ב- 2 לאפריל בשנת 1991 שחרר Lenny Kravitz את אלבומו השני "Mama Said".
זה האלבום השני בסדרת הסיקורים "Class Of 91" במסגרתה אנחנו כותבים לכם על אלבומי המופת שיצאו באותה שנה מדהימה.
זהו אלבום הפריצה המסחרית של קרביץ אשר יצא שנתיים לאחר אלבום הבכורה "Let Love Rule" וסימן את המעבר של קרביץ ממוזיקה שהושפעה משנות השישים המאוחרות למוזיקה המשופעת מהרוק הקלאסי של תחילת שנות השבעים, עם שילוב אלמנטים של מוסיקת ג'אז, בלוז, Fאנק, סול והארד רוק. צליל הסבנטיז באלבום הזה זועק לשמיים, לא רק מהמוזיקה עצמה (הנדריקס וזפלין Vs. קרטיס מייפילד וסליי סטון), אלא גם מההפקה המושקעת של קרביץ ששימש כמפיק האלבום, ואפילו מעטיפת האלבום עצמה בה נראה קרביץ בלבוש סוף שנות השישים תחילת סבנטיז קלאסי.
מעבר להיותו מוזיקאי ומפיק מאוד מוכשר, קרביץ הינו גם מולטי-אינסטרומנטליסט המנגן על רוב כלי הנגינה באלבום, עד כי ניתן היה לומר שזהו אלבום של איש אחד. ואולם, קרביץ ידע לאזן קצת את הריכוזיות כשגייס כמה מוזיקאים לעזרתו, ביניהם Slash חברו לכיתה בבית ספר התיכון ו- Sean Lennon (הבן של...).
האלבום "Mama Said" מלא ברגשות של אובדן ועצב והוא המשקף את השינויים בחייו של קרביץ ואת הפרידה מאשתו ליסה בונה.
האלבום נפתח עם "Fields Of Joy" הרגשי בצליל מלוטרון מלטף מלווה בריף גיטרה פולק-אקוסטי, אשר מהר מאוד מקבל תפנית בפאוור קורד חשמלי ובסולו מחשמל של Slash. לא הרבה יודעים, אבל השיר הזה הוא בעצם גרסת כיסוי לשיר של "New York Rock and Roll Ensemble" מאלבומם "Roll Over" שיצא בשנת 1971. השיר הזה יחזור אגב כ- Reprise בקטע העשירי של האלבום בוורסיה פסיכדלית על טריפ אסיד, הכוללת סאונד מטכנולוגיית הסיקסטיז הידועה של "סלילים הפוכים" - נגינה לאחור בלופים.
משם אנחנו ממשיכים לשיר השני באלבום "Always On The Run" ולשיתוף פעולה נוסף של קרביץ וסלאש, אשר גם כתב יחד עם קרביץ את השיר ומקבל על-כך קרדיט כשקרביץ צועק "Slash", ממש לפני תחילת סולו הגיטרה. השיר נכתב על אמא של קרביץ, השחקנית רוקסיה רוקר והוא כולל את צמד המילים "Mama Said" (שם האלבום) אשר חוזר על עצמו לכל אורך השיר. ריף הגיטרה המפורסם של Slash בסגנון זפ-דריקס עם החצוצרות הFאנקיות של סליי סטון מייצר פיוז'ן מדהים ומקפיץ. המוזיקה כאמור נכתבה על-ידי Slash אשר התכוון לשלב את השיר באלבום של "גאנז", אך בשל חוסר שביעות רצון של סלאש מנגינתו של Steven Adler (מתופף "גאנז" דאז) הוא החליט לגנוז את השיר ולשמור אותו לפרוייקט אחר. אגב, השיר נוגן בהופעת "גאנז" בפריס במסגרת סיבוב ההופעות "Use Your Illusion Tour" כשקרביץ הצטרף ללהקה, ניגן בגיטרה ושר.
שני השירים הבאים מושפעים מכשלון חיי הנישואים של קרביץ. הראשון, "Stand By My Woman" בו אנו שומעים את ההשפעות של John Lennon.
השני,"It Ain't Over 'til It's Over" עם צליל מוטאון מובהק וחצוצרות סטייל "Earth, Wind & Fire", עם השפעות ברורות של מוזיקת סול. אי אפשר להתעלם מליין הבס הפועם, מריף הסיטאר ומכלי המיתר שמשלימים את הצליל הסבנטיזי.
קרביץ מגוון קצת את הסגנון ועובר לבלוז בשירים “The Difference Is Why” ו- “When the Morning Turns to Night”, וכמה שהאז'אנר הזה הולם אותו ומבליט את הקול שלו, ואיזה סולואים בלוזיים קלאסיים הוא מנגן בהם, במיוחד בשני.
ואם חשקה נפשכם בעוד קצת Jimi Hendrix, אז הטו אוזן לריף ולסאונד הגיטרה בשיר "Stop Draggin' Around", כמו גם להפקה הפסיכדלית א-לה Eddie Kramer שמחזירה אותנו הישר אל "Electric Ladyland" של שנת 1968.
שירים נוספים ראויים לציון באלבום הם: הבלדה השקטה "Flowers for Zoe", שכתב קרביץ לבתו, "All I Ever Wanted" אשר נכתב יחד עם Sean Lennon שגם ניגן בו בפסנתר, “What Goes Around Comes Around” שנבנה לאיטו עם גיטרות, חצוצרות, כלי מיתר וסקסופון ויכול היה בקלות להיכלל בפסקול המצוין "Superfly" של קרטיס מייפילד ו- “What the Fuck Are We Saying?” הג'אזי עם קלידי "Kraftwerk" והשפעות פסיכדליות (בעיקר בסופו).
האלבום "Mama Said" הוא אלבום מצוין אשר לא קיבל את המעמד הראוי לו, רק בשל העובדה שהוא נבלע בתוך מאסה של אלבומי מופת שיצאו באותה שנה (Nevermind, "Ten", "Use Your Illusion", "Metallica", "Achtung Baby", "Blood Sugar Sex Magik", "Out of Time" ועוד). יחד עם זאת, האלבום העניק לקרביץ את ההצלחה המסחרית שהיתה דרושה בכדי לאפשר לו את חופש הפעולה בשורה של אלבומים מוצלחים עד סוף שנות התשעים.
להאזנה: Spotify, Apple Music.
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט