top of page
  • FaceOff - עימות חזיתי

Slipknot - .5: The Gray Chapter

ב-17 לאוקטובר 2014 יצא לאויר העולם אלבומה החמישי של "Slipknot", אלבום שסימן את הריסטארט שעברה הלהקה לאחר פיטוריו של המתופף Joey Jordison ומותו של בסיסט הלהקה Paul Gray שעל שמו נקרא האלבום.


אתם בטח שואלים את עצמכם למה ריסטארט, הרי אין פה להקה שיצאה להפסקה או התפרקה ופתאום החליטה לעשות קאמבק. סליפנוט היא גם להקה שלוקחת את הזמן שלה ולא רצה להוציא אלבום אחרי אלבום בקצב מטורף, אז על מה בדיוק אתם מדברים???


האלבום הזה מסמן התחלה חדשה. התחלה מחודשת של להקה שאיבדה את אחד מהחברים החשובים שלה בהרכב ובנוסף פיטרה חבר נוסף שהוא גם אחד מהחברים החשובים בהרכב. שניהם יחד היו ממקימי הלהקה והגרעין שהניע אותה.


הבסיסט, פול גריי, מצא את מותו שנתיים לאחר יציאת האלבום הרביעי של הלהקה "All Hope Is Gone". הוא נמצא ללא רוח חיים בבית מלון ב-IOWA לאחר מנת יתר של מורפיום. מותו השפיע קשות על חברי הלהקה מאחר והיה דמות מאוד דומיננטית מבחינת הכתיבה, היצירה והדינמיקה שבין חברי הלהקה. מי שזוכר, באלבום הזה, פול הוא זה שהניע את יצירת האלבום וניסה לאחד את כל חברי הלהקה שהיו תלושים לגמרי אחד מהשני.

הוא היה הדמות השפויה והמחבקת שהצליחה לחבר את חברי הלהקה.


השיר שפותח את האלבום "XIX" הוא שיר קינה ש- Corey Taylor כתב ונפתח עם המשפט

"This song is not for the living’ This song is for the dead."

הליצן Shawn Crahan שאיבד את הוריו סיפר שלאבד את פול היה אפילו יותר קשה, השיר גרם לכל חברי הלהקה להתפרק במיוחד כשהופיע המשפט:

“Walk with me, just like we should have done right from the start…. Walk with me, don’t let this fucking world tear you apart.”


פיטוריו הבלתי ברורים, עד היום של ג'ואי שהלך לעולמו גם הוא ב-2021, גם הם היוו מכה לא פשוטה ללהקה. ג'ואי שגם הוא אחד ממקימי הלהקה, גם הוא לקח חלק נכבד ביצירה ובכתיבה, תחת ידו יצאו מספר לא מבוטל של להיטי הלהקה. ג'ואי הוא גם מתופף עם כשרון נדיר, הטכניקה, המהירות ושילוב המקצבים והמעברים הם פנומנליים. הוא היה אחד הנגנים הבולטים בלהקה שהעניק לה את הסאונד הכל כך מיוחד שלה.

לאחר שפוטר טען ג'ואי שהוא למד על הפיטורים מהתקשורת ובכלל לא קיבל הודעה מחברי הלהקה. שני הצדדים לא שיתפו את הסיבות האמיתיות לפיטורים ונתנו הודעה לקונית בה הם מודיעים כי הדרכים נפרדו כתוצאה מחוסר הסכמה מוסיקלי. מספר שנים מאוחר יותר התגלה כי ג'ואי חלה במחלה שמנעה ממנו להביא לידי ביטוי את היכולות שלו ולא אפשרה לו לנגן. זה קצת מוזר מאחר והוא הקים להקה נוספת לאחר העזיבה, אז נעזוב את זה כאן...


לאחר מותו של פול, חברי הלהקה שעוד היו מחויבים לסיבוב הופעות המשיכו בלעדיו כשהם מגייסים בסיסט. מאחר והיה להם קשה שמישהו אחר יתפוס את מקומו של פול, אותו בסיסט ניגן מאחורי הקלעים כשחליפתו ומסכתו של פול מונחים על הבמה. לאחר סיבוב ההופעות זה היה ברור לכולם שלא יהיה אלבום חדש בקרוב, הם היו כואבים ומרוחקים והפעם גם לא היה מי שיגבש את החבורה הקיצונית הזו. רק לאחר כמה שנים הם הצליחו לתקשר אחד עם השני ולהעלות רעיונות לאלבום. טיילור סיפר שהם היו מאוד מרוחקים אחד מהשני אבל הקשר חודש בספונטניות בבת אחת. הם החלו לשתף חומרים ובאופן קוסמי כולם זרמו עם אותו הרעיון, מה שלא קורה הרבה בסליפנוט אבל אנחנו יודעים שטרגדיה מקרבת לבבות.

