האלבום "Victor" של ההרכב "Victor" שוחרר ב- 9 לינואר 1996.
מי זה "Victor" אתם בטח שואלים את עצמכם ?
ובכן, ויקטור הוא פרויקט צדדי של Alex Lifeson גיטריסט הלהקה הקנדית "Rush", אשר היה הראשון לשחרר חומר מחוץ ללהקה.
הסיפור של האלבום הזה מתחיל בחודש מאי 1994, כשחברי להקת "Rush" סיימו את סיבוב ההופעות שנועד לקידום האלבום "Counterparts" משנת 1993. Geddy Lee, Alex Lifeson ו- Neil Peart סיכמו על הפסקה מתודית לפני שיתחילו לעבוד על אלבומם הבא. עם זאת, ההפסקה הזאת התארכה מעבר למצופה, כאשר Geddy Lee ביקש מחבריו לקחת חופשה של שנה בכדי לבלות עם בתו הקטנה שנולדה בדיוק באותה תקופה.
אלכס וניל כמובן הסכימו והקדישו את הזמן החופשי לפרויקטים אישיים.
ניל פירט החל לעבוד על האלבום "Burning for Buddy" - אלבום המחווה למתופף הג'אז האגדי Buddy Rich וניצל את תקופת הפגרה כדי להתמקצע בנגינה בסגנון ג'אז, כשהוא נוטל שיעורים מהמתופף הנודע Freddie Gruber.
אלכס לייפסון ניצל את הזמן בעבודה על אלבום הסולו שלו עם ההרכב שיקרא "Victor", נושא סיקורנו.
האלבום הזה התחיל בכתיבת דמואים באולפנו הפרטי של Alex Lifeson, אשר ביקש להעביר את הזמן עד לסיום ההפסקה שנטלו שני חבריו ללהקה. מבחינה מוזיקלית לייפסון הרשה לעצמו להתפרע ולפרוץ את אזור הנוחות המוכר לו מהז'אנרים שלהקת האם "Rush" ביקרה בהם. מבחינה לירית זה היה כבר קשה יותר. אלכס היה צריך לסגל לעצמו יכולות שלא השתמש בהם למעלה משני עשורים.
לאחר סיום כתיבת החומר והקלטת הדמואים. החל Alex Lifeson בגיוס צוות נגנים אורחים ונגני סשן שייסייעו לו להפוך את הדמואים ליצירה מושלמת. גרעין ההרכב של "Victor" כלל את הגיטריסט Bill Bell, הבסיסט Peter Cardinali, המתופף Blake Manning ונגן כלי הנשיפה Colleen Allen.
לתפקידי השירה ליפסון גייס שני ווקליסטים: Dalbello, שבקולו ניתן להבחין ביללות דמויות גדי לי ברצועה "Start Today", וכן Edwin הסולן של "Mother Earth", שתרם את קולו לחמישה שירים. הבסיסט Les Claypool המוכר לנו מלהקת "Primus" הופיע גם בשיר אחד - "The Big Dance". בנו של Alex Lifeson - אדריאן זיבינוביץ', מסייע בתיכנותים והשתתף בכתיבת שני שירים, ואפילו אשתו של אלכס Charlene מוקלטת כשהיא מפטפטת עם אישה נוספת בשיר "Shut Up Shuttin’ Up" שהינו מעין מחווה של Alex Lifeson לאל בנדי שעשה מחווה ללוני טונס.
האלבום הוקלט באולפן הפרטי של לייפסון - "Lerxst Sound", בין אוקטובר 1994 ועד יולי 1995.
מי שמחפש כאן את "Rush" לא ימצא אותה.
מדובר באלבום המשלב סגנונות שונים. תערובת מוזרה של הארד רוק מודרני, גראנג', אלטרנטיב ואוונגארד. מעין בלנד חשמלי-מתוכנת.
חסרונו של האלבום הוא דווקא בתערובת שבו. האלבום חסר כיוון מוזיקלי אחיד, ויותר מכך הוא גם לא שומר על רמה אחידה לכל אורכו.
ולמרות כל זאת, האלבום הזה מצליח לחדש ולהפתיע במיוחד את מי שמכיר את Rush וציפה לקבל פה עוד מאותו הדבר. באופן מפתיע, דווקא כשלייפסון בוחר לצאת מהקופסא ולחרוג מהמבנה המסורתי של השירים, דווקא שם באות לידי ביטוי נקודות החוזקה של האלבום.
קטעים מומלצים "Don’t Care" העצבני והכסחני, "Promise" הגראנג'י והקטעים האינסטרומנטליים "Mr. X" המלודי ו- "Strip and Go Naked" שכולל נגיעות של קאנטרי רוק.
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט