top of page

Rush - Test For Echo

ב- 10 לספטמבר 1996 שחררה "Rush" את אלבום האולפן ה- 16 שלה "Test For Echo".



זה האלבום האחרון ששחררה הלהקה לפני ההפסקה הארוכה שנכפתה עליה בשל שני האסונות שפקדו את Neil Peart, מותה של בתו בתאונת דרכים ופטירתה של בת זוגו ממחלת הסרטן, בהפרש של עשרה חודשים. זהו גם האלבום האחרון של הלהקה עם המפיק Peter Collins אשר היה גם מפיק המשנה בשלושה אלבומים נוספים של הלהקה - "Power Windows" משנת 1985, "Hold Your Fire" משנת 1987 ו- "Counterparts" משנת 1993.


סיפור הקלטת האלבום מתחיל בחודש מאי 1994, כשחברי הלהקה סיימו את סיבוב ההופעות שנועד לקידום האלבום "Counterparts" משנת 1993. גדי, אלכס וניל סיכמו ביניהם על הפסקה מתודית לפני שיתחילו לעבוד על אלבומם הבא. עם זאת, ההפסקה הזאת התארכה מעבר למצופה, כאשר Geddy Lee ביקש מחבריו לקחת חופש של שנה בכדי לבלות עם בתו הקטנה שנולדה בדיוק באותה תקופה.


אלכס וניל כמובן הסכימו והקדישו את הזמן החופשי לפרויקטים אישיים, Alex Lifeson בעבודה על אלבום הסולו שלו עם ההרכב "Victor", ו- Neil Peart בעבודה על אלבום המחווה למתופף הג'אז האגדי באדי ריץ' - "Burning for Buddy". ניל גם ניצל את תקופת הפגרה כדי להתמקצע בנגינה בסגנון ג'אז, כשהוא נוטל שיעורים מהמתופף הנודע Freddie Gruber. לא שלדעתנו Neil Peart היה זקוק בכלל לחיזוק בתחום הג'אז, הוא היה מדהים בתחום המאתגר הזה עוד לפני כן. לראיה, צפו בקטע הוידאו משנת 1991, במיוחד הסולו החל מדקה 3:50 בקישור הבא:


אגב שיעורי הג'אז שנטל Neil Peart גרמו לו לשנות את כל תפיסת הנגינה באלבום "Test For Echo", כאשר את רוב השירים באלבום הזה הוא ניגן באחיזת מקלות שונה מהרגיל המוכרת בעיקר מנגינת הג'אז ונקראת "אחיזה מסורתית". אולי גם זו הסיבה שסאונד התופים באלבום הזה כך-כך כבד ושונה.


בחודש אוקטובר 1995 התכנסו חברי הלהקה בסטודיו הקבוע שלהם ב- Claremont, Ontario בכדי להתחיל בחזרות וכתיבת חומר לאלבום החדש. חברי הלהקה גילו כי לראשונה שההפסקה המטודית שהם נטלו טמנה בחובה גם השפעות שליליות. במהלך הפגרה הארוכה Alex Lifeson הרבה בהרהורים לגבי עתיד הלהקה והוא לא היה בטוח לגבי ההמשך. הוא חשב שאחרי 20 שנה אינטנסיביות זה הולך להיות האלבום האחרון שלו עם "Rush" והוא אפילו לא ידע אם הוא רוצה לצאת לסיבוב הופעות שיקדם אותו. לייפסון סיפר שהסשנים הראשונים של כתיבת החומר היו קשים במיוחד עבורו, הוא חשב הרבה על חופש היצירה שהיה לו במסגרת אלבום הסולו "Victor" שאת ההקלטות שלו סיים רק כמה חודשים קודם לכן. Alex Lifeson סיפר שהוא עבד הרבה על עצמו בעיקר בגלל שהרגיש מחויבות כלפי החברים שלו. בכדי לעזור לאלכס תלו חברי הלהקה שלטים באולפן, עם סלוגנים כמו: "Individually We Are an Ass, Together We Are a Genius".


כנראה שהתמיכה של גדי וניל יחד עם העבודה הקשה שעשה Alex Lifeson עם עצמו השתלמה, כי בסופו של דבר אלכס סיפר שהוא הצליח "לגרש את השדים" שהיו לו בראש, ומאותו רגע הכל פתאום השתנה לטובה. במהלך שבוע אחד הוא כתב יחד עם הלהקה חמישה שירים חדשים. "מעז יצא מתוק" ומה שהתחיל אולי באווירה שלילית הסתיים באידילייה מטורפת. חברי הלהקה סיפרו שאחרי פתרון המשברון הקטן הכל זרם בצורה מדהימה ובאווירה כל-כך טובה שהם סיימו לכתוב את כל החומר לאלבום 3 שבועות לפני המועד שהוקצב להם באולפן.


החומר המוזיקלי המשיך בקו שהתחיל עוד באלבום "Presto" בשנת 1989 וכלל התרחקות ממוזיקה מתקופת הסנתסייזרים שלה והתמקדות בשירים מבוססי גיטרות. גם עבודת ההפקה והמיקס שעשה כאן פיטר קולינס המשיכה את אותו הקו שהיה באלבום הקודם "Counterparts" שגם הופק על ידו, ואשר כלל בין היתר הבאת הגיטרות קדימה במיקס.