החבורה נכנסה לאולפן אך לא מיד החלה לעבוד, היה להם מאוד קשה לשחרר ולהרגיש חופשי באולפן. אותה חבורה שלוחת רסן ללא עקבות ומחסומים פתאום נראתה כמו חבורת תלמידי ישיבה שמחכה לרב שיגיע. טיילור סיפר שלקח זמן עד שהם הרגישו מספיק משוחררים ליצור לאור אובדנו של פול. שון החליט שכדי לקבל השראה אך גם לחלוק כבוד הוא מעמיד את גיטרת ה-Ibanez של פול באולפן ההקלטות כשחלק מהמסכה שלו תלוי עליה, כאילו הוא איתם יחד יוצר ונוכח.



באלבום הזה יש את כל האלמנטים החזקים והמוכרים של סליפנוט, מהישנים ועד החדשים. תופים רצחניים עם גיטרות ברוטאליות, שאגות וצרחות מחרישות אוזניים, אלמנטים אלקטרוניים שמעניקים אווירה דרמטית וגם מלודיה, שירה נקייה, בלדות מרגשות ומפרקות. אלבום שמורכב מ-14 קטעים חזקים ואינטנסיביים, הן מוסיקלית והן רגשית.

שירים כמו הסינגל הראשון מהאלבום "The Negative One" שבא להציג את מתקפת הריפים, הקצב המטורף והעוצמה. "The Devil in I" המורכב והאיטי שלוקח אותך דרך קטעים דרמתיים להתפוצצויות מסונכרנות וממוקדות. "Custer" הוא פשוט ערימה של פטישים 5 ק"ג שנותנים לכם בראש ללא אבחנה. ו-"Killpop" שמתחיל לאט לאט ומתגבר עם קלידים דרמתיים ושירה נקייה של טיילור עד שהכל נכנס לבלנדר ומקבל תערובת שטנית גרוסה ומפרקת...ועוד...ועוד...


אנחנו חייבים סיפור קטן על המתופף "החדש" Jay Weinberg שאותו לא הכרנו לפני סליפנוט ואנחנו פשוט מעריצים אותו מאז. בלי קשר לכך שהוא הבן של Max Weinberg המתופף המפורסם של להקת ה- "E Street Band של Bruce Springsteen" ומתופף קבוע בתוכנית המפורסמת של Conan O'Brien הוא כשרון על חלל. זה ממש לא קל להיכנס לנעליו הענקיות של ג'ואי אבל כשאתה מעריץ הלהקה מאז שהיית נער, כשאבא שלך לקח אותך להופעות והכניס אותך לפגישה עם חברי הלהקה מאחורי הקלעים ואתה כשרון מטורף !! אתה עושה זאת בצורה חלקה ומושלמת. לא נערוך כאן השוואות אבל הוא ללא ספק חלק נכבד, משפיע ובולט בלהקה היום.

כשווינברג רק נכנס ללהקה, שון החליט שהוא עושה לו טבילת אש, הרי סליפנוט היא לא עוד להקת רוק נורמלית, היא אסופה של פסיכופטים מוכשרים. הוא טס יחד איתו לקבר של פול ב-IOWA והביא אותו לעמוד מול הקבר דקות ארוכות על מנת לחלוק לו לכבוד ולהכיר בערכו ובתרומתו של פול ללהקה, בנוסף הוא גם הסביר לו מה התוכניות של הלהקה ואיך הוא רואה אותו משתלב (ממש ראיון כניסה לתפקיד). משם הם טסו יחד לאולפן ההקלטות בלוס אנג'לס ובמשך מספר שבועות רצופים שון ו-Chris Fehn (החבר של שון לכלי ההקשה) עשו לו "קורס סילפנוט" מזורז, מנטורים קשוחים. הם עמדו מולו וצרחו עליו במשך שעות בכל יום, מנסים לאתגר אותו, להכניס אותו לטרוף, לגרום לו לצאת מאזור הנוחות שלו ולחדד את הכשרון ואת היכולות שלו. טיילור סיפר שרק בדיעבד הוא הבין שזה גם משהו שהם היו צריכים לעצמם, להתמודד עם העזיבה של חבר וקבלת חבר חדש.

אז עכשיו אין לכם הרבה ברירות, שימו אוזניות (כדי לא להפריע לשכנים) ותפציצו ב: Spotify, Apple Music

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט


 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page