאן וסאבו הוכיחו באלבום הזה שהם כותבים בחסד עליון, וסבסטיאן באך הראה לעולם המטאל שהוא הרבה יותר מאשר "פנים יפות". הלהקה כולה הוכיחה שעל-אף שמדובר רק באלבום השני שלה, היא בוגרת, מקצועית ומנוסה לא פחות מהלהקות הוותיקות בז'אנר. את אחת ההוכחות לכך ניתן למצוא בדרך בה הוקלט ומוקסס שיר הנושא "Slave to the Grind". הוא הוקלט בלייב ומוקסס בתוך פחות משעה. יותר מכך, הגירסה שמצאה את מקומה באלבום היא בכלל גירסת הדמו שהלהקה הקליטה באופן חי באולפן. הלהקה ניסתה לשחזר את הביצוע על-מנת להקליט את השיר עם ציוד מתקדם יותר, אך לא הצליחה להגיע לאותו ווייב ודרייב שהיו בהקלטת הדמו, כך שזו ההקלטה שנכנסה בסופו של דבר לאלבום.


יאללה מספיק חפרנו, עכשיו בואו נאזין קצת לאלבום: Spotify, Apple Music


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!