חברי הלהקה העבירו את הדמואים לכל השירים שנכתבו לאלבום למפיק Peter Collins והתכוונו להתחיל בהקלטות כבר בחודש נובמבר 1995, אך סערת שלגים קשה שהתחוללה בצפון ארה"ב וקנדה עכבה את מועד תחילת ההקלטות. אגב, אתה סופת שלגים היוותה השראה לעטיפת האלבום.


בסופו של דבר נכנסו החברים לאולפן ההקלטות רק בחודש ינואר 1996. הלהקה בחרה כטכנאי הקלטות את Clif Norrell שהיה מעריץ של הלהקה ואף היה חלק מלהקת קאוורים של "Rush". זו היתה הפעם הראשונה שהלהקה עבדה עם טכנאים אמריקאים.


ועכשיו קצת על התוכן.


האלבום "Test for Eches" הוא לא מאלבומיה הגדולים של הלהקה. למען האמת הוא אחד מהפחות טובים שלה ובכל רשימת דרוג של אלבומי הלהקה (אפילו של חברי הלהקה עצמם) הוא "זוכה" במקומות האחרונים, בחלקם הוא אפילו נמצא במקום האחרון.


יותר מכך, רובם המכריע של שירי האלבום לא שרד את הסטליסטים הקשוחים של הלהקה בהופעות מאוחרות והוא אפילו זכה להתעלמות מוחלטת בסטליסט של סיבוב ההופעות האחרון "R40". כזכור, הסטליסט כלל שירים מכל התקופות של הלהקה. כאשר הלהקה חוזרת באופן כרונולוגי הפוך בזמן בנגינת שירים מכל אלבומיה, החל באלבום "Clockwork Angels" ועד לאלבום הראשון ("Rush"), אך משום מה על האלבום הזה הלהקה בחרה לפסוח.


עם כל זאת ואולי למרות כל זאת, יש באלבום הזה כמה רגעים מדהימים שעל ארבעה הגדולים מתוכם נספר לכם מיד. ואם ככה נשמע אחד מהאלבומים הפחות טובים של "Rush" ואולי החלש מבינהם, זה רק מוכיח כמה הלהקה הזאת גדולה ומטאורית.


הראשון הוא שיר הנושא "Test for Echo" שפותח את האלבום ובו ניתן קרדיט גם ל- Pye Dubois, התמלילן שעבד עם להקת Max Webster וסייע לניל פירט בכתיבת המילים לשיר "Tom Sawyer" ושירים נוספים של הלהקה. השיר נפתח עם האקורדים המפורקים מגיטרת הגיבסון לס פול של לייפסון ומיד מתפרץ בעוצמה עם מעברי אקורדים וריפים מכוסחים אליהם מצטרף ליין הבס הדומיננטי של Geddy Lee. רכבת ההרים הזאת של רגוע-מכוסח ממשיכה ללוות אותנו כמעט לכל אורך שש הדקות של השיר. זה הסינגל הראשון ששוחרר מהאלבום והוא הגיע למקום הראשון במצעד הכללי של הבילבורד האמריקאי, כשהוא מעניק ללהקה את הסינגל המצליח ביותר שלה מזה עשור.


השני, הוא "Driven" שתופס את הרצועה השניה באלבום. זה אולי השיר הטוב ביותר באלבום. המוזיקה לשיר הזה נכתבה כולה על גיטרת הבס של Geddy Lee, ובהתאם השיר נפתח בריף דיסטורשיין עצבני שכולל שלוש שכבות שונות של נגינת הבס של Geddy Lee שהוקלטו בנפרד ואוחדו לערוץ אחד, אבל בהמשך נחתך עם האקורדים הנקיים מהגיטרה האקוסטית של Alex Lifeson ויוצר ניגודיות יפה ומיוחדת.


השיר השלישי "Half the World" הוא השיר השלישי באלבום. זה שיר פילוסופי של Neil Peart ששוחרר גם הוא כסינגל ואפילו זכה לקליפ נחמד. Geddy Lee נותן פה את עבודת הבס הטובה ביותר שלו באלבום ו - Alex Lifeson מקשט אותה בשכבות של גיטרות חשמליות ואקוסטיות ואפילו עם מנדולה בת 10 מיתרים שאלכס הפליא לנגן בה סולו קטן. אין ספק, זה השיר הקליט של האלבום.


הקטע הרביעי והאחרון שמומלץ מהאלבום הזה היא הבלדה "Resist", הרצועה התשיעית באלבום. Alex Lifeson מחשיב את השיר הזה כאחד מהאהובים עליו מהאלבום ואפילו בכל הקטלוג של "Rush". השיר הזה הוא אחד מהמיוחדים של "Rush" ולו רק בשל העובדה שהוא השיר היחידי של הלהקה שזכה לביצוע Unplugged במסגרת סיבוב ההופעות "R30".


כמובן שיש באלבום הזה שירים טובים נוספים, "Virtuality" שניל פירט כתב על יחסים בין אישיים באמצעות רשת האינטרנט, "Time and Motion" שנכתב שנים קודם לכן, אך הלהקה לא עשתה בו שימוש וכעת צץ מחדש במהלך העבודה על האלבום, "Color Of Right" המדהים והלא מספיק מוערך לדעתנו, "Dog Years" שכולל את השורה "One sniff at the hydrant" שמתייחסת לעטיפת האלבום "Signals" שסוקר אתמול וכולל תמונת כלב מריח הידרנט, קטע הסיום המקסים "Carve Away the Stone" ואפילו הקטע האינסטרומנטאלי "Limbo" שהורכב ממספר רעיונות מוזיקליים שהיו ללהקה.


להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page